חומר רקע
14
מרץ2023
כ "א אדר תשפ"ג
לכבוד
חברי ועדת הכנסת
,נכבדינו, שלום רב
:הנדון
התייחסות לובי99
)להצעת חוק שירות הציבור (מתנות–
תרומה למימון הליך משפטי
או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג -
2023
בשם לובי99
(חל"צ) אנו מתכבדים להגיש התייחסותנו להצעת )חוק שירות הציבור (מתנות –
תרומה למימון
הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג-
2023
)"(להלן: "הצעת החוק .
לובי99
הוא הלובי הציבו רי הראשון בישראל, ארגון המאוגד כחברה ללא מטרת רווח (חל״צ) אשר מייצג את
הציבור הרחב בהליכי חקיקה בנושאים חברתיים וכלכליים ומהווה ״משקל נגד״ ללוביסטים של החברות הגדולות
במשק. הארגו
ן הוא מיזם מימון ההמונים הקבוע הגדול בישראל, ומ
מומן כולו על -ידי כ-
10,200
חברים המשלמים
דמי חבר מדי חודש, בסכום הנתון לבחירתם, ובוחרים את הנושאים אותם הלובי יקדם.
בין הנושאים שנבחרו על
ידי חברי המיזם, גם נושא ההון-
.שלטון ונושא השקיפות
)תכלית חוק שירות הציבור (מתנות–
תש"מ-
1979, הוא שמירה על טוהר המידות בשירות הציבורי, מניעת ניגו די
.עניינים ושחיתות שלטונית ומניעת פגיעה באמון הציבור במקבלי ההחלטות
הצעת החוק שמאפשרת קבלת תרומות על ידי נבחרי ו/או עובדי ציבור באשר הם עובדי הציבור, פותחת פתח
לשחיתות, מאפשרת קיום יחסי הון-
שלטון, ומייצרת מצב שבו מי שהינו בעל "כיס עמוק" ויכול"לתרום" לנב חרי
.או עובדי הציבור, יכול להשפיע על קבלת ההחלטות
יובהר כי פעמים רבות אין מדובר בתרומה טהורה אלא
"ב"השקעה–
מתן כסף כעת כדי להשיג תמורה בהמשך, באמצעות השפעה על הרגולציה או על קבלת זכויות או
,טובות הנאה. ואכן
הפרקטיקה של ניסיון להשפיע על מקבלי ההחלטות באמצעות מתן "תרומות", מוכרת כבר
.שנים רבות ואף הולידה מספר הליכים פליליים
כך נאמר"בחקיקת "חוק הפריימריז1
, על ידי שר המשפטים יריב
:לוין, וח"כ דודי אמסלם המיועד לשמש כשר במשרד המשפטים
"כאשר אנשים תורמים לך כסף, ברוב המקרים אתה לא יודע ול א תוכל לדעת למה הם תרמו ומה המניע מאחורי
העניין הזה. לעולם לא תדע איזה עסקים יש להם שאתה לא מכיר, איזה אינטרס הם מייצגים, מי שלח אותם כדי
שיתרמו לך כסף כי הוא רוצה להשפיע עליך לטובת עניין כזה או אחר , ואתה לעולם, לעולם, חבר הכנסת הרצוג, לא
תדע
, ויש תורמים ש תרמו לך ואחר כך גם קנו עסק שאולי אתמול לא היה להם. כל הדוגמאות הרי מוכרות לכולנו
כאן. ולכן, אתה מוצא את עצמך בסיכון נורא שאתה תימצא במצב של ניגודי עניינים, תימצא במצב של נראות ציבורית
מאוד מאוד בעייתית, אפילו אם קיבלת את התרומות באופן נקי"..
(שר ה
תיירות יר 'יב לוין, דברי הכנסת, ישיבה מס
285
,
11.12.2017
', בעמ364-365
) "
"
– – שוחד זה לא משהו חוקי –
;לא חוקי ,השוחד זה משהו ערכי, שמה אומר? כשאתה מקבל כסף ממישהו תמורת
,כנראה, משהו עתידי
גם מבחינת שלח לחמך, זה יסוד, זה רעיון. לכן, אני חושב שזה שוחד . במדינה נורמלית לא יכול
,להיות מצב כזה. זה כמו שעכשיו נביא חוק שמותר לנו לקבל שוחד מהבוקר עד הלילה. גם אם זה יעבור זה לא חוקי
זה לא הגיוני...לכן אני חושב שהמצב היום הוא לא חוקי בעליל, הוא לא הגי
וני .. לא יכול להיות שמישהו תורם לי כסף
למה שיתרום לי? למה שיביא לי45
צ'קים של10,000
"?שקל כל צ'ק
(יו"ר ועדת הפנים, ח"כ דודי אמסלם, דברי
'הכנסת, ישיבה מס285
,
11.12.2017
', בעמ371-372
.)
דברים נכוח ,ים אלו .יפים גם לענייננו
1
'בנוגע להצעת חוק המפלגות (תיקון מס24
) (הוראות מיוחדות לעניין
בחירות מקדימות לתפקיד חבר הכנסת), התשע"ח-
2017
.
בנוסף לפגמים המהותיים העומדים בב סיס הצעת החוק, כפי שצוין לעיל, ישנם שורת פגמים בהצעת החוק, שאינם
:מבטיחים מנהל תקין ושמירה על טוהר המידות של נבחרי ועובדי הציבור, כמפורט להלן
א.
הצעת החוק
לא מחייבת
כל
אישור לקבלת התרומות–
הצעת החוק לא מעגנת חובה לקבל אישור כלשהו
על גיוס
ה תרומות, באופן שיחייב
את
נבחר/עובד הציבור להוכיח צורך ממשי
ועמידה בתנאים מסוימים
לשם גיוס התרומות. זאת
בניגוד
למארג
החקיקתי
החל
כיום , המחייב קבלת אישור מראש לקבלת
תרומות מוועדת האתיקה בכנסת; מוועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה; וכיוצ"ב. הדבר מגביר את
החשש לפגיעה בטוהר המידות ולניצול של הצעת החוק לגיוס תרומות גם במקרים בהם אין צורך ממשי –
הן מבחינת קיום ההליך המשפטי והטיפול הרפואי, והן מבח ינת צורך ממשי בסיוע כלכלי לנבחר/עובד
הציבור .
ב.
הצעת החוק לא קובעת מנגנון פיקוח על עמידה בתנאיה–
הצעת החוק קובעת שעל העמותה להעביר
,למבקר המדינה מידע על כל תרומה שהתקבלה ואולם אין היא מקנה למבקר המדינה או לכל גורם אחר
סמכות לפקח על עמיד ,ת הנתרם והעמותה בתנאי ההצעה . כך, אין גורם המוסמך לבחון האם
התקבלו
תרומות אסורות
)(למשל מתאגידים/מקטינים ? האם
דיווחי
ם על כלל
התרומות באמת הועברו למבקר
?המדינה? האם כל הכסף שנאסף שימש רק למטרה שלשמה נאסף
האם לא התקבלו מספר תרומות מתורם
אחד, שתרם בעילום שם , באו
פן ש
לבסוף יוצר תרומה גדולה ב
עילום שם?
,זאת
בניגוד לחוק המפלגות וחוק
מימון מפלגות
הקובעים מנגנון מסודר של בחינה קפדנית של מערכת החשבונות של מועמדים בבחירות
המ קדימות ומפלגות, על ידי מבקר המדינה2.
ג.
הצעת החוק מאפשרת קבלת תרומות שמציבות את
נבחר/עובד הציבור במצב של ניגוד עניינים
–
אין
,בהצעת החוק המוצעת סעיף שאוסר על קבלת תרומות המציבות את התורם במצב של חשש לניגוד עניינים
,אלא רק סעיף שקובע שבדיעבד נבחר/עובד הציבור
לא יוכל לקבל החלטות הנוגעות להענקת זכו
יו ת
לתורם או לקבוצה מצומצמת עליה נמנה, למשך3
.שנים
ואולם, ישנם מקרים שאינם בהכר ח כוללים
הענקת זכויות, שעלולים להעלות חשש לניגוד עניינים. כך, למשל, יחסי מפקח-
מפוקח. כמו כן, אם
נבחר/עובד הציבור
קיבל בסמוך לפני קבלת התרומה החלטה המקנה זכות לאותו התורם, אין איסור על
.קבלת התרומה
ד.
הצעת החוק מאפשרת קבלת תרומות בעילום שם –
הצעת החוק מאפשרת קבלת תרומה בעילום שם עד
סך של2,500
,₪
מה שעלול להציב את
נבחר/עובד הציבור במ ,צב של ניגוד עניינים ללא ידיעתו מלכתחילה
זאת
בניגוד לחוק המפלגות שאוסר על מועמדים בבחירות מקדימות לקבל כל תרומה בעילום שם3 .
ה.
הצעת החוק מאפשרת מצב של מימון ה
תרומות מהקופה הציבורית
–
הצעת החוק קובעת מנגנון של
הקמת עמותה, דרכה ייאספו הכספים לטובת הנתרם. כידוע, תרומה לעמותות המציגות אישור ניהול
תקין, עשויה לקבל זיכוי על פי סעיף46
(א) לפקודת מס הכנסה –
,בהתאם להחלטת שר האוצר מה שמקנה
זיכוי ממס של35%
.לתרומות של יחידים כך עלול להיווצר מצב שבו הקופה הציבורית תממן עד35%
.מהתרומות שייאספו עבור עובד/נבחר הציבור
ו .
"הצעת החוק לא קובעת תקרה בנוגע לגובה התרומה בכל תרומה שאיננה במסגרת "מימון המונים–
ההצעה קובעת כי תרומה במסגרת "מימון המונים" לא תעלה על5,000
אך לא קובעת כל מגבלה על₪
תרומה שאיננה במסגרת של "מימון המונים", באופן שמעלה חשש שיתקבלו תרומות ענק שבוודאי עלולות
2
סעיף28כב לחוק המפלגות, תשנ"ב-
1992
; סעיף10
לחוק מימון מפלגות, תשל"ג-
1973
.
3
סעיף24
()א(ד3
)(ד) לחוק המפלגות,תשנ"ב-
1992
; סעיף8(ד2
) לחוק מימון מפלגות, תשל"ג-
1973
.
ביתר שאת לייצר
חשש לניגוד עניינים ו"קשר של "תלות , ולכל הפחות לפגוע באמון הציבור ב נבחר/עובד
.הציבור כמו כן לא ברור מדוע הצעת החוק מאפשרת דווקא20
.תרומות שאינן במימון המונים
ז.
הצעת החוק לא קובעת איסור על העמותה המתרימה להיות
קשורה
לעמותה באופן שעלול לייצר מצב
לניגוד עניינים– כך למשל, אם נבחר הציבור/עובד הציבור נמצא בקשרי עבודה או קשרים
אישיים עם
עמותה מסוימת, אותה עמותה יכולה להקים
עמותה
,קשורה
שמטרתה היחידה היא התרמת הכספים
.ובאמצעותה תגייס כספים עבור נבחר/עובד הציבור
ח.
הצעת החוק מרחיבה מאד מבחינת התחולה על הליכים משפטיים–
לפי הצעת החוק, זו תחול על הליכים
שננקטו נגד נבחר/עובד.הציבור, ובין היתר הליכים פליליים, מה שעלול להוביל לתמרץ להפרת חוק
כמו
.כן, לא ברור האם זו תחול גם על פיצויים בהם יחויב עובד/נבחר הציבור במקרה של הליך פלילי/אזרחי
כמו כן, הצעת החוק תחול על הליכים שמטרתם פיצוי על נזק כספי, קרי, כמעט כל תביעת נזיקין , או
תביע
ת עבודה של נבחר/עובד הציבור או של בן/בת משפחתו . הדבר עלול לתמרץ את נבחרי/עובדי הציבור
להגיש תביעות
אזרחיות מתוך הנחה שיוכלו לגייס לשם כך כספי תרומות, לרבות,, למשל
"תביעות
.השתקה" כנגד אזרחים שמביעים ביקורת ציבורית על פועלם
ט.
ההגדרות בהצעת החוק אינן בהירות–
מה כוללות "הוצאות למימון הליך משפטי" והאם אלו חלות גם
על פיצויים שייגזרו עליו
, או על קנס במסגרת הליך פלילי שיחוייב בו ? האם "הליך משפטי" כולל גם מקרה
של הרשעה של עובד/נבחר הציבור בעבירות חמורות, כמו עבירות מין או עבירות חמורות בתחום טוהר
המידות? מהי ההגדרה של "טיפול רפואי הכרחי" והאם כולל גם טיפו לים ארוכי טווח? מהי ההגדרה של
"סמוך על שולחנו"? האם החוק יחול על כל עובדי הציבור–
,שופטים, פרקליטים, חיילים עובדי רשויות
מקומיות?
י.
?האם הצעת החוק מאפשרת גיוס תרומות עבור נבחר/עובד ציבור ללא ידיעתו
–
החוק לא מבהיר את
,מעמדו של נבחר/עובד הציבור ביחס לתרומות שייאספו עבורו. האם האחריות על בחינת זהות התורמים
בחינת ניגודי עניינים, בחינת עמידה בתנאי הצעת החוק–
חלה על נבחר/עובד הציבור? האם יכולה
?להתקיים התרמה עבורו ללא ידיעתו וללא שהוא נושא באחריות
יא. האם עוב?די העמותה יקבלו שכר מתוך התרומות שייגבו, והאם שכר זה יהיה מוגבל –
האם ייתכן מצב
בו העמותה תשמש כ"מפעל ג'ובים" במסגרתו עובדי העמותה יקבלו שכר מהתרומות שיתקבלו, באופן
?שיתמרץ הקמת עמותות לגיוס תרומות ללא צורך ממשי
יב. אילו סנקציות יחולו על הפרה של החוק ומי יחוב
?בהן –
הצעת החוק קובעת קנס על "מי שהפר הוראות
"סעיף זה–
?האם הקנס יחול על עובד/נבחר הציבור? על עובדי העמותה
,לסיכום קשה להפריז במידת הבעייתיות של הצעת החוק המוצעת הן מבחינת תכליותיה והן מבחינת ניסוחה –
.והיא פותחת פתח לשחיתות ולפגיעה ממשית בטוהר המידות בשירות הציבורי
,בברכה
עו"ד זהר אלטמן-
רפאל
עו"ד לינור דויטש
לוביסטית ציבורית
מנכ"לית