הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת פניה קירשנבאום
אמנון כהן
דוד רותם
ליה שמטוב
יצחק וקנין
ציון פיניאן
זהבה גלאון
אלכס מילר
רוברט אילטוב
פ/4141/18
הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ב–2012
מטרה
1.
חוק זה נועד להסדיר ביצוע תשלומים על ידי מוסד ממוסדות המדינה עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או הספקת טובין, על ידי ספקים חיצוניים או על ידי נותני שירותים חיצוניים.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"המועצה להשכלה גבוהה" – כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"גוף מתוקצב" – גוף מתוקצב כהגדרתו לפי סעיף 21 לחוק יסודות התקציב התשמ"ה–19851 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב);
"גוף נתמך" – תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין ושר האוצר קבע לגביו בהודעה ברשומות כי הוא גוף נתמך לעניי חוק יסודות התקציב;
"מוסד להשכלה גבוהה" – מוסד מהמוסדות המפורטים להלן, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין:
(1) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19582 (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"מועצה דתית" – מועצה דתית שהוקמה מכוח חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–19713;
"מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, וחברות ששר הביטחון אחראי עליהן;
"קופת חולים" – כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד–19944;
"רשות מקומית" – עירייה, מועצה אזורית, מועצה מקומית או איגוד ערים כהגדרתו בחוק איגודי ערים, התשט"ו–19555;
"תאגיד ממשלתי" – חברה ממשלתית, חברת-בת ממשלתית, או תאגיד שהוקם בחוק;
"תאגיד מקומי" – תאגיד אשר לפחות מחצית מההון הרשום שלו או לפחות מחצית מכוח ההצבעה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי רשות מקומית או בידי תאגיד מקומי, או שיש לרשות מקומית או לתאגיד מקומי אחר, במישרין או בעקיפין, זכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים בו או את המנהל הכללי שלו, והכל כשההחזקה או זכות המינוי כאמור הם של הרשות המקומית, לבדה או יחד עם אחד או יותר מאלה:
(1) רשות מקומית אחרת, אחת או יותר;
(2) המדינה;
(3) תאגיד מקומי אחר, אחד או יותר;
הסדרי התשלום עבור ביצוע עבודה וקבלת שירותים חיצוניים
3.
(א) המדינה, תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מערכת הביטחון, מועצה דתית, קופת חולים, מוסד להשכלה גבוהה, גוף מתוקצב וגוף נתמך ישלמו את התמורה עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או הספקת טובין, על ידי ספקים חיצוניים או על ידיי נותני שירותים חיצוניים, באופן המפורט להלן:
(1) חשבון עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או טובין, אשר יוגש בתום ביצוע העבודה או בתום הספקת שירותים או הטובין, בין התאריכים 1 עד ה-15 בחודש, ישולם ביום העסקים הראשון הבא לאחר ה-15 בחודש העוקב לחודש הוצאת החשבון;
(2) חשבון עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או טובין אשר יוגש, בתום ביצוע העבודה או בתום הספקת השירותים או הטובין, בין התאריכים 16 עד ה-24 בחודש, ישולם בחודש העוקב ועד ה-24 בחודש העוקב לחודש הוצאת החשבון;
(3) חשבון עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או טובין, אשר יוגש, בתום ביצוע העבודה או בתום הספקת השירותים או הטובין, אשר יוגש בתאריכים 25 עד ה-31 בחודש, ישולם ב-24 בחודש העוקב לחודש הוצאת החשבון;
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מוסד ממוסדות המדינה המנויים בסעיף 2, לדחות את התשלומים עבור ביצוע עבודה או הספקת שירותים או טובין, בשלושים יום נוספים באישור המנהל הכללי של המוסד המזמין.
תשלום עבור התקשרות במכרז
4.
תשלום תמורה בעקבות התקשרות במכרז עם מוסד מהמוסדות המנויים בסעיף 2, לביצוע עבודה, או להספקת שירותים או טובין על ידי ספקים חיצוניים או נותני שירותיים חיצוניים, כפופה להסדרי התשלום המפורטים בסעיף 3.
תנאי מכרז
5.
מוסד מהמוסדות בסעיף 2, לא יכלול תנאי או הוראה במכרז הסותרים את הסדרי התשלום המפורטים בסעיף 3.
פטור מחובת הסדרי תשלום
6.
שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות לעניין פטור מחובת הסדרי תשלום של מוסד ממוסדות המדינה המנויים בסעיף 2, עבור ביצוע עבודה או עבור הספקת שירותים או טובין, על ידי ספקים חיצוניים או על ידי נותני שירותים חיצוניים, לרבות עבור התקשרויות מוסדות המדינה במכרז.
הצמדה למדד המחירים לצרכן והוספת ריבית
7.
העובר על הוראות חוק זה יפצה את הספק לו עוכב התשלום בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ממחיר העבודה, וכן בתוספת הריבית הנקבעת על ידי בנק ישראל ובנוסף בחלקה היחסי של ריבית מיוחדת בשיעור של 5 אחוזים לשנה.
דברי הסבר
מן הנוהג הוא כי חברות ומעסיקים רבים משלמים לספקים ונותני שירותים תשלום דחוי, כלומר "30 או 60 שוטף". נורמה זו מקשה על פלח נרחב של עצמאים, פרילנסרים ונותני שירות במשק הישראלי. כאשר מדובר במוסדות פרטיים אשר נקלעים לקשיי נזילות ולכן מבקשים לדחות את מועדי התשלום ניתן להבין את הדחייה, גם אם לא להצדיק אותה. אולם, כאשר מדובר במדינה, אין לעיכוב התשלום הסבר המניח את הדעת.
במקרים רבים בהם מתקשרת המדינה עם יועצים חיצוניים לאספקת שירותים נאלץ מספק השירותים לספוג את התשלום הדחוי כאשר למעשה העבודה "ניתנה מראש", והתשלום ניתן רק במועד מאוחר יותר. מעבר לכך, מדיניות הממשלה בעניין תשלומים לגורמים חיצוניים אינה אחידה וימי התשלום נקבעים בהתאם ליכולת המיקוח של נותן השירות. כך למשל, כאשר מדובר בהתקשרות של המדינה עם חברות וגופים גדולים מועד הפירעון נקבע לעיתים לכל היותר לשני ימי עסקים, ואילו כאשר מדובר בפרילנסרים ועצמאים הנעדרים יכולת מיקוח, מועד התשלום נקבע במקרים מסוימים רק לאחר 60 יום.
בחודש אוגוסט 2008 עדכן החשב הכללי את הסכם ההתקשרות של המשרד עם ספקים ונותני שירותים חיצוניים הכולל בין השאר מועדים לתשלום. הנחיות החשב הכללי מהוות בסיס להצעת החוק זו. הנחיות החשב הכללי קובעות את מועדי התשלום הממשלתי באופן הבא:
חשבון אשר יוגש בתאריכים 1-15 בחודש, ישולם ביום העסקים הראשון הבא לאחר ה-15 לחודש העוקב. כלומר במקרה זה יעמדו מספר ימי האשראי על כ-30-45 ימים ממועד הגשת החשבונית.
חשבון אשר יוגש בתאריכים 16-24 בחודש, ישולם בחודש העוקב, כלומר במקרה זה יעמדו מספר ימי האשראי על 30 יום בדיוק ממועד הגשת החשבון.
חשבון אשר יוגש בתאריכים 25-31 בחודש, ישולם ב-24 בחודש העוקב, דהיינו בסוף מועד התשלום הממשלתי של החודש העוקב. במקרה זה יעמדו מספר ימי האשראי על כ-24-29 ימי אשראי.
למרות הנחיות החשב הכללי, במכרזים רבים נקבעו מועדי תשלום מאוחרים יותר. כך למשל במכרז מס' 237/2011 שערך משרד הרווחה בחודש אוגוסט 2011 לבחירת גוף לביצוע מחקר נקבע כי "תשלום התמורה עבור החלק מדרישת התשלום המקובל על ידי המשרד ייעשה משלושים (30) יום מיום קבלת החשבונית עד שישים (60) ימים מיום אישור דרישת התשלום – לפי המאוחר מבין שניהם".
בעיה זו גוררת פגיעה בתחרותיות הלאומית, בסביבה העסקית, באיתנות הפיננסית של עסקים, באיכות הניהול במשק ואף בשלטון החוק ובמוסר העסקי. בעיות אלו, בתקופה של משבר כלכלי המקשה גם כך, על עסקים קטנים ובינוניים לשרוד, עלולה לגרום לקריסתן של חברות, פגיעה בצמיחה ועליה באבטלה. המשבר הכלכלי, לא רק מגביר את הפגיעה של מוסר התשלומים, אלא גם גורם להחרפת הבעיה, לאור הקושי של ספקים לעמוד במועדי התשלום שלהם.
הפגיעה בעקבות עיכוב תשלומים על ידי מוסדות הממשלה חמורה מפגיעות בעיכוב תשלומים על ידי גורמים פרטיים, מאחר והיא מולידה שרשרת של עיכובי תשלום והלנות שכר, אשר פוגעות פגיעה ממשית בכלכלה. כאשר מועד התשלום נדחה למועד מאוחר יותר גדל בהתאמה הסיכון של מזמין השירות להיקלע לקשי נזילות ולפרוע בסופו של דבר את החוב לספקי הסחורה או השירות. העלויות הנוספות על הריביות והתעלולים החשבונאיים והפיננסים מתגלגלות אל הצרכן והעובד ופוגעות בציבור הישראלי כולו.
יודגש שעל שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – מוסר תשלומים), התש"ע–2010, פ/2201/18, המציעה להסדיר את התמורה בהתקשרויות המדינה עם ספקים חיצונים במכרזים. הצעת החוק הנוכחית קובעת הסדר כללי כך שהתשלומים המוצעים יחולו על משרדי הממשלה וגופים נתמכים גם בעסקאות שאינן דורשות קיום מכרז. בעניין זה, ראה סעיף 4 בחוק חובת מכרזים, התשנ"ב–1992, סעיף הקובע פטור ממכרז, מכרז סגור ודרכי עריכת מכרז. סעיף 3 מהווה מסגרת לתחולה כללית, בעוד סעיף 4 להצעת החוק מבהיר שהאמור חל גם בהתקשרויות המדינה על פי מכרז.
כאמור, על הממשלה להוות דוגמא אישית, בעמידתה בתנאים הכלכליים אשר מצופה מאזרחיה לעמוד בהם. מטרת הצעת החוק לעגן את זכותם של עסקים לקבל תמורה על עבודתם בזמן בהתקשרויותיהם מכל סוג עם מוסד ממוסדות המדינה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ח באדר התשע"ב – 12.3.12