הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת יריב לוין
דב חנין
איתן כבל
שי חרמש
אחמד טיבי
פ/4236/18
הצעת חוק הספורט (תיקון – שקיפות ניהולית וכספית), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הספורט, התשמ"ח–19881 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מוסד מוכר" יבוא:
""גוף מפוקח" – גוף שיש למנות בו דירקטור חיצוני או דירקטורים חיצוניים, לפי סעיף 9ב(א);
"דירקטור חיצוני" – נציג ציבור שמונה בהתאם להוראות סעיף 9ב(א)."
תיקון סעיף 9
2.
בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ג) אגודת ספורט שמחזורה השנתי עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים תפרסם מדי שנה דוח כספי שנתי מבוקר על ידי רואה חשבון, כפי שיקבע השר בתקנות."
הוספת סעיף 9ב
3.
אחרי סעיף 9א לחוק העיקרי יבוא:
"מינוי דירקטור חיצוני
9ב.
(א) בהנהלת התאחדות, איגוד או ארגון ספורט יכהנו בכל עת לפחות שני נציגי ציבור; בהנהלת אגודת ספורט או מועדון ספורט שמחזורם השנתי עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים, יכהן בכל עת לפחות נציג ציבור אחד.
(ב) נודע לדירקטור חיצוני על התנהלות בלתי תקינה בגוף המפוקח, הפוגעת בטוהר המידות או בהוראות, כללים או תקנונים המחייבים את הגוף, ידווח על כך מיד בכתב לחברי ההנהלה וליועץ המשפטי; העתק מן הדיווח יועבר לשר; היה הגוף המפוקח עמותה או חברה לתועלת הציבור, יועבר העתק מן הדיווח גם לרשם העמותות או לרשם ההקדשות, לפי העניין.
(ג) דירקטור חיצוני לא יהא זכאי לכל זכות או טובת הנאה מהגוף המפוקח.
(ד) כדירקטור חיצוני רשאי לכהן יחיד, אזרח ותושב ישראל, שמתקיימים בו כל אלה:
(1) אין לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין או לתאגיד שהוא בעל ענין בו, במועד המינוי או בשנתיים שקדמו למועד המינוי, זיקה מהותית לגוף המפוקח, או למי מבעלי השליטה בגוף המפוקח;
(2) אין הוא מצוי במצב היוצר, או עלול ליצור, חשש לניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור חיצוני בגוף המפוקח;
(3) הוא אינו מכהן בגוף מפוקח אחר המשתייך לאותו ענף ספורט;
(4) הוא בעל ניסיון ניהולי מצטבר של ארבע שנים לפחות, או בעל השכלה אקדמית באחד מתחומים אלה: משפטים, חשבונאות, ספורט או מנהל ציבורי;
(5) הוא לא הורשע בפסק דין סופי בעבירה על סעיפים 290 עד 297, 392 או 414 עד 438 לחוק העונשין, התשל"ז–19772;
(6) הוא לא הורשע בפסק דין סופי בעשר השנים שקדמו למינויו כדירקטור חיצוני בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כדירקטור חיצוני.
(ה) תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני לא תעלה על שלוש שנים ולא ניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת."
דברי הסבר
קבוצות ספורט בענפים הפופולריים והבולטים במדינה, מצויות הלכה למעשה בשליטה מלאה ובלעדית של גורמים פרטיים ועסקיים העושים בהן מנהג בעלים ללא כל שקיפות ציבורית.
קבוצות ספורט כאלה הן למעשה גופים בעלי חשיבות ציבורית מובהקת, וחלק מתקציבן מקורו בכספי ציבור. חרף עובדה זו, לא ניתן ביטוי מספק בחקיקה ראשית להבטחת תקינות התנהלותם של גופים אלו וחיוב בשקיפות ציבורית מינימלית.
בפסיקת בתי המשפט בישראל כבר נקבע כי חרף העובדה שזכויות הבעלות והניהול של קבוצות רבות מוחזקות על ידי גורמים פרטיים, הרי שיש לראות בקבוצות כגופים דו-מהותיים, שיש להחיל עליהם נורמות משפטיות השאובות מן המשפט הציבורי.
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט עודד גרשון) נקבע: "כשלעצמי אני סבור כי למועדון ספורט פופולרי, כמו הפועל, אין זכות קיום כלל אלא כגוף דו-מהותי, היינו גוף פרטי (בשל היותו חברה בע"מ) וגוף בעל חשיבות ציבורית בשל עצם מהותו והעניין שיש לציבור בו. וכי אילו חיים יש למועדון ספורט ללא העניין שיש לציבור הרחב במפעליו הספורטיביים, בהישגיו ובהצלחותיו במישור התחרותי? אמור מעתה: מועדון ספורט, מעצם הגדרתו ככזה, וללא כל קשר לצורה הפורמאלית של אישיותו המשפטית (אם הוא עמותה או חברה בע"מ או כל צורת התאגדות אחרת) הינו גוף דו-מהותי." (בש"א (חי') 8316/99 כלבו 1979 בע"מ נ' עיריית חיפה).
כמו כן, בתי המשפט הכירו בחשיבות הרבה של ההקפדה על טוהר המידות ונקיון הכפיים בניהול גופי הספורט להם השפעה ניכרת על חיי הספורט במדינה: "דווקא כשמדובר בהתאחדות לכדורגל, שהינה גוף מעין-ציבורי בעל סמכויות נרחבות והשלכות ניכרות על חיי הספורט בישראל, יש לנהוג הקפדה יתרה ומיוחדת בשמירה על הכללים וההוראות, שהיא עצמה אף קבעה לה בתקנון או בהוראות הפנימיות שלה, ושעניינם טוהר המידות וניקיון הכפיים בניהול חיי הספורט במדינה" (ה"פ 10943/99 אגודת הספורט של הפועל כפר-סבא נ' ההתאחדות לכדורגל בישראל ואח').
זאת ועוד, בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו אף קבע כי אוהדיה של קבוצת כדורגל "הם בעלי זכות עמידה לעתור לניהולה התקין של קבוצתם" (ה"פ 1233/06 יעקב ליבוביץ ואח' נ' ההתאחדות לכדורגל ואח').
אשר על כן, אך ראוי הוא כי חוק הספורט ייתן ביטוי לתפיסות יסוד אלו, על מנת לייצר שקיפות ניהולית וכספית מספקת בכל הקשור להתנהלותם של גופי הספורט אשר לציבור רחב במדינה יש זיקה ברורה אליהם, לרבות כאוהדים. הקפדה של שקיפות וניהול תקין, מתוך ההנחה כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", תהווה גורם מונע אפקטיבי לתופעות שליליות של שחיתות שלצערנו היו ועודן מנת חלקו של חלק מפעילות הספורט בישראל.
בסעיף 9(ג) מוצע לחייב את אגודות ומועדוני הספורט שהיקף מחזורם השנתי עולה על 2.5 מליון חדשים, לפרסם לעיון הציבור את הדוח הכספי השנתי, על מנת להגביר את השקיפות בכל הנוגע להתנהלותם הכספית של גופי ספורט המהווים גופים ציבוריים או לכל הפחות ציבוריים למחצה, ואשר יש לציבור עניין מובהק בפעילותם התקינה, בין היתר כדי לייצר חסמים מפני תופעות של זליגת כספים מאגודות הספורט אל צדדים שלישיים בניגוד לדין.
רבות מאגודות הספורט מאוגדות הלכה למעשה כחברות פרטיות, או לחילופין כעמותות או חברות לתועלת הציבור שהמחו את זכויות הניהול שלהן לחברות פרטיות, ולכן נמנע בפועל מן הציבור לעיין בדוחות הכספיים המשקפים את הפעילות הכספית של האגודות.
בסעיף 9ב מוצע למנות דירקטורים חיצוניים. אגודות ספורט המשתייכות לענפי הספורט הקבוצתיים הפופולריים, אשר מאוגדות כתאגידים ללא מטרת רווח נשלטות, הלכה למעשה, על ידי גורמים פרטיים או עסקיים שונים. חיוב אגודות הספורט במינוי דירקטור חיצוני שיאושר על ידי שר התרבות והספורט, בדומה להסדר הקיים בחברות ציבוריות, נועד גם הוא לייצר שקיפות ניהולית באגודות הספורט, ולחזק את אמון הציבור באגודות הספורט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12