הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2012 ביוני26 701 ו' בתמוז התשע"ב עמוד 960 . . . . . . . . . . . . . . .2012-) (סמכויות מעצר ועיכוב), התשע"ב68 'הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס 976 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 2012-), התשע"ב24 'הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס 960 :מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה ,)) (סמכויות מעצר ועיכוב68 'הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס 2012-התשע"ב 1 תיקון סעיף.1 , אחרי ההגדרה1 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1955-בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו :"פקודות הצבא" יבוא .";""שוטר צבאי" — חייל שהתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי תיקון כותרת סימן א' בפרק הראשון 'בחלק ה .2 בחלק ה' לחוק העיקרי, בפרק הראשון, בכותרת סימן א', במקום "תלונה, מעצר" יבוא .""תלונה, עיכוב, מעצר -מאז חקיקתו של חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו כללי החוק), עולה מדי פעם בפעם- (להלן1955 הצורך בעדכונו ובהכנסת תיקונים ושינויים בו, הן בשל השתנות הנסיבות והצרכים והן לאור תיקוני חקיקה שהתקבלו במסגרת הדין הכללי והנוגעים בעיקרם לתחום .סדר הדין הפלילי ולתחום דיני הראיות בתחום המשפט הפלילי המהותי, מכיל החוק הסדרים מפורטים ומיוחדים בדבר עבירות ועונשים צבאיים. כמו , הן הכלליים- כן, ישנה תחולה נוספת של דיני העונשין ) לחוק17 דוגמת ההגנות, דיני השותפות לעבירה (ר' סעיף כגון פקודת הסמים המסוכנים- וכיו"ב, והן הספציפיים . כמו כן מוחלים על מערכת1973-[נוסח חדש], התשל"ג המשפט הצבאית דיני הראיות החלים במערכת המשפט האזרחית והפלילית, וזאת בהעדר הסדר מיוחד-הכללית ,בחוק. ישנם תחומים שבהם נקבעו בחוק הסדרים ייחודיים לאור טיבה ואופייה של מערכת השיפוט הצבאית (כך למשל, בכל הקשור לסוגיית המעצרים, פסלות שופט צבאי משפטאי, הליכי האישום וכיו"ב). ואולם-שאינו שופט צבאי מנגד קיימים תחומים חשובים אחדים שאינם מוסדרים כלל ,בחוק (כגון: גביית עדות מוקדמת, עיון בראיות התביעה עיון בעדויות מומחים של ההגנה ועוד) ותחומים אחרים ,מוסדרים בחוק באופן חלקי בלבד (כגון: סדר חקירת עדים .)סדר הדין עת מדובר בנאשמים במשותף וכיו"ב ככלל, המגמה היא להאחדה ולהשוואה של דיני הראיות, דיני המעצר וסדרי הדין הנוהגים במערכת ,הצבאית לאלה הנוהגים במערכת הפלילית הכללית למעט במקרים הנוגעים לתחומים צבאיים ייחודיים אשר לגביהם ראוי לקבוע הסדרים מיוחדים בהתחשב בצרכיה המיוחדים של המערכת הצבאית. והכל, תוך התאמה לחוק–יסוד: כבוד האדם וחירותו, המתיר9 להוראות סעיף הגבלה והתניה על זכויותיהם של המשרתים בצבא הגנה לישראל, בתנאים מקלים לעומת תנאי ההגבלה בנוגע 8 לזכויותיהם של כלל אזרחי מדינת ישראל מכוח סעיף .לחוק–היסוד במהלך השנים התעורר הצורך בבחינת הסדרי ,הפרוצדורה הפלילית ודיני הראיות בדין הפלילי הצבאי ולפיכך הוקמה בשלהי שנות התשעים בפרקליטות הצבאית, ועדה שנועדה לבחון את האפשרות להכנסתם של הסדרים כאמור במסגרת החוק, תוך שמירה על האיזון הראוי שבין הצורך בהשוואת דינם של חיילי צבא הגנה לישראל המובאים לדין לפני ערכאה שיפוטית צבאית לזה של אדם המובא לדין לפני ערכאה אזרחית, לבין הצורך לשמר הסדרים ההכרחיים לתפקודה התקין והשוטף של מערכת השיפוט הצבאי. שתי הנחות יסוד עמדו לפני :הוועדה, במסגרת גיבוש המלצותיה הצורך בהאחדת הפרוצדורה הפלילית בין מערכת- ;השיפוט הצבאית ובין מקבילתה האזרחית הותרת הסדרים ייחודיים הקיימים במערכת השיפוט- :הצבאית על כנם, תוך בחינתם לאור הוראות חוק–יסוד .כבוד האדם וחירותו בהצעת החוק מוצע ליישם את עיקרי המלצותיה של הוועדה, בדרך של התאמת הוראות החוק בענייני הפרוצדורה הפלילית להסדרים הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים לפי העניין, למעט בעניינים שהם ייחודיים למערכת השיפוט הצבאית, אשר לגביהם מוצע להותיר את ההסדרים הקבועים בחוק על כנם ולעגן .בחוק הסדרים ייחודיים שנקבעו בהלכה הפסוקה 2004 הצעת חוק בנושא פורסמה ברשומות כבר בשנת ביולי28( , מיום י' באב התשס"ד633 '(הצ"ח התשס"ד, עמ . כיוון שהליכי17– וכן בכנסת ה16–), ונדונה בכנסת ה2004 חקיקתה של הצעת החוק לא הושלמו במהלך מושב , מוגשת ההצעה מחדש. מפאת היקפה הנרחב17–הכנסת ה פוצלה ההצעה לשני חלקים. חלק זה עוסק בהתאמת דיני .המעצרים לדיני המעצרים הנוהגים במערכת האזרחית החלק העוסק בהתאמת סדרי הדין ודיני הראיות בחוק השיפוט הצבאי לסדרי הדין ודיני הראיות במערכת .האזרחית פורסם כהצעת חוק נפרדת המונח "שוטר צבאי" משמש בסעיפים רבים 1 סעיף , לחוק1 בחוק, ולכן מוצע להגדירו בסעיף רישה לחוק, שבו מופיעה227 ובהתאם לכך לתקן את סעיף ."כיום ההגדרה "שוטר צבאי .128 '; התשע"ב, עמ171 'ס"ח התשט"ו, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 961 הוספת סעיפים ב225א ו225 .3 : לחוק העיקרי יבוא225 אחרי סעיף "שמירה על כבוד ,האדם במעצר בעיכוב ובחיפוש .א225 מעצרו ועיכובו של אדם וכן חיפוש על גופו או בגופו, לפי חוק זה, יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם .ועל זכויותיו עדיפות למעצר לפי פקודת מעצר.ב225 מעצר אדם לפי חוק זה יהיה לפי פקודת מעצר, אלא אם כן ".הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא פקודת מעצר החלפת סעיפים א226– ו226 .4 :א לחוק העיקרי יבוא226– ו226 במקום סעיפים "הגדרות.226 - בסימן זה חייל או אדם אחר הנמצא במקום- ""אדם בר–מעצר ;שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא "חוק סמכויות אכיפה — מעצרים" — חוק סדר הדין הפלילי ;2‏1996-(סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו ; כל עבירה למעט חטא- ""עבירה בת–מעצר כיום לא מוסדר בחוק הליך של עיכוב אדם או סעיפים כלי רכב. הסדר כאמור קיים במערכת 4 ,2 הפלילית הכללית ומוסדר בפרק ג' לחוק סדר )2(5–ו ,) מעצרים- הדין הפלילי (סמכויות אכיפה .) חוק המעצרים- (להלן1996-התשנ"ו ,מוצע להסדיר בחוק במפורש את סמכות העיכוב בדומה להסדר שבחוק המעצרים, בשינויים המחויבים לפי העניין. במסגרת זו מוצע להסמיך שוטר צבאי לעכב חשוד ,בביצוע עבירה בת–מעצר כהגדרתה המוצעת (כל עבירה למעט חטא) או מי שעומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ,שלומו של אדם או את שלום הציבור, במקום הימצאו וכן אדם שיכול למסור מידע הנוגע לעבירה כאמור. כמו כן מוצע להסמיך שוטר צבאי לעכב כלי רכב ולערוך בו חיפוש (בדומה לסמכות הנתונה לשוטר משטרת ישראל לפי לחוק המעצרים). לפי המוצע, הסמכות האמורה71 סעיף תהיה נתונה לשוטר הצבאי גם לגבי כלי רכב שאינו כלי רכב צבאי, שאינו מצוי במקום שבהחזקת הצבא, וגם אם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא באותו כלי רכב, אך במקרה כזה הסמכות לעריכת החיפוש בכלי הרכב תהיה נתונה לשוטר משטרת ישראל. עם זאת, בהסכמת בעל הרכב או המחזיק בו באותה שעה, רשאי השוטר הצבאי .לערוך את החיפוש בעצמו מוצע להגביל את סמכויותיו של השוטר הצבאי בכל הנוגע לעיכוב ומעצר, כך שהסמכויות האמורות יהיו נתונות לו לגבי אדם בר–מעצר, שמוצע להגדירו, בהתבסס ,) לחוק לעניין סמכויות שוטר צבאי1(227 על הוראות סעיף כחייל או אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא או .המפריע לפעולה של הצבא ) לחוק1(227 בהתאם לכך, מוצע לתקן את סעיף בעקבות הוספת ההגדרה "אדם בר–מעצר" וכן מוצע להבהיר כי הוראות הסעיף האמור לעניין סמכויות השוטר הצבאי, יחולו כל עוד לא נאמר בחוק אחרת (כך למשל ב המוצע מסמיך שוטר צבאי לעכב עד אף אם226 סעיף )1(227 הוא אינו נמנה עם האוכלוסיות המפורטות בסעיף .)לחוק לאור התאמת ההוראות לעניין עיכוב ומעצר להוראות לחוק, שעניינו226 חוק המעצרים, מוצע לבטל את סעיף הודעת הסיבה למעצר, שכן הוראה לעניין הודעת הסיבה ג המוצע. כמו כן מוצע לסמן את227 למעצר מצויה בסעיף א, המסייג את המונח "חייל" לעניין מתן סמכויות226 סעיף לחוק, שהוא228 ט, כך שימוקם לפני סעיף227 מעצר, כסעיף הסעיף הראשון שנוגע לסמכויות המעצר הנתונות לחייל .שאינו שוטר צבאי : שמוצע לבטל226 להלן נוסח סעיף "הודעת הסיבה למעצר .  העוצר אדם לפי חוק זה יודיע לו בה בשעה את226 ".הסיבה למעצר ב225–א ו225 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 3 סעיף ולקבוע בהם את החובה לבצע מעצר ועיכוב של אדם וכן חיפוש על גופו או בגופו, לפי החוק, בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו. זאת, בדומה (ד) לחוק סדר הדין2 (ב) לחוק המעצרים ולסעיף1 לסעיף - חיפוש בגוף חשוד), התשנ"ו- הפלילי (סמכויות אכיפה חוק החיפוש). כמו כן מוצע לעגן בחוק את- (להלן1996 ,העיקרון של עדיפות למעצר בצו על פני מעצר בלא צו . לחוק המעצרים4 וזאת בדומה לסעיף .338 'ס"ח התשנ"ו, עמ 2 .3 : לחוק העיקרי יבוא225 אחרי סעיף הוספת סעיפים ב225א ו225 "שמירה על כבוד ,האדם במעצר בעיכוב ובחיפוש .א225 מעצרו ועיכובו של אדם וכן חיפוש על גופו או בגופו, לפי חוק זה, יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם .ועל זכויותיו עדיפות למעצר לפי פקודת מעצר.ב225 מעצר אדם לפי חוק זה יהיה לפי פקודת מעצר, אלא אם כן ".הוענקה בחוק סמכות לעצור בלא פקודת מעצר .4 :א לחוק העיקרי יבוא226– ו226 במקום סעיפים החלפת סעיפים א226– ו226 "הגדרות.226 - בסימן זה חייל או אדם אחר הנמצא במקום- ""אדם בר–מעצר ;שבהחזקת הצבא או המפריע לפעולה של הצבא "חוק סמכויות אכיפה — מעצרים" — חוק סדר הדין הפלילי ;2‏1996-(סמכויות אכיפה — מעצרים), התשנ"ו ; כל עבירה למעט חטא- ""עבירה בת–מעצר ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 962 עיכוב חשוד במקום.א226 היה לשוטר צבאי יסוד סביר לחשד כי אדם בר–מעצר (א) עבר עבירה, או כי הוא עומד לעבור עבירה העלולה לסכן את שלומו או את ביטחונו של אדם, או את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו, מענו או יחידתו, או כדי לחקור אותו ולמסור לו מסמכים, במקום .הימצאו שוטר צבאי רשאי לדרוש מאדם בר–מעצר להילוות אליו (ב) לבסיס משטרה צבאית או לתחנת משטרת ישראל, או לזמנו לבסיס המשטרה הצבאית למועד אחר שיקבע, בהתקיים :שניים אלה יש יסוד סביר לחשד שהאדם עבר עבירה או )1( יש הסתברות גבוהה לכך שהוא עומד לעבור עבירה ;)כאמור בסעיף קטן (א הזיהוי של אותו אדם היה בלתי מספיק, או לא )2( .ניתן לחקור אותו במקום הימצאו עיכוב עד במקום.ב226 היה לשוטר צבאי יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה (א) על ידי אדם בר–מעצר, רשאי הוא לעכב אדם שיכול למסור לו מידע הנוגע לאותה עבירה, כדי לברר את זהותו, מענו או יחידתו וכדי לחקור אותו במקום הימצאו; וכן רשאי הוא לזמנו לבסיס משטרה צבאית קרוב או לתחנת משטרת ישראל .קרובה למועד סביר אחר שיקבע לצורך ביצוע אותן פעולות היה הזיהוי בלתי מספיק, או היה חשש כי האדם לא (ב) יתייצב לחקירה במועד, רשאי השוטר הצבאי לבקש מאותו אדם להילוות אליו לבסיס המשטרה הצבאית או לתחנת .משטרת ישראל לשם גביית העדות עיכוב לשם חיפוש ובדיקת מסמכים.ג226 הוקנתה בחיקוק הסמכות לחפש במקום, בכליו או על גופו של אדם, או הסמכות לדרוש מאדם הצגת מסמכים, רשאי השוטר הצבאי לעכב אדם או כלי רכב כדי לאפשר את החיפוש או העיון במסמכים, וכן רשאי הוא לדרוש מהאדם למסור את .שמו, מענו או יחידתו עיכוב לשם ביצוע פקודת מעצר או הוראה בדבר הטלת מאסר או מחבוש .ד226 היה לשוטר צבאי יסוד סביר לחשד כי ניתנה נגד חייל (א) פקודת מעצר או הוראה בדבר הטלת מאסר או מחבוש, רשאי ,הוא לעכבו עד לקבלת עותק הפקודה או ההוראה, לפי העניין .לצורך ביצוע המעצר, המחבוש או המאסר על פיה ,לא ניתן לקבל עותק הפקודה או ההוראה במקום (ב) רשאי שוטר צבאי לדרוש מאותו חייל להילוות אליו לבסיס המשטרה הצבאית לשם קבלת הפקודה או ההוראה, לפי .העניין, ולשם ביצוע המעצר, המחבוש או המאסר על פיה עיכוב כלי רכב לשם חיפוש.ה226 היה לשוטר צבאי יסוד סביר לחשד שבוצעה עבירה (א) בת–מעצר בידי אדם בר–מעצר וסבר כי יש צורך לבצע חיפוש בכלי רכב כדי לאתר את מבצע העבירה או את קרבן העבירה או כדי לאתר ראיה הקשורה בעבירה, רשאי הוא להורות 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 963 לעכב את כלי הרכב ולערוך את החיפוש כאמור; ואולם לא יעכב שוטר כלי רכב שאינו צבאי, אלא אם כן היה לו יסוד סביר להניח שמצוי בו אדם בר–מעצר החשוד בביצוע העבירה או קרבן העבירה, או אם לא ניתן להמתין לבואו של שוטר בשל החשש כי הדבר יסכל את מטרת החיפוש; לעניין זה, "כלי רכב צבאי" — לרבות כלי רכב הנמצא בשימושו או .בהחזקתו של הצבא הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם אם קיים חשש שעומדת (ב) (ב) לחוק35 להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף סמכויות אכיפה — מעצרים, או אם קיימת הסתברות גבוהה .שעומדת להתבצע עבירה בת–מעצר הנוהל בעיכוב.ו226 ג, בשינויים227 על מבצע עיכוב יחולו הוראות סעיף .המחויבים משך העיכוב.ז226 ,לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש (א) בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות .העיכוב בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן (ב) העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי קצין משטרה צבאית להאריך את משך ,העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות .מנימוקים שיירשמו דוח על עיכוב.ח226 עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, בהתקיים :אחד מאלה האדם הובא לבסיס המשטרה הצבאית או לתחנת )1( ;משטרת ישראל או זומן אליהם ".האדם עוכב לפרק זמן של עשרים דקות או יותר )2( 227 תיקון סעיף.5 — לחוק העיקרי227 בסעיף ברישה, במקום "חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן )1( ;"— שוטר צבאי)" יבוא "שוטר צבאי ), במקום "חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא1( בפסקה )2( או המפריע לפעולה של הצבא" יבוא "אדם בר–מעצר" ובסופה יבוא "אלא אם כן נאמר ;"אחרת בחוק זה .) — תימחק2( פסקה )3( )3( לפסקה 5 סעיף ב(ב) המוצע והסדרת227 לאור הוספת סעיף ), ולפיכך2( סמכויות העיכוב בחוק, מתייתרת הוראת פסקה .מוצע למחוק אותה :להלן נוסח הפסקה שמוצע למחוק "שוטר צבאי .  חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי227 — שוטר צבאי) רשאי, בהתחשב עם פקודות הצבא- (להלן .....  )1( )  לעצור ללא פקודת מעצר כל חייל כהגדרתו2( ". שאינו נותן ידיעות המספיקות לזהותו1 בסעיף לעכב את כלי הרכב ולערוך את החיפוש כאמור; ואולם לא יעכב שוטר כלי רכב שאינו צבאי, אלא אם כן היה לו יסוד סביר להניח שמצוי בו אדם בר–מעצר החשוד בביצוע העבירה או קרבן העבירה, או אם לא ניתן להמתין לבואו של שוטר בשל החשש כי הדבר יסכל את מטרת החיפוש; לעניין זה, "כלי רכב צבאי" — לרבות כלי רכב הנמצא בשימושו או .בהחזקתו של הצבא הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם אם קיים חשש שעומדת (ב) (ב) לחוק35 להתבצע עבירה מן העבירות המפורטות בסעיף סמכויות אכיפה — מעצרים, או אם קיימת הסתברות גבוהה .שעומדת להתבצע עבירה בת–מעצר הנוהל בעיכוב.ו226 ג, בשינויים227 על מבצע עיכוב יחולו הוראות סעיף .המחויבים משך העיכוב.ז226 ,לא יעוכב אדם או כלי רכב מעל לזמן סביר הדרוש (א) בנסיבות המקרה, לביצוע הפעולה שלשמה הוקנתה סמכות .העיכוב בכל מקרה, לא יעוכב אדם או כלי רכב לפרק זמן (ב) העולה על שלוש שעות; ואולם בעיכוב הקשור למספר רב של מעורבים, רשאי קצין משטרה צבאית להאריך את משך ,העיכוב לפרק זמן נוסף שלא יעלה על שלוש שעות נוספות .מנימוקים שיירשמו דוח על עיכוב.ח226 עם תום העיכוב, יערוך מבצע העיכוב דוח, שבו יפרט את שמו של מי שעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב, בהתקיים :אחד מאלה האדם הובא לבסיס המשטרה הצבאית או לתחנת )1( ;משטרת ישראל או זומן אליהם ".האדם עוכב לפרק זמן של עשרים דקות או יותר )2( .5 — לחוק העיקרי227 בסעיף227 תיקון סעיף ברישה, במקום "חייל שנתמנה לפי פקודות הצבא להיות שוטר צבאי (להלן )1( ;"— שוטר צבאי)" יבוא "שוטר צבאי ), במקום "חייל, ולגבי כל אדם אחר הנמצא במקום שבהחזקת הצבא1( בפסקה )2( או המפריע לפעולה של הצבא" יבוא "אדם בר–מעצר" ובסופה יבוא "אלא אם כן נאמר ;"אחרת בחוק זה .) — תימחק2( פסקה )3( ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 964 א227 תיקון סעיף.6 א לחוק העיקרי, ברישה, במקום "לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה227 בסעיף מעצרים)" יבוא "לחוק- (להלן — חוק סמכויות אכיפה1996-— מעצרים), התשנ"ו ."סמכויות אכיפה — מעצרים ב227 הוספת סעיפים ט227 עד.7 : לחוק העיקרי יבוא1א227 אחרי סעיף "סמכות שוטר צבאי לעצור בלא פקודת מעצר .ב227 , שוטר צבאי מוסמך227 בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) לעצור אדם בר–מעצר אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו :אדם עבר עבירה בת–מעצר, והתקיים אחד מאלה האדם עובר בפניו או עבר זה מקרוב עבירה )1( בת–מעצר, והשוטר הצבאי סבור, בשל כך, שהוא עלול לסכן את ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או ;את ביטחון המדינה יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע )2( ;להליכי חקירה יש לו יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או )3( אי–מעצרו יביא לידי שיבוש הליכי משפט, ובכלל זה העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות ;בדרך אחרת יש לו יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את )4( ביטחונו של אדם אחר, את ביטחון הציבור או את ;ביטחון המדינה :האדם חשוד שעבר אחת מאלה )5( ;עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם (א) (ב) לחוק35 עבירת ביטחון כאמור בסעיף (ב) ;סמכויות אכיפה — מעצרים עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (ג) , ולגבי מי שאינו3‏1973-[נוסח חדש], התשל"ג למעט עבירה הנוגעת- 1 חייל כהגדרתו בסעיף ;לשימוש בסם או להחזקת סם לשימוש עצמי או עבירת העדר92 עבירת עריקה לפי סעיף (ד) ;94 מן השירות שלא ברשות לפי סעיף עבירה שנעשתה באלימות חמורה או (ה) ;באכזריות, או תוך שימוש בנשק חם או קר ט227 ב עד227 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 7 סעיף ולהסדיר בהם את העילות למעצר חשודים בידי שוטר צבאי שלא על פי פקודת מעצר, וכן הוראות הנוגעות לביצוע המעצר, בדומה להוראות סימן ד' בפרק ב' לחוק ,) לחוק המעצרים38– ו37 ,27 עד23 המעצרים (סעיפים תוך קביעת הסדרים ייחודיים בהתאם לאופיו ומהותו של (ג) סיפה7 השירות הצבאי בכל הקשור לעבירה לפי סעיף 1973-לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג (החזקת סם או שימוש בו לצריכה עצמית), לעבירה של לחוק ולעבירה של העדר מן השירות92 עריקה לפי סעיף . לחוק94 שלא ברשות לפי סעיף להצעת החוק, להעביר2 כמו כן מוצע, כאמור בסעיף .ט המוצע227 א לחוק לסעיף226 את הוראת סעיף .526 ', עמ27 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3 ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 965 עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו (ו) 4‏1991-בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א ;)(להלן — חוק למניעת אלימות במשפחה האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח )6( כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט .ממשמורת חוקית שוטר צבאי מוסמך לעצור אדם בר–מעצר ולהביאו (ב) לבסיס משטרה צבאית או לתחנת משטרת ישראל לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא .מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב לא ייעצר אדם לפי סעיף זה, אם ניתן להסתפק (ג) .בעיכוב ביצוע המעצר.ג227 שוטר צבאי העוצר אדם בר–מעצר יזהה את עצמו (א) תחילה לפני האדם, בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר צבאי, יודיע לו מיד שהוא עצור ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי במהלך ביצוע המעצר; היה המעצר על פי צו שופט או על פי פקודת מעצר, ימסור מבצע המעצר לעצור .עותק מהצו או מהפקודה, לפי העניין הוראות סעיף קטן (א), למעט החובה להודיע לחשוד על (ב) - המעצר ולמסור לו עותק מהצו, לא יחולו אם ברור בנסיבות העניין, כי זהות השוטר הצבאי )1( ;וסיבת המעצר ידועים לעצור ;אם מילוין עלול לסכל את ביצוע המעצר )2( אם מילוין עלול לגרום לפגיעה בביטחון מבצע )3( ;המעצר בשעת ביצוע או להעלמת ראיה ) אשר מנעו את מילוי3( ) עד1( חלפו הנסיבות שבפסקאות הוראות סעיף קטן (א), יקיים מבצע המעצר את ההוראות .האמורות בסעיף קטן (א) מוקדם ככל האפשר מילוי החובות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) הוא (ג) .תנאי לחוקיות המעצר הבאת עצור לבסיס משטרה צבאית.ד227 ,שוטר צבאי שעצר אדם בר–מעצר בלי פקודת מעצר (א) יביאו, בלא דיחוי, לבסיס משטרה צבאית, ויעבירו לרשות קצין משטרה צבאית, אלא אם כן מצא, לאחר המעצר, שניתן .לשחררו - על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השוטר הצבאי (ב) להביא את העצור למקום אחר כדי שהעצור יקבל )1( ;שם טיפול רפואי שהוא נזקק לו באופן דחוף .138 'ס"ח התשנ"א, עמ 4 עבירת אלימות בבן משפחה כמשמעותו (ו) 4‏1991-בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א ;)(להלן — חוק למניעת אלימות במשפחה האדם משוחרר בערובה, ויש יסוד סביר להניח )6( כי הוא הפר תנאי מתנאי השחרור או כי הוא עומד להימלט מהדין, או שיש יסוד סביר לחשש שהוא נמלט .ממשמורת חוקית שוטר צבאי מוסמך לעצור אדם בר–מעצר ולהביאו (ב) לבסיס משטרה צבאית או לתחנת משטרת ישראל לתכלית שלשמה ביקש לעכבו, אם האדם אינו מציית להוראותיו שניתנו על פי סמכויות העיכוב המסורות לו בדין, או אם הוא .מפריע לו להשתמש בסמכויות העיכוב לא ייעצר אדם לפי סעיף זה, אם ניתן להסתפק (ג) .בעיכוב ביצוע המעצר.ג227 שוטר צבאי העוצר אדם בר–מעצר יזהה את עצמו (א) תחילה לפני האדם, בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר צבאי, יודיע לו מיד שהוא עצור ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי במהלך ביצוע המעצר; היה המעצר על פי צו שופט או על פי פקודת מעצר, ימסור מבצע המעצר לעצור .עותק מהצו או מהפקודה, לפי העניין הוראות סעיף קטן (א), למעט החובה להודיע לחשוד על (ב) - המעצר ולמסור לו עותק מהצו, לא יחולו אם ברור בנסיבות העניין, כי זהות השוטר הצבאי )1( ;וסיבת המעצר ידועים לעצור ;אם מילוין עלול לסכל את ביצוע המעצר )2( אם מילוין עלול לגרום לפגיעה בביטחון מבצע )3( ;המעצר בשעת ביצוע או להעלמת ראיה ) אשר מנעו את מילוי3( ) עד1( חלפו הנסיבות שבפסקאות הוראות סעיף קטן (א), יקיים מבצע המעצר את ההוראות .האמורות בסעיף קטן (א) מוקדם ככל האפשר מילוי החובות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו–(ב) הוא (ג) .תנאי לחוקיות המעצר הבאת עצור לבסיס משטרה צבאית.ד227 ,שוטר צבאי שעצר אדם בר–מעצר בלי פקודת מעצר (א) יביאו, בלא דיחוי, לבסיס משטרה צבאית, ויעבירו לרשות קצין משטרה צבאית, אלא אם כן מצא, לאחר המעצר, שניתן .לשחררו - על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השוטר הצבאי (ב) להביא את העצור למקום אחר כדי שהעצור יקבל )1( ;שם טיפול רפואי שהוא נזקק לו באופן דחוף 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 966 להשאיר את העצור במקום שבו הוא נעצר או )2( - להביאו למקום שבו נדרשת נוכחות השוטר הצבאי כאשר נוכחות השוטר הצבאי באותו מקום (א) דרושה כדי למנוע פגיעה באדם, בביטחון הציבור ;או בביטחון המדינה לצורך המשך החקירה, כאשר אין (ב) באפשרותו של השוטר הצבאי להביא את העצור לבסיס משטרה צבאית בעצמו או באמצעות ;שוטר או שוטר צבאי אחר להישאר עם העצור במקום המעצר או להביאו )3( למקום האירוע, כאשר טובת החקירה דורשת פעולה ;דחופה שם, בנוכחות העצור להביא את העצור למקום אחר כשנוכחותו )4( דרושה שם, כדי למנוע פגיעה מיידית וחמורה בביטחון הציבור או בביטחון המדינה, או מוות או נזק גופני ;חמור לאדם להביא את העצור למקום אחר, בהסכמתו, כדי )5( .לתפוס ראיה או למנוע את השמדתה חלפו הנסיבות שמנעו את הבאת העצור לבסיס משטרה (ג) .צבאית, יובא העצור בלא דיחוי לבסיס המשטרה הצבאית דוח מעצר בידי שוטר צבאי.ה227 משהובא עצור לבסיס משטרה צבאית והועבר לרשות (א) ,קצין משטרה צבאית, יערוך השוטר הצבאי שעצר אותו בהקדם האפשרי, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ואת עילתו, לרבות העובדות ששימשו יסוד לחשד לביצוע ג, את הסיבות לפעולותיו227 עבירה, את פעולותיו לפי סעיף ד — אם היו כאלה, והשמות של שאר השוטרים227 לפי סעיף .והשוטרים הצבאיים שהשתתפו בביצוע המעצר שוטר צבאי שעצר אדם בר–מעצר ושחררו בלי להביאו (ב) ד(א), יערוך, בסמוך227 לבסיס משטרה צבאית כאמור בסעיף ככל האפשר למעצר, דוח שיועבר לקצין משטרה צבאית .)כאמור בסעיף קטן (א בירור מטעם קצין משטרה צבאית.ו227 נעצר אדם בר–מעצר בלא פקודת מעצר, והובא לבסיס (א) משטרה צבאית, יברר קצין משטרה צבאית אם התקיים אחד .ב227 התנאים שבסעיף מצא קצין המשטרה הצבאית שלא התקיים אחד (ב) ,ב, ישחרר את העצור על אתר227 התנאים האמורים בסעיף .ד241 אלא אם כן קיימת עילת מעצר לפי סעיף מצא קצין המשטרה הצבאית שקיימת עילת מעצר לפי (ג) ,ד רשאי הוא, לאחר שהסביר לחשוד את שיקוליו241 סעיף .לעצור אותו 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 967 בא אדם בר–מעצר לבסיס משטרה צבאית, או הובא (ד) אליו, כשאינו עצור, ומצא קצין משטרה צבאית שקיימת עילת ד, רשאי הוא, לאחר שהסביר לחשוד את241 מעצר לפי סעיף .שיקוליו, לעצור אותו דוח מעצר בידי קצין משטרה צבאית.ז227 קצין משטרה צבאית, שהחליט בעניין מעצרו או שחרורו (א) ;של אדם בר–מעצר, יערוך דוח בכתב בציון שמו ובחתימתו :בדוח יפורטו לפי העניין ;שם העצור ופרטיו האישיים )1( התאריך והשעה שבהם נעצר ושם השוטר או )2( ;השוטר הצבאי שעצר אותו נסיבות המעצר, פרטי העבירה והעובדות ששימשו )3( ;עילה למעצרו ד227 הפעולות שנעשו לגבי העצור לפי סעיף )4( בטרם הובא לבסיס המשטרה הצבאית, שמות השוטרים או השוטרים הצבאיים שהשתתפו בהן והשעות שבהן ;הן בוצעו החלטות קצין המשטרה הצבאית בעניין השחרור )5( או המעצר, או בעניין נקיטת פעולות חקירה לפי סעיף ;), על נימוקיהן1א(ד237 לחוק33– ו32 מילוי הדרישות של סעיפים )6( סמכויות אכיפה — מעצרים, שמות מבצעי הדרישות ;ושמות מקבלי ההודעות אם הוגשה בקשה לאפשר לעצור להיפגש עם )7( עורך דין, שם המגיש ומועד הפגישה; ואם נדחתה (א) עד (ד) לחוק סמכויות35– ו34 הפגישה לפי סעיפים ;אכיפה — מעצרים — הנימוקים לכך .1א237 דברי העצור לפי סעיף )8( פיצוי בשל מעצר.ח227 א ושוחרר237 ב או227 נעצר אדם בר–מעצר לפי סעיפים (א) בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית הדין הצבאי שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות את פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית הדין .הצבאי נעצר אדם בר–מעצר לפי הסעיפים האמורים בסעיף (ב) קטן (א) ושוחרר, ומצא בית הדין הצבאי שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית הדין הצבאי לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות .הגנתו, בסכום שיקבע שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת (ג) - החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות בא אדם בר–מעצר לבסיס משטרה צבאית, או הובא (ד) אליו, כשאינו עצור, ומצא קצין משטרה צבאית שקיימת עילת ד, רשאי הוא, לאחר שהסביר לחשוד את241 מעצר לפי סעיף .שיקוליו, לעצור אותו דוח מעצר בידי קצין משטרה צבאית.ז227 קצין משטרה צבאית, שהחליט בעניין מעצרו או שחרורו (א) ;של אדם בר–מעצר, יערוך דוח בכתב בציון שמו ובחתימתו :בדוח יפורטו לפי העניין ;שם העצור ופרטיו האישיים )1( התאריך והשעה שבהם נעצר ושם השוטר או )2( ;השוטר הצבאי שעצר אותו נסיבות המעצר, פרטי העבירה והעובדות ששימשו )3( ;עילה למעצרו ד227 הפעולות שנעשו לגבי העצור לפי סעיף )4( בטרם הובא לבסיס המשטרה הצבאית, שמות השוטרים או השוטרים הצבאיים שהשתתפו בהן והשעות שבהן ;הן בוצעו החלטות קצין המשטרה הצבאית בעניין השחרור )5( או המעצר, או בעניין נקיטת פעולות חקירה לפי סעיף ;), על נימוקיהן1א(ד237 לחוק33– ו32 מילוי הדרישות של סעיפים )6( סמכויות אכיפה — מעצרים, שמות מבצעי הדרישות ;ושמות מקבלי ההודעות אם הוגשה בקשה לאפשר לעצור להיפגש עם )7( עורך דין, שם המגיש ומועד הפגישה; ואם נדחתה (א) עד (ד) לחוק סמכויות35– ו34 הפגישה לפי סעיפים ;אכיפה — מעצרים — הנימוקים לכך .1א237 דברי העצור לפי סעיף )8( פיצוי בשל מעצר.ח227 א ושוחרר237 ב או227 נעצר אדם בר–מעצר לפי סעיפים (א) בלא שהוגש נגדו כתב אישום, ומצא בית הדין הצבאי שלא היה יסוד למעצר, או שראה נסיבות אחרות המצדיקות את פיצוי האדם, רשאי הוא לצוות כי אוצר המדינה ישלם לו פיצוי על מעצרו והוצאות הגנתו, בסכום שיקבע בית הדין .הצבאי נעצר אדם בר–מעצר לפי הסעיפים האמורים בסעיף (ב) קטן (א) ושוחרר, ומצא בית הדין הצבאי שהמעצר היה עקב תלונת סרק שהוגשה שלא בתום לב, רשאי בית הדין הצבאי לחייב את המתלונן, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו לעניין זה, לשלם, למי שנעצר, פיצוי על מעצרו והוצאות .הגנתו, בסכום שיקבע שר הביטחון בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת (ג) - החוקה חוק ומשפט של הכנסת רשאי להתקין תקנות 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 968 לעניין ההליכים בבקשה לפיצוי לפי סעיף זה, בין )1( ;לפני פנייה לבית הדין הצבאי ובין בבית הדין הצבאי לקבוע סכומים מרביים לפיצוי לפי סעיף )2( .)קטן (א החלטת בית דין צבאי לפי סעיף זה ניתנת לערעור כפסק (ד) .דין לפי הוראות סימן א' בפרק חמישי לרבות נשיא בית הדין- "בסעיף זה, "בית דין צבאי (ה) .משפטאי שהוא מינה לעניין זה-הצבאי או שופט צבאי סייג.ט227 ,כל מקום בסימן זה המדבר בחייל שניתנו לו סמכויות מעצר אין המונח "חייל" כולל אדם שחוק זה חל עליו לפי הסעיפים ".11 או10 ,8 עד6 א239 הוספת סעיף.8 : לחוק העיקרי יבוא239 אחרי סעיף "תקופת תוקפה של פקודת מעצר.א239 א(א) תהיה237 (א) או234 פקודת מעצר שניתנה לפי סעיפים ימים; ואולם אין בכך כדי למנוע הוצאת פקודת180 בתוקף ".מעצר חדשה לפי הסעיפים האמורים 240 תיקון סעיף.9 - לחוק העיקרי240 בסעיף במקום כותרת השוליים יבוא "סמכות בית דין צבאי מחוזי בבקשה להארכת )1( ;"מעצר "בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "והוא רשאי להאריך את המעצר )2( יבוא "והוא רשאי להאריך, מעת לעת, את המעצר או ליתן פקודת מעצר, לתקופות שלא יעלו על חמישה עשר ימים, בכל פעם, ובלבד שתקופת המעצר הכוללת, לרבות תקופת ;"המעצר בלא פקודת מעצר, לא תעלה על שלושים ימים :אחרי סעיף קטן (א) יבוא )3( )  הודעה על מועד הדיון ומיקומו תימסר, בלא דיחוי, על ידי בית הדין1"(א לסנגור צבאי או- הצבאי המחוזי לחשוד, לסנגורו, אם יש לו סנגור, ובאין סנגור ;"לאדם הקרוב לחשוד שהוא נקב בשמו :במקום סעיף קטן (ב) יבוא )4( "(ב)  הדיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) יתקיים בפני החשוד, אלא אם כן נוכח השופט, על יסוד חוות דעת של רופא, שאין החשוד מסוגל להשתתף בדיון מפאת מצב בריאותו; במקרה זה, יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו ואם אינו מיוצג יורה השופט כי ימונה לו סנגור צבאי; פסקה המניעה להתייצבות החשוד וטרם ;"נסתיימה תקופת המעצר, רשאי החשוד לדרוש דיון חוזר מוצע לקבוע כי תקופת תוקפה של פקודת מעצר 8 סעיף שהוצאה על חייל בידי קצין שיפוט או שוטר 180 א לחוק, תוגבל למשך237– ו234 צבאי, לפי סעיפים .ימים לחוק, שעניינם241– ו240 מוצע לתקן את סעיפים סעיפים הארכת מעצר ולהתאימם להסדרים הקבועים10 עד9 . לחוק המעצרים55– ו17 ,16 לעניין זה בסעיפים (ב) לחוק, שעניינו240 יובהר, כי אין בתיקון המוצע לסעיף הארכת מעצר בידי בית דין צבאי מחוזי, ולפיו יתקיים ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 969 בסעיף קטן (ג), אחרי "לא להאריך את המעצר" יבוא "או ציווה על החזקת החשוד )5( " ובסופו יבוא "ערעור כאמור בסעיף קטן זה יוגש244 במעצר פתוח, לפי הוראות סעיף ,בהקדם האפשרי בתוך התקופה שנקצבה; החליט התובע הצבאי או השוטר הצבאי ,למרות הודעתו לבית הדין, כי לא יוגש ערעור, יודיע מיד לבית הדין על החלטתו ;".והחשוד ישוחרר לאלתר או יוחזק במעצר פתוח, בהתאם להחלטת השופט :אחרי סעיף קטן (ד) יבוא )6( "(ה)  דיון לפי סעיף זה יתקיים בפומבי, ואולם רשאי השופט להורות שהדיון ".324 יתקיים בדלתיים סגורות, לפי הוראות סעיף 241 תיקון סעיף.10 : לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא241 בסעיף "(ג)  נעצר חייל וחקירתו הסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע צבאי כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית הדין כי יש עילה לכאורה משפטאי להאריך את-לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט צבאי המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים, בכפוף להוראות סעיף ".)(א) וסעיף קטן (א240 הוספת סעיפים ה241 ב עד241 .11 :א יבוא241 אחרי סעיף "סמכות מקומית לעניין הארכת תקופת מעצר .ב241 נתונה241 או240 הסמכות להארכת תקופת מעצר לפי סעיף משפטאי של כל בית דין צבאי מחוזי או של-לשופט צבאי .בית דין צבאי מיוחד, לגבי כל חייל סדרי דין בבקשה להארכת תקופת מעצר .ג241 241 או240 בקשה להארכת תקופת מעצר כאמור בסעיף (א) :תוגש כמפורט להלן ;הבקשה תוגש בכתב )1( - בבקשה יצוינו )2( העובדות המקנות סמכות לבית הדין (א) ;הצבאי תמצית העובדות או המידע שעליהם (ב) ;מתבססת בקשת המעצר ;עילת המעצר (ג) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות (ד) מעצר קודמות הנוגעים לאותו עניין והמתייחסים ;לחשוד, והחלטות בית דין או בית משפט בהן הדיון בבקשה להארכת מעצר בפני החשוד אלא אם כן ,החשוד אינו מסוגל להשתתף בדיון מטעמים רפואיים ובמקרה כזה יתקיים הדיון בנוכחות סנגורו, כדי לשנות את הכלל שלפיו הדיון בבקשה להארכת מעצר ייערך בנוכחות הסנגור, אם לעצור יש סנגור, אלא רק להתאים את נוסחו .) לחוק המעצרים2(16 להוראות סעיף (ג) לחוק שעניינו240 כמו כן מוצע להבהיר, בסעיף -הארכה נוספת של תקופת המעצר בידי שופט צבאי משפטאי, כי סמכות השופט לצוות על השהיית שחרורו של העצור, לבקשת תובע צבאי או שוטר צבאי המבקש לערער על החלטת השופט, קיימת גם מקום שבו ציווה שופט על , לחוק244 החזקת החשוד במעצר פתוח לפי הוראות סעיף .ולא רק מקום שבו הורה על שחרורו של העצור ה241 ב עד241 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 11 סעיף ולקבוע בהם הוראות לעניין הסמכות המקומית להארכת תקופת מעצר, סדרי הדין בבקשה להארכת מעצר ועילות המעצר לפני הגשת כתב אישום, בדומה להסדרים לחוק המעצרים והכל20– ו15 ,13 הקבועים כיום בסעיפים בהתחשב באופייה הייחודי של המערכת הצבאית, ובצורכי .המשמעת בצבא בסעיף קטן (ג), אחרי "לא להאריך את המעצר" יבוא "או ציווה על החזקת החשוד )5( " ובסופו יבוא "ערעור כאמור בסעיף קטן זה יוגש244 במעצר פתוח, לפי הוראות סעיף ,בהקדם האפשרי בתוך התקופה שנקצבה; החליט התובע הצבאי או השוטר הצבאי ,למרות הודעתו לבית הדין, כי לא יוגש ערעור, יודיע מיד לבית הדין על החלטתו ;".והחשוד ישוחרר לאלתר או יוחזק במעצר פתוח, בהתאם להחלטת השופט :אחרי סעיף קטן (ד) יבוא )6( "(ה)  דיון לפי סעיף זה יתקיים בפומבי, ואולם רשאי השופט להורות שהדיון ".324 יתקיים בדלתיים סגורות, לפי הוראות סעיף .10 : לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא241 בסעיף241 תיקון סעיף "(ג)  נעצר חייל וחקירתו הסתיימה, ישוחרר מהמעצר, ואולם אם הצהיר תובע צבאי כי עומדים להגיש כתב אישום נגדו ושוכנע בית הדין כי יש עילה לכאורה משפטאי להאריך את-לבקש את מעצרו עד תום ההליכים, רשאי שופט צבאי המעצר, מטעם זה, לתקופה שלא תעלה על חמישה ימים, בכפוף להוראות סעיף ".)(א) וסעיף קטן (א240 .11 :א יבוא241 אחרי סעיף הוספת סעיפים ה241 ב עד241 "סמכות מקומית לעניין הארכת תקופת מעצר .ב241 נתונה241 או240 הסמכות להארכת תקופת מעצר לפי סעיף משפטאי של כל בית דין צבאי מחוזי או של-לשופט צבאי .בית דין צבאי מיוחד, לגבי כל חייל סדרי דין בבקשה להארכת תקופת מעצר .ג241 241 או240 בקשה להארכת תקופת מעצר כאמור בסעיף (א) :תוגש כמפורט להלן ;הבקשה תוגש בכתב )1( - בבקשה יצוינו )2( העובדות המקנות סמכות לבית הדין (א) ;הצבאי תמצית העובדות או המידע שעליהם (ב) ;מתבססת בקשת המעצר ;עילת המעצר (ג) פרטים על מעצרים קודמים ועל בקשות (ד) מעצר קודמות הנוגעים לאותו עניין והמתייחסים ;לחשוד, והחלטות בית דין או בית משפט בהן ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 970 - לבקשה יצורפו )3( העתקים מבקשות המעצר הקודמות באותו (א) ;עניין הפרוטוקולים של דיוני בית הדין בבקשות (ב) ;המעצר הקודמות חומר חסוי, לעיון בית הדין בלבד, לרבות (ג) החומר החסוי שהוגש בדיונים קודמים של בית .הדין ,הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א) בידי שוטר צבאי (ב) .תיתמך הבקשה בהצהרתו שלאחר אזהרה או בתצהיר על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי שופט לדון בבקשה (ג) ,) של אותו סעיף קטן3( דחופה, גם בלא המסמכים שבפסקה אם נחה דעתו שיש ברשותו המידע הנדרש למתן החלטה ומטעמים מיוחדים; בדיון לפי סעיף קטן זה לא תעלה תקופת . שעות24 המעצר על החומר הנוגע לבקשת המעצר או מידע שעליו מתבססת (ד) ,)בקשת המעצר וכל חומר הנמסר בהליך לפי סעיף קטן (ו יועמדו לעיונו של השופט בלבד; החומר יסומן ויוחזר לתובע .הצבאי או לשוטר הצבאי לאחר העיון ,השופט רשאי לקבל פרטים מן התובע הצבאי על בקשתו (ה) גם לחקור אותו על- ואם הוגשה הבקשה בידי שוטר צבאי בקשתו; היה הדיון בפני החשוד, רשאי אף הוא או סנגורו לקבל .פרטים מן התובע הצבאי או לחקור את השוטר הצבאי ביקש תובע צבאי או שוטר צבאי כי תשובתו לשאלה (ו) תובא לידיעת השופט בלבד, או ביקש לפרט לפני השופט ,בלבד עובדות או מידע שעליהם מתבססת בקשת המעצר ;ימסור לשופט, בכתב, את התשובה ואת הנימוקים לבקשתו השופט רשאי להיענות לבקשה ולהסתמך על החומר המוגש לו בדרך זו, אם מצא כי מתן התשובה או גילוי העובדות או המידע בנוכחות החשוד וסנגורו עלולים לפגוע בחקירה או באינטרס ציבורי חשוב אחר; התשובה החסויה תסומן, תוחזר לתובע הצבאי או לשוטר הצבאי לאחר העיון, והדבר יירשם –בפרוטוקול; החליט השופט שלא להיעתר לבקשה בדבר אי גילויו של החומר, רשאי התובע או השוטר הצבאי להודיע ,כי הוא חוזר בו מהגשת החומר שאליו מתייחסת השאלה ומשעשה כן לא יועמד החומר לעיון החשוד וסנגורו, והשופט .יתעלם ממנו לצורך החלטותיו לשם החלטותיו בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק (ז) .לראיות אף אם אינן קבילות במשפט 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 971 הדיון יתועד בפרוטוקול, בלי לגלות את תוכנו של (ח) .החומר החסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום.ד241 משפטאי לא יאריך מעצר של חשוד ולא-שופט צבאי (א) , אלא אם כן241 או240 ייתן לגביו פקודת מעצר לפי סעיף ,שוכנע כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה בת–מעצר :ומתקיימת אחת מעילות אלה קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או )1( ,אי–מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט להתחמקות מחקירה, מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר או מחבוש, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה ;על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו )2( ;של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה קיים יסוד סביר לחשש, כי בשל טיב העבירה )3( ונסיבותיה שחרור החשוד או אי–מעצרו יביא לפגיעה ;חמורה במשמעת הצבא ,השופט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו )4( שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; השופט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על חמישה ימים; שוכנע השופט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו, ובלבד שסך כל התקופות לא .יעלו על חמישה עשר ימים משפטאי לא יצווה על מעצר לפי סעיף-שופט צבאי (ב) קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של מעצר פתוח, ולגבי חשוד שניתן להורות על שחרורו בערובה לפי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר- א243 הוראות סעיף בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו .של החשוד פחותה שחרור בהוראת פרקליט צבאי.ה241 , ולא קבע שופט שהעצור241 או240 מי שנעצר לפי סעיפים יובא לפניו לשם שחרורו, את תנאי הערובה לשחרורו או את שחרורו בלא ערובה, רשאי פרקליט צבאי להורות על שחרורו, לפני תום תקופת המעצר שקבע השופט, ולגבי עצור א243 שניתן להורות על שחרורו בערובה לפי הוראות סעיף להורות על שחרורו לפני תום תקופת המעצר כאמור, בלא- ערובה, או לקבוע ערובה, ובלבד שהעצור או סנגורו הסכים ".לערובה שקבע הדיון יתועד בפרוטוקול, בלי לגלות את תוכנו של (ח) .החומר החסוי, והפרוטוקול יימסר לצדדים עילות המעצר לפני הגשת כתב אישום.ד241 משפטאי לא יאריך מעצר של חשוד ולא-שופט צבאי (א) , אלא אם כן241 או240 ייתן לגביו פקודת מעצר לפי סעיף ,שוכנע כי קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה בת–מעצר :ומתקיימת אחת מעילות אלה קיים יסוד סביר לחשש ששחרור החשוד או )1( ,אי–מעצרו יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט להתחמקות מחקירה, מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר או מחבוש, או יביא להעלמת רכוש, להשפעה ;על עדים או לפגיעה בראיות בדרך אחרת קיים יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו )2( ;של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה קיים יסוד סביר לחשש, כי בשל טיב העבירה )3( ונסיבותיה שחרור החשוד או אי–מעצרו יביא לפגיעה ;חמורה במשמעת הצבא ,השופט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו )4( שיש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר; השופט לא יצווה על מעצר לפי עילה זו לתקופה העולה על חמישה ימים; שוכנע השופט שלא ניתן לקיים את הליך החקירה בתוך התקופה האמורה, רשאי הוא לצוות על מעצר לתקופה ארוכה יותר או להאריכו, ובלבד שסך כל התקופות לא .יעלו על חמישה עשר ימים משפטאי לא יצווה על מעצר לפי סעיף-שופט צבאי (ב) קטן (א), אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של מעצר פתוח, ולגבי חשוד שניתן להורות על שחרורו בערובה לפי אם ניתן להשיג את מטרת המעצר- א243 הוראות סעיף בדרך של קביעת ערובה ותנאי ערובה, שפגיעתם בחירותו .של החשוד פחותה שחרור בהוראת פרקליט צבאי.ה241 , ולא קבע שופט שהעצור241 או240 מי שנעצר לפי סעיפים יובא לפניו לשם שחרורו, את תנאי הערובה לשחרורו או את שחרורו בלא ערובה, רשאי פרקליט צבאי להורות על שחרורו, לפני תום תקופת המעצר שקבע השופט, ולגבי עצור א243 שניתן להורות על שחרורו בערובה לפי הוראות סעיף להורות על שחרורו לפני תום תקופת המעצר כאמור, בלא- ערובה, או לקבוע ערובה, ובלבד שהעצור או סנגורו הסכים ".לערובה שקבע 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 972 243 תיקון סעיף.12 ) לחוק העיקרי, אחרי "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "או החליט על החזקת1(ב243 בסעיף " ובסופו יבוא "ערעור כאמור בסעיף קטן זה244 הנאשם במעצר פתוח לפי הוראות סעיף יוגש בהקדם האפשרי בתוך התקופה שנקצבה; החליט התובע הצבאי, למרות הודעתו לבית הדין, כי לא יוגש ערעור, יודיע מיד לבית הדין על החלטתו, והנאשם ישוחרר ."לאלתר או יוחזק במעצר פתוח, בהתאם להחלטת השופט א243 תיקון סעיף.13 — א לחוק העיקרי243 בסעיף ;"בכותרת השוליים, במקום "בערבות" יבוא "בערובה )1( :במקום סעיף קטן (א) יבוא )2( ה241 או239 "(א)  מי שהוסמך להורות על שחרור ממעצר לפי הוראות סעיף או ליתן פקודת מעצר לפי סעיף240 וכן מי שהוסמך להאריך מעצר לפי סעיף : רשאי לצוות על שחרורו בערובה של כל אחד מאלה243 ;)1( ) להגדרה "חייל" שבסעיף2( חייל כהגדרתו בפסקה )1( ;";11 ) או3( ) או2(8 ,7 ,6 מי שחוק זה חל עליו לפי סעיפים )2( ."בסעיף קטן (ב), במקום "בערבות" יבוא "בערובה )3( הוספת סעיפים ד244 א עד244 .14 : לחוק העיקרי יבוא244 אחרי סעיף ''מעצר לאחר הגשת כתב אישום.א244 בית דין צבאי שבפניו הוגש כתב אישום לא ייתן פקודת (א) (א) (בחוק זה — מעצר עד תום243 מעצר על נאשם לפי סעיף :ההליכים המשפטיים) אלא בהתקיים אחד מאלה בית הדין סבור, על סמך חומר שהוגש לו, כי )1( :התקיים אחד מאלה לחוק, שעניינו סמכות בית דין לתת243 סעיף 12 סעיף )1פקודת מעצר או לבטלה, מסמיך בסעיף קטן (ב שבו, שופט צבאי לצוות על השהיית שחרורו של נאשם או ,על מעצרו לתקופה שלא תעלה על ארבעים ושמונה שעות במקרה שבו החליט השופט שלא לתת פקודת מעצר לפי (א) לחוק, והתובע הצבאי הודיע, במעמד מתן243 סעיף .)(ג243 ההחלטה, על רצונו לערער על ההחלטה לפי סעיף לחוק התובע הצבאי45/99/נוכח ההלכה שנפסקה בע"מ הראשי נ' טור' הילה מלק (לא פורסם), שלפיה הסמכות ) לחוק, בדבר השהיית שחרורו של1(ב243 הקבועה בסעיף נאשם, נתונה לשופט גם אם החליט על החזקת הנאשם לחוק, מוצע לתקן את244 במעצר פתוח לפי הוראות סעיף ) לחוק ולהבהיר את הסמכות האמורה. כמו1(ב243 סעיף כן מוצע להתאים את הוראות הסעיף האמור להוראות (ב) ו–(ג) לחוק המעצרים, לעניין אופן הגשת ערעור55 סעיף על החלטת שופט שלא לתת פקודת מעצר לפי הוראות (א) לחוק אם החליט השופט על השהיית ביצוע243 סעיף .החלטתו א לחוק, שעניינו שחרור בערבות, קובע243 סעיף 13 סעיף בסעיף קטן (א) כי מי שהוסמך לתת פקודת מעצר ,6 לחוק על מי שהחוק חל עליו לפי סעיפים243 לפי סעיף , רשאי לצוות על שחרור בערבות. מוצע11 ) או3(8 ,)2(8 ,7 "לשנות את המונח "ערבות" שבסעיף זה למונח "ערובה שאותו נוקט חוק המעצרים בעניין זה, וכן מוצע להסמיך גם פרקליט צבאי לצוות על שחרור בערובה של עצור, במקרה לחוק, בפקודת מעצר שניתנה239 שבו הוא דן, לפי סעיף בידי קצין שיפוט, או במקרים שבהם הוא מוסמך להורות ה המוצע. כמו כן מוצע241 על שחרורו של עצור לפי סעיף להרחיב את האוכלוסיות שלגביהן ניתן להפעיל את סמכות א לחוק, כך שיחולו גם243 השחרור ממעצר לפי סעיף )2( לגבי איש מילואים כשהוא בשירות כהגדרתו בפסקה . לחוק1 להגדרה "חייל" שבסעיף ד244 א עד244 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 14 סעיף ולהסדיר בהם את עילות המעצר לאחר הגשת , לחוק המעצרים21 כתב אישום, בדומה להוראות סעיף בהתחשב באופיו ומהותו של השירות הצבאי, ובכלל זה בצורכי המשמעת בצבא. כמו כן מוצע לקבוע הוראות ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 973 קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם (א) ,או אי–מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש ,מאסר או מחבוש, או יביא להעלמת רכוש להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך ;אחרת קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את (ב) ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ;ביטחון המדינה הואשם הנאשם באחת העבירות המפורטות (ג) להלן, חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בפסקת :משנה (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת עבירה שדינה מיתה או מאסר )1( ;עולם )(ב35 עבירת ביטחון כאמור בסעיף )2( ;לחוק סמכויות אכיפה — מעצרים עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים )3( , למעט עבירה1973-[נוסח חדש], התשל"ג הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם ;לשימוש עצמי שלא בנסיבות מחמירות אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע ;)מהוראות פסקת משנה (ד עבירה שנעשתה באלימות חמורה )4( או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או ;חם "עבירת אלימות ב"בן משפחה )5( כמשמעותו בחוק למניעת אלימות .במשפחה )(ד קיים יסוד סביר לחשש כי בשל טיב העבירה ונסיבותיה שחרור הנאשם או אי–מעצרו יביא לפגיעה חמורה במשמעת ;הצבא בית הדין ציווה על מתן ערובה, לפי הוראות סעיף )2( א, והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית הדין243 או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שהתקיימה עילה .לביטול השחרור בערובה לחוק המעצרים בנוגע22 נוספות, בדומה להוראות סעיף לסמכות בית הדין הצבאי, לגבי נאשם שהורשע אך לא נגזר עליו עונש מאסר בפועל, לשחררו בערובה או אם שוכנע שיש חשש שיימלט, לצוות על מעצרו לצורך הגשת הודעת ערעור. עוד מוצע לקבוע בחוק, בדומה להוראות סעיפים , לחוק המעצרים, הוראות לעניין מועד תחילת מעצר6– ו5 בין מעצר על פי פקודת מעצר ובין מעצר שלא על פי פקודת .מעצר, וכן הוראות לעניין מועד סיום מעצר כאמור קיים יסוד סביר לחשש ששחרור הנאשם (א) ,או אי–מעצרו יביא לשיבוש הליכי משפט להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש ,מאסר או מחבוש, או יביא להעלמת רכוש להשפעה על עדים או לפגיעה בראיות בדרך ;אחרת קיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את (ב) ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ;ביטחון המדינה הואשם הנאשם באחת העבירות המפורטות (ג) להלן, חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בפסקת :משנה (ב), אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת עבירה שדינה מיתה או מאסר )1( ;עולם )(ב35 עבירת ביטחון כאמור בסעיף )2( ;לחוק סמכויות אכיפה — מעצרים עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים )3( , למעט עבירה1973-[נוסח חדש], התשל"ג הנוגעת לשימוש בסם או להחזקת סם ;לשימוש עצמי שלא בנסיבות מחמירות אין בהוראות פסקת משנה זו כדי לגרוע ;)מהוראות פסקת משנה (ד עבירה שנעשתה באלימות חמורה )4( או באכזריות או תוך שימוש בנשק קר או ;חם "עבירת אלימות ב"בן משפחה )5( כמשמעותו בחוק למניעת אלימות .במשפחה )(ד קיים יסוד סביר לחשש כי בשל טיב העבירה ונסיבותיה שחרור הנאשם או אי–מעצרו יביא לפגיעה חמורה במשמעת ;הצבא בית הדין ציווה על מתן ערובה, לפי הוראות סעיף )2( א, והערובה לא ניתנה להנחת דעתו של בית הדין243 או שהופר תנאי מתנאי הערובה, או שהתקיימה עילה .לביטול השחרור בערובה ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 974 בית דין צבאי לא ייתן פקודת מעצר עד תום ההליכים (ב) המשפטיים אלא אם כן נוכח, לאחר ששמע את הצדדים, שיש ), לא1()ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ולעניין סעיף קטן (א :יצווה בית הדין כאמור, אלא אם כן התקיימו גם אלה לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של מעצר )1( , ולגבי מי שניתן לשחררו244 פתוח לפי הוראות סעיף בדרך של שחרור- א243 בערובה לפי הוראות סעיף בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותו של הנאשם ;פחותה לנאשם יש סנגור, או שהנאשם הודיע שאין )2( .ברצונו להיות מיוצג בידי סנגור לא היה לנאשם סנגור והוא לא הודיע כאמור בסעיף (ג) ;), יורה בית הדין הצבאי כי ימונה לו סנגור צבאי2()קטן (ב כל עוד לא התמנה סנגור צבאי, רשאי בית הדין לצוות על מעצרו של הנאשם לתקופות שלא יעלו על שבעה ימים כל . ימים30 פעם, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית הדין הצבאי, על (ד) פי בקשת הנאשם או סנגורו, לדחות את הדיון, כדי לאפשר לנאשם או לסנגורו לעיין בחומר החקירה, ולצוות שהנאשם . ימים30 יהיה במעצר לתקופה שלא תעלה על על פקודת מעצר לפי סעיף זה לא יחולו הוראות (ה) .ה241 סעיף סמכות מעצר עד לערעור.ב244 ניתן פסק דין מרשיע נגד נאשם שהוחזק במעצר עד תום (א) ,ההליכים המשפטיים, ולא הוטל עליו עונש מאסר בפועל והתובע הצבאי הודיע כי בכוונתו לערער על קולת העונש ולבקש מאסר בפועל, רשאי בית הדין הצבאי שהרשיע את א, או243 הנאשם לשחררו בערובה, בכפוף להוראות סעיף וכן244 לצוות על החזקתו במעצר פתוח לפי הוראות סעיף רשאי הוא, אם שוכנע שיש חשש שהנאשם יימלט, לצוות על שעות לצורך הגשת כתב72 מעצרו לתקופה שלא תעלה על .הערעור ,זוכה נאשם, בוטל האישום או הופסקו הליכי המשפט (ב) ,ישוחרר מיד ממעצרו, אם הוא עצור; ואם שוחרר בערובה יופטרו הוא וערביו מערבותם ויוחזר העירבון הכספי, הכל לפי העניין; ואולם אם הודיע התובע הצבאי כי בדעתו להגיש ערעור, רשאי בית הדין הצבאי לשחררו בערובה א, לצוות על243 מטעמים שיירשמו בכפוף להוראות סעיף , או לצוות על244 החזקתו במעצר פתוח לפי הוראות סעיף שעות לצורך הגשת כתב72 מעצרו לתקופה שלא תעלה על .הערעור 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 975 הוגש כתב ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) על ידי (ג) תובע צבאי, רשאי בית הדין הצבאי לערעורים לצוות על .א244 מעצרו של הנאשם בהתאם להוראות סעיף תחילת מעצר.ג244 :תחילת מעצרו של חייל היא באחד מאלה במעצר על פי פקודת מעצר שניתנה בידי בית דין צבאי )1( (א) או234 או בידי קצין שיפוט או שוטר צבאי לפי סעיפים — )א(א237 ניתנה פקודת המעצר בנוכחות החייל — עם (א) הודעת בית הדין הצבאי, קצין השיפוט או השוטר ,הצבאי, לפי העניין, בפני החייל, על מתן פקודת המעצר ;אלא אם כן קבע לכך מועד אחר ניתנה פקודת המעצר בהעדרו של החייל — עם (ב) ג מאת מבצע227 מסירת הודעה כדין כאמור בסעיף המעצר לחייל שעומדים לעוצרו, או עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, בנסיבות שבהן פוטר הדין ממתן ;)ג(ב227 הודעה, כאמור בסעיף במעצר שלא על פי פקודת מעצר — עם מסירת הודעה )2( .))(ב1( כדין כאמור בפסקה סיום מעצר.ד244 :מעצרו של חייל יסתיים באחד מאלה (א) ;בתום תקופת המעצר שנקבעה לו )1( בהודעה לעצור על החלטת בית דין צבאי או אדם )2( ;מוסמך על סיום מעצרו בהתמלא- הותנה סיום מעצרו בתנאים )3( .התנאים ,ניתנה החלטה על שחרורו של חייל בהעדרו, תימסר לו (ב) ".בלא דיחוי, הודעה על כך הוגש כתב ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) על ידי (ג) תובע צבאי, רשאי בית הדין הצבאי לערעורים לצוות על .א244 מעצרו של הנאשם בהתאם להוראות סעיף תחילת מעצר.ג244 :תחילת מעצרו של חייל היא באחד מאלה במעצר על פי פקודת מעצר שניתנה בידי בית דין צבאי )1( (א) או234 או בידי קצין שיפוט או שוטר צבאי לפי סעיפים — )א(א237 ניתנה פקודת המעצר בנוכחות החייל — עם (א) הודעת בית הדין הצבאי, קצין השיפוט או השוטר ,הצבאי, לפי העניין, בפני החייל, על מתן פקודת המעצר ;אלא אם כן קבע לכך מועד אחר ניתנה פקודת המעצר בהעדרו של החייל — עם (ב) ג מאת מבצע227 מסירת הודעה כדין כאמור בסעיף המעצר לחייל שעומדים לעוצרו, או עם עשיית מעשה גלוי למימוש המעצר, בנסיבות שבהן פוטר הדין ממתן ;)ג(ב227 הודעה, כאמור בסעיף במעצר שלא על פי פקודת מעצר — עם מסירת הודעה )2( .))(ב1( כדין כאמור בפסקה סיום מעצר.ד244 :מעצרו של חייל יסתיים באחד מאלה (א) ;בתום תקופת המעצר שנקבעה לו )1( בהודעה לעצור על החלטת בית דין צבאי או אדם )2( ;מוסמך על סיום מעצרו בהתמלא- הותנה סיום מעצרו בתנאים )3( .התנאים ,ניתנה החלטה על שחרורו של חייל בהעדרו, תימסר לו (ב) ".בלא דיחוי, הודעה על כך 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 976 2012-), התשע"ב24 'הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס 1 תיקון סעיף.1 - 1 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏1975-בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה בהגדרה "תאונת דרכים", במקום הסיפה החל במילים "יראו כתאונת דרכים גם )1( מאורע שאירע עקב התפוצצות" יבוא "ואולם לא יראו נזק גוף כנזק שנגרם עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, אם נגרם כתוצאה ממעשה שעשה אדם במתכוון כדי לגרום נזק לגוף או לרכוש שלו או של אדם אחר והנפגע היה הוא עצמו או האדם האחר שלו התכוון לגרום את הנזק, והכל ובלבד שהנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ."ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב מנועי החוק המוצע נועד לערוך כמה שינויים חשובים בחוק - (להלן1975-פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה חוק הפיצויים או החוק), שנועדו להבטיח כי החוק אכן , פיצוי הוגן ומהיר, בהליך יעיל- ישמש לתכליתו העיקרית לנפגעים בתאונות דרכים, במובן המקורי וההגיוני של מונח זה. זאת, מאחר שהתיקון המרכזי הקודם, חוק פיצויים (פורסם1990-), התשנ"א8 'לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס ), הביא לריבוי התדיינויות סביב2 'בס"ח התשנ"א, עמ השאלה אם האירוע נושא התובענה הוא תאונת דרכים אם לאו, בניגוד לתכליתו המקורית. החוק בנוסחו כיום מכיל מונחים בעלי פריסה רחבה ולצדם הגדרות פרטניות, הוא ,כולל הגדרה בסיסית של תאונת דרכים והגדרה כוללת הגדרה ראשית והגדרות משנה, חזקות מרבות וחזקות , כולם עומדים זה לצד זה- ממעטות, כללים וחריגים ולעתים משיגים זה את תחומו של זה. כל אלה, הקשו מאוד על הבנת החוק, יצרו חוסר ודאות ופגעו באפשרות לממש את תכליתו המקורית של החוק. יודגש, כי נוסחו הנוכחי של חוק הפיצויים זכה לביקורת רבה בפסיקת אליהו מזרחי1109/00 בית המשפט העליון (ר', למשל, ע"א 953 ,947 ,)4(2001 על-נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק )) ואף נשמעו קריאות לשנות את החוק ולקבוע הגדרה2001( אוסם418/03 שתביא צדק, ודאות וביטחון במשפט (ר': רע"א 568-567 ,541 ,)3(תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה יעקב; פ"ד נט , אליסן דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ3392/09 ); ע"א2004( .))2010( 1831 ,1825 ,)4(2010 על-תק 1 לפסקה 1 סעיף מוצע למחוק את החזקות המרבות הקבועות כיום בהגדרה "תאונת דרכים" בחוק, ולהותיר על כנו רק את החלק הראשון של ההגדרה, המכונה בפסיקה "ההגדרה הבסיסית" ולפיה תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם ."לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה כמו כן מוצע להותיר על כנה את החזקה הממעטת אשר .עוסקת בתאונה המכוונת, בשינויי מהות ונוסח לפי נוסח החוק הקיים, כוללות החזקות המרבות שלושה מצבים שייחשבו גם הם כתאונת דרכים, אף שאינם "תאונת דרכים" במובנו הפשוט של מונח זה: מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב (להלן חזקת ההתפוצצות); מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב- ;)שחנה במקום שאסור לחנות בו (חזקת החניה האסורה מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי חזקת ניצול הכוח המכני). חזקת ההתפוצצות- (להלן הוחלה על מצבים שבהם התפוצץ הרכב עקב התלקחות או שריפה, כאשר הרכב חנה או אף היה מושבת וממילא לא שימש ולא היה יכול לשמש למטרות תחבורה, כגון 'בשל התלקחות המושבים בשל משחק של ילדים באש (ר ,433 )6( עבד אבו קטיפאן נ' נתן כהן, פ"ד נח5408/03 ע"א ,)). חזקת ניצול הכוח המכני של הרכב2004( 436-435 מחילה למשל את חוק הפיצויים על אירועים שבהם הופעל מנועו של הרכב שלא למטרות תחבורה, אלא לצרכים תעשייתיים או חקלאיים ולמקרים שבהם המנוע שימש ולעתים אף כאשר מקור הכוח- כמקור כוח חשמלי ותו לא 8061/95 היה מנוע עזר ולא מנוע הרכב (ר' בין השאר: רע"א 560-559 ,532 )3(עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ עבודות- מנופי יהודה בע"מ נ' מזל6779/97 ); רע"א1996( )). חזקת החניה במקום1998( 725-724 ,721 )1(מתכת, פ"ד נו אסור נדונה בפסיקה בעיקר ביחס לתאונות שבהן מעורב יותר מכלי רכב אחד, ולפיכך חשיבותה המעשית נוגעת פחות לעצם זכאותם של הנפגעים לפיצוי, שכן האירוע ייחשב "תאונת דרכים" והנפגעים יפוצו ורק שאלת חלוקת הנשיאה בנטל הפיצוי על ידי מבטחות הרכבים השונים 3 דבר שמוסדר ממילא בסעיף- המעורבים בתאונה תישאר הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ1953/03 לחוק (ר' רע"א .))2003( 271 , 268 ,)3(2003 על-נ' יצחק אדרי, תק מצבים אלה, פרט לכך שספק אם אדם סביר מן היישוב רואה בהם "תאונת דרכים", אינם מתיישבים גם עם מבחן הסיכון התעבורתי לגוף ולחיים, הוא הסיכון שבשל התממשותו מבקש החוק לפצות את הנפגעים ובשלו מחויבים בעלי הרכב במדינת ישראל לבטח את השימוש ברכב על פי חוק (פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח .192 '; התשס"ט, עמ234 'ס"ח התשל"ה, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 977 :במקום ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" יבוא )2( - """שימוש ברכב מנועי ;נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו )1( ;החנייתו, דחיפתו, גרירתו )2( טיפול–דרך או תיקון–דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי )3( אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, שנדרש במהלך הנסיעה לצורך המשך ;הנסיעה מיידית ;הידרדרות או התהפכות של הרכב )4( הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן )5( הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא בעת טיפולו של ;אדם ברכב במסגרת עבודתו ,והכל למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; לעניין זה לרבות פעולות הנדרשות כדי לאפשר את הטעינה- ""טעינה או פריקה ;";או הפריקה ). התוצאה היא, שציבור הנוהגים1970-חדש] התש"ל והמשתמשים ברכב מממנים גם פיצויים לניזוקים ולנזקים דבר המעלה את- שהחוק כלל לא נועד לעסוק בהם הפרמיות. נוסף על כך, נוסחן המסורבל של החזקות המרבות גרר בעקבותיו התדיינויות רבות בבתי המשפט, דבר אשר מטבע הדברים כרוך בעלויות לא מבוטלות, יוצר עומס רב על בתי המשפט, ומאריך את משך הזמן לקבלת פיצוי בשל .תאונת הדרכים, בניגוד לכוונתו של החוק מכל הטעמים האלה, מוצע לבטל את החזקות המרבות, כך שהאירועים שהן עוסקות בהם לא ייחשבו .עוד כתאונת דרכים עוד מוצע לשנות את החזקה הממעטת, העוסקת בזכאותו לפיצויים של מי שנפגע מתאונת דרכים כתוצאה ,ממעשה שנעשה במתכוון. ההסדר בעניין זה נוסח מחדש ,באופן המבחין בין מי שנפגע משימוש מכוון בכלי הרכב לבין מי שנפגע משימוש אקראי בכלי הרכב. זאת, משום שכאשר אדם מבקש להשתמש בכלי רכב כדי לשים קץ לחייו, או כדי לפגוע באדם אחר, יש לראות בכלי הרכב אמצעי או כלי נשק ובשימוש שנעשה בו שימוש שאינו למטרות תחבורה. חוק הפיצויים לא נועד לפצות את מי שמבקש לשים קץ לחייו באמצעות כלי רכב או את קורבנותיהם של מעשי עבירה פלילית, אלא רק את מי שניזוקו בתאונה, דהיינו באירוע פתאומי ואקראי, במסגרת .השימוש הטבעי והרגיל של כלי רכב בהתאם לכך, ומאחר שסוגיית התאונה המכוונת היא שאלה של סיבתיות, ההסדר המוצע מותיר על כנו את החזקה הממעטת ומורה, בשינוי נוסח, כי נזק גוף שנגרם לנהג הפוגע, שנפגע בעצמו בשעה שהשתמש ברכב כדי הקורבן המיועד של השימוש (לרבות- לפגוע באדם אחר מי שנפגע עקב טעות בזיהוי) ומי שמבקש לשים קץ לחייו (כמו גם התלויים שלהם) באמצעות שימוש ברכב, לא ייחשב כנזק גוף שנגרם על ידי תאונת דרכים לצורך החוק ולפיכך הנפגעים לא יהיו זכאים לפיצויים מכוח חוק הפיצויים. לעומת זאת, נזק גוף שנגרם למי שנפגע באקראי מן השימוש ברכב, לרבות אם נפגע באקראי מרכב שנעשה בו שימוש מכוון נגד אדם אחר או למי שנפגע מהשפעת המעשה המכוון על השימוש ברכב (למשל, אדם שאיבד שליטה ברכב בעקבות ירי שכוון לעברו אך לא פגע ברכבו), ייחשב כנזק גוף שנגרם בתאונת דרכים לצורך החוק, ולפיכך הנפגע כאמור ותלוייו יהיו זכאים על פי ,חוק. בכך משנה ההוראה המוצעת מן הפסיקה, שסברה שאין לקבל את התוצאה, שאותו אירוע יהיה בעבור חלק 2199/99 מן האנשים תאונת דרכים ובעבור חלק לא (ר' ע"א עיזבון המנוח עודד לזר ז"ל נ' רשות הנמלים והרכבות, פ"ד .))2001( 955-953 ,938 ,)1(נו ,יובהר, כי החוק הוא אמנם חוק בעל אופי סוציאלי אך זאת במובן זה, שהוא נועד ליצור הסדר סוציאלי מטיב לנפגעי תאונות דרכים, ולא לכל אדם שניזוק בגופו בכל .אירוע, שמעורב בו כלי בעל מנוע וכושר תנועה מינימלי תרופתם של הזכאים לפיצוי על פי החוק כיום, מכוח .החזקות המרבות, תהיה בדיני הנזיקין הכלליים 2 לפסקה ."מוצע לתקן את ההגדרה "שימוש ברכב מנועי ,ההגדרה המוצעת חוזרת ברובה על נוסח ההגדרה כיום בשינוי נוסח, אך גם בכמה שינויים מהותיים. שינוי הנוסח ,המרכזי הוא בחלוקת המצבים שייכללו בהגדרה לפסקאות וזאת במטרה להקל על קריאתה ועל הבנתה. שינויי ) להגדרה המוצעת, ובסיפה3( המהות מצויים בפסקה .של ההגדרה ) להגדרה המוצעת, עוסקת בחלופת השימוש3( פסקה ברכב, שעניינה טיפול–דרך או תיקון–דרך. הפסקה המוצעת ,חוזרת על מרבית היסודות הקבועים בהגדרה בנוסחה כיום :במקום ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" יבוא )2( - """שימוש ברכב מנועי ;נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו )1( ;החנייתו, דחיפתו, גרירתו )2( טיפול–דרך או תיקון–דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי )3( אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, שנדרש במהלך הנסיעה לצורך המשך ;הנסיעה מיידית ;הידרדרות או התהפכות של הרכב )4( הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן )5( הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא בעת טיפולו של ;אדם ברכב במסגרת עבודתו ,והכל למעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; לעניין זה לרבות פעולות הנדרשות כדי לאפשר את הטעינה- ""טעינה או פריקה ;";או הפריקה ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 978 - ""בהגדרה ""רכב מנועי" או "רכב )3( ;"אחרי המילים "מכונה ניידת הכשירה" יבוא "על פי דין (א) ."במקום הסיפה החל במילים "כיסא גלגלים" יבוא "רכב המנוי בתוספת (ב) 3 תיקון סעיף.2 - לחוק העיקרי3 בסעיף ;"בסעיף קטן (א), אחרי "כלי רכב" יבוא "ונפגע אדם בתוך כלי הרכב )1( הוספת המילים "שנדרש במהלך הנסיעה- בשינוי אחד לצורך המשך הנסיעה מיידית". תוספת זו, נועדה להבהיר כי פעולות שונות שנעשו לפני תחילת הנסיעה ברכב או ,במהלכה, ואשר לא נועדו לאפשר את הנסיעה בו אלא ,למשל, לוודא שהמטען קשור, שאין ברכב חפצים חשודים או לסלק מכשולים מן הדרך, אינן בבחינת "שימוש ברכב מנועי" לצורך החוק, ובכך לשים קץ להתדיינויות המרובות ,בשאלה זו. בכך מעגן התיקון המוצע בחוק את הפסיקה אשר קבעה כמה מבחנים ובהם, כי התיקון או הטיפול נדרש במהלך הנסיעה; כי הוא נדרש בשל אירוע פתאומי ובלתי צפוי אשר חייב את הנהג לתקנו באופן מיידי כדי שיוכל להמשיך בנסיעתו וכי התיקון או הטיפול נועד למנוע או 'להקטין את הסיכון התעבורתי (מבחן מהות הטיפול). (ר על- אג"ד בע"מ נ' יעקב ינטל, תק9084/05 למשל: רע"א חסן נביל נ' הדר5099/08 ); רע"א2007( 1619 , 1617 ,)4(2007 ;)2009( 1605 , 1604 ,)1(2009 על-חברה לביטוח בע"מ, תק , הראל חברה לביטוח בע"מ נ' רבו ספנייב372/10 רע"א אליסן3392/09 ); ע"א2010( 4083 ,4080 )2(2010 על-תק 1831 ,1825 )4(2010 על-דהן נ' אריה חב' לביטוח בע"מ, תק .))2010( שינוי מהותי נוסף מצוי בסיפה של ההגדרה. מוצע לשנות את מיקומה של הסיפה של ההגדרה, הקובעת כי טעינה ופריקה של מטען, כשהרכב עומד, לא תיכנס בגדרי ההגדרה "שימוש ברכב מנועי", ולהחילה על כל החלופות המוצעות בהגדרה. זאת כדי להבהיר, כי כאשר אדם נפגע תוך כדי טעינה או פריקה של מטען, לרבות כאשר הוא ,עושה פעולות שונות כדי לאפשר את הטעינה והפריקה כגון טיפוס על הרכב כדי לחזק את הכיסוי של המטען, לא יראו בכך "שימוש ברכב מנועי" גם אם הדבר מהווה שימוש על פי אחת החלופות האחרות של ההגדרה. בכך, ההוראה המוצעת משנה לא רק את מיקומו של הסייג, אלא גם את תוכנו. ההגדרה "שימוש ברכב מנועי" בנוסחה כיום מונה רשימה של דרכי שימוש ברכב, המקימים תחולה לחוק ולצדם חריג, המוציא מגדר דרכי השימוש המוכרים- ולפיכך גם מתחולת החוק, את הטעינה והפריקה כשהרכב עומד. דא עקא, לעתים ייתכן שיתקיימו באותו אירוע כמה דרכי שימוש ברכב. כל עוד הן מובילות לאותה תוצאה, אין בכך קושי. ואולם מקום שבו אחת מדרכי השימוש המוכרות מתקיימת במקביל לחריג הטעינה והפריקה, נוצרת לכאורה התנגשות בין השתיים. כך, טעינה ופריקה יכול שתיעשה במסגרת תיקון–דרך או טיפול–דרך ברכב; יכול שהרכב יידרדר או יתהפך בזמן הפריקה והטעינה; ייתכן, שבמהלך טעינה או פריקה יתקיים שימוש של כניסה לרכב או של ירידה ממנו. בכל המקרים האלה, קיימת "תחרות בזירת על פי השימוש האחד, מצוי האירוע בתוך- "השימוש מחוצה לו. ההלכה- תחומי החוק, ועל פי השימוש האחר כיום היא, כי במקרה זה, תהיה ידה של החלופה המקימה תחולה לחוק על העליונה והמקרה ייחשב כ–"שימוש ברכב אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה418/03 מנועי" (ר' רע"א )). ההוראה המוצעת2004( 553-552 ,541 ,)3(יעקב, פ"ד נט משנה מן ההלכה כאמור, במובן זה שבמקרה של התנגשות כאמור בין החריג של טעינה ופריקה לבין אחד מדרכי השימוש ברכב, ידו של החריג תהיה על העליונה והאירוע ."לא ייחשב "שימוש ברכב מנועי יובהר, כי מאחר שלפי תכליתו, החוק לא נועד לפצות את מי שנפגע בפעולה שאין בה סיכון תחבורתי, כגון טעינה ופריקה, אזי גם פעולות שנעשות אגב הטעינה והפריקה או כדי לאפשר אותן, לא ייחשבו כבעלות סיכון תחבורתי ולא ."ייחשבו כ–"שימוש ברכב מנועי 3 לפסקה בפסקה (א) להגדרה ""רכב מנועי" או רכב"", מוצע לעגן את ההלכה הפסוקה, ולפיה כשרותה של המכונה הניידת לנוע בכביש, המשמשת אבן הבוחן בשאלה אם מדובר בכלי רכב מנועי אם לאו, היא כשרות נורמטיבית ,לפי דיני התעבורה, דהיינו, אם מותר לה לנוע בכביש לנוכח מידותיה ומהירותה, ולא כשרות פיזית (ר' רע"א 698 ,)3(99 על- לינה אטליס נ' יוסף ישראלי, תק3534/97 .))1999( בפסקה (ב) להגדרה ""רכב מנועי" או רכב"" מוצע לשנות את נוסח ההגדרה הקיימת כיום, בכך שתרחיב את רשימת הכלים שלא ייכנסו בגדר ההגדרה "רכב" או "רכב מנועי" לצורך החוק, ולפיכך, אירוע שבמסגרתו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש בהם למטרת תחבורה לא ייחשב "תאונת דרכים". ההנחה היא, שהכלים שיפורטו בתוספת המוצעת, הם כלים שנשקף מהם סיכון תחבורתי נמוך, ולכן .החוק לא צריך לחול עליהם מוצע להרחיב רשימה זו בתוספת שתיווסף לחוק משום שהשימוש במנגנון התוספת מאפשר גמישות ועדכון של רשימת הכלים, בהתאם לשינויי הזמן ולהתפתחויות .טכנולוגיות לחוק, עוסק במצבים שבהם היו מעורבים3 סעיף 2 סעיף סוגיה שיש- בתאונת דרכים כמה כלי רכב לה חשיבות בשאלה, מי מבין המבטחות של כלי הרכב המעורבים תישא בחבות לפצות את הנפגעים מוצע ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה 979 בסעיף קטן (ב), אחרי "בחלקים שווים" יבוא "ואולם לא יראו אדם כמי שנפגע )2( מחוץ לרכב, אם בעת ששהה מחוץ לרכב עשה בו "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו ."1 בסעיף א22 הוספת סעיף.3 : לחוק העיקרי יבוא22 אחרי סעיף "שינוי התוספת.א22 שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ".שר התחבורה, לשנות בצו את התוספת הוספת תוספת.4 : לחוק העיקרי יבוא23 אחרי סעיף תוספת" )1 (להגדרה "רכב מנועי" או "רכב" שבסעיף ;כיסא גלגלים )1( ;עגלת נכים )2( ;מדרגות נעות )3( (להלן — תקנות2‏1961-קלנועית כהגדרתה בתקנות התעבורה, התשכ"א )4( ;)התעבורה ;רכינוע כהגדרתו בתקנות התעבורה )5( ;קורקינט חשמלי כהגדרתו בתקנות התעבורה )6( ".אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם בתקנות התעבורה )7( לעגן את הפסיקה בסוגיה זו כך שיובהר מהם המצבים האמור ולהקטין את3 שבהם עוסק כל סעיף קטן בסעיף מדינת ישראל554/89 ההתדיינויות סביב פרשנותו. (ר': ע"א 3956/97 ); ע"א1991( 338 ,)2(נ' עיסא אלראהב, פ"ד מה חברת הביטוח הלאומית בע"מ נ' סולימאן מוחמד, פ"ד הדר חברה לביטוח1856/08 ); ע"א2002( 823-822 , 821 ,)6(נו .))2010( 2577 , 2575 ,)4(2010 על-בע"מ נ' גד אליהו, תק מוצע לתקן את סעיף קטן (א) כך שיובהר, כי הוא עוסק .במקרים שבהם נפגעו הנוסעים בתוך כלי הרכב סעיף קטן (ב) עוסק במצב שבו חלק מן הנוסעים בכלי הרכב המעורבים בתאונה נפגעו בעת ששהו מחוץ לכלי הרכב (למשל במקרה שבו רכב עצר בשל תקלה בשולי הכביש, הנוסעים יצאו ממנו ונפגעו מרכב חולף). מוצע ,לעגן בסעיף קטן (ב) את הפסיקה ולהבהיר, כי במקרה זה נוסעים שיצאו מן הרכב לא יפוצו על ידי מבטחת השימוש ,ברכב שבו נסעו, אלא על ידי מבטחת השימוש ברכב הפוגע ובלבד שלאחר יציאתם מן הרכב לא עשו בו "שימוש ברכב ,מנועי". כך למשל, מי שנסע ברכב, נאלץ לעצור עקב תקלה ונפגע מחוץ לרכבו תוך כדי ניסיון לתקן את הרכב, ייחשב כמי שנפגע תוך כדי תיקון–דרך של הרכב, היינו, תוך כדי השימוש בו, ולפיכך יפוצה על ידי מבטחת השימוש ברכב שלו. לעומת זאת, אם הנוסע הנוסף ברכב זה המתין מחוץ לרכב, לא נטל חלק פעיל בתיקונו ונפגע אף הוא מן הרכב החולף, הוא לא ייחשב כמי שעשה שימוש ברכב אלא .כהולך רגל, ויפוצה על ידי מבטחת הרכב הפוגע לשם גמישות בעדכון רשימת הכלים המנויים 3 סעיף בתוספת המוצעת, בהתאם לשינויי הזמן וההתפתחויות הטכנולוגיות, מוצע להסמיך את שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר .התחבורה והבטיחות בדרכים, לשנות בצו את התוספת מוצע להוסיף תוספת שבה יפורטו רשימת הכלים 4 סעיף שלא ייחשבו כ"רכב" או "רכב מנועי" לצורך להצעת1 של סעיף3 החוק, כאמור בדברי ההסבר לפסקה .החוק .1425 'ק"ת התשכ"א, עמ 2 בסעיף קטן (ב), אחרי "בחלקים שווים" יבוא "ואולם לא יראו אדם כמי שנפגע )2( מחוץ לרכב, אם בעת ששהה מחוץ לרכב עשה בו "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו ."1 בסעיף .3 : לחוק העיקרי יבוא22 אחרי סעיף א22 הוספת סעיף "שינוי התוספת.א22 שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ".שר התחבורה, לשנות בצו את התוספת .4 : לחוק העיקרי יבוא23 אחרי סעיף הוספת תוספת תוספת" )1 (להגדרה "רכב מנועי" או "רכב" שבסעיף ;כיסא גלגלים )1( ;עגלת נכים )2( ;מדרגות נעות )3( (להלן — תקנות2‏1961-קלנועית כהגדרתה בתקנות התעבורה, התשכ"א )4( ;)התעבורה ;רכינוע כהגדרתו בתקנות התעבורה )5( ;קורקינט חשמלי כהגדרתו בתקנות התעבורה )6( ".אופניים עם מנוע עזר כהגדרתם בתקנות התעבורה )7( ד ב ר י ה ס ב ר 26.6.2012 ,, ו' בתמוז התשע"ב701 - הצעות חוק הממשלה      סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030     שקלים חדשים9.72 המחיר