קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012 [מס' מ/696; "דברי הכנסת", חוב' ל"א, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: הצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, לקריאה שנייה ושלישית. יציג אותה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת רוני בר-און, כולל לוח התיקונים. כן, הוא יזכיר זאת. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי חברי הכנסת, אנחנו מציגים היום את הצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012. אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק הזאת, ואסביר מה חשיבותה. במציאות המשתנה והמתפתחת, וכחלק מהמאבק העולמי בעצירת תוכנית הגרעין של אירן, על מדינת ישראל להיות מודל חיקוי למדינות העולם. חובה על מדינת ישראל להציב אמות מידה גבוהות במלחמה נגד ההתעצמות הגרעינית של אירן. מדינת ישראל מדברת – ומדברת בצדק – על כך שכל האופציות על השולחן, ודוחקת בנושא החרם הכלכלי על אירן. אני חושב שהדברים האלה מקבלים משנה תוקף. כחלק מההתמודדות הזאת עם האתגר של הגרעין האירני, חוקקה הכנסת עוד בשנת 2008 את חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם אירן. מטרת החוק אז היתה למנוע השקעה של מוסדות פיננסיים ישראליים בתאגידים שמקיימים עסקי מהותי עם אירן. מאז ועד היום, למרבה הצער, השתנו הנסיבות. בעולם המתפתח הזה של מירוץ החימוש הגרעיני של אירן, והאינטרסים הכלכליים שלא תמיד עולים בקנה אחד עם משטר הסנקציות, על מדינת ישראל להתאים את הרגולציה לתנאים החדשים שנוצרו בשנים האחרונות ולהוות מודל לכלל העולם החופשי בעניין הזה. כחלק מהמאבק שמנהלת מדינת ישראל במישור הבין-לאומי, אנחנו מציעים בחוק לקבוע הסדרים בחקיקה לחיזוק חלקה של מדינת ישראל במאבק הזה. לפי הכללים האלה, לפי ההסדרים האלה, ניתן יהיה להטיל סנקציות הן על גורמים שמסייעים לאירן בקידום תוכנית הגרעין שלה והן על תאגידים שמקיימים קשר עסקי עם אירן לטובתה של אירן, או בשטחה של אירן. הצעת החוק קובעת כי ועדת שרים מיוחדת שאנחנו מקימים בחוק תהיה רשאית לקבוע בהכרזה כי גורם זר מסייע לאירן בקידום תוכנית הגרעין שלה. כמו כן תהיה ועדת השרים רשאית להכריז על תאגיד שמקיים קשר עסקי עם אירן לטובתה או בשטחה ככזה. ההכרזה תהיה על-פי המלצה של מטה סנקציות שיהיה במשרד האוצר. מטה סנקציות יהיה אחראי לגיבוש ההמלצות לקביעת הגורמים המוכרזים על-פי החוק המוצע, וישמש כגורם ממליץ לעניין מתן היתר לקיים פעילות כלכלית או השקעה אף אם הגורמים הוכרזו כאמור. כדי לוודא שמתקיימת בדיקה מדוקדקת ושקילת כל השיקולים הרלוונטיים לעניין ההכרזה על גורם זר מסייע או תאגיד שמקיים קשר עסקי עם אירן, אנחנו מציעים בהצעת החוק להקים גוף מעין שיפוטי בדמותה של ועדה מייעצת. חברי הוועדה המייעצת יהיו שופט בדימוס של בית-המשפט העליון, או של בית-המשפט המחוזי, משפטן שכשיר לשמש שופט של בית-המשפט המחוזי שימונה על-פי המלצה של נשיא בית-המשפט העליון, וחבר בעל רקע מדיני או ביטחוני עם ידע ובקיאות בתחום האירני שאותו ימנה ראש הממשלה. תפקידה של הוועדה יהיה לשמוע את מי שרואה עצמו נפגע מהכוונה להכריז עליו כגורם זר שמסייע לתוכנית הגרעין של אירן או מהכוונה להכריז עליו כגורם זר שהוא תאגיד שמקיים קשר עסקי עם אירן, ואחרי שתשמע את האנשים האלה, היא תגיש את המלצתה לוועדת השרים. אנחנו גם מציעים בהצעת החוק שמי שרואה את עצמו נפגע מהכרזה של ועדת השרים, רשאי להגיש בקשה לוועדה המייעצת לבטל את ההכרזה, וזו – הוועדה המייעצת – תשוב ותגיש את המלצתה לוועדת השרים אחרי שתשמע את הגורם הרואה עצמו כנפגע. על-פי המוצע בהצעת החוק הזאת תוגבל כל פעילות כלכלית מול הגורמים שיוכרזו כגורמים זרים מסייעים, וכן תוגבל האפשרות להשקיע בתאגידים שיוכרזו כמקיימים קשר עסקי עם אירן. זה סוג של סנקציות, מה שאנחנו נהגנו להציע לקהילה הבין-לאומית – סנקציות משתקות. אנחנו מיישמים את זה הלכה למעשה. כמו כן, על-פי המוצע בהצעת החוק, יוטלו על גורמים שיוכרזו כגורם זר מסייע, או תאגיד שמקיים קשר עסקי עם אירן, הגבלות שעיקרן מניעת אפשרות ליהנות מזכויות כלכליות שמקורן במדינת ישראל, דוגמת הצגת הצעות להתקשרות במכרזים, קבלת זיכיונות או רשיונות וקבלת סיוע כלכלי מכל סוג שהוא מהמדינה. ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו, לצד הקנסות הגבוהים וההוראות העונשיות, יחד עם ההוראות שעניינן הוראות פקודת המסחר עם האויב, יוצרים לתפיסתנו משטר סנקציות חדש כנגד תוכנית הגרעין של אירן. ייתכן שגורמים מסוימים יראו עצמם נפגעים כתוצאה מהסדרים אלה, אך בעינינו ובראייתנו זהו חלק מהמאמץ המלחמתי הכלכלי והאזרחי הנדרש כדי לסכל את תהליך ההתגרענות של אירן. אני מבקש להודות לאנשי משרד ראש הממשלה אשר הובילו את החוק ביחד עם אנשי משרד המשפטים. כן עסקו במלאכה – בתועלת גדולה, בתרומה רבה ובהצלחה רבה – אנשי משרד החוץ, אנשי משרד הביטחון, הרשות לאיסור הלבנת הון, התאחדות התעשיינים ואיגוד הבנקים. וכמובן, אני מבקש להודות לאלה שאלמלא הם, הדבר לא היה מסתייע – הצוות המקצועי של ועדת החוץ והביטחון: מנהל הוועדה שמואל לטקו; אסף פרידמן סגנו; וליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור ועורך-הדין יהל עמית. אני מבין שיש פה הסתייגויות דיבור. היו"ר ראובן ריבלין: רק רשות דיבור, זה כבר לא נקרא הסתייגויות דיבור. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): רשות דיבור. יש איזה לוח תיקונים - - - היו"ר ראובן ריבלין: כן, לוח תיקונים, אני אצביע עליו גם. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): יש משהו שביקשו להחליף את משרד הביטחון למערכת הביטחון. היו"ר ראובן ריבלין: לוח התיקונים אומר: לסעיף 2, בהגדרה "רשות ביטחון", בפסקה (5), במקום "במשרד" צריך להיות "במערכת". רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): מאה אחוז. אז המלה "משרד" תוחלף במלה "מערכת". הרציונל לא משתנה, הדברים ברורים. אני חושב שהחוק הזה הוא בנפשה – באמת, בלי לשון המעטה – של מדינת ישראל. היו"ר ראובן ריבלין: האם השר לביטחון פנים נחשב למערכת הביטחון? רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לדעתי, לא. היו"ר ראובן ריבלין: לא. השר - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אבל השר לענייני מודיעין – ככל ששר הוא חלק ממערכת – לפי דעתי שר הוא לוויין - - - השר לענייני מודיעין דן מרידור: - - - היו"ר ראובן ריבלין: יש הגדרה ל"מערכת", דרך איזה חוק? רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לא, הוא לא שייך. הוא לא שייך, לתפיסתי. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת בר-און. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אם הוא היה שייך למערכת הביטחון אני הייתי שמח לטפל בו - - היו"ר ראובן ריבלין: לא, אני מתפלא לפעמים על משרד המשפטים. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - בוועדה שלי, אבל אני לא. היו"ר ראובן ריבלין: האם המושג "מערכת ביטחון" נכלל באיזו הגדרה חוקית? השר לענייני מודיעין דן מרידור: לא - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לא. מערכת הביטחון היא מערכת הביטחון של מדינת ישראל. היו"ר ראובן ריבלין: זה איזה matter of practice, זאת אומרת. השר לענייני מודיעין דן מרידור: - - - היו"ר ראובן ריבלין: אבל אחר כך האשמה תיפול עלינו. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לא לא, לא תיפול. לא תיפול. היו"ר ראובן ריבלין: אתה לוקח את האחריות? רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): ואם תיפול, אני לוקח את האחריות. היו"ר ראובן ריבלין: טוב, בסדר גמור. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): תיפול עלי. תיפול עלי. אני רגיל באשמות שנופלות עלי, אני מנער אותן והולך - - - היו"ר ראובן ריבלין: שמע, ברמה של למשל נפילת טילים על ישראל, אני אומר לך שמערכת הביטחון כוללת את המשרד לביטחון פנים. השר לענייני מודיעין דן מרידור: - - - היו"ר ראובן ריבלין: ודאי, מה זה. כמו למשל - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): סליחה. לא נכון. בהגדרה - - היו"ר ראובן ריבלין: אין הגדרה. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - משרד ביטחון פנים מתעסק בעניין הזה באספקט של הגנת העורף. אתה רוצה להגיד שהגנת העורף היא חלק ממערכת הביטחון? היו"ר ראובן ריבלין: היא לא מערכת הביטחון? רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): עובדה, עובדה אחרת - - - השר לענייני מודיעין דן מרידור: אתה רוצה להגיד שהשר ברק הוא שר ביטחון חוץ? רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): שר חוץ ביטחון. השר לענייני מודיעין דן מרידור: - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מבין שהנושא הוא אהוד ברק, my lips - - - היו"ר ראובן ריבלין: לא לא לא. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני אשמח לשמוע את דעתכם, זאת אומרת אני פה אעמוד ואשמע בשמחה את דעתך - - - היו"ר ראובן ריבלין: אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, אני מדבר אתך גם כאדם שהוא מנאמני הכנסת. הרי בסופו של דבר, כאשר עניין זה יתעורר בוועדת חקירה כזאת או אחרת, יבואו ויאמרו – מה זה מערכת ביטחון. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני חושב שהשאלה לא תישאל, עם כל הכבוד, ואני חושב - - היו"ר ראובן ריבלין: אוקיי. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - שלמשל, גם שר הפנים – אם מרחיבים את השאלה שלך - - היו"ר ראובן ריבלין: בטוח. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - מכיוון שהוא ממונה על פס"ח - - היו"ר ראובן ריבלין: בטוח. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - אז גם הוא חלק ממערכת הביטחון. היו"ר ראובן ריבלין: ומשרד הבריאות בוודאי. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): כן. ואפילו משרד ההסברה, הרי קראנו בדוחות המבקר שבלי הסברה אין ביטחון ואין מדיניות, אז - - - שר ההסברה והתפוצות יולי יואל אדלשטיין: על הכתפיים הרחבות שלי - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): הכול ייפול עליך בסוף. היו"ר ראובן ריבלין: טוב. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: אני מאוד מודה. אם אתה תרצה להתייחס לדיבורים, אז אתה תקבל רשות. חבר הכנסת מוחמד ברכה, ראשון הדוברים. אחריו – חבר הכנסת דב חנין, אני כבר לא מקריא את אלה שהורידו את שמם. הכול מדובר בבקשות רשות דיבור ולא בהסתייגויות, ויש גם נסים זאב – אינו נוכח כאן, ורוברט אילטוב ואריה אלדד. אם הם יהיו נוכחים, הם יקבלו רשות דיבור. אם לא, רשות הדיבור שלהם נופלת. חבר הכנסת ברכה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. מוחמד ברכה (חד"ש): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק מיותרת. כשהובאה לקריאה הראשונה אמרנו שהיא מיותרת, עכשיו היא גם מסוכנת, בהתחשב בעובדה שהממשלה מוציאה קולות של מלחמה ושל תופי מלחמה ושל מתקפה צבאית, והיא עכשיו מהססת, חושבת איפה להכות – אם באירן, אם בסוריה ואפילו בעזה – אבל לפי מה שיוצא לתקשורת, לפי הדברים של מופז למחרת יום יציאתו מהממשלה, לאור פרשנים יודעי דבר, איך שהם מוגדרים, כנראה הממשלה גמרה אומר ללכת להרפתקה הצבאית. והדבר היחיד להערכתי שמונע זאת זה האקלים הבין-לאומי ואולי הבחירות האמריקניות, יותר מכל דבר אחר. הצעת החוק הזו לא באה כדי להעניש מי שמשתף פעולה עם המשטר באירן, יש מספיק חוקים במדינת ישראל, שאגב הוכיחו את יעילותם מעבר לצפוי בנסיבות אחרות ועם אנשים מסוימים שנמצאים היום בכלא או שהם על סף יציאה מהכלא בגין שיתוף פעולה כלכלי או לא כלכלי, אפילו צבאי, עם אירן. זאת אומרת, החוק, יש בו מנגנונים מספיקים על מנת לפתור את הסוגיות האלו, אבל הצעת החוק היא אמירה פוליטית והיא אמירה מסוכנת. לכן אני אומר שהיא לא באה כדי לטפל בתכנים שדובר עליהם ובסעיפים שמדובר עליהם, אלא כדי לאותת ולשדר – לציבור גם בישראל אבל גם לעולם – שהעניין של ההרפתקה האירנית הוא דבר שהוא בפתח הבית. כמובן, אני, אין לי נגישות למקורות אינפורמציה אבל אני שומע ורואה שרוב ראשי מערכות הביטחון אינם מסכימים עם הרפתקה כזו, ולכן זו הרפתקה מסוכנת, שגם מכוונת על-ידי הדרג הפוליטי למטרות פוליטיות, בין השאר – גם למטרות של הישרדות פוליטית. היה מובן שחבר הכנסת בר-און מביא את הצעת החוק כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון מטעם הקואליציה. עכשיו הוא לא בקואליציה, אני לא יודע למה הוא צריך לשרת את סדר-היום של הממשלה, שהוא בניגוד לפחות לסדר-היום המוצהר של מפלגתו שלו, ובניגוד לאינטרס הכללי של הציבור בישראל ושל האינטרס של העמים באזור, כי הכשרת הקרקע למתקפה באירן בעיתוי מסוים, יכולים אנחנו לצפות או לדעת מה העיתוי של ההתחלה אבל אנחנו לא נוכל אף פעם לדעת איך זה ייגמר, אבל מה שבטוח שזה ייגמר רע. זה ייגמר רע מאוד – גם פה וגם שם. לכן, הצעת החוק היא אמירה פוליטית, צינית, שבאה לשרת אג'נדה של ראש הממשלה, גם בזירה האזורית וגם בזירה הפנימית בתוך ישראל, וגם בזירה הבין-לאומית – הוא רוצה להפריע אולי לאובמה. ברמה האזורית הוא רוצה להפנות את תשומת הלב מהעיקר, מהסכסוך העיקרי, העניין הישראלי-פלסטיני, ולקחת את הדיפרנציאציה הפוליטית לכיוון של אירן סביב הנושא האירני, ופנימית הוא רוצה לחמוק מכל מיני התחייבויות ומחויבויות לציבור בישראל – בעניינים של צדק חברתי, בעניין של תקציב המדינה, ואפילו בעניין שהוא לא קרוב ללבי, העניין של גיוס ודברים כאלה, שגם בו הוא נכשל כישלון חרוץ. לכן, יש יותר ציניות מאשר חוק, יש יותר תוקפנות מאשר מניעת שיתוף פעולה עם הטרור- במירכאות או בלי מירכאות. זו הצעת חוק שאין לה מקום – לא מבחינת התוכן, לא מבחינת העיתוי ולא מבחינת הקונטקסט. תודה רבה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת בר-און, אתה תשיב כמובן, כי לא רציתי להתערב. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הזדמנות להשמיע קול של אזהרה לציבור הישראלי. סכנה אורבת לפתחנו, והסכנה, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): היא הגרעין האירני, אני מבין. דב חנין (חד"ש): - - הסכנה הבוערת, הדוחקת והאקוטית ביותר איננה הגרעין האירני, אלא התנהלותה של ממשלת ישראל בסוגיה הזאת. וזו ההזדמנות, עמיתי חברי הכנסת, להזהיר את אזרחי ישראל מפני ממשלה שהיא שילוב חסר תקדים של קיצוניות והרפתקנות. ממשלות קיצוניות היו לישראל גם בעבר, היתה ממשלה קיצונית בראשותו של ראש הממשלה המנוח, זיכרונו לברכה, יצחק שמיר, מאוד קיצונית, אבל מהצד השני מאוד שמרנית וזהירה, ולא סיבכה את ישראל במלחמת עירק. היו גם ממשלות הרפתקניות בתולדותיה של ישראל, והיו גם שרים הרפתקנים, אבל השילוב של קיצוניות והרפתקנות, כמו שהממשלה הזאת מגלמת, הוא שילוב הרסני לעתידה של ישראל. עמיתי חברי הכנסת, ראשי מערכות הביטחון השונות הזהירו במלים חריפות מתוכניותיה של ממשלת ישראל בסוגיית אירן, אמרו דברים קשים וחברי תקדים: מאיר דגן ראש המוסד - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): לשעבר. דב חנין (חד"ש): - - לשעבר; יובל דיסקין, ראש השב"כ לשעבר; אפילו מקורבו ונאמנו המובהק של ראש הממשלה, מר עוזי ארד – לשעבר. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): גם מקורבו וגם ראש מל"ל, שניהם לשעבר. דב חנין (חד"ש): שניהם לשעבר. שלושת האנשים האלה - - מוחמד ברכה (חד"ש): גם אתה חבר הקואליציה לשעבר, שבשמה אתה מגיש - - - דב חנין (חד"ש): - - ושלושת האנשים האלה - - היו"ר ראובן ריבלין: להיות יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון לא צריך להיות בקואליציה. דב חנין (חד"ש): - - אליהם השבוע, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, צריך לצרף עוד "לשעבר" אחד, וכוונתי לרמטכ"ל לשעבר, המשנה לראש הממשלה לשעבר שאול מופז - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): שר הביטחון לשעבר. דב חנין (חד"ש): - - גם הוא – גם הוא אומר – שסכנה אורבת בפתח. עמיתי חברי הכנסת, אני שומע בדאגה גדולה את הדיבורים על כך - - - היו"ר ראובן ריבלין: אבל – חבר הכנסת מופז לא נמצא פה – חבר הכנסת מופז לא מתעלם מהסכנה האירנית, הוא רק אומר - - - דב חנין (חד"ש): אני מייד אומר על אירן כמה מלים, אדוני היושב-ראש. עמיתי חברי הכנסת, אני שומע בדאגה רבה גם את הדיבורים המופקרים וחסרי האחריות, שבאים כאילו ממקום של ריאליזם ביטחוני וצבאי, ואומרים – הרי ברור שישראל לא יכולה – חיל האוויר לא יכול להשמיד כך וכך אתרים תת-קרקעיים באירן, ולכן מהי המטרה של מתקפה ישראלית? מתקפה ישראלית תתרחש, ואז תתרחש מולה תגובה אירנית, שכנראה תהיה איומה ונוראה, ואז, בדרך הזאת, אומרים החכמים בעלי התוכניות ההזויות למיניהם, נאלץ גם את האמריקנים להיות מעורבים במלחמה הזאת. ואז אולי דווקא כדאי, כך אומרים אותם אומרים, לתקוף עוד לפני הבחירות בארצות-הברית, כי אז אולי גם ממשל אובמה, שלא מתלהב מהמהלך הזה, ייאלץ להיגרר לתוך התבערה הזאת. אלה הם דיבורים ותוכניות מופקרים ומסוכנים; המלחמה הזאת, עמיתי חברי הכנסת, עלולה להמיט על כולנו אסון חסר תקדים. מדברים על תל-אביב, שאיננה ערוכה להתקפת טילים, רק ל-10% מהאנשים יש מקלטים, אבל עמיתי חברי הכנסת, גם אלה שיהיו בתוך המקלטים ייפגעו. אנחנו מדברים פה על הפקרה חסרת אחריות של ביטחון ישראל ושל עתידה של ישראל. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - - בנושא הזה - - - דב חנין (חד"ש): ואדוני – המדיניות של הממשלה בנושא אירן – המדיניות של הממשלה בנושא אירן, אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – תתייחס למדיניות הזאת. בוא נשמע את דעתך, אני אשמח לשמוע אותה. מה צריך לעשות, עמיתי חברי הכנסת: קודם כול, יש חבית חומר נפץ – ואני לא מתעלם מחבית החומר-נפץ הזאת, ואני רואה בדאגה את העובדה שהמזרח התיכון כולו נעשה אזור שבו מכל הצדדים סוגים חדשים של נשק, כולל נשק גרעיני, יכולים להיכנס. זה מדאיג, זה מסוכן. האזור הזה נמצא במירוץ נגד הזמן, וכן, הוא הופך לחבית חומר נפץ מסוכנת. אבל כשיש חבית חומר נפץ, מה שצריך לעשות זה לא לפוצץ אותה; כשיש חבית חומר נפץ מה שצריך לעשות זה לנטרל את הנפצים. ולנטרל את הנפצים אפשר קודם כול באמצעות תהליך מדיני אמיתי, של פתיחה, של הידברות, של הרגעת המצב, של הידברות עם הפלסטינים והעולם הערבי כדי להוריד את אותן עילות מאותם גורמים שהיו רוצים לקדם אותנו לעימות כולל. היו"ר ראובן ריבלין: נא לסכם. דב חנין (חד"ש): וכן, עמיתי חברי הכנסת, להתקדם להסדר, כולל הסדר של פירוק המזרח התיכון מנשק גרעיני. זו הדרך, אם אנחנו רוצים למנוע אסון וחורבן מאתנו ומשכנינו כאחד. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רק למען הדיוק ההיסטורי, ראש הממשלה המנוח שמיר נמנע, או ביקש להימנע, מהתערבות כאשר גורם בין-לאומי כארצות-הברית והקואליציה התערב באותם נושאים. השאלה נשאלת מה היה קורה אם לא היו. רבותי חברי הכנסת, סיימנו את הדברים, שכן גם חבר הכנסת אילטוב, גם חבר הכנסת נסים זאב וחבר הכנסת אריה אלדד אינם נוכחים, וגם חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה - - - נסים זאב (ש"ס): אני מוותר - - - היו"ר ראובן ריבלין: אתה מוותר. כן. אתה נוכח. לכן אני מאפשר ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון להשיב, ואז אנחנו נעבור להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אדוני המשנה לראש הממשלה השר לענייני מודיעין ועניינים אסטרטגיים, בסדר - - - השר לענייני מודיעין דן מרידור: - - - רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): שני דברים שונים, אבל חיברתי, חיברתי. - - - בסדר עניינים רגיל הייתי אומר לחברי הכנסת ברכה ודב חנין, אתם לא הבנתם על מה אני מדבר. אבל מכיוון שהיום הוא יום סיום המושב אני אגיד שכנראה לא הבהרתי את עצמי מספיק טוב. הרי מה הוא זה שאתם מבקשים? אתם ביקשתם לקיים פה דיון שונה לחלוטין מהדיון שמתקיים פה, בהצעת החוק הזאת. הדיון שאתם מבקשים לקיים מטבע הדברים לא יכול להתקיים על הבמה הזאת. אם אתם מוטרדים, אני יכול להבטיחכם נאמנה שהדיון הזה מתקיים גם מתקיים, ובאופן האינטנסיבי ביותר. אני בטוח שלא מעניין אתכם לשמוע על הדבר הזה, וגם אם זה מעניין אתכם לשמוע על הדבר הזה אני לא בטוח שאני יכול להשמיע לגביו. אבל אני רוצה להזכיר לכם מה תכלית החוק הזה. אם כל כך מתייראים מתוצאות של פתרון שייכפה עלינו, פתרון אלים, הרי אתם צריכים להרים את ידכם היום בעד הצעת החוק הזאת, שכל תכליתה למנוע מצב שבו לא ייוותר פתרון שהוא איננו פתרון אלים. הרי זה בדיוק – בדיוק לשם כך הכנו את החוק הזה והבאנו אותו. אני מבין, חבר הכנסת ברכה, שאתה רואה כשל בזה שאני, כחבר האופוזיציה, מציע את החוק הזה. מה לעשות, אני ממלא את תפקידי כיושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, שהכינה את החוק הזה. אני מאמין בו ותומך בו, ולהערכתי הוא צריך להיות חוצה קווים בין קואליציה לאופוזיציה, משום שהוא מדבר על היכולת לנסות להכניע את תוכנית הגרעין האירנית שלא על דרך הפתרון האלים. ובאופן אישי, גם אתה, כשאתה יושב פה כסגן יושב-ראש הכנסת, אתה לא יושב כחבר האופוזיציה. אתה ממלא את תפקידך בצורה ממלכתית כסגן יושב-ראש הכנסת. על כך אתה ראוי לברכה ואני מברך אותך בכל פעם מחדש בעניין הזה. איזה קולות של מלחמה אתה שומע דרך הסנקציות האלה? אני רוצה לומר לך ולהזכיר לך מהניסיון האישי שלי - - מוחמד ברכה (חד"ש): זה משתלב עם קולות המלחמה. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): - - לפני למעלה מחמש שנים, כשר אוצר התחלתי מסע ייסורים לחזר על הפתחים של דלתות שרי אוצר בעולם המערבי ולנסות להסביר להם כמה חשובות הסנקציות, כדי שלא ניקלע לצורך לפתור את זה בדרך אלימה. ואני מודיע לך, שהיתה היענות מוגבלת מאוד, ממש ברמה שהיתה לניסיון לשכנע שרי פנים, כשהייתי שר פנים, להכליל את "חיזבאללה" ואת "חמאס" ברשימת ארגוני הטרור. "חיזבאללה" עד היום לא שם, ועל "חמאס" דיברו כתנועה דתית. וכשאנחנו קברנו את מתינו, אמרו לי שרי פנים ושרי ביטחון פנים במדינות אירופה, ש"חמאס" הוא לא ארגון טרור, כמו שהם אמרו – מה אתם מדברים אתנו על סנקציות, זה פגיעה בחופש הקניין וזה בניגוד לחוק כזה ולחוק כזה. היו לנו אז שותפים, מתי מעט. ועכשיו, צריך לומר ביושר ובתודעה שחלק גדול מהקהילה הבין-לאומית הבין את הדבר, והוא עושה סנקציות ומהדק את הסנקציות. ואני אומר לך שעד שאנחנו באים לתבוע ממדינות העולם להתעסק בסנקציות כנגד אירן, אנחנו צריכים להיות אור לגויים בעניין הזה. ואנחנו משלימים את מה שהכנו עוד ב-2008. ומכיוון שמירוץ החימוש האירני לגרעין ממשיך ומתחכם ומתפתל ומסתתר וצוחק על כל העולם כולו, על ה-G8 ועל ה-G5+1 ועל איסטנבול, אנחנו צריכים להראות לעולם איך מטפלים בדברים האלה, כדי שהסנקציות האלה אולי – והדגש הוא על אולי – ישיגו את הפתרון או ימנעו את הצורך בשימוש בכוח. אז אל תעמוד פה ותתקיף אותי כמגיש הצעת החוק, ואת ראש הממשלה ואת הממשלה כמי שיזמה את החוק הזה, שהיא עושה את זה כי זה קולות של מלחמה. מוחמד ברכה (חד"ש): חבר הכנסת בר-און, אני אציע לך הצעה אחרת, טובה יותר, איך להיות אור לגויים. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): טוב, אוקיי. היו"ר ראובן ריבלין: עכשיו הוא משיב לך, חבר הכנסת ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): שישראל תחתום על האמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, ואז כל ההצהרות יהיו נכונות. היו"ר ראובן ריבלין: יש דרך יותר טובה להיפטר מכל הבעיות, שישראל תתבטל, כל הבעיות האלה לא יהיו. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מציע לך שתקשיב כבר, חבר הכנסת ברכה, מכיוון שאתה בכל אופן בא פה, ובצדק, בשמו של המיעוט הלא-יהודי במדינת ישראל; תקשיב למדינות ערב, כאלה שנחשבות מתונות וכאלה שנחשבות פחות מתונות ותשאל אותן על דעתן על מה שעושה אירן במירוץ הגרעיני. ואז תחשוב איזה מזרח תיכון תקבל פה ואיזה עולם ערבי תקבל בכלל ואיזה עולם תקבל בכלל, אם חלילה וחס הדברים האלה לא ייעצרו. עכשיו, היתה פה איזה אמירה - - - מוחמד ברכה (חד"ש): - - - דעה חיובית על המשטר באירן. זה לא העניין. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה, חבר הכנסת ברכה, הוא משיב. מוחמד ברכה (חד"ש): זה לא העניין, זה לא העניין. היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו לא נותנים ציונים, הוא משיב רק על הצורך. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני מציע לך רק עוד פרט קטן, ואחרי שלא היתה לך אמירה חיובית על המשטר באירן, שתהיה לך דעה שלילית או דעה מאוד שלילית על המשטר באירן. זה השלב הבא ואני אשמח אם תגיע לשם. תראה, אני יכולתי להתעלם מהאמירה הזאת, אבל אני לא מקבל – כן, גם כחבר באופוזיציה – אני לא מקבל שאתה מעז לומר כאן על הבמה שהחוק הזה הוא אמירה צינית, פוליטית, שבאה לשרת את ראש הממשלה בזירה הפנימית ובזירה החיצונית. אלה דברים שאין להם שחר. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): יש לך ספק בזה. רוני בר-און (יו"ר ועדת החוץ והביטחון): אני לא רוצה להיכנס לפירוט הזה, כי אני חושב שזה סוג של build-up, או בנייה של טענה שהיא חסרת שחר. אני קובע, מתוך ההיכרות שלי את תהליך החקיקה של הדבר הזה ומתוך היכרות שיש לי עם הטענות שטען חבר הכנסת דב חנין – על כך שהדיון הזה צריך להתקיים כאן – שהדיון הזה לא צריך להתקיים כאן, שהצעת החוק היא הצעה נכונה, ראויה, הכרחית, הייתי אומר בגדר אולי מוצא אחרון. אני קורא לכנסת, על כל חבריה, מקיר אל קיר, להצביע בעד ההצעה הזאת. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, תם הדיון. חבר הכנסת אלדד, קראנו לך, לצערי הרב אתם לא הייתם כאן. יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון סיכם, ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה כמקשה אחת, שכן אין הסתייגויות ועל זכויות הדיבור אין מצביעים. ולכן אנחנו מצביעים על הצעת החוק בקריאה שנייה, כולל לוח התיקונים. היועצת המשפטית שור, כולל התיקונים, כן? היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, אנחנו עפר לרגלייך. כולל, כפי שאומרת לי מזכירת הכנסת, כולל לוח התיקונים. ואנחנו עוברים להצבעה בקריאה שנייה, נא להצביע, מי בעד, מי נגד, מי נמנע, על הצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, נא להצביע. הצבעה מס' 1 בעד סעיפים 1–42 – 45 נגד – 3 נמנעים – אין סעיפים 1–42 נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: 45 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים, יש אחד נוכח ולא מצביע. רבותי חברי הכנסת, הכנסת העבירה ברוב, בקריאה שנייה, את הצעת החוק. אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון מבקש ממני להצביע בקריאה שלישית, וכך אעשה. ובכן, הצעת חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012, בקריאה שלישית, נא להצביע, מי בעד, מי נגד, מי נמנע. נא להצביע. הצבעה מס' 2 בעד החוק – 47 נגד – 3 נמנעים – אין חוק המאבק בתכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 47 בעד, שלושה נגד, אין נמנעים, אני קובע שהצעת החוק, חוק המאבק בתוכנית הגרעין של אירן, התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ונכנסת לספר החוקים של מדינת ישראל.