הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת פניה קירשנבאום
פ/4525/18
הצעת חוק דיור בר השגה, התשע"ב–2012
הגדרות
1.
בחוק זה –
"דיור בר השגה" – אחד מאלה:
(1) יחידת דיור למגורים, המיועדת למכירה או להשכרה, אשר במחירה מובאים בחשבון צרכים חברתיים ומצבו הכלכלי של הקונה או השוכר;
(2) דירה לפי חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשמ"ט–19981;
(3) דירה שמשרד הבינוי והשיכון, המשרד לקליטת העלייה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד הביטחון או כל משרד ממשלתי אחר, ייעד אותה לצורך דיור ציבורי או המשמשת לצורך דיור ציבורי;
(4) דירה שהיא בבעלות או בחכירה לדורות של המדינה או של חברה לדיור ציבורי;
"משרה מלאה" – כמשמעותה בחוק שכר מינימום, התשמ"ז–19872;
"השר" – שר הבינוי והשיכון.
זכאות לדיור בר השגה
2.
(א) אדם לא יהיה זכאי לדיור בר השגה, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) עבד 18 חודשים לפחות במהלך בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לזכאות לדיור בר השגה, בהיקף משרה של 75% ממשרה מלאה לפחות, או עבד, הוא ובן זוגו, במצטבר, בתקופה כאמור, בהיקף משרה של 125% ממשרה מלאה לפחות;
(2) שירת בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19863, או התנדב בשירות לאומי כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19954.
(ב) השר רשאי לקבוע בתקנות אמות מידה נוספות לזכאות לדיור בר השגה, ובכלל זה משלח יד, הרכב משפחה ואזור מגורים.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מתן עדיפות לזכאות לדיור בר השגה, ובכלל זה לעניין מתן עדיפות לאדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–19585, או במוסד ללימוד על-תיכוני, לאדם שבידו תעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י–19506, ולמשפחה חד-הורית כמשמעותה בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב–19927.
ביצוע ותקנות
3.
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תקנות לביצועו.
תחילה ותקנות ראשונות
4.
(א) תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
(ב) תקנות ראשונות לפי סעיף 3 יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת עד ליום התחילה.
דברי הסבר
שוק הנדל"ן הוא מן הגואים והפרועים ביותר מבין השווקים הכלכליים בישראל, ועם זאת הוא הבסיסי והמהותי ביותר עבור תושבי ישראל, מפני שהוא מספק את קורת הגג עבור כל משפחה. שוק הנדל"ן הוא גם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המצב החברתי והכלכלי העתידי של אדם. מקום מגוריו של אדם יכול לחרוץ את גורלו בשורה של מאפיינים חברתיים נוספים. למשפחה ענייה יש סיכוי טוב יותר להעניק לילדיה עתיד טוב יותר כאשר היא מגדלת אותו בשכונה מעורבת, ולא בשכונת עוני.
מסקנות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי קבעו כי קיים צורך בישראל בבניית דיור בר השגה. כמו כן, משרד השיכון מקיים מעת לעת מכרזים להקצאת דירות במסלול "מחיר למשתכן", אשר מסייעים למשפחות מעוטות יכולת לרכוש דירה במחיר מוזל.
על פי נתוני משרד השיכון, זוכי המכרזים של השנים האחרונות היו בעיקר זוגות הנשואים זמן רב, אשר להם מספר גדול של ילדים. קריטריונים של כושר השתכרות או של שירות צבאי מעולם לא נבחנו כקריטריון לזכאות וכפועל יוצא מכך, האוכלוסייה העובדת בישראל, אשר נושאת על כתפיה את העול הכלכלי של תשלום המיסים והשירות הצבאי, הודרה עד היום מזכאות לדיור בר השגה. כך, נידונו זוגות צעירים, המשלמים מיסים ומשרתים בצה"ל, למאבק כלכלי מתמשך, ללא אפשרות לקבל סיוע מהמדינה לרכישת דירה, בעוד אוכלוסיות אחרות, שאינן אוכלוסיות עובדות ומשרתות, נהנו מהטבות אלו.
לפיכך מוצע לקבוע כי בכל הנוגע לדיור בר השגה, השתתפות במעגל העבודה בשנים שקדמו להגשת הבקשה לדיור מוגן וכן שירות צבאי יהוו תנאי סף לזכאות לדיור ציבורי או לדיור הממומן חלקית או במלואו על ידי המדינה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשע"ב – 23.7.12