הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2012 ביולי9 707 י"ט בתמוז התשע"ב עמוד ,)הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון 1164 . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .2012-התשע"ב 1164 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות 2012-סיוע והנצחה) (תיקון), התשע"ב 2 תיקון סעיף .1 ,)בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה - 2 החוק העיקרי), בסעיף- (להלן1‏2006-התשס"ו :אחרי ההגדרה "אדם מנהל" יבוא )1( ;"; למעט נושה של נספה או של יורשיו- ""'בעלי זכויות אחרים בנכסים ), בסופה יבוא "למעט נכס שהאפוטרופוס2( בהגדרה "נכס של נספה השואה", בפסקה )2( ); לעניין זה יקראו3(–) ו1( הכללי או החברה נוכחו כי לא מתקיים בו האמור בפסקאות ) כאילו אחרי "ובעל הזכויות האחרון בו" נאמר "לפני שהוקנה לממונה על1( את פסקה ."2‏1939 ,רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב מטרתה של הצעת חוק זו היא לייעל את עבודת כללי החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה החברה), ולהביא למימוש מטרותיה בזריזות- (להלן המתבקשת בנסיבות העניין, וכן להקל על היורשים של נספי השואה שאותרו, בהוצאת צווי הירושה ביחס לנכסים .המנוהלים על ידי החברה, לשם השבת הנכסים לידיהם התיקונים המוצעים מתייחסים הן לפעילותה השוטפת של החברה, ובכלל זה לתקציבה השוטף, והן לעניינים הנוגעים להוצאת צווי ירושה הנדרשים מאת יורשי הנספים לשם קביעת זכאותם בנכסים של נספי .השואה, כאמור לעיל )1( לפסקה 1 סעיף על פי המצב כיום, אין זה ברור כי תפקידה של החברה אינו להשיב נכסים לאנשים או לגופים עסקיים ,שרכשו זכויות חוזיות מנספה או מיורשי עיזבונו של נספה זאת בשל אי–הבהירות הקיימת באשר לאיפיונם של "בעלי זכויות אחרים" בנכסים, במובחן מיורשים. לפיכך מוצע להבהיר את הביטוי "בעלי זכויות אחרים בנכסים" המופיע בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה החוק או- (להלן2006-למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו 2 חוק נכסים של נספי השואה), ולקבוע בהגדרה בסעיף לחוק כי המונח "בעלי זכויות אחרים בנכסים" לא כולל .,נושה של נספה או של יורשיו )2( לפסקה ," לחוק מוגדר כי "נכס של נספה השואה2 בסעיף נכס של נספה השואה), הוא "נכס- שהחוק חל עליו (להלן שמתקיים בו אחד מאלה, למעט נכס גרמני, כהגדרתו בסעיף :1950-(ה) לחוק נכסי גרמנים, התש"י2 ,)  הוא נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו, הידוע1( הוא אדם שמקום שהותו האחרון הידוע היה בחבל ארץ ) היה1939 בספטמבר1( אשר ביום י"ז באלול התרצ"ט ,שייך למדינה מהמדינות המפורטות בתוספת הראשונה ולא ידוע אם בעל הזכויות האמור נותר בחיים לאחר יום ) או שידוע כי הוא1945 בדצמבר31( כ"ז בטבת התש"ו בספטמבר1( נספה בתקופה שמיום י"ז באלול התרצ"ט ) בחבל1945 בדצמבר31( ) עד יום כ"ז בטבת התש"ו1939 ;ארץ כאמור 21 )    הוא נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות סעיף2( ;לחוק האפוטרופוס הכללי, כאילו ניתן לגביו צו ניהול ,)1( )  הוא תמורתו של נכס שהתקיים בו האמור בפסקה3( .";) מתקיים בתמורה כאמור1( ובלבד שהאמור בפסקה 1978- לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח21 סעיף חוק האפוטרופוס הכללי), קובע כי נכסים שערב- (להלן תחילתו של החוק האמור היו מוקנים לממונה על רכוש הממונה- (להלן1939 ,האויב לפי פקודת המסחר עם האויב על רכוש האויב), יראו אותם כמשוחררים מהוראות אותה פקודה וכאילו ניתן לגביהם צו ניהול לפי חוק האפוטרופוס ) להגדרה "נכס של נספה2( הכללי. כאמור לעיל, בפסקה ,השואה", נקבע כי אחד מסוגי הנכסים שהחוק חל עליו לחוק21 הוא "נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות סעיף האפוטרופוס הכללי, כאילו ניתן לגביו צו ניהול". במהלך ,יישום החוק התברר כי בידי האפוטרופוס הכללי מצויים או היו מצויים והועברו לחברה מכוח החוק, נכסים שנוהלו לחוק האפוטרופוס הכללי, שיש לגביהם21 על ידו לפי סעיף הוכחות לכך שהם לא השתייכו, בטרם הקנייתם לממונה )1( על רכוש האויב, למי שמתקיים בו האמור בפסקה ,להגדרה האמורה של "נכס של נספה השואה". כך, למשל נכס שבתיק ניהולו נמצאו ראיות לכך שבעליו היה חי .)1945 בדצמבר31( לאחר יום כ"ז בטבת התש"ו התיקון המוצע נועד להבהיר כי נכסים כאמור לא ,ייכללו בהגדרה "נכס של נספה השואה" שנקבעה בחוק והוראות החוק לא יחולו עליהם. הסמכות לעניין זה ניתנה לאפוטרופוס הכללי ולחברה במקביל, והכוונה היא שתופעל על ידי מי שמחזיק בנכס ובהוכחות לכך שאילו לא היה מוקנה לממונה על רכוש האויב כאמור, לא היה .202 'ס"ח התשס"ו, עמ 1 .149 '; ס"ח התש"י, עמ95 ) , (א79 ), עמ' (ע1 ', תוס1939 ע"ר 2 ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1165 17 תיקון סעיף.2 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא17 בסעיף "(ב) החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם החברה בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידי החברה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור בסעיף קטן זה .יפורסמו באתר האינטרנט של החברה שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל (ג) זה לגבי משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של ".נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים 26 תיקון סעיף .3 לחוק העיקרי, אחרי "שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה" יבוא "ואם נדרש26 בסעיף בתוך- לחברה מידע נוסף, מהמבקש או ממקורות אחרים, לצורך קבלת ההחלטה חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע האמור, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף מהמבקש ." החברה דרשה ממנו את המידע בתוך ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה- נכלל בהגדרה נכס של נספה השואה לפי החוק. לפיכך ) להגדרה האמורה של "נכס של2( מוצע לתקן את פסקה נספה השואה", ולמעט ממנה נכסים שהאפוטרופוס הכללי או החברה נוכחו כי לא מתקיים לגביהם האמור בפסקאות )1( ) לאותה הגדרה. לעניין בדיקת תחולת פסקה3(–) ו1( להגדרה על נכסים כאמור, לא יראו את הממונה על רכוש האויב כ"בעל הזכויות האחרון" בנכסים, אלא את מי שקדם .לו מאחר שמטרתה הראשונה והעיקרית של סעיפים החברה היא להשיב נכסים של נספי השואה 17– ו2 ליורשיהם, מוצע לקבוע כי החברה תחויב להתחיל בעריכת חקירה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות בנכס שהועבר לידיה, לא יאוחר משנה מיום שאותו הנכס הועבר אליה. קביעת המועד כאמור תסייע באיתור מהיר יותר של היורשים ובעלי הזכויות בנכסים, תוך ביצוע .הליכי איתור לגבי כלל הנכסים שהתיקון יחול לגביהם מוצע לקבוע כי הליכי האיתור ייעשו לפי כללים שעליהם החליטה החברה, אשר יפורסמו באתר האינטרנט של החברה. כמו כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע ,בתקנות הוראות לעניין חקירות שיהיה על החברה לערוך ובכלל זה לגבי משך החקירות. מוצע להסמיך את השר ,לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של נכסים .לרבות בהתייחס לשוויים של הנכסים כדי לתת לחברה שהות להיערך ליישומו של התיקון המוצע, וזאת בלי שפעולות החקירה כאמור יבואו על חשבון יישום מטרותיה הנוספות של החברה, מוצע לקבוע להצעת החוק הוראת מעבר ולפיה החברה תחל17 בסעיף בביצוע פעולות חקירה ביחס לנכסים שהועברו לידיה טרם :תחילתו של התיקון המוצע, במועדים המפורטים להלן )2( ; בתוך חצי שנה מיום התחילה- ) נכסי מקרקעין1( שקלים200,000 נכסים שאינם נכסי מקרקעין ששוויים מעל חדשים וכן נכסים שבידי החברה מידע ולפיו הם שייכים 200,000 לאותם הבעלים אם שוויים המצטבר הוא מעל ) נכסים3( ; בתוך שנה מיום התחילה- שקלים חדשים שקלים חדשים20,000 שאינם נכסי מקרקעין ששוויים בין שקלים חדשים וכן נכסים שבידי החברה מידע200,000–ל ולפיו הם שייכים לאותם הבעלים אם שוויים המצטבר שקלים חדשים200,000– שקלים חדשים ל20,000 הוא בין שנה וחצי מיום התחילה; נכסים שאינם נכסי מקרקעין- בתוך שנתיים- שקלים חדשים30,000–ששוויים נמוך מ .וחצי מיום התחילה הניסיון שהצטבר בחברה מלמד כי במקרים 3 סעיף רבים שבהם מוגשות לחברה בקשות של טוענים בקשות), אין- לזכויות בנכס של נספה השואה (להלן היא מצליחה להשיב לפונה בתוך חצי שנה ממועד לחוק בנוסחו26 הגשת הבקשה, כפי שמחייב אותה סעיף הנוכחי. זאת מכיוון שבמקרים רבים כדי להחליט בבקשה נדרש לחברה מידע נוסף שאותו אין היא מצליחה לקבל במסגרת התקופה שנקבעה. לצורך קבלת ההחלטה נדרש לחברה, לעתים, מידע שקבלתו תלויה בגופים אחרים כגון המחזיקים הקודמים בנכסים, אדם שאינו מעביר מידע לחוק, או18– ו17 לחברה על אף דרישתה לפי סעיפים בשל צורך להמתין להחלטות ועדת הערר בהקשר לנכס או למידע הקשור אליו. כמו כן, לעתים אף המבקש אינו מצליח להעביר לחברה את כל החומר שהתבקש להעביר לה לצורך קבלת ההחלטה, ואף החברה אינה מצליחה לעבות .את תיק הנכס ולאתר מידע נוסף על בעל הנכס הרשום לחוק ולקבוע בו מסגרת26 לפיכך מוצע לתקן את סעיף זמנים אחרת לטיפול בבקשות שלגביהן נדרש לחברה מידע .נוסף לצורך קבלת החלטתה על פי המוצע, המועד למתן החלטות בבקשות השבה שהתקבלו לאחר תום תהליך האיתור המיוחד, יהיה בתוך חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע הנדרש על ידי החברה לצורך בדיקת הבקשות, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף החברה דרשה אותו בתוך ארבעה חודשים- מהמבקש .ממועד הגשת הבקשה .2 : לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא17 בסעיף 17 תיקון סעיף "(ב) החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם החברה בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידי החברה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור בסעיף קטן זה .יפורסמו באתר האינטרנט של החברה שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל (ג) זה לגבי משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של ".נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים .3 לחוק העיקרי, אחרי "שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה" יבוא "ואם נדרש26 בסעיף בתוך- לחברה מידע נוסף, מהמבקש או ממקורות אחרים, לצורך קבלת ההחלטה חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע האמור, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף מהמבקש ." החברה דרשה ממנו את המידע בתוך ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה- 26 תיקון סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1166 28 תיקון סעיף.4 ."26– ו22 " יבוא "סעיפים22 (א) לחוק העיקרי, במקום "סעיף28 בסעיף 33 תיקון סעיף.5 : לחוק העיקרי, בסופו יבוא33 בסעיף על אף הוראות סעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע בתקנות כי בהתקיים נסיבות "(ג) מיוחדות שיקבע, ובכלל זה אי–שיתוף פעולה של חלק מהיורשים, או שווי נמוך של הנכס המיועד להשבה, רשאית החברה למסור למבקש נכס גם בלא שקיבלה כתב ".התחייבות כאמור בסעיף קטן (א), והכל בכפוף לתנאים שיקבע 34 תיקון סעיף .6 (ג) לחוק העיקרי, במקום "משווי הנכסים שהועברו לחברה בכל שנה" יבוא34 בסעיף מהסכום5%–"מהסכום שהקצתה החברה באותה שנה לכלל מטרות הסיוע ולא יפחת מ ."האמור 35 תיקון סעיף.7 - לחוק העיקרי35 בסעיף ; תימחק- "בסעיף קטן (א), הסיפה החל במילים "ואולם נכס שנוהל (א) :אחרי סעיף קטן (ב) יבוא (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נכסים מן הסוגים המפורטים להלן יחולו "(ג) :תקופות עיכוב המימוש המפורטות לצדם נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל לפני )1( תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך- העברתו לחברה האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של ;האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר מביניהם בשל טעות שנפלה עם חקיקת החוק, לפי נוסחו 4 סעיף לחוק לכאורה אין אפשרות28 הנוכחי של סעיף לערור על החלטות החברה בבקשות לקבלת זכויות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה לאחר תהליך האיתור לחוק. התיקון המוצע נועד26 המיוחד, שניתנו לפי סעיף לתקן את הטעות ולאפשר הגשת ערר על החלטות החברה , וזאת בדומה לערר שניתן להגיש על החלטות26 לפי סעיף החברה בבקשות לקבלת זכויות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה בתהליך האיתור המיוחד, שניתנו לפי .22 סעיף לא היה צורך מעשי2009 יצוין כי עד חודש יוני בהגשת עררים בהחלטות כאמור, שניתנו על בקשות לחוק, מאחר שהליך האיתור המיוחד26 שהוגשו לפי סעיף , וממילא כל החלטות החברה2009 הסתיים רק בחודש יוני . לחוק22 עד לשלב זה ניתנו מכוח סמכותה לפי סעיף כמו כן יצוין כי בחיי המעשה לא נמנע מאדם שראה את להגיש ערר26 עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי סעיף לחוק, וועדת הערר נהגה28 לוועדת הערר על פי סעיף .לדון בערעורים אלה לחוק קובע כי החברה תמסור למבקש33 סעיף 5 סעיף ,את הנכס, רק כנגד כתב התחייבות שלפיו אם יוכח כי הוא אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם ימים מהמצאת דרישה לכך30 הנכס אינו בידיו עוד, בתוך .מאת החברה מוצע לתקן את הסעיף האמור ולהסמיך את השר לקבוע בתקנות כי במקרים מיוחדים ובתנאים שייקבעו על ידו, תוכל החברה לוותר על הדרישה כי בטרם השבת נכס ליורש תקבל ממנו כתב התחייבות כאמור, וזאת בין השאר במקרים שבהם חלק מהיורשים אינם משתפים פעולה עם )החברה (מה שמביא לפגיעה בכלל היורשים של אותו נכס .או במקרים של שווי נמוך של הנכס המיועד להשבה (ג) לחוק נקבע כי בתום שנתיים מיום34 בסעיף 6 סעיף הקמת החברה תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה לשם הנצחת הנספים בשואה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים כאמור למטרות סיוע לניצולי השואה. כמו כן נקבע בסעיף כי הסכום המיועד למטרות הנצחה כאמור לא יעלה על . משווי הנכסים שהועברו לחברה בכל שנה10% מאחר שמסת הנכסים שמועברת לניהולה של החברה בכל שנה הולך ופוחת, וכדי לבטא את החשיבות המיוחסת (ג) לחוק ולקבוע34 להנצחת השואה, מוצע לתקן את סעיף מהסכום שהקצתה10% כי החברה תעביר בכל שנה עד באותה השנה לכלל מטרות הסיוע, ובלבד שלא יפחת . מסכום זה, למטרות הנצחה כאמור5%–מ לחוק מגדיר תקופת עיכוב מימוש בת35 סעיף 7 סעיף , שבע שנים החל ביום העברת נכס לחברה שבה חל איסור לממש נכס של נספה השואה שאינו בגדר כספים. על פי דיווחי החברה, כיום היא מנהלת 160–נכסים שמימושם מעוכב כאמור, בשווי של יותר מ ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1167 נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא )2( תקופת עיכוב המימוש- בע"מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום ;שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר מביניהם תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת- נכס שהוא נייר ערך )3( תהליך האיתור המיוחד או בתום שנתיים מהיום שבו נמסר לניהולה של ".החברה, לפי המאוחר מביניהם 38 תיקון סעיף .8 "(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "אלא לתקופה מרבית של שנה38 בסעיף יבוא "אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא ,יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההשכרה, ההשאלה או הפעולה האחרת כאמור :תסתיים, לכל המאוחר, במועד המוקדם מבין אלה או22 חצי שנה לאחר המועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס לפי סעיף )1( ;26 לפי סעיף .שנה לפני תום תקופת פעילות החברה )2( 51 תיקון סעיף .9 (ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "אחד לפחות מבין חברי הדירקטוריון יהיה51 בסעיף , לחוק החברות240 מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה בסעיף ."1999-התשנ"ט מיליון שקלים חדשים, מרביתם נכסי נדל"ן שהעבירה הקרן הקיימת לישראל וחברת הבת שלה הימנותא בע"מ קק"ל) לרשות החברה. בשל העובדה שנכסים- (להלן , הרי שלפחות עד2007 אלה הועברו לחברה באמצע שנת לא יהיה ניתן לעשות בהם שימוש לצורכי2014 אמצע שנת סיוע לניצולים, שכידוע לא נותרו רבים מהם ומספרם הולך .ומתמעט עם הזמן מדיניות ניהול הנכסים של החברה נגזרת ממטרות העל שהציב החוק. מטרות אלה מכתיבות סטייה ממדיניות החובה- ניהול שמרנית, ולכך שני טעמים עיקריים: האחד ;לבצע פעולות יזומות, בהיקף רחב, לאיתור יורשי הנכס החובה לעשות שימוש בנכסים שלא נמצאו- השני .להם יורשים לצורכי סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך באופן טבעי מילוי המטרה השנייה תלוי במילוי המטרה .הראשונה באשר לקיצור תקופת עיכוב המימוש של הנכסים שהגיעו מקק"ל: קק"ל נקטה מדיניות פרסום של שמות .1998 בעלי הנכסים, בדומה לאפוטרופוס הכללי, מאז שנת שמות בעלי הנכסים שבניהולה ובניהול חברת הבת שלה .הימנותא, פורסמו באתר האינטרנט שלה ובבתי המשפט על כן מוצע לגבי נכסים כאמור להעמיד את תקופת עיכוב המימוש, שתכליתה מתן הזדמנות ליורשים לפנות לחברה לשם שחרור רכושם, על תקופה קצרה יותר מזו החלה .ביחס לכלל הנכסים באשר לקיצור תקופת עיכוב המימוש של נכסים שהם ניירות ערך: ככלל לניירות הערך אין משקל סנטימנטלי מיוחד והם היוו אפיק השקעה, וניתן להסתפק לגביהם בתקופת עיכוב מימוש של שנתיים. יובהר כי אין בתיקון זה כדי לגרוע מהצורך בבדיקה הפרטנית הנדרשת על פי לחוק, לרבות הבדיקה של המשמעות או הערך37 סעיף הרגשיים או הסמליים שעשויים להיות לניירות הערך, על .(ג) לחוק37 פי סעיף מוצע להאריך את התקופה המרבית להשכרת 8 סעיף 3 נכס המצוי בידי החברה, לתקופה של עד לחוק כיום, ובלבד38 שנים, במקום שנה כפי שקובע סעיף שחוזה השכירות יסתיים חצי שנה לאחר המועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס או שנה לפני תום .תקופת פעילות החברה, לפי המוקדם התיקון מבוקש נוכח טענת החברה שלפיה המגבלה ,הקיימת כיום על השכרת נכסים לתקופה מרבית של שנה ,מקשה מאוד על ההשכרה של הנכסים האלה. ישנם נכסים לרוב נכסים עסקיים, שקשה מאוד להשכירם לתקופה קצרה של שנה והאפשרות להשכירם לתקופה ארוכה ,יותר תקל על השכרתם ותגדיל את ההכנסה מהשכרתם וזאת לתועלת היורשים, ככל שיאותרו, או לטובת סיוע לניצולי השואה הנזקקים, ככל שהתמורה תועבר למטרה זו. המגבלה המוזכרת לעיל תמנע פגיעה ביורשים במקרה שיאותרו. יצוין כי ממילא גם במקרים שבהם מצליחה החברה לאתר יורשים, חולף זמן בין איתור היורש לבין המועד שבו הוא יכול לקבל את הנכס לידיו, ובתקופת ביניים זו יוכל היורש להחליט אם ברצונו להפסיק את .השכרת הנכס (ד) לחוק ולקבוע כי51 מוצע לתקן את סעיף 9 סעיף לפחות אחד מבין חברי הדירקטוריון של החברה יהיה מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית 1999- לחוק החברות התשנ"ט240 כמשמעותה בסעיף נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא )2( תקופת עיכוב המימוש- בע"מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום ;שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר מביניהם תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת- נכס שהוא נייר ערך )3( תהליך האיתור המיוחד או בתום שנתיים מהיום שבו נמסר לניהולה של ".החברה, לפי המאוחר מביניהם .8 "(א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה החל במילים "אלא לתקופה מרבית של שנה38 בסעיף יבוא "אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא ,יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההשכרה, ההשאלה או הפעולה האחרת כאמור :תסתיים, לכל המאוחר, במועד המוקדם מבין אלה 38 תיקון סעיף או22 חצי שנה לאחר המועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס לפי סעיף )1( ;26 לפי סעיף .שנה לפני תום תקופת פעילות החברה )2( .9 (ד) לחוק העיקרי, בסופו יבוא "אחד לפחות מבין חברי הדירקטוריון יהיה51 בסעיף , לחוק החברות240 מי שהוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית כמשמעותה בסעיף ."1999-התשנ"ט 51 תיקון סעיף ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1168 53 תיקון סעיף.10 : לחוק העיקרי, בסופו יבוא53 בסעיף החברה תפרסם את הדין וחשבון שהוגש לשרים כאמור בסעיף קטן (ב), באתר "(ג) ".האינטרנט שלה 54 תיקון סעיף.11 - (ב) לחוק העיקרי54 בסעיף :), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא1( בפסקה )1( - )על אף האמור בפסקת משנה (ב "(ג) אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת80 על- 2015 בשנת הכספים )1( , בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה2011 הפרשי- (להלן2011 בינואר1 המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד הידוע ביום ;)הצמדה אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת65 על- 2016 בשנת הכספים )2( ;, בצירוף הפרשי הצמדה2011 אחוזים מהתקציב השוטף50 על- ואילך2017 משנת הכספים )3( ;"., בצירוף הפרשי הצמדה2011 שאושר לשנת ), בסופה יבוא "ובשים לב לתפקידיה של החברה ולמשימות העומדות2( בפסקה )2( לפניה ביתרת תקופת פעילתה, במגמה להתאים את התקציב לפעילות הנדרשת לשם ."מימוש מטרות החברה דירקטור מומחה). התיקון המוצע נועד להחיל- (להלן על החברה תיקון דומה שהוחל לאחרונה על כלל החברות הממשלתיות. יובהר כי, במקרים שבהם נדרש למנות כמה דירקטורים לחברה, יהיה ניתן למנות את אותם דירקטורים שאינם בעלי מומחיות כאמור, אף אם הדירקטור המומחה טרם מונה, ובלבד שמינויים של הדירקטורים שאינם בעלי מומחיות כאמור לא תמנע את מינויו של הדירקטור .המומחה לשם הגברת השקיפות הציבורית בפעילותה 10 סעיף של החברה, מוצע לקבוע כי הדיווחים שהיא לחוק יפורסמו על ידה גם53 מגישה לשרים לפי סעיף .באתר האינטרנט שלה לחוק, החל מהשנה השנייה54 לפי סעיף 11 סעיף לפעילותה של החברה, תקציבה של החברה הוא נגזרת של שווי הנכסים שהיו בידה בסוף שנת התקציב הקודמת. כדי לעודד את החברה להגשים את מטרותיה השבת נכסים ליורשיהם ומימוש נכסים- הקבועות בחוק שיורשיהם לא אותרו ושימוש בתמורתם לסיוע לניצולי השואה ולהנצחת נספי השואה, מוצע לנתק את הזיקה ,בין שווי הנכסים שבידי החברה לבין תקציבה השנתי. כך מוצע לקבוע כי התקציב השוטף של החברה ייקבע ביחס , העומד על סך של2011 לתקציב השוטף שאושר לה לשנת מיליון שקלים חדשים, בצירוף הפרשי הצמדה למדד20–כ .המחירים לצרכן 2015 מוצע להחיל הסדר זה החל משנת הכספים ואילך. זאת מאחר שעל פי הערכות החברה, היא צפויה לסיים את עיקרם של הליכי איתור הנכסים והיורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים עד למועד זה ומאחר .שלמטרות אלה מוקצים מרבית משאביה כמו כן מוצע לקבוע כי החל מהמועד האמור תתחיל החברה בהיערכות להקטנת תקציבה השוטף במשך שלוש ,2017 שנים עוקבות, עד להפחתת תקציבה בשנת הכספים בצירוף הפרשי2011 בכמחצית מתקציבה השוטף לשנת .הצמדה למדד המחירים לצרכן נוסף על כך מוצע לקבוע כי באישור התקציב השנתי השוטף, ישימו לב חברי דירקטוריון החברה וחברי הוועדה הממנה, לתפקידיה של החברה והמשימות העומדות לפניה ביתרת תקופת פעולתה, כך שהתקציב יתאים לפעילות הנדרשת של החברה לשם מימוש מטרותיה על איתור הנכסים והיורשים והקדשה למטרות- פי החוק .סיוע והנצחה ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1169 הוספת סעיפים ד68 א עד68 .12 : לחוק העיקרי יבוא68 אחרי סעיף "שניים שמתו כאחד.א68 , מתו שניים או יותר ולא68 בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעיזבונו של כל אחד :מהם לפי כללים אלה ודאי ותובע אחר היה-היה אחד התובעים יורש )1( ;ודאי-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-יורש ספק, עדיף התובע שהוא-היו שני התובעים יורשי )2( ;בן–זוגו או קרובו של המוריש שאת עיזבונו מחלקים בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק )3( העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על .פי דין - בסעיף זה (ב) מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר- "ודאי-"יורש ;מת תחילה מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת- "ספק-"יורש .תחילה הגבלת זכות הורי המוריש.ב68 , לעניין מתן צו ירושה לגבי נכס של68 על אף הוראות סעיף בתוספת השנייה לפקודת6 נספה השואה, יקראו את סעיף הירושה, בלא המילים "ואולם אם הניח המוריש בנים או בני בנים, והוריו או אחד מהם עודם בחיים, נותנים להם או לאחד ."מהם שישית מן הירושה 16– ו12 סעיפים א המוצע68 לסעיף לצורך הבהרת כללי הירושה החלים לגבי נכס של נספה השואה, בהעדר מידע על אודות מועדי הפטירה של החוליות שונות בשרשרת הירושה, מוצע להחיל את כללי הירושה בסוגיית "שניים שמתו כאחד" הקבועים ,) חוק הירושה- (להלן1965-בחוק הירושה, התשכ"ה הגם שככלל הדין המהותי החל על ירושתם של נספי השואה הוא פקודת הירושה. יצוין כי הכללים שנקבעו בחוק הירושה בסוגיה זו אימצו את עמדת המשפט העברי ,)על בסיס הרעיון הנזכר בתלמוד (יבמות, דף ל"ח ע"א שלפיו "אין ספק מוציא מידי ודאי". יתר על כן, עוד בטרם עיגונם של כללים אלה בחוק הירושה הם הוחלו בפסיקת ,בית המשפט במקרים שחלה עליהם פקודת הירושה (כך ,' בורשטיין נ' יודלביץ (פ"ד, כרך ה147/49 למשל, בע"א קריסטל147/48 ), וכן בתיק ירושה1951 התשי״א/התשי״ב ,'נ' ליבוביץ בבית המשפט המחוזי בת"א (פס"מ, כרך ב .)14 ', עמ1950 התש"י/התש"יא ,לעניין הביטוי "קרובי המוריש" המופיע בסעיף זה הכוונה היא לקרובים המנויים בתוספת השנייה לפקודת הירושה, דהיינו: ילדי המוריש וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם. הגדרה )2(10 זו זהה למעשה להגדרה "קרוב" המופיעה בסעיף .לחוק הירושה ב המוצע68 לסעיף מוצע, ביחס לנכס של נספה השואה, לוותר על בתוספת השנייה לפקודת6 הדרישה הקבועה בסעיף להותיר שישית מן הזכויות בנכס לטובת הורי- הירושה המוריש, בהעדר מידע על מועד פטירתם, אם קיים לגביו יורש שהוא צאצא של נספה השואה. הוראה זו מתבקשת נוכח נסיבות השואה וחלוף הזמן הרב אשר יוצרים קושי משמעותי ביותר בהוכחת נסיבות ומועדי פטירתם של הורי המוריש, כאשר התוצאה במקרים אלה היא שנכדיו וניניו של נספה השואה בעל הנכס אינם זכאים לעיזבון במלואו, בעוד השישית המיועדת לכאורה להורי המוריש לא תועבר ליורשים אלה. זאת בעוד שהדעת נותנת כי לפחות ברובם של המקרים, בהעדר מידע אחר, הוריהם של מי שנספו בשואה לא שרדו אחריהם. בהתאם להוראת להצעת החוק, הוראת סעיף16 התחולה הקבועה בסעיף ב תחול על צווי ירושה שיוצאו מיום תחילתו של התיקון68 .המוצע ואילך .12 : לחוק העיקרי יבוא68 אחרי סעיף הוספת סעיפים ד68 א עד68 "שניים שמתו כאחד.א68 , מתו שניים או יותר ולא68 בלי לגרוע מהוראות סעיף (א) נקבע מי מהם מת תחילה, יהיו הזכויות בעיזבונו של כל אחד :מהם לפי כללים אלה ודאי ותובע אחר היה-היה אחד התובעים יורש )1( ;ודאי-ספק, עדיף התובע שהוא יורש-יורש ספק, עדיף התובע שהוא-היו שני התובעים יורשי )2( ;בן–זוגו או קרובו של המוריש שאת עיזבונו מחלקים בין התובעים אחדים באותה דרגת עדיפות יחולק )3( העיזבון, באין צוואה, לפי כללי החלוקה שבירושה על .פי דין - בסעיף זה (ב) מי שהיה יורש בין אם האחד ובין אם האחר- "ודאי-"יורש ;מת תחילה מי שהיה יורש רק אם אחד מהם מת- "ספק-"יורש .תחילה הגבלת זכות הורי המוריש.ב68 , לעניין מתן צו ירושה לגבי נכס של68 על אף הוראות סעיף בתוספת השנייה לפקודת6 נספה השואה, יקראו את סעיף הירושה, בלא המילים "ואולם אם הניח המוריש בנים או בני בנים, והוריו או אחד מהם עודם בחיים, נותנים להם או לאחד ."מהם שישית מן הירושה ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1170 הוראות לעניין הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה .ג68 על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של ,נספה השואה לפי חוק זה, יחולו ההוראות לפי חוק הירושה חוק הירושה), בשינויים המחויבים- (להלן3‏1965-התשכ"ה :ובשינויים אלה, ככל שאין הוראה אחרת בעניין לפי חוק זה א(א) לחוק הירושה, בקשה67 על אף האמור בסעיף )1( לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, לא תועבר לבית המשפט גם ) שבאותו7( ) או4( ,)3( אם התקיימו הנסיבות כאמור בפסקאות )4( ) או3( סעיף, ואולם אם התקיימו הנסיבות שבפסקאות שבאותו סעיף ומבקש הצו ביקש כי הדיון בבקשה יועבר לבית תועבר הבקשה לבית המשפט; אין בהוראות פסקה- המשפט .) שבסעיף האמור8( זו כדי לגרוע מהוראות פסקה בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של )2( ;נספה השואה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב השר רשאי, בצו, לקבוע כי בקשות כאמור יוגשו לרשם במחוז מחוז בהתאם לאזורי פעולתם- "אחר; לעניין זה, "מחוז של הרשמים לענייני ירושה שקבע שר המשפטים לפי סעיף .א(ד) לחוק הירושה65 הודעת החברה על ממצאים והגשת מסמכים .ד68 הוגש מסמך שנערך או שהוצא במקום שמחוץ לשטח (א) שחל עליו המשפט של מדינת ישראל, במסגרת הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, והודיעה החברה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, כי המסמך אותר ואומת על ידה או על ידי מי מטעמה, יראו את המסמך כאילו התקיימו לגביו ,] לפקודת הראיות [נוסח חדש30 התנאים המנויים בסעיף .4‏1971-התשל"א ג המוצע68 לסעיף מוצע לקבוע כי על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי החוק, יחולו ההוראות השונות שנקבעו לפי חוק הירושה, בשינויים המחויבים, ככל שלא נקבעה הוראה אחרת בעניין לפי .חוק זה כמו כן, לצורך הקלה על יורשי הנספים באמצעות ,ייעול הליך מתן צווי ירושה לגבי נכס של נספה השואה ולשם חיזוק המומחיות בתחום רגיש זה, מוצע לרכז את ההליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכסים אלה בידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב, ולוותר על הדרישה להעברת הדיון לבית המשפט גם במקרים שברגיל מקרים שבהם האפוטרופוס- מועברים לטיפולו, ובכלל זה הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר, מקרים שבהם היועץ המשפטי לממשלה ראה לנכון להצטרף להליך (למעט אם מגיש הבקשה לצו ביקש שהדיון יעבור לבית המשפט), וכן מקרים שבהם חל דין זר על הירושה (זאת לחוק). יצוין כי אין בהוראות אלה68 לאור הוראת סעיף כדי לגרוע מסמכותו של הרשם לענייני ירושה להעברת הדיון לבית המשפט במקרים המתאימים מכוח סמכותו .) לחוק הירושה8()א(א67 הכללית הקבועה בסעיף ד המוצע68 לסעיף במסגרת ההקלות לטובת היורשים במסגרת ניהול הליך מתן צו ירושה לגבי נכס של נספה השואה כהגדרתו בחוק, מוצע לוותר על הדרישה לאימות קונסולרי או קבלת לפקודת הראיות [נוסח30 אישור אחר בהתאם לסעיף , לגבי מסמך שנערך או שהוצא מחוץ1971-חדש], התשל"א לשטח שחל עליו המשפט של מדינת ישראל, ולהסתפק תחתיו בהודעת החברה כי המסמך אותר ואומת על ידה .או על ידי מי מטעמה עוד מוצע להקנות מעמד של ראיה לכאורה לממצאי ,החברה, בכל הנוגע להרכב משפחתו של נספה השואה .63 'ס"ח התשכ"ה, עמ 3 .421 ', עמ18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 4 ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1171 )(ב בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה )1( לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, תהיה החברה ,רשאית להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לפי העניין, לאחר שערכה את הפעולות לאיתור ובתוספת25 עד17 יורשי הנספה המפורטות בסעיפים הרביעית, הודעה בכתב על ממצאיה בכל הנוגע להרכב ,המשפחה של הנספה מקרבת דם ומקרבת חיתון המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה, או כל מידע אחר בקשר לאותם עניינים שאותר על ידי החברה או שהחברה מצאה כי לא ניתן לאתרו (להלן .) הודעה על ממצאים- ההודעה על הממצאים תפרט את הפעולות )2( שנעשו ואת הממצאים שאליהם הגיעה החברה; השר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן הגשת ההודעה ודרך .פירוט הממצאים האמורים בה הוגשה הודעה על ממצאים יראו אותה כראיה )3( .לכאורה לנכונותם של הממצאים המפורטים בה ), תהיה החברה1( על אף האמור בפסקה )4( רשאית להימנע מבדיקה באחד או יותר מן המאגרים לתוספת הרביעית, ובלבד8 עד5 המפורטים בפרטים שתציין בהודעה על הממצאים כי על פי הממצאים שנאספו על ידה, אין בבדיקה כאמור כדי לתרום להליך איתור הממצאים או שאין הצדקה לבדיקה כאמור ,מנימוקים מיוחדים אחרים שתפרט בהודעה, ובכלל זה בהתחשב בעלויות קבלת המידע, שוויו של הנכס וגילו .של המבקש ".השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית )5( 74 תיקון סעיף.13 : לחוק העיקרי, בסופו יבוא74 בסעיף לרבות מקרקעין שהחברה רשומה- ""(ד) לעניין סעיף זה, "נכס של נספה השואה בפנקסי המקרקעין כבעליהם, ובלבד שנרשמה כאמור לפני יום י"א בתמוז התשע"ב ".)2012 ביולי1( .מועדי הפטירות של בני משפחתו וסדרם וכיוצא באלה נוכח החשיבות שבקיום בדיקה מקיפה וקפדנית עובר למסירתה של הודעת החברה על ממצאיה כאמור, מוצע ,לקבוע כי בטרם תימסר ההודעה, יהיה על החברה לבצע עד17 נוסף על פעולות האיתור המוטלות עליה בסעיפים לחוק, גם בדיקה במאגרי מידע המפורטים בתוספת25 הרביעית המוצעת וכן פעולות איתור נוספות כפי שיקבע .) להצעת החוק15 השר (ר' להלן דברי ההסבר לסעיף הוראות אלה נסמכות על המומחיות שצברה החברה במשך שנות פעילותה בנושא איתור מידע, מסמכים וממצאים אחרים בנוגע לנכסים שבניהולה ובנוגע לנספי .השואה שהיו בעלי אותם נכסים ובני משפחותיהם במהלך שנות קיומה של החברה הוברר כי כמה 13 סעיף נכסי מקרקעין הועברו בפועל לבעלותה של החברה, במקום העברתם לניהול החברה ורישום הערה על כך בלבד לפי דרישות החוק. כדי לוודא כי העברת זכויות ליורשים בנכסי מקרקעין שנרשמו כאמור על שם החברה בפנקסי המקרקעין, לא תגרור עמה חיוב במס או דרישה להמצאת אישורי מסים, מוצע לקבוע כי לצורך הוראות הפטור ממיסוי יראו כנכס של נספה השואה גם )(ב בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה )1( לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, תהיה החברה ,רשאית להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט לפי העניין, לאחר שערכה את הפעולות לאיתור ובתוספת25 עד17 יורשי הנספה המפורטות בסעיפים הרביעית, הודעה בכתב על ממצאיה בכל הנוגע להרכב ,המשפחה של הנספה מקרבת דם ומקרבת חיתון המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה, או כל מידע אחר בקשר לאותם עניינים שאותר על ידי החברה או שהחברה מצאה כי לא ניתן לאתרו (להלן .) הודעה על ממצאים- ההודעה על הממצאים תפרט את הפעולות )2( שנעשו ואת הממצאים שאליהם הגיעה החברה; השר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן הגשת ההודעה ודרך .פירוט הממצאים האמורים בה הוגשה הודעה על ממצאים יראו אותה כראיה )3( .לכאורה לנכונותם של הממצאים המפורטים בה ), תהיה החברה1( על אף האמור בפסקה )4( רשאית להימנע מבדיקה באחד או יותר מן המאגרים לתוספת הרביעית, ובלבד8 עד5 המפורטים בפרטים שתציין בהודעה על הממצאים כי על פי הממצאים שנאספו על ידה, אין בבדיקה כאמור כדי לתרום להליך איתור הממצאים או שאין הצדקה לבדיקה כאמור ,מנימוקים מיוחדים אחרים שתפרט בהודעה, ובכלל זה בהתחשב בעלויות קבלת המידע, שוויו של הנכס וגילו .של המבקש ".השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית )5( .13 : לחוק העיקרי, בסופו יבוא74 בסעיף74 תיקון סעיף לרבות מקרקעין שהחברה רשומה- ""(ד) לעניין סעיף זה, "נכס של נספה השואה בפנקסי המקרקעין כבעליהם, ובלבד שנרשמה כאמור לפני יום י"א בתמוז התשע"ב ".)2012 ביולי1( ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1172 תיקון התוספת השלישית .14 א עד33" " יבוא36 א עד33" , ברישה, במקום1 בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בפרט ."36 ,35 ,)), (ב) ו–(ג1(א), (א34 ,ד33 הוספת תוספת רביעית.15 :אחרי התוספת השלישית לחוק העיקרי יבוא "תוספת רביעית ))ד(ב68 (סעיף רשימת פעולות לאיתור יורשים ;בדיקה במאגר המידע של יד ושם .1 ;בדיקה במאגר המידע של בית התפוצות .2 פנייה לרשויות המדינה אשר עשוי להיות להן מידע שיכול לסייע באיתורם של .3 ;בעלי הזכויות בנכס ;www.jewishgen.org בדיקה באתר לגנאולוגיה יהודית .4 ;www.ancestry.com בדיקה באתר למחקר גנאולוגי כללי .5 ;www.ushmm.org בדיקה במאגר מוזיאון השואה בוושינגטון .6 ,)ITS-AROLSEN( בדיקה במאגר המידע של שירות האיתור הבין–לאומי .7 ;בגרמניה .בדיקה בארכיון מרשם האוכלוסין של עיר המוצא של בעל הזכויות בנכס .8 ".פעולות נוספות שקבע השר .9 נכס מקרקעין שנרשם בבעלות החברה לפני יום י"א בתמוז .)2012 ביולי1( התשע"ב (א) לחוק קובע כי על החברה יחולו65 סעיף 14 סעיף ,הוראות סעיפים מחוק החברות הממשלתיות ,) חוק החברות הממשלתיות- (להלן1975-התשל"ה ,(ב) לחוק65 שנקבעו בתוספת השלישית. בהתאם לסעיף תיקונים בחוק החברות הממשלתיות שתוקנו לאחר יום ,תחילתו של החוק, לא יוחלו על החברה באופן אוטומטי ושר המשפטים מוסמך להחילם על החברה, בצו, באישור .ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק באופן )1(א34 שיקבע במפורש כי על החברה יחולו הוראות סעיף לחוק החברות הממשלתיות, שתוקן לאחר מועד תחילתו ) לחוק החברות הממשלתיות קובע1(א34 של החוק. סעיף :כדלקמן יושב ראש הדירקטוריון חייב להגיש לשרים .  (א) 34" - ולרשות )  הצעת התקציב והתכניות האמורים1( ) וטיוטת הדו"חות האמורים2()(א32 בסעיף חודש ימים לפני המועד לדיון- )(א33 בסעיף בהן, זולת אם קבעו השרים, לאחר התייעצות עם ;הרשות, תקופה קצרה יותר לעניין זה ...)2( ...)3( )  הרשות רשאית להורות, לגבי חברה ממשלתית1(א מסוימת או סוגים של חברות ממשלתיות, בדבר המועדים שבהם יוגשו המסמכים האמורים בסעיף קטן ) לאישור הדירקטוריון של החברה הממשלתית1()(א והמועד האחרון לאישורם של מסמכים כאמור בידי ".הדירקטוריון מוצע להוסיף לחוק תוספת רביעית ולקבוע בה 15 סעיף רשימת פעולות שעל החברה לבצע, ובכלל זה רשימת מאגרי מידע שעליה לבדוק, בטרם מתן הודעתה המפורטת על ממצאיה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, במסגרת הליך למתן צו ירושה או .צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי החוק ד המוצע, להודעת החברה על68 כאמור לעיל ביחס לסעיף ממצאיה יינתן מעמד של ראיה לכאורה, ועל כן החשיבות שבקיום בדיקה מקיפה וקפדנית עובר להמצאתה. רשימת הפעולות המנויות בתוספת מהווה נדבך אחד מתוך כלל הפעולות שעל החברה לבצע לפי החוק לצורך איתור יורשי נספה השואה וכל מידע רלוונטי בעניין, ואין בביצוען כדי לייתר כל פעולה נוספת אחרת שיכולה לסייע בכך במקרה .קונקרטי ד ב ר י ה ס ב ר 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה 1173 תחולה .16 לחוק זה, יחולו לגבי צו ירושה שניתן11 ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף68 הוראות סעיף .ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו הוראת מעבר .17 לחוק זה, החברה תתחיל2 (ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף17 על אף האמור בסעיף לחוק העיקרי, לגבי נכסים שהועברו אליה לפני17 בעריכת חקירות כאמור בסעיף :תחילתו של חוק זה, לפי המפורט להלן ; בתוך חצי שנה מיום התחילה- לגבי נכסי מקרקעין )1( - לגבי נכסים שאינם נכסי מקרקעין )2( שקלים חדשים או אם בידי החברה מידע200,000 אם שווי הנכס עולה על (א) 200,000 שלפיו כמה נכסים שייכים לאותם בעלים ושוויים המצטבר עולה על ; בתוך שנה מיום התחילה- שקלים חדשים שקלים חדשים200,000– שקלים חדשים ל30,000 אם שווי הנכס הוא בין (ב) או אם בידי החברה מידע ולפיו כמה נכסים שייכים לאותם הבעלים ושוויים שנה וחצי- שקלים חדשים200,000– שקלים חדשים ל30,000 המצטבר הוא בין ;מיום התחילה בתוך שנתיים וחצי מיום- שקלים חדשים30,000–אם שווי הנכס נמוך מ (ג) .התחילה .16 לחוק זה, יחולו לגבי צו ירושה שניתן11 ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף68 הוראות סעיף .ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו תחולה .17 לחוק זה, החברה תתחיל2 (ב) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף17 על אף האמור בסעיף לחוק העיקרי, לגבי נכסים שהועברו אליה לפני17 בעריכת חקירות כאמור בסעיף :תחילתו של חוק זה, לפי המפורט להלן הוראת מעבר ; בתוך חצי שנה מיום התחילה- לגבי נכסי מקרקעין )1( - לגבי נכסים שאינם נכסי מקרקעין )2( שקלים חדשים או אם בידי החברה מידע200,000 אם שווי הנכס עולה על (א) 200,000 שלפיו כמה נכסים שייכים לאותם בעלים ושוויים המצטבר עולה על ; בתוך שנה מיום התחילה- שקלים חדשים שקלים חדשים200,000– שקלים חדשים ל30,000 אם שווי הנכס הוא בין (ב) או אם בידי החברה מידע ולפיו כמה נכסים שייכים לאותם הבעלים ושוויים שנה וחצי- שקלים חדשים200,000– שקלים חדשים ל30,000 המצטבר הוא בין ;מיום התחילה בתוך שנתיים וחצי מיום- שקלים חדשים30,000–אם שווי הנכס נמוך מ (ג) .התחילה 9.7.2012 ,, י"ט בתמוז התשע"ב707 - הצעות חוק הממשלה    סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתיISSN 0334-3030     שקלים חדשים4.86 המחיר