קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/730).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, מדלגים על סעיף 10, והוא יבוא מייד אחרי כן, אנחנו עוברים לסעיף 11. הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי - - יצחק כהן (ש"ס): - - - מה עם 9? השר משולם נהרי: מה עם 9? יצחק כהן (ש"ס): מה עם 9? היו"ר יצחק וקנין: כרגע – אדוני היקר, אדוני סגן השר, אתה הצגת את 9 כרגע, והצבענו עליו. יצחק כהן (ש"ס): לא לא, 9 זה חוק הרבנות הראשית. היו"ר יצחק וקנין: הרבנות הראשית – אנחנו מדלגים עליו, כיוון ששר הדתות צריך להגיע בכל רגע. האמן לי שאני עוקב אחרי סדר-היום. רבותי, אנחנו עוברים לסעיף 11, הצעת חוק "גלי צה"ל" - - שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג–2012, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר בנימין בגין. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר, בבקשה. השר זאב בנימין בגין: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נתבקשתי על-ידי חברי שר הביטחון אהוד ברק להביא בפני המליאה את הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג–2012, לקריאה ראשונה. ובכן כך: אני מבקש להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל וגומר. חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה), התשס"ה–2005, התקבל בכנסת בפברואר 2005 כהוראת שעה לתקופה של שנתיים מיום תחילתו. הוראת השעה הוארכה פעמים אחדות, ולאחרונה הוארכה אשתקד, עד יום 13 בנובמבר 2012, כלומר בשבוע הבא. הוראת השעה מסדירה את נושא שידור תשדירי שירות ושידורי חסות בתחנת "גלי צה"ל", וגם את הפיקוח הציבורי על שידורים אלה. הוראת השעה נחקקה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה בידי תחנות רדיו אזוריות אחדות נגד "גלי צה"ל". במסגרת הדיונים בעתירה המליץ בית-המשפט העליון להסדיר בחקיקה ראשית את סוגיית שידורי החסות ותשדירי השירות ב"גלי צה"ל", שהיא תחנה צבאית שמופעלת בידי יחידה צבאית. בעקבות המלצת בג"ץ, וכדי להבהיר את המצב המשפטי והסמכויות המוקנות ל"גלי צה"ל" בהקשר זה, עיגנה הוראת השעה את סמכותה של תחנת "גלי צה"ל" לשדר תשדירי שירות ושידורי חסות תמורת תשלום, בדומה לסמכות הנתונה לרשות השידור בחוק רשות השידור. יצוין כי "גלי צה"ל" שידרה בפועל שנים רבות קודם לכן תשדירי שירות ושידורי חסות באופן דומה, והכללים לגבי התכנים שלהם הוסדרו אז בפקודות הצבא ובהוראות משרד הביטחון. מוצע, לאחר כשבע שנים שבהן נבחן ההסדר של שידורי חסות ותשדירי שירות בתשלום ב"גלי צה"ל" הקבוע בהוראת השעה, להפוך את ההסדר האמור מהסדר זמני להסדר קבוע, שכן לאחר בחינת ההסדר הקבוע בה נמצא כי מדובר בהסדר ראוי, ואין כוונה לבטלו בשנים הקרובות. נוסף על כך מוצעים כמה תיקונים בהוראת השעה, שהצורך בהם התעורר במהלך תקופת יישומה: סעיף 3 להוראת השעה קובע זמן שידור מרבי של תשדירי שירות ושידורי חסות לשעת שידור שלא יעלה על ארבע דקות וחצי. מוצע לקבוע כי זמן השידור המרבי של תשדירי שירות ושידורי חסות לשעת שידור יהיה תשע דקות, בדומה להסדר הקיים ברשות השידור מכוח חוק רשות השידור ולהסדר לגבי תחנות הרדיו האזורי מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הגדלת זמן השידור של שידורי החסות ותשדירי השירות תאפשר ל"גלי צה"ל" להגדיל את הכנסותיה משידורים ומתשדירים אלה. יודגש כי התיקון המוצע אינו מסמיך את "גלי צה"ל" לשדר פרסומות. תיקון נוסף מוצע לגבי תשדירים במדיות נוספות; לתחנת "גלי צה"ל" יש אתר אינטרנט שבו יש אפשרות להציג תכנים לצד השידורים ב"גלי צה"ל". כמו כן קיימת אפשרות להציג תכנים במדיה סלולרית. מוצע לאפשר ל"גלי צה"ל" לשלב שידורי חסות ותשדירי שירות גם באתר האינטרנט של "גלי צה"ל" או באמצעים טכנולוגיים אחרים המשמשים להעברת תכנים של "גלי צה"ל", ובלבד ששידורי החסות ותשדירי השירות יופרדו מהתוכן המועבר על-ידי "גלי צה"ל" באתר האינטרנט או באמצעים האמורים. ההוראות לעניין התנאים לשידורי החסות ותשדירי השירות שיוצגו באמצעים אלה ייקבעו אף הן בתקנות. ההסדר המוצע דומה להסדר הקיים כיום בסעיף 44ו(ד) לחוק רשות השידור, המאפשר לרשות השידור לשלב באתר האינטרנט שלה הודעות פרסומת. לגבי חובת הדיווח של "גלי צה"ל" לכנסת, ועל סמך לקחים מהיישום עד כה, מוצע להפוך את הדיווח לוועדת הכלכלה לדיווח שנתי. עד כה היה הדיווח אחת לשישה חודשים, מוצע כי דיווח כאמור יימסר לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, בחודש מרס, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, לאחר שהנתונים של שנה זו נקלטים במערכות משרד הביטחון ו"גלי צה"ל", וכן יימסר צפי הכנסות לגבי השנה הקלנדרית הבאה. בדרך כלל ההסכמים עם בעלי התשדירים הם שנתיים, ועל כן מוצע שהדיווח כאמור יהיה אף הוא שנתי. את כל התיקונים המוצעים בהצעת חוק זו אציע איפה להעביר להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית לוועדת הכלכלה. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר, אני יודע שאדוני לא יכול להשיב לי תשובה, אבל בהחלט פעילותו ביוזמה להעברת "גלי צה"ל" לעיר לוד, לעיר העתיקה בלוד, היא חשובה ביותר גם לפיתוח לוד וגם ל"גלי צה"ל", ונדמה לי שזה כבר על סדר-היום של הממשלות במשך כמה שנים. אני יודע שהיו יוזמות של כמה מפקדי "גלי צה"ל", גם המפקד הנוכחי, שהם מבקשים לעבור ללוד, ואני חושב שזה אינטרס משותף של כולנו לעשות זאת, ואני חושב שהיוזמה הזאת היא יוזמה ברוכה, וכדאי שהממשלה תקדם אותה. קודם כול היא צריכה לצאת מאותו מקום ביפו, שהוא מאוד מקשה על כולם, ובלוד זה לפתח את העיר לוד. זאב בילסקי (קדימה): - - - רעננה או לוד - - - היו"ר ראובן ריבלין: רעננה זה מקום מצוין, אבל שם הכול יקר ביותר, ובלוד זה גם דבר שאתה מביא ללוד איזו בשורה של התייחסות, ובהחלט אני חושב שהדבר הזה חשוב ביותר. גם נדמה לי שההצעה של הממשלה, תשע דקות, אם תהיה שבע דקות או שמונה דקות, גם כן בהכנה לקריאה שנייה ושלישית, הדברים, אני יודע שיהיו - - - השר זאב בנימין בגין: אני מציע, אדוני היושב-ראש, שהפרוטוקול, עם דבריך החשובים האלה, יועבר לשר הביטחון מייד לאחר שיפוענח. היו"ר ראובן ריבלין: לשר הביטחון, בהחלט, בהחלט, בהחלט. תודה רבה לכבוד השר. כמובן, יש לנו כמה חברי כנסת שביקשו להשתתף בדיון: חבר הכנסת דב חנין – אינו נוכח, יעקב כץ – אינו נוכח, זאב בילסקי, בבקשה, ואחריו נסים זאב, אם כי אני יכול להעביר אותך לסוף הרשימה, אם אתה רוצה; יש לך חזקה על הדובר האחרון. איך שאתה רוצה. אחריו שלמה מולה, שאינו נוכח כרגע, מיכאל בן-ארי, שאינו נוכח, ישראל אייכלר, ואחרון הדוברים הוא אריה אלדד. בבקשה. הרשימה סגורה. זאב בילסקי (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידי שאול מופז, שהיה שר הביטחון וראש המטה הכללי והגיע לפה להצבעה על "גלי צה"ל", אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני הייתי הרבה פעמים בשידורים ב"גלי צה"ל", ובאתי לשם, לאותו מקום ביפו - - היו"ר ראובן ריבלין: זכית, אתה רואה? זאב בילסקי (קדימה): זכיתי. - - ועליתי שם במדרגות, וראיתי את החדרים, וראיתי את אותם אנשים, שבאמת –מתוך שליחות, חיילים וחיילות צעירים שבאים ועושים עבודה יוצאת מן הכלל. עכשיו, אני לא איש תקשורת כל כך גדול, אבל אני חושב שההישגים של "גלי צה"ל", עם תקציב כל כך זעום, שהוא אולי כמה אחוזים בודדים מרשתות אחרות, ששם, אתה יודע, אנחנו צריכים לשלם אגרה של 800 מיליון - - - עינת וילף (העצמאות): - - - זאב בילסקי (קדימה): כן, לא רק שבחינם, גם האנשים האלה הם נותנים את כל נפשם לתחנה – הם באים עם מסירות כזאת - - - היו"ר ראובן ריבלין: בפלורליזם בהחלט יש חשיבות. קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: נחיה אותך, נחיה אותך. זאב בילסקי (קדימה): ולכן, אני זוכר גם בתפקידי, כשהייתי בסוכנות היהודית, הייתי בא כל קורס לדבר עם האנשים האלה – איזה כישרונות, איזה אנשים – תאמין לי, השאלות ששאלו אותי תמיד היו הרבה יותר חכמות מאשר התשובות שלי. פשוט תחנה מופלאה, והיחס של השלטון אליה – תמיד, כל הממשלות לדורותיהן – זה, אוקיי, אז הבית שיהיה בית כזה מסכן שם, והתקציבים לא תקציבים, ואני כל כך שמח שאני יכול ליטול חלק בהצבעה כדי לשפר ולו במקצת. אני רוצה פה להתחבר לדעת גדולים, כשהיושב-ראש דיבר על המעבר שלהם, כי זה לא רק שאנחנו באמת נעשה תרומה גדולה מאוד לעיר לוד ברגע שתחנה ברמה של "גלי צה"ל" מגיעה לעיר, אלא גם לתחנה עצמה, שאנשים, יהיה להם קצת תנאי עבודה. אני ראיתי איך שהם עובדים – זה פשוט לא אנושי, ומה שהם מפיקים בתנאים האלה - - - היו"ר ראובן ריבלין: זה אינטרס ציבורי שהוא הדדי - - - זאב בילסקי (קדימה): ראשון במעלה. ולכן אני רק יכול לבקש שאם נוכל במהלך החקיקה קצת לתת אפילו קצת יותר – אני ראיתי, אתה יודע, שבע דקות, תשע דקות, אתה יודע, בואו נהיה קצת יותר, בכל אופן - - - היו"ר ראובן ריבלין: צריך לזכור שיצרנו פלטפורמות שידור, ואם אחת גולשת לשנייה אנחנו הורסים את כל הפלטפורמות. אני בטוח, "גלי צה"ל" מקבל בהחלט – אני בטוח שאפשר להתפשר בעניין זה ולהגיע להסכמה. הממשלה מציעה תשע – נו, אז אני לא חושב שיש איזה מישהו שיש לו יותר מעשר דקות בשעה. זאב בילסקי (קדימה): יכול להיות, אבל אתה יודע, אולי לחפש דרכים אחרות לעזור להם, אולי בכל אופן - - היו"ר ראובן ריבלין: זה נכון. זאב בילסקי (קדימה): - - לתת איזושהי תמיכה לתחנה הזאת, שכל כך ראויה לכך, ואני מברך את הממשלה על היוזמה החיובית הזאת, ואני מקווה שנעשה כמיטב יכולתנו כדי לעזור ל"גלי צה"ל". היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה, חבר הכנסת. אני מחזיר את זכות הדיבור לדב חנין, אף-על-פי שקראתי, כי שינינו את סדר-היום, ולנאמני הבית – אני יודע שהם מקפידים – רק הוא חשב שיש חוק שהוא לא רוצה להשתתף בדיון בו, ופתאום בא החוק הזה. חבר הכנסת דב חנין, אחריו נסים זאב. דב חנין (חד"ש): תודה לך, אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אכן, דיברו קודמי על סוגיית הפלורליזם בתקשורת, וזו סוגיה שהפכה להיות לסוגיה קריטית בחברה הישראלית, ומאז יצאה הכנסת לפגרת הבחירות עברו תהפוכות בתחום הזה, והיו מאבקים דרמטיים וחשובים, וזו ההזדמנות לומר מלה בנושא החשוב והמשמעותי הזה. אנחנו נמצאים היום, עמיתי חברי הכנסת, במצב שבו מעטים העיתונים הנדפסים בישראל, דווקא מבחינה זו, אדוני היושב-ראש, צריך לציין לחיוב את הציבור החרדי, שדווקא שם יש עיתונים רבים, יש פלורליזם בתוך הציבור החרדי, גם שבועונים, גם יומונים, מהכיוונים השונים, ואכן, יש זירה תקשורתית שוקקת, אפשר לומר. אבל בציבור הכללי המצב הוא מאוד מאוד מדאיג. מה שקרה בעיתון "מעריב", שעמד על סף סגירה, היה מדאיג ומסוכן, לא מדובר כאן רק על מקום עבודה של 2,000 בני-אדם, מדובר כאן על אחד משלושת היומונים הנפוצים בשפה העברית, או ארבעת היומונים הנפוצים בשפה העברית, וקריסה של עיתון כזה היא משמעותית וקשה לא רק לציבור העובדים הגדול שעובדים בעיתון הזה, אלא לציבור בכלל – יש פחות אמצעים, יש פחות יכולת, המרחב הדמוקרטי של כולנו מצטמצם כאשר יכולות הדיבור שלנו מצטמצמות. ולכן, אדוני היושב-ראש, זוהי סוגיה שמחייבת שינוי רוחבי – אנחנו לא יכולים להסתפק בכך שהבעיה הספציפית של "מעריב" לעת עתה נפתרה, כי נמצא רוכש, והוא יעסיק חלק מהעובדים, ואני מקווה שגם הבעיות של העובדים האחרים תיפתרנה במידה מסוימת, וגם הגיעו להסכם קיבוצי, יגיעו להסכם קיבוצי בעיתון – אני מברך על כך. אבל אנחנו צריכים משהו שהוא הרבה יותר מרחיק לכת ומרחיב. אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, לאמץ בישראל את אותם הסדרים שקיימים בעולם. אנחנו בדקנו בעזרת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ומצאנו שכמעט בכל המדינות המערביות קיים סיוע ממלכתי לתקשורת המודפסת. הסיוע הזה נעשה לעתים בצורה של הטבות מס, למשל פטור ממע"מ, לפעמים בצורה של ממש הטבות ישירות, לפעמים בצורה של רכישת מנוי לאנשים צעירים – יש מגוון דרכים שמאפשרות סיוע של המדינה, סיוע של הציבור למגרש הציבורי הכל-כך חשוב, הכל-כך חיוני הזה של תקשורת חופשית. אנחנו, אדוני היושב-ראש, נמצאים ברגעים מסוכנים. יכול להיות שיש אולי מישהו בשלטון שחושב שזה נוח – פחות תקשורת, פחות כאב ראש, פחות בלבול מוח, פחות תחקירים. זוהי טעות גדולה. בסופו של דבר אנחנו מכריתים ומאבדים את אחד המרחבים שמהם ניזונה הדמוקרטיה, שמהם ניזון הדיון הדמוקרטי ומהם ניזונה העשייה הדמוקרטית. לכן זו, אדוני היושב-ראש, אחת הסוגיות הדחופות ביותר שהכנסת הבאה תצטרך לשים על סדר-יומה ולהביא לה פתרונות והתקדמות. היו"ר ראובן ריבלין: בפרט כאשר אנחנו שומעים שה"ניו-יורק טיימס" בקשיים. דב חנין (חד"ש): כן. כן. אכן כן. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: חברי הכנסת. חבר הכנסת נסים זאב, באופן יוצא דופן לא אחרון הדוברים. אייכלר, אתה אחריו. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה להזכיר לכולם שפעם החדשות של "רשת ב'" היו בין 07:00 ל-08:00, וב"גלי צה"ל" בין 08:00 ל-09:00, והיתה איזו מין חלוקה שמי שאולי לא התעורר מוקדם - - - היו"ר ראובן ריבלין: בבוקר. בבוקר. נסים זאב (ש"ס): בבוקר, כן. ומי שלא התעורר בבוקר מוקדם - - - היו"ר ראובן ריבלין: היום ב"רשת ב'" זה מ-06:00 עד 08:00, וב"גלי צה"ל" זה מ-07:00 עד 08:00. נסים זאב (ש"ס): לא, אבל אתה שומע גם כן בין 07:00 ל-08:00. היו"ר ראובן ריבלין: נכון, נכון - - נסים זאב (ש"ס): "רשת ב'", עיקר החדשות - - - היו"ר ראובן ריבלין: - - הפוליטיקאים באים ב-07:00 עד 08:00. נסים זאב (ש"ס): תראה, אלה שמתפללים אולי מספיקים, אולי קמים בבוקר, אבל אני אומר – אלה שישנים וקמים קצת מאוחר, שומעים במקביל, ואז אתה רואה את התחרות בין "גלי צה"ל" ל"רשת ב'" כמעט מקביל אחד לשני. אפילו לפעמים שואלים את השר איפה אתה רוצה להתראיין, אז אפילו הוא מתלבט איפה שומעים יותר – ב"רשת ב'" או ב"גלי צה"ל". היו"ר ראובן ריבלין: מה אתה אומר? נסים זאב (ש"ס): אני לא יודע, תשאל אותם. אני לא מתראיין לא פה ולא שם, אז ככה קשה לי להחליט. היו"ר ראובן ריבלין: אין זה נכון כי אני שומע אותך לפעמים. נסים זאב (ש"ס): לפעמים, לעתים רחוקות. אבל אני אומר – מי שמתראיין באופן קבוע, באמת זו התלבטות לא פשוטה. אבל אני זוכר שהיית יכול להשמיע את דבריך - - - היו"ר ראובן ריבלין: בין 06:00 ל-07:00 תתראיין ב"רשת ב'", בין 07:00 ל-08:00 תתראיין ב"גלי צה"ל". נסים זאב (ש"ס): בין 06:00 ל-07:00 זה עוד לא שעה שאנשים באמת נמצאים ערים - - - היו"ר ראובן ריבלין: מהמהדרין, הם מקליטים את עצמם ל-07:00 כשהם מדברים - - - נסים זאב (ש"ס): אלה שמהדרין, אז כבר יום קודם מהדרין את עצמם ומקליטים את עצמם יום קודם לכן. היו"ר ראובן ריבלין: משלי אומר: הוקר רגלך מבית רעך פן שבעך ושנאך. נסים זאב (ש"ס): ישבעך. היו"ר ראובן ריבלין: הוא אומר "הוקר" בקו"ף, זאת אומרת הוקר, תעשה את רגלך יקרה. נסים זאב (ש"ס): חקור, מלשון הרחקה. היו"ר ראובן ריבלין: לדבר יותר מדי זה גם כן לא מן המעלות הטובות בעיני הציבור - - נסים זאב (ש"ס): כן, אבל אנחנו תמיד נהנים לשמוע אותך - - היו"ר ראובן ריבלין: - - תמיד טוב במשורה. נהנים אולי - - - נסים זאב (ש"ס): - - אולי הפסוק הוא טוב, אבל אני לא - - - היו"ר ראובן ריבלין: כי אני לא מסכים להתראיין כל חמש דקות. נסים זאב (ש"ס): טוב, כנראה יש לך נושאים מיוחדים שאתה מוכן להתראיין בהם. היו"ר ראובן ריבלין: לא לא. כשצריך להתראיין מתראיינים – למדתי את זה מהורוביץ. מה אתה חושב, למדתי מעצמי? נסים זאב (ש"ס): טוב, יש לך רעבע טוב, אני רואה. ניצן הורוביץ (מרצ): אף אחד עוד לא הצטער על משהו שהוא לא אמר. היו"ר ראובן ריבלין: תראה, צריכים לקחת פוליטיקאים סיכונים, אבל באמת שיהיו מחושבים. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו לא ביום של תענית דיבור, ובעצם - - היו"ר ראובן ריבלין: מחזיר לך מייד את השתי דקות. נסים זאב (ש"ס): - - תפקידם של חברי הכנסת להביע את עמדותיהם בכל נושא ונושא, אבל לא הבנתי מה הקשר בין פלורליזם – שאמר חבר הכנסת דב חנין – לעיתונות חרדית, כאילו שם יש יותר פתיחות. יש מצב נתון קיים שהעיתונות היא בעצם מתקיימת, והחי נושא את עצמו בגלל הפרסומות, וכנראה שיש בעיה בעיתונות כמו "מעריב" או עיתונים אחרים – או שהשכר שם גבוה ואז אין יכולת והפרסומות לא מכסות את עצמן, או שהייתי אומר, לא מתפקדים כראוי, או שיש יותר מדי עובדים, אבל זה לא קשור, הייתי אומר, לציבור הדתי והחרדי שאולי מבקש יותר עיתונות. אני חושב שאם היו גם פחות עיתונים אצל החרדים היה אולי טוב לכולנו. אני רק רוצה לומר משפט אחד בנושא של "גלי צה"ל", אדוני היושב-ראש. אני חושב שבצדק, העתירה היתה במקומה, כי בעצם המקומיים הרגישו את עצמם אולי נפגעים כתוצאה מכך שהתחרות בין "גלי צה"ל" – שאמור בעצם לשרת אולי יעד או קהילה מסוימת - - - היו"ר ראובן ריבלין: אפשר למצוא פשרה, אפשר - - - נסים זאב (ש"ס): אני אומר, אפשר למצוא את הפשרה, אבל אנחנו בשביל זה מביאים את זה בעצם לחקיקה - - היו"ר ראובן ריבלין: ודאי. נסים זאב (ש"ס): - - בגלל שהבג"ץ החליט שאכן חייבים להביא את זה לחקיקה, אבל אני חושב שיש פה מקום באמת קצת יותר להיכנס לסוגיה הזו כדי - - - היו"ר ראובן ריבלין: זה תעשו בוודאי בין קריאה שנייה ושלישית. נסים זאב (ש"ס): אני אומר שלא יהיה מצב שאחד בא על חשבון השני, שזה יהיה מבחינת זה נהנה וזה לא חסר. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אני מציע להצביע בקריאה ראשונה ולאחר מכן לדון בוועדה. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה. אחרון הדוברים, אריה אלדד. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מבין שהחוק עוסק בהתרת תשדירי חסות ל"גלי צה"ל", ואני שואל – למשל תשדירים שמריצים את חיים אמסלם לכנסת זה תשדיר שירות או דיווח חדשותי? היו"ר ראובן ריבלין: זה דיווח חדשותי. ישראל אייכלר (יהדות התורה): דיווח חדשותי. למשל, מסע ההסתה נגד אגודת "אפרת" שבמשך שעות "גלי צה"ל" הפעיל על מקרה טרגי שבחור רצה לרצוח את חברתו ונהרג על-ידי המשטרה, ומי שאשם זה דווקא ד"ר שוסהיים והמתנדבים והמלאכיות שלו שעוזרים לאנשים מסכנים שנקלעו למצבים קשים, זה תשדיר שירות או הסתה? אני שואל שאלה רטורית, כי "גלי צה"ל – לכאורה במדינה דמוקרטית אין מקום לתחנה צבאית. אנחנו לא בברית-המועצות וגם לא בסוריה, אין שום סיבה בעולם לכאורה שיהיה "גלי צה"ל". אבל לשבחו של "גלי צה"ל" ייאמר שהוא לא היה תמיד דברו של הצבא והוא היה יותר פתוח, הוא כמעט אזרחי ולעתים אומרים שהוא אפילו יותר מדי. אבל מי התיר לקחת כסף של המסים שלנו ולנהל מסעי הסתה נגד הציבור החרדי כמעט מדי יום ביומו ולפחות מדי שבוע בשבועו? על חשבון מי זה נעשה? זו תחנה צבאית שמייצגת את צבא-הגנה לישראל? אני שומע שם מישהו שמדבר נגד ברית המילה, ואין מישהו שיגיד מלה להגנת המילה? לשבחו של המפקד החדש, ירון דקל, ייאמר שהיה איזה שיר של איזה זמר שהשווה את חיילי צה"ל לרוצחים. איזה התקפה נגדו, למה הוא לא מרשה בתחנה צבאית להאשים את חיילי צה"ל כרוצחים. זה כבר לא – יש דיקטטורה, יש דמוקרטיה – זה כבר אנרכיה מוחלטת, ולכן אנחנו צריכים תחנה צבאית שתמומן ממשרד הביטחון? כדי שתהיה אנרכיה מוחלטת של קבוצת אנשים קטנה וצרה מאוד שתשלוט בסדר-היום וכל שדרנית תוכל לצאת נגד אגודת "אפרת" בצורה כל כך אכזרית? כל שדרן יוכל לקחת את הציבור החרדי יום-יום, שבוע-שבוע – עם איזה ילד או ילדה, משהו, איזה אפליה של ספרדים באיזה בית-ספר, עושים מזה שעות. אדרבה, אני נגד אפליות, אבל פעם אחת שמעתם ב"גלי צה"ל" שיש באקדמיה הישראלית 95% אשכנזים? חיים כץ (הליכוד): ר' אייכלר, למה אתה צועק? צהריים עכשיו - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): חיים - - - היו"ר ראובן ריבלין: תשמע - - - חיים כץ (הליכוד): - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): חבר כנסת חיים כהן, אני מדבר מדם לבי, כי אני שומע את התחנה הזאת - - היו"ר ראובן ריבלין: אני מבין מה שאתה אומר, רק אתה יודע – צנזורה - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): - - ולשבחם - - - חיים כץ (הליכוד): כשהייתי ילד צעיר אמרו, כשאתה לוחש - - - היו"ר ראובן ריבלין: הרדיו שמדובר בו הוא במידה רבה אולי הרדיו הציבורי ביותר - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): נכון. היו"ר ראובן ריבלין: - - ושם אתה שומע מגוון דעות. אוי לנו - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): "קול ישראל" יותר ציבורי. היו"ר ראובן ריבלין: "קול ישראל" גם, זה התשדיר הציבורי, אבל לא יכול להיות תשדיר ציבורי בלי שיהיה לעומתו גם מתחרה כתשדיר ציבורי, כי אחרת הוא יכול להיות למונופול. אני אומר – נושא הצנזורה הוא נושא בעייתי, אבל הציבור ישפוט, כי בנושא של השידור הציבורי, מי שצריך לשפוט זה לא הממלכה שהיא הממשלה, שיכולה להתחלף, וזה לא הדוקטרינה של בעל הון כזה או אחר, אלא זה - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): אלא השדרן והמפיקה. היו"ר ראובן ריבלין: הציבור. הציבור - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): הציבור, אבל לציבור אין ביטוי. היו"ר ראובן ריבלין: יש גם אחריות. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אני מייצג את הציבור שאין לו ביטוי. חיים כהן, אני רוצה להגיד לך משהו לגבי לחשים - - - חיים כץ (הליכוד): חיים כץ. ישראל אייכלר (יהדות התורה): חיים כץ, חבר הכנסת חיים כץ, אבל אתה כהן צדק. אני רוצה להגיד לך – אתה צודק שלחש זה הרבה יותר חזק, עובדה שכולם רצים אחרי חבר הכנסת חיים כהן בשביל להיבחר בפריימריז של הליכוד ולא אחרַי. היו"ר ראובן ריבלין: חיים כץ. חיים כץ. ישראל אייכלר (יהדות התורה): חיים כץ, שוב אמרתי חיים כהן. היו"ר ראובן ריבלין: כהן זה גם, תשמע, חיים זה כהן צדק. ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא יעזור לך, אתה כהן, אז אני מברך אותך. חיים כץ (הליכוד): אתה מאמין למה שאומרים לך? - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): אומרים לי שחבר הכנסת חיים כץ הוא האיש החזק ואם אני רוצה מקום ריאלי בליכוד אני חייב ללכת אליך. אורי אורבך (הבית היהודי): - - - היו"ר ראובן ריבלין: טוב, זה ב"גלי צה"ל" אתה רוצה לומר? - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): לא, לא, זהו - - - היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חן-חן. ישראל אייכלר (יהדות התורה): זה סתם היתה מחמאה. לסיום אני רוצה לומר - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא, לא, אני מוכרח לומר – אתה איש רדיו מובהק ואתה היית ברדיו דוקטרינרי והיה תענוג להתראיין אצלך כי אתה בנשמתך איש מאוד ליברלי למרות שאתה מייצג בהחלט דוקטרינה. אני רוצה לומר לך שלא יהיה ב"גלי צה"ל" מצב שבו יאמר מישהו משהו שלא ייתנו הזדמנות לצד האחר לומר את הדברים. ישראל אייכלר (יהדות התורה): ועל זה אני רוצה לשבח כמה וכמה מהשדרים – אני לא אגיד שמות – שכן נותנים ביטוי, ויודעים שכשמביאים צד אחד צריכים להביא צד שני, אבל ישנן שעות - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני הכרתי שדרית ב"קול ישראל" שהעמדות שלה, בדוקטרינה שהיא חונכה עליה והיא חינכה אחרים, היתה מאוד מוצקה בעמדות שלה, יחד עם זה היה פשוט לכבוד להתראיין אצלה, משום שהיא היתה נותנת לך לומר את כל מה שאתה חפץ בצורה הברורה ביותר. קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: היום היא מנהיגה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אז – אשרי האנשים שזכו. אדוני היושב-ראש, אתה זכית להיות איש חרות בתקופה שהיתה יותר חירות במדינה וכן נתנו לאנשים - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא, אני חייתי בחרות שהיתה "בלי חרות ומק"י". אני והדוד שלך. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אתה זוכר תקופות שמצבם של אנשי חרות בתקשורת היה כמו מצבם של החרדים בתקשורת דהיום. וכשם שחרות באה והצליחה, בעזרת השם, אחרי שמונה פעמים שמנחם בגין נפל בבחירות הוא נהיה ראש הממשלה והחרות לגיטימית עד היום, כך הציבור החרדי, בעזרת השם, גם אם היום הוא נשמע מושפל, מנודה, מודר, יבוא יום והוא יהיה חלק בלתי נפרד וחשוב בחברה הישראלית. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר. חבר הכנסת אריה אלדד, אחרון הדוברים, ולאחר מכן אנחנו נעבור להצבעה. נא לצלצל. חוק ""גלי צה"ל"" הוא חוק ממשלתי, כדאי אולי שהממשלה תדע שעומדים להצביע עליו. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): נכבדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, "גלי צה"ל" הם שידורי צבא-הגנה לישראל. כשקמה מדינת ישראל והקימו את התחנה הצבאית השידורים האלה היו על-ידי חיילים ובשביל חיילים, והתרחקנו מאוד מהשנים האלה. רוב מאזיני התחנה אינם חיילים. אם חיילים מקשיבים בכלל ל"גלי צה"ל" הם בעיקר מקשיבים לגלגל"צ, ושומעים מוזיקה, ולא שומעים את עיקר שידורי המלל והתוכן שיש ב"גלי צה"ל", ויש בהם שידורים טובים. אבל בשנות הקמתה של התחנה היתה אחדות מטרה במדינת ישראל. היתה כמעט אחדות בין מדינה, ממשלה וצבא. זה היה "חד הם". הכול היה בן-גוריון. וכשהקימו את הדבר הזה, התחנה שידרה את דבר המדינה לחיילים, ושידרה מפי החיילים אל החיילים. ואנחנו רחוקים מאוד מהמצב הזה. כשאני פותח "גלי צה"ל" ושומע על פעולה בעזה, ושומע ש"נפגעו פעילי 'חמאס'", כמו איזה פעילי קואפרטיב לייצור שימורים, או דשנים – "פעילי 'חמאס'". ואז, בשביל האיזון, כמובן אומרים – לטענת דובר צה"ל כן ירינו או לא ירינו. זה מזמן לא שידורי צבא-הגנה לישראל. מזמן. אז רוצים שידור ציבורי? בבקשה. שידור ציבורי זה דבר טוב. אבל למה על חשבון תקציב הביטחון "גלי צה"ל" מתחרה בתחנות רדיו אזוריות, שנלחמות על הפרסומות, נלחמות על פרנסתן, ועכשיו אנחנו מכפילים את נפח הפרסומות ב"גלי צה"ל"? אני שלחתי ביופסיה מתשדיר שירות כדי להבין מה ההבדל בינו לבין פרסומת, ובגלל הקשיים במכון הפתולוגי בזמן האחרון עוד לא חזרה תשובה. אבל מה ההבדל בין תשדיר פרסומת ותשדיר שירות? מה, מפעל הפיס – חשוב מאוד שחיילים יידעו שאראלה צלצלה אליהם. אנשים יושבים פה במליאה ומחכים שאראלה תצלצל אליהם. מה לזה ול"גלי צה"ל"? מה לזה ולתחנת שידור צבאית, חוץ מאשר תחרות לא הוגנת? דיברו פה שבחים על התקציב הזעום. חברי חבר הכנסת בילסקי שיבח את התקציב הזעום של "גלי צה"ל" – שכחת שלא סופרים שם את כוח-האדם הצבאי שמוצב שם, כי איש אינו יודע מה התקציב – מה תקציב "גלי צה"ל"? זאב בילסקי (קדימה): כמה - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אתה ראית פעם אחת את המספר? סוד צבאי שמור, בתוך תקציב הביטחון. באיזה מין קופסה גדולה, שאתה לא יודע לפצח אותו, ולהגיד לך באמת כמה זה עולה, כולל עלויות החיילים. אני בעד שידור ציבורי. אינני מבין למה במציאות שלנו, כאשר שני-שלישים משדרי התחנה הם באמת - - - היו"ר ראובן ריבלין: 10 מיליון. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): 10 מיליון על הנייר – 5 מיליון על הנייר, אבל כמה זה עולה בפועל? כמה זה עולה בפועל? היו"ר ראובן ריבלין: אם אתה מביא בחשבון שחיילים משרתים - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי): חיילים משרתים חינם. שלא לדבר על כך שלוקחים חיילים, חלקם חובשי כיפות, ואומרים להם: תשדרו בשבת. זאב בילסקי (קדימה): מה פתאום. ניצן הורוביץ (מרצ): זה לא נכון. זה לא נכון. קריאות: - - - אריה אלדד (האיחוד הלאומי): משדרים בשבת. יש חייל שכתב לי לפני חודשיים, לפני חודשיים, ואמר לי: מכריחים אותי לבוא למשמרת בשבת. על מה? גלגל"צ? השר לשירותי דת יעקב מרגי: - - - עובד בשבת? קריאה: - - - אולי להיות שומר בשער. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): לא יודע. היו"ר ראובן ריבלין: אוקיי. רבותי, חבר הכנסת אלדד, הואיל והפריעו לך אני מאפשר לך לסיים. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): אני רוצה לסיים. אני תומך בשידור ציבורי, ואני חושב שתחנת רדיו – היא תחנת שידור ציבורי ראויה, אבל אין לה דבר וחצי דבר עם צה"ל. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת אריה אלדד. השר בגין אינו נוכח, ולכן אנחנו עוברים להצבעה. השר מַרגי, אתה רוצה? השר לשירותי דת יעקב מרגי: - - - היו"ר ראובן ריבלין: כי אני הולך בפריימריז, אני שומע – "מַרגי", "מַרגי", אז גם אני טועה. שמו של מכובדי הוא מֶרגי, לתפארת משפחתו. בבקשה, אנחנו עוברים להצעת חוק של הממשלה בנושא "גלי צה"ל", הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג–2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע – מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הצעת חוק "גלי צה"ל" – שידורי רדיו של צבא-הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התשע"ג–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: 16 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ובהכנתה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה – ודאי גם תדון במספר הדקות כפי שהוא מוצע כפי שחברי הכנסת הרהרו עליו. תודה רבה.