הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת ליה שמטוב
פ/4374/18
הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – הפרטת שירותי השגחה בכשרות), התשע"ב–2012
תיקון סעיף 1
1.
בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–19831 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "בית אוכל" יבוא:
""גוף המספק שירותי כשרות" – כל גוף המורשה לתת תעודות הכשר לפי סעיף 2;
"גוף מורשה" – גוף שהוסמך לתת תעודות הכשר לפי סעיף 2(א)(1א);
"מפקח כשרות" – אדם העוסק בפיקוח על תפקודם של משגיחי כשרות;";
(2) אחרי ההגדרה "מצרך" יבוא:
""משגיח כשרות" – אדם העוסק בהשגחה על כשרותם ההלכתית של מצרכים;";
(3) אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא:
""השר" – השר לשירותי דת.".
תיקון סעיף 2
2.
בסעיף 2(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) גוף שהוסמך על ידי מועצת הרבנות הראשית לישראל ואושר על ידי המשרד לשירותי דת;".
הוספת סעיפים 2א עד 2ז
3.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:
"קביעת כללים לצורך הסמכה
2א.
השר, לאחר התייעצות עם מועצת הרבנות הראשית לישראל, יקבע כללים למתן הסמכה להנפיק תעודות הכשר לפי סעיף 2(א)(1א).
העסקת משגיחי כשרות
2ב.
משגיחי כשרות יהיו עובדי הגופים המספקים שירותי כשרות ולא יקבלו כל תמורה מבתי אוכל המצויים תחת השגחתם.
מפקחי כשרות
2ג.
(א) מועצת הרבנות הראשית לישראל תסמיך מפקחי כשרות שיפקחו על תפקודם של משגיחי הכשרות.
(ב) מפקחי כשרות שהוסמכו לפי סעיף קטן (א) יהיו עובדי הרבנות הראשית לישראל ולא יקבלו כל תמורה מגופים אחרים עבור תפקיד זה.
(ג) הרבנות הראשית לישראל, באישור השר, רשאית לגבות תשלום מבתי אוכל עבור שירותי פיקוח לפי סעיף זה.
מתן תעודת הכשר על ידי גוף מורשה
2ד.
(א) גוף מורשה יקבע תנאים למתן תעודת הכשר לבתי אוכל ויפרסמם בדרכים שיורה השר.
(ב) החליט גוף מורשה ליתן תעודת הכשר לבית אוכל –
(1) יקבע עבור אותו בית אוכל נוהלי כשרות ככל שנדרש, ובהם, בין היתר, דרישות הלכתיות, זהות משגיח ומפקח הכשרות והיקף שעות ההשגחה; הקפדת בית האוכל על קיום נוהלי הכשרות שנקבעו לו תהווה תנאי לתוקפה של תעודת ההכשר.
(2) יגיש לרב המקומי חוות דעת בעניינו של בית האוכל, שתיערך לפי נוהלים שתקבע מועצת הרבנות הראשית לישראל.
ליקוי כשרות חמור
2ה.
נתגלה ליקוי כשרות חמור בבית אוכל – הגוף המספק שירותי כשרות יורה על הסרה מיידית של תעודת ההכשר וידווח על כך למועצת הרבנות הראשית לישראל ולמשרד לשירותי דת בתוך 24 שעות.
הודעה על שלילת תעודת הכשר
2ו.
החלטה על שלילת תעודת הכשר מבית אוכל תובא לידיעת מועצת הרבנות הראשית לישראל ותפורסם לציבור בתוך 24 שעות, בדרכים שיורה השר.
חובת דיווח
2ז.
גוף המספק שירותי כשרות –
(1) יגיש למשרד לשירותי דת ולמועצת הרבנות הראשית לישראל, אחת לשישה חודשים, דוח על פעולותיו, כפי שיורה השר;
(2) ימסור כל מידע על פעולותיו, לשר או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי משרדו, לפי דרישתם.".
הוספת סעיף 16א
4.
אחרי סעיף 16 לחוק העיקרי יבוא:
"פרסום באינטרנט
16א.
באתר האינטרנט של המשרד לשירותי דת יפורסם מידע בדבר תעודות הכשר, לרבות בעניינים אלה:
(1) רשימת הגופים המספקים שירותי כשרות;
(2) תנאים לקבלת תעודת הכשר עבור בית אוכל;
(3) רשימת בתי אוכל בעלי תעודת הכשר;
(4) החלטות בדבר שלילת תעודות הכשר מבתי אוכל.".
תיקון סעיף 17
5.
בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי –
(1) במקום "ועדת הכלכלה" יבוא "ועדת הפנים והגנת הסביבה";
(2) אחרי "בציון שהוא כשר" יבוא "או עבור מתן תעודת הכשר וכן עבור מתן שירותי כשרות".
דברי הסבר
חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 (להלן – חוק איסור הונאה בכשרות) מחייב בתי עסק לקבל את שירותי הכשרות הדרושים להם מהרבנות הראשית לישראל (להלן – הרבנות), דבר היוצר מונופול של הרבנות על מתן שירותי הכשרות. מצב זה הביא לתוצאות קשות בכל הקשור למינהל תקין.
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008 (59ב') העלה ממצאים חמורים בנוגע לפיקוח על כשרות המזון, וביניהם ניגודי עניינים בהעסקת משגיחי הכשרות וליקויים בהכשרתם, היעדר אכיפה של עבירות על חוק איסור הונאה בכשרות, ליקויים בהליכי הנפקת תעודות הכשר והסדרת תשלום האגרות בעבורן, בעיות שונות הנובעות מהיעדר ההסדרה של פעילות הבד"צים ועוד.
במקרים רבים הכשרות הניתנת כיום על ידי הרבנות ושליחיה אינה מספקת את דרישות הכשרות בקרב ציבורים שונים. כתוצאה מכך, נוצר מצב שבתי עסק רבים במדינה נאלצים לפנות לגופים אחרים (בד"צים) על מנת לקבל את רמת שירותי הכשרות המבוקשת על ידם, וזאת במקביל לשירותי הכשרות אותם הם מחויבים לקבל מאת הרבנות לפי חוק איסור הונאה בכשרות. למעשה, יוצא כי בתי עסק כאמור נדרשים לתשלום כפול בעבור קבלת שירותי הכשרות.
מטרתו העיקרית של חוק זה להסדיר מתן תעודות הכשר על ידי כל גוף שיאושר לעניין זה על ידי המשרד לשירותי דת ומועצת הרבנות הראשית לישראל, בכדי למנוע את תופעות הלוואי השליליות הנובעות מהמונופול הקיים של הרבנות הראשית ושליחיה על מתן שירותי הכשרות במדינה, מכוח חוק איסור הונאה בכשרות. חוק זה יאפשר לכל בעל עסק חופש בחירה ביחס לגוף שיספק לו את שירותי הכשרות הדרושים לו בהתאם לקהל היעד של בית העסק.
בנוסף, מוצע להסדיר את עבודתם של משגיחי הכשרות ולקבוע כי שכרם ישולם על ידי הגוף המספק שירותי כשרות אשר בו הם מועסקים, וכך למנוע את ניגוד העניינים החמור שבתשלום שכר המשגיחים על ידי בתי העסק שעליהם הם מופקדים.
חוק זה יפתח את תחום שירותי הכשרות לתחרות, ויביא לכך שבעלי העסקים לא יהיו "שבויים" בידי הרבנות ושליחיה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"א בסיוון התשע"ב – 11.6.12