הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמים: חברי הכנסת שלי יחימוביץ' אמנון כהן פ/4393/18 הצעת חוק החברות (תיקון – התניית עסקאות בעלי עניין באישור בית המשפט), התשע"ב­–2012 תיקון סעיף 275 1. בחוק החברות, התשנ"ט–19991, בסעיף 275(א), אחרי פסקה (3) יבוא: "(4) המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, כמשמעותה בסעיף 42ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–19842; הוגשה בקשה לאישור העסקה כאמור, תימסר הודעה לבעלי המניות של החברה ולנושיה, באופן שיקבע השר." דברי הסבר אחת הבעיות המרכזיות שעמה מתמודדים דיני החברות היא "בעיית הנציג" (The Agency Problem). בעיה זו מתעוררת בשל חוסר הזהות בין מקבלי ההחלטות בחברה לבין מי שמושפע מתוצאותיהן של החלטות אלה. בשל כך, מתעורר חשש שמקבלי ההחלטות בחברה ינצלו את כוחם לרעה, ויעדיפו את טובתם האישית על פני טובת החברה וטובתם של בעלי המניות. בעיית הנציג עולה במלוא חומרתה בעת ניגודי אינטרסים בין בעלי השליטה לבין בעלי מניות המיעוט, והיא חושפת את המיעוט לסכנה אם הרוב יקבל החלטות שיפגעו במיעוט. סיטואציה קיצונית בהקשר זה היא עסקה שבין החברה לבין בעל השליטה בה או בין החברה ובין צד שלישי שלבעל השליטה יש עניין בו. במצבים אלה, בעל השליטה פועל תחת שני כובעים, ועומד, למעשה, משני צדי העסקה: פעם כמצביע יחד עם בעלי המניות המתבקשים לאשר את העסקה, ופעם כצד האחר לעסקה. כתוצאה מכך, עלול בעל השליטה להעדיף את האינטרס הפרטי שלו על פני זה של החברה עצמה, ועל פני זה של בעלי מניות המיעוט. שוק ההון בישראל מאופיין בריכוזיות גדולה, כשהשליטה במרבית החברות הציבוריות נתונה בידי מספר קטן של בעלי שליטה. במצב זה, גדל החשש שבעלי השליטה ינצלו לרעה את כוחם באמצעות קידום עסקאות בינם לבין החברות שבשליטתם, על חשבון המשקיעים ובעלי המניות מקרב הציבור. עסקאות אלה הפכו נפוצות במיוחד בפירמידות העסקיות הגדולות, ומשמשות לעיתים כתחליף לחלוקת דיבידנד לכלל בעלי המניות של החברה. הוועדה להגברת התחרותיות במשק ("ועדת הריכוזיות") פרסמה במסקנותיה המלצות לטיפול בעסקאות בעלי עניין. הוועדה פירטה את הסיכונים הנשקפים מקיומן של עסקאות בעלי עניין למשקיעים, לתחרותיות וליציבות המשק. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ', פרסם בעניין זה דעת מיעוט שלא אומצה בהמלצות הסופיות של הוועדה: "יש לאסור כליל קיום עסקאות בין תאגיד ציבורי לבעל השליטה בו ולצדדים הקשורים בבעל השליטה. הן הוועדה והן הספרות המקצועית בתחום קבעו כי האמצעי העיקרי שבאמצעותו בעל השליטה מנייד משאבים בתוך הקבוצה כדי למקסם את תועלתו, ואגב כך עשוי לפגוע בזכויות בעלי מניות מקרב הציבור בחברות הציבוריות, הוא באמצעות עסקאות בין חברות שבשליטתו. עסקאות אלה רבות ומגוונות והן כוללות מכירה וקנייה של נכסים ריאליים, פעילות עסקית, מתן וקניית שירותים, מתן וקבלת הלוואות, הקטנת והגדלת הון ותנאי שכר למנהלים. נקודת המוצא לדיון בעניין זה היא כי עסקה כזו טובה רק לבעל השליטה בתאגיד, ועל כן, יש לאסור לחלוטין ביצוע עסקאות כאלה. אמנם, פישוט מבנה הפירמידות יצמצם את מספר ההזדמנויות לביצוע עסקאות אלה, אך פוטנציאל כזה יהיה קיים באופן משמעותי גם במקרה של קבוצה עסקית הבנויה במבנה בן שכבה אחת. במידה שניצבת בפני החברה הזדמנות לעסקה יעילה במיוחד, יש לאפשר לה לבצע את העסקה בכפוף לאישור בית המשפט הכלכלי שיבחן את העסקה ויקבע אם אכן קיימת בה תועלת מיוחדת המיטיבה עם כל בעלי המניות בחברה." הצעת החוק מביאה אפוא לידי ביטוי את עמדתו של הממונה על התקציבים באוצר. על רקע החשש האמור, ולנוכח ריבוין של עסקאות עם בעלי שליטה אשר פגעו בציבור וגרמו לו נזק משמעותי, כשלא היה ניתן למנוע את הפגיעה באמצעות המנגנונים המשפטיים הקיימים, הצעת החוק משנה את מנגנון האישור של עסקאות עם בעלי שליטה. מוצע, כי כל עסקה בין חברה ציבורית לבין בעל השליטה בה או עסקה בין חברה ציבורית לבין אדם אחר שלבעל השליטה יש עניין אישי בו, או בין שתי חברות הקשורות לאותו בעל שליטה, תוכל להתקיים רק באישורה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו. אישור המחלקה הכלכלית יתווסף כאישור האחרון בסדר האישורים הנדרשים כיום במקרה של עסקה עם בעל שליטה, אחרי אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ח בסיוון התשע"ב – 18.6.12