הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת אריה ביבי
דניאל בן-סימון
איתן כבל
מירי רגב
רונית תירוש
פ/4218/18
הצעת חוק השירה העברית, התשע"ב–2012
מטרה
1.
מטרת חוק זה היא לקדם את השירה העברית בישראל ואת משורריה, להביא להנגשתה ולפיתוחה בכל חלקי הארץ ולהקים לשם כך את המועצה הלאומית לשירה עברית.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"אגודת הסופרים" – אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל;
"ארגון שירה" – מוסד, אגודה, איגוד, ארגון, גוף או קבוצה, שבהם מתקיימת או מתוכננת להתקיים פעילות המתייחסת לשירה, לרבות התאחדות סופרים ולרבות סדנאות שירה;
"המועצה להשכלה גבוהה" – כהגדרתה בחוק המועצה להשכלה גבוהה;
"המשרד" – משרד התרבות והספורט;
"חוק המועצה להשכלה גבוהה" – חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19581;
"חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–19852;
"כתב עת" – כתב עת שלפחות שליש מתוכנו עוסק בשירה;
"משורר" – אחד מאלה:
(1) מי ששלושים או יותר משיריו פורסמו;
(2) מי שעמד בכללים להכרה במשוררים שקבע השר;
"ספר שירה" – ספר שלפחות שליש מתוכנו עוסק בשירה;
"שירה" – שירה שנכתבה במקורה בשפה העברית;
"השר" – שר התרבות והספורט.
מינוי מועצה לשירה עברית ומטרותיה
3.
(א) הממשלה תמנה את המועצה הלאומית לשירה עברית (בחוק זה – המועצה), על פי הצעת השר; המועצה תייעץ לממשלה ולשר בתחום השירה ותמלא את התפקידים המוטלים עליה לפי הוראות חוק זה.
(ב) המועצה תפעל לשם עידוד השירה והתמיכה בה, תוך הבטחת חופש היצירה ומתן ביטוי למגוון התרבותי של החברה בישראל, להשקפות השונות הרווחות בה ולערכיה, ותוך דאגה לחלוקה שוויונית של המשאבים.
תפקידי המועצה
4.
אלה תפקידי המועצה:
(1) לייעץ לשר בכל נושא הנוגע למדיניות בתחום השירה ובכל עניין הנוגע לביצוע חוק זה;
(2) להציע לשר תכנית רב שנתית למדיניות בתחום השירה;
(3) להציע לשר יוזמות, פעולות, מפעלים והקמה של ארגונים חדשים בתחום השירה;
(4) ליזום מחקרים בענייני שירה וקיום כנסים, ימי עיון ודיונים ציבוריים;
(5) לייעץ לשר לעניין קביעת מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור כאמור בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, לשם קידום מטרותיו של חוק זה, ובהתחשב בין היתר בסוגי מוסדות הציבור, בצורך בפיזור המשאבים באופן הוגן, אובייקטיבי וחסר פניות בין כלל המשוררים, בשיקולים חברתיים-כלכליים, שיקולי העדפה מתקנת של אוכלוסיות מוחלשות ובמגמות ובתמורות המתרחשות מעת לעת בתחום השירה:
(א) קיום פעילות, תכניות ומיזמים לפיתוח השירה ולטיפוחה, לרבות כתיבת שירה, הוצאתה לאור והפצתה;
(ב) הגדלת המשאבים והמקורות לפיתוח השירה ולטיפוחה, לרבות כתיבת שירה והפצתה, בין השאר באמצעות המגזר העסקי ובאמצעות תרומות;
(ג) קידום, סיוע ועידוד השירה בת זמננו;
(ד) עידוד וסיוע בהקמת ארגוני שירה חדשים בישראל, לרבות סדנאות שירה חדשות, ומוסדות חדשים שבהם תתקיים פעילות המתייחסת לשירה;
(ה) עידוד קיום אירועי שירה;
(ו) קידום, סיוע ועידוד תרגום של שירה לשפות זרות;
(ז) עידוד שיתוף פעולה בינלאומי ופיתוח קשרים בינלאומיים בתחום השירה, לרבות הזמנת משוררים זרים לאירועים בישראל ושליחת משוררים מישראל לאירועים בחוץ לארץ;
(ח) העמקת הכרת השירה בישראל ובעולם;
(ט) הענקת פרסים למשוררים ולעוסקים בתחום השירה;
(י) הוראת שירה וחקר השירה במוסדות להשכלה גבוהה ותמיכה בחוקרים ובתלמידי שירה במוסדות להשכלה גבוהה;
(יא) הנגשת השירה באמצעים טכנולוגיים מתקדמים;
(יב) קידום, סיוע ועידוד האיסוף, התיעוד והמיון של השירה שבכתב ושל השירה שבעל פה, לרבות אירועי שירה;
(6) להמליץ בכל עניין הנוגע למתן תמיכות לפי המבחנים שנקבעו לפי סעיף 14.
הרכב המועצה
5.
(א) המועצה תהיה בת 21 חברים שימנה השר.
(ב) ואלה חברי המועצה:
(1) שישה משוררים המייצגים מגזרי אוכלוסייה שונים, לרבות ייצוג דורי;
(2) עובד המשרד לפי המלצת השר;
(3) עובד משרד החינוך, לפי המלצת שר החינוך;
(4) עובד משרד האוצר, לפי המלצת שר האוצר;
(5) שני נציגים מטעם מוסדות מוכרים לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, בהמלצת המועצה להשכלה גבוהה, ובלבד שאחד מהם הוא איש סגל אקדמי בכיר המומחה בתחום הספרות העברית;
(6) נציג ארגון המורים;
(7) נציג הסתדרות המורים;
(8) שני נציגי אגודת הסופרים במדינת ישראל שאחד מהם יהיה יושב ראש האגודה;
(9) נציג האקדמיה ללשון העברית;
(10) נציג אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל;
(11) ארבעה חברים המעורים בתחום השירה, שאינם עובדי המדינה ואינם קשורים לארגון או לקבוצת שירה.
(ג) השר ימנה את יושב ראש המועצה מבין החברים שאינם עובדי המדינה.
(ד) מינוי חברי המועצה כאמור בסעיף קטן (ב)(12) יהיה לאחר התייעצות עם גופים ציבוריים מתחום הספרות, ובמידת האפשר עם ציבור המשוררים, כפי שקבע השר.
(ה) הודעה על מינוי המועצה, על מינוי יושב ראש המועצה ועל כל שינוי בהרכבה תפורסם ברשומות.
(ו) לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה.
תקופת כהונה
6.
(א) חברי המועצה יתמנו לתקופה של ארבע שנים.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), השר רשאי להאריך את תקופת כהונתם של 12 מחברי המועצה שהתמנתה לראשונה, בשנתיים נוספות, ובלבד שלא יאריך את תקופת כהונתם של יותר ממחצית החברים המשתייכים לקבוצה המנויה בסעיף 5(ב)(12).
פקיעת כהונה
7.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) חדל להתקיים בו התנאי שבסעיף 5(ב) שמכוחו מונה;
(3) הוא הורשע בעבירה כאמור בסעיף 5(ו).
העברה מכהונה
8.
השר רשאי להעביר חבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חבר המועצה התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) חבר המועצה נעדר ללא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת.
תוקף פעילות
9.
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
ניגוד עניינים
10.
לא יכהן כחבר במועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו, לרבות השתייכות לארגון או לקבוצת שירה המתוקצבים על ידי משרד ממשלתי או גוף ממומן; בסעיף זה, "גוף ממומן" – גוף מתוקצב וגוף נתמך כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, מוסד ציבור הנתמך לפי סעיף 3א לחוק האמור וכן גוף שהמדינה או רשות מקומית משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין.
דרכי פעולה
11.
המועצה תקבע את סדרי הדיון בישיבותיה ובישיבות הוועדות שמינתה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
החזר הוצאות
12.
חברי המועצה הציבורית לא יהיו זכאים לשכר בעד חברותם במועצה, אך יהיו זכאים להחזר הוצאות שיוציאו במילוי תפקידם כפי שיקבע השר, באישור שר האוצר.
תקציב השירה
13.
תקציב שנתי לתמיכה בשירה (להלן – תקציב השירה) ייקבע בתכנית נפרדת, במסגרת ההקצאה לתחום פעולה – תרבות, בסעיף תקציב משרד התרבות והספורט בחוק התקציב השנתי (להלן – תחום תרבות); לעניין זה, "תכנית", "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק יסודות התקציב.
מתן תמיכות
14.
(א) מתן תמיכות מתוך תקציב השירה ייעשה על פי מבחנים לתמיכה במוסדות ציבור, כאמור בסעיף 4(5), שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה.
(ב) במתן תמיכות לארגוני שירה תתחשב המועצה –
(1) במספר החברים בארגון; תינתן עדיפות לארגון שגודלו 50 חברים ומעלה אם הוא מקומי, ולארגון שגודלו 25 חברים ומעלה אם הוא ארצי;
(2) בקיומם של קריטריונים אובייקטיביים, ברורים וקבועים מראש לקבלת חברים חדשים;
(3) בקיומן של בחירות חופשיות, פתוחות וגלויות לתפקידים בארגון, ובאפשרות של כל אחד מחבריו להיבחר להנהגתו;
(4) במתן דוח שנתי גלוי ומבוקר על ידי רואה חשבון; ארגון רשאי לתת למועצה בקשה לפטור משכירת רואה חשבון, ואם תאושר בקשתה תגיש דוח שנתי ללא רואה חשבון;
(5) בהעדר קבלת תקציבים ממקורות אחרים.
מלגות
15.
משרד החינוך יקצה מלגות לימודים במסגרת חלוקת מלגות על ידי המשרד, לצורך מחקר בנושאים הקשורים לשירה, לפי כללים שיקבע שר החינוך.
חוק הספריות הציבוריות
16.
בחוק הספריות הציבוריות, התשל"ה–19753, בסעיף 9, בסופו יבוא:
"(6) חובת רכישה של כתבי עת ושל ספרי שירה כהגדרתם בחוק השירה, התשע"ב–2012, והקצאת שטח ייעודי לכתבים ולספרים כאמור בספריות ציבוריות."
ביצוע ותקנות
17.
השר ממונה על חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו, ובכלל זה סדרי דיון לעבודת המועצה.
תחילה
18.
תחילתו של חוק זה _________ מיום פרסומו.
דברי הסבר
השירה, שהובילה בימים עברו את עם ישראל ואת תרבותו, נדחקה ברבות השנים לשולי התרבות וההשפעה. מעמדם המיוחד של המשוררים, אשר נהנו בעבר מיוקרה, אינו טריוויאלי עוד, וקולם נחלש. הוצאת ספרי שירה שלא על חשבון המחבר, הפכה לחזון.
הספרות הרנטבילית היא של משוררים ידועים מאוד, אשר בדרך כלל אינם בין החיים, וכן ספרות מחקרית הדרושה למוסדות הלימוד, לתלמידים ולחוקרים. ספרי שירה שנכתבים בימינו נמכרים בכמויות קטנות בלבד, הן לחנויות והן לספריות, ולהוצאות הספרים אין אפשרות להרוויח ממכירתם. כמו כן, לאור ביקושם הנמוך, אין ספרי השירה יוצאים כספרים אלקטרוניים. לעתים קרובות, יכולת התשלום של המשורר להוצאה או לבית הדפוס, היא לבדה שתקבע האם הספר יראה אור. ספרים רבים מודפסים אף ללא עריכה ראויה. סיכומו של דבר, אין בקרה על איכות הספרים, והקורא נאלץ לקרוא ספרים אשר עלולים לפגוע בתדמיתה של השירה. ספר שיצא, אפילו אם זכה לביקורות טובות, עלול להימכר בפרוטות, להיות מחולק חינם, לשכב במחסנים או אף להיגרס. כתבי העת חולקים גורל דומה, ופועלים רק בזכות תקציבים ציבוריים, ולפיכך, חלק גדול מהם סובל מתדמית פוליטית-מפלגתית, ואינו זוכה להגיע לציבור הרחב.
רוב פעילויות השירה לסוגיהן, מתקיימות ברשת האינטרנט, ורוב השירה החדשה נקרא כיום ממסכים ולא מניירות. ברשת האינטרנט ניתן למצוא קבוצות ודפים ברשתות החברתיות, אתרים אישיים, פורומים לכתיבה יוצרת ועוד. הפעילות באינטרנט אינה זוכה לסיוע מכספי הציבור. נוסף לפעילות האינטרנטית, קיימות גם התארגנויות של קבוצות המתכנסות לשם קריאה, שיח, העברת סדנאות ועוד. בשנים האחרונות, חלה התעוררות ניכרת בפעילויות השירה הספונטאניות והבלתי ממוסדות, על צורך זה נדרש המחוקק הישראלי לתת מענה.
כיום קיימת ריכוזיות קיצונית בעולם הפואטיקה הישראלי. עולם השירה סובל בעיקר, מחלוקה פנימית לא הוגנת של המשאבים הציבוריים. פעמים רבות, גם תורמים פרטיים מוטעים לחשוב כי הם מעניקים כספים לטובת הכלל, בעוד שבפועל מחולק כספם על בסיס שאינו ענייני. הכספים ניתנים לקבוצות פרטיות של משוררים, בהתאם לבקיאותן בנבכי הביורוקרטיה במקרה הטוב, בהתאם להשתייכותן הפוליטית-חברתית במקרה הבינוני, ובהתאם לקשריהן האישיים ולמרפקנותן במקרה הגרוע והשכיח ביותר. משורר שאינו שייך לקבוצה חזקה, שאינו מקושר בארגון פוליטי או חברתי, שאין לו הפנאי או הידע לפעול ביער הסבוך של הכסף הציבורי ושאינו בעל קשרים, נותר הרחק מאחור, אפילו אם הוא ברוך כישרון.
רוב התלונות מציבור המשוררים – קובלנות שבעטיין עולה הצעת החוק, עסקו בנושא העדר הצדק החלוקתי, והשתלטותם של יחידים, לרבות קבוצות שירה בודדות וקטנות, על משאבים ציבוריים. לגבי הקבוצות, חשוב לציין כי מדובר בקבוצות פרטיות לגמרי, שעושות ככל שעולה על רוחן. התיאורים העובדתיים המוכחים היו קשים, והצביעו על כך שהמקושרים ברשויות המקומיות, בקרנות השונות ובמקורות התקציביים האחרים, מקבלים על חשבון כל השאר ולעתים אף מונעים, אקטיבית, מאחרים לקבל. הכספים, פעמים רבות, הולכים לטיפוח עצמי של חברי הקבוצה ולהטבה עם המקושרים אליהם, התרומה לכלל עקיפה בלבד. כוונתו של המחוקק היא, שהמשאבים הציבוריים המיועדים לשירה יחולקו בצורה שוויונית יותר, על בסיס כישרון ויכולת ושאר שיקולים ענייניים וכנים. החוק המוצע בא לשים סוף פסוק לתופעת הפרוטקציות, ולהקצאה שאינה נכונה או צודקת של משאבי הציבור.
הנדבך המרכזי בחוק המוצע, הוא הקמת המועצה הלאומית לשירה, גוף מרכזי, ייחודי לשירה, אשר יסייע לקידומה, לקביעת המדיניות לגביה ולניהול ענייניה. המועצה תורכב מאנשי ציבור, מאנשי מקצוע וממומחים בלתי תלויים. היא תפעל כמועצה ציבורית בלתי תלויה, תוך שיתוף פעולה עם כל אדם ועם כל גורם בעולם השירה הישראלי, ותדאג הן להגדלת המשאבים המוקצים לשירה והן לחלוקה צודקת יותר שלהם.
לפיכך, מוצעת הצעת חוק זו, שמטרתה לשפר את מצב השירה ואת מצב המשוררים במדינת ישראל.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ז באדר התשע"ב – 21.3.12