הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת שי חרמש פ/4475/18 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת בקצונה הימית של ישראל), התשע"ב–2012 תיקון לוח ח' 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951, בלוח ח', בסופו יבוא: "(ח) בתקופת העבודה המעשית כצוער על פי הגדרתו בתקנה 1 לתקנות הספנות (ימאים) (הכשרת צוערים), התשנ"ח–19982". דברי הסבר מדינת ישראל היא מדינה מבודדת, המוקפת ים בחלק ניכר מגבולותיה הפתוחים. 98% מהיבוא והיצוא למדינת ישראל נעשה באוניות. הכנסת וממשלת ישראל הכירו זה מכבר בחשיבות הקצונה הימית, מבחינה אסטרטגית, כלכלית וטקטית, והן לכלכלת ישראל והן לשמירה על ביטחונה במצב הדברים המורכב של קיומה במזרח התיכון. בהתבסס על ניסיון העבר, בזמן מתיחות ביטחונית נמנעות אוניות זרות מלפקוד את נמלי ישראל, ויתכן מצב בעייתי במיוחד במקרה של מתיחות מתמשכת, למעשה ללא אוניות ישראליות עם קצינים ישראלים, לא תהיה אפשרות להבטיח יבוא ויצוא, ובכללם מוצרי דלק ופחם. בנוסף, תגליות הגז לחופי מדינת ישראל ייצרו בעתיד מחסור חמור באנשים מקצועיים, שכן לצורך הטענה וייצור הגז, או ליצור פיקוח או מתן שירות למתקנים הקיימים, יש צורך במאות עובדים בעלי כישורים ימיים. מטעמים אלה, נחקקו הוראות החוק המחייבות העסקת קצינים ישראלים באנייה בבעלות או בשליטה של תאגיד, או אזרח ישראלי. בדומה, במספר החלטות שהתקבלו קבעה גם ממשלת ישראל שיש צורך להבטיח קיומה של ספנות באמצעות קצינים ישראלים (לדוגמה, החלטת ממשלה 4797). בנוסף, לצורך הבטחת קיומה של ספנות ישראלית, מדינת ישראל מעניקה מידי שנה סובסידיות לחברות המעסיקות קצינים ישראלים. כך גם קיבלו שיקולים לאומיים וציבוריים אלה ביטוי במניית זהב של המדינה, המהווה חלק מהתקנון של חברת צים. בניגוד לעבר שאז הכשרת קצינים לקראת הסמכתם בצי הסוחר הישראלי התבצעה במסגרת בתי ספר ימיים, וטרם הגיוס לצבא, מזה כ-15 שנה בתי ספר ימיים חדלו מלהכשיר תלמידים לצורך הסמכתם כקצינים, ומאז המכון להכשרה ימית הוא המקום היחיד שבו מתבצע מסלול ההכשרה. ההכשרה במכון מתבצעת לגבי אזרחים לאחר שירות צבאי וכאלה שעומדים בתנאי סף שנקבעו, והיא כוללת חלק עיוני וחלק מעשי, בעבודה בים. ב-10 השנים האחרונות קיים מחסור גדול של קצינים ישראלים באוניות, ובמערכות החופיות בתפקידים שבהם דרגות ימיות הן תנאי סף, כגון: עובדי מחלקת ים ובכללם נתבים, מפקחים במשרד התחבורה, עובדים מקצועיים בחברות ספנות, עובדים במערכת האכיפה של זיהומי ים, מפקחים ימיים ומנהלי תפעול בחברות ספנות. מידי שנה יוצאים עשרות מכרזים לאיוש משרות חופיות המצריכות תעודת הסמכה של קצין ימי. אחת הסיבות למחסור בקצינים ישראלים נובע מהקושי לגייס מצטרפים חדשים. כתוצאה מכך מספר הקצינים המאיישים אוניות ישראליות מהווה כ-30% מהתקנים הקיימים, ולכן לעיתים קרובות ניתן פטור מהעסקת ישראלים בשל היעדר מספיק קצינים, באוניות רבות מחצית ואף יותר מהקצינים אינם ישראלים. מחסור בקצינים ישראלים יוצר במקרים רבים קושי רב לגייס עובדים למערכות החופיות. במידה שהמגמה הזו תימשך, יצטרכו לגייס בעתיד עובדים מחו"ל, גם למערכות החופיות, כגון לתפקידי נתבים, קציני גוררות וקציני מכונות. על בסיס האמור שעיקרו מספר החלטות ממשלה בעניין הצורך להבטיח תשתית של ספנות באמצעות קצינים ישראלים, והעובדה שכיום יש מחסור גדול, וצפוי שהמחסור ילך ויגדל עד כדי הפקרת התשתיות בידי לא ישראלים, יש צורך לפעול בדחיפות כדי לעודד הכשרת קצינים ישראלים. מוצע בזאת, להכיר בחלקים המעשיים של מסלול ההכשרה הימית כעבודה מועדפת. מיסוד מסלול ההכשרה המעשית של הקצונה הימית כעבודה מועדפת יגדיל את מספר המצטרפים למסלול הכשרה, ביחס למצב כיום, ויבטיח עבודה ברמת השתכרות ראויה לכל מי שיסיים את מסלול ההכשרה. בכך תהיה תרומה משמעותית לקצונה הימית של ישראל ולשיקולים הלאומיים והציבוריים האמורים לעיל. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בתמוז התשע"ב – 16.7.12