קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012 [מס' מ/541; "דברי הכנסת", מושב שלישי, חוב' ג', עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר גאלב מג'אדלה: ממשיכים בסדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה, אדוני. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012. ההצעה הזאת היא חלק מחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012, הצעת חוק שנדונה בחוק ההסדרים לפני – 25 באוקטובר 2010. אנחנו פיצלנו את החוק הזה, פיצלנו את החוק הזה בחוק ההסדרים. החוק מדבר על נכס הרוס. כאשר יש נכס הרוס, לפי המצב החוקי הקיים היום הוא פטור מתשלום ארנונה, והממשלה ביקשה להחיל עליו תשלום ארנונה כעבור תקופה מסוימת. בחוק ההסדרים היה מדובר על שלוש שנים, ומשלוש שנים ואילך הוא יהיה חייב באופן קבוע, ובתזכיר חוק חדש שהממשלה הכינה מדובר על שישה חודשים. היא מבקשת, לאחר שישה חודשים של נכס הרוס, לקבוע שהוא יהיה חייב בארנונה. אנחנו מאוד התלבטנו בשאלה הזאת, מאוד מאוד. לנכס הרוס יש כמה היבטים. ההיבט המרכזי זה שפעמים רבות אדם מחזיק דירה הרוסה בפריפריה או מבנה תעשייתי קטן, או לפעמים אפילו גדול, והוא לא מצליח להיפטר ממנו, הוא לא מצליח לעשות אתו שום דבר, הוא לא מצליח להשכיר אותו, הוא לא מצליח למכור אותו, ולחייב אותו בארנונה במין דבר כזה מאוד משמעותי. סברנו שמדובר בהטלת גזירה מאוד קשה לאנשים שהם מעוטי יכולת, אף שיש בין האנשים כאלה שהם לא בדיוק מעוטי יכולת, ולמצוא את האיזון או לתת סמכויות לראשי הרשויות שהם יחליטו מי כן ומי לא, היה בלתי אפשרי – לא מבחינה משפטית וגם לא מבחינה ציבורית. עוד בעיה שהיתה, היתה בעיה, חבר הכנסת נסים זאב העביר חוק על בתי-כנסת – גם כן, ששייך לארנונה. הוא העביר חוק, והחוק הזה אמר שאם זה מקום תפילה ומקום לימוד תורה, אז הוא לא יהיה חייב בארנונה. לא חייבים בארנונה לא בתי-כנסת, לא כנסיות, לא מסגדים – לא חייבים בארנונה, זה החוק. היו"ר גאלב מג'אדלה: זו היתה הצעת החוק של נסים זאב. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא. זה חוק ישן, זה חוק קבוע. הצעת החוק של נסים זאב היתה שבמקום שיש ליד בית-הכנסת מקום שהוא לא למטרה עסקית ולא לשום דבר, הוא יהיה פטור גם מארנונה, מקום תפילה. ואז שאלנו האם יש גם בדתות אחרות דברים כאלה, אז אמרו לנו שלא, והעברנו את החוק, החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית. עכשיו אני רוצה לספר לכנסת סיפור. לא סיפור סתם מהסרטים או מההפטרה. היו"ר גאלב מג'אדלה: סיפור מעניין. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): סיפור, כן. אני יושב פה מאחור, וניגשת אלי היועצת המשפטית של הוועדה ואומרת לי: גפני, תשמע – אני ככה יושב, מפהק – והיא אומרת: אתה חייב להביא את החוק הזה של הנכס ההרוס, אי-אפשר להשאיר את זה ככה סתם באוויר, יש תזכיר חוק נוסף של הממשלה, זה עלול לעבור לא מאוזן, תביא את החוק הזה ותסיים אותו. אני אומר לה: אבל יש לי המון דברים לעשות בוועדת הכספים, אני צריך להתעסק עם הדבר הזה עכשיו? היא אומרת: לא, חייבים, אי-אפשר להשאיר את זה ככה. והיא אומרת עוד דבר. היות שהוגש בג"ץ על-ידי חמש כנסיות בארץ נגד החוק של חבר הכנסת נסים זאב, אני אומרת לך כיועצת משפטית – אי-אפשר להשאיר חוק לא שוויוני שהוא טוב לדת היהודית ולא טוב לדתות אחרות. זו מכשלה שיוצאת מתחת ידי ועדת הכספים. אמרתי לה: אבל מה את רוצה ממני. אני, יש לי מע"מ וניירות ערך וגזירות כלכליות, מה אני עכשיו אתעסק בדברים האלה? היא אומרת: לא, אתה לא יכול להשאיר חוק לא שוויוני. ראיתי שהיא מתעקשת, שמתי את זה בסדר-היום, קיימנו דיון ועוד דיון, והכנסנו ככה – אני רוצה להגיד לכם מה מופיע בחוק, ותיכף אני הולך לספר לכם את הסיפור. הכנסנו בחוק ששלוש שנים הוא יהיה פטור, בנכס ההרוס, ושידע שאחרי שלוש שנים הוא יתחיל לשלם ארנונה – במשך חמש שנים את הארנונה הנמוכה, בכל אופן הוא לא משתמש בזה, ואחרי חמש שנים אם הוא לא מצליח למכור או להשכיר, אז זה סימן שהוא כבר באמת לא יכול לעשות כלום ואז הוא יהיה פטור לגמרי. זאת אומרת מצאנו את האיזון שבסופו של דבר כולם היו מרוצים. בסדר. הכנסנו בחוק הזה גם – כדי למנוע את הבג"ץ, שבג"ץ לא יפסול את החוק של נסים זאב – הכנסנו שזה חל על כל, איך קוראים לזה? ציון פיניאן (הליכוד): מוסדות דת. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): מוסדות דת. שזה יחול גם על כנסיות, מסגדים, הכול. אם אין – אז אין, אם יש – בחוק תהיה שוויוניות. בסדר? אנחנו בסדר? היו"ר גאלב מג'אדלה: עד עכשיו כן. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): עד עכשיו כן. עכשיו תראה מה אני לא בסדר. מקבלת היועצת המשפטית של הוועדה אתמול חמישה טלפונים מיועצים משפטיים חיצוניים של רשויות מקומיות, שמקבלים הון תועפות, הרבה מאוד כסף על חשבון משלם המסים העירוני. והם אומרים לה, לשגית אפיק, ליועצת המשפטית של הוועדה, הם אומרים לה: תראי מה את עושה פה, גפני עובד עלייך, הוא הכניס חדרים של העדה החרדית שלומדים שם תורה. אני מספר לכם את הסיפור כמות שהוא. זאת אומרת, אני בכלל לא רציתי את זה. הנושא של בתי-הכנסת מסודר, נסים זאב העביר את זה בקריאה שנייה ושלישית. אמרה לי היועצת המשפטית – אל תשאיר חוק לא שוויוני, בג"ץ עוד ינזוף בך. זה מה שחסר לי, שבג"ץ ינזוף בי. לא, בסדר. היא אומרת לא שוויוני, יאללה, אנחנו עושים את החוק על הארנונה, נעשה. מצאנו איזון על הנכס ההרוס, פתרנו את הבעיה של החוק של חבר הכנסת נסים זאב – לא מי-יודע-מה, לא התרגשתי מזה, אני לא ארשום את זה כאחד ההישגים הגדולים שלי בקדנציה הנוכחית, אבל היועצת המשפטית אמרה, עשיתי. הולכים אלה, חמישה יועצים משפטיים, דיברו אתה בגסות רוח: את לא יועצת משפטית טובה, גפני בכלל עובד עלייך, הוא התכוון לחדרים כאלה שלומדים תורה בעדה החרדית בירושלים. אני לא רוצה להגיד מה הייתי עושה אם הם היו אומרים לי את זה, אבל אני מוחה, על כבודה של היועצת המשפטית של הוועדה. והיא מסבירה להם – הנה תקראו את החוק, הם לא קראו בכלל את החוק, הם לא ראו מה כתוב. הם אומרים: גפני עבד עלייך, החרדי הזה. אני מספר את הסיפור כמות שהוא. אם יש משהו לא נכון במה שאמרתי – בחוק או במה שאמרו בטלפון – שיתבעו אותי, אני מסיר חסינות, שיתבעו אותי תביעת דיבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: מאוד לא מתאים לך. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אדוני היושב-ראש, אתה שייך לעדה הערבית, העם הערבי. המצב שלך במדינה לא כמו שלי. היו"ר גאלב מג'אדלה: ערבים זה לא עדה, זה עם. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא לא. עם, עם, טעיתי. אתה לא במצב כמו שלי, אתה לא חשוד. אתה יושב-ראש ועדה, מה שאתה עושה זה בסדר. אני עושה דברים טובים, מה אני עושה? אני קודם כול חשוד. עשיתי חוק מאוזן, עשיתי שהחוק של נסים זאב יהיה שוויוני, שלא תהיה בעיה עם בג"ץ - - היו"ר גאלב מג'אדלה: הכשרת אותו. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): - - לא ייאמן, לא ייאמן – אנשים שמקבלים הון תועפות, יועצים משפטיים חיצוניים של העיריות הגדולות מקבלים הון תועפות מכספי המסים שלי ושלך, וזה מה שיש להם להגיד – לנזוף ביועצת המשפטית של הוועדה, גפני עובד עלייך. שכיב שנאן (העצמאות): אתה יודע למה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): למה? שכיב שנאן (העצמאות): כי אתה הפעלת באופן עקיף מישהו שילחץ - - - משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא. לא. שכיב שנאן (העצמאות): זה מה שהם - - - משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): שכיב, זה קורה לפעמים. זה לא המקרה. מגלי והבה (קדימה): לא המקרה של הבוקר? משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא המקרה, ממש לא. ממש לא, אני לא רציתי את החוק הזה, לא היה לי זמן אליו. בסדר, פיצלנו – פיצלנו, מה אני צריך את זה. יש בג"ץ על החוק של נסים זאב – שיהיה בג"ץ, ממתי אני מתרגש מבג"ץ? היו"ר גאלב מג'אדלה: מאוד. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): לא מתרגש. לא מתרגש, אני עושה את עבודתי, אבל היועצת המשפטית – אני סומך על שיקול דעתה. היא אמרה – גפני, אל תשאיר את זה ככה. אל תשאיר את הנכס ההרוס, תגיע לפתרון מוסכם, תגיע לאיזון, תפתור את הבעיה של הבג"ץ. הטעו אותנו אז כאשר היה החוק של נסים זאב, תתקן את זה. תעשה על כל הדתות. אדוני היושב-ראש, אני מבקש ממליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק הזאת, ואם לא יאשרו – גם לא יקרה כלום. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. אנחנו מצביעים על הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה. מגלי והבה (קדימה): אתה עובד אבל הקולות הולכים לש"ס. נסים זאב (ש"ס): - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: כן, בקשת רשות דיבור, חבר הכנסת נסים זאב. מה יש לך להגיד להגנתך? בבקשה. אין הסתייגויות. נסים זאב (ש"ס): אני רשום לרשות דיבור. היו"ר גאלב מג'אדלה: אני רוצה שתבין שזה לא יותר מחמש דקות. נסים זאב (ש"ס): אני אדבר פחות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות מדברת על נושא חברתי כל כך רגיש. חבר הכנסת פיניאן יודע מקרים כל כך קשים בטבריה, שאנשים הגיעו לפת לחם. יש להם נכס כאבן שאין לה הופכין, אין להם מה לעשות בנכס הזה. למכור הם לא יכולים, להיפטר מהנכס הם לא יכולים, הרשויות תובעות אותם, הוועדה למחיקת חובות לא מוכנה לפטור אותם. זו פשוט שערורייה. זאת אומרת, אדם תקוע עם נכס מסוים במשך שנים רבות והריבית רק גוברת, והרשויות לא מוותרות על פרוטה אחת. למה? כי זה נכס שבזמנה היתה החלטה בכנסת – אולי לפני 15 שנה – שאין ועדת פטור. בתקופה שלי, כשהייתי סגן ראש עיריית ירושלים, במשך 15 שנים הייתי יושב-ראש ועדה לפטור, ואני אומר לכם שכן נתנו, כן התחשבו בנכסים סגורים, באנשים מסכנים ואומללים. כאשר היה בא בן-אדם ומראה שהוא חי מביטוח לאומי, הוא חי מהיד לפה, הוא מקבל את 1,200 השקלים בסך הכול, יש לו חנות סגורה, הרוסה – לא, אתה תשלם. אז אם את הכסף של הביטוח לאומי, את פת הלחם שלי, אני צריך לתת לרשות המקומית כדי שלא יתבעו אותי וכדי שהארנונה לא תגדל, אז איזה חסד עושים עם האדם הזה? החוק בא לעשות סדר, אף שהממשלה דחפה, כי עד היום נכס הרוס היה פטור לגמרי. האוצר מחפש מקורות כספיים, בצדק. מחפשים, אומרים אולי האדם הזה בעצם לא מוכר את הנכס, כי הוא רוצה לעשות ביזנס, הוא מחכה שערך הנכס הזה יעלה בסופו של דבר. אבל אנחנו מכירים שברוב המקרים אדם לא משאיר נכס ריק אם הוא יכול להשכיר אותו. כדי לחסוך ארנונה, אדם לא ישכיר נכס? אם אפשר להשכיר נכס ב-30,000, 40,000 שקל בממוצע בשנה, אז הוא יעשה חשבון ש-4,500 שקל – פחות או יותר אלה המחירים מול הנכס – 10%, כדי לחסוך את הגרושים האלה? לכן אני חושב שהיה איזון, שנותנים לאותו אדם צ'אנס של עוד שלוש שנים לנסות למכור, להשכיר, לעשות משהו בנכס, ואם לאו – השנים יוכיחו וידברו בעד עצמן. זאת אומרת, או שישלם ארנונה מוזלת או שיותר מאוחר הוא יקבל איזה פטור, כי ההיגיון אומר שאדם לא משאיר נכס ריק. דבר נוסף הוא הנושא של בתי-כנסיות. אדוני היושב-ראש, זו פשוט שערורייה. הרי על מה מדובר – הצעת חוק שהעברתי ב-2010. בתי-כנסיות היו פטורים על-פי חוק. היו פטורים על-פי חוק. מגלי והבה (קדימה): בתי-כנסת או בתי-כנסיות? נסים זאב (ש"ס): בתי-כנסת. בתי-כנסת פטורים על-פי חוק. זה לא רק בתי-כנסת, זה גם כנסיות, גם מסגדים. כל בתי-התפילה – זו ההגדרה. זו ההגדרה החוקית. מה היתה הבעיה פה? אם יש שם גם משהו תרבותי חס וחלילה ולומדים שם תורה, שטבעם של דברים שבבתי-כנסיות יש גם לימוד תורה. הפכו את זה לביזנס, ולכן זה כבר לא בית-כנסת, זה עסקי. לכן באנו לתקן את העוול הזה. מה שקרה, בדרך כלל, וזה שונה בכנסיות וממסגדים, כי מסגדים בדרך כלל זה רק מסגדים – אני צודק או לא? – ובכנסיות יש גם לימוד, כמו כותאב יש שם. ולכן באו אותם מסגדים - - - מגלי והבה (קדימה): על המסגדים תשאל את היושב-ראש, הוא יגיד לך. נסים זאב (ש"ס): אני לא צריך שיסביר לי, אני אומר לך את העובדות כרגע. יש חמש כנסיות שעתרו לבג"ץ ואמרו, מה אתם מפלים אותנו לרעה, יש חוק שפוטר את כל מבני הדת, אז למה אנחנו חייבים ובתי-כנסיות פטורים. אני אומר לכם שבאיזו מחשבה בוועדת שרים שמחו על הבג"ץ הזה, אמרו יופי. אם כבר בג"ץ בא ואומר שאסור לעשות אפליה, בואו נחייב את כל בתי-הכנסיות מחדש. הבאנו הצעת חוק, וברוך השם שלא הבאנו אותה בסוף, כי ידענו שוועדת שרים מחפשים – איך אומרים, יש כל הזמן אג'נדה נגד הנושא הדתי והחרדי, וכל מה ששומעים "בתי-כנסת" זה נהיה משהו חשוך בעיני אנשים. באנו ואמרנו שנמצא את הדרך החוקית והדרך הנכונה. היו"ר גאלב מג'אדלה: נא לסיים. נסים זאב (ש"ס): אני רוצה לברך את הרב משה גפני שעשה מעשה חשוב ביותר. אין לכם מושג, כי את הצעת החוק השנייה שלי, שגם הוא היה שותף לה, יצא והעביר בדרך קצת שונה באותה חקיקה של התיקון לפקודת העיריות. יישר כוחך. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. מצביעים על תיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012, בקריאה שנייה. הצבעה מס' 35 בעד סעיפים 1–3 – 11 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–3 נתקבלו. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 11, נגד ונמנעים - אין. הצעת החוק אושרה בקריאה שנייה. אנחנו עוברים להצבעה בקריאה שלישית. הצבעה מס' 36 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר גאלב מג'אדלה: בעד – 10, נגד ונמנעים – אין. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 131), התשע"ב–2012, אושרה בקריאה שנייה ושלישית, והחוק יירשם בספר החוקים. תודה רבה. חבר הכנסת גפני, בבקשה. משה גפני (יו"ר ועדת הכספים): אני מבקש, אדוני היושב-ראש, ברשותך, להודות לכל חברי ועדת הכספים שברוב מוחלט של המקרים, להוציא המחלוקות המאוד-חדות בין קואליציה ואופוזיציה, פועלים באופן ענייני. את כל החוקים האלה העברנו פה-אחד. אני מבקש להודות לכל חברי הוועדה מכל הסיעות; אני מבקש להודות ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין שגית אפיק, למירב תורג'מן, ענת מימון, שלומית ארליך והמתמחה רון ליברמן; אני מבקש להודות למנהל הוועדה טמיר כהן, לרחל סמואל, לליאת קרפטי, לאורית ארז; לנסחית דפנה ברנאי; לעוזרים שלי – משה שיפמן, שמוליק ליטוב, ירח טוקר ושלמה פולק. מערכת החקיקה, עשינו אותה במהירות, במקצועיות, ביעילות ובאופן כזה שמכבד את הכנסת. זה לא נעשה בזכותי, אלא זה נעשה בזכות חברי הוועדה ובזכות הצוות שציינתי עכשיו. אני מודה להם, תודה רבה. שכיב שנאן (העצמאות): הכול בזכותך. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה, כבוד היושב-ראש.