הצעת חוק לדיון מוקדם
הכנסת השמונה-עשרה
יוזמת: חברת הכנסת רונית תירוש
פ/4581/18
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשע"ב–2012
הוספת סעיף 28ג
1.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–19951 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 28ב יבוא:
"ענף ביטוח אבטלה לעובד עצמאי
28ג.
ביטוח אבטלה לעובד עצמאי ינוהל כענף ביטוח נפרד."
תיקון סעיף 158
2.
בסעיף 158 לחוק העיקרי –
(1) בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), בסופה יבוא "או עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו";
(2) אחרי ההגדרה "עובד" יבוא:
""עובד עצמאי", לעניין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה בעסק או במשלח יד שלא כעובד או מי שהיה באותה תקופה בעל שליטה בחברה כמשמעותו בסעיף 268 לחוק החברות, התשנ"ט–19992;".
תיקון סעיף 160
3.
בסעיף 160 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) יראו עובד עצמאי כמובטל לפי סעיף קטן (א), אם מסר תצהיר מאושר על ידי עורך דין או אישור של רואה חשבון, לפיו חדל לחלוטין לעסוק בעסקו או במשלח ידו או שהחברה שהוא בעל שליטה בה חדלה לחלוטין מפעילותה, לפי העניין, או שעמד בתנאים חלופיים שקבע השר לפי סעיף קטן (א2).
(א2) השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים לגבי זכאותו של מבוטח שהוא עובד עצמאי כהגדרתו בסעיף 158."
תיקון סעיף 170
4.
בסעיף 170 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), במקום "שאינו חייל" יבוא "שהוא עובד ואינו חייל";
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(א1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא עובד עצמאי, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, בתקופה של עשרים וארבעה החודשים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע; בשל חודש שבו לא היתה הכנסה למובטל, יחושב השכר היומי הממוצע לפי שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום."
הוספת סעיף 171ב
5.
אחרי סעיף 171א לחוק העיקרי יבוא:
"הגבלת מספר תקופות לדמי אבטלה לעובד עצמאי
171ב.
בלי לגרוע מהוראות סעיף 171, לא ישולמו דמי אבטלה למובטל שהוא עובד עצמאי, כמשמעותו בסעיף 160, יותר משלוש תקופות מרביות כמשמעותן בסעיף 171(א), במצטבר, כל חייו.".
תיקון סעיף 337
6.
בסעיף 337(א) לחוק העיקרי –
(1) בפסקה (2), אחרי "לעניין מבוטח אחר" יבוא "שהוא אינו עובד או עובד עצמאי";
(2) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע את שיעור דמי הביטוח החודשיים לפי סעיף 335 לעניין עובד עצמאי."
תחילה
7.
(א) תחילתם של סעיפים 28ג ו-337 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1 ו-6 לחוק זה, ב–1 לחודש שלאחר יום פרסומו של חוק זה.
(ב) תחילתם של סעיפים 158, 160 ו-170 לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2 עד 4 לחוק זה, ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013).
דברי הסבר
כיום, ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם וזאת, בתנאים המפורטים בחוק. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה, בשום תנאי, עובדים עצמאיים אשר נפלטו ממעגל העבודה בקבלת דמי אבטלה. הפלייתם של העצמאיים ושלילת זכאותם לדמי אבטלה אינה מתיישבת עם תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיס תורת הביטחון הסוציאלי. ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי נועד בעיקרו לאפשר מינימום של קיום בכבוד לכל אותם אלו אשר נקלעו למצב של אבטלה חיכוכית המתפרסת על פני תקופה של מספר חודשים ולסייע להם לשוב למעגל התעסוקה. עקרונות אלו תקפים לגבי עובדים עצמאיים כשם שהם תקפים לעובדים שכירים.
הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח המיתון אשר אליו נקלע המשק הישראלי ואשר צפוי להעמיק בתקופה הקרובה. יצוין כי רובם המכריע של העסקים בישראל הם עסקים קטנים אשר חלקם נמצאים כבר היום בסכנת סגירה.
בהצעת החוק מוצע להעניק למגזר העצמאים ובעלי העסקים זכאות לדמי אבטלה דרך קרן אבטלה מיועדת, כענף ביטוח נפרד. מאחר והכנסתו של עובד עצמאי עשויה להשתנות משמעותית מחודש לחודש, יחושבו דמי האבטלה על בסיס הכנסתו בשנתיים שקדמו למועד שבו היה מובטל, ועל פי שכרו הממוצע. כן מוצע להגביל את קבלת דמי האבטלה למספר פעמים במהלך החיים.
הצעת החוק מוגשת בסיוע הפורום הישראלי לאחריות חברתית ואכיפה אזרחית.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד טל (פ/357/17), על ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/1774/17) ועל ידי חבר הכנסת אמנון כהן (פ/905/17), ועל שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת (פ/1165/18; והוסרה מסדר היום בדיון מוקדם ביום י"ז בתמוז התשס"ט (9 ביולי 2009)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התשע"ב – 25.7.12