הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת מירי רגב
אריה ביבי
פ/4093/18
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הקמת בית דין למשמעת), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 149
1.
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–19551 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 149, בכל מקום, במקום "בית דין צבאי" יבוא "בית דין צבאי למשמעת".
תיקון סעיף 151
2.
בסעיף 151(א1) לחוק העיקרי, במקום "בית דין צבאי" יבוא "בית דין צבאי למשמעת".
הוספת חלק ג'2
3.
לפני חלק ד' לחוק העיקרי יבוא:
"חלק ג'2: בית הדין הצבאי למשמעת
סמכות בית דין צבאי למשמעת
176ז.
בכל מחוז שיפוטי יהיה בית דין צבאי למשמעת, והוא יהיה מוסמך לשפוט כל חייל, למעט קצין בדרגת תת-אלוף ומעלה, הנאשם בעבירה לפי חוק זה או לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–19982.
נשיא בית הדין למשמעת
176ח.
(א) ראש המטה הכללי ימנה נשיא לבית הדין הצבאי למשמעת, שהוא עורך דין וקצין שדרגתו אלוף משנה ומעלה.
(ב) נשיא בית הדין הצבאי למשמעת יקבע את סדרי המינהל של בית-הדין הצבאי למשמעת.
שופטי בית הדין הצבאי למשמעת
176ט.
בית הדין הצבאי למשמעת יורכב בידי נשיאו מבין השופטים הצבאיים של בית דין צבאי המחוזי שבאותו מחוז שיפוטי.
מותב בית הדין
176י.
(א) בית הדין הצבאי למשמעת ידון בשלושה; חברי בית הדין יהיו נשיא בית-הדין הצבאי למשמעת ושני שופטים צבאיים כאמור בסעיף 176ט.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי נשיא בין הדין הצבאי למשמעת להחליט כי בתובענה מסוימת ידון לבדו.
סמכות ענישה
176יא.
בית דין צבאי למשמעת רשאי להטיל כל עונש הקבוע בחוק זה, ואולם לא יטיל עונש מאסר לתקופה העולה על חודשיים, עונש של הורדה ביותר מדרגה אחת או עונש של גירוש מהצבא; כן יהיה רשאי בית הדין הצבאי למשמעת להורות על עיכוב קידומו של קצין בדרגה, לתקופה שיקבע."
תיקון סעיף 183
4.
בסעיף 183 לחוק העיקרי, בפסקה (1), אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ו) בית דין צבאי למשמעת;".
תיקון סעיף 280
5.
בסעיף 280 לחוק העיקרי, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(3א) להורות לתובע צבאי להגיש תובענה לבית הדין הצבאי למשמעת גם ללא עריכת בדיקה בה;".
תיקון סעיף 281
6.
בסעיף 281 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(5) להורות לתובע צבאי להגיש תובענה לבית הדין הצבאי למשמעת.".
תיקון סעיף 282א
7.
בסעיף 282א לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "להגיש כתב אישום" יבוא "להגיש כתב אישום לבית דין צבאי או תובענה לבית דין צבאי למשמעת".
הוספת סימן ו' לפרק הראשון
8.
אחרי סעיף 309 לחוק העיקרי יבוא:
"סימן ו': תובענה בבית דין למשמעת
חומר חקירה מוקדמת שקיבל הפרקליט הצבאי הראשי
309א.
מבלי לגרוע מהוראת סעיף 299, קיבל הפרקליט הצבאי הראשי את חומר החקירה כאמור בסעיף 298, רשאי הוא, מבלי שיהיה כפוף להחלטת השופט החוקר, להורות לתובע להגיש תובענה לבית הדין הצבאי למשמעת.
הוראות לתובע הצבאי
309ב.
הורה הפרקליט הצבאי הראשי או פרקליט צבאי לתובע להגיש תובענה, יעביר לתובע הצבאי את התלונה או הקובלנה, אם הוגשו, ואת חומר הבדיקה, החקירה המוקדמת או חקירת סיבות המוות, אם נערכו, ויורה על איזה עבירה או עבירות, שיש להן לדעתו בסיס בתלונה או בחומר הבדיקה או החקירה, יובא הנאשם לדין, בין אם השופט החוקר המליץ כך ובין שלא המליץ כך.
עריכת תובענה
309ג.
תובע צבאי יערוך תובענה נגד נאשם ויגישה לבית דין צבאי למשמעת.
תחולת סימן ה'
309ד.
הוראות סעיפים 304 עד 309 יחולו, בשינויים המחוייבים, על הליך תובענה בפני בית דין צבאי למשמעת.".
הוספת סימן ד' לפרק הרביעי
9.
בחוק העיקרי, בפרק הרביעי, אחרי סימן ג' יבוא:
"סימן ד': הליכים בבית דין צבאי למשמעת
תחולת סדרי הדין של בית הדין הצבאי המחוזי
412ז.
בבית דין צבאי למשמעת יחולו סדרי הדין החלים בבית דין צבאי מחוזי, בתיאומים הנדרשים לפי העניין ובכפוף לאמור בסימן זה.
חריג לטענות
412ח.
בבית דין צבאי למשמעת לא יישמעו טענות טרומיות.
התיישנות עבירות
412ט.
לא תוגש תובענה לבית דין צבאי למשמעת לאחר שחלפו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה.
דיני ראיות
412י.
בית דין צבאי למשמעת לא יהיה קשור בדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות לפי פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–19713, ויפעל בדרך הנראית לו הטובה ביותר לבירור האמת.
ערעור
412יא.
(א) פסק דינו של בית דין צבאי למשמעת ניתן לערעור בזכות בפני בית הדין הצבאי לערעורים, בתוך 15 ימים ממועד הבאת פסק הדין לידיעת הצדדים.
(ב) סמכויותיו של בית הדין הצבאי לערעורים בהליך ערעור בפניו לפי סימן זה, יהיו כסמכויותיו בערעור על פסק דין של בית דין צבאי מחוזי.".
דברי הסבר
חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955 (להלן – החוק) קובע שני מנגנונים עיקריים להעמדתם של חיילים לדין, בגין עבירות שביצעו במהלך שירותם הצבאי.
המנגנון הראשון הינו הגשת כתב אישום לבית דין צבאי שהינו, בהקשר זה, בית משפט פלילי לכל דבר ועניין, המוסמך להטיל עונשי מאסר ממושכים, כמו גם עונש פגיעה בדרגה. בתי הדין הצבאיים מקיימים
את דיוניהם, ככלל, בהתאם לדין הפלילי הכללי (הן מבחינת סדרי הדין והן מבחינת דיני הראיות) ופסקי הדין הניתנים בהם מהווים, בין היתר, פריט רישום במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל.
המנגנון השני הוא הדין המשמעתי, שנועד, בראש ובראשונה, ליתן בידי המפקדים בשטח כלי אפקטיבי להשלטת משמעת על פקודיהם. הדין המשמעתי איננו הליך פלילי-משפטי של ממש, החייל איננו זכאי לייצוג בהליך המשמעתי, ההחלטות מתקבלות על ידי מפקד חסר השכלה משפטית וסמכויות הענישה של המפקד הינן מוגבלות.
בחלוף השנים, הוכיחה המציאות כי חלוקה גסה זו, בין ערכאה פלילית לכל דבר ועניין לבין הליך פיקודי טהור איננה נותנת מענה ראוי למגוון רחב של מקרים, המצויים ב"תחום האפור".
מצב דברים זה הוביל, מחד גיסא, לכך שעבירות שעיקר חומרתן נעוץ בפן הערכי והמשמעתי נידונו בפני בתי הדין הצבאיים, בשל חוסר התאמתו של הדין המשמעתי למקרה ומאידך גיסא לכך שעבירות שנחקרו על ידי המשטרה הצבאית החוקרת ושבהם נאסף חומר חקירה רב ומורכב, נידונו בדין המשמעתי, אם בשל קשיים ראייתיים ואם בשל היותם על גבול "זוטי הדברים".
הצעת חוק זו נועדה ליתן פיתרון לעיוות האמור, כמו גם להשוות, בהקשר זה, בין הדין החל על חיילי צה"ל לזה החל על משטרת ישראל (ראו חוק המשטרה, התשס"ו–2006), הדין החל על סוהרים (ראו פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב–1971) והדין החל על המשרתים בשירות המדינה (ראו חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963), כך שתוקם בצה"ל 'ערכאת ביניים' – היא בית הדין הצבאי למשמעת.
בפני בית הדין הצבאי למשמעת יידנו חיילים שחשודים בביצוע עבירות בגינן התנהלה חקירה, אלא שבסיומה של החקירה, החליט פרקליט צבאי כי אופייה של העבירה או חומרתה אינם מצדיקים ניהול הליך פלילי בגינה, אלא ראוי שתידון בפני בית דין משמעתי, שיראה לנגד עיניו, בראש ובראשונה, את הצורך לאכוף את המשמעת הערכית בצה"ל ולשדר, במקרים הגבוליים, מסר ברור של גבולות המותר והאסור ובכך לתרום למלחמתו של צה"ל בשמירה על ערכי צה"ל, כפי שבאים לידי ביטוי, בין היתר, במסמך "רוח צה"ל".
סעיפים 1 עד 2 חייל הנידון כיום בדין המשמעתי בפני קצין שיפוט בכיר רשאי לבקש את העברת הדיון בעניינו בפני בית דין צבאי מחוזי. הוראה זו היא, כיום, אות מתה, שכן הפרקליטות הצבאית, שבידה הסמכות לאשר את בקשת החייל, מורה על החזרת הדיון בעניינו לדין המשמעתי. תיקון הוראת סעיף 149 לחוק העיקרי תאפשר לפרקליטות הצבאית, לבקשת החייל הנידון בדין המשמעתי, להעביר את עניינו לדיון בפני בית הדין הצבאי למשמעת.
סעיף 3 בית הדין הצבאי למשמעת יהיה מוסמך לדון חיילים עד לדרגת אל"מ (כולל). מן הראוי להותיר את הטיפול המשמעתי והערכי בעניינם של קצינים בדרגת תת-אלוף ומעלה בידי הרמטכ"ל. בסמכותו של בית הדין הצבאי למשמעת לדון חיילים על כל עבירה צבאית או כל עבירה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.
נשיא בית הדין הצבאי למשמעת ימונה ישירות על ידי הרמטכ"ל, ויסמל השילוב בין מפקד ומשפטן. נשיא בית הדין הצבאי למשמעת אף יקבע את סדרי המינהל של בית הדין הצבאי למשמעת.
בית הדין הצבאי למשמעת ידון בהרכב של שלושה שופטים. יושב ראש ההרכב יהיה נשיא בית הדין למשמעת ואילו שני השופטים האחרים יהיו קצינים שאינם משפטנים, וזאת על מנת לחזק את האופי הפיקודי-ערכי של ערכאה זו.
יחד עם זאת, על מנת לאפשר ייעול ההליכים, בסמכות נשיא בית הדין הצבאי למשמעת להורות על הרכבת דן יחיד בתיק מסוים, או בסוג מסוים של תיקים, שבהם ישב נשיא בית הדין הצבאי למשמעת בעצמו.
על אף שככלל, סמכויות הענישה של בית דין צבאי למשמעת תהיינה דומות לאלו של בית דין צבאי מחוזי, מוצע לסייג את סמכות הענישה ברכיבי המאסר בפועל וההורדה בדרגה, על מנת להמחיש את השוני שבין ההליך הפלילי הננקט בבתי הדין המחוזיים לבין ההליך המשמעתי הננקט בבתי הדין למשמעת. יחד עם זאת, מוצע להעניק לבית הדין הצבאי למשמעת סמכות ייחודית להורות על עיכוב קידומו של קצין בדרגה וזאת כדי ליתן בידיו כלי אפקטיבי להעברת מסר ערכי.
סעיף 4 סעיף 151 לחוק מונה את רשימת בתי הדין הצבאיים, ובכללן בית הדין הצבאי המחוזי, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה. בית הדין הצבאי למשמעת יצטרף לרשימת בתי הדין הצבאיים והוראות החוק העיקרי החלות על מכלול בתי הדין הצבאיים יחולו, לפיכך, אף על בית הדין הצבאי למשמעת.
סעיפים 5 עד 9 הסמכות להורות על הגשת תובענה נגד חייל לבית דין צבאי למשמעת תהא נתונה בידיו של פרקליט צבאי, וכך תתווסף למגוון ההחלטות שבסמכותו לקבל, על מנת להתאימן לנסיבותיו הייחודיות של המקרה שבפניו. משהורה פרקליט על הגשת כתב תובענה לבית דין צבאי למשמעת יערוך את כתב התובענה תובע צבאי ויגישו לבית הדין הצבאי למשמעת, כפי שהיה עושה ביחס לכתב אישום המוגש לבית דין צבאי מחוזי.
בדומה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובית הדין למשמעת של משטרת ישראל, מוצע כי בבית הדין הצבאי למשמעת יחולו סדרי הדין החלים בבית הדין הצבאי המחוזי, בכפוף להוראות תיקון זה.
בשל אופיין של העבירות הצפויות לידון בפני בית הדין הצבאי למשמעת, ועל מנת למנוע התמשכות הליכים מיותרת, מוצע כי על אף החלתם של סדרי הדין הכללים לא יישמעו בפני בית הדין הצבאי למשמעת טענות טרומיות.
לאור מטרתו של בית הדין הצבאי למשמעת, ועל מנת לוודא כי הסוגיות המובאות בפניו תהיינה אקטואליות, מוצע להחיל תקופת התיישנות של שלוש שנים על עבירות הנידונות בערכאה זו.
על מנת למנוע התמשכות הליכים ובשים לב לדגש הלבר-פלילי של הדיונים בפני בית הדין הצבאי למשמעת, מוצע שלא לקשור את בית הדין הצבאי למשמעת לדיני הראיות (למעט לעניין ראיות חסויות) ובכך ליתן לו גמישות מרבית לפעול בדרך הנראית לו הטובה ביותר לבירור האמת.
ככל בית דין צבאי, מוצע כי פסק דינו של בית הדין הצבאי למשמעת יהיה כפוף לבית הדין הצבאי לערעורים וכי כל צד להליך יהא רשאי להגיש ערעור בזכות לבית הדין הצבאי לערעורים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באדר התשע"ב – 27.2.12