חומר רקע

)האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר جمعية حقوق المواطن في اسرائيل (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel נחלת בנימין75 תל אביב6515417 شارع نحالت بينيامين ٥٧ تل ابيب 75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv טלפון هاتف : 03-5608185 Phone: פקס فاكس : 03-5608165 Fax: www.acri.org.il [email protected] 23 בינואר2023 לכבוד חברי הכנסת ,שלום רב :הנדון עמדת האגודה לזכויות האזרח בעניין ה תכנית של השר לוין והצ עות מטעם ח"כ רוטמן ל תיקוני חקיקה בעניין מערכת המשפט לאחרונה הכריז שר המשפטים יריב לוין, על כוונ ת ו לקדם שורה של שינויים מקיפים ומרחיקי לכת ,במערכת המשפט בישראל. במקביל מקדם יו"ר ועדת החוקה ,חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן, שתי הצעות מטעמו העוסקות באותם שינויים מבניים. להלן נבקש להתייחס למשמעות הקשה ומרחיקת הלכת של מכלול השינו י ,ים הללו למערכת המשפט בישראל לשיטת המשטר ולזכויות האדם. ההצעות מהוות שינוי משטרי מסוכן וחפוז שיוביל לפגיעה קשה בזכויות אדם 1. ההצעות של השר לוין ושל ח"כ רוטמן לשינוי מערכת המשפט כוללות שורה של שינויים מבנ יים מרחיקי לכת, החל מ התגברות על פסיקת בית המשפט העליון ברוב פרלמנטרי רגיל , איסור על פסילת חוקי יסוד על ידי בית המשפט העליון ו ביטול עילת הסבירות בפסיקת בתי המשפט, דרך ,ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ המשפטי מינוי יועצים משפטיים ב משרות אמון , ו ביטול בלעדיות הייצוג על-ידי פרקליטות המדינה , וכלה (ל עת הזאת) ב שינויים בהליכים לבחירת שופטים כדי להפכם למינויים.פוליטיים 2. מדובר במכלול של הצעות שכל אחת מהן מעוררת קשיים משמעותיים ביותר, אך ביחד הן מובילות ל שינוי משטרי עמוק , ומשמעותן פגיעה אנושה בעליונות שלטון החוק, בעצמאות מערכת המשפט ו בעצם קיומ ו של משטר.דמוקרטי בישראל 3. כלל המנגנונים שמבקשים ל תקן או לבטל חיוניים ל הגבלת ו הכ ח של הרשות המבצעת ו של הכנסת בכובעה כרשות מכוננת וכרשות מחוקקת ולמנוע את עריצות הר ו ב. אלו מנגנוני הפרדת הרשויות שהתעצבו בשיטת המשטר הישראלית במשך עשורים . 4. קבלת השינויים המוצעים תוביל ל העבר ת כוח בלתי מוגבל לשלטון , תאפשר התנהלות עריצה ו של, פגיעה ללא הגבלה ,בזכויות אדם, ובמיוחד זכויות המיעוטים, וכן להתנהלות שרירותית מושחתת ובלתי חוקית .בכל תחום 5. מערכת המשפט לא חפה מקשיים ו מ בעיות. כגוף אשר מרכז פעילותו בחמישים השנה האחרונות הוא בזירה המשפטית, ועם ניסיון נרחב בליטיגציה בערכאות השונות, ובמיוחד בבית המשפט הגבוה לצדק, בעצמנו ביקרנו לא פעם החלטות של הייעוץ המשפטי לממשלה, של הפרקליטות וכמובן- פסיקות ופרוצדורות של בית המשפט. מדובר במוסדות אשר תפקידם להגן על זכויות האזרחים מול השלטון, אך נטייתם הרגילה הינה להטות אוזן קשבת 2 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel לאינטרסים הציבוריים שמבקש השלטון לקדם. על כל פסק דין שיוזמי התכנית מעלים כביטוי להתערבות יתר של מערכת המשפט אנו יכולים להביא דוגמא לפס קי דין המבטא ים התערבות חסר. אי שביעות רצון מהחל ט ות מסוימות אינן עילה לשינוי משטרי עמוק, והעלאתן כדוגמאות לנחיצות התכנית רק מעל ה .טעם של נקמנות ואי ענייניות 6. גם אם מערכת המשפט לא חפה מבעיות, היא מוסד חיוני מאין כמוהו שיש לשמור על עצמאותו ולכבדו. ה דבר נכון לכל שיטת משטר דמוקרטית ונכון שבע .תיים למדינת ישראל המערכת המשפטית, על כל רבדיה, מהווה בשיטת המשטר הישראלית אמצעי ראשון בחשיבותו וכמעט .בלעדי להגבלת השלטון 7. בין הכנסת והממשלה אין הפרדה של ממש בשיטה הפרלמנטארית בישראל, וכלי הפיקוח של הכנסת חלשים ובלתי אפקטיביים ביחס לכוחה של הממשלה ו ל שליט ת ה המוחלטת כמעט בכנסת . 8. בנוסף , אין לישראל חוקה שלמה, רוב חוקי היסוד, המהווים חלקים מהחוקה העתידית, אינם ,משוריינים, ואין הבחנה בין הכנסת בכובעה כרשות מחוקקת לכנסת בכובעה כרשות מכוננת דבר שמבטיח לרוב פוליטי ברגע נתון שליטה רבה בכינון חוקי יסוד חדשים ובתיקון חוקי יסוד .קיימים 9. זכויות בסיסיות ביותר לקיום הדמוקרטי במדינה מעולם לא עוגנו במפורש בחוקי היסוד, כמו הזכות לשוויון וחופש הביטוי. מדובר בזכויות שאין דמוקרטיה בלעדיהן . הן עוגנו בפסיקה כחלק מחוק היסוד . היעדר עיגון לזכויות יסוד אלו מדגים כיצד אפילו זכויות בסיס יות ביותר נאלצות לקבל הגנה על ידי בתי המשפט, ובאמצעות פרשנות מרחיבה של חוקי היסוד, והמערכת .הפוליטית כושלת בהגנה עליהן 10 . בשיטה המשטרית בישראל גם לא קיימים מבנים משמעותיים אחרים של איזונים ובלמים כפי שיש במדינות דמוקרטיות אחרות– ,כמו למשל ,מבנה פדרלי בחירות אזוריות, שני בתי מחוקקים או כפיפות לאמנות בינלאומיות לזכויות אדם ו ל בתי משפט בינלאומיים . 11 . ,יתר על כן המעורבות ההולכת וגדלה של הממשלה והכנסת ב החלת הריבונות על שטח הנתון ל כיבוש צבאי ,מתמשך וקבוע ות ך סיפוח דה פקטו של ה שטח, משמעו שהחלטות הרשות המבצעת והרשות המ חוקקת משליכ ות ,באופן קבוע על מיליוני בני אדם תחת שלטון צבאי שאינ ם זכאים לבחור ולהיבחר ., ומערכת המשפט היא החסם היחיד שחוצץ בינם לבין השלטון 12 . לכן אנו דוחים מכל וכל את הניסיון ל אמץ באופן מניפולטיבי חלקים בודדים מתוך שיטות משטריות דמוקרטיות אחרות, תוך התעלמות מההיבטים יוצא י הדופן של שיטת המשטר הישראלית, והאיזונים והבלמים שנוצר ו .בה כל שיטה משטרית עומדת בפני עצמה ויש לה הגיון .פנימי משל עצמה 13 . בטרם נ תייחס ל :כל אחד מהתיקונים המוצעים נתייחס למכלול העברת מכלול ההצעות משמעה, שהממשלה תוכל לפגוע בזכויות ה אדם בקלות רבה וללא גורם מרסן. ה י א תוכל לעגן פגיעות קשות בזכויות אדם ב חוקי יסוד שלא תהיה עליהם ביקורת שיפוטית כלל, או לחלופין תוכל לחוקק מחדש בקלות רבה חוקים בש ג"ץ קבע שהם בלתי חוק יים ת בשל פגיעתם בזכויות יסוד ,. אם לא די בכך הגורמים הפוליטיים יקבלו יד חופשית לקבל החלטות ל א חוקיות או שרירותיות, ומערכת המשפט תאבד בהדרגה את עצמאותה ואת מקצועיותה, ולא תוכל למלא את יעודה הדמוקרטי בהגנה על אזרחים מפני השלטון . 3 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 14 . כארגון זכויות האדם הוותיק והגדול בישראל ליווינו תמורות ושינויים רבים בחברה הישראלית. קידמנו זכויות אדם עם ממשלות מכל צדי המתרס הפוליטי והגנו על זכויותיהם .של אזרחים מכל קצוות הקשת הפוליטית זוהי אזעקת אמת לכל שוחרי זכויות האדם. אין זה עניין של ימין ושמאל. ה :ליכים דומים שהתרחשו במדינות דמוקרטיות אחרות מוכיחים תחילה יסירו את מגבלות הפעלת הכוח, ומיד לאחר מכן יעשו שימוש בכוח הבלתי מרוסן לפגיעה .עמוקה בזכויות הפרט ולהנצחת השלטון .את הנזקים ייקח שנים ארוכות לתקן הצעת ח"כ שמחה רוטמן לתיקונים שונים ב חוק-יסוד: השפי טה א יסור על ביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק יסוד 15 . ח"כ רוטמן מציע לקבוע כי מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון, לא יידרש, במישרין או בעקיפין, לש אלה בדבר תוקפו של חוק-יסוד . אנו מתנגדים נחרצות להצעה .מסוכנת זו 16 . שאלת השפיטות של החוקה ושל תיקוני החוקה היא שאלה נכבד ה , המתעוררת כאשר יש חוקה שלמה ומשוריינת, שתיקונה מחייב הסכמה רחבה. בישראל אין חוקה כזו; יש חוקי יסוד אשר מהווים פרקים בחוקה עתידית אפשרית. חקיקת חוקי יסוד חדשים נעשית בהליך זהה להליך של חקיקה רגילה, כמעט תמיד ברוב רגיל או לכל היות ר ברוב של61 חברי כנסת. המציאות מראה כי הכנסת לא מהססת לחוקק חוקי יסוד ללא הסכמה רחבה, אלא על בסיס הרוב הקואליציוני, לבצע תיקונים תכופים ורבים בחוקי היסוד ולשנות כך את כללי המשחק המשטריים לטובת הרוב הפרלמנטרי ולצרכיו, בתחולה מי י .דית 17 . יתר על כן, בעוד שהציפי ,יה שחוקי היסוד יכללו לצד עקרונות משטריים גם את ערכי היסוד לרבות מגילת זכויות אדם, המציאות מראה כי הכנסת לא רק שלא מעגנת זכויות בסיסיות )בחוק (כמו השוויון וחופש הביטוי , ה י א אף לא מהססת להשתמש בחוקי היסוד כדי לפגוע בזכויות , אף שפגיעה בזכויות אמורה להיות בחו ק רגיל, שכן היא משקפת נסיגה מהזכויות המוכרות, ולא ביטול הזכות. עיגון הפגיעה בזכויות בחוקי היסוד הוא ניסיון להנציח את הפגיעה בזכות גם עבור ממשלות אחרות, שלא מעוניינות לפגוע בזכות. הדוגמה המובהקת היא בחוק יסוד הלאום, שם עוגנה במפורש פגיעה בזכות לשוויון של המ יעוט הערבי. דוגמה נוספת היא טיוטת חוק יסוד: ההגירה של ח"כ רוטמן , המבקשת לשלול זכות גישה לערכאות וזכויות .יסוד נוספות למהגרים 18 . במקום לעגן עקרונות דמוקרטיים למימוש הסמכות המכוננת, שיבטיחו הליך מיוחד וחגיגי ,כראוי לתיקון החוקה, וקידום פרויקט החוקה בהסכמה רחבה אנו רואים הליך הפוך, של שימוש לרעה בסמכות המכוננת והיעדר עכבות במימוש הסמכות לצרכים פוליטיים צרים של מי שאוחז באותו רגע בהגה השלטון . במציאות זו, ועד שתיכון חוקה שלמה, מוסכמת ומשוריינת, יש חיוניות רבה בביקורת שיפוטית, ואף חיוני לעגן את הסמכות להתערב בחוקי ה .יסוד ולא להותיר את פיתוח הדוקטרינות הללו לבית המשפט 19 . עד כה נמנע בית המשפט מלפסול חוק יסוד (שאלת התיקון החוקתי הבלתי חוקתי), אך הוא קבע כי הדבר אפשרי בהתקיים תנאים קיצוניים מסוימים, שיחייבו את התערבותו, וזאת כאשר יי עשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנס ת או כאשר מדובר בתיקון חוקתי לא חוקתי 4 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel בשל שלילת עקרונות היסוד של ה משטר הדמוקרטי או שלילת גרעין המאפיינים שלה כמדינה יהודית. 20 . יתר על כן, בג"ץ אף נדרש ,לדון בשאלות של פרוצדורה ותוקף של חוק יסוד או תיקון חוק יסוד כאשר יש מחלוקת בדבר. למשל– האם ההליך שלל את זכות ההשתתפות של חברי כנסת, האם חוק היסוד עבר ברוב הקבוע בחוק, והאם חלה על תיקון מסוים הוראת שריון. אלו שאלות שרק ,בית המשפט יכול להכריע בהן בהיעדר מנגנון מוסכם אחר לבירורן. 21 . לבסוף, הדיון בתוקפם של חוקי היסוד אף חיוני להסרת ספקות בדבר פרשנ ,ותו של חוק יסוד אשר יכולות להיות נדונות רק אגב דיון בעניין תוקפו. למשל, כאשר קיימות כמה דרכים לפרש את החוק או כאשר יש סתירה בין שני חוקי יסוד. הדיון המשפטי יכול להבהיר את הפרשנות הנכונה, כפי שנעשה, למשל, בעניין חוק יסוד הלאום. שם ה יועץ המשפטי ל ממשלה הציע לאמץ פרשנות מסוימת לכמה מסעיפי החוק, ופרשנות זו הובילה את בית המשפט להגיע למסקנה שניתן ליישב בין חוק יסוד .הלאום לבין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו 22 . מכאן ש ההגבלה המוצעת פסולה ויש לדחותה. עד שלא תיכון חוקה שלמה וקשיחה , שבה ידונו גם בהסדרי הביקור ת ,השיפוטית אין להותיר את הסמכות המכוננת כסמכות בלתי מוגבלת שאין עליה ביקורת שיפוטית ואין לשלול את זכות הגישה לערכאות בעניין. אם תתקבל ההצעה יק ים חשש ממשי לעריצות הרוב, שכן לרוב פוליטי בכל רגע נתון יתאפשר לפגוע בזכויות יסוד .ובמיעוטים פוליטיים, בהתאם להשקפת עולמו בלבד בהעדר סמכות לבחון את הפגיעות בזכויות ה אדם והמיעוטים, יישארו הנפגעים נתונים לחסדי הרוב הפוליטי, ויהיו חסרי הגנה. 23 . ,בנוסף מדובר בסיכון של ממש ל עקרונות חוקתיים משטריים .שנקבעו ועוגנו במשפט הישראלי ההסדר המוצע יצור מצב שיאפשר לרוב האוחז בהגה השלטון לשנות את כל לי המשחק המשטריים לטובתו ואף להנציח את שלטונו באמצעות תיקוני חוק יסוד, וזאת ללא כל ביקורת .שיפוטית ביקורת שיפוטית על חוק ים ופסקת ההתגברות 24 . ח"כ רוטמן מציע לקבוע שלבי ת המשפט העליון י ש סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על חוק ולבטל אותו אם הוא סותר הוראה ששוריינה בחוק יסוד . מנגד, כוללת ה הצע ה שורה כה דרקונית ומקיפה של הגבלות ותנאים, שמרוקנים מתוכן את הסמכות הזו והופכים אותה לאות מתה .אם תתקבל ההצעה, לא תהיה כל מגבלה על הכנסת להעביר חוקים ש פוגעים בזכויות אדם חוקתיות, ו אף למנוע מראש ביקורת שיפוטית על תוקפם , ולאזרחים לא יהיה סעד כלשהו. 25 . בהתאם להצעה, בית המשפט העליון והוא בלבד יוכל לקבוע שחוק אינו חוקתי רק בהסכמת כל 15 שופטי העליון פה אח ד ,ורק במקרה שהחוק סותר מפורשות הוראה שבחוק יסוד. יתר על כן בית המשפט העליון לא יוכל לפסול חוק אם הוכנסה בו פ סקת התגברות שנתקבלה בר ו ב של61 ,חברי כנסת בלבד אלא לאחר שחלפה שנה מתום כהונת הכנסת שקיבלה אותו ופסקת ההתגברות לא אושררה (כלומר החוק כ יו ל להיות בתוקף שנים ארוכות לפני שניתן יהיה בכלל .)לדון בו 26 . המשמעות של ההצעה הינה שאם המחוקק פוגע בזכות חוקתית, תידרש הסכמה פה אחד של 15 שופטים לבטלו , ואז תוכל הכנסת לחוקק אותו מחדש ע ל סמך פסקת ה התגברות, ואם הכנסת תרצה, היא תוכל מראש להכניס פסקת התגברות לחוק שפוגע בזכויות חוקתיות וכך 5 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel למנוע מראש את הביקורת השיפוטית. אם תתקבל הצעה זו לשלטון לא תהיה מגבלה של ממש לפגוע בזכויות אדם .ברוב קואליציוני רגיל 27 . נתחיל ונאמר כי עיגון פורמלי של ,הסמכות של בית המשפט העליון לבטל חוקים היא חשובה אף שלעמדתנו היא מעולם לא הייתה שנויה במחלוקת , ו היא עולה בבירור מחוקי היסוד משנת 1992 . ,אך כשלסמכות נלווית שורה של תנאים ששוללים בפועל את הסיכוי להתערבות בחקיקה .היא לא יותר מאחיזת עיניים 28 . הדרישה למותב של15 שופטים היא לא חוקתית, שכן תוביל לפגיעה בזכות הגישה לערכאות ,בכל מקרה שבו שופט מצוי בחופשה, במחלה או בשבתון או שלאחד השופטים יש מניעות ל דון בתיק ולכן ראוי היה לקבוע שההרכב יכלול9 או11 .שופטים ולא יותר 29 . אנו מתנגדים נחרצות להצעות שביטול חוק ייעשה רק פה אחד או ברוב משמעותי. החלטות גורליות של בית המשפט התקבלו מאז ומעולם ברוב קולות, ואין מקום לאפשר לחוק שרוב השופטים קבעו שהוא לא חוקתי להתקיים רק בגלל ד ע.ת מיעוט אמנם יש דוגמאות לרוב מיוחד בפסילת חוקים אך ברוב המדינות הדמוקרטיות נדרש רוב רגיל, במיעוטן נדרש רוב גבוה במעט .מרוב רגיל, ורק באל סלבדור נדרשת החלטה פה אחד 30 . לצד האמור, אנו מתנגדים לפסקת ההתגברות בכל רוב. חיקוק מחדש של חוק שנקבע שהוא לא חוקתי הוא אקט חמור מאין כמוהו. יש לזכור כי גם כיום מוסמכת הכנסת לחוקק חוק שנפסל ,מחדש תוך הכנסת שינויים שמתאימים את החוק לדרישת המידתיות או לחוקק חוק שמגשים .את התכלית המתבקשת באמצעי אחר, שלא נפסל לא פעם חוק או סעיף שנפסל מחוקק מחדש באופן שממלא אחר הנמקות בית המשפט שפסל את החוק. כלומר– גם במצב הקיים פסיקת בית המשפט אינה סוף פסוק, ויש לכנסת אפשרות לחוקק מחדש חוק שמגשים את התכלית שהמחוקק מבקש לקדם, אך באופן שלא פוגע פגיעה לא חוקתית בזכויות ה.אדם 31 . ,עיגון יכולתה של הכנסת לעקוף קביעה מפורשת של בית המשפט העליון לפיה חוק אינו חוקתי , יוביל לעריצות הרוב. הרוב הפוליטי י.נצל את יתרונו המספרי כדי לפגוע בזכויות המיעוט ביטול עילת הסבירות 32 . ההצעות כוללות את ביטול האפשרות של בתי המשפט לקבוע שהחלטה מנהלית התקבלה .בחוסר סבירות ולכן בטלה חלק מההצעות מצמצמות את ביטול הלכת הסבירות להחלטות של נבחרי ציבור. המשמעות של הצעה זו היא פגיעה קשה באזרח שעילת הסבירות היא לעיתים המחסום האחרון שלו .בפני שלטון שמפעיל את סמכויותיו בשרירות ובהפליה 33 . בניגוד לטענות בשיח המתנהל בנושא, עילת הסבירות לא עברה שינו .יים מהותיים במשך השנים ,אדרבה בשנים האחרונות עילת הסבירות פחות מרכזית בשיח המשפטי בשל התפתחות עילת המידתיות, שדרכה נבחנות רוב הפגיעות בזכויות הפרט. יחד עם זאת, לעילת הסבירות חשיבות מרכזית בפיקוח על החלטות שפוגעות באינטרסים ציבורי י ם חשובים, כמו איכות הסביב ,ה תכנון ובניה , מדיניות הגירה, איכות השלטון ושלטון החוק. עילת הסבירות מאפשרת לפקח, למשל, על החלטות הפרקליטות ביחס להעמדה או אי העמדה לדין, או על חוסר סבירות .במימוש סמכויות אכיפה 34 . .השיח הציבורי סביב עילת הסבירות רווי סילופים תומכי השינויים המוצעים טוענים, כ י עילת הסבירות מעניקה בידי בית המשפט כוח לא מוגבל להתערב בעבודת הממשלה. מדובר בטענה 6 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel .לא נכונה בית המשפט מדגיש בפסיקותיו שאין זה מתפקידו להחליף את שיקול הדעת של ,הרשות ו אין הוא מתערב בתבונתם של מקבלי ההחלטות. בית המשפט מ תערב רק אם ההחלטה הינה מחוץ למתחם הסב ,ירות ובית המשפט שב ומדגיש כי מתחם זה רחב ביותר. לכן הנטל על .עותרים הוא כבד ביותר ההחלטה נפסלת רק כאשר מדובר ב החלטה שאף בעל תפקיד ציבורי .שפועל בסבירות לא היה מגיע אליה כגורם העוסק בליטיגציה אנו לא מזהים שינוי משמעותי .בעניין זה 35 . יתר על כן, עיקר הביקורת ה שיפוטית בעילת הסבירות מתמקד כ יום בבחינת השיקולים שעמדו .בפני מקבל ההחלטה והמשקל שהעניק להם אם מקבל ההחלטה מראה ששקל כראוי את השיקולים הנדרשים, ההחלטה לא תיפסל. היא תיפסל רק אם ההחלטה שרירותית או שהרשות השלטונית התעלמה משיקולים כבדי משקל, וגם אז רק בנסיבות .יוצאות דופן 36 . השימוש בעילת הסבירות מוביל לא פעם לכך שהרשות השלטונית עצמה בוחנת מחדש את החלטתה ומקבלת החלטה מאוזנת יותר. למעשה, יש כמות נכבדת של עתירות שנמחקות לאחר שההחלטה שונתה, בלי צורך בהתערבות שיפוטית. ביטול עילת הסבירות יפגע גם ביכולת של הרשויות לבחון מחדש החלטות שגויות שהתקבלו או החלטות מזיקות שהתקבלו בשל נקודות .עיוורון של הרשות, ואף חוסר שימת לב לשיקולים רלוונטיים 37 . לכן משמעות ההצעה היא שקובעי מדיניות ופקידי ממשל יוכלו לקבל החלטות שרירותיות, בלי לתת משקל לשיקולים חיוניים, והאזרחים לא יוכלו לפנות לבית המשפט כדי לנסות לשנות את .ההחלטות הדבר יגרום ל פגיעה בזכויות האדם, ובפרט בזכות לשוויון, בזכות להליך הוגן ובזכות הגישה לערכאו .ת שינוי הרכב ו הו עדה ל בחירת שופטים 38 . בהצע ות מוצע לשנות את הרכב הו ו עדה לבחירת שופטים כך שלממשלה תהיה שליטה במינוי השופטים, ולמעשה מדובר ב שינוי משטרי עמוק באופן שבו שופטים מתמנים- משיטה שבה יש משקל רב לשיקולים מקצועיים לשיטה בה המשקל המרכזי הוא לשיקולים פוליטיים; משיטה שבה מינוי שופטים לבית המשפט העליון דורש הסכמות רחבות בין הפוליטיקאים לשופטים ועורכי הדין, לשיטה שבה הרוב האוחז באותו רגע בהגה השלטון יכתיב את זהות השופטים בערכאה העל יונה. 39 . .מדובר בשינוי קיצוני שאנו מתנגדים לו בצורה נחרצת, ואשר תוצאותיו הרות אסון 40 . ,ראשית בניגוד לטענות הרווחות בשיח, השיטה הקיימת בהחלט מאפשרת לרוב להביא לידי ביטוי את כוחו גם במינוי שופטים, וזאת משום שלא ניתן למנות שופטים לבית המשפט העליון ללא הסכמה של ל פחות חלק מנציגי הקואליציה, והמשמעות היא ש לאורך זמן מתמנים שופטים ש נציגי ה קואליציה המושלת רוצה בהם לבתי המשפט הנמוכים (אשר הם העתודה )למינוים עתידיים לעליון ול בית המשפט ה עליון, ולא בכדי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד התגאתה שהיא הצליחה כיו"ר הוועדה לבחירת שופט ים להוביל לגיוון בית המשפט העליון גם .לפי השיטה הקיימת 41 . שנית, ישנה חשיבות עליונה בעמדתם של השופטים במינוי שכן השופטים הם בעמדה הטובה ,ביותר להעריך את הכישורים המקצועיים של מועמד, וכן את הצרכים של בתי המשפט השונים למשל- .מבחינת התמחות שנדרשת 7 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 42 . שלישית, ואולי ,החשוב מכולם ככלל הפוליטיקאים ש ים קל ו שיקולים פוליטיים צרים, ואם תתקבל ההצעה הליך מינוי השופטים יעבור פוליטיזציה עמוקה שתהיה לה השלכות קשות על עצמאות מערכת המשפט. המשמעות היא שהפוליטיקאים ימנו לשופטים אנשים שלא על פי הכישורים שלהם אלא על פי הקשרים שלהם למ פלגה והזדהות עם האג'נדה הפוליטית ; וששופטים שכבר מונו וירצו להתקדם במערכת השיפוט יחששו לפסוק לפי הדין בנושאים שאינן פופולאריים בקרב השלטון, ויחששו לפסוק נגד השלטון גם כשהוא עובר על החוק. במציאות שבה כל צו ביניים סטנדרטי שמוציא שופט לעצירת הריסת בית כדי שנית ן יהיה לקיים ביקורת שיפוטית מוביל להתבטאויות קיצוניות נגדו, והצגתו כמי שפוגע במשילות במקרה הטוב או תומך טרור במקרה הרע, ברור שכל החלטה והחלטה של שופט תלווה במתקפות ו ב תיוגו, באופן שלא יאפשר לשופטים להתנהל בצורה מקצועית וללא משוא פנים ותטיל על השופט מורא מפנ י עמידה על החוק . 43 . ה פוליטיזציה המוחלטת אף תועמק שעה שתשונה שיטת הסניור י טי למינוי נשיא בית המשפט העליון, שכן אז גם שופטי העליון שירצו ל התמנות ל נשיא יחששו מקבלת החלטות משפטיות שמרגיזות את הרוב הפוליטי. ,אם תתקבל הצעה לבצע שימוע ציבורי בכנסת הוא עלול להפוך למ .שפט שדה ולהתנגחות בשופטים 44 . גם אנו שותפים לדרישה ליתר שקיפות בוועדה לבחירת שופטים וכן לייצוג הולם יותר של מגוון הקהילות המרכיבות את החברה, ובעבר כבר התקבלה החלטה בהסכמה לשימוע בוועדה .לבחירת שופטים ה הצע ות של ח"כ רוטמן והשר לוין אינן הדרך הנאותה לקדם ייצוג או שקיפות, הנזק שלהן הוא עצום, ו הן ת פגע נה באמון הציבור בבית המשפט. הצעת חוק יסוד: הממשלה (תיקון– סמכויות הממשלה בענייניה המשפטיים) של ח"כ רוטמן שינוי מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה 45 . ההצעות מבקש ו ת לקבוע ש היועץ המשפטי לממשלה איננו הפרשן המוסמך של הדין עבור הממשלה, ושהממשלה לא מחויבת לחוו.ת דעתו ,בנוסף ההצעה מבקשת לקבוע ש נציגי היוע ץ המשפטי לממשלה לא יהי ו המייצג ים הבלעדי ים של הממשלה בערכאות , אלא הממשלה ו/או השרים יוכלו לקחת לעצמם י יצוג משפטי פרטי .כדרך שגרה לבסוף, ההצעות מבקשות לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים כמשרת אמון. מדובר בשינוי דרמטי במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה בפרט ושל היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בכלל כשומר י סף, ואנו .מתנגדים לו 46 . בשיטת המשטר הישראלית, ,שבה כוח עצום מרוכז בידי הרשות המבצעת ,תפקידו של היועמ"ש שנבחר מתוקף כישוריו המקצועיים, להצביע על מגבלות החוק , הוא חיוני . 47 . ,לאגודה לזכויות האזרח ניסיון רב שנים בהתנהלות מול נציגי היועמ"ש ומול הפרקליטות לרבות במקרים .שבהם עמדה על הפרק מדיניות הפוגעת בצורה קשה בזכויות הפרט ספורים המקרים בהם היועץ סירב להגן על עמדת הממשלה והצטרף לעמדתנו , ובמקרים רבים יותר נעשה ניסיון למתן את הפגי עה תוך הגשמת התכלית שביקשה לקדם הממשלה. במרבית המקרים היועצים המשפטיים, ולאחר שהנושא מגיע להתדיינות הפרקליטות, מגנים על החלטות השלטון ו בכישרון רב . 8 )האגודה לזכויות האזרח בישראל (ע"ר | جمعية حقوق المواطن في اسرائيل | (ACRI) The Association for Civil Rights in Israel 48 . לצד זאת, כמי שעומדים באופן קבוע בצד השני של המתרס מול נציגי היועמ"ש והפ ,רקליטות ולא פעם תוך העברת ביקורת על ,עמדתם אנו רואים חשיבות רבה בקיומו של מוסד הייעוץ המשפטי .כמוסד עצמאי וכפרשן המוסמך של החוק 49 . .יש לזכור כי מבין אלפי החלטות שמקבלות רשויות השלטון רק קומץ יגיעו לביקורת שיפוטית .רבות מההחלטות כלל לא ידועות לציבור, או שאין מי שיוכל לתקוף אותן בערכאות שיפוטיות לכן הפרשנות של החוק לא תוכרע בבית המשפט. במובן זה היועץ המשפטי מהווה שומר סף חיוני במערכת, ששומר על השלטון מ פני גלישה לתחום אי החוקיות, ו ששומר על עקרונות של .מידתיות וסבירות בקבלת ההחלטות, וכן על שלטון החוק ומניעת שחיתות 50 . גם במקרים בהם השלטון פוגע בזכויו ת הפרט, היועץ המשפטי מהווה לא פעם גורם מתווך ומאזן מול הדרג הפוליטי ומול הדרג המקצועי במשרד. נטיית ו הטבעית של כל גורם היא לראות רק את המטרה שלשמה הוא קיים. משרד הבריאות בתקופת הקורונה לא רצה לקחת כל סיכון במאבק במגיפה ולכן ביקש ליישם אמצעים דרקוניים ולא דמ וקרטיים. שר הבריאות נמדד באותו רגע רק בהצלחתו. היועץ המשפטי משקף לשר גם שיקולים אחרים שהוא לא תמיד ער להם, כמו שמירה על הפרטיות או חירות האזרחים, ויש לו תפקיד חיוני במיתון הפגיעה .באזרחים 51 . הסכנה בהפיכת היועץ המשפטי למשרת אמון היא בכך שהפוליטיקא י ימנה יועץ מטעם, שמודע כל העת לכך שהמשך כהונתו תלוי במתן הכשר לצעדיו של הפוליטיקאי, גם אם הם לא חוקיים או לא מידתיים. היועץ לא יהיה עצמאי לומר את עמדתו המקצועית ללא כחל וסרק מחשש להמשך העסקתו. יי עוץ משפטי מוטה ולא אמין יפגע קשות בעבודת הממשלה ובאזרחים, ועשוי להוביל ל ריבוי הליכים משפטיים, וכך באופן עקיף– למשפטיזציה לא רצויה . לאור האמור אנו סבורים שעל חברי הכנסת לדחות את התכנית של השר לוין ואת ההצעות של .ח"כ רוטמן אנו סבורים כי התיקון המוצע הוא לא חוקתי ,לא ו ניתן להפריז בחומרתו .אם י תקבל הוא יהווה פגיעה אנושה במשטר הדמוקרטי ובזכויות האדם בישראל . ,בכבוד רב דן יקיר, עו"ד היועץ המשפטי דבי גילד-חיו, עו"ד מקדמת מדיניות וחקיקה גיל גן מור, עו"ד מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות