קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/718).] (קריאה ראשונה) היו"ר יצחק וקנין: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. יציג את החוק שר המשפטים, השר יעקב נאמן. רבותי, זה בקריאה ראשונה. רשימת הדוברים סגורה. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מובאת היום בפני הכנסת הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראה שעה), התשע"ב–2012. הצעת החוק מבקשת להוסיף לחוק למניעת הסתננות, התשי"ד–1954, איסור הוצאת כספי מסתנן מחוץ לישראל כל עוד המסתנן שוהה בישראל. העונש המוצע להטיל על מסתנן המוציא כספים מישראל הוא שלושה חודשי מאסר או הקנס הקבוע בסעיף 61א(2) לחוק העונשין. העונש המוצע להטיל על מי שמוציא כספים בעבור מסתנן היא שנת מאסר או קנס לפי סעיף 61א(2) לחוק העונשין, או בשווי פי-שניים מסכום הכספים שהוציא מישראל או שהתכוון להוציא מישראל, לפי הגבוה. בשנים האחרונות, חברי הכנסת הנכבדים, מתמודדת מדינת ישראל עם גל של מסתננים, אשר רובם מגיעים מאפריקה, הנכנסים לישראל דרך הגבול עם מצרים. על-פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, באפריל 2012 היו בישראל כ-60,000 מסתננים. ההערכה, המבוססת בין היתר על ממצאי התשאולים שעורכת רשות האוכלוסין למסתננים מייד עם כניסתם לישראל, היא שחלק גדול מהמסתננים הם מהגרי עבודה. מסתננים אלה מגיעים לישראל, שבה שכר העבודה גבוה באופן משמעותי מהשכר במדינות מוצאם, כדי לעבוד, להתפרנס ולהעביר כספים לבני המשפחה ולקרובים שנשארו במדינות המוצא. החוק המוצע נועד לסייע בהתמודדות עם תופעת ההסתננות לישראל באמצעות קביעת איסור פלילי על הוצאת כספי מסתנן מישראל. מטרת האיסור המוצע היא להביא להקטנה בכדאיות הכלכלית שבהסתננות ועל-ידי כך לצמצם את התמריץ להסתננות לישראל וכן לעודד מסתננים לצאת מישראל. האיסור המוצע הוא מידתי, הן לאור החריגים המצויים בו והן בכך שהוא חל רק על פעולת הוצאת הכסף מגבולות המדינה ואיננו מגביל ביצוע פעולות בכספים בישראל. כמו כן, בעת עזיבת המסתנן את הארץ, הוא רשאי להוציא עמו את כספו. אולם, על מנת למנוע מצב של שימוש במסתננים כשליחים שמוציאים עמם אל מחוץ לישראל כספים של מסתננים אחרים במטרה לעקוף בדרך זו את האיסור, מוצע להגביל את הסכום שרשאי מסתנן להוציא מישראל בעת יציאתו ממנה לסכום השווה למכפלת חצי משכר המינימום לחודש במספר חודשי שהיית המסתנן בישראל. סכום זה מבטא את ההערכה לגבי המצב הקיים ולפיה, על-פי-רוב, הכנסת המסתנן מעבודה היא בגובה שכר המינימום וסכום החיסכון החודשי שלו הוא כמחצית מסכום זה. כספים מעבר לסכום האמור יוכל מסתנן להוציא בעת יציאתו מישראל אם יוכיח כי הכספים שייכים לו כדין. מוצע לקבוע כי האיסור המוצע לא יחול על מי שמחזיק באשרה ורשיון לישיבת עראי לפי סעיף 2(א)(3) לחוק הכניסה לישראל, כגון מי שהוכר כפליט וכן על מי שבידו אשרה ורשיון לפי חוק הכניסה לישראל שניתנו לו לצורך שיקום בשל היותו נפגע מעבירות של החזקה בתנאי עבדות או של סחר בבני-אדם, שכן לגבי אלה לא מתקיימת התכלית שבבסיס ההסדר המוצע. כמו כן מוצע כי ייקבע בחוק מנגנון מינהלי המאפשר למסתנן שאינו יכול לצאת מישראל למדינה אחרת לקבל היתר להוצאת כספים מישראל כאשר הוכחה סכנת חיים ברורה ומוחשית שבה שרוי בן משפחה מדרגה ראשונה של המסתנן. על-פי המוצע, תנאי המחיה בארץ מוצאו של המסתנן כשלעצמם לא יהוו שיקול למתן ההיתר. הסדר זה נועד לאפשר גמישות במצבים חריגים ומיוחדים אלה שבהם התכלית ההומניטרית להעברת הכסף גוברת בחשיבותה על התכלית שעומדת בבסיס הצעת חוק זו. ההסדר האמור מוצע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, שבמהלכה תיבחן השפעתו על תופעת ההסתננות וייבחן המשך הצורך בו. זאת מאחר שתופעת ההסתננות היא תופעה דינמית המשתנה באופן תדיר, בין היתר בהשפעת פעילות האכיפה ותיקוני החקיקה שנועדו לטפל בתופעה זו ולהתמודד עמה. האיסור המוצע יוצר איזון ראוי בין זכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מפני תופעה ההולכת וגוברת של הסתננות לשטחה לבין חובתה לנהוג באופן הומני כלפי כל מי שנמצא בשטחה ולהגן על זכויות האדם של אדם באשר הוא. נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר יצחק וקנין: תודה לשר המשפטים, השר יעקב נאמן. רבותי, אני פותח את הדיון בהצעת החוק. אני סגרתי את רשימת הדוברים, רבותי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מוחמד ברכה. מוחמד ברכה (חד"ש): - - - היו"ר יצחק וקנין: אתה מוותר. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת יעקב כץ. ואם הוא לא יהיה – חבר הכנסת ישראל אייכלר. קריאה: זה עובד? היו"ר יצחק וקנין: לא. רבותי, ועוד – חבר הכנסת אריה אלדד, חבר הכנסת שלמה מולה, חבר הכנסת נסים זאב, חבר הכנסת מיכאל בן-ארי וחברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת שכיב שנאן. שלוש דקות, רבותי, אני אקפיד על הזמנים. דב חנין (חד"ש): תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שוב אנחנו רואים הצעת חוק בעייתית, מסוכנת נוספת, מבית-מדרשה של הממשלה באותה סוגיה שמגדירה הממשלה כמניעת ההסתננות. עמיתי חברי הכנסת, הבעיה של מבקשי החיים מאפריקה שמגיעים לישראל היא בעיה חברתית קשה, היא יוצרת מצוקות קשות. בגלל שנים של הזנחה והפקרות, האנשים האלה, אותם מבקשי חיים מאפריקה, מגיעים בהמוניהם לשכונות מוחלשות, סובלים ממצוקה בשכונות האלה, אין להם פתרונות, אין להם אפשרות לגור, אין להם אפשרות לעבוד, נמצאים ברחובות. הם מגבירים את המצוקה הקשה ממילא שקיימת באותן שכונות גם לפני שהם באו. המצוקה הזו היא גם מצוקה, כמובן, של התושבים הוותיקים, והמצב הכללי שנוצר באותם אזורים הוא מצב של חוסר ביטחון, של הזנחה חברתית, של הפקרות מוחלטת. התפקיד לתת פתרונות בעניין הזה ולהציע חלופות שייתנו פתרונות אמיתיים גם לאותם מבקשי חיים מאפריקה וגם לתושבים הוותיקים בשכונות, הוא תפקידה של הממשלה. אבל הממשלה מתנערת מהתפקיד הזה, ובמקום לבצע את התפקיד הזה, היא מנהלת מלחמה אין-סופית נגד אותם מבקשי חיים, וגם החוק הזה הוא דוגמה נוספת של מלחמה כזאת. אני רוצה להסביר, לתת דוגמה אחת של בעיה שקיימת בחוק הזה: כפי שאני מניח, כולנו בכנסת יודעים, מבקשי החיים שמגיעים, עוברים בדרכם בסיני ושם הם, במקרים רבים, עוברים מסכת קשה מאוד של התעללות. פועלות שם בשטח כנופיות של אנשים שלוקחים אותם, למעשה, כבני-ערובה, דורשים כדי לשחרר אותם כופר כספי. את הכופר הזה מנסים קרובי משפחה, לפעמים ידידים, חברים, מכרים, לגייס ולהעביר לאותם שובים שמחזיקים אותם בשבי, והדבר הזה נעשה כמובן על בסיס הבטחה שאותו בן-אדם, כאשר הוא יגיע לישראל, יוכל בצורה כזאת או אחרת להחזיר למי ששילם את סכומי הכופר האלה – להחזיר את סכומי הכופר כדי בעצם להשיב את מה ששולם עבורו. לפי החוק הזה גם דבר כזה לא יתאפשר, ואנחנו מגיעים למצב שבו אנחנו מכניסים את אותם אנשים שהם אנשים מסכנים, שבאמת מבקשים על חייהם ומבקשים לעצמם חיים, לא עשו עבירות, לא באו לעשות רע או נזק, הם בעצמם קורבנות - - היו"ר יצחק וקנין: בבקשה לסיים. דב חנין (חד"ש): - - אנחנו יוצרים להם מציאות בלתי אפשרית. אנחנו הופכים אותם לקורבנות שאין שום פתרון למצוקתם. לכן, עמיתי חברי הכנסת, את החוק הזה צריך לדחות. יש עוד סיבות רבות למה צריך להתנגד לו. במידה שהחוק הזה יעבור, אני אפרט אותן בדיוני הוועדה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת דב חנין. חבר הכנסת יעקב כץ – איננו. חבר הכנסת ישראל אייכלר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה לשאול שאלה: מה זה מסתננים? מיהו מסתנן? מדינת ישראל עוד לא החליטה מיהו יהודי, עוד לא החליטה מהו יהודי וכבר אנחנו יודעים מה זה מסתנן. האם עובדים זרים שבאים על-פי חוק הם מסתננים? האם מאות אלפי אנשים שאינם יהודים שמגיעים לכאן בכל מיני זיופים הם מסתננים? מה הסיפור הזה עם מסתננים? מי שטוען שמדינת ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית על-פי עקרונות המערב – היא צריכה להיות מדינת כל אזרחיה ונתיניה ומסתנניה. אומנם ארצות-הברית מונעת ממקסיקנים להיכנס, אבל מי שנכנס ונמצא כך וכך שנים מתאזרח ונהיה אמריקני. אם מדינת ישראל אומרת שמדינה יהודית איננה מחויבת לחוקת התורה – דיברנו על מה אבדה הארץ. חז"ל אומרים שהבבלים טיפשים, שקמים לפני ספר תורה ולא קמים לפני לומדי תורה. מדינה שמכנה את לומדי התורה "משתמטים", מראש הממשלה ועד ראש האופוזיציה – מי עושה את זה, מסתננים? הרי כל – רוב אזרחי הארץ היום הסתננו לארץ הזאת בזמן הבריטים, ואף אחד מאתנו לא ראה בהם מסתננים, ראינו בהם מעפילים, עולים. אז אם רוצים שתהיה מדינה יהודית, שמכבדת את כל אזרחיה, כמו שהם כתבו במגילת העצמאות – ולא לחינם לא כתובה שם המלה "דמוקרטיה", אלא לכבד את בני כל הדתות – ניחא. אבל אם הופכים את הדמוקרטיה המערבית לא רק לדוגמה והמופת, אלא גם לתורה העיקרית, שהיא מחייבת, שחס וחלילה ההלכה לא תקבע – "מדינת הלכה, הלכה המדינה" – אז מה אתם רוצים מהמסתננים? מה, רק כי הם לא יהודים? כך מקבלים אנשים? גם לאירופה יש בעיה עם הרבה מסתננים, אז מה, הם שוללים מהם זכויות? אני רוצה שהאנשים ישאלו את עצמם – במראה: האם הם מקבלים את עקרונות הדמוקרטיה המערבית, או שהם רוצים מדינה יהודית, או שאפשר לשלב בין שני הדברים. אבל ככל שהמדינה הולכת מקצינה נגד התורה היא צריכה להיות יותר מערבית ויותר - - - ועוד דבר אני רוצה לומר על הדמוקרטיה העולמית ההולכת ומתפתחת, בעוונותינו הרבים. אובמה בא והרס את מצרים והפך אותה לארץ הרבה פחות דמוקרטית משהיתה בימי מובארק, או לפחות הרבה יותר טובה ובטוחה. ארצות-הברית הרסה את עירק, וכל יום מתפוצצים שם מאות אנשים ונהרגים אנשים חפים מפשע. את זה התרבות המערבית הביאה לעולם. אז תגידו: טוב, מה לעשות, המזרח לא מתאים לדמוקרטיה. בשבדיה רוצח שגדל על ברכי הנאורות רצח כמה – 70 נערים? היו"ר יצחק וקנין: זמנך תם. קריאה: בנורבגיה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): בנורבגיה, סליחה. בשבוע שעבר באמריקה בא רוצח ורצח 13 אנשים. היו"ר יצחק וקנין: תודה. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, משפט סיום. תורת ישראל הנחילה לא רק לעם ישראל את ערכי המוסר, אלא גם לכל אומות העולם, ולא לחינם הם מעריצים את ה"בייבל". אני מצפה מן המדינה היהודית שתכבד את התורה ואת התנ"ך יותר מאשר אומות העולם, ולא ללכת אחרי המערב הפרוע, אלא לחזור – איך כתוב שם? השיבנו ה' אליך ונשוב חדש ימינו כקדם. בכך מסתיימת מגילה איכה, ובכך אסיים את הנאום. השיבנו ה' אליך ונשוב, חדש ימינו כקדם. תודה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת ישראל אייכלר. יעלה חבר הכנסת אריה אלדד, ואחריו – חבר הכנסת שלמה מולה. אם הוא לא יהיה – חבר הכנסת נסים זאב. שלוש דקות. אריה אלדד (האיחוד הלאומי): תודה, אדוני היושב-ראש, גברתי ורבותי השרים, חברי חברי הכנסת, ראוי לברך את הממשלה על שהביאה את החוק הזה בפנינו. התופעה הזאת, של הסתננות, והניסיון להצפת מדינת ישראל במאות אלפי מהגרי עבודה, חייבת למצוא פתרון – פתרון פיזי, פתרון חוקי, גדר, כמו גם מערכת של חוקים שבאה להגביה גדר, כדי למנוע את הצפת המדינה. הכלי המשפטי הזה הוא אחד מהכלים המתחייבים כדי למנוע את התופעה שמדינת ישראל הפכה להיות סוג של "קול קורא" למהגרי עבודה מאפריקה לבוא ולהסתופף בצלה. הם לא מבקשי חיים לעצמם, כמובן, או לא רק לעצמם, אלא יש פה חיים לאפריקה. אנחנו נהיה צינור החמצן של אפריקה, מכאן יצאו הכספים ויגיעו לשם. ככל שהתופעה הזאת תתרחב, יבואו עוד ועוד. אבל אתמול, במסגרת הניסיון להיאבק בהצעת החוק הזאת, קראתי כתבה מפורטת מאוד על כך שאם מדינת ישראל תחסום את דרכי ההעברה החוקיות של כסף לאפריקה, אנחנו נעודד תופעות של שימוש בארגוני טרור לצורך העברת הכספים – דומני ב"הארץ" – כתבה ארוכה ומפורטת על דרכי העברת הכספים – אם לא תהיה דרך להעברה בנקאית מסודרת ימצאו מאכערים למיניהם שיעבירו את הכספים לארגוני טרור בתחומי הרשות הפלסטינית. אלה ייקחו את הכסף אליהם וארגוני האם שלהם יעבירו בחוץ-לארץ את הכסף לכתובת ויקזזו מארגוני הטרור ביהודה ושומרון. חברים, העובדה שעלול להיווצר קשר בין מהגרי העבודה – אם לא נוצר כבר במידה כזו או אחרת – ובין ארגוני טרור היא עובדה קיימת. השאלה אם החוק הזה יגביר את העברת הכספים לארגוני טרור, שגם הם יגזרו קופון כזה או אחר, היא שאלה כבדה, אבל הצורך להיאבק בטרור אסור לו שימנע מאתנו את הצורך להיאבק בתופעת ההסתננות, ואם, כמאמר האמריקנים: עקוב אחר הכסף – כך קל יהיה יותר לאתר את אותם פעילים של ארגוני טרור שעוסקים בהעברות כספים מהארץ לחוץ-לארץ במעגלים כאלה או אחרים – יהיה אפשר להשיג שתי מטרות בחקיקה אחת: גם להגביר את המלחמה בטרור ואת האכיפה על מניעת העברת כספים לצורכי טרור, וגם להיאבק בתופעת ההסתננות. תודה רבה. היו"ר יצחק וקנין: תודה לחבר הכנסת אריה אלדד. יעלה חבר הכנסת שלמה מולה – נמצא. שלוש דקות. אחריו – חבר הכנסת נסים זאב. שלמה מולה (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, העניין של המסתננים הוא נושא לאומי, בעיה גדולה, מחדל של ממשלות ישראל. יש לי דווקא רצון לפרגן לממשלה הזאת על בניית הגדר. זה דבר שבהחלט לזכותה של הממשלה הזאת, מה שממשלות אחרות לא עשו. אבל, אדוני היושב-ראש – במיוחד אני פונה אליך, שר המשפטים – האם החוק הזה, שבא אלינו היום, הוא חוק שמדינת ישראל יכולה להכניסו לספר החוקים? אני אומר לך, אני לא מבין מאיפה זה בא, למה זה לא – אם זה חוק רציני, זה לא חוק ממשלתי. למה אתם צריכים לסמוך או להיגרר אחרי חברי כנסת שיש להם פריימריז על הסיפור של המסתננים? למה החוק הזה? האם זה תורם לדמותה של מדינת ישראל? התשובה היא לא ולא, כבוד השר. זה לא נכון. יש דרך לטפל במסתננים כדי שיחזרו לארץ מוצאם, לארצם, או למדינה שלישית, בצורה מכובדת, בצורה שמכבדת את מדינת ישראל. אני חוזר ואומר, איש לא יחשוב שאני רוצה להשאיר את המסתננים במדינת ישראל. כל מה שאנחנו אומרים – כל השיח הציבורי הזה נגד המסתננים, נגד מהגרי עבודה לא מכבד את מדינת ישראל, מוציא רק את דיבתה של מדינת ישראל רעה, כי אנחנו נגררים אחרי חברי כנסת שיש להם פריימריז במפלגות שלהם, נקודה. לא יעזור שום דבר. אדוני השר, אני לא בא אליך בטענות. שמעתי את אנשיך בוועדת החוקה, איך הם דיברו, מה הם אמרו – אנשי המשרד שלך, אנשי המקצוע. אני בדיוק יודע מה הם אמרו. אבל לא יכול להיות שחברי הכנסת יטילו פה אימה, ובסופו של דבר כל מדינת ישראל, דמותה של החברה הישראלית, נגררים אל חברי הכנסת הקיצוניים האלה. לא יכול להיות דבר כזה. אני חושב – מדינת ישראל היא מדינה שקמה על הרבה מאוד מצוקות של יהודים ברחבי העולם. גם אם מדובר באנשים בלתי חוקיים שהסתננו, החובה המוסרית של מדינת ישראל היא לנהוג בהם בכבוד, לנהוג בהם בכבוד ולאפשר להם לחיות כבני-אדם, להתייחס אליהם כאל בני-אדם. אני לא רוצה לחזור על הביטויים שנאמרים בבית הזה, בסביבה הזאת, על האנשים האלה. בשביל מה? למה ומדוע? עכשיו, עברנו את כל הסאגות האלה של חמש שנים לכלא. מה לא דיברנו? מה לא אמרנו? איזה דברים גזעניים לא שמענו? היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. שלמה מולה (קדימה): אדוני, אני רוצה להגיד לך שאני מתנגד לחוק הזה, לא מפני שלא צריך לפעול למען החזרת המסתננים הביתה, אלא בגלל הצורה שלו, בגלל ההתלהמות, בגלל שהחוק הזה מוציא את דיבתה של מדינת ישראל רעה. לא ישיג שום מטרה. מה שישיג את המטרה זה, כמו שאמרתי, הגדר ופעולה נחוצה, כמו שצריך, בצורה מכובדת, שמכבדת את האנשים - - היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. שלמה מולה (קדימה): - - את בני-האדם, דבר שמתייחס לבני-אדם כאל בני-אדם, בלי לפגוע בכבודו של אף אדם, גם אם הוא מסתנן. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. תודה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למעלה מ-60,000 מסתננים הגיעו לשטחה של מדינת ישראל. מיליארדים של שקלים מועברים דרך השוק השחור, השוק האפור, ומדינת ישראל חסרת אונים. וישנם ארגונים, מה לעשות, שקוראים לעצמם "ארגוני סיוע". מה הם מסייעים? הם מסייעים לבטל את הרוב היהודי בארץ-ישראל. זה הסיוע שלהם. כל המאבק שלהם, השכם והערב, זה איך לגבות ולהכשיר את המסתננים האלה ולקרוא להם פליטים. הם לא פליטים. מי שהיה במצרים מספר שנים, ורק בגלל ששמע שקל לקבל עבודה במדינת ישראל – הוא לא נקרא פליט, הוא מסתנן, מה לעשות. נכון שעל-פי החוק הבין-לאומי אתה לא יכול לעכב אפילו כספים של פליט, ואין על זה מחלוקת – משרד המשפטים גם כן אומר חד-משמעית שזה לא יחול על הכספים של פליטים, אבל בתנאי שזה באמת פליטים. אז אנחנו, מה, ניתן יד לאותם שבטים בדואיים שעושים מיליארדים על חשבון המסתננים האלה? כל ראש, משלמים עליו 10,000 דולר. הנה, יגיד לכם חבר הכנסת שנמצא פה, שיודע בדיוק איך הם עובדים. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אתה מדבר שטויות - - - נסים זאב (ש"ס): במקרה שאתה בדואי, אתה יודע בדיוק איך דרך העבודה. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - - נסים זאב (ש"ס): יש שבטים מאחורי הגדר, יש שבטים לפני הגדר. אותן משפחות, אותן חמולות, ועושים את העבודה. ואם אנחנו לא נעצור את זה – אני מסכים עם חבר הכנסת שלמה מולה, שצריך להוציא אותם בכבוד. אני, מבחינתי, תיקח כל מסתנן, תחבק אותו, תנשק אותו, תגיד לו "אללה מעכּ, לך הביתה". מה, מישהו אמר שצריכים לבזות אותו? שלמה מולה (קדימה): כן. נסים זאב (ש"ס): לא. אני אומר לך שצריכים להוציא אותם בכבוד, ובכל הכבוד הראוי. אבל בגלל זה שמדינת ישראל עד לרגע זה לא הצליחה לסגור את הגדר בצורה הרמטית – ואני אומר לכם, ככל שהגדר הולכת ונעשית יותר סגורה, הם יותר נכנסים ויותר חודרים. והגיעה עת שהם גם פורצים את הגדר, ושאנחנו לא נופתע אם במהלך הזמן הקרוב, שנשארו רק אולי 30 ק"מ לסגור את הגבול הזה, אנחנו נמצא איך שהבדואים שם עובדים עם הכלים הכי משוכללים, והם יחתכו את הגדר ויפרצו אותה במקומות רגישים ביותר, ויתאפשר בכל זאת להעביר את אותם מסתננים. ולכן אין ברירה – צריך לאסור את הכספים האלה. אני לא בטוח שנצליח לעשות את זה, בגלל שכל הכספים עוברים בשוק האפור. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים, בבקשה. נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): אני לא חושב שיש לנו שליטה על זה, אבל לפחות החוק הזה אולי יעביר איזה מסר, אדוני שר המשפטים. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. חבר הכנסת בן-ארי, ואחריו – חברת הכנסת מירי רגב, ואחריה – חבר הכנסת שכיב שנאן. בבקשה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אני מציע לממשלת ישראל: אתם רוצים ללמוד מה עושים עם מסתננים? לכו לכפר-מנדא. לכו לכפר-מנדא, תלמדו בדיוק מה עושים עם מסתננים, ומה שהם עשו שם זה מה שצריך לעשות. אם אני, יש לי בית, שבניתי אותו בעמל כפי, כדי שלילדים שלי יהיה מקום לישון ויהיה להם אוכל; ובא מישהו שיש לו פחות – מה אני אעשה, יש לו פחות – התפרץ אלי הביתה, נכנס, ואומר "אני מבקשי חיים, אני מבקשי חיים". מה זה? כל יום שומעים פה ביטויים אחרים: "מסתננים", "מבקשי מקלט", "פליטים". רבותי, גנבים. גנבים. שום דבר אחר. תפסיקו לבלבל את השכל. מדובר פה בגנבים שגונבים את לשד הארץ הזאת, את מה שבנינו במו-ידינו, את מה שבנינו פה מביצות, משממה, בנינו פה בעמל כפיים. יש להם משאבים שם באפריקה פי-עשרה מאשר יש לנו – שיפתחו שם את שלהם, ויהיה להם את מה שיש להם. החוק הזה הוא בוודאי טוב, אבל לצערי הוא לא יועיל, הוא לא יפתור את הבעיה, הוא לא זה שיגרום לכך שה-80,000, 100,000 שנמצאים כאן, יזוזו מכאן. הם כבר קבעו את מקום מושבם כאן. שם אין טיפות-חלב, שם אין חוק חינוך חובה. איך אמרה פה איזה תרזה אחת שבאה לפה? יש לי שישה ילדים, אני רוצה שיגמרו פה בגרות. למה לא? אנחנו בעמל כפינו הגענו לכך שיש חוק חינוך חובה עד כיתה י"ב, ונשלם את זה עכשיו לכל אפריקה. למה? כי יש פה איזה חבר כנסת שמבלבל את השכל. "מבקשי חיים". מבקשי חיים? באפריקה. רוצים לסייע להם? באפריקה. יש להם בית, יש להם איפה להיות. בואו נפסיק לרמות את עצמנו, מדובר בגנבים, בוזזים לנו את הארץ. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: חברת הכנסת מירי רגב, אחריה – חבר הכנסת שכיב שנאן. שכיב שנאן (העצמאות): מוותר. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש חברי כנסת שכשאני שומע אותם אני חושב שליד הרופא של הכנסת צריך גם להציב מרפאה לא לבריאות על-ידי רופא אלא לבריאות הנפש. צריך להציב פסיכולוג או לעשות מבחנים פסיכיאטריים למועמדים לכנסת. כי מה שנאמר כאן - - דוד רותם (ישראל ביתנו): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - דברים שרק אנשים שאיבדו דעתם, בלתי שפויים, יכולים להזות את הדברים הבזויים האלה. הרי מי מדבר על מסתננים? אלה שמסתננים. יש כאלו שהסתננו לכאן, למדינה הפלסטינית. הגיעו לכאן בתור מסתננים - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מתי היתה פה מדינה פלסטינית? מתי היתה פה מדינה פלסטינית - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - והם מדברים על מסתננים. אתה, מאיפה הסתננת אתה? מאיפה הסתננת? מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): מתי היתה פה מדינה פלסטינית? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): פאשיסט אתה. מה יש לך כאן בכלל? אתה מדבר על הגונבים? הרי אתם גנבתם כאן מולדת. פאשיסט, כהניסט אחד. חולה נפש. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): - - - פאשיסט יותר גורע - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: אני קורא לך פעם ראשונה, בן-ארי, אם תפריע עוד הפעם אני מוציא אותך. אני קורא לך פעם שנייה. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): את מי אתה מרמה? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): חולה נפש אתה. חולה נפש. דוד רותם (ישראל ביתנו): - - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חולה נפש? אתה מדבר על חולי נפש? טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): כן. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): לך לקדאפי, לחבר שלך. קדאפי, החבר שלך, בריא בנפשו. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): הוא יותר בריא נפשית ממך. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): תאמר לי מי חבריך ואני אומר לך מי אתה - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אני רוצה לסיים, כבוד היושב-ראש. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): - - - לך לקדאפי. דוד רותם (ישראל ביתנו): תגיד לו - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): ברשותך, היושב-ראש, לא יכול להיות שכבוד שר המשפטים מעלה הצעת חוק כאן, שבעצם שוללת מאנשים – כאילו עשיית עושר ללא משפט. אפשר להבין שאנשים שנכנסו שלא כדין, רוצים להחזיר אותם. אבל לשלול מהם את מה שמגיע להם כדין, כדי להילחם במה? מה התוצאה? הרי אחד הפתרונות הוא למנוע את כניסתם; ואם נכנסו – להחזיר אותם. אבל להתעלל בהם זה דבר בלתי מוסרי, נוגד את כל האמנות הבין-לאומיות. וצריך לזכור שהעם היהודי, כאשר היגר למצרים עקב המצוקה הכלכלית, היה מסתנן שם. קיבלו אותם גם שם, כשלא היתה בכלל מדינה דמוקרטית, בזמן של פרעה, כיבדו אותם, התייחסו אליהם בצורה הרבה יותר מכובדת מאשר זו שמתעללים באנשים שמר גורלם הביא אותם לכאן - - דוד רותם (ישראל ביתנו): אנחנו - - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - לא צריך להתאכזר אליהם. גם אם הם מסתננים, הם בני-אדם. גם כשהם מסתננים, הם צלם אנוש, וצריך להתייחס אליהם כאל כאלה, ולכן - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): - - - טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): - - יש חובה לאומית להתייחס, ויש זכויות אדם שצריך לכבד. לדעתי, החוק הזה הוא בלתי חוקתי, החוק הזה נוגד עקרונות יסוד. אי-אפשר לשלול מאדם את הזכות לנהל את כספו כאוות נפשו. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: אנחנו מצביעים על החוק בקריאה ראשונה. דוד רותם (ישראל ביתנו): נו, יאללה, מצביעים כבר. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא להצביע. הצבעה מס' 10 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 14 נגד – 11 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (איסור הוצאה מישראל של כספי מסתנן – הוראת שעה), התשע"ב–2012, לוועדת הפנים והגנת הסביבה, נתקבלה. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 14, נגד – 11, נמנעים – אפס. קריאות: - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: התוצאה – נא להירגע, בבקשה, יש תקנון לכנסת. ההצבעה לא משתנית, מוסיפים לפרוטוקול את חבר הכנסת, פרופסור אבישי ברוורמן, מוסיפים לרשימה את ד"ר זחאלקה. קריאה: ההצבעה שלי לא נקלטה, למה? קריאה: - - - אברהם מיכאלי (ש"ס): למה אני לא נקלטתי? היו"ר גאלב מג'אדלה: קודם כול, אני מודיע שכל מי שרוצה שאני אצרף את שמו, אני מוכן. אבישי ברוורמן (העבודה): נגד, נגד. היו"ר גאלב מג'אדלה: ההצבעה לא משתנה. אברהם מיכאלי (ש"ס): למה הקול שלי לא נקלט? שלמה מולה (קדימה): למה לא משתנה? - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: למה אתם – מה קרה לכם? הצעת החוק עוברת לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית, כמובן, לוועדת הפנים והגנת הסביבה. עכשיו, כל מי שרוצה שנוסיף את שמו, יאמר בבקשה. פרופסור אבישי ברוורמן. אבישי ברוורמן (העבודה): נגד. היו"ר גאלב מג'אדלה: ד"ר זחאלקה. ג'מאל זחאלקה (בל"ד): נגד. היו"ר גאלב מג'אדלה: אברהם מיכאלי, השר נהרי. נסים זאב (ש"ס): - - - התקדים הזה? היו"ר גאלב מג'אדלה: סליחה? אלכס מילר (ישראל ביתנו): לא, זה לא תקדים, זה הצבעה - - - לפרוטוקול. היו"ר גאלב מג'אדלה: שר ההסברה. קריאה: בשביל הדאווין. היו"ר גאלב מג'אדלה: אין זמן. בבקשה. חברת הכנסת חוטובלי, סגן השר איוב קרא. קריאה: איך הוא מצביע? הוא בעד או נגד? היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. ממשיכים בסדר-היום. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, אתה מרצה את כולם היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: לא, לא, אל תנסה אותי. על אף הצום אני עדיין כפי שאתה מכיר אותי. נסים זאב (ש"ס): לא, אתה מרצה את כולם, אני אומר. היו"ר גאלב מג'אדלה: תשמע, זה חודש של סליחות, זה חודש של ברכה, זה חודש של רחמים. דוד רותם (ישראל ביתנו): - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת דודו רותם, מה אתה מציע? דוד רותם (ישראל ביתנו): כבר בירכנו אותך היום. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה.