הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת דוד אזולאי
דב חנין
אורי מקלב
זבולון אורלב
אורלי לוי אבקסיס
אילן גילאון
מירי רגב
עמיר פרץ
ג'מאל זחאלקה
שלמה מולה
זאב בילסקי
כרמל שאמה-הכהן
פ/4201/18
הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 112ב
1.
בחוק המים, התשי"ט–19591 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 112א יבוא:
"תשלום מופחת לזכאי
112ב.
(א) על אף האמור בסעיף 112, צרכן יהיה זכאי לתשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף, אם מתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–19802, או שהכנסתו אינה עולה על שיעור הגמלה לפי סעיף 5(א) לחוק האמור;
(2) הוא זכאי לתשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב–19723;
(3) הוא זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה–19954 (בסעיף זה – חוק הביטוח הלאומי);
(4) הוא זכאי לקצבת זקנה או לקצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי;
(5) נקבעה לו או לבן משפחתו המתגורר עמו דרגת נכות או נכות רפואית בשיעור של 70% לפחות לפי חוק הביטוח הלאומי;
(6) הוא לוקה בפיגור או בהפרעה פסיכוטית ונקבעה לו נכות בשיעור של 40% לפי חוק הביטוח הלאומי."
תיקון חוק תאגידי מים וביוב
2.
בחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–20015 (להלן – חוק תאגידי מים וביוב), אחרי סעיף 102 יבוא:
"תשלום מופחת לזכאי
102א.
על אף האמור בסעיף 102(א) ו-(ב), זכאי לתשלום מופחת, כמשמעותו בסעיף 112ב לחוק המים, ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף שנקבע לפי אותו סעיף."
דברי הסבר
הזכות למים מוכרת כזכות יסוד בחברה הישראלית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון. חוק המים, התשי"ט–1959, קובע בסעיף 1, כי מקורות המים הם קניין הציבור ומיועדים לצורכי תושביה ופיתוח הארץ. סעיף 3 לחוק מעגן את הזכות של כל אדם לקבל מים ולהשתמש בהם. עיגון המים כזכות יסוד מבוסס על ההכרה כי אספקה סדירה של מים קשורה באופן מובהק ליכולת לנהל אורח חיים היגייני ובריא, וכי קיים קשר סיבתי בין העדרם של מים נקיים לבין מחלות והפרעות גופניות.
הרפורמה במשק המים, שנכנסה לתוקף ביום 1.1.10, הביאה עמה העלאה חדה בתעריפי המים לשימוש הביתי. מחד, שונו שיטת הקצאות מכסות המים והיקפם, כך שבמקום שלושה תעריפים מדורגים (תעריף א' ל-8 מ"ק ראשונים; תעריף ב' ל-8 מ"ק נוספים; ותעריף ג' לכל כמות נוספת, כשלמשפחות מעל 4 נפשות הורחב תעריף א' ב-3 מ"ק לחודש לכל נפש), נקבעו שני תעריפים בלבד המוקצים ביחס לכמות הנפשות בבית (תעריף א' ל-3.5 מ"ק לאדם; ותעריף ב' לכל כמות נוספת). מאידך, הועלו התעריפים באופן משמעותי, הן לכמות הבסיסית בתעריף א', והן לכמות הנוספת באופן חד.
לפי הערכת רשות המים, התעריפים החדשים ייקרו את תעריפי המים לצרכן הביתי ב-40-50% (דוח ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, מרץ 2010, עמ' 307).
הרפורמה, שהביאה לייקור מחירי המים, התקבלה בהחלטת הממשלה מיום 12.8.07 (החלטת ממשלה מס' 2184) שקבעה כי יש להפסיק את התמיכה הממשלתית למשק המים, שעמדה אז על סך של 415 מיליוני שקלים לשנה, ולקבוע את תעריפי המים על פי "עקרון העלות".
לפי עקרון זה, הקבוע בחוק המים, התשי"ט–1959, ובחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א–2001, מועצת רשות המים תקבע את התעריפים בגין השימוש בשירותי מים וביוב על פי מלוא עלות אספקת השירותים, לרבות מחיר הפקתם והובלתם לצרכן.
בפועל, בנוסף להפסקת הסובסידיה הממשלתית, הוכנסו ברפורמה כלל העלויות של משק המים למחיר לצרכן, כולל עלות רכישת מים מותפלים, מפעלי פיתוח למים וביצוע הסכמים מדיניים בתחום המים. כן הוכנסו למחירי המים עלויות הפעלת תאגידי המים והביוב, מע"מ בסך 16% שגובים התאגידים ומיסים נוספים. למחירי המים הגבוהים תרמה גם ההחלטה להותיר מחירים מופחתים לעסקים בענפי התיירות, התעשייה והחקלאות.
למחירי המים הגבוהים לא נקבעו סייגים או הנחות. כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ"ד–1994, שאימצו את עקרון העלות, לא מאפשרים לצרכנים לקבל הנחות. התוצאה היא שספקי המים אינם מוסמכים ליתן הנחות גם במקרים שבהם ברור כי הצרכן לא יוכל לעמוד בתשלום מחירי המים עקב מצבו החברתי-כלכלי.
מדיניות זו הביאה לכך כי צרכנים רבים מצאו עצמם קורסים תחת הנטל הכבד של מחירי המים, דבר שהוביל לעליה חדה במספר ניתוקי המים שביצעו תאגידי המים. משפחות רבות, החיות בעוני נותקו מאספקת מים באופן חלקי או מלא לתקופות שונות. כמו כן, במהלך יישום הרפורמה התברר כי אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות וחולים, אשר זקוקים לשימוש יומיומי בכמויות גדולות של מים מסיבות בריאותיות, נותרו ללא מענה, שכן בהעדר כללים להנחות, לא ניתן להתחשב בכך שצורכיהם בתחום זה גדולים מצורכי הצרכן הממוצע.
לפיכך, בהצעת חוק זו, מוצע לקבוע מנגנון של הנחות סוציאליות המביא בחשבון מצב כלכלי וצרכים מיוחדים.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12