הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2202762
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות
______________________________________________
פ/3070/25
הצעת חוק עורכי דין מיוחדים, התשפ"ג–2023
דברי הסבר
זכותם של בעלי דין להליך הוגן היא זכות יסוד מוכרת במשפט הישראלי. משמעותה של זכות זו היא, בין היתר, האפשרות לפרוש את מלוא ראיותיהם בבית המשפט על מנת שזה יוכל לעשות משפט צדק. נגזרת נוספת ומשמעותית של הזכות להליך הוגן היא הזכות לייצוג, שאף עומדת על רגליה שלה כזכות יסוד.
בבתי משפט מתנהלים לעיתים הליכים הכרוכים בעניינים מסווגים מבחינת ביטחון המדינה. משכך, חלק מהנתונים אשר עשויים לעלות במסגרת בירור ההליכים מהווים חומר מסווג מבחינת ביטחון המדינה, בדרגות רגישות שונות.
מחובתה של המדינה לשמור על ביטחון המדינה ואזרחיה. כנגזרת מכך, למדינה קיימת אפשרות במקרים חריגים להגביל את חשיפתן של ראיות בהליך משפטי בפני מי שכנגדו ננקט ההליך. במקרים בהם מממשת המדינה אפשרות זו מתעורר קונפליקט בין הצורך להגן על ביטחון המדינה, מחד גיסא, ובין הצורך לברר באופן אמיתי, יעיל והוגן את השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, מאידך גיסא. השאלה אם לחשוף חומר מסווג במסגרת הליך משפטי אינה שאלה פורמלית שעוסקת בסדר דין ופרוצדורה גרידא, אלא נוגעת לשורש ההליך המשפטי בין הצדדים. יש בה כדי להשפיע באופן מהותי ויסודי על אופן ניהול ההליכים שבהם עסקינן, על יכולתו של אדם להתגונן באופן ראוי ועל יכולתו של בית המשפט להשיג את התכלית העיקרית של כל הליך משפטי, שהיא בירור הפלוגתות השנויות באמת במחלוקת בין הצדדים, מיקודן, והכרעה צודקת בהן.
פתרון שמאזן בין האינטרסים המתנגשים הוא העמדת עורך דין מיוחד, בעל סיווג בטחוני, שניתן יהיה לחשוף בפניו את החומר החסוי.
הצעת חוק זו נועדה להסדיר בחוק את מעמדו, הליך בחירתו ותפקידו של עורך הדין המיוחד. זאת על מנת ליעל את הליכי הביקורת השיפוטית על הליכים מינהליים ופליליים המבוססים על חומרים חסויים, שאינם עומדים לרשות מי שכנגדו ננקטים ההליכים. באמצעות העמדת עורך דין מיוחד שיצטרף לייצוג של מי שכנגדו ננקטים ההליכים, ויסייע לבית המשפט לבחון את חומר הראיות החסוי ולחקור את מגישיו.
חקיקה דומה – Special Advocateקיימת גם בבריטניה – Special Immigration Appeals Commission Act 1997, CHAPTER 68, בקנדה - Immigration and Refugee Protection Act (S.C. 2001, c. 27) ובניו-זילנד – Immigration Act 2009.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בניסן התשפ"ג (29.03.2023)
מטרת החוק 1. מטרתו של חוק זה היא לחזק וליעל את הליכי הביקורת השיפוטית על הליכים מינהליים ופליליים המבוססים על חומרים חסויים, שאינם עומדים לרשות מי שכנגדו ננקטים ההליכים, באמצעות העמדת עורך דין מיוחד שייצג את מי שכנגדו ננקטים ההליכים, שיפעל על מנת להגן בפני בית המשפט על עניינו של האדם שכנגדו ננקטים ההליכים; באופן זה תצומצם הפגיעה בזכויות האדם הנגרמת בשל צעדים הכרחיים אלו ותפחת הביקורת הבין-לאומית על ישראל בהקשר זה. מטרתו של חוק זה היא לחזק וליעל את הליכי הביקורת השיפוטית על הליכים מינהליים ופליליים המבוססים על חומרים חסויים, שאינם עומדים לרשות מי שכנגדו ננקטים ההליכים, באמצעות העמדת עורך דין מיוחד שייצג את מי שכנגדו ננקטים ההליכים, שיפעל על מנת להגן בפני בית המשפט על עניינו של האדם שכנגדו ננקטים ההליכים; באופן זה תצומצם הפגיעה בזכויות האדם הנגרמת בשל צעדים הכרחיים אלו ותפחת הביקורת הבין-לאומית על ישראל בהקשר זה.
הגדרות 2. בחוק זה – בחוק זה –
"הליך חסוי" – הליכים שיפוטיים לפי: "הליך חסוי" – הליכים שיפוטיים לפי:
(1) סעיפים 4, 5 ו-7 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט–1979;
(2) סעיפים 108, 109, 110 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945;
(3) סעיף 65 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016;
(4) סעיף 35 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996;
(5) סעיפים 5, ו-6 לחוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב–2002;
"השר" – שר המשפטים; "השר" – שר המשפטים;
"הסניגור הציבורי הארצי" – כמשמעותו בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית); "הסניגור הציבורי הארצי" – כמשמעותו בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו–1995 (להלן – חוק הסניגוריה הציבורית);
"עורך דין מיוחד" – מי שמונה לפי סעיף 7; "עורך דין מיוחד" – מי שמונה לפי סעיף 7;
"מידע חסוי" – המידע עליו מתבססות ההחלטות בהליך חסוי. "מידע חסוי" – המידע עליו מתבססות ההחלטות בהליך חסוי.
תפקיד עורך הדין 3. עורך הדין המיוחד יבחן את הקשר בין המידע החסוי לבין הסעד המבוקש בהליך החסוי וכן את נחיצותו של הסעד המבוקש לאור המידע החסוי, ויפעל על מנת להגן על עניינו של האדם שכנגדו ננקט ההליך החסוי בפני בית המשפט. עורך הדין המיוחד יבחן את הקשר בין המידע החסוי לבין הסעד המבוקש בהליך החסוי וכן את נחיצותו של הסעד המבוקש לאור המידע החסוי, ויפעל על מנת להגן על עניינו של האדם שכנגדו ננקט ההליך החסוי בפני בית המשפט.
סדרי הדיון 4. (א) בכל הליך חסוי בפני בית משפט או בית דין, יתייצב עורך דין מיוחד. (א) בכל הליך חסוי בפני בית משפט או בית דין, יתייצב עורך דין מיוחד.
(ב) עורך הדין המיוחד יקבל לידיו את המידע החסוי המוגש במסגרת ההליך החסוי, 24 שעות לכל הפחות לפני הדיון; נקבע ההליך למועד קרוב מ-24 שעות, יימסר החומר לעורך הדין המיוחד במהירות האפשרית. (ב) עורך הדין המיוחד יקבל לידיו את המידע החסוי המוגש במסגרת ההליך החסוי, 24 שעות לכל הפחות לפני הדיון; נקבע ההליך למועד קרוב מ-24 שעות, יימסר החומר לעורך הדין המיוחד במהירות האפשרית.
(ג) המידע החסוי יימסר לעיון עורך הדין המיוחד במקום מאובטח וישמר על ידו כפי שיקבע השר בתקנות. (ג) המידע החסוי יימסר לעיון עורך הדין המיוחד במקום מאובטח וישמר על ידו כפי שיקבע השר בתקנות.
(ד) עורך דין מיוחד, שהגיע אליו מידע חסוי תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה. (ד) עורך דין מיוחד, שהגיע אליו מידע חסוי תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה.
(ה) עורך דין מיוחד יפעל ככל שניתן, על מנת להיפגש עם האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי וזאת בטרם נמסר לידיו המידע החסוי. (ה) עורך דין מיוחד יפעל ככל שניתן, על מנת להיפגש עם האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי וזאת בטרם נמסר לידיו המידע החסוי.
(ו) נמסר לעורך הדין המיוחד המידע החסוי, לא יהיה רשאי להיפגש עם האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי או מי מטעמו, אלא באישור בית המשפט. (ו) נמסר לעורך הדין המיוחד המידע החסוי, לא יהיה רשאי להיפגש עם האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי או מי מטעמו, אלא באישור בית המשפט.
(ז) עורך הדין המיוחד רשאי לבקש מבית המשפט להזמין לדיון בעל תפקיד הקשור למידע החסוי או להליך החסוי. (ז) עורך הדין המיוחד רשאי לבקש מבית המשפט להזמין לדיון בעל תפקיד הקשור למידע החסוי או להליך החסוי.
(ח) עורך דין מיוחד לא יישא באחריות כלפי מי שנגדו ננקט ההליך החסוי. (ח) עורך דין מיוחד לא יישא באחריות כלפי מי שנגדו ננקט ההליך החסוי.
כשירות 5. כשיר להתמנות לעורך דין מיוחד כל אדם שהוא: כשיר להתמנות לעורך דין מיוחד כל אדם שהוא:
(1) חבר בלשכת עורכי הדין בישראל, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, חמש שנים לפחות; (1) חבר בלשכת עורכי הדין בישראל, ועסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, חמש שנים לפחות;
(2) בעל סיווג ביטחוני מתאים כפי שיקבעו גורמי הביטחון המוסמכים; (2) בעל סיווג ביטחוני מתאים כפי שיקבעו גורמי הביטחון המוסמכים;
(3) בעל היכרות מוקדמת עם הליכי חקירה של עבירות ביטחון; (3) בעל היכרות מוקדמת עם הליכי חקירה של עבירות ביטחון;
(4) קיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבע הסניגור הציבורי הארצי. (4) קיבל הכשרה מתאימה, כפי שיקבע הסניגור הציבורי הארצי.
ועדה לאישור עורכי הדין המיוחדים 6. (א) תוקם ועדה לאישור עורכי דין מיוחדים שיהיו רשאים לייצג בהליכים חסויים. (א) תוקם ועדה לאישור עורכי דין מיוחדים שיהיו רשאים לייצג בהליכים חסויים.
(ב) חברי הוועדה יהיו: (ב) חברי הוועדה יהיו:
(1) נציג שימונה על ידי שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) נציג שימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון;
(3) הסניגור הציבורי הארצי;
(4) נציג כוחות הביטחון שימונה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון.
אישור ומינוי הוועדה 7. (א) הסניגור הציבורי הארצי ימליץ לוועדה על רשימת מועמדים לתפקיד עורך דין מיוחד, העומדים בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 5. (א) הסניגור הציבורי הארצי ימליץ לוועדה על רשימת מועמדים לתפקיד עורך דין מיוחד, העומדים בתנאי הכשירות הקבועים בסעיף 5.
(ב) מצאה הוועדה כי עורך דין כשיר לשמש בתפקיד, וכי הוא בעל היכרות מספקת עם הליכי חקירה בעבירות ביטחון, תאשר את המלצת הסניגור ותמנה את המועמד כעורך דין מיוחד בהליכים חסויים. (ב) מצאה הוועדה כי עורך דין כשיר לשמש בתפקיד, וכי הוא בעל היכרות מספקת עם הליכי חקירה בעבירות ביטחון, תאשר את המלצת הסניגור ותמנה את המועמד כעורך דין מיוחד בהליכים חסויים.
(ג) הוועדה, לבקשת שר המשפטים או ראש הממשלה, תהא רשאית לבטל אישור עורך דין מיוחד שניתן לפי חוק זה. (ג) הוועדה, לבקשת שר המשפטים או ראש הממשלה, תהא רשאית לבטל אישור עורך דין מיוחד שניתן לפי חוק זה.
(ד) הסניגור הארצי יקבע הנחיות לביצוע תפקידו של עורך הדין המיוחד. (ד) הסניגור הארצי יקבע הנחיות לביצוע תפקידו של עורך הדין המיוחד.
(ה) עורך הדין המיוחד הוא עובד לשכת הסניגוריה הציבורית. (ה) עורך הדין המיוחד הוא עובד לשכת הסניגוריה הציבורית.
(ו) מעמדו של עורך הדין המיוחד יהיה כשל מעמדם של פרקליט המדינה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר. (ו) מעמדו של עורך הדין המיוחד יהיה כשל מעמדם של פרקליט המדינה; תנאי העסקתו ייקבעו בידי נציב שירות המדינה והממונה על השכר במשרד האוצר.
עונשין 8. העובר עבירה לפי סעיף (4)(ד) או (ו) דינו – מאסר שלוש שנים. העובר עבירה לפי סעיף (4)(ד) או (ו) דינו – מאסר שלוש שנים.
שמירת זכויות 9. אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בזכויות האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי לכל הליך או לכל טענה, לרבות זכותו להתנגד לעצם קיומו של ההליך החסוי. אין באמור בחוק זה כדי לפגוע בזכויות האדם שנגדו ננקט ההליך החסוי לכל הליך או לכל טענה, לרבות זכותו להתנגד לעצם קיומו של ההליך החסוי.