הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזם: חבר הכנסת יצחק הרצוג
פ/4069/18
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעת עבודה), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 84ב
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא:
"פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית בעבודה
84ב.
פגיעה מינית בעובד שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, רואים אותה כפגיעה בעבודה; לעניין סעיף זה, "פגיעה מינית" – פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית כמשמעותה בסעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–19982."
תיקון סעיף 296
2.
בסעיף 296(ב)(1) לחוק העיקרי, אחרי "לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור" יבוא "ולגבי גמלה בעילה לפי סעיף 84ב – 36 חודשים;".
דברי הסבר
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי מי שנפגעו מהטרדה מינית, חד פעמית או מתמשכת, תוך כדי עבודתם, יחשבו כנפגעי עבודה הזכאים לזכויות מהמוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
יצוין כי על פי המצב המשפטי היום, אין מניעה להכיר בפגיעה כתוצאה מהטרדה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה (ראו בג"ץ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית-הדין הארצי לעבודה – שבו נקבעו עקרונות להכרה בפגיעה בעבודה). מדובר, אפוא, בתיקון מבהיר בלבד (ראו: רע"א 4373/05 אבן חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ, פסקה 8 (טרם פורסם, 15.11.2007); בג"ץ 11225/03 בשארה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 10 (טרם פורסם, 1.2.2006)).
הצעת החוק מאמצת את ההגדרה של "הטרדה מינית" כפי שהיא מופיעה בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998, ובכך היא מאפשרת להכיר בנפגעי עבודה גם בגין הטרדות והתנהגויות פוגעניות מתמשכות, ולא רק בגין הטרדה חד-פעמית.
ההסדר המוצע קובע שני תנאים לקבלת דמי פגיעה בעבודה בגין הטרדה מינית: האחד – שההטרדה נעשתה תוך כדי עבודה (ובמקרה של עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו), והשני – שהפגיעה אירעה עקב ההטרדה. יובהר כי אין דרישה שהמטריד יהיה מעביד, ממונה או כל עובד אחר.
בנוסף, חוק הביטוח הלאומי קובע כי לא תשולם גמלה לפי חוק זה בגין תקופה העולה על 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו הגיש המבוטח את תביעתו למוסד (תשלום רטרואקטיבי). מוצע בזאת להאריך את המועד לתביעת גמלה רטרואקטיבית בגין פגיעה כתוצאה מהטרדה מינית ל-36 חודשים. תכלית התיקון היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר להגשת תביעה, בשל המודעות לקושי שבהתמודדות הנפשית ובהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה, ונוכח העובדה שבמקרים רבים הנזק הנפשי שנגרם לנפגע יתגבש או יתגלה מספר שנים לאחר אירוע או אירועי ההטרדה.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (פ/231/18), חברות הכנסת אורית זוארץ וציפי חוטובלי (פ/2144/18), חברת הכנסת רוחמה אברהם-בלילא (פ/2204/18) וחברי הכנסת זהבה גלאון ודב חנין (פ/3230/18).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז בשבט התשע"ב – 20.2.12