הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2202385 הכנסת העשרים וחמש יוזמים: חברי הכנסת יואב סגלוביץ' רון כץ טטיאנה מזרסקי דבי ביטון קארין אלהרר מירב בן ארי ______________________________________________ פ/3067/25 הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–2023 דברי הסבר ביום 24.10.2021 התקבלה החלטת הממשלה מס' 549 שכותרתה "תכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2026-2022" שבין מטרותיה הפחתת תופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, ומאבק בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, במטרה להעלאת תחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל בכלל ותושבי הנגב, האזרחים והתושבים הערבים בפרט. חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003 קובע ענישה מחמירה על עבירות שמבוצעות במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. הרציונל להחמרת הענישה הוא המסוכנות היתרה שקיימת בפעילות של ארגוני פשיעה לכלל הציבור. משרד המשפטים הכין תזכיר חוק ממשלתי שעוסק בסוגיה זו. הצעת חוק זו היא למעשה תזכיר החוק שהכין משרד המשפטים בכנסת העשרים וארבע ולא הבשיל להצעת חוק ממשלתית. תיקון סעיף 3 לחוק נועד להרחיב את הנסיבה המחמירה לעונש, לגבי עבירות המבוצעות במסגרת פעילות של ארגון פשיעה. כיום, קובע סעיף 3 לחוק כי ביצוע עבירה במסגרת פעילות של ארגון פשיעה מהווה תנאי להכפלת העונש בגין העבירה המקורית. תכלית ההחמרה לבטא את "החומרה היתרה שבביצוע עבירות במסגרת מאורגנת, המגבירה את הסיכון לציבור ולהמשך הפעילות העבריינית" (הצעת חוק 3155, חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ב-2002. (3.7.2002))" הנסיבה המחמירה חלה לא רק במצבים בהם מי שביצע את העבירה הוא חבר בארגון פשיעה. כך למשל במצב בו עבריין אשר אינו חלק מארגון פשיעה שיתף עמו פעולה לצורך ביצוע עבירות לטובתו (ראו ע"פ 6368/09 ‏מתן זקן נ' מדינת ישראל (12.7.2010)). או במצב בו אדם שכר את שירותיו של ארגון הפשיעה לצורך ביצוע עבירות והיה שותף לביצוע אותן עבירות (ראו ע"פ 6752/09‏ ‏דוד בן חיון נ' מדינת ישראל (10.6.2010)). עם זאת, התיבה "במסגרת פעילות של ארגון פשיעה" יושמה בעיקר במצבים בהם העבירה נעשתה כחלק מהפעילות השוטפת של ארגון פשיעה, למשל במצבים של חיסול חשבונות, או במצבים בהם העבירה נושאת תועלת כלכלית לארגון. הניסיון לימד כי לעיתים עבירות מבוצעות בזיקה לארגון פשיעה ולא כחלק מפעילותו השוטפת של ארגון הפשיעה. כך למשל במצבים בהם אדם הפעיל בארגון הפשיעה משתמש בשם הארגון על מנת להטיל מורא ולסחוט בעלי עסקים לטובת דמי חסות (פרוטקשן), וקיים קושי להוכיח כי עבירת הסחיטה נעשתה במסגרת פעילות ארגון הפשיעה – אם משום שהסחיטה התבצעה לתועלתו האישית או משום שיש קושי להוכיח כי התשלומים שהתקבלו משמשים את ארגון הפשיעה. בשני המקרים המתוארים קיימת הצדקה לקביעת נסיבה מחמירה משום המסוכנות היתרה הגלומה בשימוש בשם ארגון הפשיעה על ידי מי שיש לו זיקה לארגון זה (ולא למשל, על ידי מי שאינו קשור כלל לארגון אך מנסה להשתמש בשם הארגון על מנת להשיג טובות הנאה). ההגדרה של "זיקה לארגון פשיעה", נותנת ביטוי לקשר של עובר העבירה לארגון ולממד האיום הנלווה בביצוע עבירות "בשם" ארגון פשיעה בנסיבות אלה, מבלי להידרש לצורך בהוכחת קרבת העבירה לליבת פעילות ארגון הפשיעה. ארגון הפשיעה יוצר פלטפורמה רחבה לביצוע עבירות, חלקן נועד לתחזק את פעילותו השוטפת וחלקן מתבצע על ידי גורמים המזוהים עם הארגון ופועלים בשמו במעגלים רחבים יותר. מצבים של ביצוע עבירות כאשר ישנו קשר לארגון מסכנים את הציבור ומקיימים את הרציונליים של החמרת הענישה, כפי שהובאה בפסיקה לעיל. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חבר הכנסת יואב גלנט (פ/4016/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חבר הכנסת גדעון סער (פ/1759/25) ועל ידי חבר הכנסת אליהו רביבו (פ/2299/25). הצעת החוק זהה לפ/1759/25 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ז' בניסן התשפ"ג (29.03.2023) תיקון סעיף 3 1. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג–2003, בסעיף 3, אחרי "במסגרת פעילות של ארגון פשיעה" יבוא "או בזיקה לארגון פשיעה", ובסופו יבוא: "לעניין זה, "בזיקה לארגון פשיעה" – מי שמציג עצמו בקשר לעבירה כמי שיש זיקה בינו ובין ארגון פשיעה וקיימת זיקה בינו ובין ארגון הפשיעה".