הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס
משה (מוץ) מטלון
דב חנין
אורית זוארץ
ניצן הורוביץ
רונית תירוש
עפו אגבאריה
מירי רגב
פ/4001/18
הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – תכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 2א1
1.
בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–19911, אחרי סעיף 2א יבוא:
"תכניות ומרכזי טיפול באלימות במשפחה
2א1.
(א) שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר), בתיאום עם הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע תכניות לטיפול באלימות במשפחה בקהילה ויפרסם אמות מידה מקצועיות לביצוען.
(ב) השר רשאי להכיר ביחידה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים כמרכז לטיפול באלימות במשפחה; מצא השר כי אין די במרכזים הקיימים כדי לקיים את הוראות סעיף זה, יקים מרכזים נוספים לטיפול באלימות במשפחה."
תיקון חוק העונשין
2.
בחוק העונשין, התשל"ז–19772, בסעיף 86, בסופו יבוא:
"(ג) טיפול בקהילה לפי סעיף זה יכול שייעשה באמצעות מרכזי הטיפול באלימות במשפחה, כמשמעם בסעיף 2א1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991".
תיקון חוק שחרור על-תנאי ממאסר
3.
בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א–20013, אחרי "בפיקוח שירות המבחן" יבוא "בתכנית טיפולית בקהילה לפי סעיף 2א1 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991".
דברי הסבר
אלימות במשפחה בכלל ואלימות נגד נשים בפרט, הן תופעות ידועות ומוכרות. בשנים האחרונות נעשות פעולות רבות כדי לצמצם את היקף התופעה ובכדי לנסות למגר אותה.
נוכח העובדה שזוגות רבים חוזרים לחיות יחד גם לאחר מקרים חוזרים ונשנים של אלימות, החלו מדינות שונות להפעיל תכניות ומסגרות שיקום שמטרתן למנוע הישנות של מקרי אלימות במשפחה. תכניות לטיפול באלימות במשפחה בקהילה למעשה פועלות כבר משנות השבעים בארה"ב, קנדה ובריטניה. ואכן, במדינות בהן הופעלו תכניות אלה, צומצם באופן משמעותי מספר הגברים האלימים שחזרו לסורם.
תכניות טיפול אלה מספקות מסגרת תומכת, הממתנת את הפוטנציאל המסוכן של הגבר האלים כלפי בת זוגו ומשפחתו, תוך טיפול ממוקד ואינטנסיבי בבעיית ההתנהגות האלימה. נוסף על כך, מספקות התכניות מסגרת שיקומית לגבר האלים, המלווה אותו בתחום השיקום התעסוקתי, בתחום ההשמה בעבודה ועוד.
בשנים האחרונות החלו לפעול תכניות מעין אלו גם במדינת ישראל (למשל, הוסטל בית-נועם, הוסטל מפתחות ועוד). חלקן מופעלות על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות וחלקן מופעלות על ידי ארגונים פרטיים ועמותות. ברוב המקרים, פונים המטופלים באופן וולונטרי אל תכניות הטיפול, כדי שאלה יסייעו להם בהליך המשפטי המופעל נגדם. משום שאותם פונים מגיעים אל תכניות הטיפול באופן וולונטרי, הם אינם נתונים לפיקוח כלשהו ולסנקציות ולכן מרבים לעזוב את התכניות בטרם עת.
תיקון זה מבקש לפעול במספר מישורים: ראשית, גיבוש תכניות טיפול מסודרות וזמינות לגברים אלימים בקהילה, כאשר שר הרווחה והשירותים החברתיים יהא אחראי לייזום וביצוע התכניות, לרבות הכרה במרכזים קיימים ופתיחת מרכזים חדשים. שנית, הקניית סמכות לבית המשפט להחליט כי במקרים מסוימים, הפנייה למסגרות טיפוליות מעין אלה תהווה תנאי לשחרור ממעצר (במקרים בהם מאסר אינו על הפרק). בנוסף, הקניית סמכות דומה גם לוועדת השחרורים לקבוע כי במקרים מסוימים, כניסה לתוכנית טיפול שכזו תשמש תנאי לשחרור מוקדם. כך למעשה יושגו מספר מטרות: מחד, תמריץ לכניסה לתוכניות שיקום, ומאידך, מיגור התופעה של אלימות במשפחה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ג בשבט התשע"ב – 6.2.12