הצעת חוק לדיון מוקדם

הכנסת השמונה-עשרה יוזם: חבר הכנסת יואל חסון פ/4555/18 הצעת חוק צער בעלי חיים (תיקון – חובת עיקור או סירוס), התשע"ב–2012 הוספת סעיף 4ב 1. בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד–19941, אחרי סעיף 4א יבוא: "חובת עיקור או סירוס 4ב. (א) כלב או חתול שאין לו בעלים ואינו מעוקר או מסורס, יימסר מארגון למען בעלי חיים, מתקן מוגן או מאורת רשות, רק לאחר שיעבור ניתוח עיקור או סירוס על ידי וטרינר מוסמך, למעט בעל חיים הסובל מבעיה רפואית; לעניין זה – "מאורת רשות" – כהגדרתה בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–20022. (ב) הופרה הוראת סעיף קטן (א) על ידי גוף שהמדינה או רשות מקומית משתתפת בתקציבו, תישלל זכאותו להשתתפות כאמור בשנת הכספים שלאחר שנת הכספים שבה בוצעה ההפרה." דברי הסבר מטרת הצעת החוק היא לצמצם את מספרם של כלבים וחתולים נטושים, עזובים ומשוטטים, באמצעות עידוד ניתוח עיקור וסירוס. קיימת הסכמה גורפת של כל הארגונים המטפלים בבעלי חיים כי הדרך ההומאנית ביותר להתמודד עם ריבוי כלבים וחתולים משוטטים היא באמצעות סירוס ועיקור. אנו יודעים כי לעיתים, מסיבות שונות, כגון גיל, נמסרים בעלי חיים ממתקן מוגן או מעמותות המטפלות בבעלי חיים בלי שמבוצע בהם ניתוח עיקור או סירוס. לפעמים אדם המאמץ בעל חיים משלם כספים עבור הניתוח ומבטיח לחזור לעמותה או למתקן בעתיד כשבעל החיים יגיע לגיל חצי שנה ואף יותר, אולם בפועל לא כולם חוזרים כדי לבצע את הניתוח כאמור. במקרה כזה, לא קיימת כל אפשרות לאכוף זאת על הבעלים החדשים. ממחקרים שנערכו על ידי וטרינרים מובילים בארץ ובעולם התברר כי אין מניעה לבצע ניתוח עיקור או סירוס כבר מגיל חודשיים – הגיל שבו נגמל בעל החיים מחלב אמו. בעל חיים לא נמסר לאימוץ כל עוד הוא יונק ולכן אין כל מניעה לבצע ניתוח עיקור או סירוס בטרם מסירת בעל החיים לאימוץ. הצעת חוק זו נועדה ליישר קו עם חוקים חדשים שהועברו בכנסת זו, במטרה לעודד ניתוחי עיקור וסירוס וכך לצמצם מקרים של בעלי חיים נטושים המגיעים באלפים לעמותות וארגונים שונים של בעלי החיים בארץ, ובאין משפחה מאמצת, אזי בלית ברירה נאלצים להמית מספר רב של בעלי החיים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באב התשע"ב – 25.7.12