הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת מירי רגב אריה ביבי פ/4567/18 הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) (תיקון – חיילים בפנסיה תקציבית שהשלימו ארבע שנות שירות), התשע"ב–2012 הוספת סעיף 35א 1. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–19851 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 35 יבוא: "מענק מיוחד 35א. (א) חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת ארבע שנות שירות קבע לפחות, שתחילתן לפני י"ז בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) וסיומן אחרי כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008), שאינו זכאי לקצבה לפי חוק זה ואין רואים אותו כחייל חדש לפי פרק ד'1, יהיה זכאי למענק מיוחד בשיעור של 11% ממשכורתו בעד תקופת שירותו שמיום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008). (ב) המענק המיוחד יועבר במועד סיום שירותו של החייל לקופת גמל לקצבה שעליה יורה החייל. (ג) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של החייל למענק שחרור או מכל זכות אחרת הנתונה לו." תחולה והוראת מעבר 2. הוראות חוק זה יחולו גם על חייל כאמור בסעיף 35א(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, ששירותו הסתיים לפני יום תחילתו של חוק זה, והמענק המיוחד יועבר לקופת גמל לקצבה שעליה יורה, בתוך 90 ימים מיום תחילתו של חוק זה. דברי הסבר ביום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) נכנס לתוקפו צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז–1957. צו הרחבה זה, עליו חתם שר התעשייה המסחר והתעסוקה, עיגן את המדיניות לפיה מן הראוי שכל עובד במדינת ישראל יהיה מבוטח בביטוח פנסיוני, שיהא בו כדי להבטיח את עתידו הכלכלי בהגיעו לגיל פרישה ויהווה "רשת בטחון" סוציאלית למשפחתו. במסגרת תשובת המדינה לבג"צ 9526/09 קוריאל ואח' נ' ראש אגף כח האדם בצה"ל נטען כי צו הרחבה זה אינו חל על משרתי הקבע בצה"ל, בעניינם נקבע "הסדר מיטיב" בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 (להלן – החוק). אלא שבחינת ה"הסדר המיטיב" הקבוע בחוק מגלה כי על אף שעסקינן ב"הסדר מיטיב" ביחס לאלו הזכאים לקצבת פרישה, עסקינן ב"הסדר מקפח" ביחס לאוכלוסיות משרתי הקבע שמסיימות את שירותם בלא שגיבשו זכותם על פי החוק לקצבת פרישה (להלן – הקבוצה המקופחת). במועד כניסת צו ההרחבה לתוקף, גודלה של הקבוצה המקופחת נאמד באלפים בודדים של משרתי קבע, שעניינם נפל "בין הכיסאות": א. החל משנת 2004, משרתי קבע חדשים נמצאים בהסדר של "פנסיה צוברת" ולפיכך – גם לאחר תקופת שירות קבע קצרה – צוברים הם זכויות פנסיוניות, הניתנות להעברה לאחר סיום שירותם, כגרעין פנסיוני ראשוני, אליו יתווספו זכויות נוספות ממקומות עבודה עתידיים. לפיכך – משרתי קבע שהחלו שירותם בשנת 2004 ואילך – אינם נכללים בקבוצה המקופחת. ב. משרתי קבע שהשלימו 10 שנות שירות קבע בצה"ל, נהנים מהסדר "הקפאת זכויות" הקבוע בהוראת סעיף 12א לחוק בניסוחו הקיים. משרתי קבע אלו זכאים לקצבת פרישה בהגיעם לגיל פרישה (67). גם משרתי קבע אלו, אף אם החלו שירותם לפני שנת 2004, אינם נמנים עם הקבוצה המקופחת. ג. משרתי קבע שהגיעו לגיל המינימום הקבוע בחוק, לאחר שצברו את תקופת השירות הקבועה בחוק (סעיפים 10 ו – 12 לחוק), זכאים לקצבת פרישה מיום פרישתם מצה"ל (על פי רוב – שנות הארבעים לחייהם) ולפיכך – אף הם אינם נמנים עם הקבוצה המקופחת. ד. קיימים מקרים חריגים (דוגמת משרתי קבע שסיימו שירותם עקב מצבם הרפואי), הזכאים לקצבת פרישה גם אם טרם השלימו 10 שנות שירות קבע וטרם הגיעו לגיל הנדרש בחוק לקצבת פרישה. יוצא איפוא כי הקבוצה המקופחת כוללת רק את אותם משרתי קבע שסיימו את שירותם לאחר כניסת צו ההרחבה לתוקפו (ינואר 2008), אך החלו שירותם לפני ינואר 2004 (מועד החלת הסדר פנסיה צוברת) וטרם השלימו 10 שנות שירות קבע בצה"ל (הותק הנדרש כיום להסדר 'הקפאת זכויות'). אין כל הצדקה להותיר על כנה את קיפוחה של קבוצה זו, ששירתה במשך שנים בצה"ל, אך סיימה את שירותה בלא שצברה לזכותה ולו שקל אחד לטובת הבטחת עתידה הסוציאלי. קבוצה זו מופלית לרעה למול מרבית משרתי הקבע בצה"ל, כמו גם למול כל העובדים במשק, שהחל משנת 2008 – קיימת על מעסיקיהם חובת ביטוח פנסיוני. יצויין כי ניסוחו הקיים של סעיף 12א לחוק נקבע בשנת 2005, במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון מעמיק בהשלכותיו ובאפלייה שתיווצר מניסוחו. בבג"צ 6784/06 שליטנר ואח' נ' הממונה על תשלום גמלאות (ניתן בינואר 2011) קבע בית המשפט העליון: "תכליתם של חוקי הפנסיה.. היא תכלית סוציאלית... מטרתם להקנות לעובדי הציבור ולחיילים ששרתו את המדינה במשך שנים מידה מינימלית של בטחון כלכלי עם פרישתם לגמלאות.." (פסקה 22 לפסק הדין של כב' הש' פרוקצ'יה) "המגמה הסוציאלית בחקיקת הגמלאות משקפת, קודם לכל, הכרה בתרומת עבודתו של המועסק לשירות הציבור במשך שנות עבודתו, בצד הכרה בחובת המדינה לדאוג לרווחתו לעת זקנה, כאשר מקורות הפרנסה הפתוחים בפניו מצטמצמים באופן ניכר" (שם, פסקה 59). "הקיצבה באה להבטיח לגימלאי אורח חיים מכובד, בעקבות ההכרה בחשיבות תרומתו של הגימלאי, בשנות עבודתו, למערכת הציבורית" (פסקה 3 לפסק דינו של כב' הש' מלצר). "על שכם אנשי צבא הקבע מוטלת אחריות רבה ועומס אדיר; 'סביבת העבודה' של חיילי הקבע, בעיקר אנשי השדה שבהם, מאופיינת, לעיתים קרובות, בסיכון אישי רב, בנכונות להקרבה ובמתח פסיכולוגי גבוה, אשר נובעים כולם מאופי הפעילות... לא בכדי רואים במי שמשרתים בצבא הקבע כמתנדבים בעם, הממלאים שליחות לאומית תרתי משמע" (שם, פסקה 4). "למדינה קמה חובה, בין השאר, מכוח הזכות לכבוד, להעניק לאיש הקבע גימלה להמשך קיומו, לאחר פרישתו. חובה זו ניתן למקמה גם במישור החוקתי, כנגזרת של 'זכות האדם לכבוד'" (שם, פסקה 13). הצעת חוק זו, ברוח דבריו של בית המשפט העליון ובהמשך ישיר למדיניות הממשלה והכנסת בדבר חובת הביטוח הפנסיוני, תתקן אפליה ועיוות שפגעה בקבוצה מקופחת של משרתי קבע ותאפשר להם לקבל בעד תקופת השירות שאחרי יום כ"ג בטבת התשס"ח (1 בינואר 2008) סכום שיוכל לבסס תחילתו של חסכון לתקופת פנסיה במסגרת קופת גמל לקצבה, וזאת בלי לגרוע מהזכות הקיימת למענק שחרור. מוצע להחיל הוראה זו גם על חיילים ששירתו בתקופה הרלוונטית ושירותם הסתיים כבר. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באב התשע"ב – 25.7.12