הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2012 במרס12 668 י"ח באדר התשע"ב עמוד 476 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012-הצעת חוק המשכון, התשע"ב מבוא (להלן1967-הדין הנוהג כיום בישראל ביחס לשעבודים מעוגן בעיקרו במסגרת חוק המשכון, התשכ"ז בפקודת החברות [נוסח- בכל הנוגע לשעבוד נכסים של חברה- חוק המשכון הקיים או החוק הקיים), וכן- פקודת החברות). עם השנים התעורר הצורך לעדכן את החקיקה האמורה בהתאם- (להלן1983-חדש], התשמ"ג להתפתחויות שחלו בעולם המסחר, להסדיר סוגיות שונות בתחום דיני השעבודים שאינן מוסדרות כראוי בדין כגון מישכון ניירות ערך בידי יחידים, ביצוע עסקאות בנכס הממושכן על ידי החייב וחילוף הנכס- הקיים -הממושכן, וכן לתאם בין הוראות חוק המשכון לבין דברי חקיקה אחרים כדוגמת חוק המחאת חיובים, התשכ"ט .) חוק החברות- (להלן1999- חוק המחאת חיובים), פקודת החברות וחוק החברות, התשנ"ט- (להלן1969 החוק המוצע בא לעגן הסדר מקיף ועדכני בכל הנוגע לשעבודים ולהחליף את הוראות חוק המשכון הקיים .ופקודת החברות לעניין זה רפורמה בדיני שעבודים עשויה להגביר את הגישה לאשראי. מחקרים מראים כי ברוב המדינות בעולם לווים נדרשים לתת ביטחונות. הלוואות מובטחות נהנות מתנאי הלוואה טובים יותר, בין בכך שהיקפי ההלוואות .גדולים יותר ובין בכך שהריבית נמוכה יותר אחד מהצעדים הנדרשים כדי לפתח את שוק האשראי, ולהגביר את התחרות בשוק זה, הוא קיומו של חוק משכון מודרני אשר יאפשר היקף רחב יותר של נכסים הניתנים למישכון, ובכך יקטין את הסיכון של הנושה לאי–פירעון מצד החייב. שוק אשראי מודרני מחייב גם את ביטול ההבחנות הקיימות בין סוגי חייבים (יחידים או חברות) שהן מיותרות ואין להן הצדקה. מוצע גם לקבוע את סדרי העדיפויות בין נושים שונים בהתאם לאיזון בין האינטרסים השונים, מתוך כוונה לאפשר שוק אשראי יעיל והוגן המאפשר בטוחות מתאימות לנושים לצד .הגברת אשראי לחייבים לצורך פיתוח הכלכלה העקרונות המוצעים בחוק המוצע מבוססים על הסדר השעבודים החל במדינות רבות כגון קנדה וארה"ב בקוד המסחריArt. 9 : ובארצות הבריתPersonal Property Security Act- British Columbia (בקנדה למשל Unictral )). ההצעה אף תואמת את ההצעה שהוכנה בידיU.C.C( Uniform Commercial Code - האמריקני .)Legislative Guide on Secured Transactions, 2007( 2008 ואשר אושרה באו"ם בשנת :החוק המוצע קובע כמה חידושים מרכזיים כפי שיפורט להלן :עתידיים נכסים מישכון מיום רישומו או- מרגע יצירתו, וכלפי צד שלישי- על פי ההסדר המוצע המשכון יהיה תקף כלפי הצד השני הפקדתו כפי שייקבע בחוק. זאת להבדיל משעבוד צף התקף כלפי צד שלישי רק מעת התגבשותו, ואשר חל רק לגבי חברות. אחד השינויים המרכזיים המוצעים בחוק המוצע הוא הכרה ביכולתו ובזכותו של יחיד (לעומת ;זכותה של חברה שכבר מוכרת על פי החוק הקיים) למשכן נכס שטרם הגיע לרשותו, ואף נכס שטרם בא לעולם .מתן האפשרות למשכן את כלל הנכסים הוא פועל יוצא של ההכרה ביכולת למשכן נכסים עתידיים ," לחוק האמור עוסק במישכון "נכס1 בחוק המשכון הקיים אין התייחסות מפורשת לסוגיה זו, שכן סעיף בלי להתייחס לשאלה אם מדובר אך ורק בנכס הקיים ברשותו של החייב בעת המישכון או אף בנכס שעתיד .להגיע לידיו הצעת החוק מבוססת על ההנחה כי כיום לא סביר ליצור רפורמה בדיני השעבודים אשר אינה כוללת את האפשרות למשכן נכס עתידי, זאת בדומה למגמה המסתמנת במדינות שבהן נערכה רפורמה בנושא ובמדינות אשר שוקלות שינוי מהותי בדין, להגדיל את היקף הנכסים הניתנים לשעבוד, וזאת בשל ההכרה כי הגדלת היקף הנכסים הניתנים לשעבוד ומתן אפשרות ליצירת מגוון גדול יותר של שעבודים מאפשרת לחייבים יתר גמישות .מול נושים, מפתחת את שוק האשראי ומאפשרת תנאי הלוואה נוחים יותר על אף האמור, מתן תוקף למישכון כלל נכסיו של יחיד עשוי לעורר חשש. בהקשר זה ניתן לטעון כי מבחינה מוסרית אין זה ראוי שאדם יוכל לשעבד את כל נכסיו העתידיים לנושיו, על כל המשתמע מהתוצאות החברתיות והכלכליות העלולות לנבוע מכך. כמו כן, קיים חשש שהמלווה, שלרוב נמצא בעמדת מיקוח טובה יותר מאשר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה476 ,החייב, ידרוש מהחייב, בתחילת פעילותו העסקית, לא רק שעבוד של נכס ספציפי אלא מישכון של כלל נכסיו .הן הקיימים והן העתידיים לפיכך, על פי החוק המוצע, מועדפת השיטה שלפיה ניתנות לחייב מרב האפשרויות למשכן את נכסיו, ואולם .זאת תוך קביעת מנגנוני הגנה מיוחדים שתכליתם למנוע פגיעה בו או בנושים אחרים בדרך זו ניתן מחד גיסא להגביר את הגישה לאשראי ולאפשר קבלת מימון גם למי שאינם פועלים במסגרת תאגיד, ומאידך גיסא לפקח על כך שהיחיד לא יימצא במצב ששעבד את כל נכסיו, הקיימים והעתידיים, לנושה .אחד בין יחיד ובין- האיזון המוצע בחוק המוצע, שנועד למנוע פגיעה בחייב, אינו נדרש רק למקרה שהחייב . שעבד את כל נכסיו לנושה אחד אלא גם לשעבוד של סוג מסוים של נכסים, בין קיימים ובין עתידיים- תאגיד .כך למשל מוצעת מגבלה מיוחדת באשר לשעבוד נכסים צרכניים עתידיים הצורך הגובר בשנים האחרונות להסדיר את אפשרות מישכון נכסים עתידיים של יחיד, בא לידי ביטוי גם ביחס למישכון ניירות ערך של יחיד הרשומים לטובתו אצל חבר בורסה, כמו גם אגב ההסדרים שנעשו בידי הבורסה לניירות ערך לצורך הפעלת מכשיר המעו"ף, שחייב גם טיפול בנושא הביטחונות שעל כותב האופציה . כותבי האופציה, מישכון של ניירות ערך- לתת לחבר הבורסה. גם בעניין זה התברר כי קיים קושי לקבל מיחידים .)19 ' (ס"ח התשס"ה, עמ2004-), התשס"ה26 'בעיה זו טופלה באופן פרטני וחלקי בחוק ניירות ערך (תיקון מס יצוין כי רוויזיה בדיני השעבודים מחייבת התייחסות זהה גם לשעבודים שנוצרו בידי חברה, שכן עם מתן האפשרות גם ליחיד לשעבד את כלל נכסיו, אין עוד טעם בהבחנה בין משכון הנוצר בידי יחיד ובין משכון .שנוצר בידי חברה :משכונות רישום (להלן1994-ההוראות בדבר רישום משכונות מוסדרות כיום בתקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), התשנ"ד תקנות המשכון). על פי התקנות הקיימות רושם הנושה הודעת מישכון, הניתנת לרישום אף אם טרם נחתם- ;הסכם המישכון ואף אם טרם בא הנכס לעולם. כמו כן, בתקנות הקיימות חייב הנושה לציין את תקופת המישכון אם לא ציין פרט זה, לא תירשם הודעת המישכון. הוראות מסוג זה ואחרות הנוגעות להקמת המרשם, הוראות בעניין פרטי הרישום וזכות העיון במרשם מן הראוי שיעוגנו בחוק המשכון עצמו ועל כן מוצע לכלול בו סעיפים .מתאימים לעניינים אלה :עדיפויות סדרי על פי ההסדר המוצע, יוכל הנושה לרשום משכון על כלל נכסי החייב ולזכות בעדיפות על פני נושים אחרים אם שכלל ראשון את המשכון. עדיפות זו היא יחסית בלבד שכן ישנם כללי עדיפות מיוחדים לסוגים מסוימים של נושים, לרבות קונים. תחרות בין נושים שאינה מוסדרת בהוראה ספציפית תוכרע, כאמור, על פי כלל העדיפות השיורי של מתן עדיפות למי ששכלל ראשון בזמן, בין אם השכלול הוא בדרך של רישום ובין אם בדרך של .הפקדה בניגוד לחוק המשכון הקיים, שאינו מכיר בחריגים לכלל העדיפות שלפיו זוכה הראשון בזמן, כוללת הצעת החוק כמה כללים מפורטים לסיטואציות שונות. פירוט זה נובע מהצורך לקבוע בצורה בהירה את "כללי המשחק" כדי שהם יהיו ידועים מראש, ויאפשרו לנושה ולחייב לתכנן את צעדיהם בהתאם. ודאות באשר לסדרי העדיפויות בין נושים מקטינה את הסיכון המשפטי שיש לנושים, ומהווה נדבך מרכזי להסדר חקיקתי שעיקרו .תחרות בין נושים , לקוד המסחרי האמריקני) ניתן למצוא, מעבר לדרישה של שכלול המשכוןArt. 9–בחקיקה זרה (למשל, ב ) היא שלב בהשגת עדיפות כלפיattachment( גם דרישה שזכות השעבוד תוצמד לנכס המשועבד. ההיצמדות ) מתן תמורה לחייב בידי2( ;) כריתת חוזה מישכון1( :נושים אחרים כתוצאה מקיומם של כמה תנאים מצטברים ) לחייב זכויות בנכס. אין משמעות לסדר הזמנים שבהם קוימו התנאים ובלבד3( ;הנושה בגין קבלת זכות השעבוד שכולם קוימו בעת שנבחנת עדיפותו של הנושה כלפי נושה אחר. על פי שיטה זו רשאי הנושה לרשום הודעת 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה477 478 מישכון עוד בטרם נכרת חוזה המישכון, ועוד בטרם נתן תמורה לחייב, ואולם עדיפותו כנושה מובטח תיקבע .רק אם קוימו כל תנאי ההיצמדות הצעת החוק אינה כוללת את שלב ההיצמדות בצורה הקיימת בחקיקות זרות, שכן נראה שהתנאים הנדרשים להיצמדות הם תנאים בסיסיים, הקיימים ממילא בדין הכללי לצורך תקפות המישכון: אם לא נחתם חוזה מישכון, ממילא אין לנושה זכות כלפי החייב, ואין הוא יכול להתחרות עם נושה שיש לו חוזה. כך גם לגבי ברוב המקרים, מתן התמורה מתבטא במתן אשראי- מצב שבו הנושה לא נתן תמורה בגין קבלת זכות השעבוד לחייב ולכן אם הנושה לא נתן אשראי או תמורה אחרת, אין לשעבוד תוקף, שכן ממילא הוא טפל להתחייבות .העיקרית שלא קוימה .לאור האמור, אין צורך בהתייחסות מפורשת ומובחנת לשלב ההיצמדות כשלב העומד בפני עצמו :מקרקעין חוק המשכון הקיים, בהתייחסו ל"נכס", כולל הן מיטלטלין והן מקרקעין, והוא משמש חוק משלים להוראות חוק .) לחוק האמור91 חוק המקרקעין) (סעיף- (להלן1969-המקרקעין, התשכ"ט על פי ההצעה, הדינים המיוחדים לגבי משכנתאות יישארו בעינם ולא מוצע לערוך תיקונים בחוק המקרקעין .בכל הקשור למשכנתאות :צף השעבוד ביטול השעבוד הצף, שנקלט במשפטנו מהמשפט האנגלי, נועד לאפשר לחברה החייבת להמשיך לבצע עסקאות בנכסיה במהלך העסקים הרגיל. כעיקרון, השעבוד הצף כפוף לשעבודים קבועים על נכסי החברה שנוצרו טרם .הגיבוש על פי ההסדר המוצע, מוסד השעבוד הצף יתבטל. הנושה והחברה החייבת יהיו רשאים ליצור מישכון קבוע של הנכסים העתידיים של החברה. מעמדו של מישכון זה לא יהיה נחות אוטומטית ביחס לשעבודים ספציפיים של נכסי החברה, והוא ייקבע על פי מועד השכלול של זכות המישכון, בכפוף לחריגים מסוימים .המפורטים בהצעת החוק ביטול מוסד השעבוד הצף וקביעת משכון על כלל נכסיה של החברה, הקיימים והעתידיים, מחייב לפקודת החברות. על פי הדין234 התמודדות חזיתית עם מעמדם של חובות בדין קדימה המוסדר כיום בסעיף הקיים סדרי הנשייה בפירוק חברה הם כדלקמן: נושים מובטחים שלהם משכון או משכנתה על נכס ספציפי של ."החברה, נושים בדין קדימה, נושים שלהם שעבודים צפים שהתגבשו עם תחילת הפירוק ונושים "רגילים עם ביטול מוסד השעבוד הצף והפיכתו, הלכה למעשה, לשעבוד קבוע על כלל נכסי החברה, כלל לא ברור אם ייוותרו נכסים לפירעון החובות בדין קדימה ואם יוותרו נכסים לנושים "רגילים". ההצעה שלהלן מנסה לשמר את המצב הקיים וזאת בלי לערוך רפורמה בדיני פשיטת רגל (הפתרון המוצע דומה לפתרון שאומץ בחוק זילנד, ובהצעת החוק המקבילה באוסטרליה. גם הוועדה המשפטית באנגליה אשר המליצה על רפורמה-של ניו .)בדיני השעבודים, ובשלב ראשון, באלה של חברות, המליצה על פתרון דומה עיקרו של הפתרון המוצע הוא שאם חל המישכון על כלל נכסיו של החייב או על מרביתם, מימוש המשכון 40 יהיה רק על ידי מינוי כונס נכסים והחובות בדין קדימה ייפרעו בטרם ייפרע החוב לנושה המובטח (סעיף .)המוצע ) כי נכס אשר טרם הגיע לעולם במועד תחילת הליכי חדלות הפירעון (תחילת5 עוד מוצע לקבוע (בסעיף נכס שזכותו של החייב טרם התגבשה לגביו, לא- הליכי הפירוק, הקפאת ההליכים או פשיטת הרגל), כלומר ."ייכלל בשעבוד הכללי, כך שלמעשה נכס זה ייוותר לחלוקה בין הנושים ה"רגילים :נוסף מישכון איסור הצעת החוק אינה מתירה לנושה להגביל את כוחו של החייב לבצע עסקאות בנכס הממושכן, ובכלל זה היא .)28 אינה מאפשרת להתנות על כוחו של החייב לשעבד את הנכס פעם נוספת (סעיף 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 479 ,)17 ' לפקודת החברות (חוק לתיקון פקודת החברות (מס17 'הוראה זו נדרשת, בין השאר, לאור תיקון מס ), ששינה באופן דרסטי את מוסד השעבוד הצף, שכן הוא התיר לבעל50 ' (ס"ח התשמ"א, עמ1981-התשמ"א ,השעבוד הצף למנוע יצירת שעבוד קבוע שיהיה עדיף על השעבוד הצף. השעבוד הצף, שכאמור מקורו באנגליה .מבוסס על כך שהנושה רשאי וזכאי לנהל את עסקיו השוטפים, ובמהלך העסקים הרגיל זכאי אף למכור את נכסיו שעבוד צף מוגדר בפקודת החברות כ"שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם". על פי ההלכה האנגלית, שעבוד קבוע עדיף על פני השעבוד הצף אף אם נרשם לאחר רישום השעבוד הצף. בכך אמנם טמונה חולשתו של מוסד השעבוד הצף, אך חולשה זו היא ממהותו של מוסד זה המאפשר לחברה לשעבד את כל נכסיה לנושה אחד. על פי ההלכה האנגלית, נושה בעל שעבוד קבוע יאבד את זכותו העדיפה כלפי בעל השעבוד הצף, מכוח דיני היושר, רק אם ידע בפועל על כך שהחייב התחייב כלפי בעל השעבוד הצף שלא לשעבד פעם נוספת את נכסיו. כלל זה מבוסס כאמור על דיני היושר אשר סירבו להעניק זכות עדיפה לנושה מאחר שידע על בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בנק ארץ71/603 מגבלת השעבוד הנוסף וייחסו לו התנהגות שלא בתום לב (ר' ע"א ). בעייתיות זו באה לידי ביטוי במיוחד לגבי מעמדו של נושה שמימן474-472 ,470 )2(ישראל בריטניה בע"מ, פ"ד כו 17 ' תוקנה פקודת החברות על ידי קביעת סייג להשלכותיו של תיקון מס1989–את רכישת הנכס המשועבד, ואמנם ב .)47 ' (ס"ח התשמ"ט, עמ1989-), התשמ"ט3 '(חוק לתיקון פקודת החברות (מס כאמור ההצעה משנה מהדין החל כיום על חברות, והיא תחול גם על יחידים. ההוראה נועדה למנוע מהנושה שליטה בלעדית בנכס הממושכן ובכך לשעבד אותו לרצונו או להסכמתו. מתן אפשרות לחייב לבצע .עסקאות בנכס המשועבד מקבלת משנה חשיבות נוכח מתן האפשרות לחייב למשכן את מכלול נכסיו לנושה במקרה כזה, הגבלת האפשרות של החייב לערוך עסקאות אחרות בנכסיו, בכפוף למשכון, מאפשרת לנושה שליטה בלתי סבירה על הרכוש הממושכן. ביטול האיסור על משכון נוסף מהווה משקל נגד לכוח המוגבר שניתן לנושה .שלו ממושכנים כלל נכסי החייב ארה"ב, אנגליה וקנדה שכן- הוראה זו מהווה יסוד חיוני בהצעה והיא מקובלת בארצות המשפט המקובל זכותו של הבעלים בנכס וכלל הזכויות הנגזרות ממנה היא זכות מהותית וחשובה ביותר ועולה בקנה אחד עם .הכרה בזכות הקניין של היחיד :חברה נכסי על שעבודים רישום מאחר שההצעה אמורה להחליף את ההסדר הקבוע בפקודת החברות לעניין שעבודים, מן ראוי לציין שלושה :שינויים עיקריים בנושא הרישום בהשוואה להסדר שבפקודה בחוק המוצע אין רשימה סגורה של שעבודים שאותם יש לרשום, שלא כבהסדר הקיים כיום- הראשון - לפקודה. בחוק המוצע אין הגבלה על נכסים שאותם ניתן לשעבד או על דרך שכלול המישכון178 בסעיף רישום לעומת הפקדה, אם כי סביר להניח שלגבי רוב הנכסים שכלול בדרך של רישום תהיה הדרך העדיפה .והיעילה ביותר לפקודה הקובע את מועד התוקף של השעבוד על פי ייחוס לאחור, המועד הקובע179 להבדיל מסעיף- השני .בחוק המוצע הוא מועד הרישום, דבר שיקנה יותר ודאות לנושה המבקש לעיין במרשם טרם רישום זכותו על פי החוק המוצע אין מגבלות לעניין זה, כשם שלא קיימות- עניינו במסמך היוצר את המשכון- השלישי .מגבלות בחוק המשכון הקיים, זאת להבדיל מהפקודה הדורשת איגרת חוב ומפרטת את מרכיביה הוראות חוק המשכון הקיים ופקודת החברות שמוצע בהצעת החוק להחליפן מובאות בנספח לדברי .ההסבר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 480 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה 2012-הצעת חוק המשכון, התשע"ב פרק א': הגדרות הגדרות.1 - בחוק זה ;1‏2010- כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התש"ע- ""בנק ישראל : כל אחד מאלה- ""הליכי חדלות פירעון ;הליכי פירוק לפי פקודת החברות )1( לחוק החברות, שמטרתם הבראת350 הליכי פשרה או הסדר לפי סעיף )2( ;החברה ;הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל )3( ; למעט שטר- ""זכות לקבלת תשלום ;2 זכותו של נושה במשכון כאמור בסעיף- ""זכות מישכון ;2‏ 1999- חוק החברות, התשנ"ט- ""חוק החברות ;3‏1968- חוק ניירות ערך, התשכ"ח- ""חוק ניירות ערך הגדרות- הסעיף כולל הגדרות לחוק המוצע 1 סעיף ,מהותיות והגדרות 'טכניות' יותר. בין השאר כוללות ההגדרות המהותיות הגדרות לעניין החייב והנושה שהם הצדדים העיקריים לעסקת המישכון. בקבוצה זו ."נכללות הגדרת "חייב" ו"מממן נכס ההגדרות המהותיות האחרות נוגעות ברובן המכריע כמו למשל- לנכס הממושכן ולמאפייניו המיוחדים ,"זכות לקבלת תשלום", "מיטלטלין", "מלאי" ההגדרות ""מסמך קניין", "ניירות ערך סחירים", "נכס", "נכס צרכני .בהצעת החוק קיימת הבחנה כפולה לעניין נכסים ."ו"שטר הבחנה מסוג אחד היא הבחנה באשר לשימוש בנכס הממושכן. הבחנה זו רלוונטית לעניין "נכס צרכני", אשר ,מוגדר בהצעה זו בדומה להגדרה שבחוק הגנת הצרכן ." והיא רלוונטית גם לעניין הגדרת "מלאי1981-התשמ"א הבחנה אחרת לעניין סוגי הנכסים היא הבחנה על ,פי טיב הנכס. בהצעה קיימות כמה קטגוריות של נכסים כשהסיווג הבסיסי הוא נכסים מוחשיים לעומת נכסים אחרים. בנוסף נמנים נכסים מסוגים מסוימים כמו מסמך ), כסףInstrument( ), שטרDocument of Title( קניין ונייר ערך. הבחנה זו נחוצה שכן לגבי כל סוג של נכס עשוי אופן השכלול להיות שונה, כמו גם סדרי העדיפויות בין נושים. כך למשל, עדיפותו של נושה המחזיק במסמך קניין ., כמו גם עדיפותו של המחזיק בשטר20 מוסדרת בסעיף ההגדרה מתייחסת - "להגדרה "זכות לקבלת תשלום Book Debts or Accounts( בעיקר לחשבונות חייבים ) או לזרם תקבולים שמגיע לחייב אשרReceivables משעבדם כנגד אשראי. ההגדרה כוללת זרם תקבולים מכל מקור שהוא ולא רק ממכירת נכס או מתן שירות. גם מכירת תיקי הלוואות (קרי, מכירת תקבולים המגיעים כתוצאה ממתן הלוואה) תיכלל בהגדרת חוב כספי, והחוק יחול בין אם מדובר בהמחאה על דרך שעבוד ובין אם מדובר .במכירה מלאה של תיקי הלוואות 24 בסעיף- "להגדרות "ניירות ערך סחירים" ו"שטר "לחוק המשכון הקיים יש הגדרה מיוחדת ל"ניירות ערך שאינה מתאימה למצב כיום שבו ניירות ערך נסחרים בבורסה לאחר רישומם למסחר כשההיבט הפיסי של נייר הערך איבד מחשיבותו. המסמכים הכלולים ב"ניירות ,ערך" על פי הגדרתם בחוק הקיים ייכללו, על פי המוצע ) להגדרה "שטר" החוזרת בשינויי נוסח קלים על2( בפסקה .הגדרת "ניירות ערך" המצויה בחוק הקיים ,"במקום ההגדרה הקיימת היום של "ניירות ערך מוצע להגדיר "ניירות ערך סחירים". הגדרה זו מתייחסת , לחוק ניירות ערך52 לניירות ערך כפי שמוגדרים בסעיף ובלבד שהם רשומים למסחר בבורסה וכן הזכות לניירות ערך כאמור. לגבי ניירות ערך סחירים קיימות שתי הוראות 14 מיוחדות. האחת לעניין שכלול מישכון בהם (בסעיף .)) המוצע3(37 המוצע) והאחרת לגבי מימושם (בסעיף לחוק17 הגדרה כאמור מצויה כבר כיום בסעיף המשכון הקיים אשר חל לגבי מימוש ניירות ערך בידי גוף מוסדי כהגדרתו באותו סעיף. מוצע שלא להכליל בהגדרת .452 'ס"ח התש"ע, עמ 1 .189 'ס"ח התשנ"ט, עמ 2 .234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 481 אדם החב בתשלום או בביצוע חיוב אחר שלהבטחתם ממושכן נכס, ואם- ""חייב ; גם בעל הנכס- המישכון הוא להבטחת חיובו של אחר ; למעט מסמך קניין, שטר או כסף- ""מיטלטלין : מיטלטלין שמתקיים לגביהם אחד מאלה- ""מלאי ;אדם מחזיק בהם לצורך מכירה או השכרה, במהלך עסקיו הרגילים )1( ;אדם התחייב לספקם על פי חוזה למתן שירות )2( ;הם חומרי גלם המיועדים לעיבוד )3( : אחד מאלה- ""מממן נכס נושה שמושכן לטובתו נכס לשם הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס, כולה )1( ;או חלקה נושה שנתן אשראי לחייב אשר שימש לשם רכישת נכס, והנכס מושכן )2( ;לטובת הנושה להבטחת פירעון האשראי מסמך שלפיו יש למסור נכס מסוים המפורט בו והנמצא בהחזקתו של- ""מסמך קניין שומר, לאדם ששמו מצוין במסמך, לפקודתו או למוכ"ז, ואשר לפי דין או נוהג מוקנית לאדם המחזיק במסמך והמצוין בו או שלפקודתו הוצא, או למוכ"ז, לפי ;העניין, הזכות הנדונה במסמך ;2 נכס שמושכן כאמור בסעיף- ""משכון", "נכס ממושכן ; משכון שמישכונו שוכלל בדרך הפקדה- ""משכון מופקד ; משכון שמישכונו שוכלל בדרך רישום- ""משכון רשום לחוק ניירות ערך, הרשומים52 ניירות ערך כהגדרתם בסעיף- ""ניירות ערך סחירים ;למסחר בבורסה, לרבות זכות לניירות ערך כאמור ; מיטלטלין, מקרקעין או זכויות- ""נכס : מיטלטלין שמתקיים בהם אחד מאלה- ""נכס צרכני ניירות ערך סחירים גם יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן , מאחר1994-החוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד .שאין הצדקה ליתן להן מעמד זהה לניירות ערך אלה כמו כן בהגדרת "שטר" מוצעת חלופה לגבי שטר כהגדרתו בפקודת השטרות כלומר שטר חליפין, לרבות שיק ושטר חוב כמשמעותו בפקודה האמורה. גם במקרה זה כמו בחלופה השנייה של אותה ההגדרה העוסקת בנייר ערך מדובר באמצעים אשר יש בהם יסוד של החזקה פיסית ולגביהם נקבעו כללים מיוחדים ביחס לעדיפות המחזיק .) המוצע20 בהם (ראו סעיף הגדרה זו נועדה לשמש בין השאר- "להגדרה "מיטלטלין לעניין תקנת השוק אשר חלה על מיטלטלין בלבד בעוד שלגבי למסמך הקניין, שטר וכסף מזומן קיימות הוראות מיוחדות בהקשר זה, ולפיכך מוצע למעט נכסים אלו .) המוצעים20– ו19 מהגדרה זו (ראו סעיפים 24– ו21 הגדרה זו משמשת בסעיפים- "להגדרה "מלאי המוצעים, לעניין עדיפות מממן נכס ועדיפות בעל זכות .מישכון במיטלטלין מחוברים ההגדרה המוצעת נדרשת בין השאר- "להגדרה "מממן נכס - )21 לצורך ההוראה הקובעת עדיפות של מממן הנכס (סעיף (ד) לפקודת החברות169 הוראה הדומה במהותה לזו שבסעיף אשר קובעת עדיפות מיוחדת למי שמימן נכס, בין אם הוא המוכר ובין אם הוא מממן כללי ובלבד שהאשראי שניתן :שימש בפועל לרכישת נכס. בהגדרה המוצעת שתי חלופות נושה שמישכן לטובתו נכס שמכר לחייב והחייב- הראשונה טרם שילם תמורתו. דוגמה לכך עשויה להימצא במי ששייר ;לעצמו בעלות בנכס שמכר כדי להבטיח את תמורתו נושה שנתן לחייב אשראי לשם רכישת- החלופה השנייה הנכס והנכס מושכן לטובתו. במקרה כזה עשוי הנושה להיות נושה כללי אשר סייע לחייב ברכישת הנכס. התנאי לכך הוא שהאשראי שימש לשם רכישת נכס, ומשמעותו היא שהנושה ייחשב כ"מממן נכס" רק באותו היקף שהאשראי .שנתן שימש בפועל לרכישת הנכס הגדרת נכס היא רחבה ומבהירה את הכלל- "להגדרה "נכס .המקובל כי נכס משמעו מיטלטלין, מקרקעין וזכויות : ההגדרה כוללת שלוש חלופות- "להגדרה "נכס צרכני האחת מתייחסת למטרת רכישתו של הנכס שהיא שימוש אדם החב בתשלום או בביצוע חיוב אחר שלהבטחתם ממושכן נכס, ואם- ""חייב ; גם בעל הנכס- המישכון הוא להבטחת חיובו של אחר ; למעט מסמך קניין, שטר או כסף- ""מיטלטלין : מיטלטלין שמתקיים לגביהם אחד מאלה- ""מלאי ;אדם מחזיק בהם לצורך מכירה או השכרה, במהלך עסקיו הרגילים )1( ;אדם התחייב לספקם על פי חוזה למתן שירות )2( ;הם חומרי גלם המיועדים לעיבוד )3( : אחד מאלה- ""מממן נכס נושה שמושכן לטובתו נכס לשם הבטחת תשלום התמורה בעד הנכס, כולה )1( ;או חלקה נושה שנתן אשראי לחייב אשר שימש לשם רכישת נכס, והנכס מושכן )2( ;לטובת הנושה להבטחת פירעון האשראי מסמך שלפיו יש למסור נכס מסוים המפורט בו והנמצא בהחזקתו של- ""מסמך קניין שומר, לאדם ששמו מצוין במסמך, לפקודתו או למוכ"ז, ואשר לפי דין או נוהג מוקנית לאדם המחזיק במסמך והמצוין בו או שלפקודתו הוצא, או למוכ"ז, לפי ;העניין, הזכות הנדונה במסמך ;2 נכס שמושכן כאמור בסעיף- ""משכון", "נכס ממושכן ; משכון שמישכונו שוכלל בדרך הפקדה- ""משכון מופקד ; משכון שמישכונו שוכלל בדרך רישום- ""משכון רשום לחוק ניירות ערך, הרשומים52 ניירות ערך כהגדרתם בסעיף- ""ניירות ערך סחירים ;למסחר בבורסה, לרבות זכות לניירות ערך כאמור ; מיטלטלין, מקרקעין או זכויות- ""נכס : מיטלטלין שמתקיים בהם אחד מאלה- ""נכס צרכני ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 482 ;הם נרכשו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי )1( ;נעשה בהם שימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי )2( ;שר המשפטים קבע כי הם נכס צרכני )3( ;4‏1983- פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג- ""פקודת החברות ;5‏1980- פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- ""פקודת פשיטת הרגל ; כל עסקה שעל פיה מוענקת זכות בנכס, לרבות שכירות, המחאה ומתנה- ""רכישה : אחד מהמפורטים להלן, למעט מסמך קניין- ""שטר , וכן שטר חוב כמשמעותו בפקודה6‏שטר כהגדרתו בפקודת השטרות )1( ;האמורה מסמך המוצא לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכ"ז, המקנה לאוחז את הזכות )2( ;הנדונה בו ;' כמשמעותו בפרק ג- "שכלול", של מישכון ;13 שכלול לפי סעיף- ""שכלול בדרך הפקדה ;12 שכלול לפי סעיף- ""שכלול בדרך רישום ; 18– ו17 ,)(ב16 שכלול מישכון באופן זמני לפי הוראות סעיפים- ""שכלול זמני ; שר המשפטים- ""השר ;7‏1981- כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- ""תאגיד בנקאי : כל אחד מאלה- "תחליף", למשכון נכס שלחייב זכויות בו, שנוצרו, במישרין או בעקיפין, מפעולה במשכון או )1( ;בתחליפו, הניתנות לזיהוי או לעקיבה צרכני, כלומר אישי, ביתי או משפחתי. השנייה נוגעת לשימוש הצרכני שנעשה בפועל באותו הנכס גם אם לא נרכש לשם מטרה זו. השלישית, מסמיכה את שר המשפטים לקבוע כי מיטלטלין מסוימים יהיו נכס צרכני כדי לצמצם מחלוקות אפשריות בנקודה זו. הגדרה זו נועדה בעיקר להגנה על נכסים צרכניים שאינם בגדר תחולתו של משכון המוצע) ומישכונם יכול5 על נכסים עתידיים (ראו סעיף .להיעשות בהסכם שנוצר רק לאחר שהגיעו לידי החייב ההגדרה רחבה וכוללת את כל סוגי- "להגדרה "רכישה ,העסקאות שעל פיהן מוענקת זכות בנכס, לרבות שכירות .המחאה ומתנה סוגיית התחליף מוסדרת כיום בסעיף- "להגדרה "תחליף לחוק המשכון הקיים באופן חלקי בלבד. בחוק הקיים9 :נמנים שלושה אירועים הגורמים לחילוף הנכס הממושכן אבדן המשכון, נזק שנגרם לו או הפקעתו. אם כתוצאה מאירועים אלה עומדת לחייב זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יועתק המשכון לזכות זו. הסדרים אלה אינם ממצים, וקיימים מקרים אחרים של חילוף הנכס, שהבולט ביניהם הוא מכירת הנכס המשועבד שלא בתנאי תקנת השוק. במקרים אלה זכות המישכון אינה עוברת לתחליף .אלא נותרת לגבי הנכס הממושכן גם כשהוא עבר לקונה במקום לפרט מקרים שבהם הנכס הממושכן מתחלף (א) לחוק הקיים, מוצע לקבוע מבחן9 כפי שנקבע בסעיף כללי ולפיו כל נכס שנוצר כתוצאה מפעולה כלשהי בנכס הממושכן יהווה תחליף אם הנכס שנוצר ניתן לזיהוי או לעקיבה. במילים "פעולה כלשהי בנכס" הכוונה היא לכלול כל אירוע המשפיע על הנכס הממושכן ואשר כתוצאה ממנו כמו כן תחליף של התחליף, אם עונה על .נוצר נכס חדש התנאים המוצעים, יהווה אף הוא תחליף לעניין החוק. כך למשל אם נמכר נכס ממושכן, הכספים שהתקבלו בתמורה למכירה מהווים תחליף. אם הכספים שימשו לרכישת נכס .אחר, אותו נכס אחר יהווה אף הוא תחליף -ישנם גם מקרים הקבועים בחוק המכר, התשכ"ח חוק המכר), שתוצאתם היא העתקת המשכון- (להלן1968 .639 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 4 .761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 5 .12 ', עמ2 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6 .258 'ס"ח התשמ"א, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 483 זכות שיש לחייב לתגמולי ביטוח או זכות לשיפוי או לפיצוי, בשל אובדן )2( ;של המשכון או של תחליפו או בשל נזק שנגרם להם תשלום שקיבל החייב כפירעון מלא או חלקי של חוב שלהבטחתו מושכן )3( .נכס פרק ב': המישכון והיקפו מהות המישכון .2 מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; המישכון מזכה את הנושה להיפרע מן (א) .המשכון אם לא קוים החיוב הערובה יכול שתהיה לחיוב, כולו או חלקו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או (ב) .מותנה, קצוב או בלתי קצוב תחולה .3 ,)(א2 ההוראות לפי חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה מישכון כאמור בסעיף (א) יהא כינויה של העסקה אשר יהא לרבות עסקה הכוללת תנאי לעניין שיור בעלות בידי .המוכר שמטרתו הבטחת תשלום התמורה מהנכס המקורי שמושכן אל הפדיון שהתקבל ממכירתו (מכר על ידי בית משפט או לשכת ההוצאה לפועל, מכר על ידי רשות אחרת על פי דין או מכר בתנאי תקנת השוק ב לחוק המכר). גם מקרים אלה ייכללו34 עד34 סעיפים- בהגדרת "תחליף" שכן מדובר בפעולה במשכון שכתוצאה .ממנה נוצר נכס אחר ההגדרה המוצעת ל"תחליף" מונה שני מקרים נוספים של תחליף שאינם בגדר "פעולה בנכס הממושכן" אך דין זכות לתגמולי ביטוח או זכות לפיצוי- אחד להם: הראשון תשלום לפירעון של חוב. הכוונה- או לשיפוי; השני היא בעיקר לכסף המתקבל בעקבות תשלום חוב כאשר החוב שועבד לאחר. על פי המוצע, המשכון יועתק לכסף ,שהתקבל. הוראה מוצעת זו שונה מחוק המשכון הקיים הקובע את דינו של הכסף שהתקבל לפי מקום הימצא הכסף. אם הכסף הגיע לידי הנושה, ייחשב הסכום כפירעון לחוק המשכון22–(ב) ו9 החוב המובטח, וזאת מכוח סעיפים ,הקיים. לעומת זאת, אם הכסף לא הגיע לידי הנושה תועתק זכות השעבוד לכסף. על הבחנה זו נמתחה ביקורת בספרות (ר' ויסמן, משכון, פירוש לחוקי החוזים בעריכת ) ומוצע לשנות את הסדר זה216-214 'ג. טדסקי, תשל"ה, עמ .כך שבשני המקרים תועתק זכות השעבוד לכסף הסעיף המוצע שעניינו "מהות המישכון" דומה 2 סעיף לחוק המשכון הקיים למעט שינוי נוסח1 לסעיף קל בסעיף קטן (א). על פי הוראות סעיף קטן (א) המוצע יובן מאליו כי זכות הקיזוז אינה בגדר זכות מישכון, שכן הקיזוז .אינו בגדר שעבוד על נכס ,   גם סעיף קטן (ב) נשאר בלא שינוי מהחוק הקיים .למעט שינוי נוסח )לסעיף קטן (א 3 סעיף החוק המוצע נועד ליצור מסגרת שעל פיה .נושה יכול לזכות בעדיפות על פני נושים אחרים של החייב עיקרון בסיסי בהסדר שנקבע בחוק המוצע הוא מתן פומבי לאינטרס המועדף של הנושה כדי שנושים אחרים יהיו מודעים לקיומו של נושה קודם ויוכלו לשקול את הסיכון .שבמתן אשראי לחייב הצגת עסקת מישכון כעסקה מסוג אחר, כדי לעקוף את החוק, ולהימנע מקיום תנאים הקבועים בחוק לשכלול המשכון כלפי נושים אחרים, עלולה לרוקן את החוק מתוכן. לפיכך יש צורך בהוראה שכל עסקה שכוונתה שעבוד כפופה להוראות החוק המוצע; המבחן הוא מבחן )(א2 של מהות ולא של צורה. הוראה דומה קיימת בסעיף .לחוק המשכון הקיים סיבה נוספת לקיומה של ההוראה המוצעת היא הגנה על החייב. החוק המוצע (כמו גם חוק המשכון הקיים) כולל כמה הוראות שמטרתן לשפר את מעמדו של הממשכן, למשל חוסר האפשרות להתנות על דרכי המימוש לפני מועד- הפירעון, מימוש המשכון וזכות הפדיון. ההוראה מבטיחה שלא יהיה ניתן לשלול מהחייב את הזכויות וההגנות המיוחדות המוקנות לו באמצעות הסתרת אופייה האמיתי של העסקה. בהתאם לכך, עסקאות של שיור בעלות או עסקאות שבהן העברת הבעלות מותנית בתשלום התמורה ,במלואה, הן עסקאות שהחוק המוצע צריך לחול עליהן כפי שמקובל בכל אותן המדינות שבהן קיים סעיף המחיל את דיני המשכון על פי מבחן של מהות העסקה. העדפת מבחן פונקציונלי על פני מבחן של צורה באה לידי ביטוי בנושא עסקאות המובטחותUnictral גם בהמלצות של UNCITRAL - Legislative Guide on( בשעבוד Secured Transactions, 2007, Recommendations .)8 and 9 לאורך השנים נוצרה אי–בהירות בשאלת מעמדן של ,תניות שיור בעלות לעניין תחולת חוק המשכון. מכיוון שכך מוצע לקבוע במפורש כי ההוראה האמורה מתייחסת בין השאר גם לעסקה הכוללת תניית שיור בעלות שמטרתה .הבטחת התמורה למוכר זכות שיש לחייב לתגמולי ביטוח או זכות לשיפוי או לפיצוי, בשל אובדן )2( ;של המשכון או של תחליפו או בשל נזק שנגרם להם תשלום שקיבל החייב כפירעון מלא או חלקי של חוב שלהבטחתו מושכן )3( .נכס פרק ב': המישכון והיקפו .2 מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; המישכון מזכה את הנושה להיפרע מן (א) .המשכון אם לא קוים החיוב מהות המישכון הערובה יכול שתהיה לחיוב, כולו או חלקו, קיים או עתיד לבוא, מתחדש או (ב) .מותנה, קצוב או בלתי קצוב .3 ,)(א2 ההוראות לפי חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה מישכון כאמור בסעיף (א) יהא כינויה של העסקה אשר יהא לרבות עסקה הכוללת תנאי לעניין שיור בעלות בידי .המוכר שמטרתו הבטחת תשלום התמורה תחולה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 484 ההוראות לפי חוק זה יחולו גם על המחאת זכות לקבלת תשלום, למעט המחאה כאמור (ב) .הנלווית למכירת עסקו של הממחה או שנעשתה רק לצורך גביית כספים בעבור הממחה .ההוראות לפי חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון (ג) יצירת המישכון.4 .) חוזה המישכון- מישכון נוצר בחוזה בין החייב לבין הנושה (להלן נכס עתידי .5 נכס, למעט מקרקעין, שיירכש או שיתקבל בעתיד בידי החייב, לרבות נכס שטרם (א) . נכס עתידי), ניתן למישכון- בא לעולם (בסעיף זה על אף הוראות סעיף קטן (א) וכל דין אחר, נכס עתידי שהוא נכס צרכני, אינו ניתן (ב) למישכון, אלא אם כן המישכון הוא לטובת מממן הנכס או שהנכס הצרכני הוא תחליף .למשכון על אף הוראות סעיף קטן (א), החלו לגבי החייב בהליכי חדלות פירעון, לא יחול (ג) המישכון לפי סעיף קטן (א) על נכס שלגביו טרם היתה לחייב זכות ערב תחילת ההליכים .כאמור, אלא אם כן הנכס הוא תחליף )לסעיף קטן (ב (Book Debts)    מימון כנגד מישכון חובות כספיים הוא תופעה נפוצה. לאור הקושי להבחין בין המחאה מלאה לבין המחאה על דרך שעבוד, מוצע לקבוע שעל זכות לקבלת תשלום (המחאה של חוב כספי) יחולו הוראות החוק .הוראה דומה קיימת בחקיקות זרות .המוצע עם זאת מוצע להבהיר כי קביעה זו לא תחול אם המחאת הזכות לקבלת תשלום היתה חלק ממכירת עסקו של המוכר או .אם ההמחאה נעשתה לצורך גביית הכספים בלבד , להצעת החוק63 במקביל להוראה זו מוצע, בסעיף ,] לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש97 לבטל את סעיף פקודת פשיטת הרגל), הדורש את- (להלן1980-התש"ם רישומן של המחאות כלליות כדי שהנושה יהיה עדיף .) המוצע63 בפשיטת רגל (ראו דברי הסבר לסעיף החלת הוראות החוק המוצע על עסקה של המחאת זכות לקבלת תשלום, אין משמעותה בהכרח שעסקת ההמחאה הינה עסקת מישכון. לפי המוצע, וכך המצב לקודArt.9-109 גם בחוקים מקבילים בחו"ל (למשל המסחרי האמריקני), חוק המשכון עצמו אינו מספק תשובה לשאלה האם עברה בעלות בעסקת המחאה או שמא מדובר בהמחאה על דרך שעבוד. שאלה זו היא מחוץ לתחומי חוק המשכון, ומובן מאליו כי ההוראה המוצעת אינה משפיעה על עצם הבעלות בזכויות. לפיכך, נפקותו של סעיף קטן (ב) המוצע הדן בהמחאת זכות לקבלת תשלום, להבדיל מהמוצע בסעיף קטן (א), היא בעיקר לעניין חובת הרישום וסדרי העדיפויות הנובעים מכך ולא לעניין זכויות הבעלות . לפקודת החברות350 של הצדדים לעסקה, או תחולת סעיף מימוש של משכון לגבי נכס שהוא זכות לתשלום שאינה . המוצע44 עסקה שכוונתה משכון, נדון בסעיף )לסעיף קטן (ג    מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו כשאין ,בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון. הוראה זו חוזרת .(א) לחוק הקיים2 בשינוי נוסח, על הוראת סעיף "ההוראה המוצעת שעניינה "יצירת המישכון 4 סעיף )(א3 חוזרת, בשינויי נוסח, על הוראת סעיף .לחוק הקיים )לסעיף קטן (א 5 סעיף כאמור במבוא לדברי ההסבר, מוצע לאפשר גם ליחיד למשכן את נכסיו, הן הקיימים והן אלה שירכוש בעתיד, ואף אם נכסים אלה טרם קיימים, כמו למשל נכסים שטרם יוצרו או זכויות בנכסים קיימים שטרם התגבשו לכדי זכות (למשל, מישכון של ניירות ערך בחשבון ניירות ערך בין אם ניירות הערך רשומים בחשבון או שיירשמו בעתיד). בשל אי–הבהירות בחוק הקיים לגבי שאלה זו מוצע לנקוט בסעיף המוצע עמדה מפורשת. עם זאת, כאשר המשכון הוא של מקרקעין, לא יוכל החייב למשכן אותו אם טרם נוצרה לו זכות בו וזאת לאור העובדה שחוק המקרקעין קובע הוראות מיוחדות לעניין רישום זכויות במקרקעין ובפרט לעניין רישום משכנתה, הוראות הגוברות (ג) המוצע, הוראות3 על האמור בחוק זה. אמנם על פי סעיף חוק המקרקעין בנושא משכנתה יגברו על הוראות החוק המוצע, אך לגבי מישכון נכסים עתידיים מוצע למעט .מקרקעין במפורש )לסעיף קטן (ב ,   מוצע לקבוע כי על אף הוראות סעיף קטן (א) המוצע חייב לא יוכל למשכן נכסים עתידיים אם הם נכסים .צרכניים, כלומר, נכסים לשימוש אישי, ביתי או משפחתי להוראה זו שני חריגים: ניתן לשעבד נכס צרכני עתידי לטובת מממן אותו הנכס, שכן הוא המאפשר מלכתחילה את רכישת הנכס הצרכני; בנוסף, אם הנכס הצרכני משועבד בשל היותו תחליף של נכס אחר, כי אז המישכון .יתפוס אף אם מדובר בנכס צרכני עתידי )לסעיף קטן (ג    מוצע לקבוע כי בהליכי חדלות פירעון לא ייכללו במסגרת הנכסים המשועבדים, נכסים שהחייב קנה בהם זכויות לאחר תחילת הפירוק. הוראה זו יוצרת איזון ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 485 תוקף הגבלות לפי דין או חוזה .6 הגבלה החלה, לפי דין או חוזה, על העברת בעלות בנכס תחול גם על מימוש (א) .28– ו21 הנכס הממושכן; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים זכות לקבלת תשלום ניתנת להמחאה על אף תנאי בחוזה המגביל או השולל (ב) המחאה כאמור; נקבע תנאי כאמור בחוזה, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות .לתרופות בשל הפרת התנאי למעט תרופת אכיפה ותרופה בשל גרם הפרת חוזה היקף המשכון .7 המשכון משמש ערובה גם לריבית, לפיצויים ולהוצאות שנתחייב בהם החייב בשל החיוב וכן להוצאות של יצירת המשכון, שמירתו ומימושו, ודינם של כל אלה כדין .החיוב, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון .בין זכותו של הנושה המובטח לבין האינטרס של חייב כך, לולא הוראה זו לא היה כל טעם בהליכים לשיקום החברה שכן ככל שהוטל שעבוד כאמור על חלק גדול מזכויותיה העתידיות, לא יהיה טעם בהפעלתה שהרי כל פירותיהן ילכו לממשכן. טעם זה- ההתקשרויות החדשות קיים גם ביחס להליכי פשיטת רגל; אי–עצירתו של המשכון .תוביל להעדר יכולת אמיתית להקנות הפטר לחייב כאמור, מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול רק על זכויות בנכס שטרם היו ברשות החייב ערב תחילת הליכי הפירוק ,למעט אם מדובר בתחליף של הנכס הממושכן. כך, למשל במקרה של מישכון של ניירות ערך קיימים או עתידיים (מישכון חשבון ניירות ערך), ניירות הערך שיגיעו לחייב לאחר תחילת הליכי חדלות הפירעון ייכללו במישכון שכן במישכון של חשבון ניירות ערך, הנכסים מטיבם מתחלפים .ומהווים תחליף לנכסים המקוריים שהיו בחשבון )לסעיף קטן (א 6 סעיף ההוראה המוצעת שעניינה "תוקף הגבלות לפי . לחוק המשכון הקיים3 דין או חוזה" מבוססת על סעיף מוצע לצמצם את ההכרה הגורפת ביכולתו של צד להגביל ,בהוראה חוזית את יכולתו של הצד השני למשכן את הנכס שכן מתן יכולת זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות , המוצע28 אחרות בחוק המוצע. כך למשל על פי סעיף נושה לא יהיה רשאי לשלול את זכותו של החייב למשכן את הנכס פעם נוספת. הוראה זו נועדה למנוע מצב שבו יגביל הנושה את החייב בהעברת הבעלות בנכס, ובכך .בעקיפין ימנע את מישכונו את הקושי שעלול להיווצר אם נכיר בכוחו של צד לחוזה להגביל את כוחו של הצד האחר למשכן את הנכס ניתן להדגים באמצעות הדוגמה הזו: מי שמוכר נכס בליסינג פיננסי ומשייר לעצמו את הבעלות יכול לקבוע .בהסכם עם השוכר סעיף של הגבלת העברת בעלות בנכס (ב) לחוק המשכון הקיים, הגבלה זו תחול גם3 על פי סעיף משכיר לעדיפות על-על מישכון הנכס, וכך יזכה המוכר פני נושים אחרים בלי ששכלל את המשכון ועל פי הוראה .חוזית בלבד. תוצאה זו ודאי שאינה רצויה ואינה מוצדקת הנחת היסוד של החוק המוצע היא שנושה המבקש להיות עדיף על פני נושים אחרים, חייב לנקוט פעולה שתיתן .פומבי לזכותו, כדי להעמיד נושים אחרים על המשמר לחוק הקיים עומדת בסתירה לאמור שכן3 הוראת סעיף היא מאפשרת בעקיפין מתן עדיפות לנושה על פי הוראה .חוזית בלבד עם זאת, קיימים מקרים לגיטימיים שבהם צד לחוזה ,מגביל את יכולתו של הצד השני להעביר בעלות. לפיכך מוצע להכיר בהגבלה חוזית על העברת בעלות אך להכפיף 21 הוראה זו לסעיף בדבר עדיפות של מממן נכס (סעיף המוצע) ולסעיף בדבר יכולת החייב להעביר ולמשכן פעם המוצע). המשמעות של28 נוספת את המשכון (סעיף המוצע, היא21 הסיפה של סעיף קטן (א) המתייחסת לסעיף שבמקרה של מממן נכס אשר מגביל את כוחו של החייב , המחייבות את21 להעביר את הנכס, יחולו הוראות סעיף מממן הנכס לשכלל את זכות המישכון כדי לזכות בעדיפות כלפי נושים אחרים של החייב. כמו כן, במקרה של סתירה , המוצע21 בין הוראת סעיף קטן (א) המוצע לבין סעיף .21 עדיפה הוראת סעיף עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), שהגבלה על העברת בעלות תחול רק בשלב מימוש המשכון, להבדיל משלב (ב) לחוק המשכון הקיים, וזאת3 יצירתו כאמור בסעיף קטן .במטרה למנוע צמצום היקף הנכסים הניתנים למישכון )לסעיף קטן (ב    סעיף קטן (ב) המוצע דן בשאלת כוחו של נושה למשכן זכות לקבלת תשלום. הדוגמה הנפוצה לכך היא לחוק1 זרם תקבולים שמגיעים למוכר מקונה. על פי סעיף המחאת חיובים, יכול הקונה להגביל בחוזה את כוחו של המוכר למשכן את זרם התקבולים. לאור העובדה שאחת ,הדרכים הנפוצות לקבלת מימון היא מישכון זרם תקבולים מוצע שלהגבלה חוזית כאמור לא יהיה תוקף כלפי צדדים שלישיים, אם כי הפרת ההגבלה עלולה להיחשב כהפרת חוזה ביחסים שבין הקונה לבין המוכר. בדומה לאמור הפרת ההגבלה לא תקנה זכות לתביעת אכיפה28 בסעיף .או לתביעה בשל גרם הפרת חוזה הסעיף המוצע שעניינו "היקף המשכון" דומה 7 סעיף .(א) לחוק הקיים בשינויי נוסח7 בעיקרו לסעיף ,בנוסף כולל הסעיף המוצע גם הוצאות בשל יצירת המשכון שכן גם אלה הם חיובים שבמהותם נלווים לחיוב העיקרי 7 של החייב. לעניין זה יובהר כי סעיף קטן (ב) של סעיף .לחוק הקיים נמחק בהיותו מיותר .6 הגבלה החלה, לפי דין או חוזה, על העברת בעלות בנכס תחול גם על מימוש (א) .28– ו21 הנכס הממושכן; אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים תוקף הגבלות לפי דין או חוזה זכות לקבלת תשלום ניתנת להמחאה על אף תנאי בחוזה המגביל או השולל (ב) המחאה כאמור; נקבע תנאי כאמור בחוזה, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות .לתרופות בשל הפרת התנאי למעט תרופת אכיפה ותרופה בשל גרם הפרת חוזה .7 המשכון משמש ערובה גם לריבית, לפיצויים ולהוצאות שנתחייב בהם החייב בשל החיוב וכן להוצאות של יצירת המשכון, שמירתו ומימושו, ודינם של כל אלה כדין .החיוב, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון היקף המשכון ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 486 מישכון להבטחת חיובו של אחר .8 מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר, יהא דינו של בעל הנכס כדין מי שערב לאותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון לפי הוראות .חוק זה חילופי המשכון .9 התחלף נכס ממושכן בנכס אחר שהוא תחליף, יחול המישכון הן על הנכס (א) הנכס הממושכן המקורי) והן על תחליפו, ואולם במימוש המשכון- הממושכן (להלן לא יגבה הנושה סכום העולה על שוויו של הנכס הממושכן המקורי במועד יצירת .התחליף או במועד המימוש, לפי הגבוה מביניהם על אף הוראות סעיף קטן (א), הסכים הנושה לפעולה שגרמה לחילוף, יחול (ב) .המישכון על התחליף בלבד הסעיף המוצע שעניינו "מישכון להבטחת חיובו 8 סעיף לחוק הקיים12 של אחר" חוזר על הוראת סעיף .בשינויי נוסח קלים לחוק הקיים אינו מסדיר את סוגיית9 סעיף 9 סעיף חילופי המשכון בצורה מניחה את הדעת בכל הנוגע לשאלה מה כוחה של זכות המישכון שהועתקה (ג) לחוק הקיים, אם נתחלף המשכון9 לתחליף. על פי סעיף על החייב לעשות לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחו של המשכון יהיה יפה כלפי נושים .אחרים מהוראה זו לא ברור אם משננקטו הפעולות לשכלול המשכון, השכלול רצוף ועדיפותו של הנושה תיקבע על .פי המועד שבו שכלל את זכות המישכון בנכס המקורי במידה שכן, הרי שלא נקבעה מגבלת זמן לנקיטת הפעולות הנדרשות לשכלול המשכון. אי קביעת מועד יוצרת מצב שעלול להטעות נושה, שכן בתקופת הביניים הנכס החדש (שהוא התחליף של הנכס המקורי) אינו רשום ונושה אחר אינו יכול לדעת שהנכס כפוף לזכות מישכון של נושה (ג) לחוק הקיים מגביל את9 קודם. בכל מקרה, האמור בסעיף תוקפו של המשכון על התחליף. כך למשל, אם לנושה זכות שעבוד בזכות חוזית לקבלת בעלות במקרקעין, הרי שכאשר הזכות החוזית מועתקת לבעלות במקרקעין, עד לרישום המשכנתה יהיה תוקפו של המשכון על המקרקעין כשל משכון בהסכם גרידא, והנושה לא יזכה לעדיפות על פני נושים אחרים של החייב. לאור האמור יש מקום לחשיבה מחודשת בנושא תחלוף הנכס הממושכן. הוראות החוק :המוצע שונות מהוראות החוק הקיים כמפורט להלן הסעיף המוצע דן בשאלה על אילו מהנכסים תחול זכות המישכון במקרה של נכס שמושכן שהתחלף אך הנכס המקורי הממושכן עדיין קיים. על פי החוק הקיים מועתקת זכות המישכון לתחליף; זאת כנראה בשל העובדה לחוק הקיים, הנכס המקורי9 שבמקרים המנויים בסעיף ששועבד אינו קיים עוד או שניזוק, כך שערכו כבטוחה .מוטל בספק מאחר שבחוק הקיים מדובר במקרים ספציפיים, היה ניתן לקבוע מראש את הפתרון המתאים לכל מקרה, ואולם כל אחד מהפתרונות האמורים אינו בהכרח הפתרון הראוי כאשר באים לקבוע עיקרון כללי של חילוף. העתקת זכות המישכון לתחליף, בכל מקרה של חילוף הנכס לעתים אינה מספקת, בעיקר כשמדובר בתחליף שערכו נמוך מהנכס המקורי. פתרון זה אף בעייתי כאשר הנכס מתחלף כתוצאה מפעולה שעשה החייב בנכס המקורי, כמו למשל מכירת המשכון. משמעות פתרון זה היא שבפועל הקונה ירכוש את הנכס נקי משעבוד גם במקרים שבהם אין הצדקה .)לכך (למשל, כשהמכירה היתה שלא בתנאי תקנת השוק תוצאה לא רצויה אחרת של פתרון זה היא מתן תמריץ .להברחת נכסים גם פתרון אחר, שעל פיו זכות המישכון אינה מועתקת אלא נותרת בעינה לגבי הנכס המקורי, הוא בעייתי; אם ,למשל מכר החייב את הנכס בלא הסכמתו של הנושה אין זה צודק לכפות עליו לעקוב אחר הנכס הממושכן, מה גם שייתכן שכלל לא ידוע מי מחזיק בנכס הממושכן. אין גם היגיון לחייב את הנושה לאתר את מי שברשותו הנכס .הממושכן בעוד החייב נהנה מהתמורה במסגרת שקילת הפתרון הרצוי, שיקול נוסף שיש להביא בחשבון הוא הסכמתו של הנושה לפעולה בנכס המקורי שכתוצאה ממנה נוצר התחליף. אם הנושה הסכים לפעולה, אין הצדקה לכך שהנכס המקורי יהיה עדיין כפוף לזכות המישכון. לעומת זאת, במקרה של תחליף שלא בהסכמת הנושה, יש לבחור את הפתרון שיגן על זכויותיו .של הנושה במידה הנדרשת האמור בסעיף קטן (א) המוצע הוא שילוב של שני פתרונות שהוצגו לעיל. על פי ההצעה, לנושה תהיה זכות מישכון בתחליף בכל מקרה של חילוף. כמו כן תישאר לנושה זכות המישכון בנכס המקורי ששועבד, אך זאת רק אם לא הסכים לפעולה שגרמה לחילוף. הוראה זו מגינה על נושה שהחילוף נכפה עליו שלא מרצונו, אם ניתן למצוא את הנכס המקורי. שילוב של הסכמת הנושה בפתרון המוצע מאפשר לנושה להחליט אם להסתפק בתחליף כבטוחה לחוב. ההנחה היא שאם הנושה הסכים לפעולה שגרמה לחילוף, ממילא הסכים לוותר על זכות המישכון .בנכס המקורי שמושכן, ולהסתפק בזכות המישכון בתחליף .עניין זה מוסדר בסעיף קטן (ב) המוצע ההצעה שלפיה לנושה תהיה זכות מישכון הן בנכס המקורי ששועבד והן בתחליף מעניקה הגנה לאינטרסים של הנושה, ואולם יש לסייגה, שכן ההצעה עשויה להיטיב ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 487 מיטלטלין מחוברים .10התחברו או התערבבו מיטלטלין ממושכנים עם מיטלטלין אחרים, כאמור (א) חוק המיטלטלין), יחול- (בסעיף זה8‏1971-(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א4 בסעיף מיטלטלין- המישכון על המיטלטלין המחוברים כמשמעותם באותו סעיף (להלן .)מחוברים - )על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) במימוש המשכון לא יגבה הנושה סכום העולה על שווים של המיטלטלין )1( ;הממושכנים ערב החיבור היתה זכות המישכון במיטלטלין המחוברים שהוחלה לפי הוראות סעיף )2( קטן (א) עדיפה על פני זכות מישכון שנוצרה במיטלטלין המחוברים לאחר החיבור מוגבלת העדיפות כאמור לשווי המיטלטלין הממושכנים- 24 לפי הוראות סעיף .ערב החיבור התחברו או התערבבו מיטלטלין עיקריים עם מיטלטלין טפלים ממושכנים, ובשל (ג) (ב) לחוק המיטלטלין, יחול4 כך חב בעל המיטלטלין העיקריים בתשלום לפי סעיף .המישכון על החיוב האמור עם הנושה מעבר לציפיותיו. מתן זכות לנושה להיפרע הן מהנכס המקורי והן מהתחליף, משפר את מצבו באותם מקרים שערך הנכס המקורי בצירוף ערך התחליף גבוה מערך הנכס המקורי כפי שהיה בעת יצירת התחליף. מתן זכות לנושה להיפרע על פי הערך הגבוה של הנכסים עלולה לפגוע בנושים הרגילים של החייב ואינו עולה בקנה אחד עם הכללים המקובלים של עשיית עושר ולא .במשפט לפיכך, מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), כי הנושה יהיה רשאי לממש הן את הנכס המקורי והן את התחליף, אך לא יהיה רשאי להיפרע יותר מערך הנכס המקורי בעת התחליף .או מערך הנכס המקורי בעת המימוש, לפי הגבוה יובהר, שמקום שהחוק קובע הוראות שממרקות את הנכס המשועבד מזכות המישכון, כמו למשל, במקרה של 19 קונה בתנאים מסוימים המוגדרים בחוק המוצע (ר' סעיף .המוצע), הרי שזכות המישכון תחול רק על התחליף הנושא של זכות מישכון במיטלטלין 10 סעיף שחוברו או שעורבבו מוסדר חלקית בסעיפים חוק- (להלן1971- לחוק המיטלטלין, התשל"א6 עד4 המיטלטלין). הטיפול בזכות המישכון בחוק המיטלטלין הוא רק עניין נלווה לשאלת זכויות הבעלות במיטלטלין שחוברו .או שעורבבו לחוק המיטלטלין דן במקרה של חיבור או4 סעיף מיטלטלין מחוברים) כך שאין- ערבוב מיטלטלין (להלן להפרידם או שהפרדתם היתה כרוכה בנזק בלתי סביר או בהוצאות בלתי סבירות. אם ניתן להפריד את המיטלטלין המחוברים, עצם החיבור אינו גורר תוצאות קנייניות, לא .לגבי זכות הבעלות וכך לא לגבי זכות המישכון כעיקרון, הבעלות במיטלטלין המחוברים היא משותפת לבעלי הנכסים טרם החיבור או הערבוב. ואולם אם המיטלטלין של אחד היו העיקר ומיטלטלי האחר טפל, כי אז הבעלות בנכס המחובר עוברת למי שהיה- הבעלים של מיטלטלי העיקר ועליו לשלם לבעל מטלטלי .הטפל את הסכום שזכה בו עקב החיבור או הערבוב הסדרת זכויות המישכון במיטלטלין מחוברים נעשית ,על פי זכויות הבעלות. אם הבעלות היא בבעלות משותפת כי אז תועתק זכות המישכון שהיתה על המיטלטלין ערב .החיבור לחלקו של הבעלים במיטלטלין המחוברים אם הבעלות עברה לבעלים של הנכס העיקרי, זכות המישכון תועתק למיטלטלין שחוברו אם היתה ערב החיבור טרם- על מיטלטלי העיקר, ואם היתה על מיטלטלי הטפל היא תועתק לסכום שלו זכאי בעל מיטלטלי- החיבור .הטפל ההסדר בחוק המיטלטלין לוקה בחסר הן באשר לשכלול המישכון והן באשר לעדיפויות במקרה של מיטלטלין מחוברים. לפיכך מוצע להסדיר את הנושא של 17 מישכון מיטלטלין מחוברים בחוק המוצע (ר' גם סעיפים .) להצעת החוק24–ו המוצע מאמץ, בסעיף קטן (א), את העיקרון 10 סעיף שבחוק המיטלטלין שהמישכון יחול על המיטלטלין המחוברים. ואולם כמו במקרה של תחליף, מוצע לקבוע בסעיף קטן (ב) מה הדין במקרה של מימוש המיטלטלין המחוברים. מאחר שאין סיבה שהנושה שקיבל זכות מישכון במיטלטלין ערב החיבור ייהנה מהעובדה שהמיטלטלין חוברו עם מיטלטלין אחרים, מוצע לקבוע שבמימוש המשכון הנושה לא יוכל לגבות סכום העולה על חלקם .))) בסעיף קטן (ב1( של המיטלטלין ערב החיבור (פסקה בנוסף, בתחרות שבין נושה שקיבל זכות מישכון במיטלטלין ערב החיבור לבין נושה שקיבל זכות מישכון במיטלטלין המחוברים, מוגבלת עדיפותו של הנושה הראשון עד לשווי .184 'ס"ח התשל"א, עמ 8 .10התחברו או התערבבו מיטלטלין ממושכנים עם מיטלטלין אחרים, כאמור (א) חוק המיטלטלין), יחול- (בסעיף זה8‏1971-(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א4 בסעיף מיטלטלין- המישכון על המיטלטלין המחוברים כמשמעותם באותו סעיף (להלן .)מחוברים מיטלטלין מחוברים - )על אף הוראות סעיף קטן (א (ב) במימוש המשכון לא יגבה הנושה סכום העולה על שווים של המיטלטלין )1( ;הממושכנים ערב החיבור היתה זכות המישכון במיטלטלין המחוברים שהוחלה לפי הוראות סעיף )2( קטן (א) עדיפה על פני זכות מישכון שנוצרה במיטלטלין המחוברים לאחר החיבור מוגבלת העדיפות כאמור לשווי המיטלטלין הממושכנים- 24 לפי הוראות סעיף .ערב החיבור התחברו או התערבבו מיטלטלין עיקריים עם מיטלטלין טפלים ממושכנים, ובשל (ג) (ב) לחוק המיטלטלין, יחול4 כך חב בעל המיטלטלין העיקריים בתשלום לפי סעיף .המישכון על החיוב האמור ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 488 פרק ג': שכלול המישכון שכלול המישכון .11 שכלול מישכון באחת מהדרכים הקבועות בפרק זה, ואם נקבעה בדין אחר דרך (א) לפי אותה דרך, מקנה עדיפות לזכות המישכון של הנושה בהתאם להוראות- אחרת .'פרק ד שוכלל מישכון כאמור בסעיף קטן (א), ובעודו משוכלל, שוכלל בדרך נוספת, יהיה (ב) . מועד השכלול הראשון- מועד השכלול שכלול בדרך של רישום .12 מישכון ניתן לשכלול בדרך של רישום הודעת מישכון במרשם המשכונות בהתאם (א) .להוראות פרק ז' ולתקנות לפי חוק זה .המישכון יהיה משוכלל ממועד הרישום (ב) שכלול בדרך של הפקדה .13 החזקת- "מישכון נכס מוחשי ניתן לשכלול בדרך של הפקדה; לעניין זה, "הפקדה (א) .המשכון בידי הנושה או בידי אדם מטעמו שאינו החייב .המישכון יהיה משוכלל ממועד ההפקדה (ב) שכלול בדרך של קבלת שליטה .14 מישכון של ניירות ערך סחירים וכן מישכון של פיקדון כספי בבנק ישראל או (א) .בתאגיד בנקאי ניתנים לשכלול גם בדרך של קבלת שליטה בהם בידי הנושה שכלול מישכון לפי סעיף זה יראו אותו, לעניין חוק זה, כשכלול בדרך של (ב) .הפקדה המיטלטלין ערב החיבור. הגבלה זו אף היא נובעת מכך שאין מקום שהנושה הראשון ייהנה מהעובדה שהמיטלטלין .חוברו עם מיטלטלין אחרים מוצע לקבוע מהי ההשלכה של שכלול 11 סעיף ,מישכון. ביטוי זה אינו מופיע בחוק הקיים ואולם ביטוי זה נדרש מאחר שהוא מבטא את לב ההסדר ולפיו, כאמור בסעיף קטן (א), שכלול מישכון לפי החוק .המוצע מקנה עדיפות לנושה בהתאם לקבוע בחוק המוצע .בכל מקרה השכלול הוא תנאי להשגת עדיפות סעיף קטן (ב) המוצע בא להבהיר שאם המשכון שוכלל בדרך מסוימת, ובעודו משוכלל, שוכלל בדרך אחרת, עדיפותו של הנושה תהיה רצופה והמועד הרלוונטי ,לקביעת עדיפותו על פני נושה אחר ששכלל את זכותו יהיה מועד השכלול הראשון. כך למשל, אם המשכון הופקד .ובעודו מופקד נרשם לגביו מישכון, השכלול יהיה רצוף מאליו מובן, שאם בעל זכות המישכון העביר את זכותו לאחר, לנעבר תהיה אותה עדיפות כפי שהיתה .למעביר בעת ההעברה על פי חוק המשכון הקיים, וגם על פי החוק 12 סעיף המוצע, רישום הוא הדרך המרכזית להשגת .עדיפות בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע שכל מישכון ניתן לשכלול בדרך של רישום. החוק מאפשר לנושה לבחור את דרך ,השכלול המועדפת עליו, אם כי לגבי סוגי נכסים מסוימים כמו כסף או שטר, למשל, העדיפות של הנושה מסויגת בשל ,הקלות שבה ניתן להעביר בעלות בנכסים אלה. כאמור החוק משאיר לשיקול דעתו של הנושה את דרך השכלול .המתאימה לו ."בסעיף קטן (א) מדובר על רישום של "הודעת מישכון הפרטים הנדרשים בהודעת המישכון ייקבעו בתקנות. עם זאת, יצוין שהכוונה היא לאפשר לנושה לרשום את זכותו במרשם המשכונות אף אם במועד הרישום זכות זו טרם התגבשה. כלומר, נושה רשאי לרשום זכות מישכון עוד בטרם נתן אשראי לחייב ואף עוד בטרם נחתם חוזה מישכון בינו , המוצע. בהתאם לכך46 לבין החייב. לעניין זה ראו סעיף ,הרישום הנדרש מנושה אינו רישום של חוזה המישכון אלא רק רישום של הודעת מישכון שמטרתה להזהיר נושים אחרים שלנושה זכות מישכון או שתהיה לו בעתיד זכות .מישכון בנכסי החייב המתוארים בהודעת המישכון בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שמועד השכלול הוא .מועד הרישום סעיף קטן (א) המוצע קובע כי מישכון נכס 13 סעיף מוחשי ניתן לשיכלול בדרך של הפקדה. סעיף ) לחוק הקיים; הפקדת2(4 קטן זה חוזר על האמור בסעיף הנכס צריכה להיות בידי הנושה או אדם מטעמו שאינו .החייב הפקדה, כדרך של שכלול, משמעותה העברת החזקה פיזית בנכס, ולפיכך ניתן לשכלל בדרך הפקדה רק נכסים מוחשיים. ככלל זכות מישכון בנכסים לא מוחשיים ניתנת .לשכלול רק בדרך של רישום בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שמועד השכלול הוא .מועד ההפקדה מוצע ליחד הוראה נפרדת באשר לשכלול 14 סעיף מישכון בניירות ערך הנסחרים בבורסה או .מישכון של כספים המצויים בפיקדון כספי בתאגיד בנקאי ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 489 - בסעיף זה (ג) : כל אחד מאלה- ""קבלת שליטה", בידי הנושה ,רישום ניירות הערך הסחירים בחשבון על שם הנושה אצל מתווך פיננסי )1( או רישום הפיקדון הכספי על שם הנושה בבנק ישראל או בתאגיד הבנקאי שבו ;מופקד הפיקדון, לפי העניין כריתת חוזה בין המתווך הפיננסי, התאגיד הבנקאי או בנק ישראל האמורים )2( ), לפי העניין, לבין הנושה והחייב, שלפיו רשאי הנושה לתת הוראות1( בפסקה לגבי ניירות הערך הסחירים או לגבי הפיקדון הכספי, לפי העניין, והמתווך הפיננסי, התאגיד הבנקאי או בנק ישראל, מתחייבים שלא לאפשר לחייב לפעול ;לגבי ניירות הערך או הפיקדון הכספי, אלא בהסכמת הנושה לעניין פיקדון כספי בתאגיד בנקאי או בבנק ישראל כשהנושה הוא התאגיד )3( ; ניהול הפיקדון הכספי- הבנקאי או בנק ישראל, לפי העניין .א לחוק ניירות ערך50 כהגדרתו בסעיף- ""מתווך פיננסי ההוראה המוצעת מאפשרת דרך נוספת לשכלול, מעבר .לשכלול בדרך של רישום כאשר אדם רוכש ניירות ערך, הרישום על שמו אצל חבר בורסה מעיד על זכותו לנייר הערך. אמנם מדובר בנכס לא מוחשי, ואולם אם הנושה דואג להעביר את הרישום על שמו, ניתן לדמות זאת להפקדת הנכס אצל שומר או מטעמו, שכן במקרה כזה אין חשש שנושה אחר הבוחן את נכסיו של החייב יטעה לכלול ניירות ערך אלה במסגרת הנכסים הניתנים למישכון. ברי כי נושה שהוא גם המתווך הפיננסי עשוי לרשום על שמו הוא את המשכון (ועל כן א לחוק ניירות50 בוטלה ההתייחסות הקיימת בסעיף ערך להעברת הרישום על שמו של הנושה כאשר הוא גם .)המתווך הפיננסי לחוק המשכון17 רעיון זה בעיקרו מעוגן היום בסעיף הקיים, ואולם נפקותו היא רק לעניין מימוש המשכון ולא לעניין שכלול זכות המישכון. לפי החוק הקיים, כדי לשכלל משכון מסוג זה, יש לרשמו ברשם המשכונות. גם על פי החוק המוצע, עדיין יהיה ניתן לשכלל בדרך זו, אך סעיף זה מאפשר לנושה לשכלל גם בדרך אחרת. לעניין התחרות בין .22 נושים כשכל אחד מהם שכלל בדרך אחרת, ראו סעיף בדומה להסדר המיוחד המוצע לגבי ניירות ערך, מוצע שהסדר דומה יחול גם על מישכון של פיקדון כספי בתאגיד .בנקאי או בבנק ישראל על פי המוצע בסעיף קטן (א), ניתן לשכלל מישכון .בדרך של קבלת שליטה במשכון סעיף קטן (ג) קובע, בהגדרה המוצעת ל"קבלת שליטה", כמה דרכים לקבלת שליטה במשכון. דרך אחת היא כאמור העברת ניירות הערך או רישום של הפיקדון )). דרך אחרת המוצעת1( הכספי על שם הנושה (פסקה בהגדרה האמורה היא בדרך של הסכם בין הנושה, החייב והמתווך הפיננסי או התאגיד הבנקאי שאצלו רשומים ניירות הערך או הפיקדון הכספי, לפי הענין, שעל פיו מוגבל החייב בעשיית עסקאות בניירות הערך או בפיקדון הכספי, והמתווך הפיננסי או התאגיד הבנקאי מסכים לקבל )). דרך זו מאפשרת גמישות2( הוראות מהנושה (פסקה מסוימת לחייב לפעול בחשבון להבדיל מהדרך של רישום .החשבון על שם הנושה ) מוצע לקבוע, לגבי פיקדון כספי בתאגיד3( בפסקה בנקאי (או בבנק ישראל אשר אף הוא מנהל פיקדונות כספיים), שאם הנושה הוא התאגיד הבנקאי שאצלו מופקד הפיקדון הכספי, כי אז אין צורך בפעולות מיוחדות כדי להשיג שליטה ועל ידי כך להשיג שכלול, אלא שזכות המשכון שלו משוכללת באופן אוטומטי. הצעה זו מבוססת על ההנחה שלגבי פיקדון כספי, מקובל שהתאגיד הבנקאי נותן אשראי כנגד חשבונות אלה וניתן לצפות שנושה אחר .יהיה מודע לכך סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי שכלול בדרך של קבלת שליטה תיחשב כהפקדה, ולפיכך ההוראות השונות בחוק המוצע המתייחסות להפקדה יחולו גם על שכלול מישכון .בדרך של קבלת שליטה בסעיף קטן (ג) מוצע לכלול הגדרה גם ל"מתווך פיננסי" על דרך ההפניה, הכוללת חבר בורסה או מסלקה 1968-א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח50 כמשמעותם בסעיף חוק ניירות ערך), וכן את בנק ישראל. הרחבה זו- (להלן תאפשר לשכלל בדרך של קבלת שליטה, גם ניירות ערך המשועבדים למסלקת הבורסה, למסלקת מעוף וכן ניירות ערך המשועבדים לבנק ישראל בדומה להסדר המיוחד 37 א לחוק ניירות ערך, וסעיף50 הקיים כבר היום (ר' סעיף .)לחוק בנק ישראל - בסעיף זה (ג) : כל אחד מאלה- ""קבלת שליטה", בידי הנושה ,רישום ניירות הערך הסחירים בחשבון על שם הנושה אצל מתווך פיננסי )1( או רישום הפיקדון הכספי על שם הנושה בבנק ישראל או בתאגיד הבנקאי שבו ;מופקד הפיקדון, לפי העניין כריתת חוזה בין המתווך הפיננסי, התאגיד הבנקאי או בנק ישראל האמורים )2( ), לפי העניין, לבין הנושה והחייב, שלפיו רשאי הנושה לתת הוראות1( בפסקה לגבי ניירות הערך הסחירים או לגבי הפיקדון הכספי, לפי העניין, והמתווך הפיננסי, התאגיד הבנקאי או בנק ישראל, מתחייבים שלא לאפשר לחייב לפעול ;לגבי ניירות הערך או הפיקדון הכספי, אלא בהסכמת הנושה לעניין פיקדון כספי בתאגיד בנקאי או בבנק ישראל כשהנושה הוא התאגיד )3( ; ניהול הפיקדון הכספי- הבנקאי או בנק ישראל, לפי העניין .א לחוק ניירות ערך50 כהגדרתו בסעיף- ""מתווך פיננסי ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 490 שכלול מישכון במיטלטלין המוחזקים בידי שומר .15 מישכון של מיטלטלין המוחזקים בידי שומר ניתן לשכלול גם בהוצאת מסמך קניין (א) לגבי המיטלטלין על ידי השומר, על שם הנושה, ואם הוציא השומר לגביהם מסמך קניין . בשכלול מישכון של מסמך הקניין הסחיר- סחיר אין בהוצאת מסמך קניין סחיר לגבי מיטלטלין כדי למנוע מישכון המיטלטלין גם (ב) .לאחר הוצאתו שכלול מישכון בתחליף .16 התחלף נכס ממושכן בנכס אחר שהוא תחליף, והמישכון בנכס הממושכן המקורי (א) כמשוכלל9 שוכלל בדרך רישום, יראו את מישכון התחליף שהוחל לפי הוראות סעיף :החל במועד שכלול המישכון בנכס הממושכן המקורי, ובלבד שמתקיים אחד מאלה התחליף הוא מסוג הנכס הממושכן המקורי או שהוא כסף, שיק או פיקדון )1( ;כספי בתאגיד בנקאי הודעת המישכון שנרשמה לגבי הנכס הממושכן המקורי כוללת תיאור של )2( התחליף, ודי היה בתיאור כאמור כדי לרשום הודעת מישכון על התחליף אילו .היה הנכס הממושכן המקורי מוצע להסדיר את היחס שבין מיטלטלין 15 סעיף המוחזקים בידי שומר לבין מסמך קניין שהוצא ,לגבי אותם מיטלטלין המגלם את זכות הבעלות במיטלטלין מצב שמתעורר בעיקר כאשר המיטלטלין מוחזקים בידי שומר מקצועי, כמו למשל, בעל מחסן ערובה, המנפיק .תעודת פיקדון לעניין המיטלטלין המוחזקים על ידו בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע דרכים נוספות לשכלול מעבר לדרכי השכלול הרגילות. הדרכים הנוספות לשכלול נובעות מהמצב המיוחד של הנפקת מסמך קניין, וכן .מההבדל בין מסמך קניין סחיר למסמך קניין שאינו סחיר מאחר שנקודת המוצא היא שסיחור מסמך קניין סחיר מעביר את הבעלות במיטלטלין הכלולים במסמך, יש להסדיר את נושא יצירת זכות מישכון במסמך עצמו, והיחס .בין זכות מישכון זו לבין זכות מישכון במיטלטלין עצמם כאשר השומר מנפיק מסמך קניין על שם הנושה די בכך לצורך שכלול. מקרה זה דומה להפקדת הנכס בידי שומר מטעמו של הנושה. ואולם כאשר השטר הוא על שם החייב, אם הוא סחיר, ניתן לשכלל את מישכון המיטלטלין על ידי שכלול המישכון במסמך, וזאת משום שניתן להעביר .בעלות או ליצור מישכון על ידי סיחור המסמך לאחר שכלול המישכון במסמך כזה, יכול להיעשות הן על ידי הפקדה והן על ידי רישום הודעת מישכון לגבי המסמך, אם ,כי עדיפותו של נושה ששכלל בדרך של רישום מוגבלת (ג) המוצע. שכלול זכות שעבוד במסמך20 כאמור בסעיף קניין שאינו סחיר (ושאינו על שם הנושה) יכול להיעשות רק על ידי הפקדת המיטלטלין עצמם או רישום זכות .שעבוד על המיטלטלין נוסף על שכלול מישכון במסמך קניין סחיר, ניתן לשכלל את מישכון המיטלטלין עצמם, בין בהפקדה ובין .ברישום הודעת מישכון בסעיף קטן (ב) מוצע להבהיר שאין מניעה ליצור זכות מישכון במיטלטלין עצמם גם לאחר שהוצא לגביהם מסמך קניין סחיר. התחרות בין נושה שלו מישכון בשטר קניין סחיר לבין נושה שלו מישכון במיטלטלין הכלולים בשטר . המוצע23 הקניין מוסדרת בסעיף ,זכות מישכון בתחליף, כמו כל זכות מישכון 16 סעיף צריכה להיות משוכללת כדי שהנושה ייהנה מעדיפות על פני אחרים. כאשר הנושה יודע שהנכס ,שמושכן לטובתו התחלף לא מתעוררות בעיות מיוחדות הבעיה העיקרית בדרישה לשכלול היא כאשר הנושה לא .יודע על החילוף סעיף קטן (א) המוצע מסדיר את הדרך לשכלל, בעת רישום זכות המישכון על הנכס המקורי, גם זכות מישכון בתחליף. אם התחליף הוא נכס מסוג הנכס הממושכן, כי אז די בתיאור המשכון המקורי. אם התחליף הוא סוג נכס אחר, יש לתאר בהודעת המישכון את סוגי התחליפים שעליהם יחול המישכון. במקרה של כסף, שיק או פיקדון כספי בתאגיד בנקאי, אין צורך לציינם במפורש, והעתקת .המישכון לתחליפים האמורים היא אוטומטית כאמור, סעיף קטן (א) המוצע קובע הסדר לשכלול זכות מישכון בתחליף בדרך של קביעת הוראות בהודעת המישכון. פתרון זה מתאים אמנם למקרה של משכון מקורי רשום אך לא למקרה של משכון מקורי מופקד, שכן לא ניתן ליידע מראש נושה אחר על המישכון. למקרה זה מתאים הפתרון השני, שבסעיף קטן (ב), הקובע שהנושה חייב לשכלל את זכות המישכון בתחליף, בדרך של רישום 15 או הפקדה. לצורך כזה ניתנת לו תקופת ביניים של ימים שבה זכות המישכון בתחליף נחשבת משוכללת. אם לשכלל ברצון הנושה להמשיך ולשמור על עדיפות, עליו הימים האמורים אם15 במהלך תקופת ,את זכותו בתחליף בדרך רישום הודעת מישכון לגבי התחליף ואם בדרך של .הפקדת התחליף שני הפתרונות האמורים נותנים מענה מספק למקרה שהנושה לא יודע על החילוף. הוא יכול לקבוע מראש הוראות בחוזה המישכון ולציין את הפרטים הנדרשים בהודעת המישכון, ובמקרה של הפקדה ניתנת לו תקופת ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 491 שוכלל מישכון בנכס הממושכן המקורי שלא בדרך של רישום, יראו את מישכון (ב) . ימים מיום יצירת התחליף15 התחליף כמשוכלל במשך שיכלול מישכון במיטלטלין מחוברים .17 , ואולם16 יחולו הוראות סעיף10 על שיכלול מישכון במיטלטלין מחוברים כאמור בסעיף (ג) יראו את מישכון החיוב כמשוכלל במשך10 לעניין מישכון שהוחל על חיוב לפי סעיף ימים מיום יצירתו גם אם שוכלל המישכון בדרך של רישום אך לא מתקיים האמור15 .)(א16 ) של סעיף2(–) ו1( בפסקאות שכלול זמני ביחס לנכס מופקד שהוחזר לחייב .18 הוחזר משכון מופקד מהמפורטים בפסקאות שלהלן, להחזקתו של החייב, למטרה (א) ימים מהמועד שהמשכון15 כאמור באותן פסקאות, יראו את המישכון כמשוכלל במשך :הגיע להחזקת החייב שטר שהוחזר לחייב לשם מכירה, החלפה, הצגה, גבייה וכל פעולה אחרת )1( ;שלביצועה נדרש החייב, לפי דין, להציג את השטר ,מסמך קניין סחיר או מיטלטלין שלא הוצא לגביהם מסמך קניין סחיר )2( שנמסרו לחייב לשם מכירה או החלפה, לשם ייצור, עיבוד או אריזה במטרה .למכרם או להחליפם, או לשם הטענה, פריקה, אחסון או הובלה השר רשאי לקבוע תקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), לעניין סוגי (ב) .נכסים מסוימים ביניים כדי לשכלל את זכות המישכון בתחליף. הוראה זו מאפשרת איזון בין הגנה על זכותו של הנושה הראשון לבין הגנה על נושה אחר המעיין במרשם ואינו רואה את .התחליף רשום, ואיזון בין הנושים במקרה של הפקדה סעיפים (א) ו–(ב) נותנים אפוא תשובה לשאלות (ג) לחוק הקיים שאינו מבהיר כיצד9 המתעוררות בסעיף משכללים זכות מישכון בתחליף, והאם השכלול ניתן לייחוס למועד של השכלול בנכס הממושכן המקורי. לגבי תחליף שהוא מקרקעין או זכות במקרקעין, הרי שיחולו הוראות חוק המקרקעין לעניין משכנתה (ראו לעניין תחולת .)(ג) המוצע3 חוק המקרקעין את סעיף 10 כפי שנאמר לעיל בדברי ההסבר לסעיף 17 סעיף המוצע, נושא זכויות המישכון במיטלטלין מחוברים הוסדר באופן חלקי בחוק המיטלטלין, כשלעניין העתקת זכות המישכון מהמיטלטלין ערב חיבורם למיטלטלין המחוברים ההסדר לוקה בחסר שכן בחוק המיטלטלין רק נקבע שעל הצדדים לעשות, לפי דרישת .הנושה, את הפעולות הנדרשות לשכלול המשכון לעניין זה רלוונטיות ההערות שפורטו לעיל אגב הדיון לחוק המשכון הקיים (ראו לעיל דברי הסבר לסעיף9 בסעיף .) המוצע9 במקרה של מיטלטלין מחוברים השאלה של שכלול המישכון מתעוררת בשני הקשרים. האחד, כאשר לנושה מישכון במיטלטלין ערב החיבור וזכותו מועתקת למיטלטלין המחוברים לאחר חיבורם. השני, כאשר לנושה מישכון במיטלטלין טפלים ערב החיבור וזכותו לאחר החיבור עוברת לחיוב שחב בו בעל המיטלטלין העיקריים (ג) לחוק המיטלטלין. הסעיף המוצע8 על פי הוראת סעיף מתייחס לשני המצבים האלה ומחיל על שני המקרים את . לעניין מישכון העובר לחיוב שחב בו16 הוראות סעיף בעל המיטלטלין העיקריים כאמור, מוצע להוסיף ולקבוע ימים מיום יצירת המישכון15–כי הנושה יוכל ליהנות מ שבהם יוכל לשכלל את המישכון, וזאת גם אם המשכון שוכלל בדרך של רישום אך לא מתקיימים התנאים .)2(–) ו1()(א16 הדרושים בסעיף כפי שנאמר לעיל, תנאי לשכלול בדרך של 18 סעיף הפקדה הוא שהנכס לא יהיה בהחזקתו של החייב כדי שלא להטעות נושים פוטנציאליים. עם זאת, במקרים מסוימים, צורכי המסחר מחייבים החזרת הנכס לידי החייב באופן זמני. כדי שהנושה לא יאבד את עדיפותו, עליו לשכלל את זכותו מחדש בכל מקרה של החזרת הנכס הממושכן לחייב. נראה שדרישה מעין זו עלולה להטיל נטל בלתי סביר על הנושה, בפרט אם לא .ניתן לתכנן מראש את מועד החזרת הנכס כדי להגן על הנושה, שמחזיר את הנכס הממושכן ,לחייב מטעמים מוצדקים שפורטו בסעיף, מוצע לקבוע ימים ממסירת15 בסעיף קטן (א), כי במשך תקופה של ההחזקה לחייב, המישכון יישאר משוכלל. לאחר תקופה זו השכלול יפקע אלא אם כן המשכון חזר לנושה שאז ,הוא ממשיך להיות משוכלל בדרך של הפקדה; הנושה הימים האמורים, יכול גם לרשום את המישכון15 בתוך כדי שהמישכון יישאר משוכלל בדרך של רישום אם הנכס .הממושכן לא חוזר להחזקתו 15 ההקלה שניתנה לנושה בעניין שכלול זמני במשך ימים לא תתפוס כלפי מי שקנה את הנכס בלא ידיעה על זכות (ג) המוצע), כך שלמעשה השכלול הזמני מגן19 השעבוד (סעיף .על הנושה המובטח מפני נושים אחרים, שאינם קונים בסעיף קטן (ב) ניתנת האפשרות לשר המשפטים ,לקבוע תקופה ארוכה מזו הקבועה בסעיף קטן (א) וזאת שוכלל מישכון בנכס הממושכן המקורי שלא בדרך של רישום, יראו את מישכון (ב) . ימים מיום יצירת התחליף15 התחליף כמשוכלל במשך .17 , ואולם16 יחולו הוראות סעיף10 על שיכלול מישכון במיטלטלין מחוברים כאמור בסעיף (ג) יראו את מישכון החיוב כמשוכלל במשך10 לעניין מישכון שהוחל על חיוב לפי סעיף ימים מיום יצירתו גם אם שוכלל המישכון בדרך של רישום אך לא מתקיים האמור15 .)(א16 ) של סעיף2(–) ו1( בפסקאות שיכלול מישכון במיטלטלין מחוברים .18 הוחזר משכון מופקד מהמפורטים בפסקאות שלהלן, להחזקתו של החייב, למטרה (א) ימים מהמועד שהמשכון15 כאמור באותן פסקאות, יראו את המישכון כמשוכלל במשך :הגיע להחזקת החייב שכלול זמני ביחס לנכס מופקד שהוחזר לחייב שטר שהוחזר לחייב לשם מכירה, החלפה, הצגה, גבייה וכל פעולה אחרת )1( ;שלביצועה נדרש החייב, לפי דין, להציג את השטר ,מסמך קניין סחיר או מיטלטלין שלא הוצא לגביהם מסמך קניין סחיר )2( שנמסרו לחייב לשם מכירה או החלפה, לשם ייצור, עיבוד או אריזה במטרה .למכרם או להחליפם, או לשם הטענה, פריקה, אחסון או הובלה השר רשאי לקבוע תקופה ארוכה מהתקופה האמורה בסעיף קטן (א), לעניין סוגי (ב) .נכסים מסוימים ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 492 פרק ד': סדרי עדיפויות עדיפות קונה .19 ,רכש אדם מיטלטלין, בתמורה, מחייב העוסק במכירת נכסים מסוג אותם מיטלטלין (א) והמכירה היתה במהלך עסקיו הרגילים של המוכר, או רכש אדם, בתמורה, נייר ערך סחיר במסחר בבורסה, עוברת הבעלות לקונה נקייה מכל זכות מישכון, גם אם שוכלל .המישכון ) להגדרה "נכס צרכני", ששוויו1( רכש אדם, בתמורה, נכס צרכני כאמור בפסקה (ב) , שקלים חדשים, עוברת הבעלות אליו נקייה מכל זכות מישכון10,000 אינו עולה על .גם אם שוכלל המישכון רכש אדם, בתמורה, מיטלטלין ממושכנים המשוכללים בשכלול זמני, עוברת (ג) הבעלות לקונה נקייה מזכות המישכון ובלבד שהקונה רכש את הנכס בתום לב ובלא .שידע על המישכון .)השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (ב (ד) עדיפותו של מחזיק בכסף, בשטר או במסמך קניין סחיר .20 זכותו של מחזיק בכסף עדיפה על זכות מישכון של נושה בכסף ששיכלל את (א) המישכון בשכלול בדרך רישום או בשכלול זמני, ובלבד שהמחזיק קיבל את הכסף בלא .שידע על המישכון או שנתן תמורה בעדו לגבי נכסים מסוימים, שכן ייתכן שקיימים סוגי נכסים אשר יש להחזירם לחייב לביצוע פעולות שונות אשר אורכות . ימים15–יותר מ מעמדם של קונים לעומת בעלי זכות מישכון 19 סעיף נקבע, בדין הישראלי, על פי תקנת השוק. רק לחוק המכר רוכש34 בהתמלא כל התנאים הנקובים בסעיף .הקונה את הנכס כשהוא נקי מכל זכות מישכון , ההוראה המוצעת היא אחת מההוראות המיועדות בין השאר, להבטיח איזון נאות בין נושה שקיבל זכות .שעבוד בכל נכסי החייב לבין מי שקונה נכס מהחייב הוראה זו אף מצמצמת, במידה מסוימת, את תלותו של .החייב בנושה סעיף קטן (א) המוצע מאמץ את העיקרון של קנייה בתנאי תקנת השוק באופן כללי, ואולם הוא מוותר על דרישת תום הלב של הקונה במקרה של רכישת נכס ממושכן ממוכר במהלך העסקים הרגיל. בשל השכיחות של מימון כנגד מלאי, בין בידי מממן כללי ובין בידי מממן נכס, קיים חשש שאם ידיעתו של הקונה על המישכון תיחשב חוסר תום לב כי אז תהיה בכך הכבדה על מכירת .המלאי של המוכר ויתור על דרישת תום הלב ועל ידיעה מצד הקונה אינו פוגע באינטרסים של הנושה מאחר שכאשר החייב ממשכן את המלאי שברשותו, הנושה ממילא יוצא מתוך הנחה שהנכסים במלאי יתחלפו, והכללים החלים על .תחליף מגנים במידה מספקת על זכות המישכון שיש לו נוסף על רכישה בתנאי תקנת השוק מוצע להכיר בכמה מקרים נוספים שבהם ירכוש הקונה את הנכס נקי ממישכון. מקרה אחד הוא לעניין מכירת נכס צרכני שלא בתנאי תקנת השוק. בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע כי מי שרוכש נכס צרכני, אף שלא בתנאי תקנת השוק, ירכוש אותו נקי ממישכון וזאת גם אם המכירה היתה שלא במהלך העסקים הרגיל של המוכר. התנאי העיקרי הוא שהקונה רוכש את הנכס לשימוש צרכני בלבד. לעניין זה "נכס צרכני" מוגדר כנכס אשר נרכש לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי. החלופה השנייה שמופיעה המוצע, אינה רלוונטית1 בהגדרת "נכס צרכני", בסעיף ואף אינה מתאימה שכן אם נכס נרכש כנכס עסקי ולאחר מכן מוסב לשימוש אישי, אין להעניק לקונה עדיפות על .פני נושה שלו מישכון קודם עדיפותו של קונה נכס צרכני על פני בעל זכות מישכון מותנית בכך ששוויו של הנכס הצרכני אינו עולה על סכום מסוים; בסעיף קטן (ד) מוצע לאפשר לשר המשפטים לשנות .את הסכום סעיף קטן (ג) דן במקרה נוסף שבו רוכש קונה את הנכס כשהוא נקי. מדובר במקרה שבו נכס ששוכלל שכלול זמני, כמו למשל, במקרה שמשכון היה מופקד בידי 18 הנושה אך הוחזר לחייב בשל הסיבות המנויות בסעיף המוצע; במקרה זה הקונה ירכוש את הנכס כשהוא ממורק מזכות המישכון רק אם הוא נהג בתום לב ובלא ידיעה .על המישכון על פי החוק המוצע, כסף הוא נכס הניתן 20 סעיף למישכון. נושה יכול לקבל זכות מישכון בכסף הן על ידי הוראה מפורשת בחוזה המישכון, הן במקרה שהמישכון כולל את כלל נכסיו של החייב, והן כאשר הכסף הוא תחליף לנכס המשועבד המקורי. אין הגבלה על דרך ,השכלול בכסף, וניתן, במקום לשכלל בדרך של הפקדה .) המוצע12 לרשום את המישכון (ראו דברי הסבר לסעיף עם זאת, בשל אופיו המיוחד של נכס זה, אין זה מוצדק להגן על נושה ששכלל בדרך של רישום מפני העברת הכסף ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 493 זכותו של אדם שקיבל שטר משוך בידי חייב או שהוסב על ידי החייב, כפירעון (ב) .חוב, עדיפה על זכות מישכון של נושה בשטר, גם אם שוכלל המישכון זכותו של מחזיק שטר או מסמך קניין סחיר, עדיפה על זכות מישכון של נושה (ג) ,בשטר או במסמך כאמור, ששכלל את המישכון בשכלול בדרך רישום או בשכלול זמני .ובלבד שהמחזיק רכש את זכותו בשטר או במסמך, בתמורה ובלא שידע על המישכון על אף הוראות סעיף קטן (ג), זכותו של מחזיק שטר או מסמך קניין סחיר שרכש (ד) את הזכות, בתמורה, במהלך העסקים הרגיל של המוכר, עדיפה על זכות המישכון של נושה כאמור באותו סעיף קטן, גם אם ידע המחזיק על המישכון ובלבד שאם חוזה . לא ידע המחזיק על האיסור- המישכון אסר על מכירת הזכות כאמור עדיפות של מממן נכס .21 זכות מישכון של מממן נכס, בנכס שאינו מלאי, עדיפה על זכות מישכון של נושה (א) אחר באותו נכס ששיכלל את המישכון, אם המישכון לטובת מממן הנכס שוכלל במועד :כמפורט להלן, לפי העניין ; לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס- בנכס מוחשי )1( . לפני שהחייב רכש זכות בנכס- בנכס לא מוחשי )2( ,) מממן המלאי- זכות מישכון של מממן נכס, בנכס שהוא מלאי (בסעיף קטן זה (ב) עדיפה על זכות מישכון של נושה אחר, במלאי, ששיכלל את המישכון, אם מממן המלאי מסר הודעה לנושה האחר ולפיה בכוונתו לקבל זכות מישכון במלאי המתואר בהודעה .וכן שכלל את המישכון, הכל לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס לאחר. על פי המוצע, נושה שמשכלל כסף או שטר או מסמך קניין סחיר בדרך של רישום, חשוף לזכויות של רוכשים או אוחזים, ואולם הרישום יקנה לו עדיפות על נושה אחר. אם ,הנושה מבקש להבטיח את עצמו גם מפני רוכשים ואוחזים .עליו לדרוש הפקדה של אותם נכסים בהתאם לכך מוצע לקבוע, בסעיף קטן (א), כי מי שקיבל מחייב כסף ונתן תמורה, יהיה עדיף על הנושה גם אם ידע על המישכון. עוד מוצע לתת עדיפות למי שקיבל כסף בלא תמורה אך זאת רק אם לא ידע על זכות המישכון .בכסף. יובהר כי הכוונה כמובן לכסף מזומן בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע הוראה מיוחדת למקרה של מתן שטר כדי לפרוע חוב. מוצע לקבוע שמי שמקבל שטר כפירעון חוב יהיה עדיף על נושה בעל זכות מישכון בשטר, וזאת כדי לאפשר לחייבים לשלם חובות לא מובטחים. במקרה זה אין נפקות לידיעה של מי שמקבל .את השטר, וזאת כדי לעודד פירעון חובות לא מובטחים .ממילא לנושה המובטח דרכים אחרות להגן על עצמו שטר או מסמך קניין סחיר מועברים, במהלך העניינים הרגיל, בדרך של מסירה. אין זה סביר לדרוש מאוחז שנתן תמורה בעדם לבדוק במרשם המשכונות אם קיים מישכון על נכסים אלה. לפיכך מוצע, בסעיף קטן (ג), לתת עדיפות לאוחז שנתן תמורה על בעל זכות מישכון בנכסים אלה ששכלל את זכותו בדרך של רישום; זאת רק בתנאי שהאוחז לא ידע על המישכון. אם האוחז לא נתן תמורה, הוא יהיה .עדיף רק אם לא ידע על המישכון עוד מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ד), שאם מסירת השטר נעשתה במהלך עסקיו הרגיל של המעביר כי אז הידיעה הפוגמת בזכותו של האוחז אינה ידיעה על עצם המישכון אלא .ידיעה בפועל על כך שהמסירה היא בניגוד לחוזה המישכון .הטעם להוראה זו היא לאפשר מסחר תקין עם חייב . המוצע1 המונח "מממן נכס", הוגדר בסעיף 21 סעיף עדיפותו של מממן נכס כלפי בעל שעבוד צף .(ד) לפקודת החברות169 מעוגנת כיום בסעיף הסעיף המוצע קובע את העיקרון שזכות מישכון של מממן נכס עדיפה על פני זכויות מישכון אחרות באותו הנכס גם אם אלה שוכללו לפניה. כלל עדיפות זה מהווה חריג נוסף לכלל של עדיפותו של הראשון בזמן, שהוא המוצע). עדיפותו של מממן25 הכלל השיורי (ראו סעיף נכס נקבעה בסעיפים קטנים (א) ו–(ב); בסעיף קטן (א) נדונה עדיפות של מממן נכס בכל נכס שאינו בגדר מלאי וסעיף .קטן (ב) נתייחד למקרה שבו הנכס המשועבד הוא מלאי מאליו מובן שאם למממן נכס אין עדיפות לפי הוראה זו ,כיוון שלא קוימו כל התנאים הנדרשים להשגת עדיפות תוכרע עדיפותו על פי ההוראה השיורית בדבר עדיפויות .25 בין נושים, קרי, על פי הוראת סעיף לגבי שני המקרים עדיפותו של מממן נכס תלויה בכך ששכלול זכות המישכון נעשה עד למועד מסירת החזקה בנכס לידי החייב, וזאת כדי למנוע מצב שנושה ייתן אשראי נוסף בהתבסס על הנכסים שבהחזקת החייב בלי לדעת שהם ממושכנים. לגבי נכס לא מוחשי, מאחר שלא קיים יסוד של חזקה בנכס, המועד הרלוונטי הוא המועד .שבו רכש החייב זכויות בנכס זכותו של אדם שקיבל שטר משוך בידי חייב או שהוסב על ידי החייב, כפירעון (ב) .חוב, עדיפה על זכות מישכון של נושה בשטר, גם אם שוכלל המישכון זכותו של מחזיק שטר או מסמך קניין סחיר, עדיפה על זכות מישכון של נושה (ג) ,בשטר או במסמך כאמור, ששכלל את המישכון בשכלול בדרך רישום או בשכלול זמני .ובלבד שהמחזיק רכש את זכותו בשטר או במסמך, בתמורה ובלא שידע על המישכון על אף הוראות סעיף קטן (ג), זכותו של מחזיק שטר או מסמך קניין סחיר שרכש (ד) את הזכות, בתמורה, במהלך העסקים הרגיל של המוכר, עדיפה על זכות המישכון של נושה כאמור באותו סעיף קטן, גם אם ידע המחזיק על המישכון ובלבד שאם חוזה . לא ידע המחזיק על האיסור- המישכון אסר על מכירת הזכות כאמור .21 זכות מישכון של מממן נכס, בנכס שאינו מלאי, עדיפה על זכות מישכון של נושה (א) אחר באותו נכס ששיכלל את המישכון, אם המישכון לטובת מממן הנכס שוכלל במועד :כמפורט להלן, לפי העניין עדיפות של מממן נכס ; לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס- בנכס מוחשי )1( . לפני שהחייב רכש זכות בנכס- בנכס לא מוחשי )2( ,) מממן המלאי- זכות מישכון של מממן נכס, בנכס שהוא מלאי (בסעיף קטן זה (ב) עדיפה על זכות מישכון של נושה אחר, במלאי, ששיכלל את המישכון, אם מממן המלאי מסר הודעה לנושה האחר ולפיה בכוונתו לקבל זכות מישכון במלאי המתואר בהודעה .וכן שכלל את המישכון, הכל לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 494 ,זכויות מישכון באותו נכס של מממן נכס שהוא המוכר ושל מממן נכס אחר (ג) .ששכללו את המישכון, יהיו באותה דרגת עדיפות עדיפות של מקבל שליטה .22 ,14 זכות מישכון של נושה ששכלל את המישכון בדרך של קבלת שליטה כאמור בסעיף .עדיפה על זכות מישכון של נושה אחר ששכלל את המישכון בדרך אחרת עדיפות של בעל זכות מישכון במסמך קניין סחיר .23 זכות מישכון במסמך קניין סחיר של נושה ששכלל את המישכון, עדיפה על זכות מישכון במיטלטלין הנכללים במסמך הקניין הסחיר, גם אם מישכון המיטלטלין שוכלל לפני .מועד שכלולו של מישכון מסמך הקניין הסחיר עדיפות בעל זכות מישכון במיטלטלין מחוברים .24 )(א10 נושים שזכויות המישכון שלהם הוחלו על מיטלטלין מחוברים לפי סעיף (א) וששכללו את המישכון לפני מועד חיבור המיטלטלין, יהא חלקו של כל אחד מהם במשכון לפי היחס שבין החיוב המובטח לטובתו לבין סך החיובים המובטחים על ידי .המשכון (א) של מממן נכס10 זכות מישכון שהוחלה על מיטלטלין מחוברים לפי סעיף (ב) ששכלל את המישכון לפני מועד חיבור המטלטלין, עדיפה על זכות מישכון באותם :מיטלטלין של נושה אחר ששכלל את המישכון, בהתקיים אחד מאלה ההבדל בין מלאי לבין נכסים אחרים הוא שכאשר ,נושה מממן מלאי ועומדת לו זכות מישכון של מממן נכס עליו להודיע, כמוצע בסעיף קטן (ב), לכל נושה מובטח קודם על זכות המישכון העומדת לו. דרישה זו נקבעה בשל המצב הנפוץ שעל פיו נושה נותן אשראי לחייב תוך שהוא מסתמך על המלאי כבטוחה אף שאין הוא המממן של אותו המלאי. במקרה שנושה זה התחייב על מימון חוזר הוא עלול לתת אשראי חדש כנגד מלאי ששועבד כבר למממן הנכס. כדי להגן על הנושה הקודם נדרש שמממן המלאי ייתן הודעה על זכותו לנושה קודם, הודעה שחייבת .להימסר לפני שהחייב קיבל חזקה בנכס סעיף קטן (ג) עוסק במקרה של תחרות בין שני מממנים של אותו הנכס, כשהאחד הוא, למשל, המוכר והשני הוא מממן כללי של הנכס. מוצע להעמיד את שניהם באותה .'דרגת עדיפות כך שהם יתחלקו בנכס 'פרי–פסו מוצע כאמור לאפשר לנושה לשכלל14 בסעיף 22 סעיף מישכון בניירות ערך הנסחרים בבורסה או מישכון של פיקדון כספי, בדרך של קבלת שליטה בנכס " האמור קובע מה נחשב כ"קבלת שליטה14 הממושכן; סעיף .לעניין זה מוצע לקבוע את עדיפותו של נושה ששכלל22 בסעיף את המישכון בדרך של קבלת שליטה על פני נושה קודם .ששכלל את זכות המישכון בדרך של רישום בסעיף זה מוצע להקנות עדיפות לנושה שזכות 23 סעיף השעבוד שלו היא במסמך קניין סחיר על פני נושה שקיבל זכות שעבוד במיטלטלין הכלולים במסמך הקניין, וזאת גם אם הנושה שקיבל זכות שעבוד במיטלטלין שכלל את זכותו קודם. מאליו מובן שהעדיפות תופסת גם לגבי נושה ששכלל זכות מישכון במיטלטלין לאחר הוצאת מסמך הקניין הסחיר. הוראה זו נדרשת מאחר שמסמך קניין סחיר ניתן בקלות להעברה לצד שלישי, ונושה אשר מקבל זכות שעבוד במיטלטלין אמור לדעת אם מיטלטלין אלה יוחזקו אצל שומר (מחסן ערובה, למשל), שאז הוא נושא .בסיכון שיוצא לגבי המיטלטלין מסמך קניין סחיר תחרות בין נושים אחרים או תחרות בין שני נושים שלהם זכות שעבוד במסמך קניין מוסדרת בהוראות אחרות בחוק המוצע, כמו למשל, ההוראה בדבר כללי עדיפות המוצע), או ההוראה הדנה בעדיפותם25 שיוריים (סעיף .) המוצע20 של מחזיקים בכסף ובתחליף כסף (סעיף חוק המיטלטלין הדן כאמור בנושא של 24 סעיף מיטלטלין שחוברו או שעורבבו (ר' דברי ), אינו מסדיר את הנושא של תחרות בין10 הסבר לסעיף זכות מישכון שהיתה במיטלטלין ערב החיבור, והועתקה למיטלטלין המחוברים, לבין זכות מישכון שנוצרה במיטלטלין המחוברים. כמו כן אין התייחסות למקרה ששני הנכסים שחוברו היו, ערב החיבור, ממושכנים לנושים שונים. בהעדר הוראה מפורשת יחולו כנראה ההוראות השיוריות שלפיהן מי שרשם ראשון יזכה בעדיפות, אך נראה שכלל זה אינו מתאים למקרה הנדון מכיוון שהכלל בדבר ראשון בזמן מתייחס לזכויות מישכון בנכס כלפי אותו .נכס ,במקרה של מיטלטלין מחוברים נראה מתאים יותר ,אם ערך הנכס המחובר נופל מערך הנכסים ערב החיבור לחלק את הנכס באופן פרופורציונלי לסכום החיוב המובטח .))(סעיף קטן (א ,לגבי תחרות בין בעל זכות מישכון בנכס טרם החיבור לבין בעל זכות מישכון בנכס המחובר, מוצע שהעדיפות תיקבע על פי מועד השכלול, כלומר תחול ההוראה .השיורית באשר לעדיפות הראשון בזמן בסעיף קטן (ב) מוצע להסדיר את המקרה שבו לנושה ,היתה זכות מישכון של מממן נכס במיטלטלין טרם החיבור תוך הבחנה בין מיטלטלין שהם מלאי לבין מיטלטלין ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 495 זכות המישכון של הנושה האחר הוחלה על המיטלטלין המחוברים לפי )1( ;)(א10 סעיף זכות המישכון של הנושה האחר נוצרה לאחר החיבור, במיטלטלין מחוברים )2( ;שאינם מלאי זכות המישכון של הנושה האחר נוצרה לאחר החיבור, במיטלטלין מחוברים )3( שהם מלאי, ובלבד שמממן הנכס רשם הודעת מישכון הכוללת את תיאור המיטלטלין המחוברים ומסר הודעה לנושה האחר ולפיה בכוונתו לקבל זכות .מישכון במיטלטלין המחוברים המתוארים בהודעה, הכל לפני החיבור כללי עדיפות שיוריים .25 ,זכות מישכון של נושה ששיכלל את המישכון עדיפה על זכות של נושה אחר (א) .לרבות בהליכי חדלות פירעון של החייב זכות מישכון של נושה שמועד שכלול המישכון לטובתו קודם למועד שכלול (ב) .המישכון לטובת נושה אחר, עדיפה על זכות המישכון של הנושה האחר היו כמה נושים בעלי זכות מישכון שלא שכללו את המישכון, יהא חלקו של כל (ג) אחד מהם במשכון לפי היחס שבין החיוב המובטח לטובתו לבין סך החיובים המובטחים .על ידי המשכון ידיעה על זכות מישכון וחובת תום הלב .26 לעניין פרק זה, לא יראו אדם כפועל בחוסר תום לב רק משום שפעל תוך ידיעה על .קיום זכות מישכון של אדם אחר אחרים. ההסדר המיוחד לגבי מלאי דומה במהותו להסדר (ב) המוצע הדן בתחרות בין מממן נכס שהוא21 שבסעיף מלאי לבין נושה אחר שקיבל זכות מישכון במלאי. דברי .ההסבר לאותו סעיף יפים גם לסעיף קטן זה , בסעיפים הקודמים נדונו כללי עדיפות מיוחדים 25 סעיף הנובעים הן מטיב הנכסים הממושכנים והן מאפיונים מיוחדים של הנושים. הסעיף המוצע מסדיר תחרות בין נושים אם לא חלים עליהם כללי העדיפות המיוחדים האמורים. המבחן המוצע הוא מתן עדיפות .לנושה ששכלל ראשון בזמן ראוי לשים לב שבסעיף מדובר על נושים בעלי זכות מישכון. בתחרות בין קונה לבין בעל זכות מישכון סעיף זה אינו רלוונטי, ועל תחרות עם קונים תחול ההוראה שיוחדה .) המוצע19 לקונים (סעיף לחוק הקיים לבין4 הבדל מהותי חשוב בין סעיף הסעיף המוצע הוא בנושא הנפקות של ידיעתו של נושה על מישכון קודם. לפי החוק הקיים, גם אם לא שוכלל משכון בדרך של רישום או הפקדה, יהיה הנושה הראשון עדיף על נושה מאוחר אם הלה ידע על זכות המישכון .הקודמת על פי ההצעה אין נפקות לידיעה של הנושה השני והמבחן הקובע את עדיפותו של הנושה הראשון הוא אם השתכללה זכותו על פי החוק. האיזון הראוי, בפרט שמדובר בחוק מסחרי, הוא לקבוע סדר עדיפויות על פי מבחן אובייקטיבי ברור, שיקנה ודאות לשחקנים בשוק .האשראי בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע את העיקרון שנושה ששכלל את זכות המישכון עדיף על פני נושה אחר כדוגמת מעקל, כמו גם לגבי נושה שיש לו משכון אשר לא שכלל אותו. עדיפות זו חלה גם בהליכי חדלות פירעון .של החייב בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שהעדיפות בין כמה נושים ששכללו את זכות המישכון שיש להם תיקבע על .פי מועד השכלול, על פי הראשון בזמן סעיף קטן (ג) עניינו במקרה שבו ישנם כמה נושים ,בעלי זכות מישכון שלא שכללו את המישכון. כעיקרון , לחוק המיטלטלין12 תחרות בין זכויות מוסדרת בסעיף ולכן לכאורה היה מקום לפנות להוראה זו כדי למצוא פתרון במקרה של שני בעלי זכויות מישכון שלא שכללו את הזכות. עם זאת, פתרון של העדפת נושה אחד על פני השני כקבוע בחוק האמור אינה נראית מוצדקת, ולכן מוצע לקבוע, בסעיף קטן (ג), שבעלי זכות המישכון יחלקו בנכס .'הממושכן 'פרי–פסו ,החוק המוצע הוא חוק מסחרי אשר מסדיר 26 סעיף בין השאר, את היחסים בין נושים שונים של חייב שלהם זכות מישכון בנכסי החייב. נושים אלה הם לרוב גופים מתוחכמים אשר אשר יודעים כיצד להגן על האינטרסים שלהם. בסביבה מסחרית זו הנדבך העיקרי הוא הוודאות המשפטית ומתן אפשרות לדעת מראש את מידת החשיפה של החייב, ככל שניתן. לגבי אלה אין זה ראוי להכליל בחוק אלמנט של ידיעה על משכון קודם אשר עלול לפגוע במעמדו של נושה. דבר זה יגרום לחוסר ודאות ופגיעה ביעילות של החוק המוצע. לפיכך, מוצע בסעיף זה זכות המישכון של הנושה האחר הוחלה על המיטלטלין המחוברים לפי )1( ;)(א10 סעיף זכות המישכון של הנושה האחר נוצרה לאחר החיבור, במיטלטלין מחוברים )2( ;שאינם מלאי זכות המישכון של הנושה האחר נוצרה לאחר החיבור, במיטלטלין מחוברים )3( שהם מלאי, ובלבד שמממן הנכס רשם הודעת מישכון הכוללת את תיאור המיטלטלין המחוברים ומסר הודעה לנושה האחר ולפיה בכוונתו לקבל זכות .מישכון במיטלטלין המחוברים המתוארים בהודעה, הכל לפני החיבור .25 ,זכות מישכון של נושה ששיכלל את המישכון עדיפה על זכות של נושה אחר (א) .לרבות בהליכי חדלות פירעון של החייב כללי עדיפות שיוריים זכות מישכון של נושה שמועד שכלול המישכון לטובתו קודם למועד שכלול (ב) .המישכון לטובת נושה אחר, עדיפה על זכות המישכון של הנושה האחר היו כמה נושים בעלי זכות מישכון שלא שכללו את המישכון, יהא חלקו של כל (ג) אחד מהם במשכון לפי היחס שבין החיוב המובטח לטובתו לבין סך החיובים המובטחים .על ידי המשכון .26 לעניין פרק זה, לא יראו אדם כפועל בחוסר תום לב רק משום שפעל תוך ידיעה על .קיום זכות מישכון של אדם אחר ידיעה על זכות מישכון וחובת תום הלב ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 496 פרק ה': הוראות כלליות לגבי משכונות העברת מידע לחייב .27 החייב רשאי לדרוש מנושה שלטובתו מישכן נכס, העתק של חוזה המישכון וכן מידע :בעניינים אלה סכום החיוב שלהבטחתו ניתן המשכון, מעודכן למועד המצוין בדרישה, ותנאי )1( ;הפירעון .תיאור מפורט של הנכס הממושכן )2( העברת זכויות החייב בנכס הממושכן .28 ,על אף האמור בהוראות כל דין, העברת זכויותיו של החייב בנכס הממושכן, לאחר (א) למעט העברה בלא תמורה ולרבות מישכון נוסף של הנכס הממושכן, תקפה, על אף הוראה אחרת בחוזה המישכון; נקבעה הוראה אחרת כאמור, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהזכות של הנושה לתרופות בשל הפרת החוזה למעט תרופת אכיפה .ותרופה בשל גרם הפרת חוזה מישכן החייב נכס במישכון נוסף לטובת נושה אחר, רשאי הנושה האחר לממש (ב) את המשכון רק בהסכמת הנושה הראשון; הנושה הראשון לא יסרב לתת את הסכמתו .אלא מטעמים סבירים פירות המשכון.29 .שוכלל משכון בדרך של הפקדה, יחול המישכון גם על פירות המשכון (א) לקבוע שידיעה על משכון קודם אינה פוגעת בתום לבו של הנושה שיודע. הסיכון צריך להיות מוטל על נושה בעל .זכות מישכון קודמת שלא שכלל את זכות המישכון הסעיף המוצע קובע פרוצדורה שבהתאם אליה 27 סעיף רשאי החייב לקבל מידע מהנושה. סעיף זה הכרחי מאחר שהמרשם מבוסס על הודעת מישכון אשר בה אין פרטים מלאים לגבי ההלוואה, ואין המרשם מתעדכן .לאחר רישום הודעת המישכון מוצע להקנות את הזכות רק לחייב. לכאורה, ניתן לטעון שהחייב רשאי לדרוש ממילא מידע זה אף בלא הוראה בחוק, אך התשובה לשאלה זו אינה חד–משמעית .וכדי להסיר ספק, מן הראוי לקבוע זאת בחוק לחוק הקיים קובע הוראה ולפיה החייב6 סעיף 28 סעיף רשאי לשעבד את הנכס הממושכן פעם נוספת אך המשכון השני יהיה כפוף למשכון הראשון, והנושה בעל המשכון הראשון יהיה זכאי להיפרע ראשון מהנכס .הממושכן, והכל באין הסכם אחר בין הצדדים מוצע לקבוע הוראה כללית באשר לזכותו של החייב :לבצע עסקאות בנכס הממושכן כמפורט להלן לחוק המשכון הקיים דן אך ורק6 בעוד שסעיף .במישכון נוסף, הסעיף המוצע כולל גם העברת בעלות בשיטה המאפשרת מישכון של נכסיו של החייב, לרבות נכסים עתידיים, אין לתת זכות לנושה "להקפיא" את נכסיו של החייב ולגרום להשתעבדותו המוחלטת של החייב לרצונו או להסכמתו של הנושה. סעיף זה הוא אחת מההוראות החשובות להגנה על החייב ולאיזון בין האינטרסים של הנושה לבין האינטרסים של החייב ושל נושים אחרים של החייב, והיא בעלת חשיבות מיוחדת ,כאשר יש פער בין גובה החיוב לבין שווי הנכס הממושכן והחייב מבקש למשכן שנית את הנכס. בשיטת משפט המכירה בזכות הקניין של היחיד, אין מקום לפרט להגביל .את יכולתו של פרט אחר לעשות עסקאות בנכסים שיש לו עם זאת, ניתן לראות בכך הפרת חוזה אם כך קבע הנושה בחוזה. בהתאם לכך, מוצע בסעיף קטן (א) לקבוע במפורש שעומדת לנושה תביעה בשל הפרת חוזה אך נשללות ממנו .תביעת אכיפה או תביעה בשל גרם הפרת חוזה במקרה של מישכון נוסף, הבעיה המרכזית של הנושה הראשון היא שנושה שני עלול לממש את המשכון בעיתוי לא נוח לנושה הראשון. ולכן, כדי שלא לפגוע בנושה הראשון מעבר לנדרש, מוצע שהנושה השני לא יהיה רשאי .לממש את המשכון בלא הסכמה של הנושה הראשון יובהר, שגם על פי המצב החוקי כיום, תאגידים .בנקאיים אינם יכולים לאסור איסור גורף על מישכון נוסף בנושא450 'א להוראת ניהול בנקאי תקין מס19 על פי סעיף מתן הלוואות לדיור (שעבוד נכס בדרגה שנייה), תאגיד בנקאי אינו רשאי לסרב סירוב בלתי סביר לשעבוד נוסף .של הנכס מוצע לפיכך לאפשר לחייב לבצע עסקאות על אף הוראה בחוזה המישכון האוסרת או מגבילה עשיית עסקאות, למעט במקרה של העברה בלא תמורה, הוראה המקובלת בכל החקיקות אשר מאמצות את המודל .האמריקני והקנדי של מישכון לחוק8 סעיף קטן (א) חוזר על האמור בסעיף 29 סעיף הקיים. סעיף קטן (ב) הוסף כדי להבהיר מה .דינם של פירות שהם כסף העיקרון הכללי שבסעיף קטן (א) הוא שהמשכון יחול גם על הפירות, כשמשמעות הדבר שאף הם יהיו מופקדים .בידי הנושה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 497 על אף הוראות סעיף קטן (א) היו הפירות כאמור באותו סעיף קטן, כסף, יזקוף (ב) .הנושה את הכסף לפירעון החיוב המובטח או יעבירו לחייב, לפי בחירת החייב .הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אם לא נקבע אחרת בחוזה המישכון (ג) שימוש במשכון .30 שוכלל משכון בדרך הפקדה, רשאי הנושה לעשות שימוש במשכון רק בהסכמת (א) . לא יעשה בו שימוש כלל- החייב, ואולם אם המשכון הוא נכס צרכני הסכים החייב כי הנושה יעשה שימוש במשכון, ישלם לו הנושה, באין הסכם (ב) .אחר, את התמורה הראויה מישכון של חלק בנכס.31 - מושכן חלק בלתי מסוים של נכס (א) ;לא ניתן לחלק את הנכס אלא בהסכמת הנושה או ברשות בית המשפט )1( זכותו של החייב לתבוע את חלוקת הנכס תהא נתונה גם לנושה, מהמועד )2( .שבו זכאי הנושה לממש את המשכון ,חולק נכס שהיה בבעלות משותפת של החייב ושל אחרים, לפי הוראות סעיף זה (ב) .יחול המישכון על החלק שקיבל החייב דרישה לקיום זכות שמושכנה .32 מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר, זכאי הנושה לדרוש את קיומה כשם שהחייב היה יכול, גם אם המועד לקיום הזכות חל לפני המועד לקיום החיוב המובטח, אלא אם .כן הוסכם אחרת בחוזה המשכון פדיון המשכון .33 החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מהמישכון או ממימוש המשכון, רשאים (א) .לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב המובטח לאחר שהגיע המועד לקיומו החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מהמישכון או ממימוש המשכון, רשאים (ב) לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב המובטח לפני המועד לקיומו, ובלבד שבחיוב לתשלום כסף הנושא ריבית ישלמו לנושה גם את הריבית שהיתה מגיעה לו עד המועד לקיום החיוב או בעד שישה חדשים אחרי התשלום, לפי התקופה הקצרה מביניהן, והכל .אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון במקרה של כסף לא יחול הכלל האמור, והנושה יהיה חייב להעביר את הכסף לחייב או לזקפו על חשבון החיוב. יש לציין שמתן זכות בחירה לנושה עלולה להיות בעייתית, שכן ייתכן שכתוצאה מהפירעון המוקדם, חלקי או מלא, ייגרם נזק לנושה המזכה אותו בפיצוי. אם כך המצב, אין סיבה שהכסף ישמש לפירעון החיוב ויש להשאיר את הבחירה .לחייב אם לקבל את הכסף לידיו או לבצע פירעון מוקדם זכותו של הנושה או של מי שמחזיק בנכס 30 סעיף הממושכן מטעמו, להשתמש במשכון שהופקד .בידיו אינה מובנת מאליה לחוק הקיים מתיר לנושה להשתמש במשכון10 סעיף בכפוף להסכמתו של החייב. מוצע לסייג את הסעיף הקיים כך שאם מדובר בנכס צרכני לא תהיה לנושה זכות שימוש .על אף הסכם בין הנושה לבין החייב הסעיף המוצע שעניינו "מישכון של חלק 31 סעיף , לחוק הקיים11 בנכס" חוזר על האמור בסעיף תוך הבהרה שההסדר האמור בסעיף יחול גם במקרה שבעלים יחידי של נכס מבקש למשכן חלק בלתי מסוים מן .הנכס שבבעלותו הסעיף המוצע שעניינו "דרישה לקיום זכות 32 סעיף לחוק20 שמושכנה" חוזר על האמור בסעיף הקיים, בשינוי נוסח אחד. במקום לקבוע שהנושה זכאי לדרוש את "מימוש" הזכות, מוצע להשתמש במילים ""לדרוש את קיומה" וזאת כדי להימנע מהמילה "מימוש .שעלולה להתפרש כמימוש המשכון הסעיף המוצע שעניינו "פדיון המשכון" חוזר 33 סעיף לחוק הקיים עם כמה13 על האמור בסעיף שינויים. מוצע למחוק את המילים "אף אם יש קביעה אחרת בהסכם המישכון" המופיעות בסיפה של סעיף קטן (א), שכן ככלל הוראות החוק המוצע אינן ניתנות להתנאה אלא מקום שנאמר כך במפורש. לפיכך, הסיפה )האמורה, כמו גם ההתייחסות בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג .להתנאה בחוזה מיותרות 5 בנוסף, הוראת סעיף קטן (ג) נמחקה שכן הוראת סעיף לחוק הקיים5 לחוק הקיים אינה כלולה בחוק המוצע. סעיף מאפשר מעין תקנת שוק במשכון, קרי, מתן תוקף למשכון אף אם הממשכן לא היה הבעלים של המשכון או לא היה האמורה מבטאת עיקרון5 זכאי למשכנם. הוראת סעיף על אף הוראות סעיף קטן (א) היו הפירות כאמור באותו סעיף קטן, כסף, יזקוף (ב) .הנושה את הכסף לפירעון החיוב המובטח או יעבירו לחייב, לפי בחירת החייב .הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אם לא נקבע אחרת בחוזה המישכון (ג) .30 שוכלל משכון בדרך הפקדה, רשאי הנושה לעשות שימוש במשכון רק בהסכמת (א) . לא יעשה בו שימוש כלל- החייב, ואולם אם המשכון הוא נכס צרכני שימוש במשכון הסכים החייב כי הנושה יעשה שימוש במשכון, ישלם לו הנושה, באין הסכם (ב) .אחר, את התמורה הראויה .31 - מושכן חלק בלתי מסוים של נכס (א) מישכון של חלק בנכס ;לא ניתן לחלק את הנכס אלא בהסכמת הנושה או ברשות בית המשפט )1( זכותו של החייב לתבוע את חלוקת הנכס תהא נתונה גם לנושה, מהמועד )2( .שבו זכאי הנושה לממש את המשכון ,חולק נכס שהיה בבעלות משותפת של החייב ושל אחרים, לפי הוראות סעיף זה (ב) .יחול המישכון על החלק שקיבל החייב .32 מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר, זכאי הנושה לדרוש את קיומה כשם שהחייב היה יכול, גם אם המועד לקיום הזכות חל לפני המועד לקיום החיוב המובטח, אלא אם .כן הוסכם אחרת בחוזה המשכון דרישה לקיום זכות שמושכנה .33 החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מהמישכון או ממימוש המשכון, רשאים (א) .לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב המובטח לאחר שהגיע המועד לקיומו פדיון המשכון החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מהמישכון או ממימוש המשכון, רשאים (ב) לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב המובטח לפני המועד לקיומו, ובלבד שבחיוב לתשלום כסף הנושא ריבית ישלמו לנושה גם את הריבית שהיתה מגיעה לו עד המועד לקיום החיוב או בעד שישה חדשים אחרי התשלום, לפי התקופה הקצרה מביניהן, והכל .אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 498 אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לפדות חלק מן המשכון על ידי קיום חלק (ג) .מן החיוב המובטח, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה המישכון פדיון משכון שלא על ידי החייב .34 בידי מי שאינו החייב, זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע33 נפדה משכון לפי סעיף ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס, יעמוד לו המשכון למעט- להבטחת זכותו זו; בסעיף זה, "החייב", לעניין מישכון להבטחת חיובו של אחר .בעל הנכס פקיעת המישכון.35 .חדל החיוב המובטח, יפקע המישכון (א) פקע המישכון, יחזיר הנושה לחייב את המשכון אם הופקד בידי הנושה או בידי (ב) שומר מטעמו, בתוך שבועיים מיום שחדל החיוב; נרשם המישכון, יגיש הנושה בקשה . ימים מיום שחדל החיוב30 למחיקתו, בתוך .הנושה לא יגבה מהחייב תשלום בעד החזרת המשכון או מחיקת רישומו (ג) פרק ו': מימוש המשכון מימוש המשכון .36 לא קוים החיוב המובטח במועדו, רשאי הנושה להיפרע מן המשכון בדרך של (א) .מימושו אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש לפי חוק זה, כל עוד לא הגיע (ב) .המועד לקיום החיוב המובטח דרכי המימוש.37 - מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, ואולם במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה, יהיה המימוש בהתאם )1( ;לאותן הוראות במשכון מופקד או במשכון רשום יכול שהמימוש יהיה על פי צו רשם ההוצאה )2( ;לפועל של בעלות נחזית של המחזיק בנכס כלפי הנושה. הרציונל של הגנה על נושה מפני מי שמחזיק בנכס על חשבונו של החייב אינה מקובלת בדיני המשכון המודרניים, שבהם לרוב הנושה הוא נושה מקצועי שעורך וראוי שיערוך את .הבדיקות הרלוונטיות בדבר הזכות למשכן את הנכס הסעיף המוצע שעניינו "פידיון משכון שלא 34 סעיף לחוק14 על ידי החייב" חוזר על האמור בסעיף .הקיים, למעט הסיפה אשר נוספה לצורך הבהרה ."הסעיף המוצע עניינו "פקיעת המשכון 35 סעיף )(א15 סעיף קטן (א) שבו חוזר על הוראת סעיף .לחוק הקיים (ב) לחוק הקיים מעניק לחייב את הזכות15 סעיף לדרוש מהנושה לבצע את הפעולות הנדרשות כתוצאה מפקיעת המישכון. בסעיף קטן (ב) מוצע להטיל ישירות חובה על הנושה לבצע פעולות אלה, זאת מאחר שהניסיון מלמד שבמקרים רבים החייבים לא עומדים על זכותם אלא כאשר הם מעוניינים למכור את הנכס שעדיין רשום עליו מישכון או שהם מעוניינים למשכן אותו שוב. הטלת חובה על הנושה משמעה גם שההוצאות הכרוכות במילוי החובה יהיו מוטלות על הנושה. עם זאת, מוצע לקבוע במפורש שההוצאות בשל מחיקת הרישום או החזרת המשכון יחולו על הנושה. עיקרון זה תואם את העיקרון (הצעת חוק2011-שבהצעת חוק דיני ממונות, התשע"א הצעת חוק דיני- ) (להלן712 'הממשלה, התשע"א, עמ ממונות), שעל פיו הוצאות לקיום חיוב מוטלות על החייב .) להצעה האמורה56 (סעיף מעבר לכך שההוראה המוצעת באה להגן על החייבים, יהיה בכך גם כדי לגרום למחיקת משכונות ישנים .מהמרשם, וכך לסייע לשמרו עדכני (ג) לחוק הקיים נמחק שכן הוא מיותר. על15 סעיף , המוצע, המשכון יכול להיות לחיוב מתחדש2 פי סעיף ולפיכך קיום החיוב כאשר מדובר בחיוב מתחדש ממילא .אינו מפקיע את המשכון "הסעיף המוצע שעניינו "מימוש המשכון 36 סעיף לחוק הקיים, בשינויי16 חוזר על האמור בסעיף . המוצע2 נוסח קלים כדי להתאימו לנוסחו של סעיף הסעיף המוצע שעניינו "דרכי המימוש" חוזר 37 סעיף לחוק הקיים, בשינויי17 על האמור בסעיף .נוסח קלים ובכמה שינויים אחרים השינוי הראשון הוא מחיקת המילים "וכן במשכון לחוק הקיים. מאחר17 ) לסעיף3( ניירות ערך" שבפסקה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 499 במשכון מופקד המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי יכול שהמימוש יהיה )3( : כל אחד מאלה- "על ידי הגוף המוסדי עצמו בלא צו כאמור; בפסקה זו, "גוף מוסדי ;תאגיד בנקאי (א) ;בנק ישראל (ב) -מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א (ג) ;9‏1981 ,)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל (ד) ;10‏2005-התשס"ה לחוק46 מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף (ה) ;ניירות ערך ;א לחוק ניירות ערך50 מסלקה כהגדרתה בסעיף (ו) .גופים נוספים שיקבע השר באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ז) .32 במשכון שהוא זכות לקבלת כסף יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף )4( מימוש על פי צו מאת בית משפט או רשם הוצאה לפועל .38 מימוש משכון על פי צו בית משפט או צו רשם ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה .לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין מימוש על ידי גוף מוסדי .39 ), יהיה במכירה בדרך3(37 מימוש של משכון על ידי גוף מוסדי כאמור בסעיף (א) בדרך מסחרית- מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים מאותו סוג, ובאין שוק כזה .סבירה לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם (ב) הודעה במועד- והוא ומענו ידועים לגוף המוסדי- שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש .סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון הגוף המוסדי אחראי כלפי החייב וכל אדם כאמור בסעיף קטן (ב) לנזק שנגרם (ג) .להם בשל מימוש המשכון שלא בהתאם להוראות חוק זה מימוש מישכון על כלל נכסי החייב .40 ,, חל מישכון על כלל נכסיו של החייב או מרביתם38– ו37 על אף האמור בסעיפים (א) כפי שהם מעת לעת, ניתן לממש את המשכון רק על ידי מינוי כונס נכסים על פי צו .של בית משפט המוצע, ניתן לשכלל ניירות ערך בדרך14 שכאמור בסעיף של קבלת שליטה, וההוראות בנושא הפקדה חלות על )3( שכלול בדרך זו, די להזכיר משכון שהופקד בפסקה .לסעיף המוצע ). על פי החוק הקיים4( השינוי השני הוא לעניין פסקה מימוש המשכון יכול שיהיה כאמור בהוראה הדנה בדרישה לקיום זכות שמושכנה. ואולם מימוש משכון משמעו קבלת כסף תמורתו ופירעון החיוב באמצעותו. דבר זה מתקיים רק .כאשר מדובר בזכות לקבלת כסף הסעיף המוצע שעניינו "מימוש על פי צו מאת 38 סעיף בית משפט או רשם הוצאה לפועל" חוזר על . לחוק הקיים18 האמור בסעיף הסעיף המוצע שעניינו "מימוש על ידי גוף 39 סעיף לחוק19 מוסדי" חוזר על האמור בסעיף .הקיים כפי שהוזכר לעיל במבוא לדברי ההסבר, החוק 40 סעיף ,המוצע מבקש לבטל את מוסד השעבוד הצף אך לשמור, במידת האפשר, על סדרי העדיפויות שנוהגים במקרה של שעבוד צף. בהתאם לכך הסעיף המוצע חל ,במקרה שהמישכון חל על כלל נכסי החייב או על מרביתם בדומה לשעבוד הצף. מכירת נכסים- כפי שהם מעת לעת ,אלה תוביל, בסופו של דבר להפסקת פעילותו של העסק וניהולם לצורך מימוש משמעו למעשה, העברת ניהול העסק לידי המממש. מובן כי הסעיף לא יחול לגבי נכס .208 'ס"ח התשמ"א, עמ 9 .889 'ס"ח התשס"ה, עמ 10 במשכון מופקד המשמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי יכול שהמימוש יהיה )3( : כל אחד מאלה- "על ידי הגוף המוסדי עצמו בלא צו כאמור; בפסקה זו, "גוף מוסדי ;תאגיד בנקאי (א) ;בנק ישראל (ב) -מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א (ג) ;9‏1981 ,)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל (ד) ;10‏2005-התשס"ה לחוק46 מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף (ה) ;ניירות ערך ;א לחוק ניירות ערך50 מסלקה כהגדרתה בסעיף (ו) .גופים נוספים שיקבע השר באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ז) .32 במשכון שהוא זכות לקבלת כסף יכול שהמימוש יהיה כאמור בסעיף )4( .38 מימוש משכון על פי צו בית משפט או צו רשם ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה .לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין מימוש על פי צו מאת בית משפט או רשם הוצאה לפועל .39 ), יהיה במכירה בדרך3(37 מימוש של משכון על ידי גוף מוסדי כאמור בסעיף (א) בדרך מסחרית- מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים מאותו סוג, ובאין שוק כזה .סבירה מימוש על ידי גוף מוסדי לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא לאחר שנתן לחייב ולכל אדם (ב) הודעה במועד- והוא ומענו ידועים לגוף המוסדי- שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש .סביר מראש על הצעדים שהוא עומד לנקוט למימוש המשכון הגוף המוסדי אחראי כלפי החייב וכל אדם כאמור בסעיף קטן (ב) לנזק שנגרם (ג) .להם בשל מימוש המשכון שלא בהתאם להוראות חוק זה .40 ,, חל מישכון על כלל נכסיו של החייב או מרביתם38– ו37 על אף האמור בסעיפים (א) כפי שהם מעת לעת, ניתן לממש את המשכון רק על ידי מינוי כונס נכסים על פי צו .של בית משפט מימוש מישכון על כלל נכסי החייב ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 500 :מונה כונס נכסים לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה (ב) לפקודת פשיטת הרגל או78 חובות בני קדימה כמשמעותם בסעיף )1( לפקודת החברות, לפי העניין, ייפרעו מתוך הנכסים שהגיעו לידי354 בסעיף ;)הכונס, לפני פירעון החוב המובטח במשכון כאמור בסעיף קטן (א הכונס יודיע על מינויו לכונס הנכסים הרשמי, בתוך שבעה ימים ממועד )2( ;המינוי בית משפט מחוזי רשאי להורות לכונס, בצו, כי בעניינים שנקבעו בו עליו )3( לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות; צו כאמור יכול שיינתן ביוזמת בית המשפט או לפי בקשה מאת כונס הנכסים הרשמי, נושה, משתתף כהגדרתו בפקודת החברות או ממונה בהליכי חדלות פירעון; לעניין זה, "ממונה בהליכי כונס או כונס זמני של נכסי החייב או נאמן, שמונו לפי פקודת- "חדלות פירעון פשיטת הרגל, מפרק או מפרק זמני שמונו לפי פקודת החברות וכן בעל תפקיד . לחוק החברות350 שמונה לפי סעיף השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות (ג) לעניין מינוי כונס נכסים לפי סעיף זה וסמכויותיו, ובכלל זה בדבר דרך המינוי ותנאי .הכשירות מימוש מוקדם של משכון .41 בית משפט רשאי, על פי בקשת החייב, הנושה או המחזיק במשכון, לצוות על (א) מימוש המשכון לפני שהגיע המועד לקיום החיוב המובטח או לתת הוראות אחרות שימצא לנכון, אם נוכח שהנכס הממושכן עלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר מערכו .או שזכויות הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת .מימוש המשכון לפי סעיף זה יהיה בדרך שיורה בית המשפט (ב) פירעון מוקדם של החיוב .42 סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב המובטח מתוך קיום זכות לפי סעיף ייזקף על חשבון החיוב, אלא אם כן הסכימו41 או מתוך מימוש מוקדם לפי סעיף32 .הצדדים אחרת הזכות לגביית החיוב שלא על ידי מימוש המשכון .43 אין במישכון כדי לגרוע מזכותו של הנושה לגבות את החיוב שלא על ידי מימושו, ואין במימוש המשכון כדי לגרוע מזכותו לגבות את יתרת החיוב שלא נפרעה במימוש, והכל .אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה המישכון (ב) שכן ממילא אין5 צרכני שלא ניתן לשעבדו לפי סעיף הוא מקיים את התנאי של מישכון החל על נכסי החייב כפי .שהם מעת לעת לפי הדין הקיים ניתן לממש שעבוד צף רק באמצעות צו של בית משפט. מוצע לקבוע, בהתאם, כי מימוש נכסים .אלה יהיה רק בצו של בית משפט בדומה להוראות החלות על שעבוד צף, מוצע להקנות לחובות בדין קדימה עדיפות על פני הנושה, כך שחובות אלה ייפרעו בטרם ייפרע הנושה המובטח בנכסים המשועבדים. הוראה זו אף היא נובעת מהתפישה, שמימוש משמעו הפסקת פעילות העסק. מכאן שבעת המימוש יש .להחיל את דיני הקדימה שחלים בעת פירוק העסק בפקודת החברות קיימות הוראות אשר מסדירות את ,פעולתו של כונס ואת דרך מינויו. ההוראות האמורות חלות בין השאר, במקרה של מינוי כונס נכסים מטעם איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף. מאחר ולפי ההצעה אין עוד צורך בשעבוד צף מחד גיסא, אך יש נסיבות שבהן מוצע למנות כונס מאידך גיסא, מוצע לקבוע הוראות דומות לאלה שבפקודת החברות על מינוי כונס לפי סעיף זה. מינוי כונס .לפי סעיף זה יכול שיהיה גם במקרה של נכסי יחיד הסעיף המוצע שעניינו "מימוש מוקדם של 41 סעיף לחוק21 משכון" חוזר על האמור בסעיף .הקיים הסעיף המוצע שעניינו "פירעון מוקדם של 42 סעיף לחוק22 החיוב" חוזר על האמור בסעיף .הקיים הסעיף המוצע שעניינו "הזכות לגביית החיוב 43 סעיף שלא על ידי מימוש המשכון" חוזר על האמור לחוק הקיים, בשינויי נוסח והבהרה שההוראה23 בסעיף .ניתנת להתנאה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 501 אי–תחולה .44 ,(ב), הוראות פרק זה לא יחולו על המחאת זכות לקבלת תשלום3 על אף הוראות סעיף .)(א2 שאינה עסקה שכוונתה מישכון כאמור בסעיף פרק ז': מרשם המשכונות הרשם ומרשם המשכונות .45 השר ימנה עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט בבית משפט שלום לרשם משכונות (א) הרשם), והוא יהיה אחראי על ניהול מרשם המשכונות לפי חוק זה; הודעה- (בחוק זה .על המינוי תפורסם ברשומות על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע כי לגבי סוגים מסויימים של (ב) .משכונות או חייבים, ינוהל מרשם אחר בידי מי שיקבע השר ובאופן שיקבע רישום הודעת מישכון .46 המבקש לרשום משכון לפי חוק זה יגיש לרשם, באופן שיקבע השר, הודעת (א) מישכון הכוללת את שם הנושה, שם החייב, תאור הנכס הממושכן או סוג הנכסים גם מספר מזהה, וכן פרטים נוספים- הממושכנים ולגבי סוגי נכסים שיקבע השר .שיקבע השר .הודעת מישכון ניתנת לרישום גם בטרם נוצר המישכון (ב) תקופת תוקפו של הרישום .47 ,רישום הודעת מישכון יהיה תקף למשך התקופה הקבועה בהודעה המישכון (א) . שנים25 ובלבד שלא תעלה על הנושה רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הרישום כל עוד לא פקעה, גם בלא (ב) . שנים25 הסכמת החייב, לתקופות הארכה נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על , המוצע3 כפי שנאמר בדברי ההסבר לסעיף 44 סעיף החלת הוראות החוק על עסקה של המחאת .זכות לתשלום אין משמעה שכל הוראות החוק יחולו כאשר ההמחאה היא העברה מלאה ולא מדובר על עסקה שכוונתה שעבוד, אין מקום להחיל את הוראות הפרק בדבר מימוש המשכון, שכן הנעבר, במקרה זה, הוא הבעלים של 'החשבונות. כיוון שכך, מוצע למעט את תחולת פרק ה .המוצע על המחאת זכות לקבלת תשלום מוצע לקבוע בחוק עצמו את מינויו של רשם 45 סעיף המשכונות. החוק הקיים אינו כולל הוראה באשר למינוי או לתפקידו. סעיף קטן (א) המוצע מתייחס .לעניין זה כפי שצוין לעיל החוק המוצע אמור לחול גם על חברות וכן על נכסים שונים. בסעיף קטן (ב) המוצע ניתנת סמכות לשר המשפטים לקבוע כי לגבי סוגים מסוימים של משכונות או חייבים, הרישום ייעשה במרשם אחר. כיום הרישום נעשה במרשמים שונים, ועל כן, יש מקום לאפשר .את המשך קיומם כל עוד יש צורך בכך )לסעיף קטן (א 46 סעיף מוצע לקבוע שרישום משכון ייעשה בדרך של רישום הודעת משכון, שפרטיה ייקבעו בידי שר .המשפטים )לסעיף קטן (ב    רישום זכות המישכון שיש בידי נושה במרשם המשכונות אינו יוצר את הזכות עצמה. כל מטרת הרישום היא להזהיר אחרים מפני זכותו של הנושה ולתת לה פומביות. במובן זה המרשם אינו משקף את העסקאות שנעשות בנכס אלא את העדיפות של נושים מסוימים ביחס לנכס. לאור זאת, ניתן לאפשר לנושה בכוח לרשום את זכות המישכון שתהיה לו בעתיד על נכסי החייב. מתן האפשרות לכך, כמוצע בסעיף קטן (ב), תייעל, תפשט ותקצר את הליך .קבלת האשראי, ותקנה לנושה יותר ודאות המטרה העיקרית של הסעיף המוצע באשר 47 סעיף לחובה לציין את משך תוקף הרישום היא למנוע רישומים ישנים אשר אינם משקפים את המצב בפועל. מצב זה קורה במקרים שאין לנושה תמריץ או אינטרס לבקש את מחיקת הרישום. הנפגע העיקרי ממצב דברים זה הוא החייב עצמו. פתרון מסוים הוצע במסגרת . המוצע35 סעיף ,פתרון מסוג אחר אשר נועד אף הוא להגן על החייב בפרט כאשר מדובר בחייב יחיד, הוא לקבוע בחוק תקופת רישום מרבית, כאשר בתוך התקופה רשאי הנושה להאריכה לתקופה נוספת, אך אם לא עשה כן, אין לרישום תוקף בתום התקופה. הקושי בפתרון זה הוא הפגיעה בזכויותיו של הנושה. לפיכך מוצע, שהנושה והחייב יחליטו על תקופת הרישום. במקרה של נכסים מסוימים, ניתן להניח שהתקופה תהיה קצרה. עם זאת, כאשר מדובר במימון חוזר, בפרט לתאגידים, מן הראוי לאפשר לנושה תקופת .רישום ארוכה הצעה זו תואמת את תקנות המשכון הקיימות המחייבות ציון תקופה בהודעת המישכון, שאם לא כן לא תירשם הודעת המישכון. נראה שיש מקום שהוראה מעין .זו תעוגן בחקיקה ראשית ההוראה שבסעיף קטן (ב) המוצע נועדה להתגבר על הדרישה לחתימת החייב בהודעת המישכון והיא אינה .44 ,(ב), הוראות פרק זה לא יחולו על המחאת זכות לקבלת תשלום3 על אף הוראות סעיף .)(א2 שאינה עסקה שכוונתה מישכון כאמור בסעיף אי–תחולה פרק ז': מרשם המשכונות .45 השר ימנה עובד המדינה הכשיר לכהן כשופט בבית משפט שלום לרשם משכונות (א) הרשם), והוא יהיה אחראי על ניהול מרשם המשכונות לפי חוק זה; הודעה- (בחוק זה .על המינוי תפורסם ברשומות הרשם ומרשם המשכונות על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע כי לגבי סוגים מסויימים של (ב) .משכונות או חייבים, ינוהל מרשם אחר בידי מי שיקבע השר ובאופן שיקבע .46 המבקש לרשום משכון לפי חוק זה יגיש לרשם, באופן שיקבע השר, הודעת (א) מישכון הכוללת את שם הנושה, שם החייב, תאור הנכס הממושכן או סוג הנכסים גם מספר מזהה, וכן פרטים נוספים- הממושכנים ולגבי סוגי נכסים שיקבע השר .שיקבע השר רישום הודעת מישכון .הודעת מישכון ניתנת לרישום גם בטרם נוצר המישכון (ב) .47 ,רישום הודעת מישכון יהיה תקף למשך התקופה הקבועה בהודעה המישכון (א) . שנים25 ובלבד שלא תעלה על תקופת תוקפו של הרישום הנושה רשאי להאריך את תקופת תוקפו של הרישום כל עוד לא פקעה, גם בלא (ב) . שנים25 הסכמת החייב, לתקופות הארכה נוספות, ובלבד שכל תקופה לא תעלה על ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 502 עיון במרשמים.48 .המרשמים יהיו פתוחים לעיון הציבור; סדרי העיון בהם ייקבעו בתקנות פרק ח': שונות ביצוע ותקנות .49 השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר (א) ,לעניין סדרי הרישום של מישכונים, לרבות סדרי הרישום בהעברת זכויות מישכון בביטול משכונות ובמימושם ובהמחאת זכות לקבלת תשלום וכן לעניין סדרי עיון .במרשמים השר רשאי לקבוע בתקנות אגרות בעד שירותים שנותן הרשם לפי חוק זה ובכלל (ב) זה אגרה בעד הגשת בקשה לרישום במרשם, לתיקון הרישום או לביטולו ואגרה בעד .עיון במרשם ביטול חוק המשכון.50 . בטל- 11‏1967-חוק המשכון, התשכ"ז תיקון פקודת המסים )(גביה.51 " יבוא "חוק1967-א, במקום "חוק המשכון, התשכ"ז12 , בסעיף12‏)בפקודת המסים (גביה ."2012-המשכון, התשע"ב תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים .52 5 ), אחרי "או בכל טובת הנאה בהם" יבוא1(43 , בסעיף13‏בפקודת הפטנטים והמדגמים ."2012-"למעט משכון כהגדרתו בחוק המשכון, התשע"ב תיקון חוק המועצה לענף הלול (ייצור )ושיווק .53 ), המילים3(56 , בסעיף14‏1963-בחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד . יימחקו- ""בשעבוד צף או קבוע תיקון חוק ערבויות מטעם המדינה.54 :) יבוא3( , במקום פסקה6 , בסעיף15‏1958-בחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי"ח - לחוק המשכון, התשע"ב45 ) במרשם המשכונות או במרשם אחר לפי הוראות סעיף3(" ". הערבות תהיה משכון על כלל נכסיה של החברה- אם הערוב הוא חברה- 2012 תיקון חוק הפטנטים.55 - 16‏1967-בחוק הפטנטים, התשכ"ז ; תימחק- ", הסיפה החל במילה "ובמידה89 בסעיף )1( . בטלים- 93 עד90 סעיפים )2( יוצרת זכות מהותית לנושה להאריך את תקופת תוקפו .של הרישום בחוק הקיים אין הוראה מפורשת באשר 48 סעיף 25 לשקיפות של המרשם. הנושא מוזכר בסעיף לחוק הקיים שעניינו ביצוע ותקנות. מוצע לעגן במפורש .את זכות העיון בחוק עצמו הסעיף המוצע שעניינו "ביצוע ותקנות" חוזר 49 סעיף . לחוק הקיים, בשינויי נוסח25 על הוראת סעיף החוק המוצע יחליף את ההסדר הקבוע כיום 50 סעיף בחוק המשכון, ולפיכך מוצע לבטלו. נוסח חוק .המשכון הקיים מובא בנספח לדברי ההסבר ,מוצע לתקן את ההפניה לחוק המשכון 51 סעיף .)שבפקודת המסים (גביה ) לפקודת הפטנטים1(43 מוצע לתקן את סעיף 52 סעיף והמדגמים ולהבהיר כי החוק שיחול על רישום .משכונות לגבי מדגמים הוא חוק המשכון המוצע מאחר שלפי החוק המוצע ההסדר של השעבוד 53 סעיף הצף יבוטל, אין עוד צורך להתייחס לשעבוד ) לחוק3(56 צף או קבוע. מוצע לתקן בהתאם לכך את סעיף .1963-המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד מוצע להתאים את הוראות חוק ערבויות 54 סעיף להוראות החוק1958-מטעם המדינה, התשי"ח .המוצע התיקון המוצע נועד לבטל את הסעיפים 55 סעיף ,המיוחדים לענין שעבודים שבחוק הפטנטים , ולהחיל על מישכון פטנט את הוראות החוק1967-התשכ"ז .המוצע .191 '; התשס"ח עמ48 'ס"ח התשכ"ד עמ 11 .157 '; ס"ח התשע"א, עמ1374 'חוקי א"י, כרך ב', עמ 12 .568 '; ס"ח התשס"ח, עמ1653 'חוקי א"י כרך ב', עמ 13 .40 '; התשס"ד, עמ12 ' ס"ח התשכ"ד, עמ 14 .102 '; התשס"ו, עמ139 'ס"ח התשי"ח, עמ 15 .54 '; התשע"ב, עמ148 ' ס"ח התשכ"ז, עמ 16 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 503 תיקון חוק ניירות ערך.56 - א50 , בסעיף17‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח ; בטל- )סעיף קטן (ד )1( :לפני סעיף קטן (ה) יבוא )2( ,) חוק המשכון- (להלן2012- לחוק המשכון, התשע"ב40 )  הוראות סעיף1"(ד לא יחולו על מימוש שעבוד של ניירות ערך או של פיקדון כספי המשמש ערובה ;".להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר כלפי המסלקה, בידי המסלקה :וזה נוסח הסעיפים בחוק הפטנטים שמוצע לבטלם "רישום תנאי לתקפו של שעבוד .  שעבוד שניתן על פטנט, אין לו תוקף כלפי נושה90 אחר של בעל הפטנט, מפרק או נאמן בפשיטת רגל של בעל הפטנט, אלא אם נרשם בפנקס תוך עשרים ואחד יום מיום שנעשה, והוא כפוף לכל זכות אחרת    בפטנט שהוענקה לפני מתן השעבוד ונרשמה כדין לפי חוק זה; אולם אם היה הפטנט חלק מנכסים ששועבדו בשעבוד צף על ידי חברה או אגודה שיתופית, בעלת הפטנט, אין חובה לרשום לפי סעיף זה .את השעבוד הצף רשיון לניצול פטנט משועבד .  מתן רשיון לניצול פטנט הכפוף לשעבוד שאיננו91 .שעבוד צף, טעון הסכמתו בכתב של בעל השעבוד מימוש שעבוד .  שעבוד על פטנט אינו ניתן למימוש אלא ברשות92 בית המשפט, והוא רשאי ליתן לבעל השעבוד כל סעד למנות כונס נכסים או- שימצא לנכון, ובין השאר .להורות על מכירת הפטנט כוחו של כונס נכסים .  כונס הנכסים רשאי, בהסכמת בית המשפט, למכור93 את הפטנט או לתת רשיון לניצולו, ורשאי הוא, בכפוף להוראה של בית המשפט, לגבות את התמלוגים או התשלומים האחרים שבעל הפטנט זכאי להם מכוח היותו בעל הפטנט, בין שמועד פרעונם חל לפני שנתמנה ".כונס הנכסים ובין שחל לאחר מכן ההסדר המיוחד של שעבוד ניירות ערך 56 סעיף ומימושם נכלל בחוק המשכון המוצע ולכן אין עוד צורך בהוראות מיוחדות בנושא בחוק ניירות ערך, למעט לגבי ההוראות המיוחדות הנוגעות למימוש בידי המסלקה. מכיוון שהחוק המוצע מכיר בשכלול ,תיק ניירות ערך ומכיוון ששעבוד מעין זה נחשב ממילא במסגרת החוק המוצע, כשעבוד קבוע, אין עוד צורך לציין ,שמדובר בשעבוד קבוע. לעניין המעמד המיוחד שנקבע נראה שאין צורך בקביעה- קרי, שהשעבוד יהיה ראשון זו; ממילא שכלול משכון בדרך של קבלת שליטה כאמור המוצע, מקנה עדיפות על פני כל נושה אחר14 בסעיף 22 ששכלל את זכותו גם אם שכלל את זכותו קודם (סעיף המוצע). לפיכך, מוצע לבטל את ההוראות בחוק ניירות ערך אשר ממילא כלולות בחוק המוצע ולהשאיר רק את ההוראות המיוחדות למסלקה. בשל אופיו המיוחד של לחוק המוצע לא יחול40 שעבוד זה, מוצע לקבוע כי סעיף על מסלקת הבורסה ומשמעות הדבר היא כי שעבודים אלה ,ששוכללו כנדרש באים לפני נושים בדין קדימה. כמו כן נקבע כי מימוש שעבוד על ניירות ערך בידי המסלקה עשוי להיות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך וכן כי מימוש .בידי המסלקה לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו .באשר לביטולו של סעיף קטן (ט) הרי שהוא מיותר וזה נוסחם של סעיפים קטנים (ד), (ה) ו–(ט) של סעיף :א לחוק ניירות ערך שמוצע לבטלם או להחליפם50 יציבות מסלקות" א.  (ד)  שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה50 להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה עלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד :קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה ניירות הערך רשומים לזכות המסלקה )1( שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או רשומים לזכות ;המסלקה כאמור בחברת רישומים ,ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה )2( אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט :להלן לפעול בהתאם להוראות המסלקה (א) בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה ;מראש מאת חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראת אדם (ב) ;אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה )3( ,אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד :ומתקיימים שניים אלה המסלקה קיבלה הסכמה מראש (א) מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא ;צורך בקבלת הסכמתו המסלקה התחייבה כלפי חבר (ב) .17 '; התשע"ב, עמ234 'ס"ח התשכ"ח, עמ 17 .56 - א50 , בסעיף17‏1968-בחוק ניירות ערך, התשכ"ח תיקון חוק ניירות ערך ; בטל- )סעיף קטן (ד )1( :לפני סעיף קטן (ה) יבוא )2( ,) חוק המשכון- (להלן2012- לחוק המשכון, התשע"ב40 )  הוראות סעיף1"(ד לא יחולו על מימוש שעבוד של ניירות ערך או של פיקדון כספי המשמש ערובה ;".להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר כלפי המסלקה, בידי המסלקה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 504 :במקום סעיף קטן (ה) יבוא )3( המסלקה רשאית לממש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור (ה) ), אף בלא צו של בית משפט או של רשם ההוצאה לפועל, בדרך1בסעיף קטן (ד של מכירת ניירות הערך בבורסה לרבות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך ;".או בדרך מסחרית סבירה אחרת :אחרי סעיף קטן (ו) יבוא )4( ,)1)  מימוש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (ד1"(ו ;".בידי המסלקה, לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו ;"" יבוא "חוק המשכון1967-בסעיף קטן (ח), במקום "חוק המשכון, התשכ"ז )5( . בטל- )סעיף קטן (ט )6( תיקון חוק המכר .57 , אחרי "שעבוד" יבוא "שאינו משכון כהגדרתו34 , בסעיף18‏1968-בחוק המכר, התשכ"ח ."2012-בחוק המשכון, התשע"ב תיקון חוק המחאת חיובים .58 , האמור בו יסומן "(א)" ואחריו10 , בסעיף19‏1969-בחוק המחאת חיובים, התשכ"ט :יבוא ".2011-"(ב) על המחאה על דרך שעבוד יחולו הוראות חוק המשכון, התשע"ב תיקון פקודת ביטוח רכב מנועי .59 "), המילה "צף2(29 , בסעיף20‏1970-בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל . תימחק- המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות .אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה    (ה)  מימוש שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה ,להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט לחוק17 או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף , בדרך של מכירת ניירות הערך1967-המשכון, התשכ"ז בבורסה או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים :לגבי שעבוד ניירות הערך אחד מאלה ;)1())  האמור בסעיף קטן (ד1( ,)  ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד2( אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה ;מראש מאת נותן השעבוד )  ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד3( ;אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד )  נותן השיעבוד נתן למסלקה יפוי כוח4( .להקנות לאחר זכות בניירות הערך ...    (ט)  אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק ניירות , היה כוחו יפה כלפי2004-), התשס"ה26 'ערך (תיקון מס .".נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין לחוק המכר לשעבוד34 מוצע לייחד את סעיף 57 סעיף שאינו משכון, וזאת משום שהחוק המוצע קובע הוראות למקרה של מכירה בתנאי תקנת השוק, אם כי אינו 19 (ראה סעיף34 כולל את כל התנאים הנדרשים בסעיף .)המוצע ודברי ההסבר לו ההוראה המוצעת מבהירה שחוק המשכון יחול 58 סעיף . בכל הנוגע להמחאה שנעשתה על דרך שעבוד .65 הוראה דומה קיימת בהצעת חוק דיני ממונות, בסעיף על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות ליצור 59 סעיף שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך להתייחס ) לפקודת ביטוח2(29 עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את סעיף ., בהתאם לכך1970-רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל )1( לפסקה 60 סעיף .186 '; התשל"א, עמ98 'ס"ח התשכ"ח, עמ 18 .127 '; התשל"ב, עמ250 'ס"ח התשכ"ט, עמ 19 .1020 '; ס"ח התשע"א, עמ320 ', עמ15 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 20 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 505 תיקון חוק המיטלטלין.60 - 21‏1971-בחוק המיטלטלין, התשל"א : יבוא5 במקום סעיף )1( "דין שעבוד שאינו משכון ועיקול במיטלטלין מחוברים .5 ,, יחולו2012- לחוק המשכון, התשע"ב10 הוראות סעיף בשינויים המחויבים, על שעבוד שאינו משכון כהגדרתו בחוק ;".האמור במיטלטלין מחוברים ועל עיקולם ." תחול4 יחולו" יבוא "הוראת סעיף5– ו4 , במקום "הוראות סעיפים6 בסעיף )2( תיקון חוק המועצות למוצרי פירות וירקות )(ייצור וייצוא .61 ,)2()(א21 , בסעיף22‏1973-בחוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל"ג . יימחקו- "המילים "בשעבוד צף או קבוע תיקון פקודת החברות.62 - 23‏1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג ;"בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "כללי )1( ; יימחקו- ", ההגדרות "איגרת חוב", "סדרת איגרות חוב" ו"שעבוד צף1 בסעיף )2( ; תימחק- 'כותרת פרק ח )3( מאחר שמוצע שמשכון על מיטלטלין מחוברים יוסדר בחוק המשכון, מוצע לתקן בהתאם לכך את חוק המיטלטלין, אשר כתוצאה מכך יחול על כל שעבוד למעט לחוק המיטלטלין שמוצע5 משכון. וזה נוסחו של סעיף :להחליפו "דין שעבוד במיטלטלים מחוברים .  (א)  היו המיטלטלין של אחד הבעלים המשותפים5 (א) משועבדים ערב החיבור, יחול4 האמורים בסעיף .השעבוד על חלקו במיטלטלין המחוברים )(ב4    (ב)  היו המיטלטלין העיקריים האמורים בסעיף משועבדים ערב החיבור, יחול השעבוד גם על המיטלטלין שהבעלות בהם עברה לפי אותה הוראה; היו המיטלטלין הטפלים משועבדים, יחול השעבוד על החיוב שחב בו בעל .המיטלטלין העיקריים    (ג)  נתחלף משכון מכוח סעיף זה, על הצדדים לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות לפי , כדי שכוחו של המשכון יהא1967-חוק המשכון, התשכ"ז .יפה כלפי נושים אחרים של החייב    (ד)  לענין סעיפים קטנים (א) ו–(ב) דין עיקול כדין .".שעבוד )2( לפסקה לחוק המיטלטלין המתייחס לשינוי מיטלטלין6    סעיף 5– ו4 בדרך של עיבוד, מחיל על מצב דברים זה את סעיפים לחוק אינו נוגע למצב דברים של עיבוד5 לחוק ואולם סעיף .במיטלטלין של אחר ולכן אין צורך להפנות אליו על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות ליצור 61 סעיף שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך להתייחס ) לחוק2()(א21 עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את סעיף -המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל"ג ., בהתאם לכך1973 פקודת החברות כוללת הוראות באשר לשעבוד 62 סעיף .צף ורישום שעבודים אצל רשם החברות הוראות אלה מתייתרות בעקבות ביטולו של השעבוד הצף וקביעת הסדר אשר מחליף את דין השעבודים הקיים .בפקודת החברות בנוסף קיימות בפקודת החברות הוראות לגבי חיוב חברה לנהל פנקס איגרות חוב (אשר לפי פקודת החברות 'הן כנגד שעבוד) וכן פנקס שעבודים (סימנים ב' ו–ג בפרק ח' לפקודה). מאחר שחוק החברות מגדיר איגרת חוב כהתחייבות שאין בהכרח בצדה שעבוד, אין מקום להמשיך ולחייב חברה בניהול פנקס איגרות חוב כנדרש על פי פקודת החברות. בנוסף חיוב החברה לנהל פנקס שעבודים, חיוב שהפרתו כרוכה בסנקציה פלילית, מיותר .ולכן מוצע לבטלו האמור בסימן ד' בפרק ח' לפקודת החברות מיותר . לחוק החברות312 לאור סעיף לעניין שעבוד מקרקעין, מוצע לבטל את ההסדר הקיים היום המחייב רישום כפול של שעבודים ברשם )החברות (המצוי בסימן ה' לפרק ח' לפקודת החברות וברשם המקרקעין מאחר שהוא מיותר. הרישום יהיה אך .ורק במרשם המקרקעין 187 הוראה נוספת שמוצע לבטלה היא הוראת סעיף לפקודה אשר קובעת שההוראות בנושא שעבודים אשר מעוגנים בפקודת החברות יחולו גם על חברת חוץ אשר לה מקום עסקים קבוע בישראל. נראה שאין צורך בהוראה .138 '; התשנ"ה, עמ184 'ס"ח התשל"א, עמ 21 .454 '; התשס"ג עמ292 'ס"ח התשל"ג, עמ 22 .177 '; ס"ח התשס"ט, עמ761 ', עמ37 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 23 .60 - 21‏1971-בחוק המיטלטלין, התשל"א תיקון חוק המיטלטלין : יבוא5 במקום סעיף )1( "דין שעבוד שאינו משכון ועיקול במיטלטלין מחוברים .5 ,, יחולו2012- לחוק המשכון, התשע"ב10 הוראות סעיף בשינויים המחויבים, על שעבוד שאינו משכון כהגדרתו בחוק ;".האמור במיטלטלין מחוברים ועל עיקולם ." תחול4 יחולו" יבוא "הוראת סעיף5– ו4 , במקום "הוראות סעיפים6 בסעיף )2( .61 ,)2()(א21 , בסעיף22‏1973-בחוק המועצות למוצרי פירות וירקות (ייצור וייצוא), התשל"ג . יימחקו- "המילים "בשעבוד צף או קבוע תיקון חוק המועצות למוצרי פירות וירקות )(ייצור וייצוא .62 - 23‏1983-בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג תיקון פקודת החברות ;"בכותרת פרק א', במקום "פרשנות" יבוא "כללי )1( ; יימחקו- ", ההגדרות "איגרת חוב", "סדרת איגרות חוב" ו"שעבוד צף1 בסעיף )2( ; תימחק- 'כותרת פרק ח )3( ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 506 ; בטלים- 'סימנים א' עד ה' בפרק ח )4( ; תימחק- 'כותרת סימן ו )5( ; בטלים- 195– ו194 סעיפים )6( - לחוק המשכון, התשע"ב40 (א), אחרי "כונס" יבוא "שמונה לפי סעיף196 בסעיף )7( ;" כונס)" ובמקום "בפנקס השעבודים" יבוא "במרשם שיקבע השר- (בפרק זה2012 ; בטל- 198 סעיף )8( ;"(ב), במקום "בפנקס השעבודים" יבוא "במרשם שיקבע השר199 בסעיף )9( ; בטל- 200 ) סעיף10( ; בטל- ), סעיף קטן (ג354 ) בסעיף11( ; בטל- 356 ) סעיף12( - 359 ) בסעיף13( ;"בכותרת השוליים, במקום "שעבוד צף" יבוא "מישכון (א) במקום "שעבוד צף על נכסי החברה" יבוא "מישכון על כלל נכסיה של (ב) החברה או מרביתם, כפי שהם מעת לעת" ובכל מקום, במקום "השעבוד" יבוא .""המישכון תיקון פקודת פשיטת הרגל.63 . בטל- 97 , סעיף24‏1980-בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם תיקון חוק העמותות.64 - 25‏1980-בחוק העמותות, התש"ם .זו וכי כך יהיה המצב גם לפי הדין הכללי ,נושא מימוש המשכון מצוי בפרק ו' לחוק המוצע והוא המוצע, כולל את ההוראות שבאו להחליף40 ובפרט סעיף .חלק מהוראות סימן ו' לפרק ח' של פקודת החברות לפקודת החברות נובעת356 ההצעה למחוק את סעיף לפקודת פשיטת רגל (ר' הסבר97 מהצעה למחוק את סעיף .) המוצע63 מפורט לעניין זה לסעיף לפקודת החברות359 כמו כן מוצע לתקן את סעיף שעניינו שעבוד צף, בסמוך לפירוק כך שיתאים לנוסח .החוק המוצע המבטל את השעבוד הצף נוסח הסעיפים בפקודת החברות שמוצע לבטלם מובא .בנספח לדברי ההסבר לאור העובדה שמוצע לראות בהמחאת זכות 63 סעיף לקבלת תשלום בגדר שעבוד שהחוק המוצע בפקודת97 יחול עליה, אין עוד משמעות רבה להוראת סעיף 97 פשיטת הרגל. לכאורה, היה ניתן להשאיר את סעיף ,האמור על כנו בכל הנוגע להמחאות שאינן חיובים כספיים כמו המחאות כלליות של זכויות קניין רוחני, ואולם אם המחאות אלה הן בגדר מכר מלא ולא המחאה על דרך שעבוד, נראה שאין מקום לדרוש רישום ועל כן מוצע .לבטלו לפקודת פשיטת הרגל שמוצע97 וזה נוסחו של סעיף :לבטלו "ביטול המחאה כללית בלתי רשומה .  (א)  המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות97 לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לעניין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך .שנקבעו בתקנות האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת    (ב) זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פרעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות ".הכלולה בהעברת עסק בתום–לב ובתמורה על פי החוק המוצע תבוטל האפשרות 64 סעיף ליצור שעבוד צף, ולכן אין מקום ואין צורך ,להתייחס עוד לשעבוד צף. מוצע לתקן את חוק העמותות ., בהתאם לכך1981-התש"ם ,ז לחוק העמותות34 ) של סעיף9( וזה נוסחה של פסקה :שמוצע למחקה "החלת הוראות חוק החברות על מיזוג לפי פרק זה .177 '; ס"ח התשס"ט, עמ639 ', עמ34 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 24 .362 '; התשע"א, עמ210 'ס"ח התש"ם, עמ 25 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 507 ,"ה, בהגדרה "חברה לתועלת הציבור", "מיזוג", "קרוב", "רשם ההקדשות34 בסעיף )1( ; יימחקו- """רשם החברות", "שליטה", "שיעבוד צף", המילים ""שעבוד צף . תימחק- )9( ז, פסקה34 בסעיף )2( תיקון חוק הבנקאות )(שירות ללקוח.65 . בטל- א9 , סעיף26‏1981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א תיקון חוק החברות.66 - 27‏1999-בחוק החברות, התשנ"ט - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "משכון" יבוא (א) ;";2012- כהגדרתו בחוק המשכון, התשע"ב- """משכון ; תימחק- "ההגדרה "שעבוד צף (ב) ; בטל- 325 סעיף )2( - )(ו350 בסעיף )3( ; יימחקו- )3(–) ו2( פסקאות (א) ; יימחקו- "בסיפה, המילים "או בגיבוש השעבוד הצף (ב) ז.  בלי לגרוע מהוראות לפי חוק זה, על מיזוג בין34 ,עמותות או מיזוג בין עמותה לחברה לתועלת הציבור כאמור בפרק זה, יחולו ההוראות לפי חוק החברות שעניינן :מיזוג, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה .... )  היה תאגיד היעד חברה לתועלת הציבור שהוטל9( שעבוד צף על נכסיה, לא תהיה החברה האמורה רשאית להתמזג לתאגיד קולט שהוא עמותה, בלא הסכמת ".הנושה המובטח שלטובתו הוטל השעבוד הצף המוצע, אין עוד צורך בהסדרה35 לאור סעיף 65 סעיף מיוחדת למקרה של פירעון החיוב, הסדרה .שהיתה מכוונת רק למערכת הבנקאות ,)א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח9 וזה נוסחו של סעיף :, שמוצע לבטלו1981-התשמ"א ביטול שעבודים" א.  (א)  פרע לקוח, בעצמו ולא באמצעות ערב, את כל9 חיוביו שלהבטחתם נוצרו שעבודים, יבטל התאגיד הבנקאי ,את השעבודים ואם הנכסים ששועבדו נמצאים בחזקתו יעמידם לרשות הלקוח או הממשכן תוך שבועיים מיום הפרעון; היה השעבוד משכנתה או משכון רשום, יגיש ימים מיום הפרעון, הודעה על30 התאגיד הבנקאי, תוך מחיקת השעבוד למי שאצלו הוא נרשם, היה התאגיד הבנקאי בנק למשכנתאות כמשמעותו בחוק הבנקאות , רשאי הוא להגיש את ההודעה1981-(רישוי), התשמ"א . ימים מיום הפרעון60 האמורה תוך    (ב)  הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו כל עוד לא נפרעו ;כל חיוביו של הלקוח המובטחים על ידי אותם שעבודים היה החיוב שנפרע מסוג חיוב מתחדש, יבוטלו השעבודים רק אם הלקוח ביקש לבטלם, והמועד שבו הגיעה בקשתו לסניף התאגיד הבנקאי שבו התנהלו חיוביו ייחשב כיום .)הפרעון לצורך המועדים האמורים בסעיף קטן (א    (ג)  הוצאות מחיקת רישום משכנתה או משכון ".כאמור יחולו על התאגיד הבנקאי מוצע לתקן את הסעיפים בחוק החברות 66 סעיף המתייחסים לשעבוד צף, אשר מוצע למחקו .לפי החוק המוצע וזה נוסח הגדרות "משכון" ו"שעבוד צף" שבסעיף )3(–) ו2()(ו350 ,325 שמוצע למחקן והוראות סעיפים1 ), בחוק החברות, שמוצע לבטלן או2(–) ו1()א(ג362–ו :להחליפן "הגדרות - .  בחוק זה1 ,1967- כמשמעותו בחוק המשכון, התשכ"ז- ""משכון ;וכן שעבוד צף "; כמשמעותו בפקודת החברות- " "שעבוד צף "שיעבוד צף בחברה מתמזגת ,. שיעבוד צף על נכסיה של חברה מתמזגת אחת325 כולם או מקצתם, המטיל מגבלה על זכות החברה ליצור שיעבודים, לא יהיה עדיף על שיעבוד שנוצר בחברה ".המתמזגת האחרת קודם למיזוג "סמכות לפשרה או להסדר .86 '; התשע"ב, עמ258 'ס"ח התשמ"א, עמ 26 .1108 '; התשע"א, עמ189 ' ס"ח התשנ"ט, עמ 27 ,"ה, בהגדרה "חברה לתועלת הציבור", "מיזוג", "קרוב", "רשם ההקדשות34 בסעיף )1( ; יימחקו- """רשם החברות", "שליטה", "שיעבוד צף", המילים ""שעבוד צף . תימחק- )9( ז, פסקה34 בסעיף )2( .65 . בטל- א9 , סעיף26‏1981-בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א תיקון חוק הבנקאות )(שירות ללקוח .66 - 27‏1999-בחוק החברות, התשנ"ט תיקון חוק החברות - 1 בסעיף )1( :במקום ההגדרה "משכון" יבוא (א) ;";2012- כהגדרתו בחוק המשכון, התשע"ב- """משכון ; תימחק- "ההגדרה "שעבוד צף (ב) ; בטל- 325 סעיף )2( - )(ו350 בסעיף )3( ; יימחקו- )3(–) ו2( פסקאות (א) ; יימחקו- "בסיפה, המילים "או בגיבוש השעבוד הצף (ב) ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 508 - )א(ג362 בסעיף )4( ; תימחק- )), פסקת משנה (ב1( בפסקה (א) :) יבוא2( במקום פסקה (ב) לחוק45 )  רשם המשכונות או מי שמנהל מרשם אחר לפי סעיף2(" רשם המשכונות), רשאי לסרב לרשום- (בפסקה זו2012-המשכון, התשע"ב משכון על נכסי החברה המפרה ומשכון לטובתה, וכן לסרב לשנות רישום ;של משכון כאמור או לסרב לבטל משכון שנרשם על נכסי החברה המפרה ,סירב רשם המשכונות לרשום משכון כאמור, לשנותו או לבטלו, לפי העניין ".יוחזרו המסמכים שהוגשו לעניין זה בציון סיבת ההחזרה תיקון חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת )2003 הכספים .67 בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית , בהגדרה "בטוחה", במקום "חוק43 , בסעיף28‏2002-), התשס"ג2003 לשנת הכספים ."2012-" יבוא "חוק המשכון, התשע"ב1967-המשכון, התשכ"ז תיקון חוק הסכמים בנכסים פיננסיים .68 ,(א), במקום "חוק המשכון4 , בסעיף29‏2006-בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו ."2012-" יבוא "חוק המשכון, התשע"ב1967-התשכ"ז תיקון חוק בנק ישראל.69 - 37 , בסעיף30‏2010-בחוק בנק ישראל, התש"ע ;"בכותרת השוליים, אחרי "ניירות ערך" יבוא "או פיקדון כספי )1( ; בטל- )סעיף קטן (א )2( - .  (ו)  ניתן צו הקפאת הליכים, יתיר בית המשפט350 ... - )  לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף2( ;לגבשו )  לבקשת נושה שהוא בעל שעבוד צף שגובש3( ; לממש נכס אחד או יותר כאמור- והכל אם נוכח כי לא הובטחה הגנה הולמת לזכויותיו של הנושה בנכס, או כי אין במימוש השעבוד או בגיבוש השעבוד הצף, כדי לפגוע באפשרות לגבש ".ולאשר את התכנית "רישום חברה כחברה מפרה :א.  (ג)  על חברה מפרה יחולו הוראות אלה362 - )  הרשם רשאי לסרב1( ... (ב)  לרשום, בהתאם להוראות פקודת ,1983-החברות [נוסח חדש], התשמ"ג שעבוד על נכסי החברה המפרה ושעבוד לטובתה, וכן לשנות רישום של שעבוד כאמור או לבטל שעבוד שנרשם על נכסי החברה המפרה; סירב הרשם לרשום שעבוד כאמור, לשנותו או לבטלו, לפי העניין, יוחזרו המסמכים שהוגשו לעניין ;זה בציון סיבת ההחזרה ... ,)  רשם המשכונות שמונה לפי חוק המשכון2( , רשאי לסרב לרשום משכון1967-התשכ"ז לטובת החברה המפרה וכן לסרב לשנות רישום .".משכון כאמור מוצע לתקן את ההפניה לחוק המשכון סעיפים .שבחקיקה אחרת 68– ו67 בעקבות ההוראות המיוחדות שנחקקו 69 סעיף למסלקת הבורסה, נחקקו הוראות מיוחדות גם לגבי בנק ישראל אשר מקבל ניירות ערך סחירים כבטוחה לאשראי הניתן למערכת הבנקאות. גם במקרה -זה מוצע לבטל את ההוראות בחוק בנק ישראל, התש"ע , הכלולות ממילא בחוק המוצע ולהשאיר רק את2010 אותן הוראות המיוחדות לבנק ישראל. הוראות אלה תוקנו באופן דומה לתיקון המוצע לחוק ניירות ערך לענין מסלקת . המוצע56 הבורסה כפי שמפורט בדברי ההסבר לסעיף 37 וזה נוסחם של סעיפים קטנים (א),(ב) ו–(ג) שבסעיף .453 ' ועמ150 'ס"ח התשס"ג, עמ 28 .260 '; התשס"ח, עמ286 'ס"ח התשס"ו, עמ 29 .452 'ס"ח התש"ע, עמ 30 ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 509 :לפני סעיף קטן (ב) יבוא )3( , לא יחולו על מימוש2012- לחוק המשכון, התשע"ב40  הוראות סעיף1"(א שעבוד של ניירות ערך או של פיקדון כספי המשמש ערובה למתן אשראי בידי .הבנק כאמור בפרק זה )  בנק ישראל רשאי לממש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור2(א ), אף בלא צו של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, בדרך1בסעיף קטן (א של מכירת ניירות הערך בבורסה לרבות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך ;".או בדרך מסחרית סבירה אחרת :במקום סעיף קטן (ב) יבוא )4( "(ב)  בנק ישראל רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתו לממש את השעבוד; בנק ישראל ימסור לנותן .השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו ,)1)  מימוש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (א1(ב ;".בידי בנק ישראל, לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו . בטל- )סעיף קטן (ג )5( תחילה.70 .) יום התחילה- תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן תחולה .71 חוק זה יחול גם על משכון שנוצר לפני יום התחילה אם טרם קוים החיוב (א) .המובטח על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין עדיפות בין נושים בעלי זכות מישכון שנוצרה (ב) לפני יום התחילה, בינם לבין עצמם או בינם לבין בעלי זכות אחרת שנוצרה לפני היום .האמור, יחולו הוראות הדין שחל עליהן ערב יום התחילה :לחוק בנק ישראל, שמוצע לבטלם או להחליפם "שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי .  (א)  שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי בידי37 הבנק כאמור בפרק זה, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי ,נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך .א לחוק ניירות ערך50 פיננסי כהגדרתו בסעיף ,(ב) לחוק המשכון19  (ב)  על אף הוראות סעיף   חוק המשכון), לא יממש הבנק- (בסעיף זה1967-התשכ"ז שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי (ג) לחוק המשכון, אלא לאחר17 כאמור בפרק זה, לפי סעיף ,שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש ;למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם .שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש    (ג)  לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המושעבדים לבנק לחשבון בבעלותו .".הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש מוצע לקבוע כי תחילת החוק המוצע תהא 70 סעיף שנה מיום פרסומו וזאת כדי לאפשר תקופת .התארגנות עד לכניסת החוק לתוקף מוצע לקבוע כי הוראות החוק המוצע יחולו 71 סעיף על זכות מישכון אשר נוצרה לפני תחילת .החוק ואשר במועד התחילה טרם קוים החיוב המובטח הכוונה היא כי החוק יחול, בין השאר, על משכון אשר טרם הגיע המועד לקיום החיוב שאותו הוא מבטיח, כולו או חלקו, וכן על משכון שלגביו הגיע מועד קיום החיוב המובטח אך החיוב לא קיום. זאת מאחר שלא ניתן לקיים .שתי מערכות דינים מקבילות גישה מוצעת זו אף עולה בקנה אחד עם הוראה דומה להצעת חוק דיני994 בהצעת חוק דיני ממונות. על פי סעיף ממונות, הוראות החוק החדש יחול על זכות בנכס אף אם הזכות הוקנתה לפני יום התחילה. זאת מאחר שתוחלת חיי המוצע משקף71 הקניין והזכות בנכסים היא ארוכה. סעיף .כאמור תפישה דומה :לפני סעיף קטן (ב) יבוא )3( , לא יחולו על מימוש2012- לחוק המשכון, התשע"ב40  הוראות סעיף1"(א שעבוד של ניירות ערך או של פיקדון כספי המשמש ערובה למתן אשראי בידי .הבנק כאמור בפרק זה )  בנק ישראל רשאי לממש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור2(א ), אף בלא צו של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, בדרך1בסעיף קטן (א של מכירת ניירות הערך בבורסה לרבות בדרך של קבלת בעלות בניירות הערך ;".או בדרך מסחרית סבירה אחרת :במקום סעיף קטן (ב) יבוא )4( "(ב)  בנק ישראל רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לנותן השעבוד בדבר כוונתו לממש את השעבוד; בנק ישראל ימסור לנותן .השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו ,)1)  מימוש שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (א1(ב ;".בידי בנק ישראל, לא יעוכב בשל טענה של נושה כלשהו . בטל- )סעיף קטן (ג )5( .70 .) יום התחילה- תחילתו של חוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן תחילה .71 חוק זה יחול גם על משכון שנוצר לפני יום התחילה אם טרם קוים החיוב (א) .המובטח תחולה על אף הוראות סעיף קטן (א), לעניין עדיפות בין נושים בעלי זכות מישכון שנוצרה (ב) לפני יום התחילה, בינם לבין עצמם או בינם לבין בעלי זכות אחרת שנוצרה לפני היום .האמור, יחולו הוראות הדין שחל עליהן ערב יום התחילה ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 510 הוראת מעבר .72 שעבוד צף שנוצר לפני יום התחילה ונרשם כדין לפני היום האמור, יראו אותו (א) .כאילו נרשם לפי פרק ז', עד תום שלוש שנים מיום התחילה שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן רישום שעבודים צפים שנוצרו (ב) לפני יום התחילה כאמור בסעיף קטן (א); ביקש נושה לרשום שעבוד צף כאמור, לפי הוראות חוק זה, וסירב החייב לחתום על הודעת משכון, רשאי הנושה להעמיד את .החיוב לפירעון מיידי אלא אם כן הוכיח החייב כי הסירוב היה סביר משכון או שעבוד שאינו שעבוד צף שנרשם כדין לפני יום התחילה, יראו אותו (ג) .'כאילו נרשם לפי פרק ז עם זאת, בסעיף קטן (ב) מוצע לקבוע שקביעת עדיפות בין נושים בעלי זכות מישכון, כשהזכות נוצרה לפני תחילת .החוק, תיקבע על פי הדין שחל עליהם ערב יום התחילה מבחינת נושים אלה ראוי שיחול החוק הקודם והוראה זו עונה על ציפיותיהם. עוד מוצע שהוראה זו תחול לא רק על מספר נושים בעלי זכות מישכון אלא גם על קביעת עדיפות בין נושה בעל זכות מישכון לבין אדם אחר התובע זכות .בנכס הממושכן, כמו למשל, קונה בסעיף זה מוצע לתת תוקף לרישום זכות 72 סעיף מישכון אשר נעשה לפי הדין שחל ערב .) הדין הקודם- תחילתו של החוק המוצע (להלן בסעיף קטן (א) מוצע לקבוע שרישום של שעבוד צף אשר נעשה לפי הוראות הדין הקודם יהיה תקף למשך שלוש שנים ממועד תחילת החוק המוצע. משמעותה של ,הוראה זו היא שבמשך שלוש שנים מתחילת החוק המוצע לשעבוד צף שנרשם ערב תחילת החוק יש תוקף ויחולו עליו הוראות החוק החדש, כך שבעל השעבוד הצף אינו .נפגע מחקיקת החוק החדש ומביטול מוסד השעבוד הצף זאת ועוד, לבעל השעבוד הצף שלוש שנים לרשום שעבוד על פי הוראות החוק החדש וכיון שהשכלול יהיה רציף אם הוא עושה כן בתוך תקופת שלוש השנים, הרי שהשעבוד .ייחשב כמשוכלל החל ממועד רישום השעבוד הצף בסעיף קטן (ב) מוצע להקנות סמכות לשר המשפטים לקבוע הוראות לעניין אופן רישום השעבוד הצף שנוצר לפני יום התחילה. הוראה זו נדרשת כדי לאפשר לרשם לרשום פרטים כמו מועד רישום השעבוד הצף המקורי ופרטים אחרים כדי שבעתיד לא יהיה צורך לעיין ברישומים .המקוריים של רשם התאגידים בסעיף קטן (ג) מוצע לקבוע שכל משכון אחר ייחשב .כרשום לפי החוק המוצע אם נרשם כדין לפי הדין הקודם הוראה זו, בדומה לאמור בסעיף קטן (א), מאפשרת הכרה בשעבודים ספציפיים אשר נוצרו לפי דין קודם ומאפשרת הכרה במועד הרישום המקורי כמועד רישום רלוונטי לקביעת עדיפות לפי החוק המוצע. להבדיל מהמקרה של שעבוד צף אשר אינו קיים עוד לפי החוק המוצע, לא נקבעה בסעיף קטן זה תקופה להכרה ברישום אלא הרישום יהיה תקף למשך חוזה המישכון, קרי עד ביטולו או עד .פקיעת המשכון ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 511 , שמוצע בסעיף1967-להלן נוסח חוק המשכון, התשכ"ז : להצעת החוק לבטלו50 מהות המישכון .  (א)  מישכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא1 מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק .החיוב ,(ב)  הערובה יכול שתהיה לחיוב כולו או מקצתו קיים או עתיד לבוא, מתחדש או מותנה, קצוב או בלתי .קצוב תחולה (א) הוראות חוק זה יחולו כשאין בדין אחר הוראות .2 .מיוחדות לענין הנדון (ב) הוראות חוק זה יחולו על כל עסקה שכוונתה שעבוד נכס כערובה לחיוב, יהא כינויה של העסקה .אשר יהא יצירת המישכון .(א) מישכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה .3 (ב) הגבלה או תנאי החלים, לפי דין או הסכם, על .העברת בעלות בנכס יחולו גם על מישכונו כוחו של המישכון כלפי נושים אחרים כלפי נושים אחרים של החייב יהיה כוחו של מישכון .4 - יפה )  בנכסים שיש לגביהם בדין אחר הוראות מיוחדות1( ; בהתאם לאותן הוראות- לענין זה )  בנכסים נדים ובניירות ערך שאין לגביהם בדין2( אחר הוראות מיוחדות לענין זה והם הופקדו בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה שאיננו החייב ; עם הפקדתם כאמור וכל עוד הם מופקדים- )  בנכסים נדים ובניירות ערך שלא הופקדו כאמור3( עם רישום המישכון בהתאם- ובכל מקרה אחר לתקנות שהותקנו לפי חוק זה, אולם כלפי נושה שידע או היה עליו לדעת על המישכון יהיה כוחו של .המישכון יפה אף ללא רישום תקנת השוק נכסים נדים שמושכנו כשהיו בהחזקתו של הממשכן .5 ) או שמישכונם נרשם2(4 והם הופקדו כאמור בסעיף ), יהיה כוחו של המישכון יפה לכל3(4 כאמור בסעיף דבר, אף אם הממשכן לא היה בעל הנכסים או לא לב-היה זכאי למשכנם, ובלבד שהנושה פעל בתום והנכסים באו לידי הממשכן על דעת בעליהם או על .דעת מי שהיה זכאי להחזיקם מישכון נוסף (א) החייב רשאי לשעבד את הנכס הממושכן במישכון .6 נוסף בלי נטילת רשות מאת הנושה; אולם נושה נוסף לא יוכל להיפרע מן המשכון אלא לאחר שסולק החיוב שהובטח במישכון שלפניו; והכל באין קביעה אחרת .בהסכם המישכון הקודם (ב) בהסכמת הנושה רשאי החייב לשעבד את הנכס הממושכן במישכון נוסף שדרגתו תהיה שווה לדרגת .המישכון של אותו נושה או עדיפה ממנה תחומה של הערובה (א) המשכון משמש ערובה גם לריבית, להוצאות .7 ולדמי נזק שנתחייב בהם החייב בשל החיוב ולהוצאות של שמירת המשכון ומימושו, ודינם של כל אלה כדין .החיוב; והוא באין קביעה אחרת בהסכם המישכון (ב) הוגדל היקפו של החיוב על פי הסכם בין החייב ,לבין הנושה, לא ישמש המשכון ערובה ליתרה שנוספה .זולת אם נוצר מישכון נוסף כערובה ליתרה פירות המשכון הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר מטעם .8 הנושה, יחול המישכון גם על פירות המשכון; והוא .באין קביעה אחרת בהסכם המישכון חילופי המשכון אבד המשכון או ניזוק או הופקע ויש לחייב (א) .9 בשל כך זכות לפיצוי או לשיפוי כלפי צד שלישי, יחול .המישכון על הזכות האמורה נתממשה זכות שמושכנה, כולל זכות כאמור (ב) בסעיף קטן (א), יחול המישכון על מה שניתן במימושה של הזכות, אולם סכום שקיבל הנושה במימושה של .22 הזכות דינו כאמור בסעיף נתחלף המשכון מכוח סעיף זה, על החייב (ג) לעשות, לפי דרישת הנושה, את הפעולות הדרושות כדי שכוחו של המישכון יהא יפה כלפי נושים אחרים .של החייב הנאה מהמשכון ומפירותיו הופקד המשכון בידי הנושה או בידי שומר . (א) 10 - מטעם הנושה שאיננו החייב (לשניהם ייקרא להלן המחזיק), לא יהיה המחזיק רשאי להשתמש במשכון או לזכות בפירותיו, אלא אם הרשה זאת החייב בהסכם .המישכון או לאחר מכן הרשה החייב את השימוש במשכון או הזכיה (ב) בפירותיו, ישלם לו המחזיק, באין הסכם אחר, את .התמורה הראויה היה המשכון נושא פירות שמטבעם אינם (ג) משתמרים, חזקה על החייב שהרשה למחזיק לזכות .בהם נ ס פ ח ל ד ב ר י ה ס ב ר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 512 מישכון של חלק בנכס - . (א)  מושכן חלק בלתי מסויים של נכס11 )  אין הבעלים המשותפים רשאים לחלק את1( הנכס אלא בהסכמת הנושה או ברשות בית ;המשפט )  תהא זכותו של החייב לתבוע חלוקת הנכס2( נתונה גם לנושה, משעה שהוא רשאי לתבוע .מימוש המשכון (ב)  חולק הנכס בהתאם להוראות סעיף זה, יחול .המישכון על מה שנפל בחלקו של החייב מישכון להבטחת חיובו של אחר ,. מושכן נכס של אדם כערובה לחיובו של אדם אחר12 יהא דינו של בעל הנכס כדין מי שערב אותו חיוב, אך אין להיפרע מבעל הנכס אלא במימוש המשכון כאמור .בחוק זה פדיון המשכון החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן . (א) 13 המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לאחר המועד לקיומו; והוא אף אם יש .קביעה אחרת בהסכם המישכון החייב וכל אדם שזכותו עלולה להיפגע ממתן (ב) המשכון או ממימושו, רשאים לפדות את המשכון על ידי קיום החיוב לפני המועד לקיומו, ובלבד שבחיוב לתשלום כסף הנושא ריבית ישלמו לנושה גם את הריבית שהיתה מגיעה לו עד המועד לקיום החיוב או בעד ששה חדשים אחרי התשלום, הכל לפי התקופה הקצרה יותר; סעיף קטן זה לא יחול אם יש קביעה אחרת בהסכם המישכון ולא יחול על משכון שניתן .להבטחת סדרה של איגרות חוב , רשאים5 מושכן נכס בנסיבות האמורות בסעיף (ג) בעל הנכס או האדם שהיה זכאי להחזיקו לפדות את המשכון לפי סעיף קטן (ב) אף אם יש קביעה אחרת .בהסכם המישכון אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות זכות לפדות (ד) חלק מן המשכון על ידי קיום חלק מן החיוב, זולת אם .הוסכם על כך בהסכם המישכון פדיון משכון שלא על ידי החייב , על ידי מי שאינו החייב13 . נפדה משכון לפי סעיף14 זכאי הפודה לחזור אל החייב ולהיפרע ממנו כדין ערב שמילא את ערבותו, ואם הפודה לא היה בעל הנכס .יעמוד לו המשכון להבטחת זכותו זו פקיעת המישכון .חדל החיוב, יפקע המישכון . (א) 15 פקע המישכון, רשאי החייב לדרוש החזרת (ב) המשכון אם הופקד בידי הנושה או בידי שומר מטעם הנושה; נרשם המישכון, רשאי החייב לדרוש מחיקת .הרישום אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע במשכון (ג) .המשמש ערובה לחיוב מתחדש מימוש המשכון לא קויים החיוב במועדו, רשאי הנושה לממש . (א) 16 .את המשכון אין הצדדים רשאים להתנות על דרכי המימוש (ב) .לפי חוק זה כל עוד לא הגיע המועד לקיום החיוב דרכי המימוש - . מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם17 במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות )1( ;לענין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות ) או שנרשם2(4 במשכון שהופקד כאמור בסעיף )2( ) יכול שהמימוש יהיה על פי צו רשם3(4 כאמור בסעיף ;ההוצאה לפועל ) והוא2(4 במשכון שהופקד כאמור בסעיף )3( משמש ערובה לחיוב המגיע לגוף מוסדי, וכן במשכון ניירות ערך, יכול שהמימוש יהיה על ידי הגוף המוסדי - עצמו ללא צו כאמור; בפסקה זו : כל אחד מאלה- ""גוף מוסדי )  תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות1( ;1981-(רישוי), התשמ"א ,)  בנק ישראל כמשמעותו בחוק בנק ישראל2( ;1964-התשי"ד )  מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים3( ;1981-פיננסים (ביטוח), התשמ"א )  חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על4( ;2005-שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה )  מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון5( , לחוק ניירות ערך46 הבורסה כמשמעותו בסעיף ;) חוק ניירות ערך- (בפסקה זו1968-התשכ"ח )  גופים נוספים שיקבע שר המשפטים באישור6( ;ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת משכון המשמש ערובה לחיוב- ""משכון ניירות ערך :המגיע לגוף מוסדי, שהוא אחד מאלה )  משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות1( ;החייב אצל הגוף המוסדי )  משכון שהוא ניירות ערך הרשומים לזכות2( הגוף המוסדי אצל גוף מוסדי אחר או אצל מסלקה ;א לחוק ניירות ערך50 כהגדרתה בסעיף )  משכון שהוא ניירות ערך שלגביהם ניתן לגוף3( ;המוסדי יפוי כוח להקנות בהם זכות לאחר 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 513 52 ניירות ערך כהגדרתם בסעיף- ""ניירות ערך לחוק ניירות ערך, הרשומים למסחר בבורסה, וכן יחידות של קרן פתוחה כמשמעותן בחוק השקעות , לרבות זכות1994-משותפות בנאמנות, התשנ"ד ;לניירות ערך כאמור )  במשכון שהוא זכות יכול שהמימוש יהיה4( .20 כאמור בסעיף דרך המימוש בהוצאה לפועל . מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש18 ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה .אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין דרך המימוש על ידי גוף מוסדי ) יהיה3(17 מימוש של משכון כאמור בסעיף . (א) 19 במכירה בדרך מקובלת בשוק שבו נמכרים נכסים . בדרך מסחרית סבירה- מאותו סוג, ובאין שוק כזה לא יפתח הגוף המוסדי במימוש המשכון אלא (ב) לאחר שנתן לחייב ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע - והוא ומענו ידועים לגוף המוסדי- מן המימוש הודעה במועד סביר מראש על הצעדים שהוא עומד .לנקוט למימוש המשכון הגוף המוסדי אחראי כלפי החייב וכל אדם (ג) כאמור בסעיף קטן (ב) לנזק שנגרם להם בשל מימוש .המשכון שלא בהתאם להוראות חוק זה .)3(17 כהגדרתו בסעיף- "בסעיף זה, "גוף מוסדי (ד) מימוש זכות שמושכנה . מושכנה זכות שיש לחייב כלפי אדם אחר, רשאי20 ;הנושה לממשה כשם שהחייב היה יכול לממשה הוא רשאי לעשות כן אף אם חל המועד לקיום הזכות לפני המועד לקיום החיוב המובטח; והכל באין קביעה .אחרת בהסכם המישכון מימוש מוקדם של משכון בית המשפט רשאי, על פי בקשת החייב, הנושה . (א) 21 או המחזיק במשכון, לצוות על מימוש המשכון לפני שהגיע המועד לקיום החיוב או לתת הוראות אחרות שימצא לנכון, אם נוכח שהנכס הממושכן עלול להתקלקל או לאבד שיעור ניכר מערכו או שזכויות .הצדדים עלולות להיפגע מסיבה אחרת מימוש המשכון לפי סעיף זה יהיה בדרך שיורה (ב) .בית המשפט פרעון מוקדם של החיוב . סכום שקיבל הנושה לפני המועד לקיום החיוב מתוך22 , ייזקף על חשבון החיוב21 או20 מימוש לפי סעיפים .אם אין בין הצדדים הסכם אחר לענין זה גביית החיוב שלא על פי המשכון . אין במתן המשכון כדי לגרוע מזכותו של הנושה לגבות23 את החיוב שלא על ידי מימושו, ואין במימוש המשכון כדי לגרוע מזכותו לגבות את יתרת החיוב שלא סולקה .במימוש הגדרות - . לענין חוק זה24 לרבות בעל נכס- 14 "החייב", חוץ מן האמור בסעיף ;שמושכן כערובה לחיובו של אדם אחר לרבות הנאמן בפשיטת- ""נושים אחרים של החייב רגל של החייב, ואם היה החייב תאגיד בפירוק ; המפרק- תעודה, שטר או מסמך אחר המוצאים- ""ניירות ערך לפי דין או נוהג, לפקודה או למוכ"ז, ומקנים .לאוחז את הזכות הנדונה בהם ביצוע ותקנות . שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי25 - להתקין תקנות לביצועו, ובין השאר להסדיר בתקנות ,)3(4 סדרי הרישום של מישכונים לפי סעיף )1( ,לרבות סדרי הרישום של העברת מישכונים, תסיבתם ;תיקון תנאיהם, פדיונם ומימושם ;סדרי עיון ברישומים וקבלת העתקים מהם )2( .תשלום אגרות בקשר לפעולות האמורות )3( ביטול ושמירת דינים של396-403– ו119-118 הספר החמישי וסעיפים . (א) 26 . בטלים- המג'לה אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל דין הנוגע (ב) .לשעבוד צף על נכסי תאגיד תחילה והוראת מעבר . תחילתו של חוק זה ביום כ"ו באלול התשכ"ז27 ); על מישכונים שנוצרו לפני תחילת1967 באוקטובר1( .חוק זה יוסיף לחול הדין הקודם 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 514 ,]להלן נוסח ההוראות בפקודת החברות [נוסח חדש : להצעת החוק לבטלם61 , שמוצע בסעיף1983-התשמ"ג הגדרות - .  בפקודה זו1 ... מסמך שהנפיקה חברה או אגודה- """איגרת חוב שיתופית ובו היא מתחייבת לשלם כסף בתאריך קבוע או בהתקיים תנאי פלוני ומשעבדת לכך את נכסיה או מפעלה, כולם או מקצתם, ולרבות ";איגרת חוב סטוק שתי איגרות חוב או יותר- """סדרת איגרות חוב דרגה לענין תשלום-שנתכוונו לעשותן שוות ";וערובה לתשלום ""שעבוד צף" — שעבוד על כל נכסיה ומפעלה של החברה או על מקצתם אותה שעה, כפי מצבם מזמן לזמן, אך בכפוף לסמכותה של החברה ליצור .";שעבודים מיוחדים על נכסיה או על מקצתם סימן א': פרשנות הגדרות ותחולה - . (א)  בפרק זה164 לרבות אגודה שיתופית רשומה לפי- ""חברה ;פקודת האגודות השיתופיות רשם האגודות- "רשם", לענין אגודה שיתופית .השיתופיות (ב)  הוראות פרק זה לא יחולו על הוצאת שטרי חוב או שטרי חליפין של חברה במהלך עסקיה הרגיל אף .אם השטרות הם עבירים סימן ב': איגרות חוב סמכות לשעבד באיגרת חוב ,. חברה רשאית, בכפוף לכל הגבלה שבתזכירה165 בתקנונה או בתקנותיה, לשעבד באיגרות חוב יחידות מקרקעין ומטלטלין, במוחזק- או בסדרות את נכסיה ובראוי, קיימים ועתידים, לרבות הון מניות שטרם נדרש תשלומו, דרישות תשלום שטרם נפרעו ומוניטין כערובה לחבויות קיימות, עתידות או מותנות; אולם- אין להנפיק איגרות חוב בסדרות אלא ברשיון מפורש 32 לכך מאת שר האוצר, וחברה בעלת היתר לפי סעיף .לא תוציא שום איגרות חוב אלא ברשיון כאמור דרכי השעבוד באיגרת חוב ותיאור המשועבדים . (א)  הסכום שיש לשלם על פי איגרת חוב, יחידה או166 ,בסדרה, צריך שיהא מובטח בשעבוד על נכס מסויים או בשעבוד צף, או בשעבוד על הון מניות שטרם נדרש -תשלומו, על דרישות תשלום שטרם נפרעו, על חובות .לקוחות או על מוניטין, או בצירופם של דרכים אלה (ב)  כל איגרת חוב, יחידה או בסדרה, תכיל תיאור כללי של הנכסים המשועבדים לסכום שיש לשלם על .פיה ושל טיב הערובה והנסיבות שבהן תיאכף סוגים של איגרות חוב . ניתן להנפיק איגרת חוב, יחידה או בסדרה, כמשתלמת167 .לבעל הרשום או כמשתלמת למוכ"ז העברת איגרת חוב ,. (א)  אין חברה רשאית, על אף האמור בתקנונה168 לרשום העברה של איגרת חוב בלא שנמסר לה שטר העברה כשורה, אלא אם זכותו של הנעבר באיגרת .החוב נסבה אליו מכוח הדין (ב)  הוגש לחברה מסמך המהווה ראיה מספקת לפי הדין, כי ניתן לפלוני צו קיום צוואה או צו ניהול עזבון של נפטר, תקבל החברה את המסמך, על אף האמור .בתקנונה, כראיה מספקת למתן הצו תחולת שעבוד צף . (א)  מקום שאיגרת חוב או סדרת איגרות חוב מובטחת169 בשעבוד צף על נכסי החברה ולא הוצאו ממנו מקרקעין שלה, יחול השעבוד גם על מקרקעין שלה אף אם איננו .רשום בפנקסי המקרקעין (ב)  אין שעבוד צף מקנה לבעל איגרת החוב דין קדימה או בכורה על פני בעל משכנתה רשום או קונה בתמורה של מקרקעי החברה, ואפילו היה קיומו של ;השעבוד הצף ידוע להם בשעת המישכון או המכר ואולם אם נכללה במסמך היוצר שעבוד צף הגבלה על זכות החברה ליצור שעבודים, והגבלה זו נכללה בפרטים שנמסרו לרישום השעבוד הצף, יהיה השעבוד הצף עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד לאותה הגבלה .אחרי רישום הפרטים בידי הרשם )(ג)  שעבוד צף הכולל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב 16( אשר פרטיו נמסרו לרישום לפני ה' באדר התשל"ה ), והודעה על קיום ההגבלה הוגשה לרשם1975 בפברואר ) ונרשמה בפנקס1981 ביוני24( לפני י' בתמוז התשמ"א יהיה עדיף על שעבוד שנוצר בניגוד- השעבודים שלו .לאותה הגבלה אחרי רישום ההודעה בידי הרשם (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב), שעבוד נכס שנעשה להבטחת אשראי שאיפשר רכישת נכס, יהיה עדיף על שעבוד צף קודם, אם האשראי שימש בפועל לרכישת הנכס המשועבד, והוא בין שהאשראי ניתן בידי המוכר לרבות- "ובין שניתן בידי אדם אחר; לענין זה, "אשראי .מתן התחייבות כספית שעבוד צף ומניעת עסקאות . בעלי איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או נאמניהם170 כשיש שטר נאמנות, רשאים לפנות בכל עת לבית המשפט ולבקש צו המונע את הממונה על מרשם אלא על פי צו- המקרקעין מלרשום בפנקסי המקרקעין 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 515 כל שעבוד נוסף, או מכר, של מקרקעין- בית המשפט הרשומים אותה שעה על שם החברה ושלא הוצאו מכלל הנכסים המשועבדים, ואם נוכח בית המשפט ,שהערובה שניתנה לבעלי איגרות החוב נתערערה או שיש טעמים אחרים מן הצדק והיושר להיענות לבקשתם, רשאי הוא ליתן לפי זה את הצו בתנאים .שיראה בדבר הוצאות וענינים אחרים שטר נאמנות להבטחת איגרות חוב . (א)  מקום שאיגרות חוב מובטחות במשכנתה על171 מקרקעין בישראל, ניתן לערוך שטר שעל פיו ימושכנו המקרקעין לנאמן או לנאמנים לזכותם של בעלי .איגרות החוב מזמן לזמן (ב)  העתק של שטר נאמנות להבטחת הנפקה של ,איגרות חוב יישלח לכל בעל איגרות חוב, לפי בקשתו תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה על הסכום שנקבע בתקנות; לא נשלח העתק כמבוקש, דין החברה ודין כל נושא משרה בה שביודעין אישר או התיר את קנס וקנס נמשך, ובית המשפט רשאי להורות- המחדל .שההעתק המבוקש יישלח למבקש סימן ג': רישום השעבודים בחברה פנקס שעבודים . (א)  חברה תנהל במשרדה הרשום פנקס רישום172 שעבודים ובו תרשום את השעבודים שעל כל נכס מנכסי החברה וכל השעבודים הצפים שעל מפעלה ורכושה; רישום זה יכלול תיאור קצר של הנכס המשועבד, סכום השעבוד, ושמות בעלי השעבוד או הזכאים לפיו אם אין הוא למוכ"ז, וסכום כל אגרה .המשתלמת לרשם ותשלומה נדחה לפי דין (ב)  כל נושא משרה בחברה שביודעין ובמזיד אישר או התיר להשמיט אחד הרישומים הנדרשים לפי סעיף . קנס- זה, דינו עיון במסמכים ובפנקס . (א)  חברה תחזיק במשרדה הרשום העתק של כל173 מסמך היוצר שעבוד טעון רישום אצל הרשם לפי פקודה זו והעתק של איגרת חוב אחת מכל סדרה של איגרות חוב אחידות; העתקים אלה ופנקס השעבודים יהיו בשעות העבודה פתוחים לעיון חינם לכל נושה או חבר החברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל על כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחית משתי שעות עיון ליום; פנקס השעבודים יהיה פתוח לעיון לכל אדם תמורת סכום שקבעה החברה ושלא יעלה .על הסכום שנקבע בתקנות (ב)  סירבו להרשות עיון כאמור יכול בית המשפט ליתן צו האוכף את העיון מיד, ובנוסף על כך כל נושא משרה בחברה המסרב להרשות את העיון וכל דירקטור או מנהל בחברה שאישר את הסירוב או שביודעין . קנס נמשך- ובמזיד התיר אותו, דינו פנקס בעלי איגרות חוב . (א)  כל פנקס רישום של בעלי איגרות חוב של חברה174 יהיה פתוח לעיון לכל בעל רשום של איגרת חוב ולכל בעל מניות בחברה, בכפוף לכל הגבלה סבירה שתטיל על כך החברה באסיפה כללית ובלבד שלא תפחת משתי שעות עיון ליום; הוראה זו לא תחול בתקופות ,מסויימות, שלא יעלו יחד על שלושים ימים בשנה ,שבהן נסגר הפנקס לפי הוראות הכלולות בתקנון באיגרות החוב, בתעודות הסטוק, בשטר הנאמנות או במסמך אחר המכיל את הערובה לאיגרות החוב; כל הזכאי לעיון כאמור רשאי לדרוש העתק מן הפנקס או מכל חלק שבו, תמורת סכום שקבעה החברה ושלא .יעלה על הסכום שנקבע בתקנות (ב)  סירבו להרשות עיון, דין החברה ודין כל נושא קנס- משרה בה שביודעין אישר או התיר את הסירוב וקנס נמשך, ובית המשפט יכול ליתן צו האוכף עיון .בפנקס מיד סימן ד': הנפקה חוזרת של איגרות חוב סמכות להנפקה חוזרת . (א)  חברה שפדתה איגרות חוב שהונפקו, כוחה175 יפה לחזור ולהנפיקן, בין בהנפקה חוזרת של אותן איגרות ובין בהנפקת איגרות אחרות במקומן, והוא אם אין בתקנונה או בחוזה שנתקשרה בו הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בענין זה ואם לא הביעה החברה כוונתה, בהחלטה שקיבלה בענין זה או במעשה אחר שלה, שאיגרות החוב שפדתה יבוטלו; בהנפקה כאמור הנפקה חוזרת) יהיו לכל בעל איגרת- (להלן בסימן זה .אותן זכויות קדימה שהיו מגיעות לו אילולא נפדתה (ב)  חברה שכוחה יפה להנפקה חוזרת, חייבת לכלול במאזנה את הפרטים בנוגע לאיגרות החוב הניתנות .להנפקה חוזרת הפקדה בערובה אינה פדיון . חברה שהפקידה איגרות חוב שלה בערובה לקבלת176 מקדמות בחשבון עובר ושב או בדרך אחרת, אין רואים את איגרות החוב כאילו נפדו, אף אם הן מוסיפות להיות מופקדות לאחר שחשבונה זה אינו עומד בחובה .עוד דין הנפקה חוזרת לענין הסכום, המספר ומס בולים . (א)  הנפקה חוזרת לא תיחשב כהנפקה חדשה לענין177 כל הוראה המגבילה את סכום איגרות החוב שמותר .להנפיק ואת מספרן (ב)  כל הנפקה חוזרת נחשבת לענין מס בולים כהנפקה חדשה; אולם המלווה כסף בערובה של איגרת חוב שחזרה והונפקה לפי סימן זה ונראית מבויילת כדין, יכול להגיש אותה כראיה בכל הליך לאכיפת הערובה, ואם נמצא שאינה מבויילת כדין לא יחוייב בתשלום מס בולים או דמי פיגורים אלא אם ידע על 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 516 כך או יכול היה לגלות זאת אילולא התרשל; חובת התשלום של מס הבולים הנכון ודמי הפיגורים תהיה .על החברה סימן ה': רישום השעבודים אצל הרשם שעבודים הטעונים רישום . (א)  שעבוד מן המנויים להלן, שיצרה חברה רשומה178 ,בישראל, יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה במידה שהוא מטיל ערובה על נכסיה או מפעלה, זולת אם פרטי השעבוד שנקבעו והמסמך היוצר אותו או מעיד עליו, אם היה מסמך כזה, נמסרו לרשם או , לשם179 נתקבלו אצלו, בדרך ובמועד האמורים בסעיף :רישום כנדרש לפי פקודה זו; ואלה השעבודים )  שעבוד בערובה לאיגרות חוב, לרבות שעבוד1( ,צף או שעבוד של הון מניות שלא נדרש תשלומו ;של דרישות תשלום שטרם נפרעו ושל מוניטין )  שעבוד נכס מקרקעין בכל מקום שהוא, או2( ;ענין בנכס כאמור )  שעבוד נכס מיטלטלין, כשאין הנכס מוחזק3( ;בידי הנושה ;)  שעבוד חובות לקוחות4( ;)  שעבוד אניות או חלקים בהן5( )  שעבוד פטנטים, רשיונות לפי פטנטים, סימני6( .מסחר או זכויות יוצרים ,(ב)  ניתן לחברה מסמך סחיר כערובה לחובות לקוחות והחברה הפקידה אותו כערובה לקבלת הלוואה, לא יראו .את ההפקדה כשעבוד חובות לקוחות לענין סעיף זה (ג)  היה שעבוד בטל כאמור בסעיף קטן (א), אין בכך כדי לפגוע בחוזה או בהתחייבות להחזיר את הכסף .המובטח בשעבוד, ופרעון כסף זה יחול מיד דרכי הרישום ומועדיו . (א)  המועד למסירת הפרטים והמסמך או קבלתם179 - הוא178 לפי סעיף תוך עשרים ואחד ימים- )  באין הוראה אחרת1( ;מהיום שבו נוצר השעבוד תוך עשרים- )  בשעבוד מקרקעין שבישראל2( ואחד ימים מהיום שבו אישר רשם המקרקעין את העסקה לרישום, בין שנערכה בפניו ובין שנערכה ;בפני עורך דין )  בשעבוד שנוצר מחוץ לישראל על נכסים3( תוך עשרים ואחד ימים- שמחוץ לישראל בלבד מהיום שבו יכול היה המסמך להתקבל בישראל ;בדרך הדואר הרגילה אילו נשלח בזריזות מספקת ,לענין פסקה זו מותר שיימסר העתק של המסמך .מאומת כפי שנקבע (ב)  בשעבוד שנוצר בישראל הכולל נכסים שמחוץ 178 לישראל, מותר לשלוח את המסמך לפי סעיף לרישום אף אם יש צורך בהליכים נוספים כדי להקנות .לשעבוד תוקף לפי דיני הארץ שבה נמצאים הנכסים רכישת רכוש משועבד . (א)  רכשה חברה רשומה בישראל נכסים שיש עליהם180 שעבוד שרישומו היה חובה לפי סימן זה אילו נוצר בידי החברה אחרי הרכישה, חייבת היא לדאוג לכך והעתק, מאומת178 שהפרטים הדרושים לפי סעיף כפי שנקבע, של המסמך היוצר את השעבוד או מעיד עליו, יימסרו לרשם, לשם רישום, תוך עשרים ואחד ימים לאחר התאריך שבו הושלמה הרכישה; ואם הנכסים שרכשה נמצאים מחוץ לישראל והשעבוד נוצר מחוץ לישראל, יחולו לגבי מועד זה הוראות .)3()(א179 סעיף (ב)  הפרה החברה הוראת סעיף זה, דינה ודין כל נושא משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את . קנס נמשך- ההפרה פנקסי שעבודים של הרשם ,. הרשם יקיים לכל חברה פנקס רישום, בטופס שנקבע181 של כל השעבודים שיצרה והם טעונים רישום לפי פנקס השעבודים), וירשום בו את- סימן זה (להלן .178 הפרטים שנמסרו לרישום לפי סעיף עיון בפנקסי השעבודים . פנקסי השעבודים של הרשם יהיו פתוחים לעיון לכל182 .אדם לאחר תשלום האגרה שנקבעה רישום סדרת איגרות חוב ,. (א)  חברה שיצרה סדרה של איגרות חוב שיש בה183 במישרין או בהפניה למסמך אחר, שעבוד בשיעור ,) לטובת בעלי האיגרות של הסדרהpari passu( אחיד דיה שתוך עשרים ואחד ימים לאחר תאריך עריכתו של המסמך המכיל את השעבוד או לאחר תאריך עריכתה של איגרת חוב כשאין מסמך, יגיעו אל הרשם ,המסמך או אחת מאיגרות החוב שבסדרה, לפי הענין עם פרטים אלה, שיירשמו תמורת האגרה שנקבעה :בפנקס הרשם ;)  הסכום הכולל שהסדרה באה להבטיח1( )  תאריכי ההחלטות המרשות את הנפקת2( הסדרה ותאריך המסמך היוצר או המגדיר את ;הערובה, אם ישנו ;)  תיאור כללי של הנכסים המשועבדים3( ,)  שמות הנאמנים מטעם בעלי איגרות החוב4( .אם ישנם (ב)  נעשתה יותר מהנפקה אחת של סדרת איגרות חוב, יש לשלוח לרשם לשם רישום בפנקס את התאריך 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 517 והסכום של כל הנפקה, אלא שמחדל מעשות כן לא .יפגע בתקפן של איגרות החוב שהונפקו עמלה, הנחה, נכיון . (א)  נתנה החברה במישרין או בעקיפין עמלה, הנחה184 או נכיון בעד חתימה או החתמה על איגרות החוב ,שלה, או בעד הסכמה לחתום או להחתים עליהן חתימה בתנאים או בלא תנאים, יכילו הפרטים שיש לשלוח לרישום לפי סימן זה גם פרטים בדבר הסכום או שיעור האחוזים של העמלה, ההנחה או הנכיון שניתנו, אלא שמחדל מעשות כן לא יפגע בתקפן של .איגרות החוב שהונפקו (ב)  הפקדת איגרות חוב בערובה לחוב של החברה .לא יראו לענין סעיף זה כהנפקת איגרות חוב בנכיון תעודת רישום שעבוד . (א)  הרשם יתן תעודה חתומה בידו על רישומו של185 כל שעבוד, ובה יפורט הסכום המובטח בו; התעודה תהא ראיה חלוטה שנתמלאו כל הדרישות בנוגע .לרישום (ב)  העתק של תעודת רישום לפי סעיף זה יובא על גבי כל איגרת חוב, או תעודת איגרת חוב סטוק, שהנפיקה החברה לאחר יצירת השעבוד הרשום ושתשלומה .מובטח בו רישום שעבוד לפי בקשת מעונין . החובה לשלוח לרשם את הפרטים הטעונים רישום186 לפי סימן זה לגבי כל שעבוד וכל הנפקה של איגרות חוב מוטלת על החברה, אך רישומו של שעבוד יכול שייעשה על פי בקשתו של אדם המעונין בכך, ואם הוא שילם כדין אגרות בשל כך לרשם יוכל לגבות את .סכומן מהחברה תחולה על חברות חוץ . חברה שהואגדה מחוץ לישראל ויש לה מקום עסקים187 קבוע בישראל, יחול סימן זה על שעבודי נכסים במאי15( בישראל שיצרה אחרי ה' באייר התרפ"ט ) ועל שעבודים של נכסים שרכשה בישראל אחרי1929 .התאריך האמור משלוח העתק לרשם . (א)  העתק של שטר נאמנות להבטחת הנפקה של188 איגרות חוב, של מסמך היוצר שעבוד ושל איגרת חוב הטעונים רישום, תשלח החברה לרשם תוך עשרים ואחד ימים מתאריך חתימתם אם נחתמו בישראל, ואם תוך עשרים ואחד ימים לאחר- נחתמו מחוץ לישראל היום שבו יכלו להתקבל בישראל בדרך הדואר הרגילה אילו נשלחו בזריזות סבירה; בסדרה של איגרות חוב די .בהעתק של איגרת חוב אחת מן הסדרה (ב)  הופרה הוראה מהוראות סעיף זה, דין החברה ודין כל נושא משרה בה שביודעין ובמזיד אישר או התיר את . קנס נמשך- ההפרה רישום כרונולוגי . הרשם ינהל רישום כרונולוגי, לפי הטופס והפרטים189 .שנקבעו, לשעבודים שנרשמו אצלו לפי פקודה זו הערת סילוק . הובאו לפני הרשם ראיות להנחת דעתו שחוב190 שלהבטחתו ניתן שעבוד רשום סולק, רשאי הוא להורות שתירשם בפנקס הערת סילוק וישלח לחברה .לפי דרישתה העתק הערה זו תיקון פנקס רישום השעבודים ,. נוכח הרשם שאי רישומו של שעבוד במועד הדרוש191 או אי רישומו או שיבושו של פרט הנוגע לשעבוד או להערת סילוק, אירעו במקרה או בשגגה או מסיבה מספקת אחרת, או שאין בהם כדי לפגוע במצבם של הנושים או של בעלי המניות, או שיש טעמים אחרים רשאי הוא, לפי בקשת- שמן הצדק והיושר ליתן סעד החברה או של כל אדם מעונין, להאריך את המועד לרישום או לתקן את הרישום, בתנאים שיראה אותם צודקים ומועילים; דחה הרשם את הבקשה, רשאי המבקש לערער על החלטתו לפני בית המשפט תוך .ארבעה עשר ימים מהיום שבו הומצאה לו ההחלטה הפרת הוראות . (א)  חברה שלא שלחה לרישום פרטי שעבוד, או פרטי192 ההנפקה של סדרת איגרות חוב, הטעונים רישום לפי פקודה זו, דינה ודין כל נושא משרה בה שביודעין היה קנס נמשך, זולת אם הרישום נעשה על- שותף למחדל .פי בקשת אדם אחר (ב)  בכפוף לאמור בסעיף קטן (א), חברה שלא קיימה דרישה מדרישות פקודה זו לענין רישום אצל הרשם של שעבוד שיצרה, דינה ודין כל נושא משרה בה , קנס- שביודעין ובמזיד אישר או התיר את ההפרה .וזאת בלי לפגוע בכל אחריות אחרת (ג)  מי שביודעין ובמזיד אישר או התיר למסור לאדם איגרת חוב או תעודת איגרת חוב סטוק הטעונה רישום ,אצל הרשם ולא הובא על גביה העתק תעודת הרישום . קנס, וזאת בלי לפגוע בכל אחריות אחרת- דינו רישום אגרה שתשלומה נדחה ,. נדחה על פי חוק תשלומה של אגרה המשתלמת לרשם193 ירשום הרשם בפנקס רישום השעבודים את סכום ,האגרה שנדחתה, ולאחר ששולמה, כולה או מקצתה .יירשם הדבר בפנקס לפי בקשת החברה 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה 518 סימן ו': אכיפת זכויות אכיפה הטעונה רשות מבית המשפט . מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד194 הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפרעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי ;איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן .צו למכירת הנכסים וחלוקתם חובות בדין קדימה באכיפת שעבוד צף . נתמנה לחברה רשומה בישראל כונס מטעם בעלי195 איגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, או שהם או נציגיהם נטלו את ההחזקה בנכסים הכלולים בשעבוד צף או שהשעבוד חל עליהם, והחברה אינה עומדת אותה ייפרעו החובות, שלפי חיקוק יש להם- שעה בפירוק בכל פירוק דין קדימה, מתוך הנכסים שהגיעו לידי הכונס או לידי המחזיק כאמור, לפני כל תביעה לקרן או לריבית של איגרות החוב; התשלומים לפי סעיף זה ייגבו, ככל האפשר, מנכסי החברה הזמינים לתשלום .חובות של נושים כלליים מינוי כונס ,. השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת198 רשאי לקבוע כללים בדבר דרך מינויו של כונס לפי ,פקודה זו ובדבר דרך הדיון של בית המשפט בהצעה לענין זה, שתבוא מאת בעל איגרת חוב או נושה מובטח; הכללים יקבעו את תנאי הכשירות של יחיד או תאגיד למינוי זה ותנאים אחרים שכונס חייב למלא לצורך מינויו ואת דרך החלוקה של התפקידים בין .המועמדים הכשירים למינוי ביקורת בית המשפט על כונס . (א)  כונס שנתמנה לחברה לפי פקודה זו, רשאי בית200 המשפט להורות לו בצו כי בענינים שנקבעו בו עליו .לפנות לבית המשפט לשם קבלת הוראות (ב)  צו לפי סעיף קטן (א) יכול שיתן בית המשפט ,מיזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, מפרק, מפרק זמני .נושה של החברה או משתתף (ג)  לשם מתן צו או הוראות לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להיעזר במי שימצא לנכון, לרבות הכונס .הרשמי חובות בני קדימה . (ג)  מקום שנכסי החברה שמתוכם ניתן לשלם לנושים354 ,כלליים אינם מספיקים לפרעון החובות לפי סעיף זה יהיה לחובות אלה דין קדימה לפני תביעותיהם של ,בעלי איגרות חוב מכוח שעבוד צף שיצרה החברה והם ישולמו לפי זה מתוך הנכסים הכלולים בשעבוד .או הכפופים לו ביטול המחאה כללית לא רשומה . מקום שבפשיטת רגל אין תוקף להמחאה כללית של356 זכויות, אין תוקף להמחאה בפירוק חברה; ולענין זה תבוא תחילת הפירוק במקום תחילת הגשת בקשת .פשיטת הרגל 12.3.2012 ,, י"ח באדר התשע"ב668 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030   שקלים חדשים17.82 המחיר