הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 2,785 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2202168 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין מנסור עבאס ווליד טאהא ואליד אלהואשלה יאסר חוג'יראת ______________________________________________ פ/2794/25 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התפטרות הורה על מנת לטפל בילדו), התשפ"ג–2023 דברי הסבר חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–1963 קובע שאדם שהתפטר מיוזמתו אינו זכאי לפיצויי פיטורים, אלא במקרים החריגים הקבועים בחוק. אחד החריגים קבוע בסעיף 7 לאותו חוק ועניינו עובד או עובדת שמתפטרים לשם טיפול בילדם, ובתנאי שעומדים בתנאים המפורטים באותו סעיף. יחד עם זאת, עובד שמתפטר לצורך טיפול בילדו אינו נחשב כמפוטר לעניין זכאות לדמי אבטלה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). לפיכך, עובד כאמור אינו זכאי לדמי אבטלה החל מהיום הראשון, אלא רק בחלוף 90 ימים מיום הפסקת העבודה, כמו כל עובד אחר שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך. מוצע לראות בהתפטרות של עובד לצורך טיפול בילדו לפי סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים כהצדקה להפסקת העבודה לעניין סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי. המשמעות היא שעובד כאמור לא יידרש להמתין 90 ימים בטרם יהיה זכאי לדמי אבטלה. הדבר עולה בקנה אחד עם פסיקת בית הדין לעבודה בעניינה של יפית גיסין (דב"ע 0-48/98 גיסין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 130 (1999)). הצעת חוק זו נוסחה בסיוע שדולת הנשים בישראל. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי (פ/976/23) ועל ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/1924/23) ועל שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/134/24) ועל ידי חברי הכנסת יעקב מרגי וינון אזולאי (פ/315/24). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי (פ/283/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו (פ/16/25), על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (פ/1155/25) ועל ידי חבר הכנסת ואליד אלהואשלה (פ/1860/25). תיקון סעיף 166 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 166 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 166 – בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 166 – (1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "השר" יבוא "לעניין זה, "הצדקה" – נסיבה לפי סעיף קטן (ה) או נסיבה שקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "השר" יבוא "לעניין זה, "הצדקה" – נסיבה לפי סעיף קטן (ה) או נסיבה שקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילה "השר" יבוא "לעניין זה, "הצדקה" – נסיבה לפי סעיף קטן (ה) או נסיבה שקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה"; (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) (1) יראו הפסקת עבודה מרצון כמוצדקת לעניין סעיף קטן (ב), אם הפסקת העבודה עומדת בתנאים לפי סעיף 7(א) או (ב) לחוק פיצויי פיטורים. (2) הוראות סעיף 7(ג) עד (ה) לחוק פיצויי פיטורים, יחולו על סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים."