קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק המים (תיקון מס' 25), התשע"ב-2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' מ/714).] (קריאה ראשונה) היו"ר שלמה מולה: רבותי, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – הצעת חוק המים (תיקון מס' 25), התשע"ב–2012, לקריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק השר אהרונוביץ במקומו של השר עוזי לנדאו. בבקשה, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר. השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, התיקון מגיע לאור החלטת ממשלה מס' 2348 מיום 24 באוקטובר 2010, לאמץ את עיקרי המלצות ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים בישראל, במטרה להשיג ניהול מאוזן של משק המים ולמנוע מצבי משבר קשים בעתיד. לראשונה מאז הקמת רשות המים בשנת 2007, יוגדרו בחקיקה יחסי הרגולטור והמשק בתחום המים; תתקיים הפרדה בין תפקידי יושב-ראש מועצת רשות המים ומנהל הרשות; יוענקו סמכויות אכיפה לאנשי הרשות במטרה לשמור על מקורות המים של ישראל ולקבע את מעמדה כרגולטור חזק בשוק חופשי. לראשונה מזה 50 שנה ייקבעו מטרות מסודרות להפקת מים בישראל; תיקבע חשיבותה של תוכנית-האב למשק המים לראשונה מאז קום המדינה; יתווסף נציג משרד הבריאות למועצת רשות המים, כמו גם נציג ציבור נוסף; תוקם מועצה מייעצת שבה יכהנו בין 12 ל-20 אנשי מקצוע נבחרים ובעלי מומחיות בתחום. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה ראשונה ולהעבירה לדיון בוועדת הכלכלה. תודה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה לשר. לפנינו שלושה דוברים. נסים זאב, אדוני מבקש לדבר? בבקשה. אחריו - - - שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: אתה גר בירושלים, אנחנו לא בירושלים. נסים זאב (ש"ס): אני על שלושה חוקים לא דיברתי עכשיו. הנה, יעידו כולם. היו"ר ראובן ריבלין: דב חנין – אני לא רואה שהוא נמצא פה. דב חנין (חד"ש): אני נמצא. היו"ר ראובן ריבלין: אתה פה, בסדר גמור. בבקשה. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני בחוק הקודם לא דיברתי אף-על-פי שרציתי לדבר. אני רוצה להתייחס לנושא משק המים. יש לך פה סעיף, למשל: שיעורי התשלום המיוחד ידורגו לפי כמות המים שהונפקה או סופקה מעל המותר. אני רוצה לומר לכם, כמעט אין מדינה בעולם שגובה סכומים כל כך גבוהים מאנשים, מאזרחים, בכל מה שקשור למשק המים. אנחנו כמעט המדינה היחידה שמעלה וגם משלמת מע"מ על מים. בארצות-הברית, אני זוכר שעד לפני כמה שנים לא היה מצב שהיו מחייבים בכלל עבור מים. מים היה חופשי. בשנים האחרונות – בגלל הצנרת ובגלל החלפה ובגלל בעיות כאלה ואחרות. אני מבין שיש בעיה במשק המים, אבל לא יכול להיות שהאזרחים שנמצאים מתחת לקו העוני, משפחות ברוכות ילדים – הם, הצריכה שלהם היא רבה ונחוצה ביותר, ואין התחשבות. אני, כשהייתי סגן ראש עיריית ירושלים, אני רוצה לומר לכם, הייתי, כיושב-ראש ועדה, כשנושא המים והחובות והתשלומים והתביעות המשפטיות כנגד אלה שלא משלמים – זה היה תחת סמכותה של העירייה, של הרשות. לא היו בעיות כמו שיש היום, שמעבירים את זה לעורך-דין חיצוני, ואז התביעה כנגד אלה שלא משלמים לפעמים היא כפולה ומכופלת, בגלל התביעה והאינטרסים של אותו עורך-דין לגבות כמה שיותר. ולכן אני אומר, הנושא הזה של המע"מ על מים – אנחנו חייבים לדון בזה בצורה מעמיקה. עם כל הסדר שנעשה פה מסביב, כאילו מדובר בעוד אדם שניתן לו תפקיד כזה או אחר, ואנחנו עושים איזו הפרדה מלאכותית – אולי זה לתועלת, אבל אני אומר שעיקר הבעיה במדינת ישראל זה התשלום הגבוה שמשלמים על כל קוב וקוב מים, וצריכים, הייתי אומר, להתחשב באותן משפחות ברוכות ילדים, כפי שזה היה בעבר, שגופי הרווחה היו נותנים ומסייעים לאותן המשפחות. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. חבר הכנסת דב חנין, ואחריו – חבר הכנסת טלב אלסאנע. לאחר החוק הזה יש לי כמה הודעות למליאה, שכמובן כל חברי הכנסת נוכחים בה – על כל פנים על-פי ההנחה שהחוק מניח. דב חנין (חד"ש): תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, חוק המים המובא בפנינו כולל כמה מנגנונים נכונים לטיפול ולשיפור משק המים בישראל. על כך אני מברך. אבל עמיתי חברי הכנסת, אם כבר מביאים לתיקונים במשק המים בישראל, ראוי היה לעשות בסוגיה הזאת טיפול הרבה יותר יסודי ושורשי. אחת הבעיות הגדולות שנעשו במשק המים בישראל, אחת השגיאות הגדולות שנעשו במשק המים בישראל, היא העברת שירותי המים והביוב לידי התאגידים. המהלך הזה היה מהלך שכמובן נעשה כהכנה להפרטה, אף שההפרטה הזאת נעצרה. התאגידים האלה קיימים כתאגידים, אבל הם עדיין לא הועברו לידיים פרטיות. אבל כבר עכשיו, כבר בשלב הנוכחי, המהלך הזה של העברה לתאגידים פגע בציבור הצרכנים, וקודם כול בשכבות הביניים ובשכבות המוחלשות, בשורה ארוכה של צורות: ראשית, נוצרו מנגנונים חדשים עם מנגנוני גבייה חדשים, וצריך לשלם משכורות נוספות. דברים שבוצעו בעבר על-ידי הרשויות המקומיות נעשים היום על-ידי התאגידים וזה עולה יותר כסף, כי צריך לשלם למנגנונים של התאגידים; שנית, ברגע שהעבירו את שירותי המים לתאגידים, הטילו עליהם מע"מ. כבר לפני דיברו על כך שהטלת מע"מ על מוצר בסיסי כמו מים זה דבר בעייתי, ומעלה את מחיר המים בשיעור ניכר; שלישית, ברגע שמוקמים תאגידים והם צריכים לקיים את עצמם מבחינה כלכלית, כמו שהסבירו לנו פעם נציגי משרד האוצר בדיוני הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, ברגע שהציבור חוסך במים, כדי להבטיח עלויות מינימליות של תפעול של התאגיד, צריך להעלות את מחירי המים. כך יצרו מנגנון כלכלי שבעצם מתמרץ את האנשים למה שאנחנו לא מעוניינים שאנשים יעשו, כלומר לבזבז יותר מים. לכן, הדבר הראשון שצריך היה לעשות בטיפול בשוק המים בישראל הוא לבטל את תאגידי המים. אני לא בטוח שצריך להחזיר את שירותי המים לרשויות המקומיות. אפשר בהחלט לרכז את השירותים האלה בידי רשויות אזוריות, שברמה אזורית יטפלו בבעיות המים והביוב של אזורי הארץ השונים. טיפול אזורי הוא טיפול נכון יותר, אבל אין שום סיבה לארגן את הטיפול במים בדרך של מוסד כלכלי כמו תאגיד. מים הם לא סחורה; מים הם דבר בסיסי, זכות בסיסית, וככזאת צריך לטפל בה. כמובן, עמיתי חברי הכנסת, אני מברך על המנגנונים שישנם בחוק הזה, שנועדו להתמודד עם זיהומי מים, אבל אני מביע צער על כך שבגלל התמשכות הוויכוחים בין המשרד להגנת הסביבה לבין רשות המים, עד היום תקועה הסכמת הממשלה לחוק שאני יזמתי בעניין מנגנונים כלכליים למניעת זיהום מים – אגב, חוק ששני הצדדים, גם המשרד להגנת הסביבה וגם רשות המים, סבורים שהמנגנונים האלה הם מנגנונים טובים ותורמים, אבל פשוט כל אחד משוכנע שהסמכויות צריכות להיות אצלו, ולכן שניהם מתנגדים להמשך קידום העניין הזה. אז אני מקווה שברוח הטיפול הרוחבי בענייני משק המים בישראל, גם הסוגיה הזאת תבוא על פתרונה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת חנין, פעם הייתי אומר שהם נמנעים מלאשר זאת כי אתה המגיש. אבל אני כבר לא יכול לומר את זה, כי החוקים שאתה מעביר בכנסת כבר ראויים גם להערכה באיכות ובכמות. דב חנין (חד"ש): תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: חבר הכנסת טלב אלסאנע, אתה יכול לעלות ולומר את דברך. אני גם יכול לבשר לך שמייד אחר נאומך אתה יכול לשבור את צומך על-ידי שתאכל את ארוחת ה"איפטר". יריב לוין (הליכוד): יש לך אישור של הרב. היו"ר ראובן ריבלין: כן, בעוד שלוש דקות הוא יכול. אני במקרה יודע, כי אתמול אירחנו את חברי הכנסת המוסלמים לארוחת "איפטר" במזנון הכנסת, ובאותה שעה, בדיוק כשיסיים את דבריו, ב-19:50, יוכל חבר הכנסת טלב אלסאנע לשבור את הצום. בבקשה, חבר הכנסת טלב אלסאנע. טלב אלסאנע (רע"ם-תע"ל): אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על היוזמה והנוהג שהחלת בכנסת מדי שנה בכל חודש רמדאן. המסר חשוב גם מבחינת המעמד של הכנסת, אבל גם לציבור שצם בחודש הרמדאן, שגם הכנסת ויושב-ראש הכנסת – הרגישות שאתה מגלה ביוזמה זו היא מסר מאוד חשוב בימים אלה. הנושא שמועלה כאן, הצעת החוק בעניין המים, מעלה סוגיה מאוד חשובה. אנחנו מדברים על מים, שהם מוצר יסודי, בסיסי, חשוב מאוד. בתקופה האחרונה אנו עדים לספסרות במים. אנשים שנזקקים למים, שזה כל אחד – זה הפך להיות מעמסה כלכלית בעקבות ההתייקרות הפתאומית במים, שבמקומות מסוימים המחירים עלו כמעט פי-שניים. העלינו את זה בפני ועדת הכלכלה, וגם בפני ועדת הכספים. דווקא בשנה הזאת, ברוכת המים, ברוכת הגשם, אין שום הצדקה בהעלאות האלה. אין סיבה להעלות את מחיר המים בתקופה הזאת, כאשר האזרחים נאנקים תחת נטל הגזירות הכלכליות המרובות, וההתייחסות צריכה להיות אחרת. גם כאשר פונים ומערערים לגבי יישובים שלמים שלא מחברים אותם מטענות שונות ומשונות – פעם אחת מענישים אותם שלא מכירים בהם; פעם שנייה מענישים אותם שלא מעניקים להם זכויות יסוד; ופעם שלישית מענישים אותם על-ידי זה שלא מספקים להם אפילו מי שתייה. הדבר הוא דבר אבסורדי. הזכות למים היא זכות יסוד. המדינה חייבת לספק, ובמחירים סבירים, מחירים הוגנים. אין שום סיבה להמשיך בחיוב במע"מ על המוצר הבסיסי והיסודי הזה. תודה רבה. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה. רבותי, אנחנו עוברים להצבעה אחרי שחבר הכנסת טלב אלסאנע ישב על מקומו. אנחנו מצביעים על חוק המים (תיקון מס' 25), התשע"ב–2012, בקריאה ראשונה. נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 51 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק המים (תיקון מס' 25), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר ראובן ריבלין: יש איזו הצעת חוק בקריאה שנייה ושלישית, השר שמחון, של ועדת הכנסת, שהיא בלי הסתייגויות – אם אתה מסכים לפני כן, כי אצלך יש דיון. שר התעשייה, המסחר והתעסוקה שלום שמחון: - - - היו"ר ראובן ריבלין: 11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים, אני קובע שהצעת חוק המים (תיקון מס' 25), עברה בקריאה ראשונה ותועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.