הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 4,160 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת חיים כץ פ/3997/18 הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – תיקונים שונים), התשע"ב–2012 הוספת סעיף 8א 1. בחוק גיל פרישה, התשס"ד–20041 (להלן – החוק העיקרי), אחרי הכותרת "פרק ד': גיל הפרישה לאישה שנולדה בשנת 1954 ואילך יבוא: "קביעת תכנית לקידום קליטתן של עובדות מבוגרות 8א. השר בהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה יקבע תכנית לקידום קליטתן של עובדות מבוגרות בשוק העבודה ולמתן מענקים חודשיים לקיום לנשים שמלאו להן 62 שנים שעסקו במקצועות שוחקים או שלא ניתן לשלבן בעבודה, יפעל ליישום התכנית ויקצה משאבים לביצועה; התכנית תובא לאישור ועדת הכספים של הכנסת עד 1 באפריל בכל שנת כספים, החל משנת 2012 ואילך; השר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת בסוף כל שנת כספים, משנת 2012 ואילך, על ביצוע הפעולות לקידום קליטתן של עובדות מבוגרות ועל המשאבים שהוקצו לשם כך; לעניין זה, "תכנית לקידום קליטתן של נשים מבוגרות" – לרבות, הסברה, קליטה, הכשרה מקצועית, השמה, תעסוקה מיוחדת ותמרוץ מעבידים." תיקון סעיף 9 2. בסעיף 9 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (א)(2), אחרי "(30 ביוני 2016)" יבוא "ובלבד שבהמלצות כאמור לא יועלה גיל הפרישה מעבר לגיל 64"; (2) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ובלבד שגיל הפרישה לא יועלה מעבר לגיל 64.". תיקון חוק הביטוח הלאומי 3. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19952 – (1) בסעיף 245(ב2), במקום "ישנה השר, בצו, את חלק ד'" יבוא "רשאי השר לשנות, בצו, את חלק א'"; (2) בלוח א'1, בחלק ה' – (א) במקום "עד דצמבר 1954" יבוא "עד דצמבר 1959"; (ב) במקום הקטע החל במילים "ינואר עד אוגוסט 1955 57 ו-4 חודשים" ועד המילים "מאי 1958 ואילך 59" – יבוא: "ינואר עד אוגוסט 1960 57 ו-4 חודשים ספטמבר 1960 עד אפריל 1961 57 ו-8 חודשים מאי עד דצמבר 1961 58 ינואר עד אוגוסט 1962 58 ו-4 חודשים ספטמבר 1962 עד אפריל 1963 58 ו-8 חודשים מאי 1963 59" דברי הסבר תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה, התשס"ד–2004 (להלן – חוק גיל פרישה) שהתקבל בכנסת ביום 26.12.11, קובע כי גיל הפרישה שבו אישה רשאית לפרוש מעבודתה יישאר גיל 62 עד לסוף שנת 2016 וממועד זה יעלה בהדרגה לגיל 64. הצורך בתיקון האמור, נבע מהתנאים הקשים השוררים בשוק העבודה ביחס לנשים מבוגרות, אשר במקרים רבים מועסקות במקצועות שבהם קיימת שחיקה רבה, והדרך למציאת עבודה חדשה חסומה בפניהן. בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנשים בקבוצת הגיל 60-64 שאינן משתתפות בכוח העבודה עומד על 58%. לאור העובדה שגיל הפרישה צפוי בעתיד לעלות, מוצע כי שר האוצר בהתייעצות עם שר התמ"ת יקבע תכנית לקידום קליטתן של עובדות מבוגרות בשוק העבודה, שתכלול הסברה, קליטה, הכשרה מקצועית, השמה, תעסוקה מיוחדת ותמרוץ מעבידים, וכן מתן מענקים חודשיים לקיום לנשים שמלאו להן 62 שנים שעסקו במקצועות שוחקים או שלא ניתן לשלבן בעבודה, ויפעל ליישום התכנית באמצעות הקצאת משאבים לביצועה. התכנית תוגש בשנת 2012 ותופעל עד לשנת 2017, המועד שבו צפויה תחילת העלאת גיל הפרישה לאישה. העלאת גיל הפרישה, תאלץ את אותן נשים שיישארו מחוץ למעגל העבודה וצברו במהלך השנים זכויות בקרן פנסיה, למשוך קצבה מקרן הפנסיה לפני גיל הפרישה, וכתוצאה מכך לספוג פגיעה בגובה 6 אחוזים מהקצבה שצברו בגין כל שנה של משיכה מוקדמת. משמעות נוספת הכרוכה בהעלאה כאמור היא דחיית זכאותן של אותן הנשים לתבוע קצבת זקנה מהביטוח הלאומי. לגבי נשים שלא צברו זכויות בקרן פנסיה, הדבר עלול להוביל לתוצאות קשות ואף לחרפת רעב. על כן, מוצע בסעיף 2 להצעת החוק להגביל את סמכותן של הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה ושל ועדת הכספים של הכנסת להעלות את גיל הפרישה לאישה מעבר לגיל 64. כדי לאפשר לנשים בנות הגיל השלישי לשמור על זכותן להזדקן בכבוד, מבקשת הצעת החוק לבטל את היחס הישיר בין הגיל שבו זכאותה של האישה לקצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי מותנית במבחן הכנסה, לבין הגיל המוחלט, בו זכאותה לקצבת זקנה אינה תלויה במבחן הכנסה. לפיכך, מוצע בסעיף 3 להצעת החוק לקבוע כי שר הרווחה והשירותים החברתיים לא יהיה מחויב בהעלאת הגיל המוחלט בעקבות העלאה של הגיל המותנה, ובכך לצמצם את התקופה בה שיעור קצבת הזקנה יהיה מותנה במבחן הכנסה של האישה. לצורך השלמת התמונה, מבקשת הצעת חוק זו להתאים את הוראות תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בלוח א'1 חלק ה', לעניין זכאותן של נשים שאינן נשואות שעלו לישראל בגיל מבוגר לפטור מתקופת אכשרה, כתנאי לקבלת קצבת זקנה. על כן, מוצע לקבוע כי הקפאת גיל הפרישה לאישה לחמש השנים הקרובות, תחול גם לעניין הגיל החל לגבי אותן נשים, ובמהלך השנים 2012 עד 2017, הגיל ישאר גיל 57. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' בשבט התשע"ב – 30.1.12