הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת פניה קירשנבאום מאיר שטרית פ/4126/18 הצעת חוק העיריות, התשע"ב–2012 פרק א': הגדרות הגדרות ופרשנות 1. (א) בחוק זה – "אדמה חקלאית" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, המשמשת מטע או משתלה או משק בעלי חיים או לגידול תוצרת חקלאית או לגידול יער או פרחים; אלא שקרקע כזאת, אם היא נמצאת באזור מגורים או באזור מסחרי ואינה עולה בשטחה על חמישה דונם, רשאית המועצה לראותה שלא כאדמה חקלאית, בשים לב לדרגת התפתחותו של אותו אזור; "אדמת בנין" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה בנין, אדמה חקלאית או קרקע תפוסה; "בניין" – כל מבנה שבתחום העיריה, או חלק ממנו, לרבות שטח הקרקע שעיקר שימושו עם המבנה כחצר או כגינה או לכל צורך אחר של אותו מבנה, אך לא יותר מהשטח שקבעה לכך המועצה למעט קרקע שהמבנה שעליה לא היה תפוס מעולם כולו או בחלקו; "גירעון מצטבר" – עודף התחייבויות על נכסים, כפי שהופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון; "גירעון שוטף" – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח השנתי המבוקר האחרון; "דוחות כספיים" – דוחות כספיים שנתיים, חצי שנתיים ורבעוניים שעורכת העיריה; "דוחות מבוקרים" – דוחות כספיים שנתיים מבוקרים ודוחות כספיים חצי שנתיים סקורים; "דייר משנה" – אדם הגר בחדר, או בחלק מחדר של בנין שאחר מחזיק בו והמשלם למחזיק דמי שכירות בעדו; "היום הקובע" – כמשמעותו בסעיף 16(א) בחוק הרשויות המקומיות (בחירות); "הלוואה" – לרבות איגרת חוב; "ועדה מקומית" – כמשמעותה בסעיף 18 לחוק התכנון והבניה; "ועדה מרחבית" – ועדה מקומית כמשמעותה בסעיף 19 לחוק התכנון והבניה; "ועדת בדיקה" – כמשמעותה בסימן א לפרק שלישי; "ועדת חקירה" – כמשמעותה בסימן ג' לפרק תשעה עשר; "חברה עירונית" – חברה שבה לפחות חלק מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או מהזכות למנות בה דירקטורים הם בידי עיריה אחת או יותר או בידי עיריה או יותר יחד עם חברה עירונית או חברת בת עירונית, אחת או יותר; "חברה עירונית בבעלות מלאה" – חברה עירונית שבה כל מניותיה הן בבעלות של עיריה אחת או יותר או עיריה אחת או יותר יחד עם חברה עירונית או חברת בת עירונית, אחת או יותר, וכל כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות והזכות למנות בה דירקטורים בן בידי האמורים לעיל; "חברה עירונית מיוחדת" – חברה עירונית שבה מחצית או יותר מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או מהזכות למנות בה דירקטורים הם בידי עיריה אחת או יותר או בידי עיריה אחת או יותר יחד עם חברה עירונית או חברת בת עירונית , אחת או יותר; "חברת בת עירונית" – חברה שבה לפחות חלק מכוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או מהזכות למנות בה דירקטורים הם בידי חברה עירונית מיוחדת או בידי חברת בת עירונית שהעיריה מחזיקה בה בשיעור האמור לגבי חברה עירונית מיוחדת, או בידי חברה עירונית מיוחדת יחד עם חברת בת כאמור; "חוק איגודי ערים" – חוק איגודי ערים, התשט"ו–19561; "חוק החוזים (חלק כללי)" – חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–19732; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט–19693; "חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז–19774; "חוק הרשויות המקומיות (בחירות)" – חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה–19655; "חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)" – חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–19756; "חוק הרשויות המקומיות (ביוב)" – חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב–19627; "חוק התכנון והבניה" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה–19658; "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19859; "חוק תאגידי מים וביוב" – חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–200110; "חיוב אישי" – כמשמעותו בסעיף 336; "יחידת הבקרה" – יחידת הבקרה על עיריות כמשמעותה בסימן א' בפרק שמונה עשר; "יישוב" – כפי שיקבע השר בצו כינון של עיריה אזורית; "יעסוק", לענין עיסוק נוסף – בין בעצמו ובין בשיתוף עם אחר, לרבות כעובד או כשלוח; "מבנה ציבור" – מבנה לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה, ספורט או לצרכים דומים אחרים; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מדד השכר הציבורי" – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר, לפי ענפים כלכליים ראשיים נבחרים, לענין עובדים ישראלים, בענף סך כל השירותים הציבוריים כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירחון הסטטיסטי לישראל; "הממונה על הבקרה" – הממונה על יחידת הבקרה לפי סעיף 278(ב); "ממונה על מחוז" – ממונה על מחוז במשרד הפנים; "מחזיק" – אדם המחזיק למעשה בנכס כבעלים, כשוכר או בכל אופן אחר, למעט דייר משנה, ולמעט אדם הגר במלון או בפנסיון; "מחוז" – מחוז כפי שנקבע בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותאורי גבולותיהם, התשי"ז–195711; "מרחב תכנון מקומי" – כמשמעותו בסעיפים 13 ו-14 לחוק התכנון והבניה; "נכס" – בנין או קרקע שבתחום העיריה, תפוס או פנוי, ציבורי או פרטי; "עבירה שיש עמה קלון" – עבירה שמחמת חומרתה, אופייה או נסיבותיה, מי שהורשע בה או מי שבית המשפט קבע לגביו שהוא עבר אותה, אינו ראוי לכהן או למלא תפקיד ציבורי שנקבע לגביו, בחוק זה, כי לא יכהן בו מי שעבר עבירה כאמור; "עובד העיריה" – עובד קבוע, עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ונושא משרה; "עובד קבלן" – עובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם, כהגדרתו בחוק העסקת עובדים, על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–199612; "עיסוק נוסף" – עיסוק נוסף על עיסוקו כנבחר או כעובד, לרבות עיסוק חד-פעמי, ייצוג של אדם אחר, מתן ייעוץ או קיום פעילות שתדלנית למענו; "עיריה עצמאית" – עיריה שהשר הכריז עליה כעיריה עצמאית על פי סעיף 285; "עסקה במקרקעין" – מכירה, קניה, שעבוד, החלפה, השכרה לתקופה העולה על עשר שנים או הקצאה לצורכי ציבור, של מקרקעין; "פקודת מסילות הברזל" – פקודת מסילות ברזל [נוסח חדש], התשל"ב–197213; "פרסום בעיתון" – פרסום בשני עיתונים מקומיים בעלי תפוצה רחבה בתחום העיריה, היוצאים לאור בתחום העיריה אחת לשבוע לפחות; "קרוב" – אחד מאלה: (1) בן זוג, הורה של בן זוג, אח, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצא של בן זוג, גיס או גיסה, וצאצא ובן הזוג של כל אחד מאלה; (2) תאגיד שחבר המועצה או אחד מהמנויים בפסקה (1) הוא מנהלו, או עובד אחראי בו, או שיש לאחד מהם חלק בהונו או ברווחיו העולה על 5%. "קרקע תפוסה" – כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה; "רחוב – לרבות כביש, שדרה, סמטה, שביל להולכי רגל, טיילת, משעול לרוכבים או לרגלים, ככר, חצר, טיילת, מבוי, מפלש – שהציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו, ולרבות – כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום, אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן מסילת ברזל כמשמועתה בסעיף 2 רישה ופסקאות (1) ו-(2) לפקודת מסילות הברזל, וכן מתקנים לצורך מסילת הברזל או בקשר אליה המהווים חלק בלתי נפרד ממנה; "ריבית החשב הכללי" – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי המתפרסמים מעת לעת ברשומות; "שטח גלילי" – שטח שאינו כלול בתחום שיפוטה של עיריה; "שטחים לצורכי ציבור" – שטחים ציבוריים פתוחים, גנים ציבוריים, פארקים ושטחים בלתי מובנים אחרים המיועדים לשימוש ציבורי; "שיעור גביה" – לענין ארנונה או אספקת מים ושירותי ביוב – היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים ושירותי ביוב שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים ושירותי ביוב, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים; "שיעור גירעון מצטבר" – היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון של העיריה, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר; "שיעור גירעון שוטף" – היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף, המפורטות בדוח השנתי המבוקר האחרון של העיריה; "שיעור העדכון" – עדכון בשיעור של שמונים אחוזים מהסכום המתקבל מחיבור של מחצית שיעור עדכון המדד ומחצית שיעור עדכון מדד השכר הציבורי; "שיעור עדכון המדד" – שיעור השינוי במדד שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים הקודמת לעומת המדד שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים שלפניה; "שיעור עדכון מדד השכר הציבורי" – שיעור השינוי במדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים הקודמת לעומת מדד השכר הציבורי שהיה ידוע ב-20 באוקטובר של שנת הכספים שלפניה; "תואר אקדמי" – תואר מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–195814; "תושב העיריה" – מי שמרכז חייו בתחום שיפוטה של אותה עיריה; "תכנית מתאר", "תכנית מתאר ארצית", "תכנית מתאר מחוזית", "תכנית מתאר מקומית", "תכנית מפורטת" – כמשמעותן בחוק התכנון והבניה; "תשתית" – דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, מתקני ביוב כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), וכן מתקני מים, מתקני חשמל וכיוצא באלה. "השר" – שר הפנים; "השרים" – שר הפנים ושר האוצר. פרק ב': העיריה סימן א': מהותה של עיריה כינון עיריה 2. השר רשאי להכריז בצו על כינונה של עיריה (בחוק זה – צו כינון). מעמדה של עיריה 3. העיריה היא תאגיד כשר לכל זכות, חובה או פעולה משפטית, והכל לצורך ביצוע תפקידיה והפעלת סמכויותיה. מועצת העיריה 4. לכל עיריה תהיה מועצה. ראש העיריה 5. לכל עיריה יהיה ראש עיריה. סימן ב': עיריה אזורית עיריה אזורית 6. עיריה שתחום שיפוטה כולל שני יישובים או יותר או יישוב אחד וחלק לפחות מיישוב אחר, יכול השר לקבוע בצו הכינון, שתהיה עיריה אזורית. הוראות החלות על עיריה אזורית וועד מקומי 7. על עיריה אזורית יחולו הוראות חוק זה החלות על עיריה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: (1) מועצת העיריה האזורית תהיה מורכבת מנציגי היישובים שייבחרו על פי הוראות שקבע השר, ויכול השר לקבוע שהמועצה האמורה תהיה מורכבת גם מנציגי האזורים הכלולים בתחום המועצה שאינם יישוב; (2) לכל יישוב יהיה ועד שייבחר על פי הוראות שקבע השר (בחוק זה – ועד מקומי); (3) תפקידי הוועד המקומי וסמכויותיו יהיו כפי שקבע השר בדרך כלל או לעיריה אזורית מסוימת או לוועד מקומי מסוים, ויכול השר לכלול גם סמכות להטיל ארנונה, או תשלום חובה לוועד מקומי; (4) על הטלת ארנונה על ידי ועד מקומי, יחולו ההוראות החלות על פי חוק זה בכל הנוגע לשיעור מרבי של הארנונה שאותה ניתן להטיל ועל העלאתה או הפחתתה, לרבות הטלה ראשונה של ארנונה; (5) הוועד המקומי יפעל על פי הוראות שקבע השר; (6) תקציב הוועד המקומי ייערך על פי כללים שקבע השר והוא טעון אישור מועצת העיריה האזורית; (7) לעיריה אזורית יוקנו ביחס לוועד המקומי סמכויות כפי שקבע השר, דרך כלל, או כפי שקבע לעיריה אזורית מסוימת או לוועד מקומי מסוים; פרק ג': כינון עיריות ותחומי שיפוטן סימן א': ועדת בדיקה ועדת בדיקה 8. (א) השר ימנה ועדה קבועה לבדיקת כינון עיריות, איחודן, ביטולן ותחומי שיפוטן (בחוק זה – ועדת בדיקה) וזה הרכבה: (1) בעל תואר אקדמי בתחום האדריכלות, תכנון הערים או הגיאוגרפיה, שיש לו ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתחום התכנון העירוני או בתחום השלטון המקומי; (2) בעל תואר אקדמי בכלכלה, בחשבונאות או במינהל עסקים או רואה חשבון מוסמך שיש לו ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתחום השלטון המקומי; (3) בעל ניסיון מוכח של שבע שנים לפחות בתפקיד בכיר בעיריה, כגון מנהל כללי, גזבר או יועץ משפטי; (4) בעל תואר אקדמי במינהל ציבורי או במשפטים, שהוא בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתחום המינהל הציבורי; (5) עובד משרד הפנים. (ב) השר ימנה את אחד מחברי הוועדה להיות היושב ראש שלה. (ג) תקופת כהונתה של הוועדה תהיה שלוש שנים ורשאי השר להאריך את כהונתה לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד. (ד) השר רשאי למנות ועדות בדיקה קבועות נוספות, למחוז אחד או יותר, אם נוכח כי יש צורך בכך. (ה) השר רשאי להפסיק את כהונתה של הוועדה או מי מבין חבריה במהלך תקופת כהונתה, אם נוכח כי הוועדה או חבר הוועדה אינם ממלאים את תפקידם כנדרש, וזאת לאחר שנתן להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם לפניו. סייגים למינוי חבר ועדת בדיקה 9. אלה אינם כשירים להיות חברי ועדת בדיקה – (1) אדם שעבר עבירה שיש עמה קלון וטרם חלפו חמש שנים מיום שנגזר דינו, ואם נגזר עליו מאסר בפועל, מיום שסיים לשאת את עונשו, לפי המאוחר; (2) אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון; (3) אדם שיש לו זיקה כלכלית לעיריה אחת או יותר; (4) אדם שיש לו קשר אישי לראש עיריה, לסגן ראש עיריה או לחבר מועצת עיריה או למנהל הכללי של עיריה; בפסקה זו, "קשר אישי" – בין השאר באדם שהוא קרוב של ראש עיריה, סגן ראש עיריה, חבר מועצה או מנכ"ל עיריה; (5) אדם אשר עלול להימצא במצב של ניגוד ענינים עם תפקידו בוועדת הבדיקה; (6) עובד עיריה, עובד איגוד ערים או עובד חברה עירונית או מי שמועסק בשירותו של כל אחד מאלה; בפסקה זו, "עובד" – כהגדרת "עובד עיריה" בסעיף 1. תפקידי ועדת הבדיקה 10. ועדת הבדיקה תבדוק ותמליץ – (1) על כינון עיריה, תחום שיפוטה וסמכויותיה; (2) על ביטול עיריה או על איחוד שתי עיריות או יותר לעיריה אחת; (3) על שינוי תחומי השיפוט של עיריות; (4) על צירופם של שטחים גליליים לתחומן של עיריות; (5) על הכרזה על אזורים משותפים; (6) על שינוי מרחבי תכנון מקומיים כאמור בסעיף 16 לחוק התכנון והבניה. סדרי עבודת ועדת הבדיקה 11. (א) ועדת הבדיקה תאפשר לכל המעוניין בכך להביא לפניה בכתב את עמדתו בנושאים הנבדקים על ידה. (ב) טרם גיבוש המלצותיה תפנה הוועדה לכל עיריה שעניינה נבדק על ידה, לממונה על המחוז, ולכל משרד ממשלתי הנוגע בדבר ותאפשר להם להעיר את הערותיהם בתוך תקופה שתקבע, בעל פה ובכתב. (ג) הוועדה, לצורך גיבוש המלצתה בכל הנוגע לשינוי מרחבי התכנון, תפנה לוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, ולוועדות המקומיות הנוגעות בדבר ותאפשר להן להביא בפניה את עמדתן. (ד) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ובכלל זה את דרכי איסוף המידע הדרוש לה לצורך גיבוש המלצותיה ואת מתכונת הדוחות שיוגשו על ידה והכל בכפוף להנחיות שר הפנים. סימן ב': כינון עיריה תנאים לכינון עיריה 12. (א) לא יכריז השר על כינון עיריה אלא אם כן בתחום השיפוט שקבע לה מתגוררים ביום כינונה 20,000 תושבים לפחות. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר להכריז על כנון עיריה אף אם לא מתקיים התנאי האמור בו אם נסיבות מיוחדות מצדיקות זאת, ובלבד שביום כינונה מתגוררים בה 5,000 תושבים לפחות. דוח על כינון עיריה 13. (א) לא יכריז השר על כינון עיריה אלא לאחר שהוגש לו דוח של ועדת הבדיקה, ורוב חברי הוועדה המליצו על כינון עיריה. (ב) דוח ועדת הבדיקה יתייחס, בין השאר, לנושאים אלה: (1) הצורך בכינונה של עיריה, אפשרות הכללת האזור בתחום שיפוטה של עיריה קיימת, ההיבטים הכלכליים, התכנוניים, הדמוגרפיים והמינהליים הכרוכים בכינון עיריה באותו אזור לרבות יכולתה של העיריה לספק שירותים תוך ניהול תקציב מאוזן; (2) תחום השיפוט המוצע לעיריה בהתייחס בין השאר להיבטים המפורטים בפסקה (1); (3) הסמכויות שיוקנו לעיריה, בהתייחס בין השאר לגודלה בעת הקמתה, לגודלה הצפוי וליכולותיה הכלכליות והניהוליות הצפויות. צו הכינון 14. (א) בצו הכינון יקבע השר את תחום שיפוטה של העיריה, תפקידיה וסמכויותיה. (ב) כוננה עיריה בשטח שהיו קיימים בו קודם לכן עיריה או ועד מקומי יכלול צו הכינון הוראות בדבר מעמדה של העיריה ביחס לנכסיה, חובותיה, התחייבויותיה וזכויותיה של אותה עיריה או של אותו ועד מקומי ולגבי כל ענין אחר הדרוש לדעת השר כדי להבטיח רציפות השלטון המקומי באותו אזור. מועצה ראשונה 15. (א) כוננה עיריה, ימנה לה השר מועצה ראשונה, וימנה מבין חבריה את ראש המועצה הראשונה. (ב) המועצה הראשונה וראש המועצה הראשונה יכהנו עד לקיום הבחירות הראשונות לעיריה. (ג) המועצה הראשונה תהיה בת שבעה חברים וזה הרכבה: (1) ראש המועצה שימנה השר; (2) נציג אחד של כל אחד מאלה מבין עובדי משרדו: שר הפנים, שר הבינוי והשיכון, שר החינוך והתרבות, שר הרווחה; (3) שני בעלי תואר אקדמי, כאמור בסעיף קטן (ה)(1), שהם בעלי ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתפקידים כאמור בפסקה (ה)(2). (ד) לא ימנה השר למועצה הראשונה מי שהורשע בעבירה או שבית המשפט קבע כי עבר עבירה או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון. (ה) כשיר לכהן כראש המועצה הראשונה מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, חשבונאות, מינהל ציבורי, תכנון ערים, אדריכלות או גאוגרפיה או שהוא רואה חשבון; (2) הוא בעל ניסיון מוכח של שבע שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום ניהול השלטון המקומי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים הקשורים במישרין לשלטון המקומי; (3) לא הורשע בעבירה ובית המשפט לא קבע כי עבר עבירה או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה, שיש עמה קלון. (ו) לא יכהן כראש המועצה הראשונה או כחבר המועצה הראשונה מי שהוא תושב העיריה; נהיה ראש מועצה או חבר מועצה ראשונה תושב העיריה יחדל לכהן בתפקיד. (ז) מי שכיהן כראש מועצה ראשונה או כחבר המועצה הראשונה לא יהיה מועמד בבחירות הראשונות למועצה או לראשות העיריה שייערכו לאותה עיריה. סמכויות מועצה ראשונה 16. (א) למועצה הראשונה ולראש המועצה הראשונה יוקנו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין למועצת עיריה ולראש עיריה; על ניהול העיריה בתקופת כהונתה של המועצה הראשונה יחולו הוראות חוק זה. (ב) ראש המועצה הראשונה יהיה זכאי לשכר מקופת העיריה כפי שקבע השר; חברי המועצה הראשונה יהיו זכאים לגמול השתתפות בישיבות, כפי שקבע השר. (ג) לא ימונו סגנים לראש המועצה הראשונה. סימן ג': שינוי תחום שיפוטה של עיריה שינוי תחום שיפוט 17. השר רשאי לשנות את תחום שיפוטה של עיריה; לא יחליט השר על שינוי תחום שיפוט אלא לאחר שהוגש לו דוח של ועדת הבדיקה בענין זה. דוח ועדת הבדיקה 18. (א) ועדת הבדיקה תבדוק ותבחן את הסוגיות הנוגעות לשינוי תחומי השיפוט בהתאם להנחיות השר. (ב) השר רשאי לקבוע כי הוועדה תבדוק ותבחן את הסוגיות כאמור בסעיף קטן (א), בבדיקה תקופתית כוללת של מחוז שלם או חלקו, או בבדיקת סוגיות הנוגעות לרשות אחת או יותר. (ג) דוח הוועדה יתייחס בין השאר לנושאים אלה: (1) היבטים כלכליים ובכלל זה הכנסותיה הקיימות והצפויות של כל עיריה ועלות אספקת השירותים על ידה, בהתחשב במאפייניהם; (2) היבטים דמוגרפים ובכלל זה הרכב האוכלוסיה מבחינת גילה וקצב גידולה; (3) היבטים תכנוניים ובכלל זה תכניות המתאר המקומיות והתוכניות המפורטות המאושרות והיקף מימושן, וכן ההתפתחות האפשרית של העיר על פי תכניות המתאר הארציות והמחוזיות; (4) היבטים סביבתיים לרבות קיום מערכות תשתית וקווי תשתית; (5) העניינים המפורטים בסעיף 20; (6) המלצות בנוגע לשינוי מרחבי התכנון המקומיים. החלטת השר 19. (א) הוגש לשר דוח ועדת הבדיקה יועבר העתק ממנו לעיריות הנוגעות בדבר ותינתן להן ההזדמנות להעלות את טענותיהן בפניו בתוך תקופה, שלא תעלה על 60 ימים. (ב) בתוך 60 ימים מתום התקופה כאמור בסעיף קטן (א), יחליט השר בדבר תחומי שיפוטן של כל העיריות שאליהן מתייחס הדוח; החליט השר שלא לאמץ את המלצות הוועדה ביחס לעיריה מסוימת כולן או חלקן, ינמק את החלטתו. (ג) החליט השר על שינוי תחום שיפוטה של עיריה יתקן את צו הכינון על פי החלטתו. הוראות בנוגע לשינוי תחום שיפוט 20. (א) החליט השר על שינוי תחום שיפוטה של עיריה רשאי הוא ליתן הוראות בעניינים אלה, כולם או חלקם: (1) חלוקת הכנסות מארנונה, מאגרות, מהיטלים ומתשלומי חובה אחרים בשל נכסים קיימים או עתידיים בשטח המועבר מהעיריה שממנה נגרע השטח (בחוק זה – עיריה מעבירה) לעיריה שאליה מועבר השטח (בחוק זה – עיריה מקבלת); (2) חיוב העיריה המקבלת בתשלום לעיריה המעבירה בהתייחס בין השאר להכנסות האפשריות מהשטח המועבר; (3) שיעורי הארנונה הכללית בשטח המועבר במשך תקופה שיקבע וזאת בכפוף להוראות חוק זה לענין הטלת ארנונה; (4) שיטת מדידת השטחים לצורך חיוב בארנונה כללית בשטח המועבר; (5) מעמדה של העיריה המקבלת ביחס לנכסיה, חובותיה, התחייבויותיה וזכויותיה של העיריה המעבירה בהתייחס לשטח המועבר; (6) מעמדם של חוקי עזר וצווי ארנונה שהותקנו בידי הרשות המעבירה והחלים בשטח המועבר; (7) הוועדה המקומית אשר תשא בתשלום פיצויים על הפקעת מקרקעין ופיצויים על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, והוועדה אשר תהיה זכאית לגבות היטלי השבחה על פי התוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, על פי תכניות המתאר החלות על אותו שטח ואשר אושרו טרם העברתו. (ב) שונה תחום שיפוטה של עיריה יוקנו זכויות העיריה המעבירה במבני הציבור, ובשטחים המיועדים למבני ציבור ובשטחים לצורכי ציבור לעיריה המקבלת, אלא אם כן קבע השר אחרת. סימן ד': איחוד עיריות איחוד עיריות 21. השר רשאי להורות על איחודן של שתי עיריות או יותר לעיריה אחת. דוח בדבר איחוד 22. (א) לא יחליט השר על איחוד עיריות אלא לאחר שהוגש דוח של ועדת הבדיקה בענין זה שבו ועדת הבדיקה חיוותה דעתה שהעיריה המאוחדת תוכל למלא את התפקידים המוטלים על עיריה. (ב) על דוח ועדת הבדיקה יחולו הוראות סעיפים 13(ב) ו–18(ג) בשינויים המחויבים. (ג) הוראות סעיף 12 לא יחולו לענין איחודן של שתי עיריות או יותר לעיריה אחת. החלטת השר לאיחור עיריות 23. (א) הוגש דוח ועדת הבדיקה יועבר העתק ממנו לעיריות הנוגעות בדבר ותינתן להן האפשרות להעיר את הערותיהן בתוך תקופה שלא תעלה על 60 ימים. (ב) הורה השר על איחוד עיריות יתוקנו צווי הכינון של העיריות המתאחדות והשר יקבע את מועד הבחירות לעיריה המאוחדת (בסימן זה – יום הבחירות לעיריה המאוחדת). (ג) האיחוד יכנס לתוקפו ביום פרסום תוצאות הבחירות הראשונות לעיריה המאוחדת. תקופת מעבר 24. (א) כל אחת מהעיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת תמשיך להיות אישיות משפטית כשרה לכל חובה, זכות ופעולה משפטית, וזאת לתקופה שיקבע השר, ובלבד שלא תעלה על 24 חודשים מיום הבחירות לעיריה המאוחדת; לא קבע השר כאמור תהיה תקופת המעבר 12 חודשים מיום הבחירות לעיריה המאוחדת (בסימן זה – תקופת המעבר). (ב) מועצת העיריה המאוחדת רשאית, באישור השר, במהלך תקופת המעבר, להעביר סמכויות ותחומי פעולה מעיריה אחת לאחרת שאוחדו לאותה עיריה מאוחדת, וכן להעביר סמכויות ותחומי פעולה מעובד עיריה או מנושא משרה בעיריה אחת לעובד עיריה או לנושא משרה בעיריה אחרת, ובלבד שלא יועברו סמכויות מנושא משרה אלא לנושא אותה משרה, בעיריה אחרת. (ג) עם מינויו של נושא משרה לעיריה המאוחדת, יהיו בידיו בלבד הסמכויות הנתונות על פי כל דין לאותו נושא משרה ביחס לכל פעולה של העיריה המאוחדת ושל העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת. (ד) עובד עיריה שאוחדה ימשיך להיות עובד אותה עיריה עד תום תקופת המעבר. תכנית האיחוד 25. (א) בתוך ארבעה חודשים מיום הבחירות לעיריה המאוחדת תכין העיריה המאוחדת תכנית לאיחודן של העיריות לעיריה המאוחדת בתום תקופת המעבר (בחוק זה – תכנית האיחוד); תכנית האיחוד תתייחס בין השאר לפעולות שאותן תנקוט העיריה המאוחדת כדי לבצע את האיחוד כאמור, ובכלל זה איחוד יחידות ומערכות, נכסים, זכויות והתחייבויות, פיטורי עובדים, ופירוק חברות עירוניות שאינם נחוצים למילוי תפקידיה של העיריה המאוחדת, וכן למועדים לביצוע הפעולות כאמור; השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן הכנת תכנית האיחוד לפי סעיף זה ופרטים נוספים שייכללו בה. (ב) תכנית האיחוד תוגש לשר וליחידת הבקרה מיד לאחר הכנתה. סמכויות השר ביחס לתכנית איחוד וביצועה 26. (א) לא הכינה העיריה המאוחדת תכנית איחוד, רשאי השר למנות אדם שיופקד על הכנתה; הכנתה של תכנית איחוד בידי אדם כאמור תיעשה בהתייעצות עם הממונה על המחוז; הוכנה תכנית איחוד בידי מי שהשר מינה כאמור, תפעל העיריה המאוחדת על פי תכנית זו. (ב) נוכח השר שאין בתכנית האיחוד שהוכנה בידי העיריה המאוחדת כדי להביא לאיחוד העיריות כנדרש, או שאין בה כדי לאפשר את תפקודה התקין והיעיל של העיריה המאוחדת, רשאי הוא להורות לעיריה המאוחדת להכניס בתוכנית שינויים כפי שיקבע ובתקופה שיקבע, ובכלל זה לענין פיטורי עובדים ופירוק חברות עירוניות מיוחדות או מכירת אחזקותיה של העיריה בתאגידים; לא מילאה העיריה המאוחדת אחר הוראות השר ובתקופה שקבע, רשאי הוא למנות אדם שיופקד על הכנת תכנית איחוד מתוקנת, שתיעשה בהתייעצות עם הממונה על המחוז; הוכנה תכנית איחוד מתוקנת כאמור, תפעל העיריה המאוחדת על פיה. (ג) חיוותה יחידת הבקרה את דעתה שהעיריה המאוחדת אינה מבצעת את הוראות תכנית האיחוד, תמליץ לפני השר על העברת ענינה של העיריה לבדיקתה של ועדת החקירה על פי סעיף 322. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), חיוותה יחידת הבקרה את דעתה כאמור, רשאי השר למנות אדם שיופקד על ביצועה של תכנית האיחוד ויהיו נתונות לו הסמכויות הדרושות לשם ביצועה. (ה) על אף הוראות חוק איגודי ערים, רשאי השר להורות על צירופה של עיריה מאוחדת לאיגוד ערים, או להורות על הוצאתה של עיריה שאוחדה בעיריה מאוחדת מאיגוד ערים, לאחר שנתן לראש העיריה המאוחדת ולראשי העיריות האחרות החברות באותו איגוד ערים הזדמנות להעלות את טענותיהם. הוראות מעבר לענין נכסים, תביעות ועובדים 27. בתום תקופת המעבר תחדל כל אחת מהעיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת להיות אישיות משפטית כאמור בסעיף 24(א), והחל באותו מועד יחולו הוראות אלה: (1) הנכסים, החובות, הזכויות וההתחייבויות, שערב תום תקופת המעבר היו של העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת, יהיו לקניין העיריה המאוחדת; (2) כל הליך משפטי שהיה תלוי ועומד ערב תום תקופת המעבר, מטעם העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת או נגדן, וכן כל עילה להליך משפטי כאמור שהיתה קיימת באותה עת, יוסיפו לעמוד בתוקפם ויראו אותם כאילו היו של העיריה המאוחדת או נגדה, לפי הענין; (3) (א) מי שהיה עובד אחת העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת, ערב תום תקופת המעבר, יהיה לעובד העיריה המאוחדת; (ב) על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות פסקת משנה (ג), לא יהיה עובד אחת העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת, שנהיה לעובד העיריה המאוחדת, זכאי להטבת פרישה בשל המעבר לעיריה המאוחדת; (ג) הזכויות שהיו לעובד אחת העיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת כדין ובהתאם להוראות סעיף 29 לחוק יסודות שהתקציב, ערב תום תקופת המעבר, ושנהיה לעובד העיריה המאוחדת, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בעיריה המאוחדת. ארנונה וחוקי עזר בעיריה המאוחדת 28. (א) צווי ארנונה, חוקי עזר, צווים, רישיונות והיתרים, שחלו לפני יום הבחירות לעיריה המאוחדת בשטח מסוים בתחום שיפוט של עיריה שאוחדה בעיריה המאוחדת, יעמדו בתוקפם וימשיכו לחול באותו שטח, כאילו הותקנו או ניתנו, לפי הענין, על ידי העיריה המאוחדת, עד שיפקעו על פי האמור בהם או על פי החיקוק שמכוחם ניתנו או עד להחלטת מועצת העיריה המאוחדת לבטלם או לשנותם לפי דין. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר ליתן הוראות בענין שיעורי הארנונה הכללית, שתוטל בתחום שיפוטה של העיריה המאוחדת, כולה או חלקה ובענין שיטת מדידת השטחים לצורך חיוב בארנונה כללית; הוראה כאמור בענין הדורש על פי דין החלטת השר ושר האוצר תינתן על ידי שני השרים. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצת העיריה המאוחדת להחליט על החלת חוק עזר של אחת העיריות המתאחדות על שטח העיריה המאוחדת כולה; החליטה מועצת העיריה כאמור, תפרסם הודעה על החלת חוק העזר בדרך שבה מתפרסם חוק עזר, על פי חוק זה, ויראו את חוק העזר כחל על כל תחום העיריה ממועד פרסום ההודעה או מן המועד הנקוב בה לתחילתו. איסור התקשרויות חדשות 29. (א) מהיום שבו נתן השר הוראה על פי סעיף 21 לחוק ועד ליום הבחירות לעיריה המאוחדת, לא תתקשר כל אחת מהעיריות שיאוחדו לעיריה המאוחדת בהתקשרות אשר התקופה למימוש הזכויות או לביצוע החיובים על פיה, היא יותר משישה חודשים מיום הבחירות לעיריה המאוחדת, אלא באישור מראש של השר. (ב) החל ביום החלטת השר על איחוד עיריות ועד תום תקופת המעבר, התחייבות של כל אחת מהעיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת, לעשיית עסקה לרכישת מקרקעין או למכירתם, טעונה אישור מראש של השר; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות כל דין לענין עסקאות במקרקעין החלות על עיריה. (ג) לא יאשר השר עסקה כאמור בסעיף קטן (ב) אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעת של יחידת הבקרה, האם יש בעסקה כדי ליצור גירעון בתקציב העיריה או לפגוע באיחוד הרשויות. איסור העסקת עובדים חדשים 30. (א) בתקופת המעבר לא תקבל כל אחת מהעיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת או העיריה המאוחדת, עובד לעיריה או לעיריה המאוחדת, לפי הענין, אלא באישור מראש של השר. (ב) בתקופה שמתום תקופת המעבר עד תום שנים עשר חודשים לאחר מכן לא תקבל העיריה המאוחדת עובד לעיריה, אלא באישור מראש של השר. (ג) בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד קבלן. ביצוע ותקנות 31. השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע איחוד עיריות ובין השאר בעניינים אלה: (1) הוראות לענין ניהולן של עיריות שאוחדו לעיריה מאוחדת, מיום ההחלטה על איחודן עד תום תקופת המעבר, ובכלל זה לענין ההתחייבויות וההתקשרויות של עיריות כאמור, ההליכים לביצוען ולהארכת תוקפן, ולענין ביצוע פעולות על פי התקציב שאושר להן לפני יום הבחירות; (2) הוראות להכנת תכנית האיחוד וביצועה לרבות פרטים שייכללו בה ומועדי ביצועה; (3) הוראות להבטחת רציפות השלטון המקומי בתחום שיפוטה של העיריה המאוחדת; (4) המועד האחרון למינויים של נושאי משרה בעיריה המאוחדת; (5) הוראות לענין ניהול העיריה בתקופת המעבר, ובכלל זה בדבר הרכב ועדות העיריה המאוחדת, התנאים והדרכים למינוים של עובדים לעיריה המאוחדת, הכללים והמועדים להכנת תקציב העיריה המאוחדת ואישורו, ואופן קבלת תשלומים המשולמים על ידי המדינה לעיריות שאוחדו לעיריה המאוחדת ולעיריה המאוחדת; (6) סדרי הבחירות לעיריה המאוחדת; (7) תקנות לפי פסקה זו שעניינן הרכב ועדת הבחירות, הרכב ועדת הקלפי והזכויות לכינויים ולאותיות של סיעות, יכול שיסטו מהוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), וחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח–198815. בחירות באיחוד מיוחד 32. (א) על אף האמור בסעיף 23, הורה השר על איחוד עיריות שמספר התושבים באחת מהן הוא 80% לפחות מכלל תושבי העיריה המאוחדת (בסעיף זה – העיריה הגדולה) רשאי הוא להורות על כניסת האיחוד לתוקפו טרם עריכת בחירות לעיריה המאוחדת. (ב) הורה השר כאמור יקבע את מועד הבחירות לעיריה המאוחדת, לא יאוחר מהמועד לקיום הבחירות הקרובות בעיריה הגדולה. (ג) עד למועד הבחירות לעיריה המאוחדת תורכב מועצת העיריה המאוחדת ממועצת העיריה הגדולה בתוספת נציגים של העיריות האחרות שאוחדו לעיריה המאוחדת על פי השיעור היחסי של תושבי כל עיריה מכלל תושבי העיריה המאוחדת שמינה השר. (ד) כנציגי העיריות שאינן העיריה הגדולה יכהנו ראשי אותן העיריות וסגניהם לפי הענין. (ה) ראש עיריה או סגן ראש עיריה המבקש שלא לכהן במועצת העיריה המאוחדת או שהוא מבקש לחדול מכהונתו יודיע על כך לשר, והשר ימנה סגן ראש עיריה אחר לכהן במועצת העיריה המאוחדת ואם אין סגן כאמור, מי שכיהן כחבר מועצת העיריה ערב האיחוד. (ו) השר רשאי לקבוע שהוראות פרק זה כולן או חלקן, בענין תקופת מעבר והכנת תכנית איחוד, לא יחולו על איחוד כאמור בסעיף קטן (א) אם שוכנע שהן אינן דרושות לשם ביצוע האיחוד וזאת לאחר שהונחה בפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה לענין זה. סימן ה': ביטול עיריה ביטול עיריה 33. (א) השר רשאי להורות על ביטולה של עיריה. (ב) לא יחליט השר על ביטולה של עיריה כאמור, אלא לאחר שיוגש לו דוח של ועדת הבדיקה. (ג) הורה השר על ביטול עיריה יקבע הוראות בדבר העובדים, הנכסים, החובות, הזכויות וההתחייבויות של העיריה המתבטלת. פרק ד': שטחים גליליים ארנונה בשטח גלילי 34. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובכפוף להוראות חוק זה לענין הטלת ארנונה, רשאי להטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על נכסים המצויים בשטח גלילי, בשיעור שיקבע. (ב) לא תוטל ארנונה בהתאם לסעיף קטן (א) על נכסי המדינה. (ג) הארנונה הכללית תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס לקופת המדינה; על ארנונה כאמור יחולו הוראות כל דין החלות על ארנונה, הטלתה וגבייתה בשינויים המחויבים. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע שהארנונה הכללית תשולם, כולה או חלקה, לאחת או יותר מהעיריות הסמוכות לשטח הגלילי. שירותים בשטח גלילי 36. (א) השר רשאי להתקין לשטח גלילי חוקי עזר בכל ענין המצוי בתחום תפקידיה של עיריה על פי חוק זה ולקבוע בו הוראות בדבר תשלום אגרות, היטלים ותשלומי חובה. (ב) שירותים כאמור יכול שיסופקו בידי עיריה שהשר הסמיכה לכך; הוסמכה עיריה כאמור, יקבע השר את הסכום שישולם לה בשל אותם שרותים ורשאי הוא להסמיך אותה לגבות לקופתה את הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה המוטלים באותו אזור, על פי סעיפים 34 ו–35 כולם או חלקם. (ג) הוסמכה עיריה כאמור יהיו לה כל הסמכויות המוקנות על פי דין לעיריה גם ביחס לשטח הגלילי, ככל שהדבר דרוש לאספקת השרותים, וככל שלא נקבע אחרת בידי השר. מינהלה מרחבית 37. (א) השר רשאי לקבוע בצו שהשטחים הגליליים בתחום מחוז אחד, כולם או חלקם, ינוהלו בידי מינהלה מרחבית (בסעיף זה – הצו). (ב) בצו יקנה השר למינהלה המרחבית את הסמכויות והתפקידים המוקנים לעיריה על פי חוק זה, כולם או חלקם. (ג) המינהלה המרחבית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (1) ראש המינהלה, שמינה השר ובלבד שנתקיימו בו תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 15(ה); (2) ארבעה חברים נוספים שמינה השר, שניים מהם לפחות מקרב עובדי המדינה; חברים שימונו שלא מקרב עובדי המדינה יתקיימו בהם תנאי הכשירות מפורטים בסעיף 15(ג)(3). (ד) מעמדה של מינהלה יהיה כשל עיריה לצורך ביצוע הסמכויות והתפקידים שהוקנו לה בצו כאמור בסעיף קטן (ב). (ה) היקנה השר למינהלה מרחבית סמכויות כאמור בסעיף קטן (ב) לא ישתמש השר בסמכויות האמורות בסעיפים 34 ו-35 כל עוד לא ביטל את הצו. פרק ה': אזורים משותפים הכרזה על אזור משותף 38. השר, בכפוף להוראות פרק זה, רשאי להכריז בצו כינון כי אזור המצוי בתחום עיריה אחת או יותר, אזור המצוי בשטח גלילי או אזור המצוי גם בתחום עיריה אחת או יותר וגם בשטח גלילי, שלא נכלל בו שטח המיועד בתכנית מתאר מקומית או בתכנית מפורטת, בעיקרו למגורים, יהיה אזור משותף לשתי עיריות או יותר (בחוק זה – העיריות החברות באזור המשותף). דוח בדבר אזור משותף 39. (א) לא יכריז השר בצו על כינונו של אזור משותף אלא לאחר שהוגש לו, בהתאם להנחיותיו, דוח של ועדת הבדיקה בענין זה. (ב) על דוח ועדת הבדיקה יחולו הוראות סעיפים 10(ב) ו-18(ג), בשינויים המחויבים. (ג) הוגש דוח ועדת הבדיקה יועבר העתק ממנו לעיריות הנוגעות בדבר ותינתן להן ההזדמנות להעלות את טענותיהן בתוך תקופה שלא תעלה על 60 ימים. תחום האזור המשותף 40. בצו כינון האזור המשותף ייקבע תחום האזור המשותף, והשר יתקן את צווי הכינון של העיריות הנוגעות בדבר בהתאם. ניהול אזור משותף 41. (א) על אף הוראות חוק איגודי ערים, רשאי השר להורות שבאזור משותף הכולל יותר משטח עיריה אחת, יוקם איגוד ערים לניהול האזור המשותף; השר יהיה רשאי להורות על הקמת איגוד ערים כאמור, גם כאשר האזור המשותף נכלל בתחום עיריה אחת וזאת אם נוכח שאותה עיריה לא תוכל לנהלו כראוי; הוקם איגוד ערים באזור הכולל שטח גלילי, יקבע השר את הרשויות המקומיות שיהיו כלולות באיגוד הערים. (ב) נכלל האזור המשותף בתחום איגוד ערים, יוקנו לאיגוד כל הסמכויות והתפקידים המסורים לעיריה לפי כל דין, ובכלל זה הסמכות להטיל ארנונה, ככל שלא נקבע אחרת בצו הכינון של האזור המשותף, ולעיריה לא יהיו נתונים עוד הסמכויות והתפקידים כאמור אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו הכינון. (ג) היה האזור המשותף שטח הכלול בתחום שיפוטה של עיריה אחת, ולא הורה השר על הכללתו בתחום איגוד ערים רשאי הוא ליתן הוראות בדבר הסמכויות שלא תוכל אותה עיריה להפעיל ובדבר הפעולות שלא תוכל אותה עיריה לעשות אלא אם כן קיבלה לכך את הסכמת העיריות האחרות החברות באזור המשותף. חלוקת הכנסות והוצאות 42. בצו כינון האזור המשותף יקבע השר הוראות בין השאר בענינים אלה: (1) חלוקת ההוצאות הדרושות להקמתו, לאחזקתו ולניהולו של האזור משותף בין העיריות החברות בו; (2) חלוקת ההכנסות מארנונה, אגרות, היטלים, ותשלומי חובה אחרים המוטלים על הנכסים באזור המשותף לפי כל דין, והמשתלמים לקופת העיריה אשר יוותרו, לאחר תשלום ההוצאות הדרושות להקמתו, לאחזקתו ולניהולו של האזור, בין העיריות החברות באזור המשותף, בהתחשב בין השאר בהוצאות שהוצאו בידי העיריה לפיתוח השטח, טרם הכרזתו כאזור משותף; (3) שיעור הארנונה באזור המשותף. פרק ו': רובע עירוני רובע עירוני 43. (א) בעיריה שמספר תושביה הוא 100,000 לפחות רשאית מועצת העיריה לקבוע שאזור פלוני הכלול בתחומה יהיה רובע עירוני, ובלבד שאזור זה הוא שטח קרקע רצוף שמתגוררים בו 10,000 תושבים לפחות. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית מועצת עיריה לקבוע שאזור בתחומה יהיה רובע עירוני אף אם לא מתקיימים בעיריה או באזור התנאים המפורטים באותו סעיף קטן כולם או חלקם, אם העיריה היא עיריה מאוחדת. *** 44. (א) לא תכריז מועצת העיריה על רובע עירוני אלא לאחר שהובאו לפניה המלצות ועדה ציבורית שמונתה על ידה לשם כך. (ב) הוגשה לעיריה בקשה לקבוע רובע עירוני החתומה בידי 20% לפחות מתושבי אזור שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 43, שהם בעלי זכות בחירה לעיריה, תמנה המועצה ועדה ציבורית לבחינת הבקשה. (ג) הוועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה: (1) בעל תואר אקדמי בתכנון ערים או באדריכלות שיש לו ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתחום זה; (2) בעל תואר אקדמי בתחום הסוציולוגיה שיש לו ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתחום זה; (3) בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום השלטון המקומי; (4) שני חברים נוספים שתמנה המועצה אשר אחד מהם לפחות הוא תושב האזור המיועד להיות רובע. (ד) המועצה תמנה את יושב ראש הוועדה מבין חבריה.  (ה) הוועדה הציבורית תגיש את המלצותיה למועצת העיריה, אשר תדון בהן בתוך 60 ימים מיום הגשתן; המלצות הוועדה יתייחסו בין השאר ליכולתה של העיריה לאפשר את פעילותו של הרובע העירוני. ועד הרובע 45. (א) הוכרז רובע עירוני לפי הוראות חוק זה, יהיה לו ועד שייקרא ועד הרובע. (ב) ועד הרובע ימנה שבעה חברים אשר יבחרו באופן שקבע השר; חברי ועד הרובע לא יהיו זכאים לשכר, לגמול השתתפות בישיבות או להחזר הוצאות בעד פעילותם. סמכויות ועד הרובע 46. לוועד הרובע יהיו סמכויות אלה: (1) תינתן לו הזדמנות להעיר את הערותיו לכל הצעת חוק עזר שמבקשת העיריה להתקין; (2) הוא יהיה רשאי להציע לעיריה להתקין חוקי עזר שיחולו בתחום הרובע; (3) תינתן לו הזדמנות להעיר את הערותיו לכל בקשה להקצאת קרקע לצורכי ציבור בתחום הרובע; (4) הוא יהיה רשאי להגיש התנגדות על פי סעיף 100 לחוק התכנון והבניה לכל תכנית בתחום הרובע. קביעת תקציב הרובע ופעולותיו 47. (א) במסגרת התקציב השנתי של העיריה, תקבע מועצת העיריה את תקציבו של כל רובע שהכריזה עליו לפי סעיף 44, ואת הפעולות שרשאי ועד הרובע לבצע במסגרת תקציב הרובע. (ב) ועד הרובע יודיע לעיריה אילו מהפעולות שנקבעו בידי המועצה הוא מבקש שיבוצעו עבורו במהלך שנת הכספים. (ג) הפעולות שאותן ביקש ועד הרובע לבצע כאמור בסעיף קטן (ב) יבוצעו בידי העיריה על פי כל דין, מתוך תקציב ועד הרובע ויחולו עליהן הוראות כל דין החלות על פעולה של העיריה. (ד) על חבר ועד רובע יחולו הוראות סעיף 61 לענין מסמכים של העיריה הנוגעים לרובע העירוני, ובכלל זה מסמכים שענינם ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (ב) בידי העיריה. 48. (א) מועצת עיריה רשאית להחליט, ברוב חבריה, על ביטול רובע עירוני אם ראתה שאין עוד הצדקה לקיומו. (ב) לא תחליט המועצה על ביטול רובע אלא לאחר שהובאו בפניה המלצות ועדה ציבורית כאמור בסעיף 44 לענין זה, ולאחר שנתנה לוועד הרובע הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה. פרק ז': ארגון המועצה ודרך פעולתה סימן א': מועצת העיריה מספר חברי המועצה 49. (א) מספר חברי מועצת העיריה ייקבע בידי השר, בהתאם למספר התושבים הרשומים ביום הקובע בפנקס הבוחרים, לפי הטבלה להלן: 31 בדצמבר מספר תושבים מספר חברי מועצה (1) עד 10,000 9 (2) מ-10,001 עד 50,000 9 עד 13 (3) מ-50,0001 עד 200,000 13 עד 17 (4) מ-200,001 עד 500,000 17 עד 21 (5) מעל 500,001 21 עד 25. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) מספר חברי המועצה במועצת עיריה אזורית יהיה כפי שיקבע השר כאמור בסעיף 7(1). תחילת כהונה וסיומה, של מועצה 50. (א) מועצה תתחיל בתפקידה ביום פרסום תוצאות הבחירות על פי כל דין ותמשיך לכהן עד שתיכנס לתפקידה מועצה חדשה. (ב) המועצה תקיים את ישיבתה הראשונה בתוך 21 ימים מיום שהתחילה בתפקידה, לפי הוראות סעיף קטן (א). פסלות לכהונה 51. ואלה פסולים לכהן כחברי מועצה: (1) מי שאינו תושב העיריה; (2) מי שהוכרז פסול דין לפי סעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–196216; (3) עובד המדינה, שעבודתו עלולה להעמידו במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו בשרות המדינה לבין חברותו במועצה; לענין זה, "עובד המדינה", לרבות שוטר, סוהר או חייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה חייל בסעיף (1) בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–195517; (4) עובד העיריה או עובד קבלן באותה עיריה, וכן עובד במועצה הדתית שבתחום אותה עיריה, בוועדה המרחבית שהעיריה כלולה במרחב התכנון המקומי שלה, באגוד ערים שהעיריה חברה בו, בוועד המקומי בכל הנוגע לעיריה אזורית, או בתאגיד שהעיריה משתתפת ברבע או יותר מתקציבו או בחברה עירונית שרבע או יותר מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות יותר מרבע ממספר הדירקטורים בו הם בידי העיריה או בידי העיריה יחד עם חברה עירונית; (5) מי שהוכרז פושט רגל וטרם הופטר; (6) מי שהורשע בעבירה או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה, לאחר שהחל לכהן כחבר מועצה ובית המשפט קבע שהעבירה היא עבירה שיש עמה קלון, וטרם חלפו חמש שנים מיום מתן גזר הדין, ואם נדון אדם לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שישה חודשים מהיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, לפי המאוחר; (7) מי שלא היה זכאי להיכלל ברשימת מועמדים ולהיבחר לחבר מועצה לפי כל דין. הודעה בדבר חדילה מהכהונה 52. (א) מי שנתקיים בו תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 51 יחדל לכהן במועד שנתקיים בו התנאי. (ב) ראה היועץ המשפטי לעיריה כי חבר המועצה פסול לכהן כאמור בסעיף 51 יודיע על כך ללא דיחוי לחבר המועצה ולמועצה, ואולם לא יהיה באי הודעה כאמור כדי לגרוע מתוקפו של סעיף קטן (א). קביעת פסלות על ידי בית המשפט 53. (א) גזר בית המשפט את דינו של חבר מועצה או של מי שכלול ברשימת מועמדים למועצה (בחוק זה – מועמד) בשל עבירה פלילית, בין אם העבירה נעברה או ההרשעה או קביעת בית המשפט שנעברה עבירה, היתה בזמן שכיהן כחבר מועצה ובין אם לפני שהחל לכהן כאמור, יקבע בית המשפט בגזר הדין אם יש בעבירה קלון; החלטת בית המשפט לענין הפסילה מכהונה ניתנת לערעור כאילו היתה חלק מגזר הדין. (ב) לא קבע בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לפנות לבית המשפט ולבקשו לקבוע האם יש עם העבירה קלון; הבקשה תוגש לבית המשפט שנתן את גזר הדין ואם הוגש ערעור, לבית המשפט שלערעור. (ג) זוכה חבר המועצה לאחר שחדל לכהן וטרם הסתימה תקופת כהונתה של המועצה שאליה נבחר, יחזור חבר המועצה לכהן ויחולו הוראות סעיף 54(ד). השעיה 54. (א) הוגש כתב אישום נגד חבר מועצה בעבירה מסוג פשע הקשורה בתפקידו כחבר מועצה או בתפקיד שהוא ממלא או שמילא בגוף ציבורי אחר, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב אישום, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על השעיית חבר המועצה מתפקידו ולקבוע את תקופת ההשעיה. (ב) בקשה כאמור יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה בכל שלב של המשפט שלאחר הקראת כתב האישום. (ג) הושעה חבר מועצה יחולו הוראות סעיף 59. (ד) חזר חבר המועצה לכהן יחדל האחרון שנהיה לחבר מועצה מתוך רשימת המועמדים של חבר המועצה או האחרון אשר נבחר על ידי מי שהיו מועמדים ברשימת המועמדים של חבר המועצה, לפי הענין, לכהן כחבר מועצה ולא תיפגע בשל כך בלבד זכותו של האחרון לשוב ולכהן כחבר מועצה מכוח הוראות סעיף 59. חבר מועצה בעל ענין אישי או כלכלי 55. (א) חבר מועצה שיש לו או לקרובו, במישרין או בעקיפין, ענין אישי או כלכלי בכל ענין העומד לדיון במועצה או בוועדותיה – (1) יודע על כך בכתב ליושב ראש המועצה או ליושב ראש הוועדה, לפי הענין, וליועץ המשפטי של העיריה לפני הישיבה הראשונה באותו נושא; הודעה כאמור, תצורף לפרוטוקול של אותה ישיבה; (2) לא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הוועדה באותו ענין ולא יצביע בהחלטה בקשר אליו; (3) לא יטפל במסגרת תפקידו כחבר המועצה או הוועדה באותו ענין; (4) לא תוקנה לו זכות עיון במסמכים כאמור בסעיף 61 לענין אותו נושא. (ב) נודע לחבר המועצה על ענין אישי או כלכלי כאמור בסעיף קטן (א) רק לאחר שהתקיים דיון או התקבלה החלטה בענין זה במועצה או בוועדה, יודיע על כך ליושב ראש המועצה או הוועדה, לפי הענין, וליועץ המשפטי של העיריה; הודעה כאמור תצורף לפרוטוקול ישיבת המועצה או הוועדה הקרובה. (ג) חוות דעת בענין אישי או כלכלי כאמור בסעיף קטן (א) תינתן על ידי היועץ המשפטי לעיריה. איסור התקשרות בחוזים 56. (א) חבר מועצה או קרובו לא יהיה צד להתקשרות עם העיריה. (ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול – (1) על קבלת שרות מהשירותים שהעיריה מספקת לתושביה; (2) על הסכם שעניינו תשלום המגיע לאחד מהמנויים בסעיף קטן (א) מהעיריה או המגיע לעיריה מאחד מהם, בין במסגרת הליכים משפטיים ובין שלא במסגרת הליכים כאמור, ובלבד שהיועץ המשפטי של העיריה חיווה דעתו בכתב שתנאיו של ההסכם סבירים ואין מניעה להתקשר בו; (3) על התקשרות שהמועצה ברוב של שני שלישים מחבריה החליטה לאשר לאחר שנוכחה שההתקשרות חיונית לעיריה וכי לא ניתן להשיג אותה מטרה באמצעות התקשרות עם אחר; לא תחליט המועצה כאמור, אלא לאחר שהיועץ המשפטי של העיריה חיווה דעתו בכתב שתנאיו של ההסכם סבירים ואין מניעה להתקשר בו, ושמתקיימים התנאים הנדרשים בסעיף זה. (ג) התקשרות כאמור בסעיף קטן (ב)(3) טעונה אישור השר. (ד) לענין סעיף זה דין התקשרות עם חברה עירונית מיוחדת כדין התקשרות עם העיריה. (ה) הוראות סעיף זה יחולו עד תום 18 חודשים לאחר סיום כהונתו של חבר המועצה. (ו) התקשרות שבוצעה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ויחולו בענין זה הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי). היעדרות מישיבות מועצה ומישיבות מועצה 57. (א) חבר מועצה שנעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה כאשר חלפו חודשיים לפחות ממועד קיום הישיבה הראשונה ועד מועד קיום הישיבה השלישית, או משליש לפחות מישיבות המועצה שנערכו במשך שנה קלנדרית, יחדל להיות חבר המועצה, לבד אם נעדר מחמת מחלה או מחמת שרות בצבא הגנה לישראל. (ב) חבר מועצה שנעדר מישיבה מחמת אחת העילות המפורטות בסעיף קטן (א) יודיע על כך ליושב ראש המועצה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משבעה ימים מיום שהתקיימה הישיבה. (ג) חבר מועצה שהוא חבר ועדה שנעדר משלוש ישיבות רצופות של הוועדה כאשר חלפו חודשיים לפחות ממועד קיום הישיבה הראשונה ועד מועד קיום הישיבה השלישית, או משליש לפחות מישיבות הוועדה שנערכו במשך שנה קלנדרית, יחדל להיות חבר ועדה, לבד אם נעדר מחמת מחלה או מחמת שרות בצבא הגנה לישראל. (ד) חבר מועצה שנעדר מישיבת ועדה מחמת אחת העילות המפורטות בסעיף קטן (ג) יודיע על כך ליושב ראש הוועדה בהקדם האפשרי. (ה) חבר מועצה שחדל לכהן כחבר ועדה כאמור בסעיף קטן (ג) לא ימונה לחבר באותה ועדה במשך שנה לפחות. (ו) יושב ראש המועצה או יושב ראש הוועדה או מי שמינו לכך, לפי הענין, ינהלו רישום בדבר נוכחותם של חברי המועצה וחברי הוועדה בישיבות, וידווחו לראש העיריה ולמועצה אחת לרבעון לפחות על נוכחותם של חברי המועצה והוועדה בישיבות. (ז) נוכח יושב ראש המועצה שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה או הוועדה, כאמור בסעיף זה, שלא מחמת העילות המפורטות בו, יודיע לו על חדילה מכהונה במועצה או בוועדה לפי הענין, ואולם לא יהיה באי מתן הודעה כאמור כדי לגרוע מתוקפה של החדילה מכהונה. (ח) הודעה על חדילה מכהונה במועצה או בועדה תימסר על ידי יושב ראש המועצה למועצה בישיבה הראשונה שלאחר החדילה כאמור. (ט) בסעיף זה, "נעדר" – לרבות נעדר ממרבית הישיבה. התפטרות חבר מועצה 58. חבר מועצה רשאי, בהודעה בכתב לראש העיריה החתומה בידו, להתפטר מכהונתו; חברותו במועצה תיפסק כעבור 48 שעות לאחר שההודעה נמסרה במשרדו של ראש העיריה, אלא אם כן חזר בו מהתפטרותו לפני כן, בהודעה בכתב כאמור. מילוי מקומו של חבר מועצה שחדל לכהן 59. (א) חבר מועצה שחדל מכהונתו יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות האחרונות למועצה, ואם המועמד הזה כבר נכנס למועצה קודם לכן או שהוא פסול או שאינו יכול להיות חבר מועצה מכל סיבה אחרת, או שהודיע בכתב ליושב ראש המועצה שאין ברצונו להיות חבר מועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה וכן הלאה. (ב) אם אין ברשימה מי שימלא את המקום הפנוי ימנה השר ללא דיחוי, חבר חדש אשר ייבחר בידי מי שהיו מועמדים ברשימת המועמדים של חבר המועצה שחדל מכהונתו או בהעדר מועמדים כאמור, בהתייעצות עם ארגון הציבור שמטעמו נבחר החבר שמקומו נתפנה, ואם לדעת השר אין ארגון כזה – בהתחשב עם רצונם של אותם האנשים שהשר רואה אותם כנציגיו של אותו ציבור. חדר ושרותי משרד 60. (א) העיריה תעמיד משרד ושירותי משרד לחברי המועצה לצורך מילוי תפקידם (בחוק זה – משרד חברי המועצה). (ב) לא ישתמש חבר המועצה במשרד חברי המועצה ובשירותי המשרד אלא לצורך מילוי תפקידו כחבר המועצה או כחבר ועדות המועצה. זכות עיון לחברי מועצה 61. (א) חבר המועצה רשאי לעיין בכל מסמך של העיריה ולקבל העתק ממנו ככל שהדבר דרוש למילוי תפקידיו כחבר המועצה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תאפשר העיריה לחבר המועצה לעיין במסמך של העיריה ולקבל העתק ממנו אם כלול במסמך מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–198118, וזאת למעט אם העיון במסמך כאמור, דרוש לצורך דיון במועצה או בועדה שחבר המועצה חבר בה. (ג) מסירת מסמך הכולל מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, תיעשה באופן שיקטין ככל אפשר את הפגיעה בפרטיות. גמול בעד השתתפות בישיבות 62. (א) חבר מועצה, למעט ראש עיריה וסגן ראש עיריה המקבל שכר מהעיריה, יהיה זכאי לגמול בעד השתתפות בישיבות המועצה, בישיבות אשר חלה על העירה חובה להקימן לפי חוק זה, ובעיריה שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבניה, בישיבות הוועדה המקומית וועדות המשנה שלה. (ב) גמול כאמור בסעיף קטן (א) ישולם על פי החלטת המועצה ובמסגרת הכללים שקבע השר לענין מספר הישיבות המרבי שבעדן זכאי חבר המועצה לגמול, ולענין סכום הגמול המרבי בעד כל ישיבה; השר רשאי לקבוע שסכום הגמול שישולם ליושב ראש המועצה יהיה גבוה מהגמול המשתלם לחבר מועצה. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מועצת עיריה אזורית שמספר החברים בה עולה על 20. השתתפות בהוצאות השתלמות 63. העיריה רשאית להשתתף בהוצאות שהוציאו ראש עיריה, סגן ראש עיריה או חבר מועצה בעבור השתלמות הדרושה לו במישרין לצורך מילוי תפקידו בעיריה; ואולם לא תשתתף עיריה בהוצאות כאמור, אלא אם כן ההשתלמות מקיימת אחר תנאים שקבע השר ובסכומים שלא יעלו על הסכומים שקבע. התפנות מקום במועצה 64. לא ייפגע תוקפה של החלטה של המועצה או של ועדה מוועדותיה רק משום שנתפנה מקום במועצה. סימן ב': ראש העיריה וסגניו אחריות ראש העיריה 65. ראש העיריה אחראי לכך שתפקידי העיריה ופעולותיה יבוצעו כראוי, ושהחלטות המועצה, בכל ענין הנתון לאחריותה לפי חוק זה, יקוימו. משכורת ראש העיריה 66. ראש העיריה זכאי לשכר מקופת העיריה בשיעור שקבע השר. עיסוק נוסף 67. (א) ראש העיריה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף למעט עיסוק כאמור בהתנדבות ובלא תמורה. (ב) ראש העיריה לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אף בהתנדבות וללא תמורה אם יש בעסק או בעיסוק כאמור אחד מאלה: (1) פגיעה בכבוד העיריה או במעמדו או בקיום חובותיו כראש עיריה, או שהוא כרוך בהקדשת זמן ניכר; (2) אפשרות של ניגוד ענינים בין העיסוק בעסק או העיסוק הנוסף לבין תפקידיו כראש עיריה; (3) העיסוק נעשה בעבור גוף או במסגרת גוף שראש העיריה או קרובו הוא בעל ענין בו; (4) חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו ראש רשות. (ג) ראש עיריה העוסק בעיסוק נוסף ימסור על כך הודעה בכתב למועצה ביום תחילת כהונתו או ביום תחילת העיסוק, לפי הענין; ההודעה תכלול את פירוט העיסוק הנוסף. (ד) בסעיף זה – "תמורה" – תמורה כספית או תמורה חומרית אחרת לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לצרכים פרטיים או העמדת רכב לרשותו. סגן ראש העיריה 68. (א) ראש העיריה רשאי למנות לו סגנים; מספר הסגנים שראש עיריה רשאי למנות ייקבע על פי מספר התושבים הרשומים ביום הקובע בפנקס הבוחרים, לפי הטבלה להלן: מספר תושבים מספר סגנים מרבי מ-10,000 ועד 20,000 1 מ-20,001 ועד 100,000 2 מ-100,000 ועד 200,000 3 מ-200,001 עד 400,000 4 מ-400,001 עד 500,000 5 מ-500,001 ומעלה 6 (ב) המועצה רשאית, לפי הצעת ראש העיריה, מבין מספר הסגנים המרבי שניתן למנות כאמור בסעיף קטן (א), לקבוע את מספר הסגנים שיהיו זכאים לשכר ואת השכר שישולם להם, ובלבד שהשכר לא יעלה על השיעור שקבע השר; קבעה מועצה כאמור, יחליט ראש העיריה מי מהסגנים שמינה יהיו זכאים לשכר ואיזה מהם. (ג) על סגן ראש העיריה הזכאי לשכר יחולו הוראות סעיף 67 בשינויים המחויבים. (ד) ראש העיריה רשאי לקבוע שסגן ראש עיריה שקיבל שכר לא יהיה זכאי עוד לשכר; החליט ראש עיריה כאמור יודיע על כך לסגן ראש העיריה ולמועצה, והסגן יחדל לקבל שכר בתום 30 ימים מיום ההודעה. (ה) (1) השר יקבע את שיעור השכר המרבי של סגן ראש עיריה שבמסגרתו רשאית המועצה לקבוע את שכרו, לפי הוראות סעיף קטן (ב). (2) השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם לא תוכל העיריה לשלם שכר לסגני ראש עיריה או תנאים שבהתקיימם רשאית העיריה לשלם שכר רק לחלק מהסגנים שהמועצה קבעה כי יהיו זכאים לשכר לפי הוראות סעיף קטן (ב); תנאים כאמור יתייחסו למצבה הכספי של העיריה. סגן ממלא מקום 69. (א) ראש העיריה ימנה את אחד מסגניו להיות ממלא מקומו של ראש העיריה (בחוק זה – הסגן ממלא המקום). (ב) נעדר ראש העיריה מן הארץ או נבצר ממנו למלא את תפקידו או חדל לכהן בטרם התחיל לכהן ראש עיריה חדש – (1) ימלא הסגן ממלא המקום את מקומו, ובמידה ונבצר ממנו למלא את תפקידו, אחד מסגני ראש העיריה שמינה ראש העיריה לשם כך; (2) לא מונו סגנים לראש העיריה רשאי ראש העיריה למנות אחד מחברי המועצה להיות ממלא מקומו של ראש העיריה; (3) לא מינה ראש העיריה סגן כאמור בסעיף קטן (א) ולא מינה אחד מחברי המועצה להיות ממלא מקומו כאמור בפסקה (2), תמנה המועצה אחד מחברי המועצה להיות ממלא מקומו של ראש העיריה. (ג) הסגן ממלא המקום או ממלא מקום ראש העיריה על פי סעיף קטן (ב)(2) ו–(ב)(3) לא יהיה זכאי, בשל כהונתו זו, לשכר, לגמול או להחזר הוצאות מקופת העיריה. החלת הוראות על ראש עיריה 70. (א) הוראות סעיפים 51, 53, 55 ו-56 יחולו בשינויים המחויבים על ראש עיריה. (ב) נתקיים בראש העיריה תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 51 יחדל לכהן במועד שבו נתקיים בו התנאי. התפטרות של ראש עיריה 71. (א) ראש העיריה רשאי, בהודעה בכתב לשר, החתומה בידו, להתפטר מכהונתו. (ב) כהונתו כראש העיריה תיפסק בתום 48 שעות מהמועד שבו נמסרה ההודעה במשרדו של השר, אלא אם כן חזר בו מהתפטרותו, בהודעה בכתב לפני תום 48 השעות, כאמור. (ג) ראש עיריה שחדל לכהן או שהושעה מתפקידו, וראה השר, על פי המלצת יחידת הבקרה, שיש מקום לערוך חקירה בענינה של העיריה או לבדוק את איחודה עם עיריה אחרת, יורה השר לוועדת החקירה או לוועדת הבדיקה, לפי הענין, לפעול בהתאם לסמכותה לפי הענין . (ד) על אף האמור בסעיף 24א לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), הורה השר על בדיקה או על חקירה כאמור בסעיף קטן (ג), יקבע השר מועד לבחירות מיוחדות שיהיה לא מאוחר מיום ג' האחרון לפני תום 120 ימים מיום שחדל ראש העיריה לכהן. (ה) הבחירות יתקיימו במועד שקבע השר לפי סעיף קטן (ד), אלא אם כן החליט השר, עד ערב קיום הבחירות, על איחודה של העיריה עם עיריה אחרת או על מינוי ועדה קרואה. השעיית ראש עיריה 72. (א) הוגש כתב אישום כנגד ראש עיריה, בעבירה הדורשת מחשבה פלילית הקשורה בתפקידו כראש העיריה או בתפקיד שמילא בגוף ציבורי אחר, או בעבירה שיש עימה קלון, רשאי בית המשפט אליו הוגש כתב האישום, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על השעית ראש העיריה מתפקידו ולקבוע את תקופת ההשעיה. (ב) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה בכל שלב של המשפט שלאחר הקראת כתב האישום. (ג) הושעה ראש העיריה מתפקידו וראה השר שההשעיה צפויה להימשך יותר משישה חדשים יורה על עריכת בחירות מיוחדות לראש העיריה. (ד) הורה השר על חקירה או בדיקה כאמור בסעיף 71(ג) יחולו הוראות סעיף 71(ד) ו-(ה). סימן ג': יושב ראש המועצה והנוהל בישיבותיה יושב ראש המועצה 73. (א) המועצה תבחר מבין חבריה, יושב ראש למועצה וממלא מקום ליושב ראש המועצה; ראש העיריה וסגניו לא יכהנו כיושב ראש המועצה. (ב) יושב ראש המועצה וממלא מקומו לא יהיו רשאים לקבל שכר מקופת העיריה למעט גמול השתתפות בישיבות כאמור בסעיף 62 וההשתתפות בהוצאות השתלמות כאמור בסעיף 63 שהם זכאים לקבל כחברי מועצה. (ג) בהעדר יושב ראש המועצה וממלא מקומו יפתח ראש העיריה או אחד מסגניו את ישיבת המועצה ובהעדר ראש העיריה או אחד מסגניו – זקן חברי המועצה הנוכחים בישיבה, וחברי המועצה יבחרו ביושב ראש לאותה ישיבה, ובלבד שלא יבחרו את ראש העיריה או אחד מסגניו. ישיבות מועצה 74. (א) המועצה תקיים ישיבות מן המניין ורשאית היא לקיים ישיבות שלא מן המניין. (ב) המועצה תקיים ישיבה מן המניין אחת לחודש לפחות ורשאית היא להחליט שלא לקיימה בשני חודשים של השנה. (ג) בתוך חודשיים מיום כניסתה לתפקיד תחליט המועצה על המועד הקבוע לישיבותיה מן המניין. ישיבה לפי דרישת ראש העיריה 75. (א) יושב ראש המועצה יכנס את המועצה לישיבה שלא מן המניין לפי דרישת ראש העיריה. (ב) לא כינס יושב ראש המועצה את הישיבה בתוך עשרה ימים מקבלת הדרישה כאמור, רשאי ראש העיריה לכנס את הישיבה. ישיבה לפי דרישת חברי המועצה 76. (א) יושב ראש המועצה יכנס את המועצה לישיבה שלא מן המניין לפי דרישת שליש לפחות מחברי המועצה. (ב) לא כינס יושב ראש המועצה את הישיבה בתוך עשרה ימים מקבלת הדרישה כאמור, רשאים חברי המועצה החתומים על הדרישה לכנס את הישיבה. פומביות הישיבות 77. (א) ישיבות המועצה יהיו פומביות אלא אם כן החליטה המועצה, מטעמים של בטחון המדינה או בטחון הציבור או מטעמים של הגנה על הפרטיות לקיים ישיבה או חלק ממנה בדלתיים סגורות (בחוק זה – ישיבה בדלתיים סגורות). (ב) התקיימה ישיבת מועצה בדלתיים סגורות לא יגלה איש מהנוכחים בישיבה דבר מהישיבה למי שאינו חבר מועצה, אלא אם כן הדבר דרוש לצורך ביצוע החלטת המועצה. נוהל בישיבות המועצה 78. המועצה תקבע את סדרי עבודתה, הנוהל בישיבותיה ואופן זימונן, ככל שלא נקבעו בידי השר. הוצאה מישיבות המועצה 79. יושב ראש המועצה רשאי להורות על הוצאת אדם מישיבת מועצה, אם הוא מפריע לניהולה התקין של הישיבה, על פי כללים שקבע השר. לענין זה, "אדם" – לרבות חבר מועצה, נושא משרה ועובד עיריה. סימן ד': ועדות המועצה ועדת הנהלה 80. (א) המועצה רשאית, לפי הצעת ראש העיריה, לבחור מבין חבריה ועדת הנהלה, ולקבוע את תפקידיה, ככל שלא הוקנו בחוק זה לוועדה אחרת של המועצה. (ב) חברי ועדת ההנהלה יהיו ראש העיריה והוא יהיה יושב ראש הוועדה, סגניו וחברי מועצה אחרים שתבחר המועצה, על פי הצעת ראש העיריה. ועדת כספים 81. (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדת כספים. (ב) לוועדת הכספים יהיו התפקידים והסמכויות הקבועים לה בחוק זה ורשאית המועצה לקבוע לה תפקידים נוספים שלא הוטלו בחוק זה על ועדה אחרת של המועצה. ועדה לעניני ביקורת 82. (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לעניני ביקורת; מספר חברי הוועדה לא יעלה על שבעה. (ב) לוועדה לעניני ביקורת יהיו התפקידים והסמכויות הקבועים לה בחוק זה, והיא תדון בכל דוח ביקורת על העיריה שהוגש על פי חוק ותעקוב אחר הטיפול בליקויים שהועלו בדוחות בהן היא דנה. (ג) יושב ראש הוועדה לעניני ביקורת יהיה מהאופוזיציה ולא יכהן כדירקטור בגוף הנתון לביקורת של מבקר העיריה; לענין זה יראו את יושב ראש הוועדה לעניני ביקורת כשייך לאופוזיציה אם נתקיימו בסיעתו כל אלה: (1) סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה; (2) לסיעתו אין ייצוג בוועדת הנהלה; (3) אף אחד מסגני ראש העיריה או ממלא מקום ראש העיריה אינו מקרב חברי סיעתו; (4) סיעתו אינה קשורה בהסכם המתייחס לכהונת ראש העיריה, סגניו או ממלא מקומו, או לניהול העיריה; (5) בעיריה אזורית – חבר מועצה שהיישוב שהוא נציגו במועצה אינו מיוצג בוועדת הנהלה. (ד) לא היתה במועצה אף סיעה שמתקיימים בה התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג) יהיה יושב ראש הוועדה לעניני ביקורת מי שנתקיימו בו לפחות כל אלה: (1) הוא אינו חבר בוועדת ההנהלה; (2) הוא אינו מכהן כיושב ראש ועדת הכספים; (3) הוא אינו מכהן כדירקטור בגוף הנתון לביקורתו של מבקר העיריה; (4) אם יש במועצה יותר מסיעה אחת, סיעתו שונה מסיעתו של ראש העיריה ושל סגן ראש העיריה או מסיעה שראש העיריה או סגן ראש העיריה חבר בה. ועדת חינוך ורווחה 83. (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה לעניני חינוך ורווחה. (ב) מנהל אגף החינוך ומנהל אגף הרווחה יציגו לוועדה לעניני חינוך ורווחה, לפי הענין, את תכנית העבודה השנתית של האגף שבראשם הם עומדים, וימסרו לוועדה דין וחשבון שנתי על פעילות האגף. (ג) נציג ועד ההורים העירוני יוזמן להשתתף בישיבות הוועדה לעניני חינוך ורווחה. ועדת מל"ח 84. (א) המועצה תבחר מבין חבריה ועדה להכנת המשק לשעת חרום ולהפעלתו בשעת חרום (בחוק זה – ועדת מל"ח). (ב) ראש העיריה יהיה יושב ראש ועדת מל"ח. (ג) הוועדה תקיים את ישיבותיה בדלתיים סגורות. (ד) החלטות הוועדה למעט החלטות בעניני תקציב, אינן טעונות אישור המועצה. ועדה חקלאית 85. (א) מועצה של עיריה אזורית תבחר מבין חבריה ועדה חקלאית. (ב) ועדה חקלאית תעסוק בעניניה החקלאים של המועצה האזורית, כפי שתקבע מועצת העיריה האזורית. ועדות רשות 86. (א) המועצה רשאית למנות ועדות נוספות, קבועות או ארעיות ולקבוע את הנושאים שבהן יעסקו (בחוק זה – ועדות רשות). (ב) חברי ועדת רשות ייבחרו מקרב חברי המועצה ויכול שייבחרו גם מקרב הציבור, ובלבד שמספר החברים מקרב הציבור לא יעלה על שליש ממספר חברי הוועדה. (ג) המועצה תבחר את חבר הוועדה מקרב הציבור; לא ייבחר אדם כחבר מקרב הציבור אלא אם כן הוא בעל זכות להיבחר למועצה ואינו פסול לכהן לפי סעיף 51. סימן ה': ועדות המועצה – הוראות שונות ההרכב הסיעתי של הוועדות 87. (א) חברי המועצה החברים בוועדות המועצה יבחרו באופן התואם ככל שניתן את ההרכב הסיעתי של המועצה, ובלבד שבכל ועדה יהיה נציג אחת לפחות מהאופוזיציה; לענין זה, "אופוזיציה" – כמשמעותה בסעיף 82(ג). (ב) סיעה הזכאית לייצוג בוועדה של המועצה, רשאית לקבוע את נציגיה לאותה ועדה בהודעה בכתב לראש העיריה; לא קבעה סיעה בתוך 14 ימים ממועד החלטת המועצה, את נציגיה בוועדה, תבחר המועצה את חברי הסיעה שיהיו חברים באותה ועדה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על ועדת ההנהלה. בחירת יושב ראש לוועדה 88. (א) ועדה תבחר יושב ראש מבין חבריה, שהם חברי מועצה, ואולם מועצת העיריה רשאית לקבוע שבחירת יושב ראש ועדה תהא טעונה אישורה. (ב) הוראות סעיף 87(א) לא יחולו על מינוי יושבי ראש הוועדה. תקופת כהונה 89. (א) ועדת הנהלה, ועדת כספים, ועדה לעניני ביקורת, ועדת חינוך, ועדת מל"ח, ועדה חקלאית, וועדת רשות קבועה יכהנו בתפקידן כל תקופת כהונתה של המועצה. (ב) ועדת רשות ארעית תכהן בתפקידה במשך התקופה שקבעה המועצה או עד המועד שבו סיימה הוועדה את התפקיד שהטילה עליה המועצה, לפי המוקדם מביניהם. (ג) המועצה רשאית בכל עת לבטל ועדת רשות. (ד) המועצה רשאית בכל עת, ובכפוף להוראות סעיף 87, לשנות את הרכבה של כל ועדה וכן להוסיף חברים לה או להחליפם; ואולם סיעה אשר קבעה את נציגיה לוועדה כאמור בסעיף 87(ג) רשאית להחליפם בהודעה בכתב לראש העיריה. נוהל עבודת הוועדות 90. (א) ועדה של המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בידי השר. (ב) הוראות סעיף 77 יחולו על דיוני הוועדות, בשינויים המחויבים. (ג) ועדה תכונס בידי היושב ראש שלה, לפחות אחת לחודשיים; לא כונסה ועדה כאמור יחדל יושב ראש הוועדה מלכהן והמועצה תמנה, בישיבה הראשונה לאחר שחדל היושב ראש לכהן, יושב ראש אחר לוועדה. (ד) יושב ראש ועדה שחדל לכהן כאמור בסעיף קטן (ג), לא יוכל לכהן כיושב ראש אותה ועדה במשך שנה מיום שחדל מכהונתו. (ה) יושב ראש ועדה רשאי לקרוא בכל עת לישיבה של הוועדה והוא חייב לקרוא לישיבה כאמור על פי החלטת הוועדה, על פי בקשת שליש מחברי הוועדה, על פי בקשה של ראש העיריה או על פי בקשה של המועצה. (ו) ועדה תאפשר לנציגי גופים ציבוריים או לנציגים מקרב הציבור להופיע בפניה ולהציג את עמדתם בנושאים העומדים על סדר יומה, על פי כללים שתקבע. הפסקת חברות בוועדות 91. (א) חבר מועצה שהוא חבר ועדה, חברותו בוועדה נפסקת משנפסקה חברותו במועצה. (ב) חבר ועדה מקרב הציבור שאין לו עוד זכות להיבחר למועצה או שהתקיים בו תנאי פסלות כאמור בסעיף 51, יחדל להיות חבר ועדה. (ג) חבר ועדה רשאי להתפטר מחברותו בוועדה בהודעה ליושב ראש המועצה. חדר ושרותי משרד לוועדות 92. העיריה תאפשר לוועדות המועצה להשתמש בחדרים ולקבל שירותי משרד לצורך פעילותן. זימון עובדים 93. (א) המועצה או ועדה מועדותיה רשאית לזמן נושא משרה או מי שאחראי על יחידה בעיריה או בעל תפקיד מקביל בחברה עירונית מיוחדת להופיע לפניה, בנושא הנדון על ידה במסגרת תפקידיה. (ב) מי שהוזמן כאמור חייב להתייצב לפני המועצה או הוועדה לפי הענין ולמסור לה את המידע שבידו הנוגע לנושא הדיון, בכפוף להוראות סעיף 61. פרק ח': המנהל הכללי ונושאי משרה סימן א': המנהל הכללי מנהל כללי לעיריה 94. (א) ראש העיריה ימנה לעיריה מנהל כללי. (ב) לא יתמנה אדם למנהל כללי לעיריה אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה ואישרה וועדת המינויים למנהל כללי כאמור בסעיף 95 שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, תעשיה וניהול, חשבונאות או מינהל ציבורי או שהוא רואה חשבון; (2) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 הוא בעל ניסיון מוכח של שבע שנים לפחות ובעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 הוא בעל ניסיון מוכח של עשר שנים לפחות באחד או יותר מאלה: (א) תפקיד בכיר בתחום השלטון המקומי; (ב) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל סוג והיקף פעילות הולמים בהתחשב בהיקף פעילותה של העיריה; (ג) כהונה ציבורית בכירה או תפקיד בכיר בשרות הציבורי בנושאים ניהוליים או כלכליים. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1) ניתן במקרים חריגים, למנות מי שלא מתקיים בו התנאי המפורט בסעיף זה אם הוא בעל ניסיון מוכח של עשר שנים לפחות בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 ושל שתים עשרה שנים לפחות בעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 באחד או יותר מהתפקידים המפורטים בסעיף קטן (ב)(2). (ד) הוראות סעיף 104(א)(1) ו–(2) יחולו גם על מינוי המנהל הכללי לעיריה. (ה) ראש העיריה ימסור הודעה למועצה על מינויו של המנהל הכללי בישיבה הראשונה שלאחר המינוי. ועדת מינויים למנהל כללי 95. ואלה חברי ועדת המינויים למנהל הכללי לעיריה: (1) ראש העיריה או סגן ראש עיריה שימנה ראש העיריה לענין זה; (2) שני חברי מועצה שיבחרו על ידה, אשר לפחות אחד מהם נציג סיעה שאינה מיוצגת בוועדת ההנהלה, ואם כל הסיעות מיוצגות בוועדת ההנהלה, חבר המועצה שאינו חבר בוועדת ההנהלה; (3) שני נציגים שימנה שר הפנים, אחד מהם יהיה יועץ משפטי של עיריה אחרת והשני מנהל כללי של עיריה בעלת מספר תושבים דומה; (4) בפרק זה, "עיריה בעלת מספר תושבים דומה" – לפי מספר התושבים כאמור בפסקאות (1) עד (3) בטבלה שבסעיף 49(א) ובעיריה שבה יותר מ–100,000 תושבים, כל עיריה אחרת שגם בה יותר מ– 100,000 תושבים. אחריות המנהל הכללי לעיריה 96. המנהל הכללי לעיריה יהיה אחראי כלפי ראש העיריה והמועצה לביצוע החלטותיהם ולביצוע תפקידי העיריה, במסגרת סמכויותיו ותפקידיו. תפקידי המנהל הכללי לעיריה 97. (א) המנהל הכללי לעיריה אחראי לניהול השוטף של עניני העיריה במסגרת המדיניות, התכניות והתקציבים המאושרים של העיריה ובהתאם להנחיות ראש העיריה. (ב) בכפוף להוראות כל דין יהיו למנהל הכללי כל הסמכויות הדרושות לניהול העיריה ועובדיה ובכלל זה הסמכות לייצג את העיריה בכל תפקיד מתפקידיה, לחתום על כל הסכם או מסמך בשם העיריה, לקבל עובדים לעיריה ולקבוע את שכרם, בכפוף להוראות כל דין. הזמנת חובה 98. המנהל הכללי יוזמן לישיבות המועצה ולישיבה של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו ההזדמנות להשמיע את דעתו בעל פה או בכתב לפני קבלת כל החלטה של המועצה או הוועדה. סיום כהונתו של המנהל הכללי 99. (א) ראש העיריה רשאי לסיים את כהונתו של המנהל הכללי, לאחר שנתן לו הזדמנות להעלות את טענותיו לפניו. (ב) ראש העיריה יודיע על סיום כהונתו של המנהל הכללי למועצה וכהונתו תיפסק 48 שעות ממועד מתן ההודעה למועצה, אלא אם כן חזר בו ראש העיריה קודם לכן מההחלטה להפסיק את כהונת המנהל הכללי. סימן ב': נושאי משרה חובת מינוי נושאי משרה 100. (א) המועצה תמנה לעיריה גזבר, יועץ משפטי, מהנדס ומבקר (בחוק זה – נושאי משרה). (ב) מינוי נושא משרה טעון החלטת מועצה. (ג) לא תמנה המועצה נושא משרה אלא אם כן נבחר בדרך של מכרז בידי ועדת מכרזים לנושאי משרה על פי חוק זה. (ד) נושא משרה יועסק בעיריה במשרה מלאה, אלא אם כן קבע השר אחרת לסוגי עיריות או לעיריה מסוימת. ועדת מכרזים לנושאי משרה 101. בכל עיריה תוקם ועדת מכרזים לנושאי משרה, וזה הרכבה: (1) המנהל הכללי והוא יהיה היושב ראש; (2) שני נושאי אותה משרה בעיריות אחרות בעלות מספר תושבים דומה או עובדי המדינה בתפקידים דומים שהמנהל הכללי לעיריה ימנה מתוך רשימה שיפרסם השר. סדרי עבודה של ועדת מכרזים לנושאי משרה 102. (א) ועדת המכרזים לנושאי משרה תפעל על פי כללים שקבע השר, ועל פי סדרי עבודה שנקבעו על ידה בהתאם לכללים האמורים, ורשאית היא לקבוע הליך של מיון מוקדם של מועמדים. (ב) המיון המוקדם ייעשה על פי כללים שקבעה הוועדה ובידי מי שנקבע על ידה לשם כך ורשאית היא לקבוע שהמיון ייעשה בידי בעל מקצוע שאינו מקרב עובדי העיריה. (ג) הורתה הוועדה על מיון מוקדם תקבע את מספר המועמדים שיוזמנו להופיע לפניה לאחר שעברו בהצלחה המרבית את המיון המוקדם, שלא יפחת מחמישה. אישור המועצה 103. (א) החליטה ועדת המכרזים לנושאי משרה לבחור באדם לנושא משרה, תובא החלטתה לאישור המועצה. (ב) ראש העיריה יגיש למועצה את פרוטוקול ועדת המכרזים; המועצה רשאית לבקש פרטים או מסמכים נוספים אשר הוגשו לוועדת המכרזים הדרושים לה לצורך קבלת ההחלטה. (ג) מועמד אשר הופיע בפני הוועדה ולא נבחר לתפקיד, רשאי לבקש מהוועדה להסיר את שמו מהפרוטוקול שיוגש למועצה. (ד) ביקש המועמד כאמור תערוך הוועדה פרוטוקול שבו יצוינו מספר המועמדים שהופיעו לפניה אך לא יצוין בו שמו של אותו מועמד. (ה) ראש העיריה יגיש את הפרוטוקול למועצה, ולא יוגשו לה פרטים או מסמכים בקשר לאותו מועמד. פסלות לכהונה כנושא משרה 104. (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בעיריה אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא הורשע בעבירה או שבית המשפט קבע שעבר עבירה שיש עימה קלון וטרם חלפו חמש שנים מיום שנגזר דינו, או אם נגזר עליו מאסר בפועל, מיום שסיים לרצות את עונשו, לפי המאוחר; (2) הוא הוכרז כפושט רגל וטרם הופטר; (3) הוא כיהן כחבר מועצה או כראש עיריה וטרם חלפו שנתיים מיום שחדל לכהן או מיום שנסתיימה תקופת הכהונה של המועצה שבה כיהן, לפי המאוחר, ואם כיהן בתפקיד כאמור באותה עיריה, טרם חלפו חמש שנים מיום שחדל לכהן או מיום שנסתיימה תקופת הכהונה של המועצה כאמור. (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) לא יכהן אדם כנושא משרה בעיריה אם היה מועמד בבחירות לראשות אותה עיריה או למועצת אותה העיריה ולא הסתיימה תקופת כהונתה. (ג) חוות דעת בדבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א)(1) תינתן בידי היועץ המשפטי לעיריה ולגבי מינוי יועץ משפטי, בידי היועץ המשפטי של משרד הפנים. פיטורי נושאי משרה 105. (א) נושא משרה לא יפוטר אלא על פי הצעת ראש העיריה ובאישור המועצה ברוב של שני שלישים מחבריה, ולאחר שניתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו לפני המועצה. (ב) החליטה המועצה לפטר נושא משרה וסבר נושא המשרה כי ההחלטה לפטרו מבוססת על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; נוכחה הוועדה, לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה ולנושא המשרה להעלות את טענותיהם, שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, או שאינה מוצדקת רשאית היא לבטלה. (ג) החלטת מועצה על פיטורי נושא משרה תיכנס לתוקפה בתום 14 ימים מיום שנתקבלה, ואולם אם פנה נושא המשרה לוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה בתוך תקופה זו תיכנס ההחלטה לתוקפה בתום 45 ימים מיום הפניה, אלא אם כן אישרה הוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה את הפיטורים לפני המועד האמור. (ד) הוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה רשאית מיוזמתה היא, לבקשת השר או על פי בקשה מנומקת בכתב של ראש העיריה או של המועצה ברוב חבריה , לבדוק האם פעל נושא המשרה שלא בהתאם להוראות חוק זה או להוראות כל דין או שלא מילא את תפקידו כנושא משרה כראוי, ולאחר שנתנה לנושא המשרה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ בפני מועצת העיריה לפטרו; המליצה הוועדה לפטר נושא משרה, יכנס יושב ראש המועצה ישיבת מועצה לענין זה בתוך 14 ימים מיום קבלת ההמלצה כאמור. (ה) החלטת המועצה לפטר נושא משרה לפי סעיף קטן (ד) תתקבל ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטורי נושא המשרה רשאי השר להורות על פיטוריו, לאחר ששקל את החלטת המועצה. (ו) וזה הרכב הוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה: (1) נציג מבין העובדים הבכירים במשרד הפנים שימנה השר והוא יהיה היושב ראש; (2) נושא משרה בעיריה אחרת, המכהן באותה משרה שבה מכהן מי שעניינו נדון בפני הוועדה שימנה נציג השר; (3) אחד מאלה לפי הענין: (א) לענין גזבר עיריה – נציג שר האוצר מקרב עובדי משרדו; (ב) לענין יועץ משפטי ומבקר – נציג שר המשפטים מקרב עובדי משרדו; (ג) לענין מהנדס העיריה – מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים או נציגו מקרב עובדי המשרד. (ז) לענין זה, "פיטורין" – לרבות אי הארכת חוזה העסקתו של נושא המשרה. מילוי מקום של נושא משרה 106. (א) מנהל כללי ונושא משרה ימנה אחד מעובדי העיריה הכפופים לו להיות ממלא מקומו בעת העדרו. (ב) ממלא מקום כאמור בסעיף קטן (א) לא ימלא את מקומו של המנהל הכללי או של נושא המשרה לתקופה רצופה העולה על 45 ימים, או לתקופה של חופשת לידה על פי חוק, לפי הענין. (ג) מנהל כללי וכן נושא משרה רשאי למנות עובד עיריה הכפוף לו להיות ממלא מקומו בכל ועדה שהוא חבר בה על פי חוק זה, ולייצגו בכל ישיבה של המועצה או של ועדה מוועדותיה, בהתאם לכללים שקבע השר. (ד) (1) מנהל כללי או נושא משרה הצפוי להעדר מתפקידו לתקופה העולה על התקופה הנקובה בסעיף קטן (א) ושאינה עולה על שנה, תמנה המועצה, על פי הצעת ראש העיריה, עובד עיריה למלא בפועל את התפקיד בתקופת היעדרותו (בחוק זה – מנהל כללי בפועל או נושא משרה בפועל). (2) לא ימלא מנהל כללי בפועל או נושא משרה בפועל את התפקיד במשך תקופה רצופה העולה על שנה אחת. (3) על מינוי מנהל כללי בפועל או נושא משרה בפועל כאמור בפסקה (1) לא יחולו הוראות סעיפים 97(ב) ו–100(ג) לפי הענין ואולם לא יתמנה אדם למנהל כללי או לנושא משרה בפועל אלא אם כן נתקיימו בו תנאי הכשירות לאותה משרה על פי חוק זה. מינוי נושא משרה חדש 107. (א) חדל מנהל כללי או נושא משרה למלא דרך קבע את תפקידו, בין מחמת שסיים את כהונתו ובין מטעם אחר, תפעל העיריה ללא דיחוי למינוי מנהל כללי או נושא משרה חדש; אין בהוראה זו כדי למנוע מהמועצה לפעול לאיתור מנהל כללי או נושא משרה חדש עוד בטרם סיים את כהונתו, ובכפוף לכל דין. (ב) עד למינוי מנהל כללי או נושא משרה כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד, לתקופה שאינה עולה על ארבעה חדשים, מי שנתמנה על פי סעיף 106. (ג) לא מינתה העיריה מנהל כללי או נושא משרה בתוך ארבעה חדשים מיום שהמנהל הכללי או נושא המשרה חדל למלא את תפקידו יפרסם השר מכרז למילוי המשרה וימנה ועדת מכרזים מקרב עובדי המדינה; החליטה ועדת מכרזים שמונתה בידי השר לבחור אדם לנושא משרה, לא תהא עוד החלטתה טעונה אשור המועצה. (ד) פרסמה העיריה מכרז למילוי המשרה ולא השלימה את הליך המינוי במועד האמור בסעיף קטן (ג), רשאי השר להמשיך את ההליכים למינוי המנהל הכללי או נושא המשרה מן השלב שאליו הגיעו ובלבד שהרכב ועדת המכרזים ואופן מינוי נושא משרה יהיו כאמור בסעיף קטן (ג). עיסוק נוסף של נושא משרה 108. (א) מנהל כללי ונושא משרה בעיריה לא יעסקו בכל עסק או בכל עיסוק נוסף למעט עיסוק כאמור בהתנדבות וללא תמורה. (ב) מנהל כללי ונושא משרה לא יעסקו בכל עסק או בכל עיסוק נוסף אף בהתנדבות וללא תמורה אם התקיים בו אחד מאלה: (1) העסק או העיסוק פוגע בכבוד העיריה או במעמדו או בקיום חובותיו כמנהל כללי או כנושא משרה או שהוא כרוך בהקדשת זמן ניכר; (2) העסק או העיסוק עלול להעמיד אותו במצב של ניגוד ענינים בין תפקידיו בעיריה ובין העיסוק הנוסף; (3) העסק או העיסוק הוא בעבור גוף או במסגרת גוף שהמנהל הכללי או נושא המשרה או קרובו הם בעלי ענין בו. לענין זה "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 55(ג). (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאים מנהל כללי ונושא משרה לעסוק בעבודה אקדמית ובמתן הרצאות בהיקף שלא יעלה על 10 שעות חודשיות ובלבד שהתמורה לא תעלה על עשרים וחמישה אחוזים משכרו החודשי בעיריה; עיסוק כאמור של נושא משרה טעון אישור המנהל הכללי ועיסוק כאמור של מנהל כללי טעון אישור ראש העיריה. (ד) לענין זה "תמורה" – כמשמעותה בסעיף 67(ד). (ה) לא יראו בכהונה כנציג עיריה בחברה עירונית כעיסוק נוסף לענין סעיף זה. הגבלה על כהונה 109. מנהל כללי של עיריה או נושא משרה שכיהן בה 12 חודשים לפחות, לא יהיה מועמד בבחירות למועצת אותה עיריה או לראשות העיריה שייערכו לפני חלוף שנתיים מסיום כהונתו. סימן ג': גזבר העיריה תנאי כשירות לגזבר העיריה 110. לא ימונה אדם כגזבר לעיריה אלא אם כן נתקיים בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחומי הכלכלה, החשבונאות מינהל עסקים או שהוא רואה חשבון; (2) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 הוא בעל ניסיון מוכח של חמש שנים, ובעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 הוא בעל ניסיון מוכח של שש שנים לפחות, בתפקיד בכיר בתחום הכספים בגוף ציבורי או בתאגיד עסקי בעל סוג היקף פעילות הולם בהתחשב בסוג פעילותה של העיריה ובהיקפה. תפקידי הגזבר 111. (א) גזבר העיריה יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה ובכלל זה על הכנת הצעת תקציב העיריה, על מערכת החשבונות של העיריה, על הכנת הדוחות הכספיים, על שמירת מסגרת התקציב ומניעת היווצרות גירעון שוטף בתקציב העיריה ועל גביית הכספים המגיעים לעיריה על פי כל דין. (ב) בעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית יהיה גזבר העיריה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של הוועדה המקומית. הזמנת חובה של גזבר העיריה 112. (א) גזבר העיריה יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מוועדותיה שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה. (ב) גזבר העיריה יהיה נוכח בישיבות המועצה וועדת הכספים. (ג) ביקש חבר מועצה בישיבת מועצה שגזבר העיריה יחווה את דעתו בנושא העומד על סדר היום, ייתן לו יושב ראש המועצה הזדמנות לחוות את דעתו. חוות דעת על תכניות 113. לא תדון ועדה מקומית בתכנית מתאר או בתכנית מפורטת בתחומה של העיריה, אלא אם כן הועבר עותק ממנה לגזבר העיריה וניתנה לו הזדמנות לחוות את דעתו בנוגע להיבטיה הכספיים והתקציביים. סימן ד': היועץ המשפטי לעיריה תנאי כשירות ליועץ המשפטי לעיריה 114. לא ימונה אדם כיועץ משפטי לעיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 תושבים, הוא עורך דין בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות ובעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 הוא עורך דין בעל ניסיון מוכח של שש שנים לפחות; (2) הוא בעל בקיאות וניסיון מוכח באחד או יותר מתחומי פעילותה העיקריים של העיריה או בתחום המשפט הציבורי. תפקידי היועץ המשפטי לעיריה 115. (א) היועץ המשפטי לעיריה ייתן ייעוץ משפטי לעיריה, לראש העיריה, לנושאי המשרה בה ולעובדיה וכן למועצה ולוועדותיה בכל ענין הנוגע למילוי תפקידם, בין בעצמו ובין באמצעות עובדיו. (ב) היועץ המשפטי לעיריה יהיה אחראי, בכפוף לכל דין, על התביעה העירונית ועל התובעים העירוניים והם יהיו כפופים לו. (ג) העיריה תיוצג בכל הליך משפטי בידי היועץ המשפטי לעיריה; ייצוג כאמור יעשה בידי היועץ המשפטי בעצמו, באמצעות עובדי המחלקה המשפטית או באמצעות עורך דין שאינו עובד עיריה שמינה לשם כך. (ד) בעיריה שהיא ועדה מקומית, היועץ המשפטי לעיריה יהיה היועץ המשפטי של הוועדה המקומית והוראות חוק זה ביחס ליעוץ משפטי לעיריה יחולו בשינויים המחויבים גם על ייעוץ משפטי לוועדה המקומית ולוועדת המשנה שלה. חוות דעת היועץ המשפטי 116. (א) העיריה תפעל בכל ענין משפטי על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריה; לענין זה, "עיריה" – לרבות כל מי שהיועץ המשפטי לעיריה נותן לו ייעוץ משפטי לפי הוראות סעיף 115(א). (ב) סבר ראש העיריה או המנהל הכללי שנפלה טעות בחוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריה רשאים הם לפנות בפניה מנומקת בכתב ליועץ המשפטי של משרד הפנים; לפניה תצורף חוות דעתו בכתב של היועץ המשפטי לעיריה; חיווה היועץ המשפטי של משרד פנים את דעתו כי נפלה בחוות דעת היועץ המשפטי לעיריה טעות, תפעל העיריה לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של משרד הפנים. הזמנת חובה של היועץ המשפטי לעיריה 117. (א) היועץ המשפטי לעיריה יגיש למועצה לפני כל ישיבה התייחסות בכתב לנושאים העומדים על סדר היום באותה ישיבה אשר יש בהם, לדעתו, היבטים משפטיים. (ב) היועץ המשפטי לעיריה יוזמן לישיבות המועצה ולכל ועדה מוועדותיה, ותינתן לו ההזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, בכל ענין משפטי לפני קבלת כל החלטה של המועצה או הוועדה. (ג) בעיריה שהיא ועדה מקומית, היועץ המשפטי לעיריה יוזמן לכל ישיבה של הוועדה המקומית ושל ועדת המשנה שלה ותנתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, בכל ענין משפטי לפני קבלת כל החלטה של הוועדה. (ד) היועץ המשפטי לעיריה יהיה נוכח בישיבות המועצה ובישיבות ועדת הכספים, ובעיריה שהיא ועדה מקומית גם בישיבות הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה. (ה) ביקש חבר מועצה, בישיבת מועצה, שהיועץ המשפטי לעיריה יחווה את דעתו בנושא העומד על סדר היום, תינתן לו ההזדמנות לחוות את דעתו. חוות דעת לפי בקשה 118. היועץ המשפטי לעיריה יחווה דעתו בכל ענין משפטי הנוגע לענין העומד על סדר יומה של ועדה מועדות המועצה, לפי בקשת יושב ראש הוועדה או לפי בקשת הוועדה. חובת קבלת חוות דעת 119. (א) לא תתקשר העיריה בחוזה אלא אם כן אישר היועץ המשפטי לעיריה בכתב שאין מניעה להתקשר באותו חוזה; השר רשאי לקבוע סוגי חוזים שלגביהם לא יידרש אישור כאמור. (ב) לא תאשר המועצה עסקה במקרקעין או חוק עזר ולא תחליט על הטלת ארנונה אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת בכתב של היועץ המשפטי לעיריה המאשרת את חוקיותם. (ג) לא תפרסם העיריה חוק עזר ולא תטיל ארנונה, אלא אם כן אישר היועץ המשפטי לעיריה את חוקיותם ואת תקינות ההליך שבו אושרו, לענין זה – "חוק עזר" – לרבות תיקון לחוק העזר; "הטלת ארנונה" – לרבות שינויים בה. סימן ה': מהנדס העיריה תנאי כשירות 120. לא ימונה אדם כמהנדס העיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) הוא מהנדס רשוי או אדריכל רשוי לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח–195819; (2) בעיריה שמספר תושביה אינו עולה על 100,000 – הוא בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות ובעיריה שמספר תושביה עולה על 100,000 הוא בעל נסיון מוכח של שש שנים לפחות בתחומי הבניה ותכנון הערים. תפקידי מהנדס העיריה 121. (א) מהנדס העיריה יהיה אחראי על תכנון העיר, על ביצוע התשתיות ומבני הציבור בידי העיריה ומטעמה, על הטיפול במבנים מסוכנים בתחום העיריה ועל ביצוע כל תפקיד המוטל עליו על פי דין. (ב) בעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית, יהיה מהנדס העיריה מהנדס הוועדה המקומית. הזמנת חובה 122. (א) מהנדס העיריה יוזמן לישיבות המועצה ולכל ועדה מועדותיה העוסקת בנושאים שבאחריותו, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בכתב או בעל פה, לפני קבלת החלטה בכל ענין בתחום תפקידיו; בעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית, מהנדס העיריה יוזמן לכל ישיבה של ועדה מקומית ושל ועדת משנה שלה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו לפני קבלת כל החלטה. (ב) בעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית יגיש מהנדס העיריה לוועדה המקומית ולוועדת המשנה שלה, לפני כל ישיבה התייחסות בכתב לנושאים העומדים על סדר היום באותה ישיבה. (ג) מהנדס העיריה יהיה נוכח בישיבות המועצה שבהן נדונים נושאים שבתחום אחריותו ובעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית, גם בכל ישיבה של הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה. סימן ו' – מבקר העיריה תנאי כשירות 123. לא ימונה אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה,מינהל העסקים, תעשיה וניהול, חשבונאות, משפטים, מינהל ציבורי או ביקורת או שהוא רואה חשבון; (2) הוא בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות בביקורת בגוף ציבורי או בתאגיד עסקי בעל היקף פעילות דומה להיקף פעילותה של העיריה; לענין זה, "ניסיון בביקורת" – עבודה כמבקר פנים או כעובד ביחידה לביקורת פנים, כעובד ביקורת במשרד מבקר המדינה או עבודה דומה אחרת. תפקידי מבקר העיריה 124. (א) מבקר העיריה אחראי על הביקורת בעיריה ויבדוק – (1) אם פעולות העיריה, נושאי המשרה בה ועובדיה, תקינות מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החיסכון והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן; (2) אם מקוימות ההוראות המחייבות את העיריה; (3) את ניהול הנכסים וההתחייבויות של העיריה לרבות הנהלת החשבונות שלה ושמירת הרכוש, החזקת הכספים והשקעתם; (4) אם ההחלטות בעיריה נתקבלו כדין ועל פי נהלים תקינים; (5) את תלונות הציבור על העיריה. (ב) בסימן זה, "עיריה" – לרבות המועצה הדתית שבתחום העיריה, בעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית – הוועדה המקומית וועדת המשנה שלה, וחברה עירונית מיוחדת. תכנית הביקורת 125. (א) מבקר העיריה יקבע את תכנית עבודתו השנתית. (ב) המבקר יכלול בתכנית העבודה את נושאי הביקורת בשנה מסויימת ואת היקף הביקורת, על פי שיקול דעתו וכן בהתאם לנושאים שאותם דרשו ראש העיריה או המנהל הכללי לעיריה לבקר באותה שנה, וכן שני נושאים על פי החלטת הוועדה לעניני ביקורת של העיריה ובלבד שהחלטות ראש העיריה, המנהל הכללי, והוועדה לעניני ביקורת של העיריה לענין נושאי ביקורת כאמור הועברו אל המבקר לא יאוחר מה–1 בפברואר של כל שנה. (ג) לא יאוחר מתום חודש פברואר בכל שנה יציג המבקר את תכנית עבודתו השנתית לראש העיריה, למנהל הכללי ולוועדה לביקורת של העיריה. (ד) ראש העיריה או המנהל הכללי לעיריה רשאים להטיל במהלך השנה על המבקר בדיקתו של נושא שלא נכלל בתכנית העבודה השנתית, אם ראו צורך בבדיקתו הדחופה. (ה) על אף האמור בסעיף זה רשאי המבקר להחליט על עריכת בדיקה של נושא שלא נכלל בתכנית העבודה השנתית אם ראה צורך בבדיקתו הדחופה. ברור תלונות 126. מבקר העיריה יקבע את סדרי בירור תלונות הציבור על העיריה ויהיו נתונות לו, לענין זה, כל הסמכויות הנתונות לו כמבקר העיריה. אופן עריכת הביקורת 127. הביקורת תערך על פי תקנים מקצועיים מקובלים. המצאת מסמכים ומסירת מידע 128. (א) מבקר העיריה רשאי לדרוש ולקבל בתוך תקופה שיקבע כל מסמך וכל מידע שברשות העיריה, המנהל הכללי, נושא משרה, או אחד מעובדי העיריה, ראש העיריה או חבר מועצה, הנוגעים לתפקידם בעיריה, ואשר דרושים לדעת מבקר העיריה לצרכי הביקורת. (ב) למבקר העיריה ולעובד מטעמו תהיה גישה לצורך ביצוע תפקידיו לכל מאגר מידע של העיריה, לכל מאגר מידע המנוהל עבורה ולכל מאגר מידע שלעיריה גישה אליו לפי כל דין או הסכם. חובת סודיות 129. (א) מבקר העיריה ישמור בסוד כל מסמך או מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו, זולת אם הגילוי נחוץ לשם מילוי תפקידו על פי החוק או אם הגילוי נדרש על פי כל דין אחר. (ב) לגבי מידע חסוי על פי דין יחולו על מבקר המגבלות הקבועות בדין. (ג) בסעיף זה, "המבקר" – לרבות העובדים מטעמו. דוח ביקורת שנתי 130. (א) מבקר העיריה יגיש לראש העיריה לא יאוחר מ–1 בפברואר בכל שנה דוח שנתי על הביקורת שביצע במהלך השנה הקלנדרית הקודמת ועל ממצאיה (בחוק זה – דוח ביקורת שנתי); דוח הביקורת השנתי יפרט את הליקויים שמצא המבקר. (ב) בדוח הביקורת השנתי יכלול המבקר המלצות לתקון הליקויים ומניעת הישנותם בעתיד. (ג) העלתה הביקורת חשש לעבירה פלילית או משמעתית, יביא המבקר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לעיריה. (ד) העלתה הביקורת חשש לעבירה פלילית של ראש העיריה או חבר המועצה או לעבירה פלילית או משמעתית של המנהל הכללי לעיריה או היועץ המשפטי לעיריה, יביא המבקר את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה. (ה) דוח הביקורת השנתי יוגש בידי המבקר לוועדה לעניני ביקורת בתום 45 ימים ממועד מסירתו לראש העיריה עותק מדוח הביקורת יועבר בידי המבקר ליחידת הבקרה. (ו) בתום 30 ימים מהמועד שנקבע להגשתו כאמור תפורסם תמצית הדוח באתר האינטרנט של העיריה או בעיתון והדוח יהיה פתוח לעיון הציבור. (ז) הוגש דוח הביקורת השנתי לוועדה לעניני ביקורת יועבר העתק ממנו לחברי המועצה. דוח שנתי על תלונות הציבור 131. מבקר העיריה יכין מדי שנה דוח שנתי על תלונות הציבור שבוררו על ידו; הדוח יפרט את היקף התלונות שהוגשו, היקף התלונות שבוררו, ותיאור הטיפול במבחר של תלונות שנמצאו מוצדקות; הדוח יוגש ויפורסם באופן שבו מוגש ומפורסם דוח הביקורת השנתי. דוחות נוספים 132. ערך מבקר העיריה ביקורת כאמור בסעיף 125(ד) ו–(ה) יגיש לראש העיריה דוח ביקורת בסמוך לאחר מועד סיום עריכתה. טיוטת דוח 133. (א) לא יגיש המבקר דוח ביקורת, אלא אם כן העביר את טיוטת דוח הביקורת למי שעלול להיפגע מממצאיו ונתן לו הזדמנות להעיר את הערותיו; העתק טיוטת דוח הביקורת יועבר ליועץ המשפטי לעיריה ותינתן לו הזדמנות להעיר את הערותיו. (ב) הוגשו למבקר העיריה הערות של מי שעלול להפגע מממצאיו של הדוח ולא קיבל המבקר את ההערות, כולן או חלקן, יצרף העתק מהן לדוח המוגש על ידו לראש העיריה ולוועדה לעניני ביקורת. דיון בדוח הביקורת 134. (א) ראש העיריה יגיש לוועדה לעניני ביקורת התייחסות מפורטת לממצאי דוח הביקורת ולהמלצות המבקר בתוך 45 ימים מיום שהוגש לו הדוח; ההתייחסות תפרט את ההמלצות שאותן מאמץ ראש העיריה ואת הצעדים שיינקטו למימושן, וכן התייחסות מנומקת להמלצות שראש העיריה סבור שאין לאמצן. (ב) הוועדה לעניני ביקורת תקיים דיון ראשון בדוח הביקורת בתוך 30 ימים מיום שהוגש לה הדוח ותביא את הדוח לדיון במועצה. (ג) אחת לשישה חדשים ימסור המנהל הכללי לעיריה דיווח לוועדה לעניני ביקורת על יישום המלצות המבקר שלגביהן הודיע ראש העיריה שהוא מאמצן. איסור פרסום 135. לא יפרסם אדם דוח ביקורת או חלק ממנו או את תוכנו לפני שהוגש לוועדה לעניני ביקורת, ולא יפרסם ממצא ביקורת של מבקר העיריה שאינו כלול בדוח ביקורת אלא באישורו של מבקר העיריה או של המנהל הכללי לעיריה. חומר שאינו ראיה 136. דוחות הביקורת, חוות דעת או כל מסמך אחר שהכין מבקר העיריה במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, למעט הליך משמעתי המתנהל בפני בית דין למשמעת. הזמנה לישיבות 137. (א) מבקר העיריה יוזמן ויהיה נוכח בישיבות הוועדה לעניני ביקורת וישיבות המועצה שבה נדון דוח ביקורת על העיריה או דוח על תלונות ציבור בעיריה ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה בענין הנוגע לתפקידו. (ב) המבקר יהיה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, להיות מוזמן ולהיות נוכח בכל ישיבה מישיבות המועצה או ועדה מועדותיה. פרק ט': עובדי העיריה סימן א': העסקת עובדים העסקת עובדים 138. (א) עיריה רשאית להעסיק עובדים הדרושים לה לצורך ביצוע תפקידיה. (ב) העסקת אדם כעובד עיריה או כעובד קבלן טעונה אישור מראש של המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה או מי שהסמיכו לכך. (ג) לא תעסיק העיריה עובדים או עובדי קבלן אלא בהתאם לתקן כוח האדם המאושר שלה או תקציבה המאושר, לפי הענין. תקן כוח האדם 139. (א) בכל שנה יכין המנהל הכללי לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, הצעת תקן כוח אדם לעיריה, אשר תתייחס להיקף העובדים שיועסק בידי העיריה בכל אחד מאגפיה ומחלקותיה בשנת התקציב הבאה לרבות כעובדי קבלן. (ב) הצעת תקן כוח האדם תוגש יחד עם הצעת התקציב השנתי, של העיריה, תהיה תואמת להצעת התקציב השנתי ותאושר בדרך שבה מאושר התקציב. (ג) לא תאשר המועצה תקן כוח אדם, אלא אם כן הוא תואם את תקציבה המאושר של העיריה. חובת מכרז 140. (א) לא יתמנה אדם לעובד עיריה אלא על פי מכרז. (ב) השר יקבע כללים בדבר דרכי המכרז ופרטיו, אם דרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז. (ג) לא תפרסם העיריה מכרז לקבלת עובד, אלא אם כן אישרו המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה או מי שהם הסמיכו לכך, שקבלת העובד תואמת את תקן כוח האדם המאושר של העיריה ושאין בכך כדי לגרום לגירעון בתקציבה השוטף של העיריה. פסלות לכהונה של עובד 141. לא יתמנה אדם לתפקיד בלשכה המשפטית או בלשכת מבקר העיריה, או לתפקיד של תובע עירוני, פקח או עובד עיריה בדרגות שיקבע השר אם התקיימו בו הוראות סעיף 104 (א)(1); חוות דעת בדבר קיומה של עבירה כאמור תינתן בידי היועץ המשפטי לעיריה. תנאי כשירות 142. השר רשאי לקבוע תנאי כשירות לכהונה לעובדי עיריה וכן לעובדים בחברות עירוניות מיוחדות ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לסוגי משרות ותפקידים. ועדת מכרזים לקבלת עובדים 143. (א) עיריה תמנה ועדת מכרזים לקבלת עובדים וזה הרכבה: (1) המנהל הכללי לעיריה או מי שהוא מינה מבין עובדי העיריה, והוא יהיה יושב הראש; (2) מנהל האגף הנוגע לענין ; (3) עובד עיריה אחרת שהמשרה נושא המכרז מצויה בתחום תפקידיו באותה עיריה, אשר ימונה בידי המנהל הכללי לעיריה (בחוק זה – נציג עיריה אחרת); מינוי נציג עיריה אחרת כאמור, יכול שיהיה למכרז מסוים או לתקופה ובלבד שנציג עיריה אחרת לא יהיה חבר ועדת מכרזים תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים או יותר מ–5 מכרזים של אותה עיריה במשך שנה. (ב) השר רשאי לקבוע סוגי משרות שלגביהן המנהל הכללי לעיריה ימנה נציג עיריה אחרת מתוך רשימה שקבע. (ג) השר רשאי לקבוע לגבי רשות בהתייעלות או בהבראה, וזאת לאחר שהונחה לפניו חוות הדעת של יחידת הבקרה, כי במקום אחד הנציגים על פי סעיף א(2) או (3), ימונה נציג השר לוועדת המכרזים לקבלת עובדים וזאת בין דרך כלל ובין לסוגי משרות. (ד) נציגי העיריה האחרת בועדת המכרזים לעובדי המחלקה המשפטית ולעובדי לשכת המבקר ימונו מתוך רשימה של עובדי עיריה, שקבע השר. מיון מוקדם 144. (א) ועדת המכרזים רשאית לקבוע הליך של מיון מוקדם של מועמדים במכרז שאליו ניגשו 10 מועמדים או יותר. (ב) המיון המוקדם ייעשה על פי כללים שקבעה הוועדה ובידי מי שייקבע על ידה לשם כך, ורשאית היא לקבוע שהמיון ייעשה בידי בעל מקצוע, שאינו מקרב עובדי העיריה. (ג) הורתה הוועדה על מיון מוקדם תקבע את מספר המועמדים שיבואו לפניה לאחר המיון המוקדם, אשר לא יפחת מחמישה. חריגה מתקן כח אדם 145. ראה המנהל הכללי של העיריה, על פי הדוח שהכין גזבר העיריה על פי סעיף 202 שהעובדים המועסקים בידי העיריה כעובדי עיריה וכעובדי קבלן, אינם על פי תקן כוח האדם המאושר שלה, יפעל ככל הנדרש להתאמת העובדים המועסקים לתקן כנדרש בתוך שלושה חודשים. אישור העסקה 146. לא יתחיל אדם לעבוד בעיריה כעובד עיריה או כעובד קבלן (בסימן זה – אדם) אלא אם כן ניתן לו אישור העסקה חתום בידי המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה, או מי שכל אחד מהם מינה לכך. תנאים לחתימת אישור העסקה 147. (א) לא יחתמו המנהל כללי לעיריה וגזבר העיריה או מי שמינו לכך על אישור העסקה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן נוכחו שהתקיימו כל אלה: (1) התקיימו ההוראות והליכים הדרושים לפי כל דין למינוי עובדים ולתנאי השכר שמבקשים לקבוע לאותו אדם; (2) העסקת האדם תואמת את תקן כוח האדם המאושר של העיריה ואת תקציבה השוטף המאושר; (3) אין באישור העסקה כדי ליצור חריגה מסעיפי התקציב השוטף המתייחסים לשכר או כדי ליצור גירעון שוטף בתקציב העיריה. (ב) באישור ההעסקה תפורט המשרה שאליה התקבל האדם ותנאי השכר הצמודים לאותה המשרה. (ג) החל אדם לעבוד בעיריה כעובד עיריה או כעובד קבלן, בטרם ניתן לו אישור העסקה לא יהיה זכאי לשכר בעד התקופה שבה עבד בלא אישור העסקה כאמור. סימן ב': סייגים לשרות ופיטורים עובדי עיריה וחברה עירונית לא יהיו נוגעים בדבר 148. (א) עובד עיריה או עובד חברה עירונית של העיריה או קרוב של מי מהם לא יהיו, במישרין או בעקיפין, צד להתקשרות עם העיריה או עם חברה עירונית של העיריה, ולא יעסוק במסגרת תפקידו בכל ענין שיש לו או לקרובו זיקה אישית או כלכלית. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התקשרות כאמור בסעיף 55(ב). (ג) על התקשרות שבוצעה בניגוד להוראות סעיף זה יחולו הוראות סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי). (ד) בסימן זה, "קרובו" – כהגדרה "קרוב" בסעיף 55(ג). סייגים להעסקת קרוב משפחה 149. (א) אדם שהוא קרוב של ראש העיריה או של חבר מועצה לא יתקבל לעבודה בעיריה או בחברה העירונית של העיריה ולא יתמנה כעובד העיריה. (ב) אדם שקרובו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה כעובד עיריה באותה יחידה. (ג) לא יתמנה אדם לממונה על יחידה שקרובו עובד בה כעובד עיריה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות. (ד) על אף הוראות סעיף זה רשאים היועץ המשפטי לעיריה ומבקר העיריה כאחד, לאשר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב. (ה) בסעיף זה, "עובד עיריה" – לרבות עובדי קבלן. איסור עיסוק נוסף 150. (א) עובד עיריה לא יעסוק בכל עסק או עיסוק נוסף בתמורה, אלא באישור המנהל הכללי, והיועץ המשפטי לעיריה ובכפוף להוראות סעיף זה. (ב) עובד עיריה לא יעסוק בכל עסק או עיסוק נוסף אף בהתנדבות ובלא תמורה אם התקיים בו אחד מאלה: (1) העסק או העיסוק הנוסף פוגע בכבוד העיריה או במעמדו או בקיום חובותיו של עובד העיריה; (2) העסק או העיסוק הנוסף עלולים להעמיד את העובד במצב של ניגוד ענינים בין העיסוק הנוסף ובין תפקידיו בעיריה. (ג) עיסוק בהתנדבות ובלא תמורה במסגרת גוף שהעובד או קרובו בעלי ענין בו או בעבורו טעונים אישור כאמור בסעיף קטן (א). (ד) לא יקבל עובד עיריה בעד עיסוק נוסף תמורה העולה על מחצית משכרו בעיריה, ואם הועסק בעיריה במשרה חלקית, מהשכר שהיה משולם לו אילו הועסק באותו תפקיד במשרה מלאה; לענין זה, "תמורה" – כהגדרתה בסעיף 67. (ה) אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מזכות המוקנית כדין לעובד עיריה על פי הסכם קיבוצי שהיה בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שאותו עובד מקיים אחר הוראות אותו הסכם. (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתוקפם של תנאי או איסור שנקבעו לגבי עובד על פי סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. (ז) בסעיף זה, "עובד עיריה" – לרבות עובד קבלן. פיטורי עובדים 151. (א) עיריה תמנה ועדת פיטורים לעובדיה וזה הרכבה: המנהל הכללי של העיריה, גזבר העיריה והיועץ המשפטי לעיריה. (ב) ועדת הפיטורים רשאית להחליט על פיטוריו של עובד עיריה שלא מחמת עבירת משמעת כמשמעותה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–197820, לאחר שנתנה לעובד הזדמנות להעלות את טענותיו לפניה. פרק י': פעולות העיריה ותקציב העיריה סימן א': תכנית עבודה, צורת התקציב ותוכנו שנת כספים 152. שנת הכספים בעיריה תתחיל באחד בינואר של כל שנה ותסתיים ב-31 בדצמבר של כל שנה. תקציב שנתי ותכנית עבודה שנתית 153. (א) לכל עיריה יהיה תקציב שנתי; התקציב השנתי טעון אישור מועצת העיריה. (ב) לכל עיריה תהיה תכנית עבודה שנתית ותכנית פיתוח שנתית ורב–שנתית (בחוק זה – תכנית פיתוח). תכנית עבודה 154. (א) המנהל הכללי לעיריה יכין בכל שנה הצעה לתכנית עבודה שנתית לעיריה לשנת הכספים הבאה והצעה לתכנית פיתוח לחמש שנות כספים, ויגישה לראש העיריה; תכניות העבודה יכללו את עיקרי הפעולות המתוכננות של העיריה לפי נושאים ותחומי פעולה, ובכלל זה הפעולות המתוכננות לפיתוחה הכלכלי של העיריה. (ב) תכנית העבודה השנתית ותכנית הפיתוח טעונות אישור ראש העיריה; לא יאשר ראש העיריה את תכנית העבודה השנתית ואת תכנית הפיתוח, אלא אם כן גזבר העיריה חיווה את דעתו בכתב שתכנית העבודה השנתית תואמת את הצעת התקציב השנתית כפי שהוגשה למועצה ושתכנית הפיתוח אינה צפויה ליצור גירעון בתקציב העיריה בכל אחת מהשנים הבאות. (ג) תכנית העבודה השנתית ותכנית הפיתוח הרב שנתית שאושרו על ידי ראש העיריה יוגשו למועצה ביחד עם הצעת התקציב השנתי. (ד) אושר תקציב העיריה בשינויים, כאמור בסעיפים 165 או 167 יכין המנהל הכללי לעיריה, בתוך 30 ימים ממועד אישור התקציב תכנית עבודה מתוקנת, ויביאנה לאישור ראש העיריה; לא יאשר ראש העיריה את תכנית העבודה, אלא אם כן גזבר העיריה חיווה דעתו בכתב, כאמור בסעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים. תוכן התקציב 155. (א) תקציב שנתי יכלול את אלה: (1) תקציב רגיל; (2) תקציב פיתוח; (3) תקציב הרבעים העירוניים ככל שיש כאלה בעיריה. (ב) בתקציב יצוינו סכומי הוצאה מותנית בהכנסה וסכומי הרשאה להתחייב; הסכומים יחולקו לסעיפי תקציב, תחומי פעולה ותכניות. (ג) התקציב ונספחי התקציב ייערכו על פי כללים שקבע השר, דרך כלל או לסוגי עיריות. תקציב ההוצאה 156. העיריה רשאית להוציא בשנת כספים סכומים אלה ובלבד שלא יהיה בכך כדי ליצור גירעון שוטף בתקציבה: (1) סכום שלא יעלה על הסכום הנקוב כהוצאה בתקציב השנתי של אותה שנה; (2) סכום שלא יעלה על הסכום הנקוב כהוצאה מותנית בהכנסה בתקציב השנתי וזאת לאחר שהתקבלו אצלה תקבולים למימון ההוצאה. הרשאה להתחייב 157. (א) לא תכלול העיריה בתקציבה השנתי הרשאה להתחייב אלא למימון הוצאה בסעיפי תקציב פיתוח או למימון התקשרויות שמעצם טיבן הינן לפרקי זמן העולים על שנת כספים אחת. (ב) לא תכלל בתקציב הרשאה להתחייב, אלא אם כן גזבר העיריה חיווה את דעתו בכתב שהתחייבות במסגרת ההרשאה להתחייב אינה צפויה ליצור גירעון בתקציב העיריה בכל אחת מהשנים שבהן תבוצע ההוצאה על פי אותה התחייבות. (ג) התקשרה העיריה במסגרת הרשאה להתחייב בשנים שקדמו לשנת הכספים, תכלול בתקציב השנתי את הסכום הנדרש לכיסוי אותן התחייבויות שפירעונן חל באותה שנה. סעיפי ההכנסה 158. (א) התקציב יפרט את אומדן התקבולים ממקורות ההכנסה העיקריים של העיריה לפי חלוקה זו: ארנונה, העברות ממשלתיות לסוגיהן, הכנסות מעסקאות מקרקעין, היטלים לסוגיהם, אגרות, תשלומי חובה אחרים, הכנסות מחברות עירוניות והכנסה ממקורות אחרים; השר רשאי לקבוע כללים לענין פירוט הכנסות העיריה ממקורות אחרים. (ב) אומדן התקבולים מאגרות, היטלים ותשלומי חובה יוצג בתקציב על פי סוג האגרה או ההיטל ובכלל זה היטל סלילה, היטל ביוב, אגרת ביוב, היטל מים, אגרת מים, היטל ניקוז, והיטלים נוספים כפי שקבע השר. סעיף רזרבה 159. (א) תקציב העיריה יכלול סעיף רזרבה כללית, אשר ישמש לכיסוי הוצאות הכרחיות ובלתי צפויות במהלך שנת הכספים; שיעור הרזרבה הכללית לא יפחת מאחוז מתקציב ההוצאה השנתית של העיריה כפי שקבע השר דרך כלל, לסוגי עיריות או לעיריה מסוימת. (ב) לא תוציא העיריה הוצאה מסעיף הרזרבה הכללית אלא אם כן העברת הסכום הנדרש לאותה הוצאה מסעיף הרזרבה לסעיף ההוצאה הנוגע לענין אושרה בהתאם להוראות סעיף 170. (ג) לא תאושר ההעברה מסעיף הרזרבה הכללית לסעיף הוצאה אחר, אלא אם כן אישר גזבר העיריה בכתב שההוצאה שבעדה מתבקשת ההעברה הינה הוצאה הכרחית ובלתי צפויה מראש. (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על החלטה כאמור שהתקבלה בחודשים נובמבר ודצמבר, ובלבד שהגזבר אישר בכתב שלמיטב ידיעתו לא צפויות לעיריה בחודשים אלה הוצאות הכרחיות ובלתי צפויות מראש שלא ניתן יהיה לכסותן, אלא מסעיף הרזרבה ושאין בתקציב העיריה ולא צפוי להיות גירעון שוטף באותה שנה או שחווה את דעתו שההעברה נועדה לצמצם את הגירעון השוטף כאמור. (ה) בכל רבעון יגיש הגזבר לוועדת הכספים דוח על הוצאות שהוצאו מסעיף הרזרבה הכללית ואשר הועברו לסעיפי ההוצאה האחרים. נספחי התקציב 160. לתקציב השנתי יצורפו המסמכים הבאים (בחוק זה – נספחי התקציב) – (1) תקן כוח-אדם של העיריה; (2) רשימת נכסי המקרקעין המיועדים להימכר בידי העיריה במהלך שנת הכספים והערכת שמאי בדבר התמורה הכוללת הצפויה להתקבל ממכירתם; (3) היקף ההלוואות שתיטול העיריה במהלך שנת הכספים והמטרות שלשמן הוא מיועד; (4) רשימת עבודות הפיתוח שצפויה העיריה לבצע במהלך שנת הכספים, הנכסים לצורכי ציבור שיירכשו על ידה, והערכת עלות העבודות והנכסים שיבוצעו ויירכשו במהלך השנה, לפי תחומי פיתוח; (5) בעיריה אזורית – הצעת תקציב הוועדים המקומיים. סימן ב' – הכנת התקציב ואישורו הכנת הצעת תקציב 161. (א) גזבר העיריה יכין לעיריה הצעת תקציב שנתי מאוזן או בעודף הכנסות על הוצאות; ראש העיריה רשאי לתת לגזבר הנחיות לענין זה; נתן ראש העיריה הנחיות יכין הגזבר את התקציב בכפוף להנחיות אלו. (ב) הצעת התקציב תלווה בדברי הסבר לכל סעיף המתייחסים לסוגי הפעילות שמבצעת העיריה במסגרת סעיף זה, ובמסגרת התחייבויותיה ותכניות הפעולה בשנת התקציב, על פי תכנית העבודה השנתית ותכנית הפיתוח הרב השנתית ולמסמכים הבאים: (1) דין וחשבון על קרן הפיתוח של העיריה על פי תחומי הפיתוח, אשר יתייחס ליתרות בקרן, לצפי ההכנסות וההוצאות במהלך שנת הכספים, ולהיקף התחייבויות העיריה שצפויות להשתלם מהקרן במהלך שנת הכספים ושתי שנות הכספים שלאחריה; (2) אמדן התקבולים למשך תקופת ההרשאות להתחייב הכלולות בתקציב השנתי; (3) דין וחשבון על התשלומים שצפויה העיריה לשלם במהלך חמש השנים שתחילתן בשנת הכספים שבה יחול התקציב, כהחזר הלוואות, ואומדן התשלומים בכל שנה, המחויבים מכוח הרשאות להתחייב שתוקצבו בשנים קודמות; (4) הדוחות הכספיים של הוועדים המקומיים בעיריה אזורית; (5) הדוחות הכספיים של חברות עירוניות. דיון בועדת כספים 162. (א) ראש העיריה יגיש את הצעת התקציב ודברי ההסבר לה לוועדת הכספים, לא יאוחר מה–10 בנובמבר של כל שנה. (ב) לא הגיש ראש העיריה לוועדת הכספים את הצעת התקציב במועד, רשאית המועצה להורות לגזבר העיריה להגיש לוועדה את הצעת התקציב שהכין. (ג) ועדת הכספים תדון בהצעת התקציב, על פי פרקיו, ותזמן לכל דיון את נושאי המשרה ואת האחראים על היחידות בעיריה הנוגעים לענין. (ד) ועדת הכספים תגיש לראש העיריה את המלצותיה בנוגע להצעת התקציב לא יאוחר מ-21 בנובמבר. (ה) הגישה ועדת הכספים המלצות כאמור בסעיף קטן (ד) רשאי ראש העיריה, להורות לגזבר להכין הצעת תקציב שנתי מתוקן, ובלבד שהוא מאוזן ובר-ביצוע. דיון במועצה 163. (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר יגיש ראש העיריה למועצה את הצעת התקציב השנתי שהוכנה בידי גזבר העיריה למועצה בצרוף המלצות ועדת הכספים, ככל שהתקבלו כאלה; הוכנסו תיקונים בהצעת התקציב בעקבות המלצות ועדת הכספים יציין אותם ראש העיריה. (ב) לא הגיש ראש העיריה את הצעת התקציב למועצה במועד רשאית המועצה להורות לגזבר להגיש לה את הצעת התקציב השנתי שהכין. (ג) עם הגשת הצעת התקציב למועצה תפרסם העיריה את עיקרי התקציב באתר האינטרנט של העיריה או בעתון מקומי והצעת התקציב ועיקריה יהיו פתוחים לעיון הציבור במשרדי העיריה. (ד) המועצה תדון לא יאוחר מ-15 בדצמבר בהצעת התקציב על פי פרקיו, ורשאית היא לאשרה כפי שהוגשה, לאשרה בשנויים או שלא לאשרה. החזרת הדיון בועדת כספים 164. (א) ראש העיריה רשאי, בטרם תקבל המועצה החלטה על התקציב, להורות על החזרת הדיון בהצעת התקציב או בחלק ממנה לוועדת הכספים. (ב) הוחזרה הצעת התקציב לדיון בוועדת הכספים תקיים בה הוועדה דיון בתוך 7 ימים ותגיש את המלצותיה לראש העיריה ולמועצה. אישור תקציב בשינויים 165. (א) הועלתה בישיבת המועצה הצעה לאישור הצעת תקציב בשינויים יחווה גזבר העיריה את דעתו האם התקציב, לאחר השינויים, יהיה מאוזן ובר ביצוע. (ב) החליטה המועצה לאשר תקציב בשינויים מבלי שהגזבר חיווה דעתו כאמור בסעיף קטן (א) או שהחליטה לאשר תקציב שהגזבר חיווה דעתו לגביו שהוא אינו מאוזן ובר ביצוע, יראו את המועצה כאילו לא אישרה את התקציב. אישור נספחי התקציב 166. נספחי התקציב טעונים אישור המועצה יחד עם התקציב השנתי בדרך שבה מתאשר התקציב. אישור השר 167. (א) תקציב עיריה, שאינה עיריה עצמאית, טעון אישור השר; השר רשאי, לאחר שנתן למועצה ולראש העיריה הזדמנות להעיר את הערותיהם, לאשר את תקציב העיריה בשינויים. (ב) תקציב עיריה עצמאית יועבר ליחידת הבקרה עם אישורו בידי המועצה; קבעה יחידת הבקרה שהתקציב שהועבר אליה אינו מאוזן ובר-ביצוע, יהיה התקציב טעון אישורו של השר; לא קבעה היחידה כאמור בתוך 30 ימים מיום שהתקציב הועבר אליה, לא יהיה התקציב טעון אישורו של השר. (ג) לא יאשר השר תקציב לעיריה אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה בהתאם לסעיף 168(ג). (ד) החלטת השר לענין אישור תקציב תינתן בתוך 15 ימים מיום שחוות דעתה של יחידת הבקרה בנוגע לתקציב כאמור בסעיף 168(ג), הוגשה לו. (ה) הודיע השר על אישור התקציב בתוך תקופה זו, רואים אותו כאילו אימץ את המלצות יחידת הבקרה, לרבות שנויים שהמליצה לערוך בתקציב. (ו) הורה השר על עריכת שינויים בתקציב תאשר המועצה תקציב מתוקן והוא יועבר ליחידת הבקרה בתוך 14 ימים מיום שהורה השר כאמור. בדיקת תקציבים 168. (א) עיריה תעביר את התקציב אשר אושר בידי המועצה ליחידת הבקרה; לתקציב יצורפו נספחי התקציב, המסמכים המפורטים בסעיף 161(ב) חוות דעת גזבר העיריה על התקציב, המלצות ועדת הכספים כאמור בסעיף 162 וכן התקציבים המאושרים של החברות העירוניות המיוחדות ובעיריה אזורית, של הוועדים המקומיים. (ב) יחידת הבקרה תבדוק את תקציב העיריה, בהתייחס בין השאר לכל אלה: (1) היותו של התקציב מאוזן; (2) היותו של התקציב בר-ביצוע, בהתחשב בהיקף ההכנסות הכלולות בו והיקף הכנסות העיריה בשנים שקדמו לאותה שנת תקציב; (3) סבירות היקף ההוצאות הכלול בתקציב בהתחשב בהיקף ההכנסות כאמור בסעיף קטן (2) ובהיקף ההוצאות של העיריה בשנים שקדמו לאותה שנת תקציב ובהוצאות של עיריות דומות אחרות; (4) היקף האשראי שמבקשת העיריה ליטול במהלך השנה, מטרותיו ועומס המלוות המוטל עליה; (5) הגירעון המצטבר של העיריה והאמצעים שתנקוט העיריה לכיסויו; (6) תכנית הפיתוח של העיריה לשנת התקציב ומקורות ההכנסה למימונה. (ג) יחידת הבקרה תגיש לשר בתוך 45 ימים מיום שהוגש לה תקציב עיריה, דוח המפרט את עיקרי התקציב המוצע של העיריה, את מצבה הכספי ואת המלצותיה ביחס לאישור התקציב, סירוב לאשרו או בדבר השינויים שיש להכניס בו, בהתייחס בין השאר לענינים המפורטים בסעיף קטן (ב); יחידת הבקרה תחווה את דעתה, האם תקציב העיריה מאוזן ובר-ביצוע ורשאית היא להמליץ לשר על השינויים שיש להכניס בו כדי שיעמוד בתנאים אלה. (ד) כלל תקציב העיריה, הלוואות שהעיריה מבקשת ליטול במהלך שנת הכספים, תכלול המלצת יחידת הבקרה כאמור בסעיף קטן (ג), התייחסות גם להיקף ההלואות ולהיקף פירעונן בתקציב השנתי. העברה מסעיף לסעיף 169. ראש העיריה רשאי, באישור ועדת הכספים, להעביר כספים מסעיף הוצאה אחד בפרק תקציב למשנהו באותו פרק, ובלבד שגזבר העיריה חיווה דעתו מראש ובכתב שלאחר ההעברה כאמור יהיה התקציב מאוזן ובר ביצוע, ושאין בהעברה כדי ליצור גירעון בסעיף ההוצאה שממנו הועברו הכספים. שינוי תקציב 170. (א) המועצה רשאית, על פי הצעת ראש העיריה, לאשר במהלך שנת הכספים שינוי לתקציב. (ב) על הצעה לשינוי לתקציב ועל אישורה יחולו הוראות חוק זה בנוגע לאישור תקציב, בשינויים המחויבים. סיום כהונת ראש העיריה והמועצה עקב אי קיום הוראות מסוימות בדבר התקציב 171. (א) בהתקיים אחד מאלה, תסתיים באותו מועד כהונתם של ראש העיריה והמועצה: (1) העיריה לא הגישה לשר עד ליום 31 במרס את תקציב העיריה לאותה שנה שאושר בידי המועצה; (2) השר לא אישר את תקציב העיריה; (3) השר הורה על עריכת שינויים בתקציב כאמור בסעיף 167(א), והעיריה לא הגישה לשר את התקציב המתוקן במועד הקבוע בסעיף 167(ה), או שהוגש תקציב והשר קבע, על בסיס חוות דעתה של יחידת הבקרה, כי התקציב לא שונה על פי הוראות השר והוא אינו מאוזן ובר-ביצוע. (ב) לא חלפו ביום 31 במארס שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לעיריה, יראו את המועדים הנקובים בפסקה א(1) כאילו נאמר בו – עד תום שישה חודשים מיום עריכת הבחירות לעיריה. (ג) הסתיימה כהונתם של ראש העיריה והמועצה, ימנה השר בתום 14 ימים מיום סיום הכהונה כאמור, ועדה קרואה לעיריה. (ד) החלה שנת הכספים והמועצה או השר לא אישרו תקציב לעיריה: (1) תהא העיריה רשאית להוציא בכל חודש לא יותר מהסכום השווה לחלק החמישה עשר מן ההוצאה בתקציב השנתי הקודם בכל אחד מהסעיפים שפורטו בו, למעט סעיפי ההוצאות המותנות בהכנסה, או מהסכום השווה לחלק החמישה עשר מן ההוצאה באותו סעיף בתקציב המוצע לאותה שנה, לפי הנמוך מביניהם; השר רשאי לקבוע כללים לענין הוצאות כאמור; (2) תקן כוח האדם המאושר בשנת הכספים הקודמת, יהיה התקן המחייב, ואולם, אם היה תקן כוח האדם המוצע לאותה שנה נמוך יותר, לא תקבל העיריה לעבודה עובדים מעבר לתקן כוח האדם המוצע; (3) לא תתחייב עיריה במסגרת הרשאה להתחייב אלא אם כן חיווה גזבר העיריה את דעתו בכתב, שההתחייבות אינה צפויה ליצור גירעון בתקציבה של העיריה באותה שנה ובשנים שלאחריה ושההתחייבות אינה חורגת מההרשאה להתחייב הכלולה בתקציב המוצע לאותה שנה. תיקון תקציב נוכח גירעון צפוי 172. (א) ראה גזבר העיריה בהסתמך בין השאר על דוח שהכין על פי סעיף 202, כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציבה המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציב העיריה או שהתקציב אינו בר-ביצוע, יכין, על פי הנחית ראש העיריה או המנהל הכללי לעיריה, ככל שניתנו לו הנחיות כאמור, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהגיש את הדוח, הצעה לתיקון תקציב העיריה באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף או שיבטיח שהתקציב יהיה בר-ביצוע. (ב) ראש העיריה יגיש את הצעת התקציב המתוקן לאישור המועצה בתוך שבעה ימים מיום שהוגשה לו בידי הגזבר; ההצעה תלווה בדברי הסבר המפרטים את השינויים המוצעים ואת האופן שבו ימנעו היווצרות גירעון שוטף בתקציב העיריה. (ג) המועצה תסיים את הדיון בהצעת התקציב המתוקן בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהוגשה לה, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 165, בשינויים המחויבים. (ד) לא הגיש ראש העיריה למועצה את ההצעה לתיקון התקציב, רשאית המועצה להורות לגזבר להגיש לה את ההצעה. (ה) לא אישרה המועצה את תיקון התקציב בתוך ארבעה עשר ימים כאמור בסעיף קטן (ג), לא תהיה עוד ההצעה טעונה אישור המועצה וראש העיריה יגיש את ההצעה לאישור השר. (ו) לא הגיש ראש העיריה למועצה את ההצעה לתיקון התקציב ולא הורתה המועצה לגזבר להגיש לה את ההצעה לתקציב מתוקן או שלא הגיש ראש העיריה את התקציב לאישור השר, בין אם אושר בידי המועצה ובין אם לא אושר, יעביר הגזבר את הצעת התקציב שהכין ליחידת הבקרה; הועברה הצעת תקציב ליחידת הבקרה כאמור, ואושרה בידי השר, לא תהיה עוד ההצעה טעונה אישור המועצה. (ז) החלטת השר לענין אישור תקציב תינתן בתוך 14 ימים מיום שהתקציב הועבר לו; על אישור השר לתקציב האמור יחולו הוראות סעיפים 167 ו-168 בשינויים המחויבים. סימן ג': קרן פיתוח תקציבים ייעודיים 173. (א) עיריה תנהל קרן פיתוח שתקבוליה הם כספי היטלים, תמורת מכירת מקרקעין, כספי היטלי השבחה וכספי הקצבות לפיתוח כמשמעותם בחוק יסודות התקציב (בחוק זה – כספי הפיתוח). (ב) כספי הפיתוח ישמשו אך ורק לביצוע או לרכישת תשתית, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור, או להחזר הלוואה שנטלה העיריה למימון אחד מאלה או למטרות המפורטות בסעיף 13 לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה ויופקדו אך ורק בחשבון בנק כאמור בסעיף קטן (ד). (ג) כספי היטל ישמשו אך ורק לביצוע או לרכישת התשתית, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור מן הסוג שלמימונם הוטלו, או להחזר הלוואה שנטלה העיריה למימון כאמור. (ד) קרן הפיתוח תנוהל בידי גזבר העיריה וכספי הפיתוח יוחזקו בחשבון בנק אחד או יותר, שיוחזקו בו אך ורק כספי קרן הפיתוח; קרן הפיתוח תנוהל באופן שיאפשר מעקב אחר תקבולי הקרן מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות. שעבוד ועיקול של קרן הפיתוח 174. (א) כספי קרן הפיתוח וזכותה של העיריה לקבלת כספים כאמור לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השעבוד נעשה לטובת מי שהעיריה התקשרה עמו כדין בהסכם להקמה או לרכישה של תשתית, מבנה ציבור או שטח לצורכי ציבור או לביצוע עבודה מסוימת במסגרת תכנון, הקמה, רכישה או הרחבה של תשתית, מבנה ציבור או שטח לצורכי ציבור או למימון כל אחד מאלה; לענין זה, "שעבוד" – לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז ובלבד שלא ישועבדו כספי היטל אלא לטובת מי שהעיריה התקשרה עמו בהסכם כאמור בנוגע לתשתית, מבנה ציבור או שטחים לצורכי ציבור מן הסוג שלצורך מימונו הוטל אותו היטל. (ב) הכספים שבקרן הפיתוח וזכותה של עיריה לקבל כספים כאמור לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול הוטל בידי מי שהעיריה התקשרה עמו בהסכם כדין להקמה או לרכישה של תשתית, מבנה ציבור או שטח לצורכי ציבור או לביצוע עבודה מסוימת, במסגרת תכנון, הקמה, רכישה, או הרחבה של תשתית, מבנה ציבור או שטח לצורכי ציבור או למימון של אחד מאלה, בשל אי-תשלום כספים עבור הרכישה או ביצוע אותה עבודה או אי-החזרת ההלוואה כאמור; לא יעוקלו כספי היטל אלא על ידי מי שהעיריה התקשרה עמו בהסכם כאמור בנוגע לתשתית למבנה ציבור, או שטח לצורכי ציבור מן הסוג שלמימונו הוטל ההיטל. (ג) הוראות סעיף זה בנוגע לקיזוז לא יחולו על קיזוז הנעשה על ידי המדינה. פרק י"א: כספי העיריה כספי העיריה 175. (א) כל סכום המגיע לעיריה ישתלם במישרין לעיריה ויירשם בספריה. (ב) סכום שהתקבל בעיריה או עבורה יופקד ביום קבלתו בחשבון העיריה בבנק ואם לא ניתן להפקידו ביום קבלתו יופקד ביום העסקים הראשון שלאחר קבלתו. (ג) כל הוצאה של העיריה תשתלם במישרין מתוך חשבון העיריה בבנק ותרשם בספרי העיריה כאמור בסעיף 203. (ד) תשלום של העיריה לא ייעשה במזומן, אלא אם כן אינו עולה על סכום שקבע השר. (ה) לא תשלם העיריה שום תשלום אלא אם כן הוא מתוקצב בסעיף המתאים בתקציב העיריה. (ו) עיריה, רשאית להשקיע את כספי העיריה, בדרך שיקבע השר. המחאת זכות 176. (א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, לא יקוזז סכום המגיע לעיריה כנגד סכום המגיע מהעיריה ולא תמחה העיריה את זכותה לקבלת תשלום אלא בהסכם בכתב, באישורו של היועץ המשפטי לעיריה; קיזוז והמחאת זכות כאמור יירשמו בספרי העיריה. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המחאת זכות על דרך השעבוד ועל המחאות זכות הנעשית במסגרת הסכם הלוואה יחולו הוראות סעיף 195. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 174. חתימה על התחייבות כספית 177. (א) פקודת תשלום או שיק לחובת קופת העיריה וכן חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה לרבות הסדר פשרה הטעון אישור בית המשפט, או מסמך אחר שיש בו התחייבות כספית מטעם העיריה (בחוק זה – התחייבות כספית) יעשו בכתב ויחתמו בידי המנהל הכללי וגזבר העיריה יחדיו ולא יחייבו את העיריה אלא אם כן נעשו ונחתמו כאמור. (ב) המנהל הכללי והגזבר, רשאים, כל אחד מהם, להסמיך עובד עיריה הכפוף להם, לחתום במקומם על התחייבות כספית, אשר סכומה אינו עולה על סכום שיקבע השר; הסמכה כאמור אינה גורעת מאחריותו לפי כל דין של המנהל הכללי והגזבר למסמכים שנחתמו. (ג) לא יחתמו המנהל הכללי והגזבר או מי שהוסמכו על ידם על התחייבות כספית אלא אם כן נוכחו שהתקיימו כל אלה: (1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות הכספית הכלולה במסמך; (2) ההתחייבות הכספית מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים; (3) אין בהתחייבות כדי ליצור גירעון שוטף בתקציב העיריה. ועדה לטיפול בחובות 178. (א) לכל עיריה תהיה ועדה לטיפול בחובות וזה הרכבה: המנהל הכללי, גזבר העיריה והיועץ המשפטי לעיריה. (ב) הוועדה לטיפול בחובות תקבע כללים בדבר ההליכים והאמצעים שתנקוט העיריה לגביית כספים המגיעים לה, לפי כל דין. דרכי הטיפול בחובות אבודים 179. (א) כל סכום המגיע לעיריה אשר לגביו קבעה הוועדה לטיפול בחובות, לאחר שננקטו לגביו כל ההליכים הדרושים, על פי הכללים שנקבעו כאמור בסעיף 178(ב) כי אין עוד סיכוי סביר לגבייתו, יירשם בספרי העיריה כחוב אבוד. (ב) לא יירשם חוב כחוב אבוד אם החייב הינו בעל זכות בנכס אשר ניתן להטיל עליה עיקול או להיפרע ממנה בדרך אחרת. (ג) נרשם בספרי העיריה חוב כחוב אבוד יכולה העיריה שלא לנקוט לגביו הליכי גביה נוספים, ואולם אין ברישומו בלבד כחוב אבוד כדי לפטור את החייב מחובו כלפי העיריה ולמנוע מהעיריה לפעול לגבייתו, אם יתברר שיש אפשרות לכך. (ד) העיריה תנהל פנקס חובות אבודים, שבו יפורטו סכומו של כל חוב אבוד, זהות החייב בו, מועד רישומו כחוב אבוד ופרוט האמצעים שננקטו לגבייתו טרם רישומו כחוב אבוד. ויתור על חובות 180. (א) עיריה רשאית, על פי החלטת ועדה לטיפול בחובות, לוותר לבקשת חייב על סכום המגיע לה, כולו או חלקו. (ב) לא תחליט הוועדה לטיפול בחובות לוותר על חוב, אלא אם כן התקיים אחד מאלה, והשר נתן את אישורו לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של היחידה לבקרה – למעט בעיריה עצמאית: (1) הויתור על החוב נעשה מפאת מצבו הכלכלי של החייב, לאחר שהונחה לפני הוועדה חוות דעתה של מחלקת הרווחה בעיריה; בפסקה זו "חייב" – למעט תאגיד; (2) הויתור על החוב נעשה במסגרת הסכם פשרה של העיריה עם חייב אשר הוועדה שוכנעה לגביו שיש בו כדי להביא לעיריה את מירב התועלת האפשרית בנסיבות הענין; (3) הוויתור על החוב נעשה במסגרת הסדר נושים שאישר בית המשפט; לא תתמוך העיריה בהסדר נושים אלא אם כן שוכנעה שיש בו כדי להביא לעיריה את מירב התועלת האפשרית בנסיבות הענין; (4) החייב הוכרז פושט רגל והופטר, ואם היה החייב תאגיד – התאגיד פורק. (ג) הוועדה לטיפול בחובות תפעל על פי כללים שקבע השר ובהתאם לאמות מידה שתקבע המועצה. (ד) העיריה תנהל פנקס בדבר חובות שויתרה עליהם, שבו יפורטו סכומו של כל חוב שויתרה עליו, זהות החייב בו, מועד ההחלטה על הוויתור ונימוקיה. דיווח על ויתור חובות ועל חובות אבודים 181. החלטות הוועדה לטיפול בחובות על פי סעיפים 179 ו-180 יובאו לידיעת המועצה. ויתור על חובות אבודים מסוימים 182. (א) החלטות הוועדה לטיפול בחובות על פי סעיפים 180 ו-181 הנוגעות לראש העיריה, לסגן ראש העיריה, לחבר מועצה, לנושא משרה, לעובד עיריה, לעובד מדינה שעבודתו קשורה בעניני העיריה או השלטון המקומי, ולקרוביהם טעונות אישור המועצה והשר; לענין זה "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 55(ג). (ב) החלטות הוועדה לטיפול בחובות על פי סעיפים 180 ו-181 הנוגעות ליושב ראש דירקטוריון של חברה עירונית או לחבר דירקטוריון של חברה עירונית או לבעל תפקיד בחברה עירונית ולקרוביהם טעונות אישור המועצה והשר; לענין זה, "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 55(ג). הנחות 183. (א) עיריה רשאית, על פי החלטת הוועדה לטיפול בחובות, לתת הנחה מאגרה, מהיטל או מתשלום חובה המגיע לה. (ב) החלטה על הנחה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לבקשת החייב בהתאם לכללים שקבע השר, על פי אמות מידה שתקבע המועצה ובכפוף להוראות כל דין. (ג) החלטה על הנחה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה טעונה אישור השר לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה, למעט בעיריה עצמאית. (ד) בכללים כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי השר לקבוע שלא תינתן הנחה לתאגידים או לסוגים של תאגידים. חובות ראש עיריה, חבר מועצה או נושא משרה 184. (א) ראה גזבר העיריה, שראש העיריה, סגן ראש העירה, חבר מועצה או נושא משרה בעיריה אינו משלם סכום שהוא חייב לעיריה, ישלח לו התראה ויודיע שעליו לשלם את חובו בתוך 21 ימים; לא שולם החוב כאמור, יודיע על כך הגזבר לממונה על יחידת הבקרה וינקוט לאלתר באמצעים לגבית החוב. (ב) ראה הממונה על יחידת הבקרה, כי עיריה לא נקטה באמצעים הדרושים לגביית חוב לעיריה, של ראש עיריה, חבר מועצה או נושא משרה בעיריה, ימנה אדם מתאים לגביית חובה של העיריה ויהיו לו כל הסמכויות המוקנות לעיריה לפי כל דין לענין זה. פרק י"ב: חוזים והתקשרויות חתימת חוזים בשם העיריה 185. (א) המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה, יחדיו, רשאים להתקשר בחוזה בשם העיריה ובלבד שלכל הוצאה כספית הכרוכה בחוזה קיימת הקצבה מתאימה בתקציבה המאושר והיא לא תגרום ליצירת גירעון שוטף בתקציב העיריה. (ב) במסגרת ההרשאה להתחייב רשאית העיריה להתחייב להוצאה שתבוצע על-ידה, ובלבד שהתחייבות להוצאה שתבוצע במשך יותר מחמש שנות תקציב תהיה טעונה אישור השר; עיריה עצמאית לא תהיה נדרשת לאישור השר. (ג) לא יאשר השר התקשרות להתחייבות הטעונה את אישורו לפי הוראות פרק זה, אלא אם כן יחידת הבקרה חיוותה את דעתה שההתחייבות אינה צפויה להביא ליצירת גירעון בתקציב העיריה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי השר לקבוע סוגי התחייבויות שאינן טעונות אישורו או תנאים שבהתקיימם לא תהיה התחייבות טעונה את אישורו, אם דרך כלל ואם בעיריות מסוימות. (ה) הוצאה בשל התחייבות שנוצרה במסגרת הרשאה להתחייבות תבוצע במלואה מתוך הסכומים הנקובים כהוצאה או כהוצאה מותנית בהכנסה בשנת הכספים שבה מתבצעת ההוצאה. חובת מכרזים 186. (א) לא תתקשר העיריה בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה או לרכישת שירותים אלא על פי מכרז פומבי.  (ב) השר יקבע הוראות בדבר אופן עריכת המכרז וניהולו ורשאי הוא לקבוע סוגי עסקאות שבהן ניתן יהיה לערוך מכרז שאינו פומבי או שלא לערוך מכרז כלל, לרבות לענין התקשרות על פי מכרז שנערך בידי גוף ציבורי; לענין זה, "גוף ציבורי" – המדינה, גוף שהוקם בדין או על פיו, או תאגיד בבעלות אחד או יותר מאלה אשר חלה על התקשרויותיו חובת מכרז על פי דין. (ג) לא תתקשר עיריה בחוזה כאמור בסעיף קטן (א) אלא על פי החלטת ועדת המכרזים, אשר תקבע בין השאר האם ההתקשרות תיעשה במכרז פומבי או בדרך אחרת, בהתאם לתקנות שקבע השר לפי סעיף קטן (ב). ועדת מכרזים 187. (א) העיריה תמנה ועדת מכרזים וזה הרכבה: המנהל הכללי לעיריה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה והיועץ המשפטי לעיריה. (ב) עמדת היועץ המשפטי בוועדה תכריע בענינים משפטיים, ועמדת הגזבר תכריע בענינים תקציביים. מרכז משותף 188. (א) שתי עיריות או יותר רשאיות להחליט להתקשר בחוזה הטעון מכרז, על פי מכרז שיערכו במשותף (בחוק זה – מכרז משותף); החלטה כאמור של עיריה תתקבל על ידי ועדת המכרזים של העיריה. (ב) החליטו עיריות על מכרז משותף ימנו המנהלים הכלליים של העיריות ועדת מכרזים משותפת אשר תורכב מהכשירים להתמנות כחברי ועדת מכרזים על פי סעיף 187 מקרב העיריות השותפות למכרז, ובלבד שמספרם של חברי הוועדה המשותפת לא יעלה על תשעה. (ג) בועדת המכרזים המשותפת יהיו חברים היועץ המשפטי והגזבר של העיריה שמספר תושביה הוא הגדול ביותר; ועל עמדתם בועדה יחולו הוראות סעיף 187(ב). עסקאות במקרקעין 189. (א) לא תפרסם עיריה מכרז ולא תתחיל בהליכים לביצוע עסקה במקרקעין אלא אם כן המקרקעין שלגביהן תבוצע העסקה כלולים בנספח לתקציב השנתי שאושר על ידי המועצה או אם התקבל אישור המועצה לביצוע העסקה במקרקעין. (ב) עסקה במקרקעין, למעט בעיריה עצמאית, טעונה אישור השר, אלא אם כן המקרקעין שלגביהן מבוצעת העסקה כלולים בנספח לתקציב שנתי שאישר השר. הקצאת מקרקעין לצורכי ציבור 190. (א) עיריה רשאית להקצות, ללא תמורה או בתמורה חלקית, למוסד ציבורי הפועל בלא מטרות רווח מקרקעין, למטרות חינוך, רווחה, דת, תרבות, בריאות, איכות הסביבה, ספורט או מדע או למטרה ציבורית אחרת שקבע השר, ובלבד שהקרקע מיועדת בתכנית מתאר מקומית לייעוד למענו הוקצתה (בחוק זה – הקצאת מקרקעין לצורכי ציבור). (ב) הקצאת מקרקעין לצורכי ציבור לפי סעיף קטן (א), טעונה אישור המועצה ברוב חבריה, לאחר שהובאו לפניה המלצותיה של הוועדה המקצועית לעניני הקצאות, שחבריה הם המנהל הכללי לעיריה, מהנדס העיריה, היועץ המשפטי לעיריה, האחראי על נכסים בעיריה ומנהל אגף, ובאין מנהל אגף, עובד אחר שימנה המנהל הכללי. (ג) לא תקצה עיריה מקרקעין לצורכי ציבור אלא על פי בקשה בכתב שהוגשה על ידי המוסד הציבורי ובהתאם לכללים שקבע השר. (ד) הוראות סעיף קטן (א), לא יחולו על הקצאת מקרקעין לצורכי ציבור למועצה דתית, לאיגוד ערים, למדינה, לחברה ממשלתית או לחברה עירונית מיוחדת, ובלבד שהמקרקעין מיועדים במישרין לביצוע תפקידיו של הגוף שלו הוקצו. (ה) הוראות סעיף 189 יחולו גם על הקצאת מקרקעין, לפי סעיף זה. הוועדה המקצועית לעניני הקצאות 191. (א) הוועדה המקצועית לעניני הקצאות תבחן את הבקשות להקצאת מקרקעין שהוגשו לעיריה בהתאם לכללים שקבע השר ועל פי אמות מידה שקבעה המועצה. (ב) מבקשת עיריה להקצות מקרקעין לצורכי ציבור או שהוגשה לה בקשה להקצאת מקרקעין כאמור תפרסם העיריה הודעה בעיתון בדבר הגשת הבקשה ותאפשר לכל המעוניין בהקצאת אותה קרקע או לכל המעוניין להתנגד להקצאתה להעיר את הערותיו. (ג) הוועדה המקצועית לעניני הקצאות תביא לפני המועצה את הבקשות להקצאה התואמות את הכללים שקבע השר ואת אמות המידה שקבעה המועצה ותמליץ לפני המועצה אילו מהבקשות ראוי לדעתה לקבלן. פרק י"ג: הלוואה, שעבוד, ערבות ותמיכות סמכות ללוות 192. (א) עיריה רשאית, באישור המועצה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ללוות כספים מתאגיד בנקאי, חברות ביטוח, קופות גמל, קרן השתלמות, וכן מכל תאגיד או אדם שהשר, בהתייעצות עם שר האוצר, אישר לענין סעיף זה. (ב) עיריה רשאית ללוות כספים למטרות אלה בלבד: (1) מימון של הקמה או רכישה של תשתית, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור; (2) כיסוי גירעון מצטבר; (3) פירעון הלוואה אחרת שנטלה העיריה ובלבד שתנאי ההלוואה אותה נוטלת העיריה שווים או טובים יותר לעיריה מההלוואה שאותה תפרע; (4) מטרה אחרת שאישר השר, על דעת שר האוצר, בנסיבות מיוחדות. (ג) נטילת הלוואה בידי עיריה, למעט עיריה עצמאית, טעונה אישור השר. (ד) נכללה מסגרת אשראי בתקציב השנתי של עיריה ואישר השר את התקציב ואת מסגרת האשראי רשאי השר לקבוע, על פי המלצת יחידת הבקרה, שנטילת הלוואה על ידי עיריה דרך כלל או בתנאים שיקבע לא תהיה טעונה אישורו של השר. (ה) לא יאשר השר נטילת הלוואה, אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה בהתאם להוראות סעיף 193. (ו) בסימן זה, "הלוואה" – לרבות קבלת תשלום, המגיע לעיריה או הצפוי להגיע לעיריה, המשתלם לעיריה וטרם הגיע המועד לתשלומו, ופריסת תשלום שבו חבה העיריה לתקופה העולה על 36 חדשים, אך למעט הלוואה זמנית כאמור בסעיף 194, ועסקאות ליסינג, על פי כללים שקבע השר. (ז) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין ביחס להלוואות שנוטלת עיריה. בקשה לנטילת אשראי 193. בבדיקת בקשה לנטילת הלוואה, תתייחס חוות דעתה של יחידת הבקרה, בין השאר, לכל אלה: (1) המטרה שלשמה מיועדת ההלוואה והיותה אחת מן המטרות המפורטות בסעיף 192(ב); (2) עומס המלוות המוטל על העיריה וכושר ההחזר של העיריה בהתחשב בתקציבה ובתנאים שנקבעו בהלוואה; (3) שיעורי הריבית שצפויה העיריה לשלם בעבור ההלוואה; (4) השלכות נטילת ההלוואה ועמידה בהחזר ההלוואה, על יכולתה של העיריה למלא את החובות והתפקידים המוטלים עליה; (5) מידת פיזור מקורות האשראי של העיריה ומידת תלותה של העיריה בנותן ההלוואה. הלוואות זמניות 194. עיריה רשאית ללוות כספים כהלוואה זמנית מתאגיד בנקאי ובלבד שסך כל ההלוואות הזמניות שיש לעיריה באותה עת לא יעלה על חמישה אחוזים מהכנסות העיריה בתקציב השנתי, והן ייפרעו מתוך ההכנסות השוטפות של העיריה בשנים עשר החדשים שמיום נטילתה. שעבוד ועיקול 195. (א) (1) עיריה רשאית, באישור המועצה, לשעבד את הכנסותיה מארנונה כללית, אגרות, היטלים, תשלומי חובה או הכנסה אחרת להבטחת הלוואה שנטלה; שעבוד כאמור, טעון אישור השר, למעט בעיריה עצמאית. (2) לא ייתן השר את אישורו, אלא לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה, בכל הנוגע להשלכות שעבוד כאמור, על יכולתה של הרשות למלא את תפקידיה. (3) לא תשעבד עיריה, לרבות עיריה עצמאית, את ההכנסה מארנונה, אם סך הארנונה המשועבדת עולה על 30 אחוזים מתקבולי העיריה בשל ארנונה בשנה שקדמה ליצירת השעבוד; על אף האמור, רשאי השר לאשר שעבוד הכנסות בשיעור העולה על 30 אחוזים, לאחר שהונחה לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה כי לא יהיה בכך כדי לפגוע ביכולתה של העיריה למלא את חובותיה ותפקידיה. (4) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 174 ומהוראות כל דין. (ב) עיריה רשאית, באישור המועצה, למשכן את זכויותיה בנכס מנכסיה להבטחת הלוואה שנטלה ובלבד שלא תשעבד את זכויותיה בנכסים המשמשים או המיועדים לשמש בתי ספר עירוניים, מוסדות רווחה ובריאות עירוניים או נכסים אחרים המיועדים לצורכי ציבור כפי שקבע השר, אלא לטובת מי שהעיריה התקשרה עימו בהסכם לרכישת אותו הנכס, להקמתו, להרחבתו או לממון התקשרות כאמור; משכון לפי סעיף קטן זה יהיה טעון אישור השר, למעט בעיריה עצמאית. (ג) זכויות העיריה בנכסים מסוגים המפורטים בסעיף קטן (ב) וכן נכסים המיועדים לצורכי ציבור כפי שקבע השר, לא יהיו ניתנות לעיקול אלא אם כן העיקול הוטל על ידי מי שהעיריה התקשרה עמו בהסכם לרכישת הנכס, להקמתו, להרחבתו או למימון התקשרות כאמור. (ד) בפרק זה, "שעבוד" – כמשמעותו בסעיף 174. מימוש שעבוד 196. (א) אין בשעבוד הכנסה מארנונה, אגרה, היטל או תשלום חובה כדי לגרוע מזכויותיו של החייב בארנונה, אגרה, היטלים או תשלום חובה כאמור לפי כל דין ובכלל זה זכות לקבל הנחה. (ב) אין בשעבוד ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע מהעיריה להפעיל את סמכויותיה לפי כל דין כלפי החייב; סמכות כאמור תופעל על ידי העיריה על פי הכללים החלים על הפעלת סמכות מאותו סוג, כאילו לא הוטל השעבוד. (ג) על אף האמור בכל דין לא יוכל בעל השעבוד לממש את השעבוד שהוטל על ידו אלא מתוך כספים שהתקבלו בחשבון העיריה. (ד) לא יוטל על החייב בארנונה כללית, היטל, אגרה או תשלום חובה עיקול על זכותה של העיריה לקבלתם, ולא תבוצע כל פעולה אחרת שמטרתה מימוש השעבוד כלפי החייב כאמור. סמכות להלוות, לערוב 197. (א) עיריה אינה רשאית להלוות כספים, אלא לחברה עירונית מיוחדת. (ב) עיריה אינה רשאית לערוב אלא לחובה של חברה עירונית מיוחדת. (ג) לא תינתן ערבות כאמור, אלא בתנאי שסך כל הערבויות לא יעלה בכל עת על 3% מתקציבה באותה שנת כספים. (ד) החלטה על מתן הלוואה או ערבות לפי סעיף זה, טעונה אישור המועצה, וכן אישור השר, למעט בעיריה עצמאית; החלטת השר תינתן לאחר שתונח לפניו חוות הדעת של יחידת הבקרה. תמיכות 198. (א) עיריה רשאית לתת למוסד ציבורי תמיכה למטרות חינוך, רווחה, דת, בריאות, איכות הסביבה, תרבות, אמנות, ספורט או מדע (בחוק זה – תמיכות). (ב) לא תיתן עיריה תמיכות אלא במסגרת תקציבה המאושר. (ג) לא תיתן עיריה תמיכה אלא על פי בקשה בכתב שהגיש המוסד הציבורי, על פי כללים שקבע השר. (ד) התמיכות יינתנו על פי אמות מידה שייקבעו על ידי המועצה ובהתאם לכללים שקבע השר. (ה) החלטה על מתן תמיכות טעונה אישור המועצה לאחר שהובאו לפניה המלצות ועדה מקצועית שחבריה הם: המנהל הכללי לעיריה, הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה. (ו) מועצה רשאית למנות מבין חבריה ועדה לעניני תמיכות; מינתה המועצה ועדה כאמור, יובאו לפניה המלצות הוועדה המקצועית; הוועדה לעניני תמיכות תביא את המלצותיה לפני המועצה. (ז) לא ישולם סכום כלשהו כתמיכה אלא אם כן נחתמה בענין זה פקודת תשלום, על פי הוראות סעיף 177. (ח) לענין זה, "תמיכה" – בין בכסף בין בשווה כסף, ולרבות באמצעות ערבות ובלבד שלא תינתן ערבות כאמור אלא אם כן סכום הערבות מתוקצב במלואו בסעיף התמיכות בתקציב העיריה. פרק י"ד: דינים וחשבונות סימן א': רואה חשבון לעיריה מינוי רואה חשבון לעיריה 199. (א) עיריה תמנה רואה חשבון (בחוק זה – רואה חשבון לעיריה); מינויו של רואה החשבון לעיריה והפסקת העסקתו לפני המועד שנקבע לכך טעונים אישור השר, ויעשו על פי כללים שקבע השר. (ב) השר יקבע כללים בדבר – (1) דרכי המינוי והפסקת העסקה של רואה חשבון לעיריה; (2) תנאי כשירות לרואה חשבון לעיריה; (3) משך הזמן שרואה חשבון ישמש כרואה חשבון לעיריה; (4) תנאי העסקת רואה החשבון. (ג) רואה החשבון לא יהיה עובד העיריה. (ד) רואה החשבון יהיה בלתי תלוי בעיריה, בין במישרין ובין בעקיפין וישמור על אי-תלות בעבודתו. (ה) השר רשאי להפסיק העסקתו של רואה חשבון לעיריה אם מצא, שהוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או שלא מתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים על פי הכללים שקבע השר. סמכות השר 200. לא מינתה עיריה רואה חשבון, הפסיקה את העסקתו של רואה החשבון ולא מינתה אחר במקומו או שהשר הפסיק עסקתו לפי סעיף 199(ה), ימנה השר בתוך 30 ימים, לאחר שנתן לעיריה הזדמנות להעלות את טענותיה, רואה חשבון לעיריה ויקבע את שכרו, אשר ישולם מקופת העיריה; השר ימנה את רואה החשבון מתוך רשימה שתגיש לו יחידת הבקרה. מסמכים לרואה חשבון 201. (א) העיריה תמציא לרואה החשבון כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידיו. (ב) רואה חשבון יוזמן לכל ישיבה של המועצה, ועדת הכספים וועדת הביקורת אשר בה ידונו הדוחות המבוקרים ותינתן לו ההזדמנות להעיר את הערותיו. סימן ב': ניהול ספרי חשבונות ועריכת דוחות תקציב ניהול ספרים ודוח רבעוני 202. (א) העיריה תנהל ספרי חשבונות על פי כללים שקבע השר (בחוק זה – ספרי העיריה). (ב) הגזבר יכין לכל רבעון דוח כספי לאותו רבעון אשר יתייחס בין השאר לביצוע התקציב באותו רבעון, לאומדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי, להלוואות הזמניות ולאשראי שנטלה העיריה ולמספר העובדים המועסקים בידי העיריה בהתייחס לתקן כוח האדם המאושר שלה (בחוק זה – דוח רבעוני). (ג) הגזבר יגיש את הדוח הרבעוני לראש העיריה, למנהל הכללי לעיריה, למועצה וליחידת הבקרה בתוך 30 ימים מתום כל רבעון. דוח שנתי וחצי שנתי 203. (א) עיריה תערוך דוחות כספיים, דוחות כאמור ייחתמו בידי ראש העיריה, המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה. (ב) רואה החשבון לעיריה יבקר את הדוחות הכספיים השנתיים ויסקור את הדוחות הכספיים החצי שנתיים. (ג) השר, בהתאם להמלצת הממונה על הבקרה, יקבע את הכללים להכנת דוח רואה החשבון ובכלל זה את מתכונת הדוחות הכספיים, הפרטים הכלולים בהם וכן את מתכונת תמצית הדוחות הכספיים. (ד) ראש העיריה יגיש את הדוחות המבוקרים למועצה, לוועדת הכספים וליחידת הבקרה בתוך 60 ימים מתום התקופה שאליה מתייחס הדוח; לדוח המבוקר יצורפו הערותיו של רואה החשבון והסתייגויותיו ממנו. (ה) לא הגיש ראש העיריה את הדוחות המבוקרים ליחידת הבקרה במועד הקבוע בסעיף קטן (ד), יורה הממונה על הבקרה לרואה החשבון להעביר אליו את העתק הדוחות הכספיים שהועברו אליו בידי העיריה בצירוף הערותיו והסתייגויותיו. (ו) לא ערכה העיריה דוחות כספיים במועדים שנקבעו לכך או שנערכו באופן שאינו מאפשר לבקרם או לסקור אותם, רשאי השר לאחר קבלת חוות דעת הממונה על הבקרה להעביר את ענינה של העיריה לבדיקתה של ועדת החקירה. דיון בדוחות הכספיים 204. (א) גזבר העיריה יגיש לוועדת הכספים ולמועצה את התייחסותו לדוחות המבוקרים בתוך שבעה ימים ממועד הגשתם כאמור בסעיף 203(ד). (ב) ועדת הכספים תקיים דיון בדוחות המבוקרים לא יאוחר מ–14 ימים ממועד הגשתם לוועדה ותעביר את הערותיה למועצה. (ג) המועצה תקיים דיון בדוחות המבוקרים בתוך חודש ממועד הגשתם למועצה. פרסום דוחות כספיים 205. (א) תמצית הדוחות המבוקרים והדוחות הרבעוניים יפורסמו באתר האינטרנט של העיריה או בפרסום בעיתון במועד הגשתם למועצה. (ב) הדוחות הרבעוניים והדוחות הכספיים יהיו פתוחים לעיון הציבור. סימן ג': דוח פעילות שנתית דוח פעילות שנתי 206. (א) המנהל לעיריה יערוך בכל שנה דוח מפורט על פעילות העיריה במשך שנת הכספים שקדמה להגשת הדוח האמור (בחוק זה – דוח פעילות שנתי) ויגיש אותו לראש העיריה. (ב) דוח הפעילות השנתי יתייחס לביצוע התקציב לפי פרקיו, לפעולות שביצעה העיריה, לביצוע תכנית העבודה השנתית באותה שנה, להיקף כוח האדם שהועסק בידי העיריה באותה שנה, לפעולות הפיתוח והעסקאות במקרקעין שבוצעו על ידה, ולפעולות אכיפת החוק שביצעה העיריה, ובעיריה שמועצתה היא ועדה מקומית, יתייחס דוח הפעילות השנתי גם לפעילות הוועדה המקומית. (ג) ראש העיריה יגיש למועצה את דוח הפעילות השנתי במועד הגשת הדוחות הכספיים השנתיים. תמצית הדוח תפורסם באתר האינטרנט של העיריה או בעיתון מקומי בעל תפוצה רחבה בתחום העיריה במועד הגשתן למועצה; דוח הפעילות השנתי יהיה פתוח לעיון הציבור. (ד) המועצה תקיים דיון בדוח הפעילות השנתי ביחד עם הדיון על הדוח הכספי השנתי. פרק ט"ו: תפקידי העיריה וסמכויותיה סימן א': תפקידי העיריה וסמכויותיה תפקידי העיריה 207. (א) עיריה תפעל בתוך תחום שיפוטה לביצוע תפקידים אלה, בכפוף להוראות צו הכינון, בהתאם לתקציבה המאושר ובכפוף להוראות כל דין: (1) לתכנן ולפתח את תחום העיריה; (2) לפתח, להחזיק, ולהסדיר את תשתיות התיעול, הניקוז, איסוף הפסולת וסילוקה ואת שירותי המים והביוב, אם לא הוקם בתחומה תאגיד מים כמשמעותו בחוק תאגידי מים וביוב, והתאגיד קיבל רישיון על פי החוק; (3) לפתח, להחזיק ולהסדיר דרכים ציבוריות וחניה ציבורית; (4) לפתח, להחזיק ולהסדיר מבני ציבור ושטחים לצורכי ציבור; (5) לתת שמות לרחובות, כיכרות, מבני ציבור ושטחים לצורכי ציבור; (6) לספק ולהסדיר שירותי ניקיון ותברואה; (7) להסדיר את חזות העיר ובכלל זה את חזות הרחובות והבנינים; (8) להסדיר את הצגת המודעות והשלטים; (9) לעשות את הדרוש להכנת המשק לשעת חירום ולהפעלתו באותו זמן, הכל בכפוף להוראות שר הביטחון ובהתאם לתכנית שאישרה הממשלה או מי שהסמיכה לכך; (10) להסדיר ולטפל במבנים מסוכנים; (11) להסדיר, להגביל או לאסור את פעילותם של עסקים, מלאכות ותעשיות; (12) להסדיר את רישומם והחזקתם של בעלי חיים, ומניעת מטרדים כתוצאה מהחזקתם; (13) לספק ולהסדיר שירותי איכות הסביבה. (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) רשאית העיריה לפעול בתוך תחומה לאספקת שירותי רווחה, בריאות הציבור, חינוך, תרבות, ספורט ודת ולהסדרתם, ולפעול לקידום רווחת תושביה. (ג) עיריה רשאית לפעול ולהסדיר נושאים של ביטחון הציבור והסדר הציבורי בתחומה, וזאת בתחומים בתנאים ובסייגים שקבעו השר והשר לביטחון הפנים כאחד, ובהסכמת שר המשפטים. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תפקיד או סמכות המוטלים על העיריה או המוקנים לה לפי כל דין. פעילות מחוץ לתחום 208. על אף האמור בסעיף 207 רשאית העיריה, באישור השר ובתנאים שקבע, לפעול מחוץ לתחומה. סמכויות מיוחדות בעניין מים 209. עיריה שלא הוקם בתחומה תאגיד מים כמשמעותו בחוק תאגידי מים וביוב – (1) תפעל למניעת בזבוז, שימוש לרעה, צריכה יתרה או זיהום מים המסופקים לשימוש ציבורי או פרטי; (2) תסדיר את אופן מדידת צריכת המים המסופקים על ידה. מבנים מסוכנים 210. (א) בעל בנין חייב להחזיק את בניינו במצב המבטיח את שלום המשתמשים בו ואת שלום הציבור. (ב) ראה המנהל הכללי לעיריה, על פי חוות דעת שהוגשה לו על ידי מהנדס העיריה שבנין מהווה סכנה למשתמשים בו או לציבור, רשאי הוא לדרוש בכתב מבעל הבנין לבצע את העבודות המפורטות בדרישה והנחוצות למניעת הסכנה כאמור בתוך תקופה שיקבע. (ג) לא מילא בעל הבנין אחר דרישת המנהל הכללי או ביצע את העבודות באופן שאין בו כדי להסיר את הסכנה, רשאית העיריה לבצע את העבודות ולגבות מבעל הבנין את הוצאות הביצוע. (ד) ראה המנהל הכללי לעיריה, על פי חוות דעתו של מהנדס העיריה שבנין נתון במצב שיש בו משום סכנה מידית למשתמשים בו או לציבור רשאית העיריה לבצע את העבודות הדרושות לשם הסרת הסכנה ובכלל זה סגירתו או הריסתו, ולגבות מבעל הבנין את הוצאות הביצוע. (ה) לבקשת עיריה רשאי בית משפט השלום להורות למחזיק בבנין או למשתמש בו לפנותו אם ראה שהדבר דרוש לשם ביצוע העבודות כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ולהורות למשטרה להיכנס לחצרים ולבנין שעליהם ניתן הצו ולהרחיק מהם כל אדם וחפץ. (ו) בסעיף זה – "בעל" – לרבות חוכר לדורות כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט–196921, ולענין מקרקעין המנוהלים לפי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך–196022, "חכירה לדורות", לרבות עסקת חכירה לדורות שלא נגמרה ברישום. פתיחתם וסגירתם של בתי עסק 211. (א) עיריה רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים,לרבות שעותה פתיחה והסגירה בימי מנוחה. (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שייקבעו לכל תחום שיפוטה של העיריה או לחלק ממנו ביחס לימי מנוחה וליום תשעה באב, בין השאר בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית. (ג) "ימי מנוחה" – כמפורט בסעיף 18א לפקודת סדרי שלטון משפט, התש"ח–194823, לענין זה, שבת ומועדי ישראל, מכניסת השבת או המועד ועד צאתם. "יום תשעה באב" – כמשמעותו בחוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת), התשנ"ז–199724. שיתוף פעולה בין עיריות 212. (א) על אף האמור בסעיפים 207 ו-208 רשאיות שתי עיריות או יותר לפעול במשותף בתוך תחומה של כל אחת מהן למילוי תפקידיהן, בין בעצמן ובין באמצעות תאגיד משותף. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק איגודי ערים. סימן ב': חוקי עזר הכנת חוקי עזר 213. (א) לצורך ביצוע תפקידיה מוסמכת עיריה להתקין חוקי עזר, ובין השאר להטיל בהם אגרות, היטלים ותשלומי חובה. (ב) הצעה לחוק עזר תוגש למועצה 30 ימים לפחות לפני הדיון בה. (ג) הוגשה הצעה לחוק עזר למועצה – (1) יועבר העתק ממנה לוועדי הרובע ותינתן להם ההזדמנות להעיר את הערותיהם בתוך תקופה שתקבע העיריה, שלא תעלה על 21 ימים; (2) ההצעה תפורסם באתר האינטרנט של העיריה או בעתון מקומי בעל תפוצה רחבה בתחום העיריה ותינתן לכל המעוניין אפשרות להעיר את הערותיו בכתב בתוך תקופה שתקבע העיריה, שלא תעלה על 21 ימים. דיון במועצה 214. (א) לא תדון המועצה בהצעת חוק העזר אלא אם כן הוגשה לה חוות דעת היועץ המשפטי לעיריה בדבר חוקיותה. (ב) לדיון במועצה בהצעת חוק העזר יוזמנו יושבי ראש ועדי הרובע שהעירו את הערותיהם להצעה ותנתן להם הזדמנות להציג את הערותיהם. (ג) התקבלו הערות לחוקי העזר כאמור בסעיף 213 (ג) יונח העתק מהם על שולחן המועצה לפני הדיון בחוק העזר. (ד) מועצה רשאית לאשר את הצעת חוק העזר כפי שהוגשה או בשינויים או לסרב לאשרה. חוק עזר לפי הצעת ועד רובע 215. (א) הגיש ועד רובע למועצה הצעה לחוק עזר בתחום אותו רובע עירוני, תובא ההצעה לדיון במועצה בתוך 60 ימים מיום שהוגשה. (ב) המנהל הכללי,היועץ המשפטי לעיריה והגזבר יחוו את דעתם על הצעת חוק העזר. (ג) המועצה רשאית לאשר את הצעת חוק העזר כפי שהוגשה או לשנותה או לסרב לאשרה. פרסום חוק עזר 216. (א) אישרה המועצה חוק עזר, יפורסם חוק העזר, בכפוף להוראות סעיף זה, ברשומות. (ב) לא תפרסם עיריה חוק עזר אלא אם כן אישר היועץ המשפטי לעיריה בכתב את חוקיותו ואת חוקיות ההליכים שבהם אושר. (ג) חוק עזר יפורסם כעבור 60 ימים מהיום שהביאה העיריה את חוק העזר לידיעת השר; הודיע השר כי אין לו התנגדות לחוק העזר, יפורסם חוק העזר אף לפני תום מועד זה. (ד) השר רשאי בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) לקבוע שלא ניתן לפרסם את חוק העזר מנימוקים שיפורטו. (ה) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על עיריה עצמאית למעט לענין חוקי עזר , שיש בהם הטלת אגרה, היטל או תשלום חובה. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) רשאי השר לקבוע שחוקי עזר של עיריה עצמאית המתייחסים לסוגי אגרות, היטלים ותשלומי חובה מסוימים לא יהיו טעונים את אישורו, בתנאים שקבע. הוראות בחוק העזר 217. בחוק עזר רשאית עיריה לקבוע הוראות בדבר: (1) חובה לקבל רשיון לפעולה שמבקש אדם לבצע בתחום העיריה בענין המצוי בתחום תפקידיה; (2) הטלת חובה על בעל נכס או מחזיק בו לבצע באותו נכס פעולה או עבודה בענין המצוי בתחום תפקידיה של העיריה; (3) הטלת חובה על עסקים הגובלים במדרכה לדאוג לנקיון המדרכה שבה הם גובלים; (4) הטלת חובה להימנע מביצוע פעולה או עבודה שיש בהם כדי לפגוע בביטחון הציבור, בסדר הציבורי, ברווחת הציבור, בבריאותו, בתנאי התברואה הנאותים, בחזות פני העיר או שיש בה כדי ליצור מטרד; (5) בסעיף זה, "בעל" – כהגדרתו בסעיף 210. צו לביצוע חובה 218. (א) נוכח המנהל הכללי של העיריה או מי שהוא הסמיך לענין זה שאדם שהוטלה עליו על פי חוק עזר חובה כאמור בסעיף 217 (ב) עד (ד) לא ביצע אותה חובה, כולה או חלקה, רשאי הוא להורות לו בצו לבצע את אותה החובה. (ב) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי המנהל הכללי של העיריה, או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש על פי הצו; עשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו. (ג) ניתן צו כאמור ביחס לחובה שיש לבצע ברכוש משותף בבית משותף, ולא מולאו הוראותיו, יהיו חייבים כל אחד מבעלי הדירות או המחזיקים בהן, לפי הענין, בחלק יחסי מהתשלום כאמור בסעיף קטן (ב), כפי חלקיהם ברכוש המשותף. (ד) על מסירת צו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–198225, בדבר המצאת מסמכים בשינויים המחייבים. סמכות בית משפט 219. (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק עזר המטיל חובה כאמור בסעיף 217(ב) עד (ד) רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר,ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 218 והכל כדי להביא לביצוע החובה כאמור. (ב) על צו שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג (ב) עד (ד) ו-(ח) לחוק המים, התשי"ט–195926, בשינויים המחויבים. (ג) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק עזר כאמור בסעיף קטן (א) רשאי, בגזר הדין, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על האדם לבצע את החובה שהוטלה עליו על פי חוק העזר או הצו כאמור בסעיף 218 או לחייבו בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו בידי העיריה על פי סעיף 218(ב). חוקי עזר – עונשין 220. (א) העובר על הוראות חוק עזר, דינו – קנס של 3,300 שקלים חדשים ובעבירה נמשכת קנס נוסף של 150 שקלים חדשים בעד כל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה לו הודעה עליה בכתב מטעם המנהל הכללי של העיריה או לאחר הרשעה. (ב) חוק עזר כאמור לא יהיה טעון אישור ועדה של הכנסת. עבירת קנס 221. (א) השר בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו ברשומות, להודיע כי עבירה על הוראה מסוימת בחוק עזר של עיריה היא עבירת קנס. (ב) השר יקבע בצו ברשומות את שיעור הקנס לכל עבירת קנס, ובלבד שלא יעלה על 660 שקלים חדשים. היטלים, אגרות ותשלומי חובה 222. (א) עיריה רשאית להטיל בחוק עזר היטלים המיועדים לממן הקמה או רכישה של תשתיות, מבני ציבור או שטחים לצורכי ציבור (בחוק זה – היטל);. היטל ישולם בידי בעל הנכס. (ב) עיריה רשאית להטיל בחוק עזר אגרה בעד שרותי אספקת מים ושרותי ביוב או בעד רשיון הניתן בידי העיריה (בחוק זה: אגרה) או תשלום חובה למטרה אחרת שאישר השר ובתנאים שקבע (בחוק זה – תשלום חובה). (ג) אגרות ותשלומי חובה יכול שיוטלו בשיעור אחיד או בשיעורים שונים. (ד) היטלים יכול שיוטלו בשיעורים שונים בהתאם לסוג הנכס, השימוש בו ומיקומו. (ה) בסעיף זה, "בעל" – כהגדרתו בסעיף 210. (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על תשתיות מים וביוב בעיריה שהוקם בה תאגיד מים כמשמעותו בחוק תאגידי מים וביוב. תוקפם של חוקי עזר 223. חוק עזר יהיה תקף למשך התקופה שנקבעה בו ואשר לא תעלה על 15 שנה (בחוק זה – תקופת תוקף); לא נקבעה תקופת תוקף, יעמוד החוק בתוקפו במשך תקופה של 15 שנה. סימן ג': תאגידים עירוניים הקמת חברה עירונית 224. (א) מועצה רשאית, על פי הצעת ראש העיריה, להחליט ברוב חבריה על הקמת חברה עירונית או על רכישת חברה או חלק ממנה; החליטה המועצה על הקמת חברה עירונית, תאשר את מסמכי היסוד שלה. (ב) לא תקים עיריה חברה עירונית, לא תרכוש חברה או חלק ממנה לא תהיה בעלת מניות בו אלא לצורך ביצוע תפקידיה, ובלבד שפעולות החברה יהיו במסגרת אותם תפקידים. (ג) החלטת המועצה כאמור בסעיף קטן (א) תתקבל לאחר שהוגשו לה חוות דעתם של המנהל הכללי ושל הגזבר לענין הצורך בהקמת החברה העירונית או ברכישתה, מקורות המימון להשקעה בחברה ולפעולתה, והתפקידים שהיא מיועדת למלא. (ד) הקמת חברה עירונית או רכישת חברה או חלק ממנה טעונים אישור השר, וזאת לאחר שקיבל את חוות דעתה של יחידת הבקרה. (ה) מכירת אחזקות העיריה בחברה עירונית טעונה אישור מועצה. רישום חברה עירונית מיוחדת 225. (א) חברה שמסמכי היסוד שלה מראים שהיא חברה עירונית מיוחדת לא תירשם אלא אם כן הוגשה לרשם חוות דעתו של היועץ המשפטי לעיריה המאשרת שמועצת העיריה והשר אישרו את הקמת החברה ואת מסמכי היסוד שלה; הוגשה חוות דעת כאמור יסווג הרשם את החברה כחברה עירונית. (ב) בסעיף זה, "הרשם" – רשם החברות. החלטות הטעונות אישור המועצה והשר 226. (א) החלטות של חברה עירונית בענינים אלה טעונות אישור המועצה והשר – (1) שינוי במטרות החברה; (2) הגדלת הון המניות הרשום; (3) שינוי בזכויות הצמודות למניות; (4) הקמת חברת בת לחברה העירונית או רכישת מניות בחברה; (5) הקצאה, הנפקה או מכירה של מניות או אגרות חוב של החברה העירונית; (6) מכירת החברה, כולו או חלקו או העברת זכויות הצבעה בו; (7) פירוק מרצון של החברה או שינוי המבנה הארגוני של החברה; (8) התחייבות של החברה לאחת מהפעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (7); (9) פעולה כבעלת מניות בחברת בת-עירונית באחד מהענינים המפורטים בפסקאות (1) עד (8). (ב) החלטות המועצה על פי סעיף זה תתקבלנה לאחר שהוגשו לה חוות דעת של המנהל הכללי של החברה העירונית המיוחדת, של המנהל הכללי של העיריה ושל גזבר העיריה, בענין. (ג) החלטות השר על פי סעיף זה תתקבלנה לאחר שהוגשה לו חוות דעתה של יחידת הבקרה. עסקה במקרקעין של חברה עירונית מיוחדת 227. (א) עסקה במקרקעין של חברה עירונית מיוחדת טעונה אישור המועצה. (ב) עסקה במקרקעין של חברה עירונית מיוחדת טעונה אישור השר, למעט בעיריה עצמאית. בא כוח העיריה באסיפה כללית 228. (א) המועצה תמנה את בא כוח העיריה להשתתפות ולהצבעה באסיפה הכללית של חברה עירונית. (ב) לפני כינוס אסיפה כללית יביא בא כוח העיריה את הנושאים שידונו באסיפה הכללית בפני המועצה והיא תהיה רשאית לתת לו הוראות בדבר אופן הצבעתו באסיפה הכללית. דירקטוריון חברה עירונית 229. (א) המועצה תמנה את נציגי העיריה בדירקטריון החברה העירונית. (ב) מספר חברי הדירקטוריון בחברה עירונית מיוחדת לא יעלה על חמישה עשר. (ג) דירקטורים מטעם העיריה בחברה עירונית יכול שימונו מקרב עובדי העיריה ומקרב הציבור, ובלבד ששיעור הנציגים מקרב הציבור לא יעלה על שליש ממספר הדירקטורים מטעם העיריה בחברה. דירקטורים מטעם העיריה שהם עובדי עיריה ימונו על פי הצעת ראש העיריה. (ד) מינוי דירקטורים המתמנים מכוח אחזקות העיריה בחברת בת עירונית טעון אישור המועצה, ויחולו עליהם ההוראות החלות על מינוי דירקטורים מטעם העיריה בחברה עירונית. (ה) לא יתמנה דירקטור מטעם העיריה, אלא לאחר שמועמדותו אושרה בידי הוועדה לבדיקת מינויים הפועלת לפי סעיף 231. כשירות לכהונה 230. (א) כשיר לכהן כדירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית מי שנתקיימו בו כל אלה: (1) הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, חשבונאות, מינהל ציבורי או הנדסה או שהוא בעל תואר אקדמי אחר בתחום עיסוקה של החברה העירונית; (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות באחד או יותר מאלה: (א) תפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי; (ב) תפקיד בכיר בתחום השלטון המקומי או תפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, ניהוליים או משפטיים או בתחומים הקשורים במישרין לשלטון המקומי; (ג) תפקיד בכיר בתחום עיסוקיו העיקריים של החברה. (ב) במקרים חריגים ניתן למנות דירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לא מתקיים בו התנאי האמור בפסקה (א)(1) אם הוא בעל נסיון מצטבר של עשר שנים לפחות בתפקיד כאמור בפסקה (א)(2), שמתוכן חמש שנים לפחות בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של התאגיד שבו הוא מועמד לכהן, והוועדה לבדיקת מינויים אישרה שקיימים נימוקים מיוחדים לבחירה כאמור. (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), כשיר לכהונה כדירקטור מטעם העיריה גם עובד העירייה שלא נתקיימו בו התנאים המפורטים בסעיפים האמורים אם הוא ממלא בעירייה תפקיד בכיר בתחום עיסוקיו של החברה העירונית ומינויו נעשה עקב התפקיד האמור. סייגים למינוי 231. (א) אלה אינם כשירים להיות נציגי העירייה בחברה עירונית: (1) אדם שהורשע או שבית המשפט קבע שעבר עבירה שיש עמה קלון; (2) אדם שהוגש נגדו טרם מינויו כתב אישום בעבירה שיש עמה קלון; (3) אדם שיש לו זיקה כלכלית לחברה העירונית או לתאגיד קשור לחברה העירונית, או שיש לו קשר אישי להנהלת החברה העירונית או להנהלת תאגיד קשור או אדם אשר עלול להמצא במצב של ניגוד ענינים עם תפקידו בחברה העירונית; בפסקה זו – "זיקה כלכלית" – החזקה במישרין, למעט מתוקף תפקידו בעיריה, בניירות ערך של החברה העירונית או של תאגיד קשור לחברה העירונית או בזכות למנות דירקטור בחברה העירונית או בתאגיד הקשור לחברה העירונית; "תאגיד קשור לחברה עירונית" – תאגיד המחזיק חמישים אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות של החברה העירונית או מכוח ההצבעה בו, או הרשאי למנות מחצית או יותר מהדירקטורים או את המנהל הכללי שלו, וכן תאגיד אשר החברה העירונית מחזיקה בו זכויות כאמור; "קשר אישי" – בין השאר, באדם שהוא קרוב של דירקטור או של מנהל כללי או של עובד בכיר בתאגיד או בתאגיד הקשור לחברה העירונית; לענין זה "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 57; (4) עובד החברה העירונית ומי שמועסק בשירותו. (ב) חוות דעת על הרשעה או על כתב אישום כאמור בסעיף זה תנתן על ידי היועץ המשפטי לעיריה. (ג) לא יכהן אדם כדירקטור מטעם העיריה ביותר משתי חברות עירוניות; הוראה זו לא תחול על עובד עירייה המכהן כדירקטור מטעם העיריה בחברה עקב תפקידו. הוועדה לבדיקת מינויים 232. (א) תוקם ועדה לבדיקת כשירותם והתאמתם של מועמדים לכהונה מטעם עיריה בגוף המנהל של חברה עירונית (בחוק זה – "ועדת המינויים") – וזה הרכבה: (1) נציג שימנה שר הפנים בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הכשיר לכהן כשופט של בית משפט מחוזי, והוא ימונה מקרב עובדי המדינה או מקרב עובדי השירות הציבורי, ויכול שימונה מי שכיהן כשופט, או מי שפרש מתפקידו בשירות המדינה או בשירות הציבורי והוא יהיה יושב ראש הוועדה; (2) נציג ציבור שימנה יושב ראש הוועדה לפי הענין, מתוך רשימה של אנשי ציבור שקבע שר הפנים לענין זה שמתקיימים בהם תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 230, למינוי כדירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית, ושאין להם זיקה אישית, כלכלית או פוליטית לראש העיריה או למי מחברי מועצת העיריה, שמטעמם מבוקש המינוי; (3) המנהל הכללי של העיריה שמטעמה מבוקש המינוי. (ב) הוועדה תקבע את סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בחוק או בתקנות. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לבקשת עיריה אחת או יותר אם ראה שמספר החברות העירוניות באותה עיריה או באותן עיריות מצדיק זאת, להקים ועדת מינויים מיוחדת שתכהן כועדת מינויים לענין עיריה אחת או לענין מספר עיריות; על ועדת מינויים מיוחדת יחולו הוראות חוק זה החלות על ועדת מינויים. תפקיד ועדת המינויים 233. (א) תפקידיה של ועדת המינויים – (1) לבדוק ולקבוע אם מתקיימים במועמדים לכהן כדירקטורים מטעם העיריה בחברה עירונית, תנאי הכשירות על פי סעיף 230 והאם קיים סייג למינויים לפי סעיף 231; (2) לקבוע אם מן הראוי למנות מועמד בהתאם להוראות סעיף 233; (3) לייעץ למועצת העיריה בדבר מידת התאמתו של מועמד בשים לב בין היתר לצורכיו המיוחדים של החברה העירונית ולהרכב הדירקטוריון שלו בעת המינוי ובהתחשב ביכולתו של המועמד להקדיש את הזמן הראוי לתפקיד שהוא מיועד לו. (ב) מועמד לכהונה יגיש לוועדה פרטים בכתב אודות קורות חייו, השכלתו, וכל פרט הדרוש כדי לקבוע אם מתקיימים בו תנאי הכשירות על פי סעיף 230, תנאי אי הכשירות לכהונה לפי סעיף 231 או אם קיימת זיקה אישית, כלכלית או פוליטית על פי סעיף 234, נסיונו וכל פרט אחר הדרוש לפי כללים שקבע השר כדי לקבוע את כשירותו למינוי. (ג) הוועדה רשאית לבקש מהמועמד כל מידע נוסף הדרוש לה לדעתה לצורך ביצוע תפקידיה לפי חוק זה. (ד) חבר דירקטוריון מטעם העיריה בחברה עירונית יודיע לוועדת המינויים על כל עבירה שהורשע בה לאחר מינויו, למעט עבירות לפי פקודת התעבורה, על כל ענין העלול ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור ועל כל פרט שיש בו כדי ליצור עילה לסייג למינוי לפי סעיף 231. כשירות מיוחדת 234. מצאה ועדת המינויים כי למועמד מקרב הציבור יש זיקה אישית, כלכלית או פוליטית לראש העיריה או למי מחברי מועצת העיריה, לא תאשר את מועמדותו אלא אם כן מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של החברה או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה לאותה כהונה. תקופת כהונה 235. דירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית, יתמנה לתקופה של ארבע שנים והוא יכול לשוב ולהתמנות, ובלבד שאם הוא נציג מקרב הציבור לא יתמנה ליותר מתקופת כהונה אחת נוספת; מינוי לתקופה נוספת יעשה בדרך שבה נעשה מינוי לפי חוק זה. פקיעת כהונה 236. דירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית יחדל לכהן בהתקיים אחת מאלה: (1) אם הוא עובד העיריה – עם סיום עבודתו בעיריה או עם סיום התפקיד שבשלו מונה לנציג העירייה בחברה, לפי המוקדם, או אם החליטה מועצת העירייה, על פי הצעת ראש העיריה, למנות עובד אחר תחתיו לאחר ששוכנעה שלא יהיה בכך כדי לפגוע בתיפקודו של החברה העירונית; (2) אם הוא נציג מקרב הציבור – בתום תקופת מינויו; (3) התפטר במסירת כתב התפטרות לראש העיריה; (4) נעדר משלוש ישיבות רצופות של דירקטוריון החברה העירונית כאשר חלפו חודשיים לפחות ממועד קיום הישיבה הראשונה ועד מועד קיום הישיבה השלישית או משלוש מהישיבות שנערכו במשך שנה קלנדרית, מלבד אם נעדר מחמת מחלה או מחמת שרות בצבא הגנה לישראל; (5) הורשע בעבירה שיש עימה קלון; חוות דעת על הרשעה כאמור תנתן על ידי היועץ המשפטי לעיריה; (6) נתקיימה בו אחת הסיבות הפוסלות אדם מלכהן כנציג עירייה בחברה עירונית; (7) מועצת העירייה ראתה שנבצר ממנו למלא תפקידו או שאינו ממלא תפקידו כראוי והחליטה על הפסקת כהונתו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו בפניה; (8) הוגש נגדו כתב אישום בעבירה שיש עימה קלון, ו הוועדה לבדיקת מינויים קבעה שעליו לחדול מכהונתו. חובת אמון 237. (א) חובת האמון של דירקטורים מטעם העיריה בחברה עירונית מיוחדת לעיריה תהיה עדיפה על חובתו כלפי החברה, אלא אם כן קבע השר אחרת לסוגי חברות או לחברה מסוימת; קבע השר כאמור יקבע את הכללים לפעולתה של החברה בהתייחס בין השאר לחובות הדיווח של החברה ודרכי הפיקוח והבקרה עליה. (ב) לא יקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חברה לצורך הנפקת אגרות חוב, אלא בהסכמת שר האוצר. (ג) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול בחברה עירונית מיוחדת שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–197527. תפקיד חברה עירונית מיוחדת 238. (א) חברה עירונית מיוחדת לא תעסוק אלא בתפקידים שהוטלו עליה לפי החלטת מועצת העיריה. (ב) לא תחליט המועצה להטיל על חברה עירונית מיוחדת לבצע תפקיד או פעולה, אלא אם כן נוכחה שבנסיבות הענין ביצוע התפקיד או הפעולה בידי החברה הינה הדרך המתאימה, הזולה והיעילה ביותר לביצועם, לאחר ששקלה חלופות אחרות לביצוע אותו תפקיד או פעולה, לרבות ביצועה במישרין בידי העיריה. (ג) לא יוטל תפקיד על חברה עירונית מיוחדת שאינה בבעלות מלאה של העיריה, אלא בהסכמת החברה. בעלי תפקיד בחברה עירונית 239. (א) דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת ימנה לחברה מנהל כללי, גזבר, יועץ משפטי ומבקר (בחוק זה – בעלי תפקיד בחברה); המנהל הכללי והגזבר יהיו עובדי החברה העירונית המיוחדת, היועץ המשפטי והמבקר יכול שלא יהיו עובדיו. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית המועצה לקבוע שגזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ומבקר העיריה יהיו גם בעלי אותו תפקיד בחברה עירונית בבעלות מלאה ובלבד שאינם מכהנים כדירקטורים מטעם העיריה בחברה העירונית. (ג) על תנאי הכשירות לבעלי תפקיד בחברה עירונית מיוחדת ועל פסלות לכהונה יחולו הוראות סעיפים 94, 104, 110 ו-114, לפי הענין. (ד) היועץ המשפטי, הגזבר והמבקר של חברה עירונית מיוחדת בבעלות מלאה יהיו כפופים ליועץ המשפטי לעיריה, לגזבר העיריה ולמבקר העיריה לפי הענין. (ה) לא ימונה אדם שאינו נושא משרה בעיריה לבעל תפקיד בחברה עירונית מיוחדת שהוא עובדה אלא אם כן נבחר בדרך של מכרז בידי ועדת מכרזים לנושאי משרה בעיריה; מינוי נושא משרה שאינו עובד יעשה על פי כללים שקבע השר. הפסקת כהונה של בעלי תפקיד בחברה 240. דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת רשאי להחליט, ברוב חבריו, על העברת בעל תפקיד בחברה, שהוא אינו נושא משרה בעיריה, מתפקידו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להעלות את טענותיו. תקציב החברה העירונית המיוחד 241. (א) דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת יאשר לחברה תקציב שנתי; התקציב יתייחס בין השאר ליעוד הרווחים. (ב) תקציב החברה העירונית המיוחדת יועבר ליחידת הבקרה ביחד עם התקציב השנתי. (ג) תקציב החברה העירונית המיוחדת טעון אישור המועצה במועד אישור התקציב השנתי של העיריה. (ד) לא תפעל החברה העירונית המיוחדת אלא על פי תקציבה המאושר. נטילת הלואות 242. (א) על הלוואה שנוטלת חברה עירונית מיוחדת יחולו הוראות סעיפים 192 עד 194 בשינויים המחויבים. (ב) על שעבוד הכנסות חברה עירונית מיוחדת, זכויותיה ומשכונם יחולו הוראות סעיף 195 ו-196 בשינויים המחויבים. עובדי חברה עירונית מיוחדת 243. (א) חברה עירונית מיוחדת רשאית להעסיק עובדים הדרושים לה לביצוע תפקידיה, בהתאם לתקן כוח אדם שיאושר ביחד עם התקציב השנתי של החברה ובדרך שבה מאושר אותו תקציב. (ב) לא יועסק אדם כעובד חברה עירונית מיוחדת, אלא אם כן נתמנה לתפקיד בדרך של מכרז. (ג) השר יקבע כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם דרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שקבע, חובת מכרז. (ד) חברי ועדת המכרזים לקבלת עובדים בחברה עירונית מיוחדת יהיו: (1) המנהל הכללי של החברה העירונית; (2) היועץ המשפטי של החברה העירונית; (3) חבר דירקטוריון מקרב הציבור שימנה הדירקטוריון. (ה) שכרם של עובדי חברה עירונית מיוחדת ייקבע בידי המנהל הכללי של החברה בכפוף להוראות כל דין. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) רשאי דירקטוריון החברה העירונית המיוחדת לקבוע ששכרם של העובדים בארבע הדרגות הבכירות בחברה יהיה טעון אישורו. דוח על פעילות החברה 244. (א) יושב ראש הדירקטריון והמנהל הכללי של חברה עירונית מיוחדת ימסרו לראש העיריה ולמועצה אחת לשישה חדשים, ובכל עת לפי דרישת ראש העיריה או המועצה, דין וחשבון בכתב, ומידע וידיעות על פעולות החברה. (ב) דוח על פעילות החברה כאמור יצורף להצעת תקציב החברה העירונית המובאת לאישור המועצה כאמור בסעיף 241(ג). דוחות כספיים של חברה עירונית מיוחדת 245. (א) חברה עירונית מיוחדת תערוך מידי שנה, דוחות אלה (בחוק זה – דוחות כספיים של חברה עירונית מיוחדת): (1) מאזן; (2) דוח רווח והפסד כולל יעוד רווחים; (3) דוח המשאבים ואופן השימוש בהם; (4) בחברה עירונית מיוחדת שיש לה חברת בת עירונית מיוחדת, דוחות כספיים מאוחדים, זולת אם לדעת גזבר העיריה אין אופי הפעילות של החברות או מועד עריכת דוחותיהם הכספיים מאפשרים זאת. (ב) הממונה על הבקרה רשאי להורות דרך כלל לעיריה מסוימת על עריכת דוחות כספיים מאוחדים לכל החברות העירוניות המיוחדות של העיריה או לחלקם. (ג) חברה עירונית מיוחדת תערוך דוח רבעוני על פי כללים שקבע השר ויחולו לענין זה הוראות סעיף 202, בשינויים המחויבים. (ד) הדוחות הכספיים של חברה עירונית מיוחדת יבוקרו בידי רואה החשבון לעיריה, ויוגשו למועצה וליחידת הבקרה, לא יאוחר מ–60 ימים לאחר תום שנת הכספים. החלת הוראות על תאגידים עירוניים שאינם חברות עירוניות ועל חברת בת עירונית 246. (א) הוראות חוק זה הנוגעות לחברה עירונית, יחולו גם על חברת בת עירונית, בשינויים המחויבים. (ב) כל הוראות חוק זה הנוגעות לחברה עירונית, חברת בת עירונית, חברה עירונית מיוחדת וחברה עירונית בבעלות מלאה, יחולו על כל תאגיד שאינו חברה ולרבות חברה שאין לה מניות, אשר מתקיימים בהם התנאים שבהגדרות האמורות, לפי הענין ובשינויים המחויבים, וכל סמכות או חובה שהוטלה על עיריה או חברה עירונית בחוק זה שענינה נוגע לחברות עירונית או לעובדי חברות עירוניות, יחולו גם על תאגידים כאמור, בשינויים מחויבים. (ג) לא ימלא ראש עיריה, סגן ראש עיריה חבר מועצה או עובד עיריה בחברה או בתאגיד שאינו חברה, תפקיד שמונה אליו מכוח תפקידו בעיריה אלא אם כן החברה היא חברה עירונית או התאגיד הוא תאגיד עירוני. פרק י"ז: ארנונה כללית סימן א': הטלת ארנונה הטלת ארנונה כללית 247. (א) בפרק זה, "נכס" – למעט רחוב. (ב) מועצת עיריה תטיל בכל שנת כספים ארנונה כללית על הנכסים שבתחומה שאינם אדמת בניין. (ג) הארנונה תחושב לפי יחידת שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס. (ד) השרים יקבעו את סוגי הנכסים והשימושים בהם וכן כללים בדבר אופן חישוב שטחו של נכס, קביעת שימושו, מקומו וסיווגו לענין הטלת ארנונה כללית. סכומי הארנונה הכללית 248. (א) השרים יקבעו סכומים מזעריים וסכומים מרביים לארנונה כללית שניתן להטיל על כל אחד מסוגי הנכסים לכלל העיריות או לחלקן, ורשאים הם לקבוע יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים. (ב) הסכומים המזעריים והמרביים יעודכנו בכל שנת כספים, בהתאם לכללים שייקבעו בתקנות. קבעו השרים שיעור עדכון בשנת כספים מסוימת כאמור בסעיף קטן (ה) יחול האמור בשיעור העדכון בשנת הכספים המסוימת על הסכומים המרבים והמזעריים. (ג) סכום הארנונה הכללית בשל מטר רבוע שתטיל עיריה על כל אחד מסוגי הנכסים, בכל שנת כספים, יהיה הסכום שהגיע כדין בשל מטר ריבוע של אותו נכס בשנת הכספים הקודמת, בלא הנחה כלשהי אם ניתנה, בתוספת שעור העדכון, ובלבד שהסכום שיוטל כאמור לא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי שקבעו השרים בתקנות לפי סעיף קטן (א), ויהיה כפוף לכל הוראה אחרת שנקבעה בתקנות כאמור. (ד) בתקנות כאמור יכול שיקבע כי עיריה רשאית להעלות את סכומי הארנונה הכללית, דרך כלל או לסוגי נכסים, בשיעור גבוה משיעור העדכון, ובלבד שהעלאת ארנונה בשל נכס שאינו מבנה מגורים תותנה בהעלאת ארנונה בשל נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם לכללים שיקבעו בתקנות. (ה) השרים רשאים לקבוע, לגבי שנת כספים מסוימת, כללים מיוחדים לעדכון סכומי שיעור העדכון, כפי שנקבע בחוק זה. (ו) קבעו השרים כללי עדכון מיוחדים לגבי שנת כספים מסוימת, תקבע העיריה את סכומי הארנונה הכללית לאותה שנה בהתאם לכללים אלה ולתקנות ולכללים שנקבעו לפי סעיף 248(ב), ורשאית היא לפעול בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד), ככל שנקבעו, אלא אם כן נקבע אחרת בכללי העדכון המיוחדים. (ז) השרים, יקבעו בתקנות כללים לפיהם תוטל ארנונה כללית על נכסים שהמחזיק בהם הוא המדינה או תאגיד שהוקם בחוק ויכול שעל פי כללים כאמור תוטל על סוגי נכסים מסוימים ארנונה כללית בסכום אפס. (ח) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5 לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 193828, רשאים השרים, לקבוע כללים שלפיהם תוטל ארנונה כללית בשל הנכסים המפורטים בסעיפים האמורים; בכללים כאמור ייקבע שיעור הארנונה שיוטל על סוגי הנכסים, כולם או חלקם, דרך כלל או לסוגי עיריות ויכול שעל פי אותם כללים תוטל ארנונה בסכום אפס. סכומי הארנונה הכללית 249. (א) על אף האמור בסעיף 247 רשאית עיריה להטיל ארנונה שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) של הסעיף האמור, אם קיבלה לכך את אישור השרים; ניתן אישור, תהא תחילתו בראשית שנת הכספים שבשלה ניתן. (ב) לא תגיש עיריה בקשה לאישור חריג, אלא אם כן, בטרם פנייתה לקבלת אישור השרים, מסרה, לכל מחזיק בנכס, שעליו בכוונתה להטיל ארנונה שלא בהתאם לכללים, הודעה על כוונתה לעשות כן. (ג) בהודעה יצויין כי מועצת העיריה החליטה על שינוי סיווג או תת סיווג על העלאה או הפחתה של סכום הארנונה הכללית, לפי הענין, וכי בכוונתה לפנות לשרים בבקשה לאישור כאמור. סייג להעלאת ארנונה 250. (א) לא תשנה מועצה סיווג משנה של נכס שנעשה בו שיפוץ, באופן שיש בו העלאה של סכום הארנונה שהיה מוטל על אותו נכס לפי חוק זה אילולי השיפוץ. (ב) נוסף לנכס שטח עקב שיפוץ שנעשה בו, רשאית המועצה, על אף האמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות חוק זה, להטיל ארנונה על השטח הנוסף לפי סיווג המשנה המתאים לאחר השיפוץ. הימנעות מהטלת ארנונה 251. לא הטילה מועצת עיריה ארנונה כללית בשנת כספים מסוימת, תהא הארנונה לאותה שנה בתחום העיריה בסכומים ובמועדים אשר נקבעו בשנה הקודמת, בתוספת שיעור העדכון, ואם נקבעו כללי עדכון מיוחדים לפי סעיף 247(ד) בתוספת השיעור שנקבע באותם כללים. הטלת ארנונה ראשונה בתחום ועד מקומי 252. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 248, ועד מקומי, לא יטיל לראשונה ארנונה כללית על סוג נכס המצוי בתחומו, אלא לאחר שקיבל את אישור השרים לכך; הוראות סעיף 248(ב) יחולו לענין אישור השרים לפי סעיף זה. מועד ההחלטה על הטלת ארנונה 253. (א) החלטת מועצת עיריה בדבר הטלת ארנונה כללית, תתקבל לא יאוחר מ-1 בדצמבר שלפני תחילת שנת הכספים שלגביה מוטלת הארנונה. (ב) לא קיבלה המועצה החלטה במועד הנקוב בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 251. מועדי תשלום הארנונה 254. (א) החליטה מועצת עיריה להטיל ארנונה רשאית היא לקבוע הסדר לתשלום הארנונה באופן שתשלום הארנונה יחול ב-1 לכל חודש אי זוגי של השנה בשל שני החודשים שמתחילים ב-1 לכל חודש כאמור. (ב) כל תשלום לפי הסדר כאמור ישולם בתוספת הפרשי הצמדה. (ג) בסעיף זה, "הפרשי הצמדה" – עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר של שנת החיוב עד המדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום. (ד) חייב ארנונה רשאי לשלם את הארנונה הכללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים, גם אם העיריה קבעה הסדר לתשלום הארנונה כאמור בסעיף קטן (א). הודעה ופרסום 255. מועצת העיריה תפרסם בתחום העיריה, לא יאוחר מיום 15 בדצמבר שלפני כל שנת כספים, הודעה בדבר שיעורי הארנונה שהחליטה עליהם ומועדי תשלומה; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של העיריה וכן יהיה פרסום בעיתון. תוספת ארנונה 256. (א) עיריה בהתייעלות או עיריה בהבראה שאושרה לה תכנית הבראה רשאית בנסיבות מיוחדות ובאישור השר, בהסכמת שר האוצר, להטיל, בתוך שנת הכספים שלגביה אושרה תכנית הבראה לאותה עיריה, תוספת לארנונה בעד התקופה שמיום האישור ועד סוף שנת הכספים ולקבוע מועדים לתשלום התוספת; העיריה תודיע לכל מחזיק החייב בתשלום התוספת את סכומה ומועדי תשלומה. (ב) הודעה בדבר תוספת הארנונה, סכומיה ומועדי תשלומה תפורסם ברשומות. (ג) החליטה מועצה על תוספת ארנונה, תחליט האם התוספת תיווסף לשיעור הארנונה הבסיסי כפי שהוטלה בתחילת השנה ותהווה חלק ממנו, או שתהיה תקפה רק לאותה שנת כספים; החלטה כאמור טעונה אישור השר; לענין זה, "שיעור ארנונה בסיסי" – שיעור הארנונה לפני שיעור העדכון. הנחה בארנונה 257. (א) השרים יקבעו את שיעור ההנחה המרבי שיינתן למי שישלם ארנונה כללית בתשלום אחד בתחילת שנת הכספים. (ב) שר הפנים יקבע תנאים וכללים למתן הנחות אחרות בתשלומי הארנונה הכללית, ואת שיעורי ההנחה המרביים; וכן רשאי הוא לקבוע את שיעורי ההנחה המזעריים. (ג) מועצה לא תפחית תשלומי ארנונה כללית אלא אם כן נתקיימו במחזיק בנכס התנאים שנקבעו בתקנות לפי סעיף זה, ובהתאם לכללים ולשיעורים שנקבעו. (ד) עיריה רשאית, על פי החלטת הוועדה לטיפול בחובות ובהתאם לאמות מידה שתקבע המועצה לתת הנחה בתשלומי ארנונה; לא תיתן עיריה הנחה, אלא בהתאם לתקנות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). חובת ארנונה – אחת לשנה 258. לא תחול חובת תשלום ארנונה יותר מפעם אחת על נכס אחד לאותה שנת כספים. סייגים להטלת ארנונה 259. (א) הארנונה על קווי תשתית ומתקני חיבור, על קרקע המוחזקת בידי חברת תשתית כמרווח בטחון ועל מפעל נשק, תוטל על פי הכללים שבתוספת הראשונה. (ב) בפרק זה – "חברת תשתית" – חברה שעיסוקה הולכה או העברה בקווי תשתית; "מיתקני חיבור" – עמודים, תיבות, ארגזים, גובים תת–קרקעיים, מאגדים, מסגרות סעף, תיבות הסתעפות, עוגנים ואבזרים אחרים שאליהם מחוברים קווי תשתית או שבהם הם מושחלים, והקרקע שמתחת למיתקנים אלה, ובלבד ששטח הקרקע שמתחת לבסיסו של מיתקן יחיד כאמור אינו עולה על 32 מטרים רבועים; "קווי תשתית" – קווים עיליים, תעלות וקווים המונחים על קרקע או קווים תת–קרקעיים להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב–198229 (בחוק זה – חוק התקשורת (בזק ושידורים)), מים, ביוב, נפט גלמי, מוצרי נפט או גז, והקרקע שבה או שמעליה הם עוברים, בתוספת קרקע ברוחב 6 מטרים מכל צד של קו או תעלה כאמור, ולענין קווי חשמל – בתוספת קרקע ברוחב של 21 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח על-עליון או 15 מטרים מכל צד של קו חשמל במתח עליון. ארנונה ברכישת בעלות או חזקה 260. (א) המחזיק בנכס יהיה חייב בתשלום הארנונה המוטלת על הנכס מיום שנעשה מחזיק בו. (ב) נעשה אדם בעליו או מחזיקו של נכס שמשתלמת עליו ארנונה, יהא חייב בכל שיעורי הארנונה המגיעים ממנו לאחר שנעשה בעל או מחזיק של הנכס, אלא שאם היתה כאן מכירה או העברה חייבים המוכר או המעביר או נציגיהם – ואם היתה כאן השכרה לתקופה של שנה או יותר חייבים המשכיר או נציגו – למסור לעיריה הודעה על העסקה כאמור, ובה יפרשו שמו של הקונה, הנעבר או השוכר; כל עוד לא ניתנה הודעה כאמור יהיו המוכר, המעביר או המשכיר חייבים בארנונה שהקונה, הנעבר או השוכר היו חייבים לשלם ולא שילמו; בהשכרה לתקופה הקצרה משנה אחת, יהיה המשכיר חייב בארנונה. בניין שנהרס או ניזוק 261. נהרס בנין שמשתלמת עליו ארנונה לפי הוראות חוק זה, או שניזק במידה שאי אפשר לשבת בו, ואין יושבים בו, ימסור מחזיק הבנין לעיריה הודעה על כך בכתב, ועם מסירת ההודעה לא יהיה חייב בשיעורי ארנונה נוספים; אין האמור גורע מחבותו של מחזיק בשיעורי הארנונה שהגיע זמן פרעונם לפני מסירת ההודעה. העברת מקרקעין 262. (א) עסקה במקרקעין הטעונה רישום בפנקסי המקרקעין לא תרשם, אלה אם הוצג לפני רשם המקרקעין אישור החתום בידי גזבר העיריה או מי שהסמיך לכך המעיד שכל החובות המגיעים לעיריה ממעביר הזכות בשל אותו נכס עד ליום הגשת הבקשה לאישור כאמור שולמו; מתן אישור כאמור לא יהיה כרוך בתשלום אם ניתן לבקשת בעל הזכות בנכס המבקש להעבירה. (ב) בסעיף זה, "עסקה במקרקעין" – העברת בעלות במקרקעין או העברת זכות שכירות לרבות עסקה כאמור אגב מימוש שיעבוד, אלא אם כן הוגשה בקשה לפירוק או לפשיטת רגל וכל עוד הליכי הפירוק או פשיטת הרגל תלויים ועומדים. מנהל ארנונה ומנהל מיסוי עירוני 263. (א) עיריה תמנה אחד מעובדיה להיות מנהל ארנונה ואחד מעובדיה להיות מנהל מיסוי עירוני ויכול שעובד אחד ישמש בשני תפקידים אלו. (ב) מנהל הארנונה ומנהל המיסוי העירוני, רשאי, באישור המנהל הכללי לעיריה וגזבר והעיריה, לאצול מסמכויותיו לעובד עיריה הכפוף לו. סימן ב': ערר על ארנונה, היטל, אגרה או תשלום חובה השגה 264. (א) מי שחויב בתשלום ארנונה כללית, בהיטל, באגרה או בתשלום חובה (בסימן זה – מס עירוני) רשאי, בתוך 60 ימים – מתחילת שנת הכספים לגבי תשלום ארנונה, או ממועד משלוח הודעת התשלום אליו בדואר רשום לגבי היטל, אגרה או תשלום חובה – להגיש השגה על הודעת התשלום שנשלחה לו וזאת למנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני, לפי הענין, והעתק ממנה לוועדת הערר. (ב) החלטת מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני בהשגה תישלח למגיש ההשגה והעתק ממנה ישלח לוועדת הערר. (ג) לא נתן מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני החלטה בתוך 60 יום תדון ועדת הערר בהשגה כאילו הוגש עליה ערר. (ד) חויב אדם בתשלום ארנונה כללית, לאחר תחילתה של שנת הכספים התקופה להגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) תחל ביום משלוח הודעת התשלום אליו בדואר רשום. (ה) לא יגיש אדם יותר מהשגה אחת לגבי כל נכס שבשלו חוייב בתשלום מס עירוני. הוגשו יותר מהשגה אחת כאמור, לא ידון מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני, לפי הענין, אלא בהשגה הראשונה, והתקופה הקבועה בסעיף 265(א) תימנה מיום הגשת השגה זו. (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ג) חויב אדם בתשלום ארנונה, לאחר תחילתה של שנת הכספים, רשאי הוא להגיש השגה אף אם הגיש קודם לכן השגה על אותו נכס (בחוק זה – השגה נוספת); הוגשה השגה נוספת לא ידון מנהל הארנונה אלא בהשגה הנוספת, והתקופה הקבועה בסעיף 265(א) תימנה מיום הגשתה. (ז) מגיש השגה רשאי, בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (א) וכל עוד לא התקבלה תשובתו של מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני, להגיש בקשה לתיקונה; הוגשה בקשה לתיקון השגה תימנה התקופה הקבועה בסעיף 265(א) מיום הגשתה אף ביחס לטענות שנכללו בהשגה המקורית. תשובת מנהל ארנונה 265. (א) מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני, לפי הענין, ישיב למשיג בתוך 60 ימים מיום קבלת ההשגה. (ב) לא השיב מנהל הארנונה או מנהל המיסוי העירוני, בתוך התקופה הנקובה בסעיף קטן (א) ייחשב הדבר כאילו החליט לדחות את ההשגה. ועדת ערר 266. (א) המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, ואת יושב הראש שלה. (ב) ועדת ערר תהיה בת שלושה חברים וזה הרכבה: (1) עורן דין הכשיר להיות שופט מחוזי, הבקיא בדיני השלטון המקומי והמיסוי העירוני והוא יהיה היושב ראש; (2) שני חברים שמתקיימים בהם כל אלה: בעלי תואר אקדמי באחד מן המקצועות האלה: כלכלה, משפטים, חשבונאות או הנדסה, או רואה חשבון בעל ניסיון מוכח של חמש שנים לפחות באותו תחום. (ג) לא תמנה המועצה חברים לוועדת ערר אלא אם כן מועמדותם נבחנה בידי הוועדה לבדיקת מינויים כמשמעותה בסעיף 232. סייגים למינוי 267. (א) אלה אינם כשירים להיות חברים בוועדת ערר: (1) אדם העלול להימצא, במישרין או בעקיפין, בניגוד ענינים עם תפקידו כחבר בוועדת ערר; (2) ראש עיריה, חבר מועצה, מנהל כללי לעיריה, נושא משרה או עובד עיריה. סייגים נוספים למינוי 268. הוראות סעיפים 231 ו-234 יחולו על מינוי חברים בוועדת ערר, בשנויים המחוייבים לפי הענין. תקופת כהונה וגמול 269. (א) חבר ועדת הערר יתמנה לתקופה של ארבע שנים והוא יכול לשוב ולהתמנות לתקופת כהונה אחת נוספת. (ב) חברי ועדת ערר זכאים לקבל גמול על השתתפותם בישיבות הוועדה, באישור המועצה ובהתאם לכללים שקבע השר. ועדת ערר משותפת 270. (א) עיריה שמספר תושביה אינו עולה על 10,000 לא תמנה ועדת ערר; עררים על מיסוי עירוני, ידונו בוועדת ערר שימנה השר לשתי עיריות או יותר (בחוק זה – ועדת ערר משותפת). (ב) השר רשאי להורות לעיריה שמספר תושביה עולה על 10,000 שלא למנות ועדת ערר; הורה השר כאמור, ידונו עררים לגבי עיריה כאמור בוועדת ערר משותפת שמינה השר. (ג) השר ימנה יושב ראש וחברים לוועדת הערר המשותפת, לאחר התייעצות עם ראשי העיריות שלתחומן מונתה הוועדה. (ד) הוראות סעיפים 266 עד 269 יחולו על חברי ועדת ערר משותפת, בשינויים המחויבים. (ה) השר רשאי לקבוע שישולם לחברי ועדת הערר המשותפת גמול מקופת העיריות שלתחומן מונתה הוועדה, על פי כללים שיקבע. הגשת ערר וסדרי דין 271. (א) הרואה עצמו נפגע מדחיית השגתו, כולה או חלקו, על ידי מנהל הארנונה רשאי, תוך 30 ימים מיום שהשגתו נדחתה לערור בפני ועדת הערר. (ב) על החלטת ועדת ערר ניתן להגיש ערעור מינהלי כמשמעותו בסעיף 5 (2) לחוק בתי משפט לענינים מנהליים, התש"ס–200030. (ג) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע את סדרי הדיון בפני ועדת ערר. סייג לסמכות 272. מנהל הארנונה, מנהל המיסוי העירוני וועדת הערר לא יהיו מוסמכים לדון או להחליט בטענה לפיה החלטת המועצה על הטלת ארנונה או קביעת שיעורם היא שלא כדין, או בטענה לפיה נפל פגם בחוק העזר על פיו הוטלו ההיטל, האגרה או תשלום החובה. הטלת הוצאות 273. ועדת הערר רשאית להטיל על העורר או על העיריה הוצאות אם מצאה שיש הצדקה לכך. סימן ג': ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה המגיעים לעיריה תשלומי פיגורים 274. (א) תשלום המגיע לעיריה שלא שולם בתוך 30 ימים מהמועד שנקבע לשילומו ישולם בתוספת תשלומי פיגורים. (ב) נקבע בחיקוק שתשלום ישולם בתוך תקופה קצובה והוא לא שולם בתוך 30 ימים מהיום שבו נסתיימה אותה תקופה, ייחשב היום הראשון של התקופה כמועד החיוב בתשלום האמור לצורך הוספת תשלומי פיגורים עליו. (ג) בסעיף זה, "תשלומי פיגורים" – ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי, כפי שפורסמה לאחרונה לפני תשלומו בפועל של כל חיוב. זקיפת תשלומים 275. (א) סכום ששולם לסילוק תשלומים שונים שאדם חייב לעיריה, ייזקף תחילה כנגד תשלום החובה שמועד החיוב שלו הוא המוקדם ביותר מבין חובותיו, בתוספת תשלומי הפיגורים החלים עליו. (ב) לא היה בסכום ששולם כאמור בסעיף קטן (א) כדי סילוקו של תשלום החובה ותשלומי הפיגורים החלים עליו, ינוכה מהסכום ששולם חלק השווה ליחס שבין הסכום ששולם לבין סכום תשלום החובה ותשלומי הפיגורים החלים עליו. (ג) על סכום ששולם לסילוק יתרת התשלום ייווספו תשלומי פיגורים ממועד החיוב המקורי, אלא אם כן ביקש החייב שהסכום יזקף כנגד תשלום חובה מסוים ותשלומי הפיגורים החלים עליו. החזר תשלומי יתר 276. (א) שילם אדם תשלום ביתר על הסכום שהוא חב בו (בחוק זה – תשלום יתר) ולא הוחזר תשלום היתר בתוך 30 הימים מיום שילומו, תחזירו העיריה בתוספת הפרש לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני יום שילומו של תשלום היתר, עד המדד שפורסם סמוך לפני היום הקובע שלפני יום החזרתו. (ב) לא הוחזר תשלום היתר בתוך 30 ימים מיום שהאדם ששילמו הודיע בכתב לעיריה שהתשלום שנגבה ממנו הוא תשלום יתר, תחזירו העיריה בתוספת הפרשים לפי שיעור העליה של המדד כאמור ובתוספת ריבית בשיעור ריבית החשב הכללי, לפני תשלומו בפועל של כל תשלום יתר. הוראות תחולה 277. בסימן זה, "תשלום" – כל סכום ששולם לעיריה על פי דרישתה לרבות ארנונה, היטל, אגרה או תשלום חובה. פרק י"ח: פיקוח ובקרה על עיריות סימן א': יחידת הבקרה על עיריות יחידת הבקרה 278. (א) השר יקים במשרד הפנים יחידת בקרה על עיריות. (ב) ימונה ממונה על הבקרה, והוא יהיה מנהל יחידת הבקרה על העיריות (בחוק זה – הממונה על הבקרה). תפקידי היחידה 279. תפקידי יחידת הבקרה יהיו כמפורט בחוק זה, ובין השאר: (1) לבדוק את תקציבי העיריות הטעונים אישור השר ולהמליץ לשר בדבר אישורם, סירוב לאשרם או בדבר השינויים שיש להכניס בהם; לבדוק את תקציבי העיריות העצמאיות, לחוות את דעתה האם הם מאוזנים וברי ביצוע ולקבוע האם הם טעונים אישור השר; (2) לבדוק את הבקשות של עיריה לנטילת הלוואה ולחוות את דעתה בדבר אישורן, סרוב לאשרן או אישורן בתנאים; (3) לבדוק את הדוחות הרבעוניים ואת הדוחות הכספיים של העיריות בהתייחס לתקציבן המאושר, ולהמליץ לפני השר על הצעדים שיש לנקוט ביחס לעיריות במקרים המתאימים; (4) לבדוק את תכניות ההבראה של עיריות ולחוות את דעתה בדבר יכולתן להבריא את העיריה, ובדבר היותן ברות ביצוע וכן בדבר השינויים שיש להכניס בהן; (5) לעקוב אחר ביצוע תכניות הבראה, להמליץ על הצעדים שיש לנקוט לגביהם לרבות העברת עניינן של העיריות לבדיקת ועדת החקירה או ועדת הבדיקה לפי הענין; (6) לקבוע שעיריה היא עיריה בהתייעלות או עיריה בהבראה; (7) לבדוק את הדוחות המוגשים בידי חשבים מלווים ולהמליץ בפני השר על הצעדים שיש לנקוט, במקרים המתאימים, נגד העיריה ונגד החשב המלווה; (8) לבדוק את הדוחות המוגשים בידי מנהל ממונה ולהמליץ בפני השר על הצעדים שיש לנקוט, במקרים המתאימים נגד העיריה ונגד המנהל הממונה; (9) לבדוק את תכניות האחוד ולחוות את דעתה בדבר אישורן, סירוב לאשרן או השינויים שיש להכניס בהן; (10) לחוות את דעתה האם עיריה עומדת בתנאים להכרזתה כעיריה עצמאית או שאינה עומדת יותר בתנאים הנדרשים להכרזה כאמור; (11) להעביר ענין, מקום שראתה הצדקה לכך, לבדיקתה של הוועדה לחיוב אישי. דרישת מסמכים 280. (א) יחידת הבקרה רשאית לדרוש מהעיריה ובכלל זה, מראש העיריה, מהמנהל הכללי לעיריה, מנושא משרה וכן מרואה חשבון לעיריה כל מסמך או מידע הדרוש לה לצורך מילוי תפקידיה. (ב) לא מילאה העיריה או אחד המנויים בסעיף קטן (א) אחר דרישת היחידה רשאי הממונה על הבקרה למנות אדם מתאים למילוי הדרישה. בדיקת דוחות כספיים 281. (א) יחידת הבקרה תבדוק את הדוחות הרבעוניים והכספיים של העיריות, ותגיש לשר אחת לרבעון דוח המתייחס למצבה הכספי של כל אחת מן העיריות, לגירעון השוטף והמצטבר של כל אחת מהן, לסיבות ליצירת הגירעון ולצפי העמידה של כל עיריה במסגרת התקציב שאושר לה באותה שנת כספים (בחוק זה – דוח בקרה). (ב) יחידת הבקרה תפרט בדוח הבקרה לגבי כל עיריה האם על פי מידע שיש בפניה מתקיימים בה התנאים להיותה עיריה בהתייעלות או עיריה בהבראה והאם יש צורך להפעיל לגביה סמכות מסמכויות השר כאמור בחוק זה כדי להבטיח את תפקודה התקין ואת עמידתה בתקציב שאושר לה. (ג) (1) יחידת הבקרה תפרט בדוח הבקרה לגבי כל עיריה עצמאית האם, על פי המידע שיש לפניה, יש לבטל את הכרזתה כעיריה עצמאית והאם יש חשש שיהיה צורך לבטל את ההכרזה בעתיד; (2) נוכח השר על פי דוח שהגישה יחידה הבקרה, שיש לבטל את הכרזתה של עיריה כעצמאית, יבטל את ההכרזה כאמור. (ד) השר יחליט בתוך 14 ימים מיום שהוגש לו דוח הבקרה בדבר הסמכויות שיופעלו על ידו כלפי כל אחת מהעיריות שלגביהן המליצה יחידת הבקרה לפעול כאמור. דוחות חשב מלווה ומנהל ממונה 282. (א) יחידת הבקרה תעקוב אחר מצבן הכספי והתפקודי של עיריות בהתייעלות, של עיריות בהבראה ושל עיריות שמונה להן חשב מלווה ובכלל זה: (1) תבדוק את הדוחות המוגשים בידי העיריות ובידי החשבים המלווים והמנהלים הממונים; (2) תבדוק את ביצוע תכניות ההתייעלות או ההבראה ואת ביצוע היעדים הקבועים בהן; (3) תבדוק את תפקודם של החשבים המלווים והמנהלים הממונים. (ב) יחידת הבקרה תתיחס בדוח הבקרה למצבן של העיריות כאמור בסעיף קטן (א) ולביצוע היעדים שנקבעו להתייעלותן או להבראתן ולצורך בביצוע פעולות נוספות כדי להביא להתייעלותן או להבראת אותן עיריות. (ג) ראתה יחידת הבקרה, שהחשב המלווה או המנהל הממונה אינם ממלאים את תפקידם כראוי, או שאינם עשויים להתאים עוד לביצוע אותו תפקיד, תמליץ לפני השר על סיום כהונתם ועל מינוי אחר תחתם. המלצה לחיוב אישי 283. נוכחה יחידת הבקרה, בהסתמך על הדוחות הרבעוניים והכספיים או בהסתמך על מידע אחר שהגיע אליה, שעיריה הוציאה לכאורה הוצאה שלא כדין, תעביר את הענין לבדיקתה של הוועדה לחיוב אישי. החלטת השר 284. (א) לא יחליט השר בענין המצוי בתחום תפקידיה של יחידת בקרה או בענין שלגביו נדרשת המלצתה או חוות דעתה, אלא לאחר שקיבל את חוות דעתה בכתב. (ב) החליט השר שלא לאמץ המלצה של יחידת הבקרה ינמק את החלטתו בכתב. סימן ב': עיריה עצמאית עיריה עצמאית 285. (א) השר יקבע כללים להכרזתה של עיריה כעיריה עצמאית, כללים כאמור יתייחסו, בין השאר לנושאים הבאים: (1) אופן ניהול עניניה של העיריה, הן הכספיים והן האחרים, לרבות לענין העסקת עובדים בידי העיריה והשכר המשולם להם; (2) שיעור גרעונה השוטף, בכל אחת משלוש שנות הכספים שקדמו למועד הכרזתה כעיריה עצמאית; (3) שיעור גרעונה המצטבר; (4) שיעור גביית הארנונה והתשלומים בעד אספקת מים ושרותי ביוב בכל אחת משלוש שנות הכספים שקדמו למועד הכרזתה כעיריה עצמאית; (5) שיעור עומס המלוות של העיריה. (ב) לא יכריז השר על עיריה כעיריה עצמאית, אלא לאחר שהונחה בפניו חוות דעת של יחידת הבקרה, כי מתקיימים בה כל התנאים שנקבעו בכללים על פי סעיף קטן (א). (ג) לא יכריז השר על עיריה כעיריה עצמאית על אף שהתקיימו בה כל התנאים שנקבעו בכללים לפי סעיף קטן (א) אם יחידת הבקרה חוותה את דעתה שמתקיים בה אחד מאלה לפחות: (1) תקציבה או עניניה הכספיים מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין; (2) העיריה חרגה מתקן כוח האדם שאושר לה. (ד) הודעה על הכרזה כעיריה עצמאית תפורסם בעיתון ובאתר האינטרנט של משרד הפנים. (ה) עיריה עצמאית תהיה טעונה הכרזה מחדש מדי שנה, בשלוש השנים הראשונות להכרזה עליה כעיריה עצמאית; הוכרזה עיריה כעיריה עצמאית בשנה הרביעית להכרזה, תעמוד ההכרזה בתוקפה עד לביטולה בידי השר. (ו) רשימת העיריות העצמאיות ורשימת העיריות שהכרזתן כעיריה עצמאית בוטלה תהיה פתוחה לעיון הציבור ותפורסם באתר האינטרנט של משרד הפנים. ביטול הכרזה 286. (א) יחידת הבקרה תבדוק את הדוחות הרבעוניים והכספיים של העיריות העצמאיות ותגיש לשר, אחת לרבעון, דוח המתייחס למצבן הכספי, לצפי העמידה במסגרת התקציב המאושר ולגירעונן המצטבר. (ב) נוכח הממונה על הבקרה, על פי המידע שבפניו שניהול עניניה הכספיים ואופן תפקודה של עיריה עצמאית עלולים להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה או שהם מנוהלים באורח בלתי תקין ושלא בהתאם להוראות כל דין, יודיע על כך לשר, וישלח התראה לעיריה, לאחר שיאפשר לראש העיריה, למנהל הכללי לעיריה ולגזבר העיריה להשמיע את טענותיהם לפניו בענין זה. (ג) נוכח השר, על פי חוות דעת הממונה על הבקרה, בין על פי הדוחות הכספיים של העיריה ובין על פי מידע אחר שהיה בפניו, שמתקיימים אחד מאלה, יבטל את ההכרזה על העיריה כעיריה עצמאית: (1) העיריה סיימה את שנת הכספים בגירעון שוטף; (2) העיריה ממשיכה לנהל את עניניה הכספיים ולפעול באופן העלול להביא ליצירת גירעון שוטף בתקציבה, או שהיא ממשיכה לנהל את עניניה באורח לא תקין ושלא בהתאם להוראות כל דין, אף שהתרה בפניה, כאמור בסעיף קטן (ב); (3) לא מתקיים עוד בעיריה תנאי מהתנאים הקבועים בכללים שקבע השר על פי סעיף 285(א). (ד) הודעה על ביטול ההכרזה תימסר לראש העיריה וליושב ראש המועצה ותפורסם בעיתון; ביטול ההכרזה ייכנס לתוקפו 7 ימים מיום מסירת ההודעה, אלא אם כן קבע השר, מטעמים מיוחדים, מועד מוקדם יותר. (ה) בוטלה הכרזה על עיריה כעיריה עצמאית יחולו עליה, מיום הביטול, הוראות חוק זה החלות על עיריה שאינה עיריה עצמאית. סימן ג': עיריה בהתייעלות עיריה בהתייעלות 287. עיריה שמתקיים בה אחד מאלה היא עיריה בהתייעלות: (1) שעור הגירעון השוטף שלה הוא 5 אחוזים או יותר; (2) שיעור הגירעון השוטף שלה הוא 3 אחוזים או יותר ושיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על 15 אחוזים; (3) שעור גבית הארנונה והתשלומים בעד אספקת מים ושרותי ביוב הינם 50 אחוזים או פחות; (4) בסעיף זה, "שיעור הגירעון השוטף" – לענין פסקאות (1) ו-(2) יראו גם דוח רבעוני כדוח כספי. הכנת תכנית התייעלות 288. (א) ראו המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה, על פי הדוחות הרבעוניים או הדוחות הכספיים של העיריה או על פי כל מידע אחר שלפניהם שעיריה היא עיריה בהתייעלות, יודיעו על כך לממונה על הבקרה, ויכינו על פי הנחיות ראש העיריה ככל שניתנו כאלה, תכנית המיועדת להביא לאיזון תקציבה השוטף של העיריה, להקטנת גירעונה המצטבר ולהעלאת שיעורי הגביה שלה, ככל שהדבר נדרש (בחוק זה – תכנית התייעלות). (ב) בתכנית התייעלות יפורטו האמצעים להשגת יעדיה כמפורט בסעיף קטן (א) ובכלל זה – (1) האמצעים שתנקוט העיריה לצורך צמצום בהוצאותיה; (2) האמצעים שתנקוט העיריה לצורך העלאת שיעור הגביה של הארנונה ושיעור הגביה של אספקת מים ושרותי ביוב, וככל שיהיה צורך בכך, גם של היטלים, אגרות ותשלומי חובה; (3) מקורות המימון לצמצום גרעונה המצטבר של העיריה מתוך הכנסותיה והאמצעים להשגתם; (4) העלאת שעורי הארנונה, האגרות, ההיטלים ותשלומי החובה ככל שיש צורך בכך; (5) תכנית לפיתוחה הכלכלי של העיריה; (6) תקופת התכנית, שלא תעלה על שנתיים ולוח זמנים לביצוע כל אחת מהוראותיה; (7) הצעת תקציב שנתי מתוקן לעיריה ונספחיו בהתאם לתכנית ההתייעלות. אישור תכנית התייעלות בידי המועצה 289. (א) ראש העיריה יגיש את הצעת תכנית ההתייעלות למועצת העיריה, בצירוף חוות דעתם בכתב של המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה בדבר התאמת התכנית ליעדים המפורטים בסעיף קטן (א) ובדבר היותה בת-ביצוע. (ב) מועצת העיריה תדון בתכנית לא יאוחר מתום 14 ימים מיום שהוגשה לה. (ג) הועלתה בישיבת המועצה הצעה לאישור תכנית ההתייעלות בשינויים, יחוו המנהל הכללי והגזבר את דעתם האם התכנית, לאחר השינויים, תשיג את היעדים המפורטים בסעיף קטן (א) והאם היא בת-ביצוע. (ד) אישרה המועצה תכנית התייעלות שהגזבר והמנהל הכללי לא חיוו את דעתם לגביה שיש בה כדי להשיג את היעדים המפורטים בסעיף 288(א) או שהיא בת-ביצוע, יראו את המועצה כאילו לא אישרה את תכנית ההתייעלות. אישור תכנית התייעלות בידי השר 290. (א) תכנית התייעלות טעונה אישור השר. (ב) לא יאשר השר תכנית התייעלות, אלא אם כן יחידת הבקרה חיוותה את דעתה שיש בה כדי להשיג את היעדים המפורטים בסעיף 288(א) ושהיא בת-ביצוע. (ג) נוכח השר, על פי המלצת יחידת הבקרה שלא מתקיימים בתכנית ההתייעלות שאושרה בידי המועצה התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) והמליצה יחידת הבקרה על שינויים שיש להכניס בה, רשאי הוא להורות לעיריה להכניס בה שינויים על פי המלצת היחידה; החליט השר שלא לקבל את המלצת יחידת הבקרה, ינמק את החלטתו. (ד) לא מילאה העיריה אחר הוראות השר במועד שקבע, רשאי השר למנות אדם שיתקן את התכנית על פי הוראותיו של השר; הוכנה תכנית התייעלות מתוקנת כאמור, ואושרה בידי השר, לא תהיה עוד טעונה אישור המועצה. הכנת תכנית התייעלות על פי הוראות השר 291. (א) חיוותה יחידת הבקרה את דעתה שעיריה היא עיריה בהתייעלות ונוכח השר שהעיריה לא הכינה תכנית התייעלות כנדרש בסימן זה, יורה לה להכין תכנית כאמור בתוך 45 ימים. (ב) הורה השר לעיריה להכין תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א) ולא הכינה העיריה את התכנית, ימנה לעיריה אדם מתאים שיכין לה תכנית התייעלות. (ג) הוכנה תכנית על פי סעיף קטן (ב), לא תהיה טעונה עוד אישור המועצה. תכנית מאושרת 292. (א) אושרה תכנית התייעלות בידי המועצה ובידי השר, או אם לא נדרש אישור המועצה, אושרה בידי השר, יראו את הצעת התקציב השנתי המתוקן כתקציב שנתי מתוקן, ואת נספחי התקציב שנכללו בה כנספחים לתקציב שאושרו על פי הוראות חוק זה. (ב) בכפוף להוראות הקבועות לענין הטלת ארנונה בחוק זה, כללה התכנית העלאת שעורי ארנונה, היטלים, אגרות ותשלומי חובה יראו את אישורה בידי המועצה והשר כאישור להעלאתם על פי כל דין, ובלבד שהתקבלה הסכמת שר האוצר לשינוי שיעורי הארנונה, ככל שהיא נדרשת על פי כל דין. מעקב אחר ביצוע תכנית ההתייעלות 293. (א) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הוראה אחרת של חוק זה, או מכל סמכות אחרת הנתונה לשר או ליחידת הבקרה על פי חוק זה או על פי כל דין. (ב) יחידת הבקרה תעקוב אחר ביצועה של תכנית ההתייעלות ואחר מצבה הכספי והתפקודי של העיריה בתקופת התכנית ותגיש לשר דוח רבעוני בענין זה. (ג) קבעה יחידת הבקרה בתום שנה ממועד אישורה של התכנית או במועד מוקדם יותר שהעיריה לא מבצעת את התכנית, תגיש לשר המלצות בדבר האמצעים שיש לנקוט לדעתה ביחס לעיריה. (ד) נוכחה יחידת הבקרה בתום תקופת תכנית ההתייעלות שהעיריה לא ביצעה את התכנית, או חלק ניכר ממנה, ושממשיכים להתקיים בעיריה התנאים המפורטים בסעיף 287, תוכרז העיריה כעיריה בהבראה, בהתאם לסעיף 294. סימן ד': עיריה בהבראה עיריה בהבראה 294. (א) עיריה שמתקיים בה אחד מאלה היא עיריה בהבראה: (1) שיעור הגירעון השוטף שלה הוא 8 אחוזים או יותר ושיעור הגירעון המצטבר שלה עולה על 17.5 אחוז או יותר; (2) שיעור הגירעון השוטף שלה הוא 10 אחוזים או יותר; (3) העיריה לא שילמה במשך חודשיים רצופים שכר לרבע או יותר מעובדיה; לענין זה יראו עיריה כעיריה שלא שילמה שכר גם אם לא שילמה חלק מהשכר המגיע לעובדיה, לרבות סכומים שהעיריה חייבת לשלם לעובד או לאחר בשל השכר, על פי כל דין; (4) שיעורי גבית הארנונה או התשלום בעד אספקת מים אינם עולים על 30 אחוזים; (5) יחידת הבקרה קבעה שהיא לא ביצעה את תכנית ההתייעלות כאמור בסעיף 289(ג); (6) יחידת הבקרה קבעה שמתקיים בה אחד התנאים המפורטים בסעיף 287 ולא חלפו שלוש שנים מיום שסיימה את ביצועה של תכנית ההבראה. (ב) השר ימנה לעיריה בהבראה חשב מלווה. (ג) החשב המלווה יכהן עד תום 12 חודשים מסיום תכנית ההבראה; השר רשאי, לאחר שהונחה בפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה, להאריך או לקצר את תקופת כהונתו של החשב המלווה בכל הנוגע לתקופה שלאחר סיום תכנית ההבראה. הכנת תכנית הבראה 295. (א) נוכחו מנהל כללי לעיריה וגזבר העיריה שמתקיימים בה אחד התנאים המפורטים בסעיף 294 (א) יודיעו על כך ליחידת הבקרה. (ב) מנהל כללי וגזבר של עיריה בהבראה יכינו על פי הנחיות ראש העיריה, ככל שניתנו כאלה ועל פי הנחית החשב המלווה תכנית להבראת העיריה (בחוק זה – תכנית הבראה). (ג) תכנית ההבראה תפרט את יעדיה ובהם הבאת העיריה למצב של העדר גירעון שוטף והקטנת הגירעון המצטבר לשיעור שייקבע בה. (ד) תכנית הבראה תפרט את האמצעים שבהם תנקוט העיריה לצורך הבראתה ובכלל זה: (1) מקורות המימון לתכנית לרבות מקורות המימון לצמצום גרעונה המצטבר והשתתפות המדינה ככל שהוחלט על הענקתה; (2) האמצעים שתנקוט העיריה לצורך צמצום בהוצאותיה ובכלל זה פיטורי עובדים; (3) האמצעים שתנקוט העיריה לצורך העלאת שיעורי הגביה של הארנונה, התשלומים בעד אספקת מים ושירותי ביוב, ההיטלים, האגרות ותשלומי חובה, לצורך גביית חובות אחרים המגיעים לה; (4) האמצעים שתנקוט העיריה לצורך יצירת מקורות מימון כאמור בפסקה (1); (5) העלאת שיעורי הארנונה, וככל שיש צורך בכך גם שיעורי ההיטלים, האגרות ותשלומי חובה, או הטלתם ככל שלא הוטלו קודם לכן; (6) תקופת התכנית, שלא תעלה על שלוש שנים, ולוח זמנים לביצוע כל אחת מהוראותיה; (7) הצעת תקציב שנתי מתוקן ונספחיו לעיריה. אישור תכנית הבראה בידי המועצה 296. (א) תכנית הבראה טעונה אישור המועצה. (ב) ראש העיריה יגיש את הצעת תכנית ההבראה למועצת העיריה. (ג) מועצת העיריה תדון בתכנית לא יאוחר מתום 14 ימים מיום שהוגשה לה. (ד) על הדיון בתכנית הבראה ואישורה בידי המועצה, יחולו הוראות סעיף 289(ג) ו-(ד) בשינויים המחויבים. אישור תבנית הבראה בידי השר 297. (א) תכנית הבראה טעונה אישור השר. (ב) לא יאשר השר תכנית הבראה אלא אם כן יחידת הבקרה חוותה את דעתה שיש בה כדי להביא להבראת העיריה ושהיא בת-ביצוע. (ג) על אישור תכנית הבראה בידי השר יחולו הוראות סעיף 290(ג) עד (ד), בשינויים המחויבים. (ד) יחידת הבקרה תבדוק את תכנית ההבראה בהתייחס בין השאר לכל אלה: (1) היותה של התכנית בת-ביצוע בהתחשב בין השאר בהיקף הכנסות העיריה בשנתיים שקדמו לתכנית ההבראה, בהיקף ההכנסות הצפויות על פי התכנית, מקורותיהם והסיכויים לקבלתן; (2) סבירות היקף ההוצאות הצפויות על פי התכנית בהתחשב בין השאר, בהוצאות העיריה בשנתיים שקדמו לתכנית ובאפשרות הקטנתן כמוצע בתכנית; (3) סיכויי מימושם של אמצעי ההבראה המוצעים בתכנית; (4) הסיכויים להשגת יעדי תכנית ההבראה להבראת העיריה אם תכנית ההבראה תבוצע. תבנית הבראה על פי הוראות השר 298. (א) נוכח השר שעיריה בהבראה לא הכינה תכנית הבראה כנדרש בסימן זה, יורה לה להכין תכנית כאמור בתוך 45 ימים. (ב) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 291(ב) ו-(ג), בשינויים המחויבים. (ג) לא אישרה המועצה תכנית הבראה יחולו הוראות סעיפים 291(ב) ו-(ג) בשינויים המחויבים. תכנית הבראה מאושרת 299. אושרה תכנית הבראה בידי המועצה ובידי השר או אם לא נדרש אישור המועצה, בידי השר, יחולו עליה הוראות סעיף 292 בשינויים המחויבים. שכר סגנים 300. סגן ראש עיריה של עיריה בהבראה לא יהיה זכאי לשכר. מעקב אחר ביצוע 301. (א) יחידת הבקרה תעקוב אחר השגת יעדי תכנית ההבראה ואחר ביצועה, אחר מצבה הכספי והתפקודי של העיריה ואחר הפעולות שנוקטים ראש העיריה, מועצת העיריה, המנהל הכללי לעיריה ונושאי המשרה בה לביצועה, ותגיש לשר דוח רבעוני בענין זה. (ב) נוכחה יחידת הבקרה, בתום שלושה חדשים לפחות ממועד אישורה של התכנית, שהעיריה אינה מבצעת את התכנית, או שיעדי התכנית אינם צפויים להיות מושגים, תגיש לשר המלצות בדבר האמצעים שיש לנקוט לדעתה ביחס לעיריה, ורשאית היא להמליץ על העברת ענינה של העיריה לבדיקת ועדת החקירה. (ג) קבעה יחידת הבקרה בתום ששה חודשים לפחות ממועד אישורה של התכנית, שהעיריה אינה עושה את הנדרש לביצוע התכנית ושהיא צפויה שלא לבצע את התכנית, או חלק ניכר ממנה, או שיעדי התכנית אינם צפויים להיות מושגים, או קבעה יחידת הבקרה, בתום תקופת תכנית ההבראה שהעיריה לא ביצעה את התכנית או חלק ניכר ממנה, או שיעדי התכנית או חלק ניכר מהם לא הושגו, תמליץ בפני השר על העברת ענינה של העיריה לבדיקת ועדת החקירה. בדיקת ועדת החקירה 302. (א) הועבר ענינה של עיריה בהבראה על ידי השר לבדיקתה של ועדת החקירה, תבדוק הוועדה את מצבה הכספי והתפקודי של העיריה ואת הסיבות שבגללם לא בוצעה תכנית ההבראה או שהיא צפויה שלא להתבצע או את הסיבות שבגללם לא הושגו יעדי התכנית. (ב) ועדת חקירה תמליץ על מינוי ועדה קרואה אם מצאה שהתקיים אחד מאלה: (1) תכנית ההבראה לא בוצעה מחמת אופן ניהולה של העיריה; (2) העיריה אינה צפויה לבצע את תכנית ההבראה או להשיג את יעדי התכנית אם לא תמונה לה ועדה קרואה. (ג) מצאה ועדת החקירה שלא מתקיימים בעיריה התנאים המפורטים בסעיף קטן (ב) ושיש ביכולתה של העיריה להשלים את ביצועה של התכנית ולהשיג את יעדיה בתוך תקופה שתקבע, תמליץ בפני השר על מינוי מנהל ממונה לעיריה. (ד) מונה לעיריה מנהל ממונה כאמור, תיפסק כהונתו של החשב הנלווה, אלא אם כן קבע השר אחרת. (ה) ראתה ועדת החקירה שלצורך הבראת העיריה יש צורך לנקוט באמצעים נוספים ובהם מתן הוראה לעיריה לחדול דרך קבע או לתקופה למלא תפקיד מתפקידיה על פי סעיף 314 או הסדר נושים, תמליץ על כך בפני השר. (ו) ראתה ועדת החקירה שנוכח מאפייניה של העיריה לא ניתן יהיה להביא להבראתה או שהעיריה לא תוכל לאורך זמן למלא את תפקידיה בהתבסס על הכנסותיה על פי כל דין, תבחן את אפשרות איחודה עם עיריה אחרת, ותגיש המלצותיה לשר. לדיוני ועדת החקירה בענין זה יוזמנו חברי ועדת הבדיקה, ותינתן להם האפשרות לחוות את דעתם. (ז) המליצה ועדת החקירה על איחודה של עיריה בהבראה עם עיריה אחרת יחולו הוראות סעיף 23. מנהל ממונה – מינוי ותנאי כשירות 303. לא ימונה אדם למנהל ממונה אלא אם כן מתקיימים בו תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 15(ד). סמכויות מנהל ממונה 304. (א) מונה לעיריה מנהל ממונה יחדלו המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה מכהונתם. (ב) למנהל הממונה יוקנו כל הסמכויות הניתנות על פי חוק זה ועל פי כל דין למנהל כללי של עיריה. (ג) מנהל ממונה יכהן בתפקידו כל משך תקופת ההבראה ושנה לאחר סיומה. מינוי גזבר 305. (א) המנהל הממונה יפרסם, בתוך שבעה ימים מיום מינויו, מכרז פומבי למינוי גזבר. (ב) מכרז פומבי כאמור בסעיף קטן (א) יתנהל על פי כללים שיקבע השר. (ג) עד למינוי גזבר ימנה המנהל הממונה ממלא מקום לגזבר מבין עובדי העיריה או שלא מבין עובדיה. נושאי משרה 306. (א) סבר המנהל הממונה שנושא משרה בעיריה אינו ממלא את תפקידו כראוי או שאינו מתאים למלא את המשרה נוכח מצבה של העיריה, רשאי הוא, באישורה של הוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה, להפסיק את כהונתו של נושא משרה. (ב) החלטת הוועדה לבחינת פיטורי נושאי משרה תינתן בתום 14 ימים מיום שפנה אליה המנהל הממונה וזאת לאחר שניתנה לנושא המשרה הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניה. (ג) הופסקה כהונתו של נושא משרה יחולו על מינוי נושא משרה חדש הוראות סעיף 305 בשינויים המחיבים. תוכנית הבראה מתוקנת 307. (א) המנהל הממונה יכין בתוך 60 ימים מיום שמונה הצעה לתכנית הבראה מתוקנת לעיריה, אם סבר שיש צורך בכך. (ב) ראה המנהל הממונה שאין צורך בתיקונה של תכנית ההבראה שאושרה לעיריה יודיע על כך ליחידת הבקרה; חוותה יחידת הבקרה דעתה שתכנית ההבראה שאושרה לעיריה קודם מינויו של המנהל הממונה היא בת-ביצוע ואין צורך בתיקונה, לא יהיה עוד צורך בהכנת תכנית הבראה מתוקנת. (ג) תכנית הבראה מתוקנת תאושר בדרך שבה מתאשרת תכנית הבראה ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות על אישור תכנית הבראה ואולם, לא אישרה המועצה את תכנית ההבראה המתוקנת במועד שנקבע לה או שאישרה תכנית בשינויים והמנהל הממונה חיווה את דעתו שאין בה כדי להביא להבראת העיריה או שאינה בת-ביצוע, תיפסק כהונתם של ראש העיריה ומועצת העיריה והשר ימנה לעיריה ועדה קרואה בתוך 14 ימים. דין וחשבון המנהל הממונה 308. המנהל הממונה יגיש לשר וליחידת הבקרה אחת לשלושה חודשים דוח שבו יפרט את הפעולות שבהן נקטה העיריה בהתאם לתוכנית ההבראה ויעדיה, ואת הערכתו בדבר סיכויי העיריה לבצע את תוכנית ההבראה בשלמותה להשיג את יעדיה, ולהביא להבראת העיריה בתוך התקופה שנקבעה לביצועה. מעקב אחר ביצוע התוכנית 309. (א) יחידת הבקרה תעקוב אחר ביצועה של תוכנית הבראה, של עיריה שמונה לה מנהל ממונה, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 301 (א) ו-(ב). (ב) קבעה יחידת הבקרה, בתום שנה ממועד מינויו של מנהל ממונה, או קודם לכן, אם סברה שיש הצדקה לכך, שעיריה לא מבצעת את תכנית ההבראה, תמליץ בפני השר על מינוי ועדה קרואה; השר יקבל את החלטתו בהמלצת יחידת הבקרה בתוך תקופה שלא תעלה על 14 ימים. קבלת עובדים בתקופת הבראה 310. (א) במהלך תקופת תכנית ההבראה וב-12 החודשים שלאחריה לא תקבל העיריה עובדים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית עיריה לקבל עובד אם העסקתו חיונית לצורך ביצוע תפקידי העיריה ואם לא ניתן לבצעם אלא באמצעות העסקת עובד כאמור; העסקת עובד על פי סעיף קטן זה טעונה אישור מראש בכתב של החשב המלווה לאחר שהוגשה לו חוות דעתו בכתב של המנהל הכללי; מונה לעיריה מנהל ממונה, תהיה העסקת עובד טעונה אישורו. (ג) בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד קבלן. הסדר נושים 311. (א) לבקשת השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי בית המשפט לקבוע כי הוראות סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט–199931, יחולו בשינויים המחויבים על עיריה (בחוק זה – בקשה להסדר נושים). (ב) לבקשה להסדר נושים תצורף, בנוסף לאמור בכל דין, המלצת יחידת הבקרה שתתייחס בין השאר, למצבה הכספי של העיריה, למקורות הכספיים העומדים לרשותה ולסיכויי הבראת העיריה בלא הסדר כאמור. (ג) לא תוגש לבית המשפט בקשה להסדר נושים, אלא אם כן מונתה לעיריה ועדה קרואה על פי סעיף 331. (ד) אושר לעיריה הסדר נושים, לא יתקיימו הבחירות למועצת העיריה ולראש העיריה, אלא אם כן חלפו ארבע שנים לפחות ממועד אישורו של ההסדר כאמור. פרק י"ט: סמכויות השר סימן א': סמכויות כלליות הוראות למילוי חובה 312. (א) ראה השר, על פי המלצת יחידת הבקרה, שעיריה אינה עושה אחד מאלה: (1) אינה ממלאת חובה שהוטלה עליה לפי דין; (2) אינה מבצעת את הדרוש לצורך מלוי תפקיד מתפקידיה בהתאם להוראות כל דין; (3) אינה מבצעת את הדרוש למניעת גירעון שוטף בתקציבה או להקטנת גרעונה המצטבר. רשאי הוא, לאחר שנתן לראש עיריה הזדמנות להעיר את הערותיו בתוך תקופה שיקבע ואשר לא תעלה על 14 ימים, להורות לעיריה לבצע את החובה או לבצע את הדרוש לצורך מילוי תפקידיה או לצורך מניעת גירעון שוטף בתקציבה, או לצורך הקטנת גרעונה המצטבר בתוך תקופה שיקבע. (ב) לא פעלה העיריה על פי הוראת השר במועד שקבע, ימנה השר אדם שיפעל על פי הוראתיו. (ג) לא יתן השר הוראה כאמור בסעיף קטן (א) בענין שהוא בסמכות המועצה אלא לאחר שפנה ליושב ראש המועצה והורה לו לכנס את המועצה בתוך שבעה ימים או בתוך תקופה קצרה יותר אם הדבר נדרש מפאת דחיפות הענין, כדי שתקיים דיון בפנייתו; לא כינס יושב ראש המועצה את המועצה כאמור יכנסה ראש העיריה; לא כונסה המועצה במועד שנקבע לכך בידי השר, רשאי הוא להפעיל את סמכויותיו גם ללא הכינוס כאמור. (ד) בסעיף זה, "העיריה" – לרבות ראש העיריה, המועצה, המנהל הכללי לעיריה וכל נושא משרה בעיריה. (ה) הוצאות הדרושות לקיום הוראת השר על פי סעיף קטן (ב) יוטלו על העיריה. סמכויות השר לגבי חברה עירונית מיוחדת בבעלות מלאה 313. (א) הסמכויות הנתונות לשר על פי סעיף 312 ביחס לעיריה והסמכות למינוי חשב מלווה על פי סעיף 318 יהיו נתונות לו גם ביחס לחברה עירונית מיוחדת בבעלות מלאה, בשינויים המחויבים. (ב) ראה השר שמתקיימת בחברה עירונית מיוחדת אחד מאלה, רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה ולמנהל הכללי של החברה האמורה להשמיע את טענותיהם, להורות לעיריה לפעול לפירוקה של החברה העירונית המיוחדת: (1) עניניו הכספיים או האחרים מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראת כל דין; (2) הוא מנוהל באופן היוצר גירעון שוטף בתקציבו; (3) הוא אינו פעיל או שאינו דרוש עוד למילוי תפקידי העיריה. (ג) לא פעלה העיריה על פי הוראות השר כאמור בסעיף קטן (ב) במועד שנקבע לכך ימנה השר, אדם מתאים למילוי הוראותיו ויהיו לו כל הסמכויות המוקנות לעיריה לפי כל דין לענין זה. (ד) בסעיף זה, "עיריה" – לרבות נציגי העיריה באסיפה כללית ובדירקטוריון החברה. הטלת תפקידים בידי עיריה אחרת 314. (א) ראה השר, על פי המלצת יחידת הבקרה, שעיריה אינה ממלאת תפקיד מתפקידיה כראוי או שעלות מילוי התפקיד בידי אותה עיריה, היא בלתי סבירה, רשאי הוא, לאחר שניתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לעיריה לחדול דרך קבע או לתקופה ממילוי אותו תפקיד (בחוק זה – העיריה החדלה) ולהטיל את ביצועו על עיריה אחרת (בחוק זה – העיריה ממלאת התפקיד); קבע השר שעיריה תחדול דרך קבע למלא תפקיד מתפקידיה יתוקן צו הכינון של אותה עיריה בהתאם. (ב) לא יקבע השר שעיריה היא עיריה ממלאת תפקיד, אלא לאחר שנתן לראש אותה עיריה הזדמנות להעיר את הערותיו. (ג) קבע השר שעיריה היא עיריה ממלאת תפקיד יקבע את התפקידים שהיא תמלא בתחומה של העיריה החדלה, ואם קבע שעיריה תמלא את התפקיד לתקופה, יקבע את התקופה בה ימולאו אותם תפקידים. הוראות בדבר מילוי התפקיד בידי עיריה אחרת 315. (א) קבע השר שעיריה היא עיריה ממלאת תפקיד לתקופה יחולו הוראות אלה: (1) השר, לאחר שתונח לפניו חוות דעתה של יחידת הבקרה, יקבע את עלות מילוי התפקיד לאותה תקופה ואת מקורות המימון לביצועו; (2) הקצבות המועברות לעיריה החדלה מהמדינה בעד התפקיד שביצועו הוטל על עיריה ממלאת תפקיד וכן סכום המענק הכללי לאיזון שהוקצב לעיריה החדלה, ככל שהוקצב כזה, יועברו במישרין לעיריה ממלאת התפקיד, ובלבד שלא יועבר סכום העולה על עלות מילוי התפקיד כפי שנקבעה בידי השר כאמור בפסקה (1); (3) לא היה בכספים המועברים לעיריה ממלאת התפקיד על פי פסקה (2) די לכיסוי עלות מילוי התפקיד, יורה השר על העברת כספי הארנונה, ההיטלים, האגרות או תשלומי החובה, לפי הענין, כולם או חלקם, הנגבים בעיריה החדלה, לעיריה ממלאת התפקיד, ורשאי הוא להסמיך את העיריה ממלאת התפקיד לגבות בעצמה את הכספים כאמור, כולם או חלקם; (4) כספים שמתקבלים בידי עיריה ממלאת תפקיד על פי הוראות סעיף זה (בחוק זה – כספי מילוי תפקיד) ינוהלו בידי גזבר העיריה ממלאת התפקיד ויוחזקו בחשבון בנק אחד או יותר, שיוחזקו בו אך ורק כספי מילוי תפקיד; כספי מילוי התפקיד ינוהלו באופן שיאפשר מעקב אחר התקבולים מכל מקור וההוצאות שהוצאו למטרות השונות; (5) כספי מילוי התפקיד ישמשו אך ורק לביצוע תפקידי העיריה כעיריה ממלאת תפקיד; (6) כספי מילוי התפקיד וזכותה של העיריה ממלאת התפקיד לקבלתם לא יהיו ניתנים לשעבוד, אלא אם כן השר נתן לכך אישור, על פי המלצת יחידת הבקרה; לא יינתן אישור כאמור, אלא אם כן נוכחו יחידת הבקרה והשר ששעבוד הכספים חיוני למילוי תפקידי העיריה ממלאת התפקיד בתחומה של העיריה החדלה, ולמטרה זו בלבד; לענין סעיף זה, "שעבוד" – לרבות המחאה על דרך השעבוד וקיזוז. (7) כספי מילוי התפקיד שמקורם בהקצבות המוקצבות לעיריה החדלה מהמדינה כאמור בפסקה (2) לא יהיו ניתנים לעיקול, אלא אם כן העיקול הוטל בידי מי שהעיריה ממלאת התפקיד התקשרה עימו בהסכם לצורך ביצוע פעולה הדרושה למילוי תפקיד מתפקידיה בעיריה החדלה, בשל אי תשלום כספים בעבור אותה פעולה; (8) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבוד שניתן כדין על ידי העיריה החדלה, בטרם החליט השר כי העיריה היא עיריה חדלה והטיל את ביצוע התפקיד על העיריה ממלאת התפקיד, ואין בו כדי לפגוע בכל סמכות וכוח הנתון למי שקיבל את השעבוד כאמור לממש את זכותו. (9) אין בהוראות סעיף זה, כדי לגרוע מסמכות קיזוז הנתונה למדינה על פי כל דין אחר. (ב) (1) עיריה ממלאת תפקיד לתקופה רשאית, באישור יחידת הבקרה, להסתייע בביצוע תפקיד בתחום העיריה החדלה בעובדי העיריה החדלה; באישור כאמור יפורטו העובדים שבהם תסתייע העיריה ממלאת התפקיד (בחוק זה – עובד ממלא תפקיד). (2) עובד ממלא תפקיד יפעל, החל ממועד מתן האישור על פי פסקה (1), על פי הוראות מי שמונה לכך בידי העיריה ממלאת התפקיד. (3) עובד ממלא תפקיד ימשיך להיות עובד העיריה החדלה ולא יהיה, בשל כך בלבד, לעובד העיריה ממלאת התפקיד. (4) שכרו של עובד ממלא תפקיד למשך התקופה שבה הוא ממלא תפקיד כאמור, ישולם בידי העיריה ממלאת התפקיד. (ג) במילוי התפקיד בתחומה של עיריה חדלה יראו כל סמכות המוקנות על פי דין לעיריה כאילו הוקנתה לעיריה ממלאת התפקיד לתקופה או דרך קבע, לפי הענין, ככל שהדבר דרוש למילוי התפקיד. כללים למילוי תפקיד 316. במילוי התפקיד תפעל עיריה ממלאת תפקיד על פי כללים שקבע השר; כללים כאמור יכול שיתייחסו להתחיבויות והתקשרויות של העיריה החדלה ושל העיריה ממלאת התפקיד, לביצוע התפקידים שהוטלו על העיריה ממלאת התפקיד, ולאופן הפעלת כל סמכות המוקנית לעיריה ממלאת התפקיד בתחום העיריה החדלה. סמכות למתן הנחיות 317. השר רשאי לקבוע הוראות וכללים לענין אופן פעולתה של עיריה והפעלת סמכויותיה לפי כל דין. סימן ב': חשב מלווה מינוי חשב מלווה 318. (א) השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: (1) תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין; (2) קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי חשב מלווה לשם הבטחת ניהול תקין של העיריה ובכלל זה איחודה של העיריה עם עיריה אחרת. (ב) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע ובלבד שלא יכהן אדם כחשב מלווה של אותה עיריה תקופה העולה על חמש שנים. תנאי כשירות 319. לא ימונה חשב מלווה, אלא אם כן מתקיימים בו תנאי הכשירות המפורטים בסעיף 15. סמכויות החשב המלווה 320. (א) מונה לעיריה חשב מלווה, יחולו הוראות אלה: (1) החלטות העיריה לתת הנחה לפי סעיף 183 או לתת הנחה מארנונה טעונות אישורו בכתב של החשב המלווה; החלטה כאמור שלא אושרה בידי החשב המלווה בטלה; (2) לא יתחייבו המנהל הכללי לעיריה וגזבר העיריה או מי שהוסמכו על-ידם בהתחייבות כספית ולא יאשרו שינוי תנאי העסקה כאמור בסעיף 138 (ב) אלא אם כן ניתנה לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב הנלווה; (3) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה, אלא אם כן חתם עליה, בנוסף על החתימות הנדרשות לפי חוק זה, גם החשב המלווה; התחייבות שלא נחתמה כאמור בידי החשב המלווה בטלה; (4) מינוי עובד לעיריה, קביעת תנאי העסקתו ושכרו טעונים אישורו של החשב המלווה מראש ובכתב; כתב מינוי לעובד עיריה טעון חתימתו של החשב המלווה, בנוסף על החתימות הנדרשות לפי חוק זה; מונה אדם בלא אשור חשב מלווה כאמור או שכתב המינוי לא נחתם על ידו יחולו הוראות סעיף 147(ג) והמינוי יהיה בטל; (5) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו תהיה נתונה לחשב המלווה ולו בלבד; (6) העתק מכל כתב בית דין שעיריה צד לו יועבר בידי בעל הדין לחשב המלווה. (ב) בנוסף לסמכויות הקבועות בסעיף קטן (א) לחשב המלווה, רשאי השר להסמיך את החשב המלווה לשמש כגובה ממונה לגביית ארנונה, דמי מים, מסים אגרות, היטלים וכל תשלומי חובה המגיעים לעיריה; הוסמך החשב המלווה כאמור מוקנות לו הסמכויות לצורך גבייתם הנתונות לפי כל דין, לעיריה, לראש העיריה ולעובד העיריה. הועדה על המינוי 321. הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות, באתרי האינטרנט של העיריה ושל משרד הפנים ובעיתון, ודבר מינויו יצוין בכל מסמך של העיריה שהוא בעל משמעות כספית או תקציבית בנוסח שיקבע הממונה על הבקרה. הוראות החשב המלווה 322. (א) ראש העיריה, סגניו, המנהל הכללי לעיריה, נושא משרה וכל עובד של העיריה חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן. (ב) החשב המלווה יהיה רשאי לדרוש ולקבל כל מסמך ומידע שברשות העיריה, ברשות המנהל הכללי, נושא משרה או אחד מעובדיה או ברשות ראש העיריה או חבר מועצה או ברשות חברה עירונית מיוחדת, דירקטור מטעם העיריה בחברה עירונית מיוחדת או בעל תפקיד בו הדרוש לו לצרכי מילוי תפקידיו, וכן כל מידע ומסמך הנמצאים ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם לדרוש ולקבל אותם. (ג) לחשב המלווה תהיה גישה לצורך ביצוע תפקידיו לכל מאגר מידע של העיריה ולכל מאגר מידע המנוהל עבורה או למאגר שלעיריה גישה אליו לפי כל דין או הסכם. התקשרות על פי הוראות החשב המלווה 323. (א) ראה חשב מלווה שלצורך ביצוע תפקידיו על העיריה להתקשר עם אדם שאינו עובד העיריה בחוזה לביצוע עבודה או לרכישת שירות רשאי הוא להורות למנהל הכללי לעיריה ולגזבר העיריה להתקשר בחוזה כאמור, בתוך תקופה שיקבע; לא קיימו המנהל הכללי והגזבר אחר הוראות החשב המלווה בתקופה שיקבע, רשאי החשב המלווה להתקשר בחוזה בשם העיריה. (ב) התקשרות כאמור תיערך על פי כללים שיקבע השר. דוח חשב מלווה 324. (א) חשב מלווה יגיש לשר וליחידת הבקרה אחת לרבעון דוח על מצבה הכספי והתפקודי של העיריה; היתה העיריה עיריה בהתייעלות או עיריה בהבראה, יפרט החשב המלווה את הפעולות שבהן נקטה העיריה בהתאם לתכנית והערכתו בדבר סיכויי העיריה לבצע את התכנית בשלמותה ולהשיג את מטרותיה; לדוח החשב המלווה יצורף הדוח הרבעוני כאמור בסעיף 202. (ב) יחידת הבקרה תקיים דיון בכל דוח שהוגש על ידי החשב המלווה ותמליץ לשר בדבר המשך הטיפול בעיריה; היחידה תחווה את דעתה על תפקוד העיריה ועל תפקודו של החשב המלווה. (ג) קבעה יחידת הבקרה שהחשב המלווה אינו ממלא את תפקידו, יפסיק השר את כהונתו וימנה חשב מלווה אחר תחתיו. דוח סופי 325. בתום התקופה הקבועה בתכנית ההתייעלות או בתכנית ההבראה לביצועה, יגיש החשב המלווה לשר וליחידת הבקרה דין וחשבון על ביצוע התכנית ועל מצבה הכספי והתפקודי של העיריה; החשב המלווה יחווה את דעתו בשאלה האם יש צורך לבצע פעולות נוספות על מנת להבטיח את תפקודה התקין של העיריה. סימן ג': הקדמת בחירות וועדה קרואה ועדת חקירה 326. השר ימנה ועדת חקירה קבועה לבדיקת הצורך בהקדמת בחירות לעיריה או למינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה (בחוק זה – ועדה קרואה), וזה הרכבה: (1) הממונה על הבקרה או מי שמונה על ידו מקרב עובדי היחידה והוא יהיה היושב ראש; (2) היועץ המשפטי של משרד הפנים או מי מטעמו; (3) מנהל כללי של עיריה או גזבר של עיריה שימנה השר. עריכת חקירה 327. (א) ועדת החקירה תערוך, לבקשת השר, חקירה בדבר הצורך בהקדמת בחירות לעיריה או במינוי ועדה קרואה. (ב) ועדת החקירה רשאית לדרוש מהעיריה, מראש העיריה, מחברי המועצה, מהמנהל הכללי לעיריה, מנושא משרה ומכל עובד עיריה וכן מרואה החשבון של העיריה ומהמנהל הכללי של כל חברה עירונית מיוחדת, כל חומר הדרוש לה לצורך ביצוע החקירה; יחידת הבקרה תעביר לוועדה את הדוחות הרבעוניים והדוחות הכספיים של אותה העיריה שהוגשו לה בשנתיים שקדמו לביצוע החקירה, וכל מידע אחר המצוי בידיה ביחס לאותה עיריה הנוגע לתפקודה ולמצבה הכספי. (ג) ועדת החקירה תקבע את סדרי עבודתה ובכלל זה את דרכי האיסוף של מידע נוסף הדרוש לה לצורך ביצוע החקירה. (ד) ועדת החקירה תאפשר לראש העיריה, לחברי המועצה ולנושאי המשרה בעיריה להעלות את טענותיהם לפניה. דוח הוועדה 328. (א) ועדת החקירה תגיש דוח בתוך 30 ימים מיום שהתבקשה לערוך חקירה; השר רשאי להאריך את המועד להגשת הדוח אם ראה שיש צורך בכך על מנת לאפשר לוועדה לסיים את עבודתה. (ב) דוח הוועדה יתייחס בין השאר לענינים אלה: (1) מצבה הכספי והתפקודי של העיריה והגורמים שהביאו לדעת הוועדה למצב זה; (2) אופן ניהולה של העיריה בידי ראש העיריה, המועצה ונושאי המשרה בה בשנתיים שקדמו למינויה; (3) האמצעים שלדעת הוועדה ראוי לנקוט כדי שהעיריה תוכל למלא את תפקידיה כנדרש, ולפעול על פי הוראות הדין וסדרי מינהל תקינים. (ג) ראתה הוועדה שאין בסמכויות אחרות שיכול השר להפעיל על פי חוק זה ובהן עריכת בחירות לעיריה, כדי לאפשר לעיריה למלא את תפקידיה או לפעול על פי הוראות הדין וסדרי מינהל תקינים תמליץ לשר על מינוי ועדה קרואה. (ד) ראתה הוועדה שנוכח מאפייניה לא תוכל העיריה למלא את תפקידיה לאורך זמן, תמליץ בפני השר על העברת ענינה של העיריה לבדיקת ועדת הבדיקה כדי שתבחן את אפשרות איחודה עם עיריה אחרת; אין בהעברת ענינה של העיריה לבחינת ועדת הבדיקה כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א). (ה) העתק מהדוח יועבר לעיריה, ותינתן לראש העיריה הזדמנות להעיר את הערותיו בכתב בתוך 14 ימים. הקדמת בחירות וועדה קרואה 329. (א) ראה השר, על פי המלצת ועדת החקירה, שהתקיים בעיריה אחד מאלה, רשאי הוא להורות על עריכת בחירות למועצה ולראש העיריה או למנות לעיריה ועדה קרואה: (1) העיריה אינה ממלאת דרך קבע את תפקידיה, כולם או חלק ניכר מהם; (2) העיריה מנהלת את עניניה שלא על פי הוראות הדין ותוך חריגה מסדרי מינהל תקינים. החלטת השר 330. החלטת השר תינתן בתוך 14 ימים מיום שהוגש דוח ועדת החקירה; החליט השר שלא לאמץ את המלצות הוועדה, כולן או חלקן, ינמק את החלטתו בכתב. ועדת קרואה 331. (א) החליט השר על מינוי ועדה קרואה, יקבע השר את חבריה ואת היושב ראש שלה. (ב) מונתה לעיריה ועדה קרואה כאמור: (1) תיפסק כהונתם של ראש העיריה, וחברי המועצה; (2) תיפסק כהונתם של המנהל הכללי של העיריה וגזבר העיריה בתום 21 ימים ממינוי הוועדה הקרואה, אלא אם כן החליטה הוועדה הקרואה אחרת בתוך תקופה זו. (ג) הרכב הוועדה הקרואה יהיה כאמור בסעיף 15. סמכויות ועדה קרואה 332. (א) לוועדה הקרואה וליושב ראש הוועדה הקרואה יהיו כל הסמכויות והתפקידים הנתונים למועצה ולראש עיריה על פי כל דין ועל ניהול עניני העיריה בתקופת כהונתה יחולו הוראות חוק זה לרבות סימן ד' לפרק זה. (ב) יושב ראש הוועדה הקרואה רשאי למנות לו ממלא מקום מקרב חברי הוועדה הקרואה; ממלא מקום כאמור לא יהיה זכאי לשכר בשל תפקידו. (ג) יושב ראש הוועדה הקרואה יהיה זכאי לשכר מקופת העיריה כפי שיקבע השר, חברי הוועדה הקרואה שאינם עובדי מדינה יהיו זכאים לגמול השתתפות בישיבות כפי שקבע השר. (ד) לא ימונו סגנים ליושב ראש הוועדה הקרואה. מינוי מנהל כללי ונושאי משרה 333. (א) הוועדה הקרואה תמנה בתוך 30 ימים מיום שמונתה מנהל כללי לעיריה וגזבר לעיריה, אלא אם כן החליטה להשאיר את המנהל הכללי והגזבר בכהונתם בהתאם לסעיף 331(ב). (ב) הוועדה הקרואה תחליט בדבר המשך כהונתם של נושאי משרה אחרים בעיריה; החליטה הוועדה על הפסקת כהונתו של נושא משרה תמנה נושא משרה אחר תחתיו בתוך 30 ימים. תכנית הבראה בוועדה קרואה 334. (א) בתוך 60 ימים מיום שמונתה תגיש הוועדה הקרואה לשר וליחידת הבקרה דוח בדבר מצבה של העיריה ובדבר הצעדים שיש לנקוט כדי לאפשר לעיריה למלא את תפקידיה כנדרש ולפעול על פי כל דין ובהתאם לסדרי מינהל תקינים. (ב) ראתה הוועדה הקרואה שיש צורך בתכנית הבראה לעיריה, תאשר תכנית כאמור בתוך 60 ימים ותעבירה לאישור השר. (ג) על תכנית הבראה שהכינה ועדה קרואה יחולו הוראות חוק זה ביחס לתכנית הבראה. תקופת כהונה של ועדה קרואה 335. ועדה קרואה תכהן עד למועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות בכלל העיריות לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (הבחירות), או עד למועד שבו מתקיימות בחירות בעיריות אזוריות, לפי הענין, ובלבד שתקופת הכהונה לא תפחת מארבע שנים, אלא אם כן השר החליט, מנימוקים מיוחדים ולאחר קבלת חוות דעת יחידת הבקרה, לקצר או להאריך תקופה זו. סימן ד': חיוב אישי חיוב אישי 336. (א) ראש עיריה, חבר מועצה, מנהל כללי לעיריה, נושא משרה או עובד עיריה וכן נציג עיריה בחברה עירונית מיוחדת, מנהל כללי של חברה עירונית מיוחדת ובעל תפקיד בחברה עירונית מיוחדת, אשר החליט במסגרת סמכויותיו על הוצאה שלא כדין או אישר במסגרת סמכויותיו הוצאה שלא כדין, וכן מי מאלה אשר בשל אי הפעלת סמכויותיו חויבה העיריה או החברה העירונית המיוחדת בתשלום שנקבע בפסק דין שניתן בהעדר הגנה, יהיה חייב להשיב לקופת העיריה את סכום ההוצאה (בחוק זה – חיוב אישי). (ב) בסעיף זה, "החלטה או אישור" – בין שהתקבלו או ניתנו בידי בעל הסמכות לבדו ובין ביחד עם אחרים. "הוצאה שלא כדין" – הוצאה בין בכסף ובין בשווה כסף, שהוצאה שלא בהתאם לתקציבה המאושר של העיריה, הוצאה שהוצאה שלא על פי הכללים הקבועים לכך בכל דין, לרבות כללים לענין אופן יצירת ההתחייבות ביחס לאותה הוצאה או להתקשרות שעל פיה שולמה ההוצאה או הוצאה שעיריה אינה רשאית להוציאה לפי כל דין. הוועדה לחיוב אישי 337. (א) תוקם במשרד הפנים ועדה לחיוב אישי וזה הרכבה: (1) עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי, הבקיא בדיני השלטון המקומי שימנה השר, על דעת היועץ המשפטי לממשלה, והוא יהיה היושב ראש; (2) הממונה על הבקרה או נציגו; (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה. (ב) לוועדה ימונה מרכז ועדה. הטלת חיוב אישי 338. (א) ראתה הוועדה לחיוב אישי, בין על פי פניית יחידת הבקרה ובין בדרך אחרת, שעיריה הוציאה הוצאה שלא כדין, תמליץ בפני השר להטיל על מי שהחליט על ההוצאה או אישר אותה כאמור בסעיף 336 חיוב אישי, בשיעור ההוצאה שלא כדין שהוציאה העיריה, כולו או חלקו. (ב) ראתה הוועדה שיש יותר מחייב אחד בחיוב אישי בשל אותה הוצאה, תמליץ בדבר סכום החיוב שיוטל על כל אחד מהם. (ג) המלצת הוועדה לחיוב אישי בדבר הטלת חיוב אישי ושיעורו תתקבל בהתייחס בין השאר לכל אלה: (1) טיב ההוצאה והיקפה; (2) חומרת החריגה מהוראת הדין; (3) תפקידו של החייב בחיוב אישי; (4) מודעותו של האחראי להוצאה להיותה הוצאה שלא כדין; (5) שיקולי צדק. שמיעת החייב 339. (א) סברה הוועדה לחיוב אישי שיש מקום לכאורה להטלת חיוב אישי כאמור בסעיף 338 תאפשר למי שעלול להיפגע מקבלת ההחלטה להשמיע את טענותיו בפניה בתוך התקופה שתקבע, אשר לא תעלה על 45 ימים. (ב) הוועדה תקבל החלטה בתוך 14 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ותעביר את המלצתה לשר. החלטת השר 340. (א) שר הפנים לאחר שקבל את המלצת הוועדה, יחליט בדבר הטלת חיוב אישי, בתוך 14 ימים מיום שקיבל את החלטת הוועדה. (ב) הוטל חיוב אישי, ישולם החיוב האישי לקופת העיריה. פרסום החלטת השר 341. החלטת השר תפורסם, כולה או חלקה, בציון תפקידו של החייב בחיוב אישי, והכל כפי שיקבע השר. גבייה 342. (א) חיוב אישי שהוטל לפי פרק זה, אשר לא הוגשה לגביו עתירה, או שניתן לגביו פסק דין חלוט, יהפוך לחוב חלוט (בפרק זה – חוב חלוט). (ב) חוב חלוט ניתן להוצאה לפועל, כאילו היה פסק דין בענין אזרחי; לענין זה יראו את העיריה כזוכה לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–196732 (בחוק זה – חוק ההוצאה לפועל). (ג) לא פעלה העיריה לגביית הסכום שהוטל כחיוב האישי בתוך 45 ימים מיום שהחוב נהיה חלוט או שלא עשתה את כל הדרוש לגבייתו, ימנה השר אדם מתאים לגביית החוב; הוצאות שהוצאו בשל גביה כאמור ישולמו מקופת העיריה. העברת החלטת הוועדה לוועדה לבחינת פיטורי נושא משרה 343. הוטל חיוב אישי על נושא משרה בעיריה, תעביר הוועדה העתק מהחלטתה לוועדה לבחינת פיטורי נושאי משרה על פי סעיף 105, אשר תחליט האם להמליץ לפני מועצת העיריה לפטרו. פרק כ': הוראות כלליות החלת פקודת המסים (גביה) 344. (א) פקודת המיסים (גביה)33, תחול על גביית ארנונה כללית ותשלומי חובה אחרים המגיעים לעירייה על פי דין (בסעיף זה – החוב) בשינויים המחויבים, כאילו היו מס, כמשמעותו באותה פקודה, ובשינויים אלה: (1) בסעיף 2(1) – חוב. (א) ההגדרה "גובה מסים" תיקרא כך ""גובה מסים" – מי שהממונה על הגביה מינהו לשמש בתפקיד גובה מסים;"; (ב) בהגדרות "ממונה על הגביה" ו"פקיד גבייה" במקום "ששר האוצר" יקראו "שראש העירייה באשור המועצה", ובמקום "עובד ציבורי" יקראו "עובד העירייה"; (2) בסעיף 4(1) – (א) אחרי "שנשלחה אליו דרישה בכתב" יקראו "בדואר רשום"; (ב) אחרי "הסכום שהוא חייב לפרעו" יקראו "בתוך שלושים ימים מיום משלוח הדרישה". (ג) אחרי "ושלא פרעו" יקראו "בתוך שלושים ימים כאמור". (ד) אחרי "יתן פקיד גבייה" יקראו "בכפוף לאמור בסעיף קטן (2);"; (3) אחרי סעיף 4(1) יקראו: "(2) למרות האמור בסעיף קטן (1), לא תישלח דרישה ולא יינקטו פעולות לפי פקודה זו כל עוד לא חלף המועד להגשת השגה לפי סעיף 264 לחוק העיריות, התשס"ז–2007, על הסכום האמור בפיסקה (1), ואם הוגשה – כל עוד לא ניתנה החלטה שאינה ניתנת לערעור. (4) בסעיף 5(1) אחרי "לא מילא אחר הדרישה" יקראו "בתוך חמישה ימים מיום המצאתה". (5) בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (1) יקראו: "(1א) ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגביה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצויין, כי אם לא ישלם את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים."; (6) בסעיף 7(א)(2) במקום "לפקיד הגביה" יקראו "לבית המשפט"; (7) בסעיף 7ב(4), בסופו יקראו "ובלבד שחלף המועד שנקבע בהודעה כאמור בסעיף 7(1א)". (8) סעיף 8(1) – (1) במקום "נכסי מקרקעין" יקראו "זכויות במקרקעין"; (2) במקום "למכרם" יקראו "לעקל"; (3) המלים "בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים" לא ייקראו; (4) במקום "למכירת אותם נכסי מקרקעין" יקראו "לעיקול הזכויות במקרקעין; הודעה על העיקול תומצא לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, ובהודעה יצויין, כי אם לא ישולם הסכום בתוך מועד שיקבע בהודעה, אשר לא יפחת מ-30 ימים ממועד המצאתה, ניתן יהיה למכור את הנכסים; חלף המועד האמור רשאי הממונה על הגביה להוציא כתב הרשאה למכירת הזכויות האמורות"; (9) סעיפים 9, 10 – לא יחולו. (10) סעיף 11 ייקרא כך: "נכסים שאינם ניתנים לעיקול 11. על עיקול לפי פקודה זו יחולו הוראות לפי סעיפים 22 ו-50 לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים." (11) בסעיף 11א(1) המילה "ראשון" לא תיקרא, ובסופו יקראו "שעבוד שהוטל על פי סעיף זה יראו אותו כנוצר ב-1 בינואר של השנה שבשלה הוטל בנוגע לארנונה, ובמועד הטלתה לגבי תשלומי חובה משמעותם בסעיף 339 לחוק העיריות, התשס"ז–2007."; (12) סעיף 12 לא יחול; (13) בסעיף 12ב אחרי "בדואר" יקראו "רשום", והסיפה שמתחילה במלה "ובלבד" לא תיקרא. (14) סעיף 12ד לא יחול; (15) בסעיף 12ה בכותרת לסעיף, המילים "ששר האוצר ממונה על ביצועם" וסעיפים קטנים (א) ו-(ב) – לא יקראו. (16) סעיף 12ו לא יחול; (17) בסעיף 12ז – (1) במקום המילים "הנציב או המנהל" – יקראו "ראש העירייה"; (2) אחרי "רשאי" יקראו "להגיש לבית משפט השלום בקשה"; (3) הסיפה המתחילה במילים "ולענין זה יראו את הנציב" – לא תיקרא; (18) בסעיף 13 אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) למרות האמור ברישא לסעיף זה, רשאי שר הפנים להתקין תקנות לקביעת הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שנקטה עיריה לפי פקודה זו, וכן לקבוע סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ושל ועדת הכספים של הכנסת." (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק. "(ג1) למרות האמור ברישא לסעיף זה, רשאי שר הפנים להתקין תקנות לקביעת הוצאות סבירות שבהן ניתן לחייב סרבן בשל אמצעי אכיפה שנקטה עיריה לפי פקודה זו, וכן לקבוע סכומים מרביים להוצאות כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה טעונות אישור ועדה משותפת של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ושל ועדת הכספים של הכנסת." (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק. (ג) (1) תקנות שהותקנו לפי פקודת המסים (גביה), יחולו על הליכי גבייה שיינקטו לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים, ובלבד שאת ההגדרות "גובה מס", "פקיד גבייה" ו"ממונה על הגבייה" יקראו כאמור בסעיף 2 לפקודת המסים (גביה), כנוסחה בחוק זה; (2) למרות האמור בסעיף קטן (1) הותקנו תקנות על ידי השר, לפי סעיף 13(ג1) לפקודת המסים (גביה), יחולו התקנות שהתקין; (ד) בסעיף זה – "פקודת המסים כנוסחה בחוק זה" – פקודת המסים (גביה) בשינויים המפורטים בסעיף קטן (א)"; "תשלומי חובה" – (1) אגרה, היטל או כל תשלום אחר שהטילה עיריה על חייב לפי חוק עזר שעניינו אגרת שמירה, סלילת רחובות ומדרכות, התקנה או אחזקת ביוב, הנחת צינורות מים, תיעול וניקוז או דמי מים; (2) שר הפנים, רשאי בצו להוסיף אגרות והיטלים נוספים לרשימה המפורטת בפסקת משנה (1), ובלבד שיש לגביהם הליכי השגה וערר לפי כל דין." דין המדינה 345. לענין חוק זה, למעט סעיף 344, דין המדינה כדין כל אדם. זכות כניסה למקרקעין 346. עובד העיריה שהוסמך לכך, רשאי להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים בין מקרקעין פרטיים, לצורך מילוי תפקידו, ובלבד שלא יכנס עובד עיריה למקרקעין שבהחזקת צבא ההגנה לישראל, או שלוחה של מערכת הביטחון שאושרה בידי שר הביטחון או למקרקעין שבהחזקת משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר אלא באישור אדם שהוסמך לכך על ידי שר הביטחון או השר לביטחון הפנים. הסכמת פקחים. 347. המנהל הכללי של העיריה, רשאי להסמיך מבין עובדי העיריה, פקחים לצורך פיקוח ואכיפה של הוראות חוק זה וחוקי עזר שהותקנו לפיו. סמכויות פקח 348. (א) פקח שהוסמך לפי סעיף 347 ואשר עמד במכלול התנאים הבאים, יוקנו לו הסמכויות הקבועות בסעיף זה (בחוק זה – פקח מוסמך), כולן או חלקן, כפי שייקבע בתעודת הסמכתו: (1) עמד בתנאי כשירות וכן עבר הכשרה מתאימה בתחום חוק זה וחוקי עזר לפיו, שהוא יופקד על אכיפתם ובתחום הסמכויות המסורות לו לפי חוק זה, הכל כפי שייקבע השר, בהסכמה עם השר לבטחון פנים; (2) משטרת ישראל הודיעה, בתוך חודשיים מפנייתו של המנהל הכללי של העיריה אליה, כי אינה מתנגדת להסמכתו כפקח, מטעמים של בטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי. (ב) היה לפקח מוסמך חשד כי נעברה עבירה על חוק עזר, רשאי הוא – (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה על החוק, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה; (2) לתפוס כל חפץ, הקשור לעבירה על החוק; (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש של פי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–196934 (בחוק זה – פקודת החיפוש). (ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיף 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 192735; על תפיסת חפץ לפי סעיף קטן (ב) (2) יחולו הוראות סעיף 32 לפקודת החיפוש, על חיפוש לפי צו שניתן כאמור בסעיף קטן (ב)(3) יחולו סעיפים 24(א)(1), סעיפים 26 עד 28 וסעיף 45 לפקודת החיפוש; על חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות סעיפים 34 עד 42 לפקודת החיפוש, בשינויים המחוייבים, כאילו נעשו בידי שוטר או קצין משטרה לפי הענין; (ד) סירב אדם להיענות לדרישת פקח מוסמך, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינו ידועה, רשאי הפקח המוסמך לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות סעיף 75(ב) עד (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו– 199636, המעצרים, בשינויים המחויבים; (ה) פקח מוסמך לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף זה, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא לובש מדי פקח בצבע ובצורה שנקבעו לענין זה על ידי המנהל הכללי של העיריה ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ויש בידו תעודה חתומה על ידי המנהל הכללי של העיריה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, אותה יראה על פי דרישה. (ו) תוקף ההסמכה, יהיה למשך 3 שנים כל עוד הפקח משמש בתפקידו וניתן יהיה לשוב ולחדשה לתקופות נוספות. עונשין 349. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה: (1) מפרסם דוח ביקורת או חלק ממנו או את תכנו או ממצאי ביקורת לפני המועד שבו יש להגיש את הדוח, ללא נטילת רשות; (2) עובר ביודעין על הוראות סעיפים 55 או 56. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור אדם מאחריות פלילית על פי כל דין אחר. ביצוע ותקנות 350. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) השר לביטחון פנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע דרכים למסירת מידע בדבר עבירות של עובד עיריה, נושאי משרה ודירקטורים מטעם העיריה בחברה עירונית ושל חברי מועצה, או מועמדים להתמנות לתפקיד כאמור, כל אימת שעבירה כאמור מונעת את מינויו של אדם לתפקיד על פי חוק זה או תביא להפסקת כהונתו. תחילה 351. (א) תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו. (ב) עם תחילתו של חוק זה תהפוך כל מועצה מקומית להיות עיריה וכל מועצה אזורית להיות עיריה אזורית. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מי שמונה כדין לפני כניסתו של חוק זה לסגן ראש עיריה ולנציג עיריה בחברה עירונית ימשיך לכהן עד למועד הבחירות הראשונות לאותה עיריה שלאחר תחילתו של חוק זה ויחולו על מינויים, הפסקת כהונתם ותשלום שכרם הוראות פקודת העיריות, כפי נוסחה לפני תחולתו של חוק זה. (ד) לענין סעיף 223 יראו חוקי עזר שאושרו לפני תחילתו של חוק זה כאילו אושרו במועד תחילתו. הוראות מעבר 352. (א) מי שמונה כדין לפי כניסתו לתוקף של חוק זה לנושא משרה בעיריה, במועצה מקומית או במועצה איזורית ומכהן בתפקיד יראו אותו כאילו מונה לפי חוק זה, אף אם אין הוא ממלא אחר תנאי הכשירות המופיעים בו, ובלבד שהוא משמש בתפקיד כאמור משך שלושה חדשים לפחות לפני פרסומו של חוק זה. (ב) כהונתן של הוועדות החקלאיות בעיריות שאינן עיריות אזוריות תפסק ביום תחילתו של חוק זה. (ג) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חוק עזר או צו שניתנו או הותקנו טרם תחילתו. (ד) אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה) התש"ס–200037, בטלה ואולם הליכים שננקטו לפי האכרזה בטרם תחילתו של חוק זה יהיו תקפים. (ה) ערר שהוגש לפי סעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), או לפי חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו–197638 ימשיכו וידונו בו לפי הדין הקודם, זולת אם החליטה ועדת הערר שהיתה קיימת לפי חוקים אלו, כי נכון יהיה להעבירם לדיון לפני ועדת הערר למיסוי עירוני לפי חוק זה. (ו) תקנות שהיו תקפות ערב תחילתו של חוק זה ושעניינן ארנונה כללית המגיעים לעירייה ימשיכו ויעמדו בתוקפן עד שיבוטלו או יוחלפו על ידי השר. ביטולים 353. (א) החוקים המפורטים להלן בטלים, מיום תחילתו של חוק זה: (1) פקודת העיריות [נוסח חדש]39; (2) פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש]40; (3) חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו–1976. (4) חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם–198041. (5) חוק הרשויות המקומיות (יעוץ משפטי), התשל"ו–197542. (6) חוק הרשויות המקומיות (יועצת לעניני מעמד האשה), התשס"א–200043. (7) חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך), התשס"א–200144. (8) חוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב–197245. (9) חוק לתקון דיני הרשויות המקומיות (חיוב המדינה בסלילת רחובות), התשכ"ב–196246. (10) חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב–199147. (11) חוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ"ה–199548. (ב) בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), סעיפים 29-32 – בטלים. (ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה–1975, סעיפים 14 עד 20 – בטלים. (ד) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג–199249, פרק ד' – בטל. (ה) בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, סעיף 45א – בטל. תיקון עקיף – חוק הרשויות מקומיות (בחירות) 354. בחוק הרשויות המקומיות (בחירות), בסעיף 7, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) מי שהורשע בעבירה וביום הגשת רשימת המועמדים לא חלפו חמש שנים מיום מתן גזר הדין לגביו, או אם נדון לעונש מאסר בפועל לתקופה העולה על שישה חודשים, לא חלפו חמש שנים מיום שגמר לשאת את עונש המאסר בפועל, לפי המאוחר, לא יהיה זכאי להיכלל ברשימת מועמדים להיבחר כחבר מועצה אלא אם כן יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית קבע שאין בעבירה מחמת חומרתה, אופייה או נסיבותיה כדי לפסול אותו לכהונה כחבר מועצה." מועצות תעשייתיות 355. מועצה תעשייתית שכוננה לפני תחילתו של חוק זה תמשיך לכהן כל עוד לא בוטלה בידי השר, ויחולו עליה הוראות סעיף 2(א) לפקודת המועצות המקומיות והוראות חוק זה, בשינויים המחייבים. תיקון עקיף לחוק התכנון והבניה 356. בחוק התכנון והבניה במקום סעיף 16 יבוא: "(16) שר הפנים רשאי לשנות את תחומו או את גבולותיו של מרחב תכנון מקומי, בהתאם לאחת הדרכים האלה: (1) באותם התנאים ובאותה דרך שבהם הוא רשאי להכריז עליו; (2) על פי המלצת ועדת בדיקה כמשמעותה בסעיף 8 לחוק העיריות ולאחר שהתייעץ עם המועצה הארצית. המועצה הארצית תיתן את חוות דעתה לשר בתוך פרק זמן שלא יעלה על 30 יום" תוספת (סעיף 259) הגדרות 1. לענין סעיפים 1 ו-2 לתוספת זו, "קווי תשתית", "חברת תשתית", "מיתקני חיבור" – כהגדרתם בסעיף 259. הטלת ארנונה על קווי תשתית ומתקני חיבור 2. עיריה לא תטיל ארנונה על קווי תשתית ומיתקני חיבור; אין בהוראה זו כדי למנוע הטלת ארנונה על מיתקני ייצור, השנאה (טרנספורמציה) או אחסון הצמודים לקרקע או על נכס שעליו מוטלת ארנונה ושאינו קווי תשתית, המצוי באותה קרקע. דברי הסבר הצעת חוק העיריות הינה בגדר רפורמה כוללת בנושא הרשויות המקומיות. רפורמה מוצעת זו תעניק ביזור סמכויות לרשויות המקומיות, המנהלות את עניניהן ביעילות, מתוך הכרה בחשיבותן של הרשויות המקומיות במדרג הדמוקרטי והמינהלי, מצד אחד, ומצד שני, תביא לפיתוח מכשירי בקרה והתערבות כדי למנוע מבעוד מועד את קריסתן הכלכלית והארגונית של רשויות מקומיות. הצעת החוק מביאה לידי ביטוי את החשיבה על הצורך ועל הכיוון ברפורמה ברשויות המקומיות שנערכה במשרד הפנים במשותף עם משרדי ממשלה אחרים בשנים האחרונות, כפי שהוגשה בעבר כהצעת חוק העיריות, 2007. הליך חשיבה זה התבסס ובא לידי ביטוי בעבודה שהוכנה על ידי עו"ד שלום זינגר בעבור משרד הפנים והוגשה בראשית שנת 2003. במסגרת אותה עבודה נבחנו יחסי שלטון מקומי ושלטון מרכזי, כמו גם מארג הכוחות והיחסים התוך–ארגוניים ברשויות המקומיות עצמן, ברחבי העולם. הצעת החוק יוצרת מדרג כפול של מנגנוני בקרה על פעולות הרשויות המקומית, שייקראו עיריות. הראשון, נותן דגש על חיזוק מרכיבי הבקרה התוך–רשותיים. חיזוקה של המועצה בכל הנוגע למידע שיוצג לפניה וליכולתה לקבל החלטות מושכלות ולפקח על ביצוען, וכן חיזוקו, או ליתר דיוק, הגדרת גבולות אחריות וסמכות של נושאי המשרה בעיריה, כדוגמת מנהל כללי (להלן - מנכ"ל), גזבר, מהנדס, יועץ משפטי ומבקר. במסגרת זאת, הוגדרה האחריות הניהולית, באופן אשר על פיו, בראש הפירמידה הניהולית, להבדיל מהפוליטית וההיררכית, יעמוד המנכ"ל. תפקידו יהיה משרת אמון כלפי ראש העיריה והוא יפעל במסגרת הדין על פי הנחיות ראש העיריה. ראש העיריה ימנה את המנכ"ל ויוכל להביא לסיום כהונתו בכל עת שירצה. מודל זה, המקובל בווריאציות שונות בארצות רבות, מעניק לראש העיריה את החופש הדרוש להתפנות מטרדות הניהול השוטפות, כשלצד זאת מובטח כי מדיניותו של ראש העיריה תיושם באמצעות המנכ"ל הכפוף לו במסגרת משרת האמון. במידה רבה יש בכך העתקת המודל הנהוג בשלטון המרכזי במשרדי ממשלה בחלוקת הסמכויות שבין מנכ"ל לשר. תפיסה זו נעשתה תוך הצורך בחלוקה בין הדרג הפוליטי הנבחר לבין הדרג המקצועי ותוך אבחנה בין קביעת מדיניות וסדרי עדיפויות וערכים המסורים לדרג הפוליטי לבין יישומם המסור לדרג המינהלי והניהולי. האחריות המקצועית, לרבות אחריות אישית, שמוצע להטיל על נושאי המשרה בעיריה מטילה עליהם נטל חדש, ומחייבת יכולות אישיות וניסיון של ממש. בהתאם לכך נקבעו כישורי סף לתפקידים אלה, פורום בחירה שידאג לבחירה מיטבית ומנגנון הגנה מפני פיטורים שאינם מוצדקים. לצד מנגנון בקרה פנימי זה, האמור לשאת בעיקר נטל האחריות לתפקודן תקין של העיריות, מציע החוק מגוון מדורג של אמצעים לבקרה ולהתערבות על ידי השלטון המרכזי. אמצעי הבקרה כוללים קבלת דוחות כספיים רבעוניים, חצי–שנתיים ושנתיים, ניתוחם ועיבודם באמצעות יחידה בקרה ייעודית שתוקם לשם כך במשרד הפנים. זו אמורה לשקף, מתוך המידע המצוי בידיה, את מצבה של העיריה ולהמליץ בדבר אמצעים שיש וניתן לנקוט כדי לשפר את מצבה, אם ראתה צורך בכך. ההצעה גם מגוונת ומדרגת את אמצעי ההתערבות לשיפור מצבה של העיריה. אמצעי ההתערבות הם כאמור מדורגים, החל מהגדרת עיריה כעיריה בהתייעלות דרך חשב מלווה ותכנית הבראה, וכלה, כאמצעי אחרון, בפיזור נבחרי מועצת העיריה ומינוי מועצה ממונה מתפרסמת בזה מטעם הממשלה הצעת חוק העיריות: הצעות חוק - הממשלה 292 , כ"ט באדר התשס"ז, 361 19.3.2007 או מנהל ממונה תחתם. אמצעי זה המסכל את בחירת התושבים המקומיים אינו רצוי ויעיל רק במקרים קיצוניים. מטרת אמצעי הפיקוח והבקרה המדורגים למנוע במידת האפשר את המשך ההיתדרדרות במצבה של העיריה, החל מהשלבים הראשונים. הצעת החוק מבקשת להבדיל בין עיריות עצמאיות המאופיינות בניהול תקין ויעיל לבין אלה שאינן עומדות בתנאי זה ולבצע חלוקה במדרג הסמכויות ביניהן. המגמה הרצויה היא העברת כל העיריות למשטר של עיריות עצמאיות. עם זאת, המציאות העכשווית מחייבת להניח כי תקווה זו יכולה להתממש רק בעתיד. הצעת החוק יוצרת לפיכך ארבע קבוצות של עיריות: עצמאיות, רגילות, עיריות בהתייעלות ועיריות בהבראה. עיריות עצמאיות לא יזדקקו למעשה כמעט לקבלת אישור ממשרד הפנים לצורך פעילותן השוטפת. התקציב, האשראי, עסקאות שונות ועניניהן השוטפים ינוהלו על ידן בלא צורך באישור כאמור. מערכות הבקרה הפנימיות אמורות להבטיח את תפקודם הנאות. מערכת הבקרה המבוססת בין השאר על קבלת דוחות שוטפים, תאפשר לגורמי השלטון המרכזי לוודא כי עיריה עצמאית ממשיכה לעמוד בקריטריונים הנדרשים לכך וכי עניניה מתנהלים כשורה. עיריה רגילה תזדקק עדיין לאישורים לתקציבה ולמסגרת האשראי שלה. אך אלו יינתנו במרוכז ובלא צורך באישור פרטני לכל עסקה או לכל נטילת אשראי. איחודם של תקציב הפיתוח והתקציב השוטף למסגרת אחת, זאת לצד הרשאה להתחייב כמה שנים, יביאו להקלה של ממש במהלך התנהלותן של עיריות אלה למול משרד הפנים. עיריה בהתייעלות היא עיריה שביצועיה הכספיים אינם מספקים, אם משום שיעור הגירעון הגדול שלה ואם משום שיעורי גביה נמוכים. עיריה זו תהא צריכה להכין לעצמה תכנית התייעלות הטעונה את אישורו של מנכ"ל משרד הפנים. תפקודה השוטף של עיריה בהתייעלות לא ייפגע בכל הנוגע למערך היחסים בינה לבין משרד הפנים, אך הפיקוח על ביצוע תכנית ההתייעלות וביצועי העיריה יהודק. עיריה בהבראה היא עיריה שמצבה הכספי וביצועיה הכספיים גרועים במידה כזו שתכנית התייעלות גרידא אין די בה. לעיריה זו ימונה חשב מלווה והיא תצטרך להכין תוכנית הבראה מחייבת. אי–מילוי אחר תכנית ההבראה במלואה עשוי להביא לנקיטה של מכלול צעדים כדוגמת פיזורה של המועצה או מינוי מנהל ממונה שינהל למעשה את עניני העיריה. מדרג זה של ארבעה סוגי עיריות בכל הנוגע להתנהלותן מול גופי השלטון המרכזי משקף את הצורך להעניק עצמאות מרבית לעיריות המנהלות את עניניהן כראוי ואך גם להדק את הפיקוח על אלה הכושלות במשימה זו. הצעת חוק זו מבקשת להחליף את פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות ושורה של חיקוקים נלווים. כלל הרשויות המקומיות יהפכו לעיריות, אך מוצע כי המשטר הדו–רובדי הנוהג במועצות אזוריות יישאר על כנו. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי הממשלה (מ/292). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"א באדר התשע"ב – 5.3.12