הצעת חוק לדיון מוקדם

DOC 3,375 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת אריה אלדד פ/4204/18 הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – בחינות גמר), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 15 1. בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–20071, בסעיף 15, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) סעיפים קטנים (ג) ו-(ד) לא יחולו על בחינות גמר ברפואה שייערכו במתכונת אחודה ובינלאומית, ובלבד שניתן יהיה לגשת למועד נוסף תוך זמן סביר". דברי הסבר בפקולטות לרפואה בארץ נהוגות בחינות גמר אשר עמידה בהצלחה בהן מהווה תנאי לקבלת התואר. החל משנת 2007, ועל פי החלטת דיקני הפקולטות לרפואה הבחינות הן ארציות ומשותפות לכל בתי הספר לרפואה והן נערכות בחמישה תחומי רפואה שונים (רפואת ילדים, כירורגיה, רפואה פנימית, גניקולוגיה, פסיכיאטריה). למעשה נערכות חמש בחינות שונות במועדים שונים עם מרווחים להכנה לכל אחת מהבחינות. פרישת מבחני הגמר על פני חמש בחינות נפרדות משמעותה הארכה משמעותית של תקופת הלימודים הממושכת (6 שנים) בחצי שנה נוספת ועיכוב תואם בכניסת הרופאים הצעירים, בוגרי בתי הספר ברפואה בארץ, לשוק העבודה בארץ. יש בכך גם פגיעה כלכלית ברופאים הצעירים וגם בצרכים החיוניים של מערכת הבריאות שכן קיים מחסור חמור ברופאים. הבחינות ערוכות בשיטת רב ברירה וכל אחת מהן כוללת כ-150 שאלות. חיבור הבחינות כרוך בעבודה רבה וקשה ומצריך מאגר של מאות שאלות בכל אחד מהתחומים והקפדה על סודיות לצורך שמירה על תקפות הבחינות ומניעת פרסום ברבים של השאלות באופן הפוסל אותן. ובכל מקרה יש צורך לחבר מאגרים חדשים של שאלות מדי שנה – פעולה הכרוכה בעלויות גבוהות. דיקני הפקולטות לרפואה בארץ בדקו את החלופות והגיעו לכלל מסקנה כי יש מקום לרכוש את המבחן האמריקאי הבינלאומי שכבר אומץ ב-23 מדינות ונושא אורינטציה בינלאומית המכונה מבחן NBME. בחינה אחודה זו אמורה להחליף את 5 מבחני הגמר הנוכחיים ולקצר ב-6 חודשים את משך הלימודים ולהקדים בהתאם את מועד השתלבות הרופאים הצעירים, בוגרי בתי הספר בארץ, במערכת הרפואה שזועקת לתוספת של רופאים. החלפת הבחינות הקיימות בבחינה אחודה אחת כדוגמת זו האמריקאית הבינלאומית לא תאפשר לסטודנטים הניגשים אליה זכות עיון בשאלוני הבחינה וגם לא ערעור על תבונת הבחינה לאחר עיון בשאלונים ובתשובות וזאת מטעמים מובנים של חשש לפגיעה בסודיות כלפי הסטודנטים בארץ וסטודנטים רבים נוספים הלומדים ב-23 המדינות שכבר אימצו את הבחינה האמריקאית ובמדינות נוספות אשר ירכשו אותה. זה גם הנוהג הקבוע של הגוף האמריקאי האמון על חיבור הבחינה ה-NBME ולא ניתן לרכוש את החינה ללא התחייבות לשמור על סודיותה. החוק העיקרי קובע בסעיפים 15 (ג) ו-(ד) הוראות לגבי זכות העיון בבחינות וזכות הערעור על הציון בבחינה. אמנם סעיפים אלה חלים על בחינות ועבודות הנערכות בסיום קורסים במוסדות להשכלה גבוהה, ויש טענה כי אין הם חלים כלל על בחינת הגמר ברפואה, אך למען הסר ספק מוצע לקבוע את אי חלות סעיפים אלה על בחינות הגמר ברפואה. הפסיקה הכירה בקשיים למסור לנבחנים את שאלוני הבחינה והתשובות הנכונות מן הטעם שמאגר השאלות מוגבל ואפשרה פתרון ביניים של זכות עיון ללא העתקה וזכות ערעור במועד מאוחר יותר לאחר שהנבחנים רשאים לעיין בשאלונים (עת"ם (י-ם) 18649-04-10 רון חביב ואח' נגד מדינת ישראל ומשרד הבריאות , עת"ם (י-ם) 248/07 התנועה להגינות שלטונית ואח' נגד משרד הבריאות ואח', עת"ם 2289/07 ד"ר פרנקל נגד הר"י ואח'). אימוץ הבחינה האחודה הבינלאומית יקרב אותנו למשפחת העמים גם מבחינת רמת לימודי הרפואה, הסטנדרטים לקבלת התואר ברפואה וגם יחסוך בהוצאות הגבוהות הכרוכות בחיבור מאגרי השאלות, והעיקר – יקצר ב-6 חודשים את לימודי הרפואה ויקדים את איוש התקנים החסרים על ידי בוגרי בתי הספר לרפואה בישראל. גם הסטודנטים לרפואה שותפים לדעה שיש מקום להנהיג את בחינת הNBME- בתנאים שצויינו ותומכים בתיקון החוק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12