הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמת: חברת הכנסת ציפי חוטובלי הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון - כשירות לעריכת נישואין), התשע"ב-2012 הוספת סעיף 2א 1. בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19801, אחרי סעיף 2 יבוא: כשירות לעריכת נישואין 2א (א) לא יערוך אדם נישואין של בני זוג יהודים בישראל, אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה: (1) הוא רב שהוסמך לרבנות על-ידי הרבנות הראשית לישראל, או שעבר הכשרה מקבילה שאושרה על-ידי הרבנות הראשית לישראל; (2) הוא עבר הכשרה לעריכת חופה וקידושין מטעם הרבנות הראשית לישראל; (3) הוא קיבל אישור לעריכת חופה וקידושין מטעם רב עיר, יהא מקום מושבו אשר יהא; לעניין רב צבאי ורב משטרתי, יהא דין אישורו של הרב הצבאי הראשי או הרב הראשי למשטרה כדין אישור רב עיר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי ראש מוסד ישיבתי לערוך נישואין של בני זוג יהודים בישראל, ובלבד שעבר הכשרה לעריכת חופה וקידושין כאמור בסעיף קטן (א)(2). (ג) בסעיף זה – "ראש מוסד ישיבתי" – אדם העומד, או שעמד בעבר, בראש מוסד תורני, בו לומדים לכל הפחות 50 תלמידים, שקיבל אישור על כך מטעם הרבנות הראשית לישראל; תחולה 2. הוראות חוק זה לא יחולו על רב שהוסמך לעריכת נישואין על ידי הרבנות הראשית לישראל לפני מועד הכניסה לתוקף של החוק, ובלבד שתוך חמש שנים ממועד זה הוא יעבור השתלמות מטעם הרבנות הראשית לישראל לעריכת נישואין. דברי הסבר החתונה וטקס הנישואין הינם אירועים מכוננים בחיי אדם. עבור זוגות רבים, זהות הרב העורך את טקס הנישואין הינה חלק חשוב ומהותי מבניית טקס הנישואין. כיום, אין הסדרה חוקית של הרשאים לערוך טקס נישואין. הסמכה זו ניתנת על פי הנחיה מנהלית של הרבנות הראשית לישראל, ללא קריטריונים מנחים שנקבעו על ידי הרשות המחוקקת. מוצע לתקן מצב זה ולקבוע תנאים מצטברים אחידים לצורך הכשירות לערוך חופה וקידושין. בניגוד למצב הקיים היום, בו יש דגש חזק על התפקיד שממלא אותו הרב בפועל, בהצעת החוק הדגש הוא על הסמכה ייעודית לעריכת נישואין. הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב וקבוצת חברי הכנסת (פ/3762/18).