הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת נסים זאב פ/4352/18 הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול קטין לצפייה בפרסום תועבה), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 214 1. בחוק העונשין, התשל"ז–19771, בסעיף 214, אחרי סעיף קטן (ב3) יבוא: "(ב4) המספק לקטין פרסום תועבה או המשדל אותו לצפות בפרסום כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים." דברי הסבר ההסדר הקיים בסעיף 214 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע, בין היתר, איסור על פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, לרבות הדמיית קטין או ציור של קטין וכן איסור על שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה, או שימוש בקטין בהצגת תועבה. מאידך, אין בחוק איסור על שידול קטין לצפייה בפרסום תועבה או הספקת פרסום תועבה לקטין. מוצע להכליל איסור שכזה ובצידו עונש מאסר של שלוש שנים. כידוע, החוק הקיים אינו מגדיר "תועבה" ולמעשה נמנע מהגדרה זאת משום הקושי הכרוך בהגדרתה. "תועבה" נחשבת לעניין המשתנה לפי השקפות העולם של החברה, והיא משתנה לפי הזמנים והגדרתו נמדדת ונקבעת לפי האיזון בין הערכים השונים שהחברה מאמינה בהם והאינטרסים שהיא רוצה להגן עליהם. בנוסף החוק מתיישב עם האמנה לזכויות הילד משנת 1989 שמדינת ישראל היא צד לה וגם התיקון המוצע מתיישב עם האמנה דנן והמדינה מחויבת להתאים את חוקיה להגנה על קטינים לאור התגברות התופעה של צפייה על ידי קטינים בחומר פורנוגרפי תועבתי המוקרן בקביעות על ידי רשתות הטלוויזיה והאינטרנט וההשפעות ההרסניות שהיו בכך על הקטינים מכל הבחינות. למעשה הפכה הבעיה למכת מדינה שמקורה הוא בחופש הצפייה בדברי תועבה על ידי קטינים ובוגרים כאחד, ויש לעצור אותה בכל דרך לפחות לגבי קטינים, לרבות על ידי חקיקה. כידוע קיימת רגישות תרבותית ובעייתית לחשוף פגיעות מיניות או לדון בהן בכל המגזרים והנזקים החמורים הנגרמים לקטינים לרוב אינם ניתנים לתיקון. הבעיה כידוע אינה מיוחדת למדינת ישראל וגם בארצות אחרות כגון אנגליה וארה"ב מתחבטים המחוקקים וההורים בחיפוש דרכים להגנה על קטינים בפני דברי התועבה המציפים את אמצעי התקשורת והאינטרנט. מוקמים ארגוני הורים ואתרי אינטרנט להבטחת תקשורת בין כל הנוגעים בדבר ולמציאת פתרונות שניתן ליישמם, ובעיקר לחסימת תכניות תועבה בפני קטינים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בסיוון התשע"ב – 4.6.12