הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אבישי ברוורמן
אלכס מילר
כרמל שאמה-הכהן
שלי יחימוביץ'
אריה אלדד
רחל אדטו
עינת וילף
איתן כבל
דניאל בן-סימון
פ/4240/18
הצעת חוק לתיקון פקודת רופאי השיניים (הסמכת שיננית), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 5
1.
בפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], התשל"ט–19761 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5 –
(1) האמור בו יסומן "(ב)", ולפניו יבוא:
"(א) ואלה התנאים לקבלת תעודת שיננית:
(1) תואר אקדמי מוכר בלימודי שיננות כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה), שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, וכן תואר שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק או תואר אקדמי בלימודי שיננות שניתן על ידי מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ ושהוכר על ידי המנהל; לעניין זה, "מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ" – לרבות מוסד בישראל שהוא שלוחה או סניף של מוסד להשכלה גבוהה הפועל מחוץ לישראל, וניתן לו רישיון כמשמעותו בסעיף 25ג לחוק המועצה להשכלה גבוהה2".
(2) השלמת תקופת הכשרה מעשית;
(3) עמידה בבחינות שקבע המנהל;
(4) עמידה בתנאי כשירות נוספים שקבע השר.
(2) סעיף קטן (ב)(1) – בטל.
תחילה ותחולה
3.
(א) תחילתו של חוק זה לאחר תום חמש שנים מהיום שבו הכירה המועצה להשכלה גבוהה בתואר אקדמי בלימודי שיננות שניתן על ידי מוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל, כתואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, לרבות תואר בלימודי שיננות שהוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 28א לאותו חוק.
(ב) חוק זה לא יחול על מי שערב כניסתו לתוקף מחזיק בידו רישיון לעסוק בשיננות שניתן לו כדין על ידי משרד הבריאות.
דברי הסבר
על פי פקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל"ט-1979, המנהל הכללי של משרד הבריאות מוסמך לקבוע בתקנות את כשירותה של שיננית ותנאי רישויה.
המצב כיום הוא כי מקצוע השיננות מוגדר בארץ כמקצוע עזר-רפואי ונלמד במסגרת לימודים מקצועיים בבתי ספר לרפואת שיניים. לשם קבלת רישוי לעסוק בשיננות, כל שנדרש הוא לעבור את מבחני ההסמכה של האגף לבריאות השן במשרד הבריאות.
השיננית היא חלק מצוות רפואת השיניים, ואמונה בעיקר על התחום המניעתי – הן ברמת הטיפול במתרפא הבודד והן ברמת הקהילה. שינוי הגישה בעולם רפואת השיניים, תוך הדגשת והרחבת מושג המניעה, מגדיר מחדש את מקצוע השיננות. השינוי בתפקידי השיננות מתבטא בעיקר בהעמקת והרחבת הידע וההבנה בכל הקשור למחלות הפה והשיניים ומניעתן, וחיזוק היכולות והמיומנויות בקידום בריאות לפרט ולקהילה.
מגוון התחומים הנדרשים למקצוע זה על דרישותיו המשתנות, והיקף האחריות הכרוך במקצוע, מצדיק שינוי מסלול ההכשרה למקצוע השיננות לרמה אקדמית ברמת תואר ראשון - תואר בוגר בשיננות. זאת בזהה למדינות נוספות בעולם כדוגמת ארה"ב, קנדה, בריטניה ואוסטרליה.
מוצע לקבוע כי מי שמבקש לעסוק במקצוע השיננות בישראל ומבקש לגשת למבחני ההסמכה של משרד הבריאות – האגף לבריאות השן, לשם קבלת רישיון לעיסוק בשיננות, יהיה חייב לסיים תחילה לימודים מוכרים לתואר ראשון (B.D.H) בבית ספר לשיננות בישראל המוכר לתואר במועצה להשכלה גבוהה או באוניברסיטה או בבית ספר ללימודי שיננות בחוץ לארץ שהמנהל הכיר בהם, וניתנה לו דיפלומה שהמנהל הכיר בה וכן סיים תקופת סטז' שהמנהל הכיר במשכה ובתנאיה; זאת, בנוסף לתנאי כשירותה של שיננית ותנאי רישויה שיקבעו בתקנות אותם יתקין המנהל הכללי במשרד הבריאות, במידה ויתקין.
על מנת שלא לפגוע במי שרכשו את השכלתן במקצוע השיננות עובר לתיקון, מוצע לקבוע כי התיקון לחוק העיקרי לא יחול על מי שערב כניסתו לתוקף של התיקון, מחזיק בידו רישיון לעסוק במקצוע השיננות וכי בכל מקרה התיקון לחוק העיקרי יכנס לתוקפו, רק בתום חמש שנים מהיום שבו המועצה להשכלה גבוהה נתנה את הכרתה לאחד מבתי הספר לשיננות, כמוסד להשכלה גבוהה המוכר לתואר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12