הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת זבולון אורלב
משה (מוץ) מטלון
אורלי לוי אבקסיס
שלמה מולה
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
פ/4322/18
הצעת חוק עידוד השירות הלאומי בקרב צעירים בסיכון ובעלי מוגבלות, התשע"ב–2012
מטרה
1.
מטרתו של חוק זה היא להגדיל את מספר המתנדבים בשירות לאומי מקרב צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות וצעירים עולים בחברה הישראלית כדי לבסס שוויון חברתי ואזרחי, ובכך לאפשר לאוכלוסיות אלה לחזק את הקשר וההזדהות עם הקהילה, החברה והמדינה, לחזק את יכולותיהן המקצועיות והכנתן לתעסוקה בעתיד, ולפעול לפיתוח אישיות הפרטים שבהן וכישורי מנהיגותם.
הגדרות
2.
בחוק זה –
"גוף מוכר" – גוף שהוכר בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.
"גוף מפעיל" – רשות ציבורית כהגדרתה בסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ"ח–1998, מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה1, חברה לתועלת הציבור או אגודה שיתופית בתחום ההתיישבות, המקבל למטרת שירות לאומי שלא למטרת רווח מתנדבים שהפנה אליו גוף מוכר בהתאם להסכם שבינו ובין הגוף המוכר;
"חובת שירות סדיר" – לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19862;
"חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19953;
"מתנדב בשירות לאומי" – מי שמשרת בהתנדבות בשירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, אף אם שירת תקופה פחותה מ-12 חודשים;
"מינהלת השירות האזרחי-לאומי" – לרבות כל גוף שיוקם מכח הדין ויהא אחראי להפעלת השירות הלאומי;
"צעיר" – מי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 25 שנים;
"צעיר בסיכון" – מי שפטור מחובת שירות סדיר, והוא עונה על הגדרת מצוי בסיכון, כפי שהיא נקבעת מעת לעת על ידי רשויות הרווחה;
"צעיר עם מוגבלות" – מי שפטור מחובת שירות סדיר בשל מצבו הגופני או הנפשי;
"צעיר עולה" – צעיר שהוא עולה חדש הבא מרקע חברתי אשר אינו מאפשר התפתחות אישית וחברתית, ופטור מחובת שירות סדיר;
"שירות לאומי" – שירות שנקבע לפי פסקה (3)(ב) להגדרה "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי;
"שירותים מיוחדים" – שירותי הדרכה, הכוונה, ריכוז, ייעוץ מקצועי שינתנו על ידי הגופים המוכרים למתנדבים בתקנים מיועדים, בהתאם לדרישות מינהלת השירות האזרחי-לאומי;
"תעריף הוועדה הבין-משרדית" – תעריף עלויות הפעלת מתנדב בשירות לאומי עליו מודיע משרד החינוך מעת לעת, ולפיו משלמים כלל משרדי הממשלה לגופים המוכרים עבור הפעלת המתנדבים בשירות לאומי או כל תעריף אחר שייקבע בדין במקומו;
"תקנים מיועדים" – תקנים המיועדים לצעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות או צעירים עולים;
"השר" – חבר הממשלה שהממשלה הסמיכה אותו לבצע חוק זה.
תוספת תקנים
3.
(א) בכל שנת תקציב שבה יעמוד חוק זה בתוקפו, תוסיף מינהלת השירות האזרחי-לאומי ותתקצב 200 תקנים מיועדים נוספים, לכל הפחות, שייועדו למתנדבים בשירות לאומי מקרב צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות או צעירים עולים.
(ב) חלוקת התקנים בין צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות וצעירים עולים תיעשה לפי שיקול דעת מינהלת השירות האזרחי לאומי, ואולם מספר התקנים המיועד לצעירים בסיכון לא יפחת מ % _____* מסך התקנים המיועדים.
תקציב לתקן מיועד
4.
התקציב לכל תקן מהתקנים המיועדים ייקבע בהתאם לתעריף הוועדה הבין-משרדית הקובעת את גובה התעריף להפעלת מתנדבים בשירות לאומי, או בהתאם לכל תעריף שייקבע בעתיד על ידי מי שימונה מכח החוק לקביעת התעריף.
הפעלת מתנדבים בתקנים מיועדים
5.
הפעלת מתנדבי השירות הלאומי בתקנים מיועדים תיעשה על ידי גוף מוכר, בהתאם להוראות הדין החלות על כלל מתנדבי השירות הלאומי, ובכפוף להוראות חוק זה.
שירותים מיוחדים
6.
מינהלת השירות האזרחי-לאומי תקבע את סל השירותים המיוחדים שיידרש כל גוף מוכר להעמיד לרשות המתנדבים שיופעלו על ידו בתקנים מיועדים.
הקצאת תקנים מיועדים
7.
הקצאת התקנים המיועדים לגופים המוכרים תיעשה באמצעות מכרז, או על פי קריטריונים שווים ואחידים, שייקבעו על ידי מינהלת השירות האזרחי לאומי; מינהלת השירות האזרחי לאומי תישא בעלות התקנים, בהתאם לתעריף הוועדה הבין-משרדית, ואילו הגופים המוכרים שייבחרו במכרז, יישאו בעלויות השירותים המיוחדים.
ביצוע ותקנות
8.
השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא יקבע כללים להסדרת הפעלת התקנים המיועדים, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1) פירוט התפקידים שבהם ניתן להפעיל מתנדבים בתקנים מיועדים;
(2) פירוט של השירותים המיוחדים שעל הגוף המוכר להעמיד לרשות מתנדבים מאוכלוסיות מוחלשות.
תוקף
9.
חוק זה יעמוד בתוקפו החל מ-1 בינואר שלאחר מועד פרסומו, ובמשך חמש שנים רצופות, באופן שיבטיח שמספר התקנים המיועדים לאוכלוסיות של צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות וצעירים עולים, יגדל לכל הפחות ב-1000 תקנים.
דברי הסבר
על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, כל אזרח ישראלי או תושב קבוע שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולא קיבל פטור, חייב בשירות צבאי. הדין מסדיר פטורים מטעמים שונים, ובהם פטורים מטעמי בריאות, מעמד אישי ומצפון. צעירים הפטורים מגיוס יכולים להתנדב לשירות לאומי המהווה מעין חלופה אזרחית לשירות הצבאי.
שתי קבוצות משרתות בשירות לאומי: הראשונה כוללת מתנדבות שקיבלו פטור משירות צבאי עקב הצהרתן כי מטעמים שבמצפון או מטעמי הכרה דתית הן אינן יכולות להתגייס. הקבוצה השנייה כוללת בנים ובנות מכל מגזרי החברה, חייבי שירות ביטחון, שקיבלו פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקראו לשירות סדיר (כגון בני המגזר הערבי ובעלי פרופיל רפואי נמוך). השירות הלאומי פועל במגוון תחומים - במערכת החינוך, בבתי חולים ובקופות חולים, במשטרת ישראל ועוד. בחוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה), התשס"ו–2006 , הושווה מעמדם של בנים המשרתים שירות לאומי לזה של הבנות המשרתות שירות לאומי.
השירות הלאומי מופעל באמצעות שמונה גופים (להלן – הגופים המוכרים) המשימים ומפעילים את מתנדבי השירות הלאומי בארגונים ובמוסדות שבהם הם מתנדבים (להלן – הגופים המפעילים).
בשנת תשע"א עמד מספר התקנים בשירות האזרחי-לאומי על 14,235. מתוכם, 1,552 תקנים הוקצו לחברה הערבית ו- 1,781 לחרדים. עוד 400 תקנים הוקצו לצעירים עם מוגבלות ו- 450 תקנים לצעירים בסיכון.
השירות האזרחי-לאומי משפיע לטובה על רווחת הקהילה והמדינה כמקבלי שירות, אך הוא גם מהווה כלי לפיתוח האישי ולהעצמה של צעירים. מחקרים בנושא הראו כי הקבוצה הנתרמת ביותר מפעילות ההתנדבות היא המתנדבים עצמם וכי מתנדבים ממעמד חברתי-כלכלי בינוני ומטה מושפעים באופן המשמעותי ביותר.
למרות נתונים אלו, האפשרות להתנדב במסגרת מוסדרת ניתנת לרוב דווקא לצעירים ממעמד סוציו אקונומי גבוה, שכן הגופים המפעילים מעוניינים במתנדבים העומדים בדרישות התאמה גבוהות. כמו כן על מנת שהפעלת מתנדבים מאוכלוסיות מוחלשות תהא אפקטיבית יש צורך לבנות מעטפת טיפולית יחודית, הכרוכה בעליות ניכרות.
לאורך השנים ממשלות ישראל לדורותיהן הציבו את נושא צמצום הפערים החברתיים בראש סדר העדיפויות הפוליטי ואף השקיעו בכך לא מעט כספים. ובכל זאת, אנו עדים לכך שמשנה לשנה הפערים הולכים ומתרחבים. מחקרים מוכיחים כי על אף שההתנדבות של צעירים מחוזקים במקומות מוחלשים תורמת למקומות אלו, התנדבות של צעירים מרקע מוחלש במקומות מוחלשים היא בעלת פוטנציאל להצמיח מנהיגים מקומיים ולהעצים את הקהילות בכללותן.
במדינת ישראל קיימות שתי מסגרות הכרחיות למוביליות חברתית: הצבא והשירות האזרחי-לאומי. בשתי המסגרות קיימת אפלייה של אוכלוסיות מוחלשות.
כיום כ-50% מהצעירים לא מתגייסים לצה"ל. ניתן לחלק ציבור זה לארבע קבוצות. הראשונה, צעירות שמצהירות על דתיותן; השנייה, צעירים וצעירות שהצבא לא מעוניין בגיוסם, על רקע אי התאמה - נתונים אישיים נמוכים, תיקים פליליים, מוגבלות פיזית או נפשית; השלישית, הציבור הערבי; וקבוצה רביעית, הציבור החרדי, אשר מצהיר כי "תורתו אומנותו" ומקבל פטור משירות צבאי. רק מעטים מקרב אוכלוסיות הקבוצה השנייה והשלישית מתקבלים לשירות אזרחי-לאומי, כיוון שמרבית התקנים בשירות זה מיועדים לצעירות מרקע דתי, וגם בשל אי התאמה של קבוצות אלו לדרישות הגופים המפעילים, ולדרישות התפקיד. עבור אותם צעירים שאינם מתקבלים לשירות צבאי או לשירות אזרחי-לאומי, נקודת המוצא לחיים הבוגרים נמוכה משמעותית. הם נתקלים בקשיים להתקבל למוסדות אקדמאים ולרכוש השכלה גבוהה שהיא כידוע, הגורם הראשון בחשיבותו המשפיע על המוביליות החברתית. בנוסף, הם נתקלים בקושי תעסוקתי, וזאת מעבר לעובדה שהם לא מקבלים את ההטבות שמקבל כל בן גילם ששירת בצבא או בשירות האזרחי-לאומי, מתוקף חוק חיילים משוחררים.
מצב זה מוביל רבים מהם להבנה כי כדאי להם להתנדב במסגרת השירות האזרחי-לאומי, אולם מספר התקנים בשירות זה נמוך משמעותית מהביקוש להם, וכך נדחים כל שנה צעירים רבים שביקשו להתנדב כמו כל בן גילם, ומאבדים את סיכוייהם להתחיל את חייהם הבוגרים מנקודה שווה לחבריהם המשרתים.
במסגרת חוק ההסדרים התייחסה הממשלה לבעיית הציבור הערבי כאשר קבעה כיעד את הגדלת מספר התקנים המיועדים לאוכלוסייה זו.
הצעה החוק מושתת על התפישה שעל המדינה לעודד גם את האוכלוסיות המוחלשות האחרות, היינו צעירים בעלי מוגבלות או צעירים בסיכון, שאינן מגוייסים לצבא, להתנדב במסגרת שירות אזרחי-לאומי, באמצעות הקצאת תקנים ייעודית לאוכלוסיות אלו. היתרונות בכך רבים:
יצירת שוויון חברתי ואזרחות שווה עבור כל אזרחי המדינה – מן הראוי שכל עוד מונהג שירות חובה במדינת ישראל, המדינה תאפשר למי שאינו מגוייס לצבא למלא את חובתו בדרך אחרת כדי להרגיש שייך לחברה וכדי שלא ימנעו ממנו הזכויות הניתנות למשרתים בצבא ובשירות הלאומי.
יצירת מנוף כלכלי – הסיכוי שמעסיק יעסיק צעיר מרקע מוחלש, שאינו שירת בצה"ל או בשירות האזרחי-לאומי, הוא נמוך. לעומת זאת, צעיר ששירת באחת המסגרות, סביר יותר כי ייקח חלק בשוק העבודה בסיום השירות כיוון שהוא עמד בחובתו האזרחית ובנוסף, יש לו נסיון תעסוקתי. בזה הרגע הוא הופך מתלוי קצבאות ממשלתיות לצעיר המספק את צרכיו בעצמו וגם משלם מס הכנסה וכך מגדיל את קופת המדינה.
הפיכת השוליים של החברה הישראלית למרכזה – במידה והתקנים בשירות האזרחי-לאומי ינתנו עבור התנדבות בתחום החינוך, הרווחה והעזרה לקהילה, הערך המוסף למדינה יהיה גבוה. התנדבות בתחומים אלה תורמת לתחושת המסוגלות של הצעיר, מפתחת מנהיגות ומגבירה את תחושת המעורבות בחברה והאחריות כלפי הקהילה והמדינה בכלל. ערכים אלו חשובים שכן הם מקטינים את הפוטנציאל להתנהגויות חריגות (אלימות, שיכרות וכד').
העצמה של צעירים – במידה והתקנים יינתנו לארגונים המתמחים בהפעלת מתנדבים, כל מתנדב יעבור תהליך הכשרה והתאמה של ההשמה ליכולותיו. התמקצעות זו של הארגונים תעזור למקסם את השירות ולהופכו לכלי למוביליות חברתית ושילוב מייטבי בחברה הישראלית. הצעירים יעברו תהליך העצמה, פיתוח מודעות חברתית וחיזוק בטחון עצמי, בדרכם להיות בוגרים עצמאיים ופרודוקטיביים יותר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ט באייר התשע"ב – 21.5.12