הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת כרמל שאמה-הכהן
אלכס מילר
איתן כבל
יצחק וקנין
אריה אלדד
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הגבלה על השקעות בחברה שערכה הסדר חוב), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 26א
1.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה–20051, אחרי סעיף 26, יבוא –
26א.
(א) בסעיף זה:
"הסדר" - כהגדרתו בסעיף 350(י"א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"קבוצת לווים" - הלווה וכן השולט בו וכל מי שנשלט על ידי מי מהם, וכן:
(1)
מי שכיהן בפועל כמנכ"ל בכל אחד מהם,
(2)
אחר הפועל בשמם, לרבות קרוביהם;
"קרוב" - כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968;
(ב) חברה מנהלת לא תרכוש מכספי קופת גמל שבניהולה איגרות חוב של קבוצת לווים, שביצעה עם נושיה הסדר, במשך כל דחייה בתשלום החוב, ובנוסף במשך 10 שנים מיום תחילת הסדר שלא כולל את תשלום מלוא החוב.
(ג) על אף האמור בסעיף-קטן (ב), הממונה רשאי להתיר לחברה מנהלת לרכוש איגרות חוב כאמור, אם לדעתו תנאי הסדר החוב שבוצע אינם מצדיקים הטלת איסור כאמור, ואי פירעון החוב נבע מנסיבות חיצוניות, שלא ניתן היה לצפות אותן והן אינן תלויות בהתנהלות החברה. הממונה יתנה את ההיתר הניתן על ידו בתנאים הדרושים לדעתו לשם שמירה על עניינם של עמיתי קופות הגמל.
(ד) בקשה להיתר כאמור בסעיף קטן (ג) תוצג להתייחסויות הציבור ובעלי עניין טרם אישורה על ידי הממונה.
תיקון סעיף 43
2.
בסעיף 43 לחוק, אחרי סעיף קטן (ה), יבוא -
(ו)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה אגרות חוב של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 26א, רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט -
(1)
על חברה מנהלת - בשיעור פי 15 מהסכום הבסיסי;
(2)
על נושא משרה - בשיעור פי 4 מהסכום הבסיסי.
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א-1981
תיקון סעיף 36א
3.
בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א-1981, בסעיף 36א, אחרי "הוראות סעיפים" יבוא "26א, ו-".
תיקון סעיף 92א
4.
בסעיף 92א לחוק, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא -
(ה)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי חברה מנהלת רכשה אגרות חוב של קבוצת לווים שביצעה הסדר חוב, בניגוד להוראות סעיף 26א לחוק הפיקוח על קופות גמל, כפי שהוחל בסעיף 36א לחוק זה, רשאי הוא להטיל על החברה המנהלת ועל נושא משרה בה עיצום כספי כמפורט -
(1)
על חברה מנהלת – בשיעור פי 15 מהסכום הבסיסי
(2)
על נושא משרה – בשיעור פי 4 מהסכום הבסיסי
סעיף תחילה
5.
תחילתו של חוק זה ביום פרסומו (להלן – יום התחילה).
תיקון חוק החברות תשנ"ט-1999
תיקון סעיף 350
סעיף 350(א) ימוספר כסעיף 350(א)(1) ולאחריו יבוא-
(2)
בית המשפט לא יאשר כינוס אסיפת נושים או בעלי מניות לצרכי אישור הסדרי חוב, שמשמעותם גיזה של 20% ויותר בגובה החוב שישולם.
(3)
למרות האמור בסעיף קטן (2) רשאי בית המשפט לאשר כינוס אסיפה לצורך אישור הסדר אם במסגרתו הועברה השליטה בחברה המנפיקה מבעל השליטה לנושיה.
דברי הסבר
רוב כספי הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות של תושבי ישראל מושקעים כיום באגרות חוב של חברות מסחריות ("אג"ח קונצרניות"). אג"ח הן השקעות שמצופה מהן להיות השקעות סולידיות בעלות סיכון נמוך, ולפיכך מתאימות להשקעות פנסיה וגמל, שתפקידן להבטיח גב כלכלי וסוציאלי לעובד עם פרישתו לגמלאות. כיום רוב השקעות המוסדיים באג"ח אינן באג"ח ממשלתיות כבעבר, אלא באג"ח קונצרניות, הנחשבות בטוחות פחות.
בשנים האחרונות אנו עדים לגל הולך וגובר של הסדרי חוב בין חברות הנמצאות בשליטת בעלי הון ונקלעות לקשיים, לבין הנושים בעלי האג"חים, שרובם גופים מוסדיים. הסכמים אלה כוללים לרוב "תספורות", שמשמעותן קיצוץ של עשרות אחוזים מהיקף החוב, ומתבצעים, פעמים רבות, כאשר חברות אחרות של בעל השליטה מתפקדות מצוין ומציגות רווחים גבוהים.
"תספורות" אלו פוגעות בראש ובראשונה באותם חוסכים שכספם מנוהל על ידי הגופים המוסדיים, ונוגסות בחסכונות הפנסיה שהציבור הרחב מחויב על פי חוק להפריש ממשכורתו. כיום לא קיימת כל מגבלה על בעל שליטה שלא עמד בהתחייבויותיו וביצע "תספורת" חוב, להמשיך ולגייס הון באמצעות אג"חים של חברות שבבעלותו, והחברות אכן ממשיכות ועושות זאת באין מפריע. גם הגופים המוסדיים ממשיכים להשקיע את כספי החוסכים באג"חים של בעלי שליטה שלא השיבו את חובותיהם בעבר, תוך הפקרה חסרת אחריות של כספי החוסכים לידיהם של מנפיקי אג"חים שכבר ביצעו "תספורות" וגרמו להפסדים כבדים בעבר, מבלי שלחוסכים עצמם יש דרך אפקטיבית להשפיע על ההחלטות.
מטרות התיקון המוצע היא להטיל מעין "קלון כלכלי" על מנפיקי אג"ח שלא עמדו בהתחייבויותיהם, ולהגביל רכישת אג"ח שלהם על ידי המוסדיים, על מנת להגן על ציבור חוסכי הפנסיה והגמל מפני מנפיקי אג"ח שלא עומדים בהתחייבויותיהם, וכדי להרתיע את מנפיקי האג"ח מביצוע "תספורות".
על מנת להשיג מטרות אלה, מוצע לאסור רכישת אג"ח של חברות שביצעו "תספורת" חוב באמצעות כספי קופות גמל וקרנות פנסיה, מרגע שלא עמדו בהתחייבות לפירעון, ובמקרה של הגעה להסדר חוב - במשך 10 שנים לאחר התספורת תחילת ההסדר.
על מנת שלא להכביד שלא לצורך על שוק ההון הישראלי, מוצע להקנות לממונה על שוק ההון סמכות לאשר קניית אגרות חוב של לווים שלא עמדו במועדי הפירעון, אם לדעתו תנאי הסדר החוב אינם מצדיקים הטלת קלון כלכלי, בהתחשב בנסיבות. כאשר חברה נקלעת לקשיים עקב נסיבות חיצוניות שאינן קשורות להתנהלותה הישירה, כגון מלחמה, אסון טבע וכדומה, הרי שאין הצדקה להטיל קלון כלכלי, שכן היעדר היכולת לפרוע את החוב לא נבעה מהתנהלות כלכלית שאינה אחראית. בקשה מנומקת לקניית אגרות חוב כאמור תוגש על ידי החברה המנהלת בלבד, וטרם אישורה על ידי המונה תועמד להתייחסויות הציבור והנושים בהסדר החוב, שהיווה את הבסיס לאיסור האמור.
כמו כן, מוצע להקנות לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, סמכות לקנוס גוף מוסדי או נושא משרה בו שהפרו את האיסור, בשיעורים של 2,250,000 ש"ח ו-600,000 ש"ח, בהתאמה, לפי מפתח של "הסכום הבסיסי" המוגדר בשני החוקים, העומד על 150,000 ₪, צמוד למדד.
תיקון חוק החברות תשנ"ט 1999
מוצע בזאת לקבוע כי לא ניתן לבצע הסדרי חוב בין חברה למחזיקי אגרות החוב שמשמעותם גיזה של 20% ויותר בגובה החוב בלא העברת השליטה מבעל השליטה המכהן. כיום הסדרי חוב הפכו לפרקטיקה נוהגת, וברירת מחדל בכל פעם שחברה נקלעת למשבר ומחנק מזומנים, והנפגעים העיקרים מכך הם החוסכים מהציבור הרחב, שנדרשים לספוג הפסדים אלו. הצעה זו משלימה את ההצעה לתיקון חוק הפיקוח על גופים פיננסיים (קופות גמל), ומטרתה תמרוץ בעלי השליטה להזרים כסף לחברה לטובת נושיה והרתעתם מביצוע הסדרי חוב באמצעות הטלת סנקציה שמשמעותה ויתור על השליטה בחברה. כך, בעל שליטה שישקול שלא להזרים כסף לחברה ידע כי החלופה היא איבוד השליטה לטובת החברות המנהלות וציבור המשקיעים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום