הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת אורי אריאל פ/4086/18 הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון ­– מחלוקת שלא בתום לב), התשע"ב–2012 הוספת סעיף 27א 1. בחוק חוזה הביטוח, התשמ"א–19811, אחרי סעיף 27 יבוא: "התנערות מתשלום שלא בתום לב 27א. התנער מבטח מחובת תשלום תגמולי הביטוח שלא בתום לב, רשאי בית המשפט לחייבו בפיצוי עונשי עד כדי כפל התגמול שלו זכאי התובע." דברי הסבר בין חברות הביטוח לבין לקוחותיהם שורר חוסר שיווי משקל מובהק. הנטל והמאמץ המוטלים על כתפי אזרח מן השורה הפונה או נדרש לערכאות, כבד פי כמה וכמה ביחס למאמץ המוטל על כתפיהן של חברות הביטוח, שלהן מחלקות משפטיות וסוללות עורכי דין המורגלות בליטיגציה. התוצאה של מצב זה, היא כי פעמים רבות תביעות של לקוחות מוכחשות, באופן המחייב אותם לפנות לערכאות. עצם החובה לפנות לערכאות מרתיעה אזרחים רבים. אזרח הפונה לערכאות לוקח סיכון גדול הרבה יותר מחברת ביטוח, המעסיקה עורכי דין רבים בחוזה קבוע ויש לה תמריצים לעכב הליכים וליצור עינוי דין, אשר לא כל אזרח מן השורה יכול לעמוד בו. בתי המשפט הוכיחו בעבר סבלנות קצרה ופסקו באופן המחמיר עם חברות ביטוח ש"טרטרו" לקוחות. אולם אין בכך די, משתי סיבות. ראשית, השופטים מוגבלים בגובה הפיצוי שהם רשאים לפסוק על פי חוק. שנית, לקוחות רבים נרתעים מההליך המשפטי ולא מביאים את עניינם כלל בפני בית המשפט. מוצע לאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי עונשי, בגובה עד כפל הפיצוי המקורי, אם התרשם בית המשפט כי דחיית הדרישה הראשונית של הלקוח לפיצוי, נעשתה ללא בסיס. בית המשפט, על פי בקשת התובע, יוכל לבדוק מה המידע שעמד בפני חברת הביטוח בעת שסירבה לדרישה הראשונית של הלקוח. אם יתרשם כי המבטח התנער מחובת תשלום תגמולי הביטוח שלא בתום לב, יוכל בית המשפט לפסוק לו פיצוי עונשי של עד כפל התגמול לו זכאי התובע. גרירה בלתי מוצדקת של לקוח לבית המשפט היא מעשה זדוני, פוגעני וחמור, המצדיק חריגה מעקרון ההשבה שבפיצוי והחלת פיצוי עונשי. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באדר התשע"ב – 27.2.12