הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת נחמן שי
דניאל בן-סימון
מירי רגב
יוליה שמאלוב-ברקוביץ
יואל חסון
עינת וילף
פ/4542/18
הצעת חוק מטה ההסברה הלאומי, התשע"ב–2012
מטה ההסברה הלאומי
1.
(א) לממשלה יהיה מטה הסברה לאומי שיפעל במשרד ראש הממשלה.
(ב) מטה ההסברה הלאומי יתאם וינחה את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל כדי להציג מדיניות הסברה אמינה, אחידה ועקבית.
יחידת סמך
2.
(א) מטה ההסברה הלאומי יהיה יחידת סמך במשרד ראש הממשלה.
(ב) על אף האמור בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–19591 (בחוק זה – חוק שירות המדינה (מינויים)), רשאי ראש הממשלה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ועם נציב שירות המדינה, לקבוע בתקנות או בכללים הוראות אחרות מאלה החלות בשירות המדינה, לעניין ארגון וניהול כוח אדם במטה לביטחון לאומי, והכל בכפוף להוראות חוק יסודות התקציב, ולהוראות חוק התקציב השנתי; נקבעו הוראות כאמור בכללים, יובאו לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
מבנה מטה ההסברה הלאומי
3.
המבנה הארגוני ותנאי ההעסקה של עובדי מטה ההסברה יסוכמו בין משרד ראש הממשלה לנציבות שירות המדינה.
ראש מטה ההסברה הלאומי
4.
(א) ראש מטה ההסברה הלאומי ימונה בידי ראש הממשלה באישור הממשלה; על המינוי האמור לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים).
(ב) כשיר לכהן כראש מטה ההסברה הלאומי מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי בשבע השנים שקדמו למינויו ותושב ישראל, ואינו בעל אזרחות נוספת שאינה ישראלית;
(2) הוא בעל מומחיות, רקע וניסיון בתחומי ההסברה והתקשורת אשר לו אוריינטציה לתחום המדיני-ביטחוני;
(3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כראש מטה ההסברה הלאומי;
(4) לא תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש כראש מטה ההסברה הלאומי.
(ג) ראש מטה ההסברה הלאומי יהיה כפוף ישירות לראש הממשלה או מי שיוסמך על ידו.
(ד) ראש מטה ההסברה הלאומי לא ישמש כיועץ התקשורת או דוברו של ראש הממשלה או משרד ראש הממשלה.
(ה) ראש המטה יהא בדרג מנהל כללי של משרד ממשלתי ותנאי שירותו יהיו כתנאי שירותו של מנהל כללי משרד הממשלתי.
הפסקת כהונה של ראש מטה ההסברה הלאומי
5.
כהונתו של ראש מטה ההסברה הלאומי תפקע באחת מאלה:
(1) הוא הודיע לממשלה בכתב על סיום כהונתו;
(2) הממשלה החליטה, על פי המלצת ראש הממשלה, כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(3) ראש הממשלה הודיע לראש מטה ההסברה הלאומי כי החליט לבטל את מינויו; הודעה כאמור תימסר לממשלה;
(4) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש כראש מטה ההסברה הלאומי.
זימון ראש מטה ההסבר הלאומי לישיבות
6.
ראש מטה ההסברה הלאומי יוזמן, דרך קבע, לכל ישיבה של הממשלה, של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי ושל ועדת שרים אחרת או הרכב שרים אחר בעניינים ביטחוניים-מדיניים או בעלי השלכות בתחום ההסברה.
פורום ההסברה הלאומי
7.
(א) למטה ההסברה הלאומי יהיה פורום הסברה לאומי בתחום המדיני-ביטחוני ואלה חבריו:
(1) ראש מטה ההסברה הלאומי, והוא יהיה ראש הפורום;
(2) סגן ראש מטה ההסברה;
(3) המשנה למנהל הכללי להסברה ותקשורת במשרד החוץ;
(4) יועץ התקשורת ודוברו של ראש הממשלה;
(5) יועץ התקשורת ודוברו של שר החוץ;
(6) יועץ התקשורת ודוברו של שר הביטחון;
(7) יועץ התקשורת ודוברו של השר לביטחון הפנים;
(8) דובר צה"ל;
(9) דובר משטרת ישראל;
(10) נציג שירות הביטחון הכללי אשר יוזמן לפי העניין.
(ב) ראש הפורום רשאי לזמן לישיבות הפורום גורמים ממשלתיים נוספים שישתתפו בהן כמשקיפים.
תפקידי פורום ההסברה הלאומי
8.
אלה תפקידי פורום ההסברה הלאומי:
(1) לקבוע את מדיניות ההסברה של מדינת ישראל בהתאם להחלטות ראש הממשלה והממשלה;
(2) לקבוע עמדות, מסרים ותגובות שעל פיהם יפעלו כלל גורמי ההסברה והדוברים הרשמיים של מדינת ישראל בארץ ובעולם;
(3) לקבוע תכניות עבודה יזומות ושוטפות בתחומי הסברה, בין היתר קיום תדריכים קבועים לכתבים וכתיבה והפצה של חומרי הסברה;
(4) לקדם יצירת תכניות הסברה נקודתיות בנושאים שונים, שיגובשו על ידי גורמי ההסברה, בהתאם להערכות המצב שלפיהן עולה כי נושא מסוים ראוי להסברה נקודתית.
פורום הסברה לאומי בעת חירום
9.
(א) בעת חירום יתווספו לפורום ההסברה הלאומי נציגים נוספים וסמכויותיו יורחבו כאמור בסעיפים 10 ו-11.
(ב) בחוק זה, "עת חירום" – אירוע אסון המוני כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–19712, מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–19513, או בהחלטת ראש הממשלה באישור הממשלה כי מתקיימות נסיבות ביטחוניות מיוחדות.
הרכב פורום הסברה לאומי בעת חירום
10.
(א) פורום ההסברה הלאומי בעת חירום יכלול, מלבד חברי פורום ההסברה הלאומי, את ראשי גופי ההסברה של משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה, משרד התשתיות הלאומיות, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים ומשרד האוצר.
(ב) ראש מטה ההסברה הלאומי רשאי למנות נציגים נוספים לפורום ההסברה הלאומי בעת חירום והכל בשים לב לאופיו וסוגו של האירוע שעמו מתמודדים.
תפקיד פורום הסברה לאומי בעת חירום
11.
אלה תפקידי פורום ההסברה הלאומי בעת חירום:
(1) בעת חירום יהיה האחראי העליון על כלל המידע המועבר לציבור, לצורך כך יפעל בתיאום מלא עם רשות החירום הלאומית ושירות ההתגוננות האזרחית;
(2) לקיים תדריכים יומיים לתקשורת הפנים והזרה, התדריכים יהיו בשפות עברית, ערבית ואנגלית וכן בשפות נוספות כפי שיקבע מטה ההסברה הלאומי בעת חירום; תדריכים בשפות השונות כאמור, יהיו מופרדים זה מזה;
(3) לבחון את רמת החוסן הלאומי בהתאם למדדים שיגבש יחד עם אנשי מקצוע מהתחום ויגבש תכניות ומסרים להתמודדות בנושא זה;
(4) להורות על הקמת מרכז תקשורת ותיאום פעילותו.
מרכז תקשורת לאומי בעת חירום
12.
בעת חירום יקים משרד החוץ מרכז תקשורת לאומי אשר ימוקם באזור שבו מתרחש האירוע.
מרכז תקשוב לאומי
13.
במטה ההסברה הלאומי יוקם מרכז תקשוב לאומי אשר יהיה באחריות מטה ההסברה הלאומי, ירכז את כלל מרכזי התקשוב של הממשלה וישרת את מטה ההסברה הלאומי ואת כלל הגורמים העוסקים בהסברה של מדינת ישראל.
הסברה באינטרנט
14.
(א) במטה ההסברה הלאומי יוקם פורום אינטרנט בראשות ראש מטה ההסברה הלאומי.
(ב) פורום האינטרנט יכלול את חברי פורום ההסברה הלאומי או מי מטעמם.
(ג) הפורום יפעל לקידום ההסברה במרחב האינטרנטי, בין השאר על ידי הקמת אתר אינטרנט שבו יוצגו כלל חומרי ההסברה המועברים לכלי התקשורת השונים.
שיתוף פעולה עם גורמי הסברה ביטחוניים
15.
(א) מטה ההסברה הלאומי וגופי הביטחון יקיימו דיאלוג שוטף וקבוע לתיאום המדיניות והמסרים שכל גוף מגבש ושנמצאים בתחום פעילותו.
(ב) משרד ממשלתי או גוף ביטחוני יעדכן מבעוד מועד את הגורמים האחרים בפעילות הצפויה להתקיים על ידו ושיש לה השפעה בתחום ההסברה, למעט במקרים של חשש לפגיעה בביטחון המדינה או פגיעה ביחסי החוץ של המדינה.
(ג) הוסר חשש לפגיעה בביטחון המדינה או פגיעה ביחסי החוץ של המדינה כאמור בסעיף קטן (ב), יעדכן הגוף הביטחוני את גורמי ההסברה האחרים בהקדם האפשרי.
(ד) ראש מטה ההסברה הלאומי בתיאום עם משרדי הממשלה וגופי הביטחון, יוציא נהלים לעניין העבודה וניהולה בין כלל הגורמים.
(ה) אין בהוראות סעיף זה לגרוע מהכפיפות הארגונית והפיקודית של גופי הביטחון.
(ו) בחוק זה – "גופי הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי.
שיתוף פעולה עם ארגונים מתחום ההסברה
16.
(א) מטה ההסברה הלאומי יקיים פגישות מעת לעת עם ארגונים התנדבותיים הפועלים בהסברה למען מדינת ישראל לצורך תיאום, שיתוף פעולה וגיבוש תכניות הסברה משותפות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרד החוץ יהיה הגורם המקשר עם ארגונים התנדבותיים הנמצאים בחוץ לארץ; ראש מטה ההסברה הלאומי ימנה נציג מטעמו אשר יפעל בשיתוף עם משרד החוץ לצורך תיאום עם מדיניות ההסברה של מטה ההסברה הלאומי.
שיתוף פעולה עם הקהיליות היהודיות בעולם
17.
(א) מטה ההסברה הלאומי יקיים פגישות מעת לעת עם גופים הפעילים בקרב יהדות העולם לצורך תיאום, שיתוף פעולה וגיבוש תכניות הסברה משותפות.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), משרד החוץ יהיה הגורם המקשר עם ארגונים יהודיים וקהילות יהודיות בחוץ לארץ.
תקציב
18.
תקציב שנתי של מטה ההסברה הלאומי ייקבע בסעיף תקציב נפרד בחוק התקציב השנתי; הממונה על סעיף תקציב זה, לעניין החוק האמור, יהיה ראש מטה ההסברה הלאומי.
ביצוע תקנות
19.
ראש הממשלה ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, להתקין תקנות וכללים, לפי העניין, בכל הנוגע לביצועו.
הוראות מעבר
20.
(א) כל גורמי התקשורת, הדוברות וההסברה הפועלים כיום במשרד ראש הממשלה, יראו אותם מיום תחילתו של חוק זה ואילך כעובדי מטה ההסברה הלאומי לפי סעיף 1.
(ב) מי שכיהן כראש מערך ההסברה הלאומי בפועל ערב תחילתו של חוק זה, יראו אותו כראש מטה ההסברה הלאומי עד למינוי ראש מטה הסברה לאומי לפי הוראות סעיף 4.
דברי הסבר
בכ"ב בתמוז התשס"ז (8 ביולי 2007) החליטה הממשלה על הקמת מערך הסברה לאומי. חלקים מהחלטה זו יושמו בהדרגה אולם ההחלטה במלואה מעולם לא יושמה. דוח מבקר המדינה שעסק במערך ההסברה הלאומי בעניין משט "המרמרה" קבע "כי לצד תיקונים ושיפורים חשובים שנעשו בשנים האחרונות במערך ההסברה הלאומי בכלל והקמת מטה הסברה לאומי בפרט, הרי שנותרו ולעתים אף גברו ליקויים בסיסיים, ומהם כאלה שלא באו לידי תיקון זה זמן רב. זאת, למרות הצהרות ואף החלטות שהתקבלו על הצורך לתקן ליקויים אלה". נכון להיום ברור כי ישראל אינה ערוכה כהלכה להתמודדות עם אתגרי הדיפלומטיה הציבורית שנחשפים בין היתר במערכה לדה-לגיטימציה של ישראל.
הנסיבות הבין-לאומיות החדשות יצרו אתגר חדש ומורכב לישראל. המערכה שוב אינה צבאית- ביטחונית בלבד, היא שלובה בחזיתות אחרות – מדינית, תרבותית, כלכלית וחזית ההסברה. נדרש מאמץ לאומי אחיד ומרוכז כדי להיאבק באתגר זה, הקרוי נכון לעת הזו "דה לגיטימציה".
הצעת חוק זו נועדה לעגן את החלטת הממשלה מ-2007 בחוק, ולהביא ליישומה המלא.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באב התשע"ב – 23.7.12