הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נסים זאב
איתן כבל
מירי רגב
עתניאל שנלר
יואל חסון
דב חנין
אברהם מיכאלי
משה (מוץ) מטלון
פ/4006/18
הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – חינוך למניעת צער בעלי חיים), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 4ב
1.
בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–19941, אחרי סעיף 4א יבוא:
"חינוך למניעת צער בעלי חיים
4ב.
(א) השר להגנת הסביבה יגבש תכנית להקניית ידע וכלים בנושא מניעת צער בעלי חיים לעובדי המדינה במשרדי הממשלה לרבות במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ובמשרד לשירותי דת; תכנית כאמור תגובש בהתייעצות עם השרים העומדים בראש משרדי הממשלה שבהם מועסקים העובדים.
(ב) שר החינוך, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, יגבש תכנית לפעילות חינוכית בנושא מניעת צער בעלי חיים כחלק מתכנית הלימודים כהגדרתה בחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–19532; תכנית הפעילות האמורה תועבר לכל ילד או נער שלומד במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–19493, בשנות הלימודים ובהיקף שייקבע לכך בתכנית.
(ג) שר הביטחון, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, יגבש תכנית לפעילות בנושא מניעת צער בעלי חיים למשרתים בצבא ההגנה לישראל לפי חוק שירות בטחון, התשמ"ו–19864."
דברי הסבר
חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–1994, קובע בין היתר איסורים על התעללות בבעלי חיים, הגבלות על העבדת בעלי חיים, איסור על המתה ברעל של בעלי חיים ואמצעים לאכיפה וענישה של העוברים על הוראות החוק. הצעת חוק זו באה להשלים את הוראות החוק ולפעול למניעת צער בעלי חיים בדרכים של חינוך והכשרה.
מוצע לקבוע שעובדי מדינה שתחום אחריותם נוגע לטיפול ואחזקה של בעלי חיים יעברו הכשרה בנושא כפי שיגבש השר להגנת הסביבה בהתייעצות השרים הממונים על המשרדים הנוגעים בדבר. כמו כן, מוצע לקבוע ששר החינוך ושר הביטחון יגבשו, בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, תכניות חינוך והכשרה ללומדים במוסדות החינוך ולמשרתים בצה"ל בהתאמה.
המסורת קובעת הלכות העוסקות בצער בעלי חיים משני היבטים חשובים: האחד, איסור השחתה ופגיעה בטבע ובסביבה (איסור "בל תשחית"), והשני, התחשבות בבעל החיים מתוך היותו יצור נברא החש כאב וסובל כאשר פוגעים בו. המקורות היהודיים קובעים הוראות מפורשות לגבי התחשבות בבעלי החיים, ואפילו הנחיות מה מותר ומה אסור בשימוש בהם לעבודה, לדוגמה:
"לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ" (דברים כ"ה, 4).
"לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבְחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כ"ב, 10).
הדוגמה הראשונה קשורה לעבודת הדיש שהיה השור מבצע בימי קדם. במהלך עבודה זו היה השור חשוף למזונו (גבעולי ועלי התבואה), ואנשים רבים נהגו לחסום את פיו כדי שלא יוכל לאכול. התורה אוסרת מעשה זה כדי למנוע מבעל החיים את הסבל שבראיית מזונו בלי שיוכל לאוכלו. הדוגמה השנייה נובעת מהעובדה כי גרירת המחרשה על ידי שני בעלי חיים בעלי גובה שונה ויכולת עבודה שונה עלולה לגרום קושי וסבל לשניהם, ולכן היא אסורה. כמו כן, בעלי חיים רבים מגלים לעתים קרובות סימני עצבנות כאשר הם נאלצים להיות קרובים לבעלי חיים אחרים.
מקורות נוספים ביהדות עוסקים בדאגה להאכלתם של בעלי החיים, דאגה למנוחתם, רגישות לסבלם וכדומה. הנימוק לדרישת היהדות להתייחסות מתחשבת כלפיהם הוא כי אין לזלזל או לפגוע בשום יצור נברא, שכן עצם קיומו מעיד כי יש לו תפקיד ומקום בעולם. תפיסה זו מתקשרת גם למצוות האוסרות השחתה ופגיעה בכל חפץ או נברא.
אחת הסיבות לאיסור הפגיעה בחיות, המוזכרת לעיל, היא ההשפעה שיש למעשים על התנהגות וקו המחשבה של האדם. לפי תפיסה זו משפיעה הפגיעה בבעלי חיים באופן שלילי על נפשו של האדם ועל התנהגותו גם במישורים אחרים. דווקא בעיקרון "צער בעלי חיים", לימדו חז"ל שמתוך מעשי האדם כלפי בעלי חיים לומדים קל וחומר על התנהגות האדם כלפי האדם, שכן אדם שאינו מתחשב בבעלי חיים ומוכן לפגוע בהם ולגרום להם צער, מתרגל לפעול בחוסר רגישות וחוסר התחשבות באחרים.
התנהגות כזאת עלולה להוביל להתנהגות פוגעת גם בתחומים אחרים, ואפילו לפגיעה בבני אדם, כפי שהוכח במחקרים המעידים שלרוב אנשים אשר פגעו בבעלי חיים גם ביצעו פשעים נגד אנשים. מאידך לפי המדרש, הקב"ה בחר את המנהיגים החשובים של עם ישראל (משה רבנו ודוד המלך) על פי הרחמנות והיחס המתחשב לבעלי החיים.
הציווי למנוע צער בעלי חיים תופס מקום חשוב בדתות נוספות ובמערכות משפט מודרניות בעולם כולו. לפיכך ראוי שבבואם לקבוע תכניות בנושא צער בעלי חיים, יתייחסו השרים למקורות היהודיים, למקורות של דתות נוספות ולמקורות משפטיים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בשבט התשע"ב – 6.2.12