קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012 [מס' מ/672; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: אנחנו ממשיכים בסדר-היום. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת הפנים, הנמצא כאן. קריאה: - - - היו"ר ראובן ריבלין: הם יבואו להצביע, מה אתה דואג. נדמה לי שהיא לא במחלוקת – הצעת הרשות הארצית לכבאות והצלה. יציג את החוק יושב-ראש ועדת הפנים. אין הסתייגויות. יש לוח תיקונים אבל אין הסתייגויות, נכון? אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): יש הסתייגויות דיבור אולי. היו"ר ראובן ריבלין: לא, יש הסתייגויות. אני רק רוצה להפנות את תשומת לבם של המסתייגים – דוד אזולאי, אתה רוצה לדבר? דוד אזולאי (ש"ס): כן. היו"ר ראובן ריבלין: אוקיי. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): הסתייגות דיבור. היו"ר ראובן ריבלין: לא הסתייגות דיבור, יש לו הסתייגות. חוץ ממנו יש בקשות דיבור לחבר הכנסת מיכאל בן-ארי, לחבר הכנסת אורי מקלב, לחבר הכנסת אורי אריאל ולחבר הכנסת עמיר פרץ. אם יהיו באולם וירצו לדבר, הם ידברו. המסתייג נמצא באולם ורוצה לדבר. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חברי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית את הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, שיזמה הממשלה, ומוזגה בה הצעת החוק של חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא בנחישות, מהכנסת ה-15, מניח על שולחן הכנסת את החוק. הנה, יגעת ומצאת, תאמין. רבותי חברי הכנסת, זוהי הצעת חוק היסטורית, שתוביל לשיפור שירותי הכבאות וההצלה, ותאפשר מתן מענה טוב יותר לאזרחי המדינה. עד היום מערך הכבאות בישראל פעל במסגרת מוניציפלית באיגודי ערים לכבאות ובמחלקות לשירותי כבאות בכמה רשויות בודדות. העבודה במסגרת מוניציפלית גרמה לבזבוז משאבים בשל כפל תפקידי מטה, וכן למגבלות בניוד כוח-אדם איכותי בין האיגודים. ברמה המבצעית, המבנה הנוכחי הוביל ליצירת פערים ברמה המקצועית בין האיגודים, שנבע מחוסנן הכלכלי של הרשויות. כמו כן, פעילות האיגודים בתחומי השיפוט יצרה קשיים לוגיסטיים וגרמה לעתים לטיפול לא יעיל באירועי כבאות והצלה. הצעת החוק מבטלת ומפרקת את איגודי הערים ומקימה במקומם מערך ארצי בראשות נציב הכבאות וההצלה. וזאת, ברוח המלצותיהן של ועדות שונות שבחנו את הנושא בעשורים האחרונים. בכך מיוחדת הרפורמה המוצעת בהצעת החוק ושונה מכל רפורמה אחרת. מדובר בתהליך של הלאמה, כאשר המדינה לוקחת על עצמה את מערך הכבאות, והכבאים ועובדי הרשות יקבלו מעמד של עובדי מדינה. אנחנו לא רואים כל יום שהמדינה לוקחת לעצמה אחריות. אנחנו עדים בתקופות האחרונות שהמדינה רוצה להפריט שירותים, להפריט אגפים. אבל פה באה המדינה ואומרת: אני לוקחת אחריות ולוקחת את כל המחויבויות, את כל החובות, ומפעילה את זה לבד. במהלך הדיונים, אדוני היושב-ראש, הצבתי בפני הממשלה שני תנאים מרכזיים לקידום החוק וכמה תנאים משניים שהם לא פחות חשובים. התנאי האחד הוא שמירה על מעמדם של העובדים, על לוחמי האש, ועל כן המתנו עד שנחתם לפני כשבועיים הסכם קיבוצי, לשביעות רצונם של הצדדים. עמדנו על כך שכל עובדי המערך כיום יועברו למערך הארצי, החל מהכבאים וכלה בעובדי המטה, ובתוכם יש עובדים שהם בהסכמים אישיים, יש עובדים שהם מהנדסים, הנדסאים ועובדים שהם עובדי המעבר – כל מיני עובדים. לא השארנו עובד אחד שלא מצאנו לו פתרון. וכך אכן יהיה. עוד בהקשר זה, אדגיש כי הצעת החוק אינה פוגעת בחופש ההתאגדות של העובדים. תנאי שני שהצבתי הוא הקצאת משאבים הולמים שיאפשרו פעילות תקינה של הרשות. בעקבות זאת, סוכם בין ראש הממשלה, שר האוצר והשר לביטחון הפנים על הקצאת למעלה ממיליארד שקלים למערך הכבאות, בתקופה של חמש שנים. רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק מורכבת ומפורטת, ובמהלך הדיונים עלו סוגיות רבות. לא אמנה כאן את כולם, אך בכל זאת אזכיר כמה מהן. ראשית, אזכיר כי עוגנה בגוף הצעת החוק חובת הרשות להבטיח את רמת כשירותם של עובדי הרשות באמצעות הכשרות, אימונים וציוד הולמים, על-פי משימות ייחודיות, וכן הוטל על הנציב לקבוע מהי הכשירות הנדרשת, את פריסת המערך המבצעי, את זמני ההגעה הנדרשים לאירוע כבאות והצלה ואת הרכב צוותי הכיבוי וגודלם. תוספת זו בחוק נועדה להציב אמות מידה גבוהות לפעילות הרשות, ויש בכך כדי לתת מענה גם לכמה מההערות של מבקר המדינה בדוח שפרסם אודות אסון הכרמל. אחד הנושאים החשובים בהצעת החוק הוא העברת הטיפול באירועי חומרים מסוכנים מהמשרד להגנת הסביבה למערך הכבאות. כיום, בעת אירוע חומרים מסוכנים צוותי כיבוי האש היו מגיעים ראשונים לאירוע, אך הטיפול היה חלקי ומוגבל ביותר עד להגעת מומחה מהמשרד להגנת הסביבה. כעת, יעברו עובדי רשות הכבאות הכשרה מתאימה לטיפול באירועי חומרים מסוכנים, פריסתם תהיה כפריסת תחנות הכיבוי וההגעה תהיה עם צוותי הכיבוי. נושאי הרישוי, המניעה ושיקום האזור לאחר אירוע חומרים מסוכנים יישארו בסמכות המשרד להגנת הסביבה. סוגיה נוספת שנדונה בוועדה היא סוגיית האגרות שגובה הרשות במהלך פעילותה. למעשה, לא היתה פה שום ועדת הנחות, והוועדה החליטה כי בכל מחוז תוקם ועדת הנחות שתוסמך לקבוע הנחות או פטורים מתשלום אגרה, בהתאם לאמות מידה שיקבע השר. בנוסף, נקבע כי במקרה של אירוע כבאות והצלה שמקורו בהתקפה או באירוע טרור, לא יידרש תשלום מהאזרח בגין שירותי הכבאות, והתשלום יועבר ישירות מקרן הפיצויים של מס רכוש. לפני כן, אדוני היושב-ראש, אם האזרח היה לו אירוע של טרור או תקיפה, שירותי הכבאות וההצלה היו מגיעים לאזרח, נותנים את השירות ואז מגישים לו חשבון שהוא צריך לשלם. ביתו נהרס, אין לו כבר שום ציוד, הוא עכשיו צריך לדאוג לציוד לביתו, אבל אומרים לו: קודם כול תשלם על הסיוע שקיבלת ממערך הכבאות. כאן תיקנו לפי הצעת החוק הפרטית והטמענו את זה בהצעת החוק, בתיאום, כמובן, עם משרדי הממשלה. עוד נקבעו בהצעת החוק הסדרים מפורטים לפעילות בעלי התפקידים השונים ברשות הכבאות וההצלה מול מערכת הביטחון, באופן שיוצר איזון בין צורכי הרשות לבין האינטרסים הביטחוניים והמבצעיים. לבסוף, אי-אפשר לסכם את הדיון בנושא הכבאות בלי להזכיר את השלטון המקומי, שנשא את מערך הכבאות על כתפיו עד כה, ואנחנו, כמדינה, צריכים להגיד להם על כך תודה רבה. כרגע הצעת החוק מסדירה את העברת הנכסים, החובות וההתחייבויות של איגודי הערים לידי המדינה, ובמרבית הסוגיות ההסדר בהצעת החוק הוא פרי ההסכמות בין משרד האוצר לבין מרכז השלטון המקומי, ובוודאי ובוודאי בתיווך של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. סוגיה אחת נותרה במחלוקת עד לסיום הדיונים, והיא שאלת המשך המימון של הרשויות המקומיות. בהצעת החוק הוצע כי הרשויות המקומיות ימשיכו להעביר את חלקן במימון שירותי הכבאות במשך חמש שנים. מרכז השלטון המקומי התנגד לכך, והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות בנושא. על כן, כפתה הוועדה על האוצר ועל מרכז השלטון המקומי הסדר, ולפיו הסכומים יופחתו בהדרגה במשך חמש השנים באופן דיפרנציאלי, אדוני היושב-ראש, המבחין בין רשויות מקומיות נטולות מענק לבין רשויות מקומיות שמקבלות מענק. בדרך כלל, המימון הדיפרנציאלי – משרד האוצר לא אוהב את זה. אבל בפעם הראשונה הכנסנו את זה כבר לתוך החוק, וזה – אני מקווה – ישליך גם על היטלי ההשבחה, על חלף ההשבחה שנותנים בנושא של תכנון ובנייה. ברגע שפתחנו את הנושא לדיפרנציאליות, גם שם נוכל להשתמש בזה. אדוני היושב-ראש, חברי השרים וחברי הכנסת, כפי שאמרתי בראשית דברי, זו הצעת חוק חשובה, אדוני היושב-ראש, והיסטורית, שהיינו צריכים לעשות את זה מזמן. אבל כנראה המקרה הטראגי שקרה, אסון הכרמל, הניע את הגלגלים, ובסופו של תהליך, יש חוק, והוא ראוי וטוב, והיסטורי, כמו שאני אומר, לטובת רווחתה של החברה במדינת ישראל. אני מבקש מהבית לתמוך בהצעת החוק. היו"ר ראובן ריבלין: אני מציע שאדוני יברך את אנשי הוועדה הנחמדים, את מנהלת הוועדה - - - אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני הייתי רוצה לאחר ההצבעה, בוודאי - - היו"ר ראובן ריבלין: את היועץ המשפטי שליווה. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): - - יש לי רשימה של העוסקים במלאכה. לאחר ההצבעה הייתי מבקש לעלות עוד דקה - - - היו"ר ראובן ריבלין: אני מבין שהיועצת המשפטית פרנקל-שור גם עזרה בעניין זה. את עזרת בעניין זה. גם בעניין זה. בבקשה. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אז בסוף, אחרי ההצבעה אני רוצה. היו"ר ראובן ריבלין: אחרי אתה רוצה? אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אני רוצה אחרי זה. אחרי שנשמע את ההערות, אולי יש עוד הערות. היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. אתה תשיב עליהן, גם על ההסתייגויות וגם על רשות הדיבור. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אבל בסוף אני שומר את הזכות להודות. יש פה צוות רחב שעבד על החוק. היו"ר ראובן ריבלין: אפשר תמיד להודות פעמיים. כי נאמר: כל המוסיף, מוסיפים לו. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): פעם אחת כמו שצריך. היו"ר ראובן ריבלין: מאה אחוז. רבותי, חבר הכנסת אזולאי הנכבד – יש לו הסתייגויות. יש לו שתי הסתייגויות. יש לך חמש דקות לדבר בהן כי הן לאותו סעיף. אז אתה יכול. ויש גם רשות דיבור של חבר הכנסת מקלב. חבר הכנסת בן-ארי, האם אתה רוצה לדבר? רוצה. חבר הכנסת מקלב, אתה רוצה לדבר? רוצה. וחבר הכנסת אורי אריאל, אתה רוצה לדבר? רוצה. ועמיר פרץ? רוצה. כולם ידברו. רבותי, בבקשה. דוד אזולאי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אני רוצה בראש ובראשונה להצטרף לברכות העתידיות - - - היו"ר ראובן ריבלין: צריך חמש דקות או שלא? דוד אזולאי (ש"ס): אני מקווה שלא נשתמש. היו"ר ראובן ריבלין: אז אני שם. אין בעיה. דוד אזולאי (ש"ס): אני רוצה להצטרף לברכות העתידיות של יושב-ראש ועדת הפנים ולכל הצוות, שבאמת, עשו במשך שנים רבות במלאכה של קידום החקיקה הזאת. בראשותם, כמובן, יפה, מנהלת הוועדה, והיועצת המשפטית, ואחרים, שאני משאיר את זה ליושב-ראש הוועדה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר לביטחון פנים, חברי חברי הכנסת, זהו יום שמחה מהול בעצב. לאחר שנים רבות, אנחנו מביאים חוק חשוב להקמת רשות כבאות והצלה. יום עצוב, שטובים ויקרים מבנינו הלכו לעולמם באסון הכרמל. לולא האסון, מסופקני אם היינו מגיעים עד הלום. היום, עם סיום החקיקה, הרשות לכבאות הופכת לכבאות ארצית שתפעל במסגרת המשרד לביטחון פנים, ולוחמי האש יהפכו לעובדי מדינה. לשמחתי הרבה, זה כעשר שנים שאני פועל ועושה לקידום הצעת החוק לשירותי הכבאות, ובכל פעם זה עלה בקריאה טרומית. משום מה, התפזרנו והלכנו לבחירות, ולא יכולנו להתקדם. וזה חזר על עצמו פעמים מספר. והנה, סוף כל סוף מתברר שהצעת החוק שלי בדיעבד שימשה קטליזטור לקידום החקיקה הממשלתית. אני רוצה בהזדמנות הזאת לברך את חברי חבר הכנסת אמנון כהן, יושב-ראש ועדת הפנים, שלא רק שקידם את החקיקה, הוא עשה מעשה חשוב ביותר בכך שדאג שהחוק יכוסה תקציבית. אחרת יכלה להיות תוצאה של הצעת חוק – מבחינתי, זה היה אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל. זה שחבר הכנסת אמנון כהן פעל ועשה בעניין הזה, על כך הוא ראוי לברכה ולהערכה. השמחה היותר גדולה, שמי שליווה את החוק בהתחלה יודע שזה התחיל ברעש אדיר, כאשר כל הגופים הנוגעים בדבר – אם השלטון המקומי, אם הכבאים, שהתנגדו לקידום החקיקה הזאת, וכל אחד מזווית הראייה שלו שמא ייפגע. לשמחתי הרבה, אנחנו נמצאים היום פה כאשר יש הסכמה של הכבאים, של השלטון המקומי, של משרדי הממשלה, שבכך כולם הסכימו לקדם את החקיקה. זה המקום, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, לברך על תקופה קשה את אותם לוחמי האש, שעשו תפקידם נאמנה במשך שנים, כאשר הם פועלים במסירות, בנאמנות ובמקצועיות, כאשר משרד האוצר מזנב בהם לאורך הדרך ומנסה לייבש את התקציבים על מנת שיסכימו להפוך את השירות הזה לשירות ממלכתי. לשמחתי הרבה, היום אנחנו נמצאים איפה שאנחנו נמצאים, וזה הודות לכבאים. במשך עשרות שנים האנשים האלה נלחמו במסירות בלתי רגילה. לא פעם אמרתי כל פעם שהכבאים האלה חוזרים ממשימה, וחוזרים בשלום, זה נס גלוי. אחרת אי-אפשר להסביר את זה. אני רוצה גם להודות בהזדמנות הזאת לשר אהרונוביץ, השר לביטחון פנים, שהיה נחרץ מההתחלה, והבטיח לי בהזדמנויות רבות: לא תהיה פגיעה בעובדים. ואכן, אני מודה לך, אדוני, על כך. ודיברנו לא פעם ולא פעמיים, זה היה הנושא שלפחות אותי הטריד בראש ובראשונה, שלא תהיה פגיעה בעובדים. ולשמחתי הרבה, אדוני השר, אני מודה לך על כך שעמדת בדיבורך, וזה לא היה קל. אני יודע שזה היה קשה. אבל, איך אומרים? סוף טוב, הכול טוב. ואני חושב ששמחה עוד יותר גדולה שבסופו של דבר גם הכבאים חתמו על ההסכם, הסכימו עם השינויים האלה, וכולנו יוצאים לדרך חדשה, שמדינת ישראל שאפה לזה כבר עשרות שנים. אני רוצה בהזדמנות הזאת גם לברך את שחר אילון, נציב שירותי הכבאות, שאפשר להגיד, נכון שהוא נכנס לתפקידו לפני כשנה בערך, אבל אני חושב שעיקר התפקיד שלו מתחיל היום, עם אישור החוק הזה, שהופך את שירותי הכבאות לשירות ממלכתי, ואת לוחמי האש לעובדי מדינה. והנציב למעשה מוביל את המערך הזה. ואני מאוד מאוד מקווה שאנחנו נכנסים ליום היסטורי, לעידן חדש, שייתן מענה חשוב, ומניעת אסונות, ושירות טוב, יעיל, לאזרח. אני רוצה - - - מאיר שטרית (קדימה): מה עם האיגודים? דוד אזולאי (ש"ס): האיגודים – יש הסכמה בין השלטון מקומי, יש פריסה לחמש שנים. תאמין לי, בעניין הזה אני סומך על השלטון המקומי. הם לא פראיירים, הם יודעים לעשות את העבודה, והם לא ויתרו. ואני משאיר את זה לשר אהרונוביץ, שאני מניח שהוא יעלה פה ויגיד את הדברים. אבל סמוך על השלטון המקומי שהוא לא היה עושה הנחות איפה שאי-אפשר לעשות הנחות. לשמחתי, בשורה התחתונה אני יכול להגיד לך שאתה גם, בזמנך, כשהיית שר הפנים, וביקשתי להעביר את הצעת החוק שלי, אתה נתת את ידך לכך שנעביר את זה בקריאה טרומית. ואכן אז העברנו את זה בקריאה טרומית. הדבר הכי חשוב מבחינתי היום הוא שיש הסכמה גם של השלטון המקומי, גם של לוחמי האש. כולם הסכימו ומברכים. ואני חושב שזהו יום היסטורי לעם ישראל. אמרתי בפתיחת דברי, חבל, חבל, שזה עלה למדינת ישראל ב-44 אנשים טובים, בני משפחות טובות, שמסרו את עצמם באסון הכרמל. ואני מקווה ומאחל לעובדים בשירותי הכבאות שלא יתעסקו בכיבוי שרפות, אלא שיעסקו רק בתחזוקת המערך הזה. והשם יעזור שנזכה כולנו להאיר את האור בבית-המקדש, בלי שרפות מיותרות. קריאה: אמן. היו"ר ראובן ריבלין: אמן. דוד אזולאי (ש"ס): תודה רבה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. אני מבין שאדוני לא יבקש להצביע, כי ההסתייגויות הן הסתייגויות דיבור. חבר הכנסת אזולאי, אלה הסתייגויות דיבור. דוד אזולאי (ש"ס): לא. היו"ר ראובן ריבלין: כי יש רשות דיבור היום, אבל בכל זאת נתנו לך עצה כדי שתהיה ראשון, לעשות הסתייגויות דיבור. אין צורך בהסתייגויות דיבור אלא אם כן רוצים לדבר עשר דקות במקום חמש דקות. בבקשה. אני מזמין את חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת אורי מקלב מייד אחריו. ואחריו חבר הכנסת אורי אריאל, ואחריהם חבר הכנסת עמיר פרץ, ואז יזכו המצביעים גם לאשר את החוק החשוב הזה. מדובר בערך ב-20 דקות להצבעה, אם כולם ישתמשו בכל הזמן הנתון לרשותם. בבקשה, חבר הכנסת בן-ארי, ראשון הדוברים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כבוד אדוני היושב-ראש, שולחן הממשלה, חברי הכנסת, אני קודם כול מצטרף בלב מלא וחם לברכות ליושב-ראש הוועדה ולוועדה, שאני יודע שעשו עבודה יסודית, קשה, חשובה, מהפכנית, ואני חושב שאין פה מישהו באולם הזה שלא מברך על הפעולה הזאת. אבל אני רוצה לדבר על היבט מנהיגותי בנקודה הזאת. בזמן שהיו פה פיגועים, לצערנו הרב, פעמיים ביום, אז מייד אחרי כל פיגוע מערכת הביטחון היתה נותנת תשובה. אם נאמר, היתה דקירה באיזה צומת, למחרת או כבר שעה לאחר מכן כבר עמדו שני חיילים באותו צומת ושמרו. אם היה פיגוע באוטובוס אז באותו אוטובוס שמו בתחנה מישהו שישמור. אנחנו היינו קוראים לזה לסכל את הפיגוע שהיה. מסכלים את הפיגוע שהיה. זה כבר היה, תחשוב קדימה, תסתכל מה הפיגוע הבא, איפה האסון הבא שרובץ לפתחנו. ואני שב ואומר, יש פה תרדמת. אתמול היתה הפגנה של תושבי שכונת-שפירא שנאנקים תחת תופעת המסתננים. רבותי, זה אסון שרובץ לפתחה של מדינת ישראל. אנחנו הולכים שולל אחרי כל מיני ביטויי רחמנות כביכול ולא מרחמים על בני עמנו ולא מרחמים על מולדתנו. יש פה הצגות לתקשורת שגירשו – לא גירשו, שילמו 1,000 יורו לאיש בשני מטוסים. איך כתב לי מישהו? הוא אומר: צריך שני מטוסים כאלה ביום כדי לאזן את אלה שנכנסים. אתמול, אגב, שמענו אישיות ביטחונית בכירה. הוא אומר שהוא עוד לא כל כך בטוח בנתונים האלה שפרסו פה השבוע בעניין הזה של פחות נכנסים. אבל זה לא עניין של הנכנסים, זה אלה הקיימים. ואני הייתי מצפה שתקום פה רשות לאומית, חירום, בנושא הזה של המסתננים. לא בתמונות לתקשורת, לא בהצגות, אלא בפעולה ממש, כדי להשיב את האריתריאים לאריתריאה, ואת הדרום-סודנים לדרום-סודן ואת הצפון-סודנים לצפון סודן, כל אחד, איש-איש לעמו ולמולדתו. ונמאס כבר לשמוע ששם יש 25 שנות שירות. פה יש שלוש שנים, אז בשביל זה יש פה הפרה של זכויות אדם? זה מה שיש שם. ולכן צריך לסלק את הטיעונים האלה ולסכל את הפיגוע הקיים, ולא להקים רשות חירום לאחר מכן, כי ספק אם יהיה לנו את מי להציל פה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לחבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה, אדוני. חבר הכנסת מקלב, בבקשה. חברת הכנסת ליה שמטוב, גברתי סגנית היושב-ראש, אני צריך לבקר את הפצועים, אז אם גברתי מוכנה לבוא ולהחליף אותי, כי ממלא-מקומי – בבקשה. אורי מקלב (יהדות התורה): תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. מכובדי השרים, חברי חברי הכנסת, אין ספק שהרפורמה בכבאות היא לא רפורמה רגילה, שאנחנו אולי מפעם לפעם נתקלים ואנחנו דנים בה בכנסת. זאת לא רפורמה בתחבורה ציבורית, זאת לא רפורמה במים, זאת גם לא רפורמה אפילו בתכנון ובנייה. זאת רפורמה בשירותי הביטחון והצלת החיים שקיימים במדינת ישראל, שזה שירותי הכבאות. ואין ספק שהיא קשורה באופן ישיר לחיי אדם, והרקע של האסון בכרמל מלווה אותנו עד עכשיו, והפוך, אולי הוא זה – חלק – שבאמת קידם את החוק. הרפורמה של שינויים מבניים דרמטיים כאלה, ופרסונליים, וגם שינויים התנהלותיים כאלה עמוקים, דרשה הרבה הרבה תבונה והרבה סבלנות מיושב-ראש הוועדה, וזה המקום להודות לו. כולם מודים לאחרים, אתה מודה לכולם, אבל אין מי שמודה לך. בהזדמנות הזאת – אנחנו יודעים, מי שהיה בוועדות, בדיונים, ראה כמה עבודה, כמה מקצועיות, כמה אורך רוח, כמה חוכמה השקעת בקידום החוק, במיוחד שהחוק הזה לא הגיע בשל. החוק הזה – כל המחלוקות והאי-הסכמות שהיו בחוק הזה בין כבאים, בין הרשויות, בין המדינה, התנקזו לתוך הוועדה ולא הגיעו להסכמה. ואתה הצלחת באמת להוביל את זה בחוכמה, ומגיע לך על זה באמת יישר כוח מיוחד. וגם כל הצוות שהיו אתך, כולל היועצת המשפטית של הוועדה ועוד הרבה חברים, שהכניסו הרבה הרבה מהניסיון ומחוכמת החיים שלהם. ובאמת אני עומד כאן היום רק ברשות דיבור ולא בהסתייגות, מכיוון שכמה דברים שחשבנו, והיו לנו מחשבה או רצון להגיש הסתייגויות, אתה בחוכמתך ובהשפעתך ובלחץ שלך הצלחת להביא לכך שזה ייכנס לתוך הסעיפים בתוך החוק. הדבר הראשון, שהוא דרמטי מאוד בחוק הזה, זה הקמת ועדת פטור לביטול ופטור מאגרות וחיובים של כיבוי אש, שמגיעים למגזר הפרטי, שמגיעים לאזרחים. אנחנו עדים לכך לא פעם, שלדאבוננו שרפות שקורות בבתים ומשאירות את האנשים, את המשפחות, חסרי כול, רק עם בגדם לעורם – האנשים האלה נדרשים לפי החוק, ומחוסר ברירה, גם, של שירותי הכבאות, לשלם אגרות, שיכולות להגיע לאלפי שקלים. אנשים שאיבדו את כל מה שיש להם עדיין נדרשים לשלם אגרות. לפעמים זה נגמר באסונות שקורים למשפחות האלה, ואנשים נדרשים לתשלום. לכולם היו מייצגים: לכבאים היו מייצגים, היו מייצגים למדינה, למשרד הפנים, לוועדים השונים, לנציבות, אבל לאזרחים הפשוטים שעומדים בחוץ ויש להם מחאה חברתית, שעומדים מחוץ לכנסת – אף אחד. אבל ברוך השם, הוועדה הזאת היא ועדה שגם כן ראתה את החלק החברתי והקימה ועדה מיוחדת, ועדת פטור, שלא היתה כמותה. וכאן היועצת המשפטית עושה כל מיני דברים יצירתיים, ובסופו של דבר הוקמה ועדה שגם חברים בה לשכות הרווחה המחוזיות, חברים מן המניין בתוך ועדות הפטור. ואזרחים שהתקשו ומתקשים לשלם אגרות, שכפי שאמרתי יכולות להגיע לאלפי שקלים על הזנקה אחת או מקרה אחד, פעולה אחת של כיבוי אש, יוכלו לבקש הפטורים, והמסורת שהיתה עד עכשיו תישמר, כשברפורמה היא לא היתה: משום מה לא הוכנסו ועדות הפטור, שהיו קיימות באיגודי הערים. לא הוכנסו. זה דבר אחד. הדבר השני, שהוא גם כן חשוב, שהוא כבר לא מהחלק האזרחי-החברתי אלא מהחלק המוסדי-הציבורי, שמוסדות חינוך ומוסדות ציבוריים ומבנים ציבוריים צריכים לקבל רשיון מכיבוי אש והם עומדים לא פעם בביורוקרטיה ובסחבת קשה, שימים רבים עד שהם מקבלים את התגובה ואת ה-input של כיבוי אש. הוועדה קבעה בתוך החוק לוח זמנים של שירותי הכבאות, בכמה זמן הם צריכים לענות תשובות על בקשות, כולל 21 יום לפנייה, כדי לבוא לקבוע מה צריך לעשות במבנה. ולאחר שהמוסד מגיע, המוסד החינוכי, המוסד הציבורי, מודיע שהוא גמר לעשות, בתוך 21 יום, בתוך 30 יום, הם צריכים לבוא ולתת את התשובה שלהם, ואם לא, זה עולה ישירות לנציבות. הדברים האלה שנעשו יש בהם תועלת גדולה. היא לא משלימה לגמרי, אבל ודאי שהיא נותנת תוספת ערכית מאוד לחוק הזה. על כך אני שוב מודה לך, אדוני יושב ראש-הוועדה – היועצת המשפטית, השר – על העבודה החשובה, שאנחנו היום יכולים להגיד שהבאנו דבר כמעט מושלם. תודה רבה. היו"ר ליה שמטוב: תודה רבה. הדובר הבא חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה. יש לרשותך חמש דקות. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): יהיה לך עודף. גברתי יושבת-הראש, חברי חברי הכנסת, השרים, החוק הזה הוא חוק שבא לתקן דברים שנוגעים לפיקוח נפש, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם שלם. ככה מתייחסת היהדות לחיי כל אדם ולכל בר-אנוש, וברוך השם, הדבר הזה נכון בעם ישראל אלפי שנים מאז קיבלנו את התורה. בוועדה לביקורת המדינה עסקנו בדיון ארוך בנושא השרפה בכרמל ודוח המבקר היוצא, מיכה לינדנשטראוס. והיות שלא סיימנו, והיות שראש הממשלה לא היה ושר האוצר לא היה, אנחנו עומדים לקיים דיון נוסף, שיהיה בזמן הקרוב ביותר, בתקווה להשלים את הבדיקה של הדוח של המבקר, ובעיקר לראות מה התיקונים לליקויים הגדולים שהופיעו. התפרסם היום, ויש כנראה פרסומים בדרך, שיש כמה אנשים שהיו בפני המבקר ולא נתנו עדויות שלמות, או לעתים אפילו יש חשש – אין בידי לקבוע זאת, אבל יש חשש – שהם לא נתנו עדויות אמת. הדבר הזה הוא יותר מחמור, כי הוא מעיד על תרבות שתביא אותנו למקומות שאי-אפשר להשלים אתם ואי-אפשר לקבל אותם, ואני חושב שמתפקידנו לשנות את המציאות הזאת ולהביא את החברה הישראלית, בעיקר בדברים שנוגעים בחיי-אדם, למקום אחר. אני מבקש להודות ליושבי-ראש הוועדה, זה הקודם, ידידי חבר הכנסת אזולאי, והנוכחי, חבר הכנסת אמנון כהן, ולכל העוסקים במלאכה. אני חושב שהחוק, יחד עם השינויים בכל המערך, הם שינויים יותר מחשובים, והלוואי שנדע גם ליישם אותם. תודה. היו"ר ליה שמטוב: תודה לחבר הכנסת אורי אריאל. הדובר הבא, חבר הכנסת עמיר פרץ. בבקשה. חבר הכנסת איתן כבל, שומעים אותך עד לכאן. איתן כבל (העבודה): אני אדבר בשקט. היו"ר ליה שמטוב: לרשותך חמש דקות. בבקשה. עמיר פרץ (העבודה): אדוני היושב-ראש – גברתי היושבת-ראש, סליחה – גברתי היושבת-ראש – זה כבר אצלנו רפלקס, זה לא בגללך – גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, יושב-ראש הוועדה, אמנון כהן, ראשית אני רוצה לברך אותך על המלאכה, ועל היכולת שלך לעשות מעשה בלתי רגיל, של לתפור פה חליפה מאוד מאוד מסובכת ומורכבת. האמת היא שעל העבודה היסודית שלך שמענו באמת מדיווחים מכל הצדדים שהיו שותפים, ומגיעות לך כל הברכות. אבל אנחנו בהחלט צריכים קודם כול לומר שאנחנו עוסקים היום בכבאים, והכבאים, היום, שקיבלו את ההגדרה הראויה להם, "לוחמי האש", באמת מגיעים היום לעמוד על אותו משטח שהם היו ראויים לעמוד עליו כל השנים. מכיוון שלצערנו הרב, הכבאים היו במשך שנים כתובת למתקפות, שלא באשמתם – הרי על מה תקפו כל הזמן את הכבאים? מדוע הציוד ישן. מה זה, הכבאים קונים את הציוד? מדוע הם לא מסכימים לרפורמה בלי הסכם שיגדיר את זכויותיהם? הרי כל אחד מאתנו דרש שהרפורמה לא תוכל לצאת לדרך – ואני בטוח שגם השר לביטחון פנים מברך על כך היום, שהרפורמה הזאת לא יוצאת טלאים-טלאים, כי אם – היתה יוצאת רפורמה מקוטעת, בלי שיש תשתית לכך שכל הצדדים שצריכים להפעיל אותה אכן-אכן תומכים בה. ואני אומר לך, חברי אמנון, אני יודע שעשית עבודה מדהימה, ואין ספק שההישגים האלה של להפוך את כל לוחמי האש לעובדי מדינה זה הישג חשוב ביותר. אני מאוד מקווה, אבל, שתפרת את העניין בצורה כזאת שיש גם לוחות זמנים מדויקים, כי כבר ראינו – אתה זוכר את הפרשה של ביטול משרד הדתות והעברת כל העובדים שלו למשרדים אחרים כדי שיהיו עובדי מדינה – ואז הסתבר שחלק גדול מהעובדים הלוא היו במועצות דתיות ואז אי-אפשר להעביר אותם בגלל מצב חוקי כזה ואחר. ואני רוצה להתריע – אני מאוד מקווה שלוחות הזמנים גם מביאים אתם את המשאבים הנחוצים כדי ליישם את ההחלטות, כי הרי בסך הכול היינו במבנה מאוד מורכב, של תאגידי כיבוי מכל מיני סוגים, והיו המון-המון מקרים במדינת ישראל שהיו תקופות שבהן חלק מהתאגידים לא היו יכולים לשלם משכורת, בגלל קשיים של העיריות שמימנו אותן. חלק אחר היו יכולים לטפל בכבאים שלהם בצורה מכובדת. היום אנחנו מביאים את כולם למצב שהם הופכים לעובדי מדינה, ואני מקווה מאוד שלא ניקלע לקשיים של יישום, ואכן הדברים יבואו לידי ביטוי כבר. כולנו מצטערים על כך שקצב ההידברות והיכולת לבוא ולומר לאוצר: אל תהיו מודאגים מוועדי עובדים, לא קורה שום דבר – התנאים הראשונים שהיו, שבהם לא רוצים ועדי עובדים בכלל, ובשל התנאי הזה משרד האוצר עיכב במשך שנים את הרפורמה שהיתה יכולה לצאת לדרך, אז היום, לצערנו הרב, המוטיבציה והיכולת לגשר על פערים ולהתגבר על אותם קשיים הגיעו, לאחר אירוע כל כך דרמטי, כל כך קשה, שהשאיר צלקות גדולות במדינת ישראל, בעם ישראל, השאיר ספקות רבים לגבי השירות שהמדינה מחויבת לתת לאזרחיה. והיום אני שמח שאנחנו יכולים לבוא ולומר שאפשר לברך על המוגמר. אני מקווה שמקרים כאלה לא יישנו, שלמדנו את הלקח, שלקח הדלקה בכרמל אכן יהיה לקח שיעמוד לנגד עיני כולנו. אני רק רוצה, חבר הכנסת אמנון כהן, כשאתה עולה, תפרט לי יותר בבקשה על מצבם של הגמלאים, אלה שפרשו ואלה שעומדים לפני פרישה. כי אלה שעובדים, אנחנו יודעים שהם הופכים להיות חלק מהמערכת, ואני מאמין שעיגנתם את הדברים בצורה נכונה ושהאוצר מחויב. הבעיה היא איך מעבירים חובות על זכויות שנמצאות בכל מיני תאגידים, בכל מיני עיריות, ומכניסים את זה לתוך המינהל של המדינה. בכל הביורוקרטיה הזאת לפעמים פתאום נמצא את עצמנו שיש קבוצות שנופלות בין הכיסאות. אז אני אודה לך, חבר הכנסת אמנון כהן, אם תפרט קצת בסוגיה הזאת. בסך הכול אני קודם כול רוצה לברך את הכבאים בישראל, לומר לכם: אתם ראויים להיקרא "לוחמי האש". אני מאחל לכם שלא תהיה לכם עבודה. אני מאחל לכם שתעשו את כל הנדרש כדי למנוע שרפות ודלקות. אתם הציבור היחיד שאנחנו קמים כל בוקר ואומרים: בעזרת השם, שלא תהיה לכם פרנסה גדולה מדי, שהפרנסה שלכם תהיה בזה שתשפצו, ותשגיחו, ותשמרו על הציוד שלכם, ושתצאו כמה שפחות לשטח, שיהיו לנו פחות שרפות ופחות אירועים. תודה לכולם. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת עמיר פרץ. אני אזמין את השר לסכם את הדיון בהצעת החוק. השר ביקש, אני - - - השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: מכובדי היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, חברי השרים, אנחנו נמצאים ביום היסטורי היום. יום היסטורי, שהחוק, חוק הכבאות, אכן יאושר בעוד כמה דקות. ועל החוק הזה מדברים הרבה שנים. הזכיר ידידי חבר הכנסת אמנון כהן את ידידי דוד אזולאי, שהתעסק, ועמל, ולצערי, אני אומר, לא אתה זכית, זכינו כולנו היום. אמנון, חבר סיעתך מביא את זה, זה כמוך, אבל בהחלט, אני יודע כמה שאתה התעניינת וכמה שאתה דאגת. המערך הוא מערך חשוב מאוד למדינת ישראל, מערך חירום. לפני כשנה וחצי קיבלתי את המערך, אחרי אסון הכרמל, והמערך היה במצב עגום מאוד. עגום מאוד מבחינת הארגון, מבחינת הציוד, חוסר באמצעים, חוסר בציוד. כל הדברים האלה הופיעו גם בדוח המבקר – בכמה דוחות של המבקר. וכשקיבלתי את זה בהחלטת הממשלה לא ידעתי לאן ומה אני מקבל. בשנה וחצי האחרונות נעשו הרבה דברים. הוקמה טייסת אווירית שמוכיחה את עצמה יום-יום, נוספו מאות לוחמי אש, כבאיות, יש הרבה מאוד דברים שנוספו למערך, אבל מה שבסוף יביא את השובר-שוויון זה החוק עצמו. החוק הזה הוא חשוב, כי סוף-סוף זה ינתק את האיגודים, את השלטון המקומי, וישים את המערך הזה, את הארגון הזה, את הרשות, במקום אחר, תחת האחריות של המשרד. היו הרבה קשיים, גם מאגפי האוצר, גם בהסתדרות, גם בשלטון המקומי, הוועדים, ובאמת, קשיים לא פשוטים. במשא-ומתן של שנה וחצי, שאנחנו מתעסקים בהובלת החוק, אני חשבתי הרבה פעמים שלא נגיע ליום הזה. החוק הגיע בסופו של דבר, אמרתי את זה גם בישיבת הממשלה, נעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה – שם אני בטוח שהיושב-ראש ימשיך לקדם את הדברים, וימצא את החיבורים ואת הקשר. אני מוצא חובה גדולה להודות לך, אמנון. השתתפתי בכמה ישיבות בראשותך. עשית את זה במיומנות, במקצועיות, בצורה מעוררת, מבחינתי, הרבה הערכה כלפיך וכלפי הוועדה. זה לא היה פשוט, אבל תמיד מצאת את החיבורים המתאימים, והגענו ליום הזה. אני רוצה להודות קודם כול ללוחמי האש, שנמצאים בחזית היומיומית. עבדו ועשו ותרמו, והם ממשיכים, והם נמצאים בחזית. אני רוצה להודות לאנשי האוצר – נמצא פה שר האוצר. היו קשיים אדירים, אבל מצאנו את הנוסחאות, כולל בשבוע האחרון, שאמרנו שבלי שנראה את הכיסוי התקציבי לשנים הקרובות, אנחנו לא יכולים להעביר את החוק. גם אמנון וגם אני ראינו את זה עין בעין, ואני חושב שבסוף נמצאה הנוסחה, בראשותך, יובל, וראש הממשלה, ואני מאוד מודה לכם, שהנושא הזה גם מתוקצב לשנים הקרובות. אני רוצה להודות למנכ"ל היוצא יעקב גנות, שעשה רבות, וכמובן, למנכ"ל הנוכחי רותם פלג, ואנשיו, לאנשי הלשכה המשפטית בראשותו של עודד ברוק, שעשו עבודה מצוינת. אני מוצא לנכון להודות גם לנציב ולאנשיו וללוחמים ולוועדים, ללשכה המשפטית שלך, אמנון, שעבדה, שנמצאים פה, ועשו עבודה מצוינת, עם כל הוויכוחים וכל הקשיים. זאב בילסקי (קדימה): מה אתי? השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: עוד לא הגעתי, זה רשום. ואחרון-אחרון, חבר הכנסת בילסקי שעשה ומשקיע ותורם, ואני יודע גם להעריך את זה. רבותי, יום היסטורי, נזכור את היום הזה. יישר כוח לכולם. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר לביטחון פנים, השר יצחק אהרונוביץ. אם כן, רבותי – חבר הכנסת דוד אזולאי, אני מבין שמשכת את כל ההסתייגויות שלך. אם כן, רבותי, אין הסתייגויות לחוק. אנחנו נצביע בקריאה שנייה על הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, כולל לוח התיקונים. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד סעיפים 1–147 – 42 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–147 נתקבלו. היו"ר יצחק וקנין: 42 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה. חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס לא הספיקה להצביע. מירי רגב (הליכוד): גם אני. היו"ר יצחק וקנין: גם את. אבל אני לא יכול להוסיף אתכן – אני רק מציין את זה לפרוטוקול. תצביעו בשלישית וזה כבר יחייב. רבותי, הצעת החוק נתקבלה בקריאה שנייה, כולל לוח התיקונים. אדוני יושב-ראש הוועדה, להצביע בקריאה שלישית? אנחנו עוברים לקריאה שלישית, הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 4 בעד החוק – 48 נגד – אין נמנעים – אין חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר יצחק וקנין: 48 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, רבותי, הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012, נתקבלה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני מזמין אותך לברך על העבודה הקשה שאדוני עשה בהכנת הצעת החוק. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): תודה, אדוני היושב-ראש. ראשית, תשובות לחבר הכנסת עמיר פרץ לגבי הסכמים עם העובדים. אנחנו דאגנו לאחרון העובדים בכל המערך. לאחר מכן גם נושא הגמלאים עלה, והם הביאו את אחד המייצגים החשובים, שהוא חבר כנסת לשעבר, חבר הכנסת כץ. הוא ליווה את כל המהלך, עד שלא עשה לי עם הראש שהכול בסדר. אני סמוך ובטוח – כי זה הסכם פנימי; לא מופיע בחוק – אני בטוח שהם היו מרוצים. אז גם הגמלאים, לשעבר, גם הם בתוך ההסדר הזה, גם קיבלו את המענה למה שהם צריכים. הם אמרו: כשכולם בסדר – כי לא התקדמתי, נתתי להם עוד זמן ועוד זמן, עד שהגיעו להבנות. אני בטוח שגם הגמלאים, המצב שלהם יוסדר, בעזרת השם. אני רוצה להודות ראשית ליושב-ראש הוועדה הקודם, שהוא גם מסיעתי – הכול נשאר במשפחה – חבר הכנסת כרמל, אתה מפריע – יושב-ראש הוועדה הקודם, חבר הכנסת אזולאי, שבנחישות, מהכנסת ה-15, קדנציה אחר קדנציה, הניח את החוק, וכל הזמן דרש וראה את האופק, את הבעייתיות של הנושא הזה, והתריע גם בממשלה. לפעמים זה הלך בתיאום, לפעמים לא בתיאום, אבל עובדה היא שזה לא התקדם, כי היו הרבה קשיים. אבל הנורה האדומה כבר נדלקה בכנסת ה-15, כשחבר הכנסת אזולאי היה יושב-ראש הוועדה. יישר כוח לך. כמו שאמרתי קודם, יגעת ומצאת, תאמין. כמובן, אני רוצה להודות גם לחברי ועדת הפנים והגנת הסביבה, שהיו יד ביד, והעירו הערותיהם החשובות – חבר הכנסת ביבי, שבתקופה מסוימת היה קשור לדברים האלה, עזר מאוד; חבר הכנסת בילסקי, שאחראי לנושא המוניציפלי, עזר לי מול השלטון המקומי, ובכישוריו – החמישייה הפותחת – הבטחנו לו, בעזרת השם, רק אל תתפרקו. ואני, כמובן, מודה לראש הממשלה, כאשר סיימנו את החוק, והיו לי בעיות תקציב, ואז למעשה לא יכולתי להעביר תקציב – השר אהרונוביץ, תקשיב עכשיו, כי אני רוצה להודות לך – אמרתי: גמרנו את החוק, עמדנו על הסעיף האחרון של תקציב, ואמרתי לך: כבוד השר, אין לי בעיה להצביע בלי תקציב. כי האוצר אמר: יש דיוני תקציב, אנחנו צריכים לשבת, לבדוק ולבחון. אמרתי: אני חבר ועדת כספים הרבה שנים, הייתי יושב-ראש ועדת הכלכלה. אם לא יהיה תקציב, לא יהיה לך ברור, לא יעבור, ואני מודה לך, שעמדת אתי יד ביד, והלכנו יחד לראש הממשלה, וראש הממשלה היה קשוב. אני מודה גם לשר האוצר – שר האוצר הבין את הנקודה, שבלי תקציב לא יהיה מפנה, ויש פה הבטחה של מיליארד שקל במהלך חמש שנים. זה הישג אדיר. בלי זה, החוק היה עקר. אני מודה לך, אדוני השר. כמובן, שר האוצר, כפי שציינתי, סגן שר האוצר יצחק כהן, מהסיעה שלנו, גם נעזרתי בו רבות מול האוצר. שר הפנים, אני רוצה לשבח אותו, אף שנושא הכבאות וההצלה יצא ממנו, הוא ליווה את החוק, וכל הזמן היה קשוב, גם מול השלטון המקומי, שהוא ממונה עליהם. אני מודה לשר הפנים, שבאמת ליווה אותי כל הזמן, וגם נתן את תרומתו החשובה. המשרד לביטחון פנים, כמו שציינתי, כבוד השר, מנכ"לך הקודם והנוכחי, רותם פלג, ראש אגף תכנון, ארגון תקציבים ובקרה, דני קריבו, עורך-דין עודד ברוק ועורכת-דין נועה וינשטוק-עסיס, שעסקו במלאכה המורכבת של כתיבת הצעת החוק הממשלתית, והצליחו להתגבר על המהמורות שבדרך ולהביא הצעת חוק ראויה ומאוזנת. אנחנו שינינו המון, והם היו קשובים – תודה רבה להם. אורי שוהם – איפה אורי שלנו? עוזר השר לביטחון פנים, מאחורי הקלעים הלך וסידר, ואני איימתי עליו לא פעם שהחוק לא יעבור. תודה רבה לך. ראית, לקחת ברצינות. נציבות כבאות והצלה, ובראשם לוחמי האש היקרים – אתם לא פה, אבל רוחכם פה. תודה רבה לכם, אחד-אחד, אישית, אנחנו לוחצים לכם ידיים, אנחנו אומרים לכם תודה רבה על מה שעשיתם ועל מה שעוד תעשו. נציב הכבאות וההצלה, רב-טפסר שחר אילון – מודה לך על כל השתתפותך בדיונים בוועדה, ודע לך, אחריות כבדה מוטלת עליך, ומרגע זה אתה אמון על ביצוע החוק. מחזיקים לך אצבעות ועומדים לשירותך בכל טיפול שתרצה ודיון שתרצה, אנחנו עומדים לשירותך, במידה שיהיו קשיים. סגן נציב הכבאות וההצלה, טפסר בכיר שמעון בן-נר, שתרומתך גם חשובה, סגל נציבות הכבאות וההצלה: הכבאים, כפי שציינתי, יושב-ראש ועד העובדים, מר יואב גדסי – אדם יקר ורגיש, ואף-על-פי שהוא לא היה אחראי לחלקים מסוימים בתוך הכיבוי וההצלה, ביקשתי ממנו לרכז את אלה שבחוזים אישיים, גם את הגמלאים, גם את יו"ש, את כולם – אמרתי: תביא לי עבודה מוגמרת. תודה רבה לך. היה לי גם יועץ לוועדה, גדעון לייב. גדעון היקר, אני מחבק אותך. תודה רבה לך על תרומתך הרבה, כל הכבאים באשר הם, עורכת-הדין יעל שילוני, ההסתדרות – אבי ניסנקורן, ארנון בן-דוד – בלי ההשתתפות שלכם ועבודה לילות כימים וימים כלילות – עבדתם כל הזמן וסיימתם את המלאכה שנוכל להעביר את זה במושב הזה. גיל ברטל, משרד האוצר, כפי שציינתי – את השר אמרתי, את סגן השר אמרתי, אבל גם סגן הממונה על השכר אהרון עוזיאל, אנשי אגף התקציבים: גל הרשקוביץ, שהיה אתנו, מאיר בינג, ואדים גורדון, עורכת-הדין מאיה לסר-וייס, עורכת-הדין אפרת פרוקצ'יה, עורך-הדין בני שאולי-כהן - - - זה חוק חשוב, היסטורי, אין מה לעשות, אנשים עבדו פה. היו"ר יצחק וקנין: על זה נאמר: אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): ודאי, ודאי. בלעדיהם לא היה קורה. - - - מרכז השלטון המקומי – מנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג, עורכת-הדין נועה בן-אריה; ראש מינהל בטיחות וחירום יוחאי וג'ימה; משרד המשפטים – עורך-דין גבי פיסמן; המשרד להגנת הסביבה – ראש אגף חומרים מסוכנים רומי אבן-דנן, עורכת-הדין יעל בן-עמוס. צה"ל היה שותף - - - אריה ביבי (קדימה): חברי הוועדה. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): אותך הזכרתי. לא שמעת אפילו. אריה ביבי (קדימה): - - - היו"ר יצחק וקנין: אמרתי. חבר'ה, הרשימה עוד מעט - - - אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): את שמך אמרתי, ואפילו לא שמעת. היו"ר יצחק וקנין: אדוני, יקצר קצת, אם אפשר. אריה ביבי (קדימה): - - - אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): בילסקי, תגיד לו. זאב בילסקי (קדימה): - - - אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): עבר זמנו בטל קורבנו. צה"ל – סרן יזהר יצחקי. קק"ל – עורכת-הדין יהודית פסטרנק ועורך-הדין אלון גְלַרְט. קריאה: גֶלֶרְט. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): גֶלֶרְט. גלרט. אנשי צוות הוועדה החשובים – המנהלת יפה שפירא, שוש אזולאי, ליאת סעדון, רחלי דיין; והאחרונים החביבים, שעשו עבודה מצוינת: היועצת המשפטית לוועדה, עורכת-הדין מירי פרנקל-שור האחת והיחידה, עורכי-הדין עידו בן-יצחק ויהל עמית, יישר כוח לכם, עשינו היסטוריה; זה באמת חוק חשוב למדינת ישראל, לאזרחי מדינת ישראל. קריאה: יש עוד רשויות. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): טוב, ידידי. תודה רבה, יישר כוח. היו"ר יצחק וקנין: תודה ליושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת אמנון כהן. קריאה: תסגור את הרשימה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר אהרונוביץ, תודה לכל חברי הוועדה. אמנון כהן (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה): גם לקצרניות.