קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"ג–2012 [מס' מ/602, פ/2774/18 ופ/2836/18; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ל"ו, חוב' ל"א, עמ' ועמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"ג-2012, לקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת אמנון כהן. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפניכם את הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"ג–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו היא מיזוג של הצעת חוק ממשלתית ושתי הצעות חוק פרטיות שיזמו חברת הכנסת רונית תירוש וחברת הכנסת דליה איציק יחד עם קבוצת חברי הכנסת. חבר הכנסת בילסקי, אני חושב שגם אתה חתום על הצעת החוק. חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשנ"ב–1992, קובע כי שעון הקיץ בישראל יסתיים ביום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי בשעה 02:00 בלילה. מוצע לקבוע כי התקופה להחלת שעון הקיץ תהיה בכל שנה מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00 עד יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00 בלילה. כמו כן מוצע לקבוע כי ככל שחל יום ראשון הראשון שלאחר 1 באוקטובר במהלך ראש השנה, תוארך התקופה האמורה עד יום שני הראשון שלאחר 1 באוקטובר. הוראה זו באה למנוע את החלפת שעון הקיץ לשעון החורף במוצאי שבת החל באמצע ימי ראש השנה. התיקון המוצע מעגן את המלצות הוועדה המקצועית לבחינת ההסדרים והזמנים הראויים להפעלת שעון הקיץ בישראל שמינה שר הפנים בחודש פברואר 2011, בראשותו של מר דב קהת, לשעבר המנהל הכללי של משרד הפנים, ובהשתתפות נציגים מהאקדמיה, נציגי תעשיינים, נציגי עובדים, נציגי ציבור ונציגי משרדי ממשלה. באמצעות התיקון המוצע תוארך תקופת שעון הקיץ בישראל ל-193 ימים בשנה בממוצע, לעומת 182 ימים בממוצע על-פי החוק כנוסחו היום. אציין כי הצעת החוק נדונה לראשונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בחודש פברואר השנה, אך בישיבה זו נתגלעו מחלוקות בין מציעי הצעות החוק באשר למועד הסיום של שעון הקיץ, ועל כן ביקשתי מהם לנסות להגיע להסכמות בעניין. משנוכחתי לדעת כי הניסיון להגיע להסכמות לא צלח החלטתי לקדם את הצעת החוק על-פי הנוסח הממשלתי, לאור חשיבות העניין. להצעת חוק זו, אדוני היושב-ראש, לא הוגשו הסתייגויות, ולכן אבקש כי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ובקריאה שלישית בנוסח המוצע על-ידי הוועדה. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אמנון כהן. אם כן, רבותי, להצעת חוק זו אין הסתייגויות, אבל יש בקשה לרשות דיבור. ראשון המבקשים הוא חבר הכנסת דב חנין. תרצה לדבר? חבר הכנסת דב חנין, בטח עם האוזניות אתה לא יכול. יש לך שלוש דקות. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שלפנינו היא צעד מאוחר ולא מספיק, אבל בכיוון נכון. שעון קיץ, עמיתי חברי הכנסת, טוב מהרבה מאוד בחינות; הוא טוב כלכלית, הוא טוב חברתית, הוא טוב מבחינת איכות החיים של אנשים, הוא טוב מבחינת היכולת של בני-אדם לבלות עם הילדים שלהם והמשפחה שלהם אחרי העבודה בשעות אור. שעון קיץ בישראל צריך להיות ארוך, צריך להיות משמעותי, שעון קיץ בישראל הוא אפילו יותר רלוונטי מאשר במקומות אחרים בעולם. אבל למרבית הצער, עמיתי חברי הכנסת, למרות הנתונים החד-משמעיים, שעון הקיץ בישראל, גם לפי החוק המוצע, לא יסתיים בסוף חודש אוקטובר, אלא יסתיים בתחילת חודש אוקטובר. זה בהחלט צעד קדימה. קודם היינו במצב שבו, למשל בשנה הבאה, אם לא היה משתנה החוק, היינו מגיעים לסוף שעון הקיץ בתחילת חודש ספטמבר. זה היה אבסורד קיצוני. את האבסורדים הקיצוניים האלה אנחנו כבר לא נראה כאשר שעון הקיץ באמת יסתיים בתחילת חודש אוקטובר. אבל עמיתי חברי הכנסת, זה לגמרי לא מספיק. זה לגמרי לא מספיק. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנמצאים פה גם חברי הכנסת שמייצגים את הציבור החרדי, כי השתמשו בארגומנט החרדי בעניין הזה, ואני חושב שזה היה שימוש לא נכון. אני יודע שיש קושי עם יום כיפור. בהחלט - - - היו"ר יצחק וקנין: אין שום קושי. דב חנין (חד"ש): אני לא יודע, אני שמעתי שיש קושי. היו"ר יצחק וקנין: למה קושי של יום כיפור? יש תשעה באב לפני כן. זה אותו צום, יותר ארוך, הרבה יותר זמן, ולא מפריע. זה סתם איזה סיבה ל - - - אולי לציבור הלא-דתי זה בעיה יום כיפור, לא לציבור הדתי. קריאה: - - - היו"ר יצחק וקנין: - - - החוק. דב חנין (חד"ש): אז קודם כול, מכובדי היושב-ראש, אני, על האמירה החשובה הזאת שלך, אין לי מה להוסיף, אז אני מסתפק בה. אני רק אומר שגם מבחינת הציבור הדתי, ואני אומר את זה כמי שנמצא בקשר, גם במשפחה שלי וגם במעגלים יותר רחבים, עם דתיים, חרדים, שומרי מסורת – דווקא לשעון הקיץ יש יתרון מבחינתם, כי הוא מאפשר הארכה של, למשל, ההתארגנות לשבת, שזה דבר מאוד מאוד משמעותי, וזה קורה כל שבוע, זה לא פעם בשנה. אז לכן אני שמח שאנחנו מתקדמים צעד אחד בכיוון הנכון, אבל אני הייתי רוצה שנתקדם עוד כמה צעדים, אם כבר עשינו את הצעד הזה, ואם כבר התגברנו על כל מיני מחלוקות אולי מיותרות שהיו כאן, צריך היה להשלים את המהלך ולהגיע, כמו בעולם, גם אצלנו, לשעון קיץ שמסתיים בסוף חודש אוקטובר ומאפשר לכולנו ליהנות גם מחג סוכות תמיד באור ובצורה יותר מתאימה. זה נכון – זה נכון חברתית, זה נכון כלכלית, זה נכון ציבורית. צריך את זה לעשות. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת רונית תירוש, את אחרי חבר הכנסת. את אחרי ניצן הורוביץ. התכוונתי להגיד שאת אחריו. שלוש דקות, חבר הכנסת. ניצן הורוביץ (מרצ): תודה, אדוני היושב-ראש. לא היו הרבה נושאים בשנים האחרונות שתפסו כל כך הרבה תשומת לב ציבורית והסעירו את דעת הקהל כמו סוגיית שעון הקיץ. והרי לא מדובר באיזה משהו כל כך גדול, כל כך גורלי, בשלום, בביטחון – מדובר בסך הכול בנושא מאוד פשוט, נושא טכני, של התאמת השעון מבחינת שעות האור, כי כשיש הבדל בין קיץ לחורף אנחנו מתאימים, כמו שעושים בכל העולם, והשאלה – באיזה תאריך להעביר משעון קיץ לשעון חורף. סגן שר האוצר יצחק כהן: - - - ניצן הורוביץ (מרצ): בכל העולם, אדוני השר כהן, בכל העולם, באירופה, בארצות-הברית, באזור המזרח התיכון, בכל העולם, זה סוף אוקטובר. לכן אני הצעתי, וכבר שלוש שנים שאנחנו מנהלים את המאבק הזה, לסיים את שעון הקיץ ב-1 בנובמבר, שזה התאריך הנכון מבחינת השעות, כי הרי מה אנחנו רוצים, אדוני היושב-ראש? שכמה שיותר מהפעילות שלנו תהיה באור. ואם אנחנו מדברים על שעות אחר-הצהריים, אנחנו רוצים שבשעה 17:30, למשל, כשהרבה אנשים נוסעים מהעבודה הביתה, הם ייסעו באור, ולא בחושך. עכשיו, זה דבר מאוד פשוט, זה ברור, ולצערי שנים אנחנו נאבקים על העניין הזה, וזה, אדוני היושב-ראש, מה שכל כך הרגיז את הציבור, שדבר כל כך פשוט תוקעים ומסבכים ומסרבלים. אנחנו כאן עכשיו בימים האחרונים של הכנסת מתקנים את החוק. זה שיפור לעומת המצב הקיים. קובעים תאריך, על-פי הלוח הכללי – 1 באוקטובר, זה יותר מהמצב הקיים, אבל אני מתנגד לזה, כי זה לא מספיק טוב, כי היינו צריכים ללכת עוד צעד אחד ולסיים את זה בתאריך הנכון, שהוא 1 בנובמבר. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שהכנסת הבאה, שתיבחר עוד כמה חודשים, אם אני אהיה בה – אני מקווה שאהיה בה, נגיש הצעת חוק חדשה לתיקון - - זאב בילסקי (קדימה): אנחנו נעזור לך. ניצן הורוביץ (מרצ): - - וזאב בילסקי יתמוך, לתיקון החוק, כדי שנפתור את העניין הזה אחת ולתמיד, ושעון הקיץ יסתיים כשהוא צריך להסתיים, וזה ב-1 בנובמבר. זה מצמצם את תאונות הדרכים, זה חוסך בחשמל, וזה בעיקר נותן לכולנו, אדוני היושב-ראש, חילונים, דתיים, חרדים, יהודים, ערבים, מבוגרים, ילדים, עוד שעה אחת של אור אחרי-הצהריים. עכשיו, נכון שמדובר בשמיכה, מבחינת בוקר או אחרי-צהריים, מתי יש אור. בשעה שבין 17:00 ל-18:00 אחר-הצהריים כמעט כל האוכלוסייה פעילה. כל האוכלוסייה; החנויות פתוחות, אנשים עובדים במשרדים, נהגים נוהגים בכבישים, ילדים משחקים בחצר. היו"ר יצחק וקנין: ניצן, זמנך תם. ניצן הורוביץ (מרצ): ולכן, אדוני היושב-ראש, חיוני שככל שאנחנו יכולים, בשעה הזאת של אחר-הצהריים יהיה אור, ולא שב-17:00 אחר-הצהריים, כמו שעכשיו, כבר יורד עלינו החושך, וצריך להדליק את האור, וילדים צריכים לחזור הביתה, ונהגים צריכים לנהוג בחושך. היו"ר יצחק וקנין: תודה. ניצן הורוביץ (מרצ): לכן, אדוני, אני אומר: תם ולא נשלם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ניצן הורוביץ. חברת הכנסת רונית תירוש, ואחריה חבר הכנסת דוד אזולאי, אחרון הדוברים. רונית תירוש (קדימה): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני השתתפתי גם בדיון האחרון בוועדת הפנים, והחלטתי להצביע בעד החוק, על אף שהצעת החוק שלי מבקשת לקבוע את המעבר לשעון חורף במוצאי שבת שלפני 10 באוקטובר. הצבעתי משום שבעצם המרחקים הצטמצמו. אני מסכימה עם חבר הכנסת הורוביץ שעדיף היה לעשות זאת בתחילת נובמבר כמו שאר מדינות העולם המפותח, אבל אני מצאתי לנכון להתחשב בחברה הישראלית ובאוכלוסיות השונות הנמצאות בה והצרכים המיוחדים להן. אני לא מדברת על האוכלוסייה החרדית, אני מדברת גם על זו המסורתית, זו המשכימה קום ומניחה תפילין ומתפללת שחרית - - ניסיתי למצוא איזשהו איזון בין הצרכים הללו לצרכים של כלל החברה, לצורך להיעזר בכמה שיותר שעות אור. אמרו לפני כבר שהיתרונות של אור שיש בו פחות תאונות דרכים, יש בו יותר פעילות כלכלית, אנשים יוצאים לקניות, יותר שימוש וניצול שך שעות פנאי, שזה דבר חשוב לאחר יום עבודה מתיש. אגיד לכם אפילו ברמה המאוד אישית שלי: אני, שנוהגת לרכוב על אופניים כל יום שישי בבוקר, מוצאת את עצמי מוותרת על התחביב הזה, החשוב, שמסייע לבריאות הגוף, ובטח הנפש, בעיקר כשאני עושה את זה עם בעלי. אבל למה אני מתחילה לוותר על זה? כי הזמן שלפני כניסת שבת התקצר לי. אני רוצה לסיים את הבישולים ולנסות לבוא לשבת בעונג שבת בלי לטרוח יותר מדי לאחר כניסת השבת, בלי הצורך להדליק אש ולבשל, ולבוא מיוזעת אל ארוחת הערב ואל הקידוש. בלוח הזמנים הקצר הזה שנותר לי אני לא יכולה גם לרכוב על אופניים וגם לבשל. אני אומרת לכם סיפור אמיתי, אישי, וזה חבל. על מה ולמה? שאלת, אדוני היושב-ראש, למה קושרים את זה ליום כיפור? משום שבחוק קבעו שזה במוצאי שבת שלפני יום הכיפור. במוצאי שבת שבין ראש השנה ליום כיפור קבעו את זה כך, ולכן הציבור מבין מתוך זה שיום כיפור בעצם משחק פה כפקטור. אז באמת אין לזה ולא צריכה להיות לזה נגיעה. אלה אותן שעות צום, 25 שעות צום, רק שנכון, השאלה – שעות הצום הן בשעות היום והוא חלק מהחושך, השעה הזאת, הנוספת. היו"ר יצחק וקנין: חברת הכנסת רונית תירוש, לכן אמרתי, צום תשעה באב הוא הרבה יותר ארוך. רונית תירוש (קדימה): נכון, וגם עובדים בו. היו"ר יצחק וקנין: בשיא הקיץ בחודש אוגוסט, אפילו יותר קשה מבחינת הצום, והוא גם צום שמתחיל מהלילה ונגמר בלילה. רונית תירוש (קדימה): נכון, אז זה לא צריך להיות פקטור. היו"ר יצחק וקנין: לכן אני לא רואה בזה בעיה של יום הכיפורים בכלל. רונית תירוש (קדימה): אבל קשרו את זה בזה גם בחקיקה. עכשיו, מה אני אמרתי? שעת הנץ, בדקתי אותה לאורך 20 השנים הבאות, ושעת הנץ – אני הצעתי את 10 באוקטובר, משום שזה מביא אותנו לשעה 6:35 בבוקר, שזו שעה סבירה גם לקום, גם להתפלל שחרית, להניח תפילין ולהספיק למקום העבודה. הצעתם את 1 באוקטובר, זאת אומרת, מוצאי שבת שלפני 1 באוקטובר. כמדומני, אני לא יודעת בדיוק את הנוסחה, אבל זה יכול להביא אותנו – לא, זה מוצאי שבת הסמוך ל-1 באוקטובר. בשנה הבאה, למשל, זה יביא אותנו ל-6 באוקטובר, אז זה לא בהכרח תמיד יהיה ב-1 באוקטובר, אבל זה כבר מתקרב להצעת החוק שלי. אני רוצה לומר לכם שב-20 השנים הבאות, לפי מה שבדקתי ומצאתי, יהיו שש פעמים בעצם ש-10 באוקטובר יהיה אחרי. אני לא רוצה לסבך אתכם בחישובים. כמו שאמר חבר הכנסת חנין, זה מקדם אותנו למה שרצינו. זה לא מספיק טוב. אני מקווה להיות שותפה להצעת חוק בכנסת הבאה שתביא הצעה להאריך יותר, ביותר ימים. כרגע אני חושבת שזה טוב יותר ממה שהיה, ולכן אני אצביע בעד. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחברת הכנסת רונית ראש. אני מבין שחבר הכנסת דוד אזולאי איננו. אם כן, רבותי, אני עובר להצבעה. אין הסתייגות לחוק. אנחנו מצביעים בקריאה שנייה, רבותי. הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"ג–2012. קריאה שנייה, רבותי. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 7 בעד סעיף 1 – 15 נגד – 5 נמנעים – 1 סעיף 1 נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: בעד – 15, חמישה נגד, אחד נמנע. אם כן, רבותי, ההצעה נתקבלה בקריאה שנייה. אדוני היושב-ראש, אני עובר לקריאה שלישית. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), קריאה שלישית. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 8 בעד החוק – 19 נגד – 7 נמנעים – 1 חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 2), התשע"ג–2012, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 19 בעד, שבעה מתנגדים, אחד נמנע. אם כן, רבותי, הצעת החוק נתקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל.