חומר רקע
1
הכנסת
הלשכה המשפטית
:סימוכין2023-048096
,ירושלים
"א כ באדר תשפ"ג
14
במרץ2023
לכבוד
חברי ועדת הכנסת
,שלום רב
:הנדון הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון-
,)תרומה למימון הליך משפטי או רפואי וחובת דיווח
התשפ"ג-
2023
/, פ2303/25
של חה"כ עמית הלוי
הצעת החוק שבנדון אושרה בקריאה הטרומית ביום
6.3.2023
, וביום13.3.2023
הועברה לוועדת הכנסת לשם
הכנתה לקריאה הראשונה ,. לקראת הדיון הראשון בהצעה אבקש להעביר לעיונכם הערות
מקדימות בקשר אליה .
מדובר בהצעה הקובעת הסדר מורכב והערות נוספות מטעם הלשכ
ה
.המשפטית יימסרו במהלך הדיונים
א. כללי
1.
הצעת החוק נועדה לאפשר לעובדי הציבור לקבל תרומות, לתכלית של מימון
טיפול רפואי הכרחי, או
למימון הליך משפטי, וזאת אם מימון הטיפול או ההליך נדרש עבור עובד הציבור, בן זוגו המתגורר עמו
.)או עבור ילדו הסמוך על שולחנו (ללא הגבלת גיל
המונח"עובד ציבור"
,בחוק הוא רחב מאד, ומתייחס לכלל עובדי משרדי הממשלה, בכל דרגה ותפקיד
ולצידם עובדי הרשויות המקומיות, המועצות הדתיות,
,החברות הממשלתיות והתאגידים הסטטוטוריים
.שוטרים, חיילים, עובדי בתי חולים ציבוריים וקופות חולים, וכן שופטים, חברי הכנסת וחברי הממשלה
,לפי ההצעה .אין תקרה לסכום התרומות המותר ובלבד שהכספים משמשים למטרות הנ"ל קבלת
הת רומות אינה מחייבת אישור מראש או בדיעבד ואין מעקב אחר הצורך בכספים או דיווח על דרך
הוצאתם. כמו כן, ההצעה אינה מחייבת את עובדי הציבור למצות את מקורותיהם הכספיים שלהם או של
בני משפחתם או לעשות שימוש בביטוחים שונים שיש להם, ומאפשרת גם לעובדי ציבור שהם בעלי ממו ן
לממן את מלוא ההוצאה באמצעות גיוס תרומות ולפנות לשם כך לתורמים פוטנציאליים . התרומות
יכולות להינתן מאנשים שהתוודעו לעובדי הציבור במסגרת
תפקידם
ואף כאשר המניע לתרומה הוא
.תפקידו של עובד הציבור
,בשל כל אלה
ה הסדר המוצע מתרחק באופן ניכר מההגבלות הקיימות על
יכולתם של עובדי הציבור לקבל כספים
במהלך עבודתם ו בקשר
אליה , אשר נקבעו בשנת1979
עת
נחקק
חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-
1979
(להלן-
.)חוק המתנות
2
2.
,חוק המתנות נועד להרחיק את עובדי הציבור המופקדים על משאבי הציבור והמעניקים שירותים חיוניים
לכלל הציבור, מהימצאות במצב של ניגוד עניינים או מראית עין של ניגוד עניינים בשל קבלת מתנות
בתקופת כהונתם
, ולמנוע מצב שבו הם מנצלים את תפקידם לצורך השגת טובות הנאה ,. בהתאם לחוק
מתנה, בכסף או בשווה כסף, למעט מתנה שהיא קטנת ערך וסבירה בנסיבות העניין, שניתנה לעו בד הציבור
""באשר הוא עובד הציבור-
.תקום לקניין המדינה וקיימת חובת דיווח לגביה
חוק המתנות והתקנות
.שלפיו אף מתייחסים לאפשרות של עובד הציבור לקבל היתר לקבלת מתנה שהחוק חל עליה
בהציגו את הצעת חוק המתנות בקריאה השנייה והשלישית במליאה ביום24
באוקטובר1979
צי ין יושב
ראש ועדת החוקה חוק ומשפט, חה"כ דוד גלס, כי "מטרתו של החוק לפתור בעיה בתחום טוהר המידות
,של עובדי ציבור" וכי "יש לברך על ההצעה למרות המגבלות שהיא אולי מטילה על נושאי משרה למיניהם
לרבות נבחרי הציבור, שכן היא מהווה תרומה לחיזוק טוהר המידות בישראל."
3.
כאמור, המבחן שקובע החוק בקשר לאיסור קבלת מתנות הוא
האם המתנה או טובת ההנאה ניתנ
ו
לעובד
הציבור "באשר הוא עובד הציבור". מבחן זה פורש ככזה הבוחן אם היותו של המקבל עובד ציבור,
הוא
הטעם היחיד או הדומיננטי להענקת טובת ההנאה.
הצעת החוק ,כאמור מסירה את המגבלה שהיתה קבועה עד כה לקבלת מתנות על ידי עובדי הציבור
ומתירה קבלת תרומה לעובד הציבור
למימון טיפול רפואי הכרחי, או למימון הליך משפטי,
גם אם ניתנה
בשל תפקידו
הציבורי., ובלבד שתעמוד בסייגים המפורטים בהצעה
4.
:יוזם ההצעה, חה"כ עמית הלוי, הסביר בקריאה הטרומית את תכליתה כך
"
הצעה זו נועדה להפסיק את המצב הבלתי נסבל מבחינה מוסרית–
ואני אומר את זה לכולנו כאן–
,שבו
למעשה, אנחנו אומרים לנבחר ציבור או עובד ציבור: החלטת להיכנס למרחב הציבורי, לעבוד למען
הציבור, מהיום אתה בכלוב, בודד, אין לך חברים יותר, אין לך משפחה, אין לך שכנים ומכרים, לא תוכל
לפנות לאף אחד מהם. אם נקלעת למצוקה, לא תוכל להיעזר בהם, לא בסתם יום של חול ואפילו לא אם
.אתה במשבר קשה
על מה א ...נחנו מדברים על היחסים הטבעיים, החברתיים, הזכויות הכי בסיסיות שלנו כבני אדם, מה
שהגדירו פעם אדם כייצור חברתי. כל אלה הפכו לעבריינות. כל אלה הפכו לעבריינות. היכולת לקיים
מערכת יחסים חברתית, כן, שיש בה גם מתנה וקבלה של סיוע ועזרה–
גם בימים רגילים וגם בעתו ת
משבר– הפכו בחסות החוק הקיים, שדרוש תיקון בשביל זה, והפרשנו".ת שלו, הפכו אוטומטית לעבריינות
מהדברים עולה כי לגישתו של יוזם ההצעה, לא בכל מקרה שבו ניתנת תרומה לעובד ציבור המצוי במצוקה
בשל הליך משפטי או רפואי, בשל תפקידו זה, הדבר מעיד על פגם מוסרי או על הימצאות במצב של ניגוד
.עניינים שיש לאסור
5.
להשלמת הרקע לדברים יש להזכיר כי לצד הוראות חוק המתנות נקבעו כללים ספציפיים ביחס
לנבחרי
ציבור:
א)
בשנת1977
קיבלה הממשלה החלטה הנוגעת לקבלת מתנות בידי השרים וסגני השרים בעקבות
המלצות של ועדה ציבורית ("כללי ועדת אשר"). החלטה זו תוקנה בשנת2002
,. בהתאם להחלטה
3
חל איסור על קבלת טובות הנאה, גם א ם הן ניתנו לשרים או סגני השרים שלא באשר הם נושאי
.משרות אלה, אלא אם כן קיבלו היתר מוועדה שמינה לשם כך מבקר המדינה
ב)
בשנת1997
קבעה ועדת האתיקה של הכנסת כי חברי הכנסת רשאים לקבל תרומות למימון הגנה
משפטית או טיפול רפואי. בהחלטה נכתב כי היא"
אינה מתיימרת לבוא במקום הוראות חוק
העונשין
ה)נוגעות לאיסור קבלת שוחד, או במקום הוראות חוק שירות הציבור (מתנות , המסדירות
"את הנושא של קבלת מתנות על ידי עובד הציבור "באשר הוא עובד הציבור"
. בשנת2018
הוחלפה
החלטה זו בהחלטה חדשה
אשר הוסיפה את הדרישה לאישור מרא ש של ועדת האתיקה לגיוס
התר
ומות, הגבילה את גובה התרומה המקסימלי ל-
5,000
₪
מאדם ובני ביתו וקבעה הוראות דיווח
ושקיפות. כמו כן בוטלה החובה לגייס תרומות באמצעות עמותה ונקבע כי הכספים ייאספו לחשבון
.בנק נפרד שינוהל בנאמנות
עוד יש להזכיר כי כשמדובר בהליכים משפט
יים הקשורים למילוי התפקיד
, הרי ש בתנאים מסוימים
זכאים עובדי הציבור וחברי הכנסת לחסינות בפני קיומו של הליך משפטי , וכן הם יכולים להיות זכאים
לייצוג מטעם המדינה או להשתתפות המדינה .בהוצאותיהם המשפטיות
כמו כן, במקרים מסוימים מתן טובת הנאה או קבלתה יכולים לעלות כדי עבירות פליליות מתחום טוהר
.המידות של שוחד או מרמה והפרת אמונים
.ב
סייגים לקבלת התרומות לפי הצעת החוק
6.לצד הפתח שפותחת הצעת החוק בנוגע ליכולת עובדי הציבור לקבל תרומות
""באשר הם עובדי הציבור ,
יש בה שורה של מגבלות שנועדו להפחית את החשש ל פגיעה בטוהר המידות
ולשימוש לרעה בכוח המשרה.
להלן התייחסות
קצרה למגבלות אלה, לצד שאלות
:ראשוניות לדיון
6.1
מטרת התרומה (סעיפים קטנים (א) ו-
)(ד) להצעת החוק-
לפי ההצעה תתאפשר קבלת תרומה רק לצורך מימון הליך משפטי או טיפול רפואי הכרחי, עבור
עובד הציבור, עבור בן זוגו המתגורר עמו או עבור ילדו הסמוך על שולחנו.
,לעניין הליך משפטי מצוין שלא יתאפשר גיוס תרומות לצורך הליך שעובד הציבור ומשפחתו יזמו
למעט ערעור והליך שמטרתו פיצוי על נזק כספי שנגרם
להם.
שאלות לדיון:
א.
מהו "הליך משפטי" וממתי הוא מתחיל? למשל: האם נדרש שיתקיים הליך בבית משפט או
שההצעה תחול גם לגבי הליכים מנהליים או הליכים בפני ועדות אתיקה, משמעת, ביקורת
?פנימית
מכתב שהוציא עורך דין הכולל טענות משפטיות
מבלי לדעת אם העניין יגיע לערכאה
שיפוטית?
?מו"מ לקניית דירה? הליך בפני רשם העמותות?ערעור על שומת מס
ב.
האם עובד הציבור רשאי לגייס תרומות גם מספר שנים לאחר שההליך המשפטי או הטיפול
?הרפואי הסתיימו וכל ההוצאות שולמו? האם יש לקבוע הגבלת תקופה
ג.
האם "הליך משפטי" כולל גם חבות שהשית בית המשפט, למשל האם
ניתן
לאסוף תרומות
עבור תשלום קנס
או פיצוי שהטילה ערכאה שיפוטית ? האם ניתן לגייס תרומות לתשלום
?קנסות בשל עבירות חניה
4
ד. האם
לא נדרש גורם מקצועי בלתי תלוי שיבחן שמתקיים צורך רפואי או
כי ההליך ה
משפטי
בא בגדרי החוק?
ה. האם
?לא נדרש גורם שיקבע את גובה התרומות הנדרש
ו.
מה
ההצדקה לאפשר גיוס
תרומות
כש
מדובר בהליך יזום?
ז.
מהו "טיפול רפואי הכרחי"? האם כולל הליך יזום? האם כולל הליך שניתן בחינם על ידי
?המדינה וקופות החולים
ח.
?האם יש לאפשר גיוס תרומות גם להוצאה בסכום נמוך
ט. האם יש לדרוש מעובד הציבור לעשות שימוש בביטוח רפואי פרטי לפני שמ?גייס תרומות
י.
?האם יש רלבנטיות ליכולתו של עובד הציבור ומשפחתו לממן את ההוצאה מכיסם
יא.
?האם יש להגביל את גיל הילדים שעבורם ניתן לגייס תרומות
6.2
גובה התרומה (סעיפים קטנים (ג), (יד) ו-
)(טו) להצעת החוק-
לפי ההצעה, אין תקרה לסכום הכולל של התרומות, אך לעניין תרומה בודדת יהיו שני סוגי
תרומות: תרומה באמצעות מימון המונים לא תעלה על סכום של5,000
₪
(צמוד למדד) ואילו
.תרומה בדרך אחרת אינה מוגבלת בסכום אך מוגבלת למספר תורמים שלא יעלה על עשרים
לעניין התרומות המוגב לות בסכום מציינת ההצעה שיראו הליך משפטי הקשור למסכת עובדתית
אחת או שלבים שונים של הליך משפטי או רפואי-
כהליך אחד, ולא ניתן לתרום5,000
₪
עבור
.שלבים שונים של אותו הליך
שאלות לדיון:
א.
מדוע לא להגביל את הגובה של כל
תרומה
(בדומה למה שקבעה ועדת האתיקה ביחס
?)לח"כים
בהקשר זה מוצע להתייחס לדברים שאמרה במליאה בדיון בקריאה הטרומית
שרת ההסברה בהציגה את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק:
"הצעת החוק שבנדון מבקשת לתקן את חוק שירות הציבור, התש"ם–
1979
, כך שיתאפשר לעובד ציבור
ולבן זוגו המתג ורר עימו, או לילדו הסמוך על שולחנו, לקבל כספים למימון הליכים משפטיים או טיפולים
רפואיים הכרחיים, וזאת גם כשהכספים ניתנים לעובד הציבור בגין תפקידו זה, וזאת כדי לקיים את הזכות
להליך הוגן, לחיים בכבוד ולקבלת טיפול רפואי. ההצעה קובעת באשר לאופן גיוס תרומה, כאמ ור, באמצעות
עמותה ייעודית שקופה לחלוטין ומבוקרת לחלוטין, וכן הגבלות לעניין סכום התרומה–
זה אף פעם לא יהיה
איל הון, או איזה טייקון שאחד מאיתנו יהיה חייב לו; זה תמיד תרומות קטנות עם מכסה. זה9
,שקלים מאזרח
10
שקלים מאזרח. זה לא מחייב אותנו לאף אחד. אין פה ק
שר הון–
".שלטון. אין פה
ב.
?מדוע דווקא עשרים אנשים יוכלו לתרום ללא הגבלת סכום
והאם במספר זה נכללים גם
?אנשים קרובים שמתנה מהם אינה נכנסת מלכתחילה בגדרי חוק המתנות
ג.
מי יוודא את זהות התורמים כדי להבטיח שאדם אחד לא יחרוג מהסכום באמצעות תרומות
?נפרדות
ד.
קבלת תרומה
בניגוד לחוק תיחשב עבירה פלילית מצד עובד הציבור?, האם גם מתן תרומה
6.3
מימון המונים (סעי
ף קט ן )(יד)להצעת החוק -
כאמור לפי ההצעה עובד הציבור יוכל לגייס תרומות בסכום של עד5,000
₪
מאדם באמצעות
"מימון המונים".
5
שאלות לדיון:
א.
נושא מימון ההמונים
טרם ה וסדר בחקיקה ויש להגדיר את הפעלתו של כלי זה. האם מימון
המונים
צ
ריך להיעשות בפלטפורמה אינטרנטית או שלמשל ע ובד הציבור
רשאי ל פרסם
מודעה בעיתון
ולקרוא
?לאנשים לתרום לחשבון בנק מסוים
לכתוב או להתקשר למספר גדול
?של אנשים ולבקש את תרומתם
בנוסף, על מנת לאפשר לעובד הציבור ליזום מימון המונים יש לתקן את הוראות חוק שירות
המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים) הקובעות כי "לא יתרים עובד המדינה כל
כספים, ולא יגבה ולא יקבל כספים שנתקמו לאיזו מטרה שהיא זולת לאוצר המדינה ובתור
."תפקידו
ב.
מי יוודא את זהות התורמים
במימון המוני ם כדי להבטיח שאדם אחד לא יחרוג מהסכום
?באמצעות תרומות נפרדות
ג.
?האם מימון ההמונים מוגבל בזמן? בסכום
ד.
?אילו פרטים יש לפרסם בפנייה לציבור
ה.
?האם הפנייה לציבור יכולה להיעשות על ידי אדם או גוף שאינו עובד הציבור מבקש התרומה
ו.
האם יש להתייחס למצב שבו עובד הציבור עושה שימוש
במידע שהגיע אליו במסגרת תפקי דו
על מנת לפנות לתורמים (למשל
עובד בעירייה שפונה לתושבים
?)לפי מאגרי מידע של העירייה
6.4
סייג לשימוש בכספי התרומה
)(סעיף קטן (ב) להצעת החוק-
חל איסור להשתמש בתרומה למטרה שונה מזו שעבורה ניתנה, והפרה של הוראה זו (כמו הוראות
.אחרות בהצעה) תהווה עבירה פלילית
שאלות לדיון:
א.
?היכן יוגדר מהי מטרת התרומה
ב.
?)האם בעת פנייה לתורמים פוטנציאליים יש לפרט את המטרה (תוך שמירה על צנעת הפרט
ג.
מי
יוכל לבדוק שעובד הציבור עומד בחובה זו ולפקח שהכספים הגיעו ליעדם?
ד.
,האם מותר להשתמש בכספי התרומות לשם עצם גיוס התרומות (פרסום וקידום מודעות
?)'הקמת אתר אינטרנט, גרפיקה וכד
ה.
האם מותר מתוך כספי התרומות שהתקבלו
לשלם משכורות לעובדים בעמותה
שאמונה על
גיוס התרומות?
6.5
ממי מותר לגייס תרומות
)(סעיף קטן (ה) להצעת החוק-
לפי ההצעה עובד הציבור לא יגייס תרומה ממי שכפוף אליו במישרין או בעקיפין או ממי שיש
.לעובד הציבור סמכות לקבל לגביו החלטות במסגרת תפקידו הציבורי
שאלות לדיון:
א.
האם ההגדרה המוצעת ברורה, למשל-
האם מותר לקבל תרומה מגורם עסקי פרטי שתחום עיסוקו משיק לתחום אחריותו של עובד
?הציבור האם מותר לעובד בכיר בעירייה או במשרד ממשלתי או לנבחר ציבור לפנות
ללוביסטים בבקשה לתרומה? האם מותר למפקד בצה"ל לקבל תרומות מהורים של חיילים
שכפופים לו? האם מותר לחבר כנסת לג ייס תרומות מעובדי הכנסת? האם רופא בקופת
חולים רשאי לגייס תרומות ממי
שהטיפול בהם
?הסתיים
?ומי יכריע בשאלות אלה
6
6.6
הגבלות על קבלת תרומות
)(סעיף קטן (ו) להצעת החוק-
ההצעה אוסרת על קבלת תרומה מתאגיד, מקטין ותרומה במזומן-
בדומה להוראות הקבועות
ביחס לתרומה למפלגה לפי סעיף8
לחוק מימון מפלגות ולתרומה למועמד בפריימריס לפי סעיף
28
ד לחוק המפלגות (שם מותרת תרומה
ב מזומן עד200
.)₪
,ההצעה אף קובעת איסור על קבלת תרומה בעילום שם, בדומה לקבוע בשני החוקים האמורים
ואולם בשונה מהם, מוצע
כי הוראה זה חלה רק לגבי תרומה בשווי של2,500
.ומעלה
.הפרת הוראות אלה כיתר הוראות החוק מהווה עבירה פלילי
שאלות לדיון:
א.
?האם נכון לאפשר תרומות בסכומים נמוכים בעילום שם
כיצד ניתן לוודא שהדבר לא יאפשר
?עקיפה של מגבלת הסכום מתורם אחד
ב.
?מי יבדוק עמידה בהוראות אלה
6.7
תרומה באמצעות עמותה
)(סעיף קטן (ז) להצעת החוק-
.ההצעה קובעת כי התרומות ייאספו רק באמצעות עמותה שמטרתה גיוס התרומות
שאלות לדיון:
א.
?האם יש לקבוע בחוק שהעמותה לא תוגדר כמוסד ציבורי לעניין זיכוי ממס על התרומות
ב.
מה מעורבותו של עובד הציבור בעמותה? האם אדם אחר רשאי לפתוח עבור עובד הציבור
עמותה ולפנות באמצעותה לתורמים ללא ידיעתו? יש להבטיח כי העמותה לא תאפשר
.התחמקות של עובד הציבור מקיום הוראות החוק ומהסנקציות בשל הפרתו
ג.
האם
יש להתיר
?תרומה שאינה כספית, למשל בשירות רפואי או משפטי
ד. מה היתרון שבגיוס תרומות בא ?מצעות עמותה? האם יש לה תפקידי פיקוח או שקיפות
(לעניין חברי הכנסת
ביטלה ועדת האתיקה את
הדרישה לגיוס באמצעות עמותה כי נחשבה
מכבידה והסתפקה בחשבון המנוהל על ידי נאמן שאינו קרובו של חבר הכנסת.)
ה. האם עובד הצי
בור שמקבל את התרומות יכול להיות
?בעל תפקיד בעמותה
ו. האם
?יש להקים עמותה חדשה או שניתן להיעזר בעמותה קיימת ולשנות את מטרותיה
ז.
?האם יש לסגור את העמותה לאחר שתם הצורך בגיוס התרומות
ח. האם מותר לע?מותה באופן אקטיבי לפנות לתורמים
ט.
האם יש להבהיר שאסור לעובד הציבור "לערבב" את כספי התרומות שיקבל מהעמותה עם
חשבונו הפרטי
ו שעליו לפתוח חשבון נפרד לשם כך או שכספים כלל לא יועברו אליו אלא
ישירות לנותן השירות הרפואי / משפטי?
6.8
החזר תרומה בניגוד לחוק
)(סעיף קטן (ח) להצעת החוק-
לפי ההצעה תרומה שניתנה בניגוד להוראות החוק תוחזר ללא דיחוי לתורמים, ואם לא ניתן
לעשות זאת-
תועבר.לאוצר המדינה
שאלות לדיון:
א.
מי אחראי לבדוק שהתרומות התקבלו בהתאם להוראות הסעיף- העמו
ת ?ה או עובד הציבור
כיצד מוודאים
.שהאחריות היא על עובד הציבור גם אם בפועל ההחזר יעשה על ידי העמותה
7
6.9
יתר)ת תרומות לאחר שתם הצורך בגיוס התרומות (גיוס יתר או פקיעת הצורך
(סעיפים קטנים
(ט) ו-
)(י) להצעת החוק-
לפי ההצעה, יתרת תרומות שנותרה אצל עובד הציבור תוחזר לעמותה בתוך30
ימים, ויתרה
שנותרה בעמותה תוחזר לתורמים לפי גובה התרומות מהגבוה לנמוך, ואם לא ניתן לעשות זאת
תועבר היתרה לאוצר המדינה והכול בתוך60
.ימים
שאלות לדיון:
א.
אם נעשה שימוש בתרומה ובסיום ההליך המשפטי מתקבל אצל עובד הציבור סכום כסף
בקשר להליך (למשל פסיקת הוצאות משפט או
שכר טרחת עו"ד , התחשבנות סופית מול עורך
,הדין
)או מתקבל החזר מביטוח רפואי- האם
?ייחשב כיתרה שיש להשיבה לתורמים
מה
הדין מקום שמימון ההליך נעשה בחל ,קו גם על ידי עובד הציבור למי תהיה קדימות בהחזר
?לתורמים
ב.
מאחר שהפרת החוק מהווה עבירה פלילית האם לא צריך שיהיה גורם חיצוני שיקבע שתם
?הצורך בגיוס התרומות
6.10
דיווח למבקר המדינה ושקיפות (סעיפים קטנים (יא) ו-
)(יב) להצעת החוק-
לפי ההצעה, העמותה תודיע למבקר המדינה על הקמתה ועל כל תרומה שהתקבלה או הוחזרה
.והמידע יפורסם באתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה בסמוך לאחר קבלתו
שאלות לדיון:
א.
האם למבקר המדינה יש תפקיד כלשהו מעבר לקבלת הדיווחים ופרסומם? (בקשר לתרומות
למועמדים בפריימריס יש למבקר המדינה סמכויות ,סטטוטוריות לעניין ביקורת חשבונות
.)'קבלת מידע, מתן הנחיות, הטלת סנקציות וכו
ב.
מה יכלול
הדיווח ו
ה
פרסום?
(בפריימריס- מטרת התרומה, סכום
,התרומה
שם התורם,
מקום מגורי
ם,
.)תאריך התרומה
6.11
הגבלות לאחר קבלת התרומה
)(סעיף קטן (יג
)להצעת החוק-
לפי ההצעה עובד הציבור שקיבל תרומה לא יקבל במסגרת תפקידו הציבורי החלטות הנוגעות
להענקת זכויות לתורם או לקבוצה מצומצמת שהוא נמנה עליה למשך שלוש שנ ים. עוד נקבע כי
אין בהוראה זו ל
ג רוע מהוראות הנוגעות לניגוד עניינים במסגרת דין משמעתי או אתי החל על
.עובד הציבור
שאלות לדיון:
א. הא ם המונח "הענקת זכויות" מספיק? לעובדי ציבור, בוודאי בכירים, יש תחומי אחריות
רחבים והחלטות המצויות לפתחם יכולות להשפיע על התורמים גם במצבים שאינם "הענקת
זכויות". לתורמים יכולים להיות אינטרסים מול עובדי ציבור שאינם נוגעים ל"הענקת
זכויות", למשל הקלה באכיפה, פע.ולות הקשורות במתחרים
ב.
ההסדר לא פותר סיטואציה שבה קודם התקבלה החלטה בעניינו של התורם ובסמוך לאחר
.מכן הוא החליט לתרום למי שהחליט בעניינו
ג.
?האם יש מקום לקבוע את משך התקופה ביחס לגובה התרומה
8
ג .סיכום
7.חוק המתנות שנחקק ב-
1979
במטרה לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי, אוסר על עובדי הציבור
לקבל טובות הנאה "באשר הם עובדי הציבור". כלומר, החוק אינו קובע איסור על קבלת תרומה או מתנה
אם הטעם הדומיננטי לכך אינו נטוע בתפקידו של עובד הציבור (למשל על רקע יחסים משפח תיים או
.)חבריים
הצעת החוק מטרתה להוסיף חריג לאיסור זה שלפיו תותר קבלת תרומות למימון הליך משפטי או טיפול
רפואי הכרחי, עבור עובד הציבור ועבור בן זוגו וילדו הסמוך על שולחנו, גם אם הטעם המרכזי לתרומה
.הוא תפקידו של עובד הציבור
הגובה הכולל של התרומות אינו מו גבל ותלוי
ב ,צורך הרפואי או המשפטי
שכן חל איסור להשתמש בכספים למטרות אחרות, ו ביחס לעשרים תורמים, ההצעה מאפשרת לקבל
תרומות פרטניות בסכומים בלתי מוגבלים, ובלבד שישמשו
למטרה שלשמ
ה
.נתרמו הכספים
ההיתר לקבל תרומות יחול ביחס לכל נבחרי הציבור
(שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות וחברי מועצות
)מקומיות
ועובדי הציבור במובן הרחב של מונח זה, ובכלל זה עובדי המדינה והרשויות המקומיות, עובדי
,בתי חולים ציבוריים וקופות חולים ,פרקליטים, שופטים שוטרים וחיילים, בכל תפקיד או דרגה, לרבות
כאשר מדובר בעובד
ים בכי
רים ב עלי
סמכויות משמעותיות ביחס לציבור
, שנה
ו
ג לה
פק יד עמם הקפדה
.יתירה בעניינים מסוג זה
לפי ההצעה קבלת התרומה אינה מחייבת אישור מגורם חיצוני כלשהו שיבחן את הצורך בתרומה ואת
הסכומים הנדרשים, והיא אף אינה מחייבת את עובד הציבור לעשות שימוש כלשהו בכספו שלו או של
קר .וביו, גם אם יש ביכולתם לממן את הצורך הרפואי או המשפטי
לצד קשיים אלה
יש
לציין כי החשש לניגוד עניינים ופגיעה בטוהר המידות בשירות הציבורי לא נעלמו
,מעיני מציע הצעת החוק
אשר
קבע שורה של הוראות שנועדו להפחית ולצמצם חשש זה, וביניהן-
הגבלת
סכום תרומות המתקבלו
ת במימון המונים ל-
5,000
₪
(להבדיל מעשרים תרומות
שלא באמצעות
מימון
המונים ); איסור קבלת תרומות מגורמים שונים (ממי שכפוף לעובד הציבור או מי שיש לעובד הציבור
סמכות לקבל החלטות לגביו, מתאגיד, מקטין); חובת דיווח למבקר המדינה ופרסום פרטי התרומות
והתורמים (אך תרומ
ה נמוכה מ-
2,500
₪
יכולה להיות בעילום שם); איסור שימוש בכספי התרומות
למטרה אחרת מזו שלשמה נאספו ; החזר יתרת תרומות או תרומות ;שניתנו בניגוד לחוק
ו איסור קבלת
החלטות בקשר לתורם למשך3
.שנים
ואולם, ספק אם די בסייגים אלה כדי להפחית את הפוטנציאל
הגלום בהצעת החוק
לפ גיעה ביושרתו של השירות הציבורי
ב ישראל, ועל ועדת הכנסת לבחון את
השלכותיה של ההצעה.ולגבש את פרטיה מול כלל השיקולים שפורטו במסמך זה
,בברכה
ארבל אסטרחן
היועצת המשפטית לוועדת הכנסת