קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75) (בתי-משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/712).] (קריאה ראשונה) היו"ר גאלב מג'אדלה: חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 35), התשע"ב–2012 בקריאה שנייה וקריאה שלישית. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת כרמל שאמה-הכהן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. איפה חבר הכנסת כרמל שאמה? אברהם מיכאלי (ש"ס): אדוני היושב-ראש, מה עם סדר-היום? יש לנו דף. היו"ר גאלב מג'אדלה: אדוני חבר הכנסת מיכאלי, ברגע שיש הסכמה לקדם הצעת חוק בסדר-היום, הדבר הזה נעשה על-פי כל נוהל. אברהם מיכאלי (ש"ס): לא, הבנתי. הסכמה עם מי? מי הסכים על מה? היו"ר גאלב מג'אדלה: אני ממשיך עם סדר-היום. הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75) (בתי-משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. יציג את זה שר המשפטים יעקב נאמן, בבקשה. שר המשפטים יעקב נאמן: אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להגיש את הצעת חוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75) (בתי-משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. הצעת חוק זו הוכנה במשרד המשפטים, ניסוחה וגיבוש העניינים הכלולים בה נעשה בליווי ועדה בראשות פרופסור יצחק זמיר, שופט בית-המשפט העליון בדימוס, המלווה את חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים מאז היוזמה הראשונית לחקיקתו ועד היום. הצעת החוק היא שלב נוסף בתהליך הבניית מערכת השיפוט בעניינים מינהליים, כך שתהיה מורכבת משלוש ערכאות, בהתאם למודל המקובל במדינות אחרות בעולם, ובכלל זה מדינות אירופה, כגון גרמניה וצרפת. תכליתה העיקרית של הצעת החוק היא לכונן מחלקות מינהליות בבתי-משפט השלום, בדומה למחלקות המינהליות בבתי-המשפט המחוזיים, לקבוע סמכויותיהן, הדין וסדרי הדין שיחולו בהליכים שיתנהלו לפניהן וליצור בסיס אחיד לפעילותן. המטרה היא לפתח מומחיות ומקצועיות בקרב שופטי בית-המשפט השלום על-ידי ריכוז העניינים המינהליים – אלה הנידונים כבר היום בבית-משפט השלום ואלה שיועברו על-פי הצעת החוק – למחלקה מיוחדת בבית-משפט השלום ובפני שופטים מינהליים שיקבלו הכשרה בתחום זה, כך שירכשו מומחיות ומקצועיות בתחום המשפט המינהלי. חוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים נחקק בשנת 2000 והיווה חוק מסגרת להעברת סמכויות מבג"ץ לבתי-המשפט המחוזיים. בדברי ההסבר להצעת החוק המקורית נקבע כי העברת הסמכויות תיעשה בצורה הדרגתית ומבוקרת, תוך שמירת ייחודו של המשפט המינהלי מבחינה מהותית ודיונית. העברת העניינים המינהליים שנדונו בעבר באופן בלעדי בבג"ץ לבית-המשפט המחוזי היוותה, כאמור, שלב ראשון בתהליך. בהתאם לכך, בדברי ההסבר להצעת החוק דאז צוין כי לאחר העברה זו תיבחן האפשרות להקמת מחלקות מינהליות גם בבתי-משפט השלום. מאז חקיקת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים הועברו לסמכות בתי-המשפט המחוזיים לעניינים מינהליים סמכויות רחבות בעניינים מינהליים. כתוצאה מכך, ולאור הגידול שחל במספר התיקים בעקבות הבאתם לבית-המשפט המחוזי, גדלה עם הזמן כמות התיקים הנדונים בבתי-המשפט בעניינים מינהליים בבית-המשפט המחוזי. בנוסף, עם הזמן התברר כי חלק מהעניינים המצויים כיום בסמכות בתי-המשפט לעניינים מינהליים מתאימים מבחינת מהותם וטיבם להידון בבית-משפט השלום ולא בבית-משפט מחוזי. חשוב גם לציין כי כבר היום בתי-משפט השלום מוסמכים לדון בעניינים שונים שהם מינהליים במהותם אך לא מוגדרים כך בצורה ברורה, והדבר מעורר שאלות ודיונים על אודות טיב ההליכים ומהותם. הקמת המחלקות המינהליות בבתי-משפט השלום תאפשר ריכוזם של עניינים מינהליים אלה בערכאה זו באופן שיבהיר את מהות הדיון, אופן הדיון וסדרי הדין החלים בהם. לפיכך, משחלף למעלה מעשור מאז החלו בתי-המשפט לעניינים מינהליים לפעול במסגרת בית-המשפט המחוזי, מוצע להשלים את התהליך להבניית מערכת שיפוט מינהלי בת שלוש ערכאות. בכך למעשה מושלמת ההתפתחות של מודל חדש לביקורת שיפוטית על מעשי השלטון, המחליף את המודל המנדטורי שנהג עד שנת תש"ס, ולפיו רוכזה הביקורת בעניינים מינהליים בעיקר בפני בג"ץ. יש להדגיש כי התיקון המוצע מהווה חוק מסגרת, שנועד ליצור תשתית לפעילותם של בתי-משפט השלום לעניינים מינהליים, בדומה לחוק שהקים את המחלקות המינהליות בבתי-המשפט המחוזיים. בשלב הראשון מוצע לנקוט דרך של העברה הדרגתית ומתונה של סמכויות לבתי-משפט השלום לעניינים מינהליים כדי לאפשר לערכאה זו להתבסס, ומתוך כוונה להרחיב את סמכויותיה עם הזמן. על-פי המוצע בהצעת החוק דנן, בכל מחוז יוסמך בית-משפט השלום שבו יושב נשיא בית-משפט השלום של אותו מחוז כבית-משפט לעניינים מינהליים. כמו כן, מוצע כי בית-משפט שלום לעניינים מינהליים ידון בעתירות מינהליות, בערעורים מינהליים, ובתובנות מינהליות, וזאת בהתאם לשיטת ההסמכה הנהוגה היום לגבי בית-המשפט המחוזי לעניינים מינהליים, שלפיה העניינים שבסמכותו מנויים בתוספת לחוק. בשלב הראשון, מוצע לרכז בבית-משפט השלום לעניינים מינהליים בעיקר עניינים מינהליים הנמצאים כבר היום בסמכות בית-משפט השלום, דוגמת עיצומים כספיים. בנוסף, מוצע להעביר לסמכותו עניינים מקומיים באופיים, כגון רישוי עסקים ונושאים הנוגעים לרשויות מקומיות, וכן מספר מצומצם של ערעורים על ועדות ערר. לצד הסמכת בית-משפט השלום, ימשיך לפעול בית-משפט מחוזי לעניינים מינהליים במתכונת הקיימת כבר כיום, וכן ייוותרו עניינים שיהיו בסמכותו של בג"ץ כערכאה ראשונה. הקמת המחלקות המינהליות בבית-משפט השלום אמורה לקדם בין היתר את המטרות הבאות: יצירת מערכת שיפוט של שלוש ערכאות גם בתחום המשפט המינהלי, תוך חלוקה מושכלת של הסמכויות ביניהן; פיתוח מקצועיות ומומחיות בתחום המשפט המינהלי; שמירת ייחודו של המשפט המינהלי המהותי והדיוני; שיפור הנגישות לאזרחים וייעול ההליכים המינהליים. נוכח כל האמור, מתבקשת הכנסת הנכבדה לתמוך בהצעת החוק האמורה בקריאה ראשונה, ולהעבירה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני, אנחנו מצביעים על הצעת חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75), בתי-משפט - - - ישראל אייכלר (יהדות התורה): - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: סליחה. הרב אייכלר, ואחריו – חבר הכנסת דב חנין. בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אייכלר. ישראל אייכלר (יהדות התורה): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, ראיתי את הצעת החוק, לא קראתי את כולו. אני מניח שהוא חוק שמנוסח על-ידי שר המשפטים והוא בסדר. אבל כשמדברים על מערכת המשפט, אני חייב לומר שני דברים: א. בלי מערכת משפט אי-אפשר לנהל מדינה, ולא בית, ולא ועד-בית וודאי שלא יחסים שבין אדם לחברו. כבר אמרו חז"ל: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו". התפקיד של בית-המשפט זה להטיל מורא על הציבור. הבעיה מתחילה כאשר – כבר אמר קהלת, החכם מכל האדם: "ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע". איך יכול להיות דבר כזה? הרי מקום המשפט צריך להיות מקום הצדק. על זה אומר הנביא ישעיהו, מה שנקרא בשבת חזון: איכה היתה קריה נאמנה, "מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים". מדינה שבה מערכת המשפט כשלה בצורה כל כך נוראה, שרוב הבעיות הפליליות לא תופסות מקום בכותרות – היום כששוטר או קצין או שופט רוצה לקבל כותרת, הוא לא צריך לעסוק בעניינים של פלילים, בדברים שלא נותנים כבוד ומתישים – זה לא. איפה הוא מוצא את המקום שלו? בדברים פוליטיים. וזה הרס מערכת המשפט. כתוב באותו פרק בישעיהו: "יתום ואלמנה לא ישפֹטו, וריב אלמנה לא יבוא אליהם". אומר המדרש: אם יתום לא ישפוט, מה זה "ריב אלמנה לא יבוא"? אומר המדרש שהיתום היה יושב כל היום בבית-המשפט, מחפש צדק, ולא מקבל את הצדק שהוא היה זכאי לו. ואז הוא יוצא מבית-המשפט, פגש את אותה אלמנה, שיש לה בעיות. אז היא שואלת את היתום: מה נעשה בדינך? אז הוא אומר: אני יתום, אין לי סיכוי. הייתי כל היום בבית-המשפט, בית-המשפט לא נתן לי צדק. אז היא כבר לא נכנסת בכלל להתלונן בבית-המשפט. בזה אומר הנביא: יתום ואלמנה לא ישפוטו, ולכן ריב אלמנה בכלל לא בא אליהם. יש כל כך הרבה עוולות במדינה הזאת, יש כל כך הרבה בעיות ביחסים שבין האזרח למדינה ולרשויות. הוא נשחק. אני לא מדבר על אנשים שמציתים את עצמם. אנשים נופלים בכל מיני מערכות ביורוקרטיות, ומערכת המשפט לא נותנת להם צדק, כי יש עינוי דין נוראי של שנים. איפה בית-המשפט הופך לגיבור? כשמגיעים נושאים פוליטיים, כשמגיעים נושאים של ביטול חוקי כנסת – אז בית-המשפט הופך ל"אבו עלי". זאת אומרת, "יתום לא ישפֹטו, וריב אלמנה לא יבוא אליהם", ו"מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים". המדינה הזאת מלאה במעשי רצח ופלילים, שבית-המשפט לא יוכל למנוע את זה. ואיפה הם גיבורים? בזה שהם הולכים לבטל חוקי כנסת שגורמים על-ידי כך לכל כך הרבה איבה בין האזרחים, שאם חלילה יבוא יום – ושלא יבוא, אסור בימים כאלה לדבר עליהם, לפני תשעה באב – ואזרחים יפגעו באזרחים, מי יהיה אשם? חלק בלתי נפרד יהיה לאותם שופטים שנתנו באופן בלתי חוקי סמכות לבטל חוקי כנסת. הכנסת אומנם נורא שברירית, נורא מושפלת, אבל היא בכל זאת מייצגת את כל שכבות העם וכל העמים השוכנים בארץ הזאת. אם מערכת המשפט הולכת ותופסת שלטון, היא צריכה לשאת באחריות לתוצאות של המעשים האלה. כמו שחברי הכנסת ושרים נותנים אחריות, והבוחר יכול לשלוח אותם הביתה – כך יהיה צריך לשלוח הביתה שופטים שלוקחים על עצמם סמכות להתערב בעניינים שהם ציבוריים ולבטל חוקי כנסת. זה מה שיש לי לומר, אדוני היושב-ראש, בעניין הזה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. חבר הכנסת דב חנין, בבקשה. מוותר. חבר הכנסת בן-ארי. חבר הכנסת בן-ארי, אחרון הדוברים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, אדוני השר, שולחן הממשלה, רבותי חברי הכנסת – כשמדברים על בתי-המשפט יש לי תחושה לעתים, ואני חושב שחבר הכנסת אייכלר ביטא את הדברים בצורה ברורה, אבל יש עוד זווית אחת נוספת בתוך הזווית הזאת שאמרת: שהם מאוד-מאוד זריזים בעניינים שנוחים להם. אני אתן דוגמה. אני הגשתי עתירה נגד כך שסגרו את התיק נגד חברת הכנסת חנין זועבי בלי הסבר, שהיא השתתפה במשט הטרור. ביקשתי עתירה כבר לפני חצי שנה. פעם בחודש מודיעים לי שדוחים את זה בעוד חודש. זה אמור להתקיים באמצע ספטמבר, ואני מבטיח לכם שזה גם לא יתקיים אז. אבל יש דברים שהם מאוד זריזים בבית-המשפט העליון. הם באים לפה באמצע הלילה, מניחים לפתחנו פצצת השהיה, בכנסת, ובורחים. אומרים: הנה, אתם תפתרו את הבעיות. אני רוצה להתייחס כאן להיבטים של חוק טל, אבל לא מהזווית של הפאות של הרב אייכלר או מהזווית של הכיפה שלי; מהזווית שדיברו בה שני אנשים שאין להם לא כיפה ולא פאות: האלוף דוד עברי ופרופסור ראובן גל. אנחנו ישבנו פה בוועדת חוץ וביטחון שהיתה פתוחה לקהל. יושבים שני האנשים המכובדים האלה, שעוסקים בעניין של גיוס חרדים לצבא – ואני בעד גיוס. אני בעד גיוס של כולם, ושני האנשים האלה עוסקים בגיוס חרדים לצבא. הם אומרים: כשאנחנו באנו, באנו עם כל כך הרבה עוינות, עם כל כך הרבה ניכור. הם לא השתמשו בביטוי "שנאה" אבל אין לי ספק שגם עם זה הם הלכו לשם. הם אומרים: באנו, למדנו, הכרנו, ראינו את המורכבות, ואנחנו אומרים לכם: רבותי, יש פה עניין מורכב, יש פה תהליך. לא הכול נסגר במשפט. "מלאתי משפט צדק ילין בה", ואני לא רוצה לומר מה המשך הפסוק. כי באמת המשך הפסוק לא קשור לכאן. אבל זה לא משפט. לא הכול נתון למשפט. המשפטיזציה אכלה אותנו מכל צד. יש מורכבות, יש תהליכים חברתיים, יש תהליכים תרבותיים שחברה עוברת אותם. בא בית-המשפט, שם לנו פה פצצת השהיה, גם בזה, גם בנושא של מגרון, גם בנושא של האולפנה. הם שמים פצצת השהיה והולכים. ואנחנו כביכול אמורים לפתור את כל הבעיות, כשהם מציבים לנו את הכללים; והחברה, בסופו של דבר, והתהליכים שבה – הם אלה שנפגעים. לכן, כשמדברים על המשפט, צריך גם לאותו משפט, אדוני היושב-ראש, לשים את גבולותיו. תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה לך. אנחנו עוברים להצבעה, רק נחכה עד שאתה תגיע למקומך. נא להצביע בבקשה. הצבעה מס' 42 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75) (בתי-משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב–2012, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה. היו"ר שלמה מולה: כן, בעד – 11, נגד – אין. הצעת החוק בתי-משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75) (בתי-משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה ותעבור להמשך דיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.