הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2023 במרס23
1613
א' בניסן התשפ"ג
עמוד
970 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸)13 'הנידמה למסהצעת חוק–יסוד: משק המדינה (תיקון מס
הצעות חוקה - הלשממה קוח תועצהצעוה - הלשממה קוח תועצ970
:מתפרסמת בזה הצעת חוק–יסוד מטעם הממשלה
)13 'הצעת חוק–יסוד: משק המדינה (תיקון מס
1א3 הוספת סעיף .1
:א יבוא3 , אחרי סעיף1בחוק־יסוד: משק המדינה
"מנגנון התכנסות
.1א3
הניחה הממשלה על שולחן הכנסת הצעת חוק תקציב
(א)
במועד המוקדם משישה חודשים לפני תחילת שנת כספים
:מסוימת (בסעיף זה - שנת התקציב), יחולו ההוראות שלהלן
, הניחה הממשלה2018 עד שנת2009 החל משנת
כללי
על שולחן הכנסת הצעות חוק תקציב דו־שנתי
201 ו־62015 ,2014 ו־2013 ,2012 ו־2011 ,2010 ו־2009 לשנים
. מבין הצעות חוק התקציב לאותם שנים,2018 ו־2017ו־
ולשנים2012 ו־2011 הונחו הצעות חוק התקציב לשנים
על שולחן הכנסת בסמיכות לתחילת שנת2018 ו־2017
התקציב הראשונה מבין השתיים. התחזיות הכלכליות
שנערכו בעבור שנת התקציב השנייה בחוקי התקציב
האלה התבססו על מידע ודאי פחות בהשוואה לתחזיות
הכלכליות שנערכו בעבור שנת התקציב השנייה בחוקי
התקציב הדו־שנתי שהונחו על שולחן הכנסת בסמיכות
לתחילת שנת הכספים השנייה. למאפיין זה, קרי פער
או סמיכות זמנים לשנת התקציב השנייה, יש השלכות
משמעותיות על התאמת התקציב לצורכי המשק בראי
המצב הכלכלי, בשל הדינמיות הרבה המאפיינת את
התפתחות הכלכלה המקומית אשר מושפעת ממגוון רחב
של משתנים.
לגיבוש הנחות ותחזיות מדויקות נודעת חשיבות
רבה בעת גיבוש תקציב המדינה. כך לדוגמה, חיזוי קצב
גידול הכנסות המדינה ממסים אשר משפיע במישרין
על גובה הגירעון, גובה האינפלציה המשוער בסוף שנת
הכספים אשר קובע את שיעור ההצמדה של הוצאות
שונות כגון קצבאות מסוימות, וכך גם התפתחויות בתחום
השכר הממוצע במשק בכלל ובמגזר הציבורי בפרט. לצד
הנחות מקרו־כלכליות מעין אלה, קיימת סדרה של הנחות
המשמשות לגיבוש תחזית הוצאות מפורטת בדבר קצב
המימוש של תוכניות ממשלתיות שונות, ביצוע מיזמי
תשתיות ארוכי טווח וצעדי מדיניות נוספים שעלותם אינה
קבועה ומשתנה משנה לשנה. משתנים אלה משפיעים
הן על קביעת גובה ההוצאה הממשלתית המותרת, בכך
שתחזית ההוצאה הממשלתית לשנה מסוימת מושפעת
מהנחות שונות לגבי התפתחות צד ההוצאה, והן על אופן
הקצאת התקציב בין משרדים שונים ופעילויות שונות,
אשר נועד בראש ובראשונה לשקף את הסכומים שיש חובה
להקצותם וכן להוצאות על פי סדר העדיפויות הממשלתי.
לחוסר דיוק בגיבוש התחזיות לצורך בניית התקציב יש
השלכות שבאות לידי ביטוי בגובה הגירעון, אם קיימת
סטייה במשתנים המקרו־כלכליים ביחס לתחזית, וכן
בהיקף השינויים התקציביים בין סעיפי התקציב השונים,
המשקפים את ההוצאות של המשרדים השונים.
מאליו מובן כי ההשלכות של שגיאה בתחזית המקרו־
כלכלית אינן סימטריות. בעוד שחריגה מהתחזיות כאמור
שמשמעותה גידול גבוה מהצפוי בצמיחת התוצר או
בהכנסות המדינה אינה משפיעה בהכרח באופן ישיר
על היקף גיוס החוב הנדרש, על שיעור הריבית על החוב
הממשלתי או על אמון השווקים בממשלה, הרי שאי־
עמידה בתחזיות כאמור בשל הכנסות וצמיחה נמוכות
מהצפוי עלולות בסבירות גבוהה לגרור גיוס חוב בקצב
מוגבר ובריבית גבוהה יותר, תוך הכבדת נטל שירות החוב
על הציבור לשנים רבות בעתיד.
, הניחו2012 ו־2011 בעת גיבוש תקציב המדינה לשנים
גורמי המקצוע במשרד האוצר כי התאוששות המשק
הישראלי מהשפעות המשבר הפיננסי העולמי שפרץ
, בין השאר מההיבט של הכנסות המדינה,2008 בשנת
, התברר2011 תהיה מהירה יחסית. ואולם כבר במהלך שנת
כי ההנחות היו אופטימיות יתר על המידה, וכי הגירעון
צפוי להיות גבוה באופן ניכר מתקרת הגירעון הקבועה
בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית,
. על אף שמגמה זו הייתה ברורה עוד לפני1992התשנ"ב-
, נמנעה הממשלה לבצע2012 שהחלה שנת הכספים
שינויים במדיניות הפיסקלית במטרה לצמצם את הנזקים
שהיו צפויים בשל התרחבות הגרעון. כפועל יוצא מכך,
בעת גיבוש התקציב לשנת הכספים שלאחר מכן, נאלצה
הממשלה להציע שורה של צעדי ריסון משמעותיים לרבות
קיצוץ הוצאות והעלאת מסים, ככל הנראה בהיקף גדול
משהיה נדרש אילו הייתה מגבשת תוכנית לריסון הגירעון
.2012 כבר לקראת שנת
כלקח מהמתואר לעיל לגבי תקציב המדינה לשנים
, ובעקבות דוח ביקורת שהגיש מבקר המדינה2012-2011
בנושא, בוצעו במשרד האוצר כמה שינויים בתחום
המדיניות הכלכלית, שחלקם נוגעים למבנה הארגוני
ולבניית יכולות חיזוי משופרות, לדוגמה על ידי הקמת
אגף הכלכלן הראשי, וחלקם נוגעים לאופן גיבוש המדיניות
הכלכלית, למשל על ידי בחינת כלים שמתאימים לניהול
הסיכונים הפיסקליים בתקציבים דו־שנתיים. הכלי הבולט
ביותר מבין הכלים המשמשים לניהול סיכונים, אשר
מותאם לתקציב שמסתמך על תחזיות מוקדמות מהרגיל,
הוא תקציב התאמות - כלי שנועד לשמר גמישות לאורך
זמן, ככל שמתבהרים התנאים המקרו־כלכליים והסיכונים
הפרטניים הרלוונטיים לשנת התקציב, בסמוך לתחילתה.
.368 '; התשפ"א, עמ206 'ס"ח התשל"ה, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
971
הצעות חוקה - הלשממה קוח תועצהצעוה - הלשממה קוח תועצ
בחוק התקציב לאותה שנה ייקבע תקציב
)1(
התאמות, ששיעורו והוראות לעניין השימוש בו ייקבעו
;)בחוק (בסעיף זה - תקציב התאמות
בחוק התקציב לאותה שנה ייקבע תקציב
)1(
התאמות, ששיעורו והוראות לעניין השימוש בו ייקבעו
;)בחוק (בסעיף זה - תקציב התאמות
, עוגן המנגנון2018-2017 בחוק התקציב לשנים
לשימוש בתקציב התאמות בחוק־יסוד: תקציב המדינה
(הוראות מיוחדות) (הוראת שעה), ובחוק2018 ו־2017 לשנים
) (הוראות מיוחדות2018 ו־2017 תקציב המדינה לשנים
:, על פי העקרונות שלהלן2017(הוראת שעה), התשע"ו-
ממגבלת ההוצאה1%. תקציב ההתאמות יעמוד על כ־1
;) מיליארד שקלים חדשים3.5 (באותה עת -2018 לשנת
, יוגש לכנסת דיווח מעודכן2018 . לקראת שנת הכספים2
לגבי תחזית ההכנסות, תחזית ההוצאות והנחות מקרו־
;כלכליות נוספות
. תקציב ההתאמות יוקצה לצורך צמצום חריגות3
בהוצאה הממשלתית, ואם קיימים הפרשים בין ההכנסות
;החזויות להכנסות בפועל - לצורך צמצום הפרשים כאמור
. ככל שאין בתקציב ההתאמות כדי לכסות את4
ההפרשים האמורים, תנקוט הממשלה צעדים משלימים
;לכיסוי יתרת ההפרש
. אם אין בידי הממשלה לכסות את ההפרשים בדרכים5
לא ייכנס לתוקפו ויראו בכך2018 נוספות, התקציב לשנת
כאילו לא התקבל חוק תקציב לשנה זו, בשים לב להשלכות
–של קביעה זו הנובעות מחוק־יסוד: משק המדינה, ומחוק
ב(א) לחוק־3 יסוד: הכנסת, לעניין תקציב המשכי (סעיף
:א לחוק־יסוד36 יסוד: משק המדינה) ופיזור הכנסת (סעיף
הכנסת), בהתאמה.
גובש אף הוא2024 ו־2023 מאחר שהתקציב לשנים
,2024 במועד מוקדם ביחס לתחילת שנת התקציב השנייה -
והממשלה מבקשת להניח את הצעת חוק התקציב לשנת
במועד מוקדם כאמור, ובמיוחד בשל התנודתיות2024
הכלכלית בתקופה זו, שיש בה כדי להגביר את הקושי
בגיבוש הנחות מקרו־כלכליות יציבות, כפי שיורחב להלן,
קיים צורך כלכלי בשימוש בתקציב התאמות לצורך ניהול
מדיניות פיסקלית אחראית.
בשנים האחרונות, הכלכלה הגלובלית, והמשק
הישראלי בתוכה, עוברים שורה של טלטלות מקרו־
כלכליות. החל בשיתוק הזמני של הפעילות הכלכלית בשל
, לצד הגדלת2020 התפרצות מגפת הקורונה בראשית שנת
ההוצאה הציבורית בכלל, והרחבת תשלומי ההעברה
לציבור בפרט, דרך הסתגלות המשק לפעילות תוך כדי
גלי המגפה, לרבות עבודה מרחוק, התרחבות הפעילות על
גבי רשת האינטרנט ותמורות כלכליות נוספות, וכלה בגל
והביא2021 האינפלציה שהחל לפקוד את העולם בשלהי
עימו עלייה חדה בשיעור הריבית לאחר יותר מעשור של
משטר ריביות נמוכות בשווקים.
ההתפתחויות הכלכליות הללו לוו בשורה של שינויים
ביחס לתחזיות, ראשית בצמיחה ריאלית שלראשונה הייתה
, ולאחר מכן בהתאוששות מהירה2020 שלילית בשנת
ובזינוק חד בהכנסות2022 ו־2021 מהצפוי בצמיחה בשנים
המדינה מעבר לשיעור שהיה ניתן לחזות על פי נתוני העבר.
כעת, בעת הנחת הצעות חוק התקציב, ניכרים סימני האטה
בארץ ובעולם במדדים רבים, כגון קצב גידול ההכנסות,
בעוד שלפי מדדים אחרים, כגון שוק העבודה, אין האטה
ניכרת בפעילות המשק. בשל הקושי בחיזוי ההתפתחויות
הכלכליות בשנים האחרונות, ובשל הסיכונים המקרו־
כלכליים בעולם, טווח התחזיות הסבירות רחב במיוחד.
במצב זה, שעשוי לחזור על עצמו כאשר ממשלה תבחר
להגיש חוק תקציב שלא בסמוך לשנת התקציב, מדיניות
אחראית מחייבת, בדומה לעבר, קביעתו של תקציב
התאמות שייעשה בו שימוש כמוצע.
בהתאם לכך, מוצע לתקן את חוק־יסוד: משק המדינה
(להלן - חוק היסוד) ולקבוע בו הוראה מיוחדת שתחול
בשנה שבה הונחה הצעת תקציב המדינה יותר משישה
חודשים לפני תחילת שנת הכספים שאליה מתייחס חוק
התקציב (להלן - שנת התקציב). בנסיבות אלה, ייקבע בחוק
התקציב לאותה שנה תקציב התאמות בשיעור שייקבע
בחוק, אשר ישמש את הממשלה לצורך התמודדות עם
תרחישים המשפיעים על תקציב המדינה, אשר לא היו
ידועים בעת הנחת הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת.
תקציב ההתאמות הוא מנגנון לשיפור כושר ההתמודדות
של הממשלה עם חוסר ודאות הנגרמת בשל גיבוש תקציב
בלוחות זמנים מוקדמים, והוא חשוב במיוחד כאשר הממשלה
ניצבת לפני תנודתיות במצב הכלכלי, לנוכח החרפת הקושי
לגבש הנחות ותחזיות עם מידה סבירה של ביטחון בתקופות
אלה. מנגנון זה של תקציב התאמות אומץ במתכונת משתנה
על פני העשור הקודם, בתקציבים דו־שנתיים ובתקציבים
שקודמו בלוח זמנים מוקדם כמתואר לעיל.
במקביל להצעת חוק יסוד זו, מתפרסמת הצעת חוק
, שבה מעוגנים2023ההתאמות הפיסקליות, התשפ"ג-
ההסדרים המשלימים להצעת חוק יסוד זו, ובין השאר
פרטי המנגנון של תקציב התאמות, אופן השימוש בו ופרטי
)978 'התוכנית המאזנת (ראו: הצ"ח הממשלה התשפ"ג, עמ
(להלן - הצעת חוק ההתאמות הפיסקליות).
המוצע1א3 לסעיף
)1( לסעיף קטן (א)דלפסקה
כאמור, מוצע כי השימוש במנגנון של תקציב
ההתאמות יהיה תלוי במועד שבו הונחה הצעת חוק
תקציב המדינה על שולחן הכנסת, וייעשה רק אם זו
הונחה יותר משישה חודשים לפני תחילת שנת תקציב
מסוימת. על פי המוצע, בשנת תקציב כזו, ייקבע בחוק
התקציב השנתי תקציב התאמות, שהפרטים לגביו, ובכלל
זה שיעורו והוראות לעניין אופן השימוש בו ייקבעו בחוק,
וזאת מהטעמים שפורטו בחלק הכללי.
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוקה - הלשממה קוח תועצהצעוה - הלשממה קוח תועצ972
הממשלה, לפי הצעת שר האוצר, תגיש לכנסת
)2(
בנובמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב, ולא15עד ה־
בנובמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב,1מוקדם מ־
דוח לעניין קיום או אי־קיום הפרש הוצאות או הפרש
גירעון הצפויים בשנת התקציב (בסעיף זה - דוח
הפרשים); הוראות לעניין הגשת דוח הפרשים והפרטים
;שייכללו בו ייקבעו בחוק
צפוי בשנת התקציב, על פי דוח ההפרשים, הפרש
)3(
הוצאות או הפרש גירעון, ועל פי הדוח האמור אין
בשימוש בתקציב ההתאמות כדי לכסות את מלוא
ההפרש האמור, יגיש שר האוצר לאישור הממשלה, יחד
עם דוח ההפרשים, תוכנית לשם כיסוי יתרת ההפרש
(בסעיף זה - תוכנית מאזנת); הוראות לעניין הכנת
תוכנית מאזנת ופרטיה ייקבעו בחוק; הממשלה תאשר
;את התוכנית המאזנת יחד עם אישור דוח ההפרשים
15בוצעו הפעולות לפי התוכנית המאזנת עד ה־
)4(
בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב, ולא נותר
הפרש גירעון או הפרש הוצאות, תאשר זאת הממשלה
בהחלטה שתיתן עד המועד האמור, ותניח את אישורה
בדצמבר בשנה שקדמה30על שולחן הכנסת עד ה־
;לשנת התקציב
)2( לפסקה
1 מוצע כי הממשלה תגיש לכנסת בתקופה שבין
בנובמבר של השנה שלפני שנת התקציב,15בנובמבר ל־
דוח לעניין קיום או אי־קיום הפרש הוצאות או הפרש
גירעון, הצפויים בשנת התקציב, אשר יכלול את התחזיות
המעודכנות ביחס לשנת התקציב (להלן - דוח הפרשים).
דוח ההפרשים יגובש על ידי גורמי המקצוע במשרד האוצר
האמונים על גיבוש התחזיות ויובא לאישור הממשלה על
ידי שר האוצר. פרק הזמן להגשת דוח ההפרשים נקבע
בשים לב לצורך בהגשת תחזיות עדכניות ביותר תוך מתן
שהות מספיקה לממשלה ולכנסת לאשר צעדי התכנסות -
כגון החלטות ממשלה או תיקוני חקיקה להקטנת הוצאות
הממשלה, וכן צעדים להעלאת הכנסות המדינה, אם
שהדבר נדרש.
)3( לפסקה
מוצע כי אם על פי התחזיות המעודכנות שבדוח
ההפרשים, צפוי בשנת התקציב הפרש בין תחזית ההוצאה
הממשלתית לשנת התקציב לסכום ההוצאה הממשלתית
המאושרת לשנת התקציב (להלן - הפרש הוצאות) או
הפרש בין תחזית הגירעון לשנת התקציב לסכום הגירעון
המותר לשנת התקציב (להלן - הפרש גירעון), ואין די
בתקציב ההתאמות שנקבע כדי לכסות את ההפרש האמור,
שר האוצר יגיש לאישור הממשלה תוכנית שתכלול את
הצעדים הנדרשים לצורך כיסוי ההפרש (להלן - תוכנית
מאזנת). אם קיים הפרש הוצאות וגם הפרש גירעון, הרי
שהפרש הגירעון כולל את הפרש ההוצאות ועל כן די
בכיסוי הפרש הגירעון. עם זאת, יש להבטיח כי כיסוי
ההפרש ייעשה באמצעות פעולות מתאימות לצמצום
הפרש ההוצאות.
הוראות לעניין הכנת תוכנית מאזנת והפרטים
שייכללו בה ייקבעו, על פי המוצע, בחוק (ראו לעניין זה את
הוראות המשלימות בהצעת חוק ההתאמות הפיסקליות).
)4( לפסקה
מוצע לקבוע כי הממשלה תידרש להניח על שולחן
הכנסת את אישורה לכך שבוצעו הפעולות לפי התוכנית
בדצמבר שלפני תחילתה של שנת30המאזנת עד ה־
התקציב, כך שכוסו כל ההפרשים וזאת כדי לייצר בהירות
בינואר של שנת התקציב.1ביחס למצב הדין שיחול ב־
ד ב ר י ה ס ב ר
973
הצעות חוקה - הלשממה קוח תועצהצעוה - הלשממה קוח תועצ
בוצעו רק חלק מהפעולות לפי התוכנית המאזנת
)5(
בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב אך15עד ה־
ההפרש שנותר לאחר ביצוען אינו עולה על סכום
שנקבע בחוק (להלן - תקרת ההתכנסות), תאשר זאת
הממשלה בהחלטה שתיתן עד המועד האמור ותניח
בדצמבר בשנה30את אישורה על שולחן הכנסת עד ה־
שקדמה לשנת התקציב; הניחה הממשלה את אישורה
כאמור, תופחת ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב
בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש שנותר; הוראות
לעניין תקרת ההתכנסות, אישור הממשלה והפחתת
;ההוצאה הממשלתית, לפי פסקה זו, ייקבעו בחוק
תחילתו של חוק התקציב לשנת התקציב תהיה
6) (
בינואר של אותה שנה, ואולם אם לא הגישה1ב־
) או, אם2( הממשלה את דוח ההפרשים לפי פסקה
) אישור תוכנית מאזנת - לא3( נדרש לפי הוראות פסקה
)4( הניחה על שולחן הכנסת את אישורה לפי פסקאות
:), יחולו הוראות אלה5( או
חוק התקציב לשנת התקציב ייכנס לתוקף
(א)
במועד שבו תניח הממשלה על שולחן הכנסת
), ובלבד שלא יהיה4( את אישורה כאמור בפסקה
במרס של שנת התקציב (בסעיף זה31מאוחר מ־
- המועד לאישור), ויחולו בשנת התקציב, עד
למועד שבו תניח הממשלה על שולחן הכנסת
;ב3 את אישורה כאמור, הוראות סעיף
בוצעו רק חלק מהפעולות לפי התוכנית המאזנת
)5(
בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התקציב אך15עד ה־
ההפרש שנותר לאחר ביצוען אינו עולה על סכום
שנקבע בחוק (להלן - תקרת ההתכנסות), תאשר זאת
הממשלה בהחלטה שתיתן עד המועד האמור ותניח
בדצמבר בשנה30את אישורה על שולחן הכנסת עד ה־
שקדמה לשנת התקציב; הניחה הממשלה את אישורה
כאמור, תופחת ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב
בסכום הנדרש לשם כיסוי ההפרש שנותר; הוראות
לעניין תקרת ההתכנסות, אישור הממשלה והפחתת
;ההוצאה הממשלתית, לפי פסקה זו, ייקבעו בחוק
תחילתו של חוק התקציב לשנת התקציב תהיה
6) (
בינואר של אותה שנה, ואולם אם לא הגישה1ב־
) או, אם2( הממשלה את דוח ההפרשים לפי פסקה
) אישור תוכנית מאזנת - לא3( נדרש לפי הוראות פסקה
)4( הניחה על שולחן הכנסת את אישורה לפי פסקאות
:), יחולו הוראות אלה5( או
חוק התקציב לשנת התקציב ייכנס לתוקף
(א)
במועד שבו תניח הממשלה על שולחן הכנסת
), ובלבד שלא יהיה4( את אישורה כאמור בפסקה
במרס של שנת התקציב (בסעיף זה31מאוחר מ־
- המועד לאישור), ויחולו בשנת התקציב, עד
למועד שבו תניח הממשלה על שולחן הכנסת
;ב3 את אישורה כאמור, הוראות סעיף
)5( לפסקה
מוצע לקבוע כי אם בוצעו רק חלק מהפעולות
בתוכנית המאזנת, אך ההפרש שנותר לכיסוי אינו עולה
על סכום שייקבע בחוק (להלן - תקרת ההתכנסות), תאשר
בדצמבר בשנה הקודמת לשנת15זאת הממשלה עד ה־
30התקציב ותניח את אישורה על שולחן הכנסת עד ה־
בדצמבר של אותה שנה. הוראות לעניין תקרת ההתכנסות
ייקבעו, על פי המוצע, בחוק (ראו לעניין זה את הוראות
המשלימות בהצעת חוק ההתאמות הפיסקליות).
על פי המוצע, המשמעות של אישור הממשלה כאמור
תהיה הפחתת ההוצאה הממשלתית בפועל, באופן של
הפחתה רוחבית בסעיפי התקציב, כך ששיעור ההפחתה
הכולל יהיה בסכום הנדרש לכינוס ההפרש שנותר על פי
דוח ההפרשים, ולא יותר מתקרת ההתכנסות.
)6( לפסקה
מוצע כי תחילתו של חוק התקציב לשנת התקציב
בינואר של שנת התקציב. ואולם אם הממשלה1יהיה ב־
) המוצעת, או לא2( לא הגישה דוח הפרשים לפי פסקה
הניחה על שולחן הכנסת, על אף שנדרשה לכך לפי הוראות
) המוצעת, את אישורה לכך שבוצעו כל הפעולות4( פסקה
בתוכנית המאזנת, או שלא הניחה על שולחן הכנסת את
אישורה כי בוצעו חלק מהפעולות אך ההפרש הנותר לכיסוי
אינו עולה על תקרת ההתכנסות כנדרש לפי הוראות פסקה
) המוצעת, חוק התקציב לאותה שנה לא ייכנס לתוקפו5(
ב לחוק היסוד הנוגעות להתנהלות3 ויחולו הוראות סעיף
בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב (תקציב המשכי).
חודשים מתחילת שנת התקציב,3 במהלך תקופה של
תהיה לממשלה שהות לפעול להגשת דוח ההפרשים לפי
)3( ) המוצעת ואישור התוכנית המאזנת לפי פסקה2( פסקה
ד ב ר י ה ס ב ר
הצעות חוקה - הלשממה קוח תועצהצעוה - הלשממה קוח תועצ974
לא הניחה הממשלה את אישורה כאמור
(ב)
), עד המועד לאישור, תניח על שולחן4( בפסקה
במאי של שנת התקציב, הצעת31הכנסת, עד ה־
:חוק שהיא אחת מאלה
הצעה לחוק תקציב חדש לשנת
)1(
התקציב שיחליף את חוק התקציב
שתחילתו נדחתה לפי פסקה זו, ואשר אין
;לפיה הפרש גירעון והפרש הוצאות
הצעת חוק לתיקון חוק התקציב
)2(
שתחילתו נדחתה לפי פסקה זו, ואשר אין לפיה
הפרש גירעון והפרש הוצאות כפי שצוינו
;)2( בדוח ההפרשים שהוגש לפי פסקה
עד לקבלתו של חוק התקציב או תיקון
(ג)
חוק התקציב, כאמור בפסקת משנה (ב), יחולו
א36 ב ולא יחולו הוראות סעיף3 הוראות סעיף
לחוק–יסוד: הכנסת.
בסעיף זה -
(ב)
"הפרש גירעון" - ההפרש שבין תחזית הגירעון לשנת התקציב
;לסכום הגירעון המותר לשנת התקציב, כפי שנקבע בחוק
"הפרש הוצאות" - ההפרש שבין תחזית ההוצאה הממשלתית
לשנת התקציב לסכום ההוצאה הממשלתית המאושרת
"לשנת התקציב, כפי שנקבע בחוק.
) המוצעת. אם4( המוצעת ולכינוס התקציב לפי פסקה
הממשלה לא תאשר, במהלך אותה תקופה, כי בוצעו כל
הפעולות לפי התוכנית המאזנת ולא נותר הפרש הוצאות או
הפרש גירעון, הרי שתחול חובה על הממשלה, בתוך שישים
במאי של31ימים מתום התקופה האמורה (היינו - עד ה־
:שנת התקציב), להגיש הצעת חוק שהיא אחת מאלה
- הצעה לחוק תקציב חדש לשנת התקציב שיחליף
את חוק התקציב שהתקבל, ואשר לא יהיה לפיה הפרש
הוצאות והפרש גירעון, וזאת על בסיס המסגרת הפיסקלית
המאושרת למועד הנחת הצעת החוק האמורה. ויובהר כי
מכיוון שהמדובר בהצעת חוק חדשה לא תוגבל הממשלה
) המוצעת, ותוכל2( לדוח ההפרשים שהגישה לפי פסקה
לערוך דוח חדש עדכני לתקציב החדש אשר יוצע.
- הצעת חוק לתיקון חוק התקציב לשנת התקציב אשר
לא יהיה לפיה הפרש הוצאות והפרש גירעון בהתאם לדוח
) המוצעת.2( ההפרשים שהוגש לפי פסקה
עוד מוצע לקבוע כי עד לקבלת חוק תקציב חדש
לשנת התקציב או התיקון לחוק התקציב, כאמור לעיל,
ב לחוק היסוד הנוגעות להתנהלות3 יחולו הוראות סעיף
בשנה שלא אושר לגביה חוק תקציב (תקציב המשכי) ולא
א לחוק־יסוד: הכנסת.36 יחולו הוראות סעיף
ד ב ר י ה ס ב ר
סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי
ISSN 0334-7014
שקלים חדשים3.24 המחיר