הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזמת: חברת הכנסת מירי רגב פ/4418/18 הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – תעודת שחרור), התשע"ב–2012 הוספת סעיף 11א 1. בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–19941, אחרי כותרת "פרק ד' יבוא: "תעודת שחרור 11א. (א) חייל משוחרר זכאי לקבל תעודת שחרור מצבא הגנה לישראל. (ב) תעודת שחרור כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה: (1) שם החייל המשוחרר ודרגתו; (2) פרטים אודות תקופת שירותו של החייל המשוחרר, לרבות הכשרות שעשה בתקופת שירותו; (3) סיבת שחרורו של החייל המשוחרר." דברי הסבר תעודת השחרור הניתנת גם כיום לחיילי צה"ל מהווה, בין היתר, אחד המסמכים עמם מתחיל החייל המשוחרר את חייו האזרחיים; תעודת השחרור נדרשת על ידי מקומות עבודה ומעבידים פוטנציאליים אליהם החייל המשוחרר פונה בקשר לעבודה באותו מקום עבודה. תעודת השחרור הניתנת כיום כוללת, בנוסף לפרטים האמורים בהצעת חוק זו, גם פרטים בנוגע להתנהגותו של החייל המשוחרר. פרטים אלה מושפעים בעיקר מחוות דעתם הסובייקטיבית של מפקדיו לשעבר של החייל ולעיתים גם ממדיניות צה"ל, המחייבת את הורדת טיב ההתנהגות, רק בשל עונש שהוטל על החייל במהלך שירותו. ציון פרטי ההתנהגות בתעודת השחרור עלול להרע את מצבם של אלו שמילאו את חובתם האזרחית והשלימו שירות צבאי מלא וכל רצונם הוא להתחיל להתפרנס בכבוד, לעומת אלו שהשתמטו משירות או שקיבלו פטור מרשויות הצבא מטעמים אחרים. הפגיעה שנגרמת מציון התנהגותו של חייל משוחרר בתעודת השחרור אינה מידתית, כיוון שהאמצעי שננקט כדי להשיג את המטרה אינו מידתי וישנו אמצעי שפגיעתו פחותה ועדיפה, לדוגמה, חוות דעת ממפקדו של החייל המשוחרר שביצע את שירות טוב במיוחד. בניגוד לרישום הפלילי המתנהל על ידי משטרת ישראל ושנמחק ברבות השנים, הרי שסעיף ההתנהגות איננו נמחק לעולם ועסקינן בתוצאה בלתי סבירה, שעלולה לפגוע בעיסוקו של החייל המשוחרר למשך שנים ארוכות. לפיכך, מוצע בהצעת החוק להגביל את הפרטים הרשומים בתעודת השחרור לעובדות אובייקטיביות וללא הערכות הנשענות על הערכות סובייקטיביות. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ה' בתמוז התשע"ב – 25.6.12