קטע מדברי הכנסת

DOC 10,842 תווים המסמך המקורי ↗
הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012 [מס' כ/467; "דברי הכנסת", חוב' ל"א, עמ' , חוב' כ"א, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012, לקריאה שנייה ושלישית. היא גם קיבלה פטור מחובת הנחה, הצעת החוק הזאת. יציג אותה יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת חיים כץ. בבקשה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אדוני היושב-ראש, אנחנו מתחילים בסדרה – אני לא יודע אם לקרוא לזה 121 או 1, עד 120. אנחנו כנראה רוצים להעלות את תוחלת החיים, ואנחנו אומרים, כשמדברים על בריאות, שילדים שייוולדו או שנולדים היום – תוחלת החיים שלהם היא 130. אתה מבין, נסים זאב? הרפואה אומרת 130, במחקרים. אתה לא מאמין, אדוני השר, אבל כבר היום, בשנה האחרונה, אם אנחנו מדברים על בריאות, אם בעשר שנים היתה תוחלת החיים עולה בשנה, בשלוש השנים האחרונות תוחלת החיים עלתה בשנה וחצי – לגבר ולאשה. מה שזה עושה באקטואריה - - - השר מיכאל איתן: זה מה שרציתי להגיד. ואתה מתנגד ליציאה לפנסיה בגיל 67. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): אני לא מתנגד. אני רוצה לנתק את הקשר. אני רוצה לתת לאנשים לחיות בכבוד, ואני רוצה לנתק את הקשר בין הזכות לקצבה מהביטוח הלאומי לאלה שלא עובדים לפנסיה. היום רוצים להעלות את גיל הפרישה כדי שלא לשלם ביטוח לאומי. זו המטרה. היום גיל הפרישה של אלה שעומדים לצאת – בקופות החדשות הגיל הממוצע הוא 30, ורוצים להעלות את גיל העבודה, 67, לאלה שהיום הם בני 30, אבל המטרה היא לא לשלם ביטוח לאומי. למעגל העבודה נכנסות 40,000 נשים כל שנה, גומרות שנתון. מקבלות 1,500 שקל קצבת זיקנה. על 40,000 זה 60 מיליון לחודש, זה 720 או 700 מיליון שקל לשנה. אם יגידו: אנחנו לא קושרים את תשלום הביטוח הלאומי להעלאת גיל הפרישה, ואפילו – אני בעד לאפשר לכל מי שרוצה להמשיך לעבוד, כמו בארצות-הברית, ולא יכולים לפטר אותו. אני בעד, אבל בואו נגיד: אנחנו לא רוצים לשלם לנשים מענקים עודפים עבור עבודה מעבר לגיל 62 – אגב, נשים עובדות מעבר ל-62, 80% מהן לא פורשות; נשים ממשיכות לעבוד לפחות עד גיל 64 – 80%, בפועל. אבל אם יקבעו את גיל הפרישה ל-64, ישלמו ביטוח לאומי ל-64. אז אותן מסכנות, שלא הולכת הביתה או לא עובדות מפני שאין להן עבודה או אין להן יכולת, לא יקבלו קצבת זיקנה. אז אם יגידו: הגיל המזכה לביטוח לאומי הוא 62, כמו שעכשיו, והגיל הקובע הוא, מבחינתי, 67, אני אהיה בעד, אבל שיגידו מה הבעיה; שלא יתייחסו לציבור כמו אל אנשים שלא מבינים על מה הם מדברים. שישימו את הבעיה, יגידו: זאת הבעיה, את זה אנחנו רוצים לתקוף. שתבין, מיקי, אני רואה שאתה מסתכל עלי: במעגל אלה, בקרנות הוותיקות, הנשים – לא יודע כמה, יש 4,000 נשים שעובדות מתוך המעגל, שהגיל שלהן הוא כבר – לא ישפיעו שום דבר אם הן יעבדו או לא, הן ממשיכות לעבוד. בשאר הקופות החדשות הגיל הממוצע הוא 30 או 31, כי תקופת החיים שלהן היא רק 17 שנה. זה הקופות. מצטרפים אליהן כל הזמן אנשים צעירים שמורידים את הגיל הממוצע. כלומר, אנחנו מדברים על העלאת גיל הפרישה, לעוד 22–25 שנה. זו ההשפעה. אנחנו רוצים לקבוע את זה היום במפורש כדי שלא לשלם ביטוח לאומי – תבואו ותגידו לי את זה, אל תשחקו. בשביל זה אני רוצה לעשות את זה. זהו. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. אתה ממשיך, אני מבין, לחוק. זה היה מבוא ארוך, הייתי אומר. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): הרבה אנשים, כל הכלכלנים וכולם אומרים, וגם היום הביאו לי – פרופסור ששינסקי אומר: יש ועדה. אמרתי: אני מלווה את כל נקודות הפנסיה מ-1994, בכל תחום. לא ראיתי אותך שם. שמע, אתה לא יודע. מה אני שכחתי בנושא הפנסיה – אני לא יודע אם הוא יודע. בוא תגיד. אבל הוא לא הגיב על הביטוח הלאומי. שיבוא ויגיד. אבל מי שהגיבה על זה – דומיניסיני שהיתה שם בוועדה, ואמרה: ואללה, לא רוצה להגיד לך. הצעת חוק זו היא מיזוג של שתי הצעות חוק פרטיות – אחת שלי והשנייה של חברת הכנסת רחל אדטו, שגם בהצעת החוק הזאת טרחה, עמלה ויחד אתי היו קרבות לא קטנים מול המוסדות. אני פשוט לא מבין את הרכות שהם רוצים להתנהג בה מול אלה שבאים לפגוע בעובדי הרווחה, בעובדים הסוציאליים. לצערי, גם ראינו לאחרונה תופעות שהן לא מקובלות, והצעת החוק הזאת באה לפתור את הבעיה הזאת מעט, לדעתי. היינו רוצים הרבה יותר, אבל צר לי שמשרד המשפטים - - רחל אדטו (קדימה): הקשיח את עמדתו מול הענישה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): - - הקשיח את עמדתו מול הענישה, ולא - - - עינת וילף (העצמאות): חוק - - - אני מנסה לקדם משהו דומה על עובדי הוראה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): בסדר. רחל אדטו (קדימה): תעבירי את זה לחיים. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): תופעת האלימות שמשתרשת בחברה הישראלית – לא רק אצל עובדי הרווחה – הקלות של דקירות, הפעלת כוח בכלל וכלפי עובדי רווחה ואנשי צוות רפואי בפרט, עולה, לצערי, לכותרות חדשות לבקרים ומחייבת להעביר מסר חד וברור שאין להשלים עם אלימות מכל סוג שהוא בחברה מתוקנת. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע לתקן את החוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים, התשע"א–2011, ולהחיל את הוראותיו גם על עובדי הרווחה. אני רוצה לציין שהצעת החוק הזאת, אנחנו לא הסכמנו לאשר אותה עד שיושב-ראש ארגון העובדים הסוציאליים אמר: מרוצה אני. שלחנו את המשרדים חזרה ואמרנו: אנחנו לא מחוקקים בשביל לספור חוקים. אם הצעת החוק לא נותנת לנו מענה, אנחנו לא נעביר אותה. כשיושב-ראש ארגון העובדים הסוציאליים, פרי, אמר לי: מרוצה אני, אמרתי: אוקיי. בהצעת החוק המונחת בפניכם מוצע לתקן את החוק למניעת אלימות, כמו שאמרתי, ולהחיל את הוראותיו גם על עובדי הרווחה, אותם עובדי רווחה שעושים את עבודתם היומיומית בנאמנות ובמפגש יומיומי עם אנשים הזקוקים לסיוע במגוון רחב של תחומים – חלקם לעתים בבחינת דיני נפשות. בהצעת החוק מוצע להסמיך מנהל מחלקה לשירותים חברתיים או עובד סוציאלי בה, וכן מנהל השירות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שאחראי למקום שבו ניתנים שירותי רווחה, להזהיר בכתב אדם שנקט במתכוון אלימות כלפי עובד רווחה בעת מילוי תפקידו – בין במקום המספק שירותי רווחה או במקום אחר – או השחית במתכוון רכוש, שאם בתקופה של 12 חודש יחזור וינקוט מעשים אלה, יהיו אותו מנהל או עובד סוציאלי רשאי להורות על מניעת כניסתו של אותו אדם למקום שמספק שירותי רווחה. חזר אותו אדם ונקט במתכוון במעשים מעין אלה בתוך 12 חודשים ממועד האזהרה, יוכל המנהל או העובד הסוציאלי כאמור להורות שאותו אדם לא יהיה רשאי להיכנס למקום שבו ניתנים שירותי רווחה, וזאת במשך תקופה של עד שישה חודשים אם האדם נקט אלימות פיזית, או במשך תקופה של עד שלושה חודשים אם האדם נקט אלימות מילולית או השחית רכוש. עם זאת, גם אם ניתנה הוראה למנוע את כניסתו של האדם למקום המספק שירותי רווחה, יהיה אותו אדם רשאי להיכנס למקום אם מנהל אותו מקום השתכנע שצרכיו החיוניים של האדם עלולים להיפגע אם לא יקבל את שירותי הרווחה. בהצעת החוק מובהר במפורש שגם אם נאסר על אדם להיכנס לאותו מקום, הדבר לא ימנע מבן משפחתו של אותו אדם לקבל שירותי רווחה. נושא מהותי נוסף, שהצעת החוק מסדירה במסגרת תיקון עקיף לחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה–2005, הוא הסמכת מאבטח ששומר במקום המספק שירותי רווחה לדרוש מאדם להזדהות, למנוע כניסה או להוציא אדם מהמקום, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך, וכן לעכב אדם עד לבואו של שוטר אם יש חשש שיימלט או שזהותו לא ידועה – והכול רק אם אותו אדם ביצע מעשה אלימות פיזית, דהיינו תקיפה כגון הכאת אדם, דחיפתו או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת במקום המספק שירותי רווחה, או אם אותו אדם עומד לבצע מעשה אלימות. סמכויות אלה הן נוסף על סמכויות הנתונות כיום למאבטח, ויינתנו לו לפי הסמכה מפורשת. מוצע גם שמאבטח - - - שלום, אורי אריאל. ואללה, אני לא שומע את עצמי. ברוכים הבאים. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): - - - חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): באת לחוק 121. אורי אריאל (האיחוד הלאומי): בסך הכול רצינו עד 120, אבל עברנו. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): התחלנו אחד עכשיו. - - - מוצע גם שמאבטח יוכל להפעיל את סמכויותיו אלה רק אם מעסיקו ביטח אותו לשם הבטחת פיצוייו אם ייפגע בעת מילוי תפקידו, ובהתניה זו אין כדי לגרוע מזכותו של המאבטח לפיצויים על-פי כל דין. אדגיש כי הסמכת המאבטח כאמור היא נוסף על הסמכויות המינהליות הנתונות למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לעובד סוציאלי שהוסמך על-ידי אותו מנהל או למנהל השירות במשרד הרווחה והשירותים החברתיים להזהיר אדם שנקט במתכוון מעשה אלימות בכתב, או להורות על מניעת כניסת אדם כאמור למקום המספק שירותי רווחה. כולי תקווה שהצעת החוק תעבה את ההגנה שעובדי הרווחה כה ראויים לה. תשמעו, אני עומד פה בחוק התשיעי. בחלק מהחוקים אמרתי – על משרד המשפטים. יחד עם זאת, אי-אפשר שלא לתת קרדיטים לגלעד סממה, העוזר של שר המשפטים, שלא באחד מן החוקים הטביע את חותמו, לחץ על המערכת, הקדיש זמן והפעיל שעות. אז זה המקום להגיד תודה לגלעד סממה ממשרד המשפטים. וכמובן – למנהלת הוועדה המיתולוגית, וילמה מאור. ואללה, התחלת בסדרה – מס' 1, סדרה שנייה; לבנות שעוזרות על-ידך, ענת, מעיין ואתי; ליועץ המשפטי של הוועדה, אייל לב-ארי, ובהזדמנות זו גם לנעה בן שבת ושמרית גיטלין שקד; לצוות המקצועי המשפטי של הוועדה, שסובלים את הלחץ שאני לוחץ ולוחץ ולא נותן להם לנשום. הם אומרים שמגיעה להם חצי שעה הפסקה אחרי תשע שעות עבודה. השר מיכאל איתן: חוק שעות עבודה ומנוחה. חיים כץ (יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות): היום רצו לעשות קרקס בחוק הזה, התמ"ת, אתה לא מבין. וכמובן, לכל אלה שטרחו ועמלו על החקיקה. ופעם נוספת לחברתי חברת הכנסת רחל אדטו, שהיתה שותפה, ובשמחה רבה שילבנו את שני החוקים האלה, ומגיעים לה קרדיטים על עבודתה בוועדת העבודה והרווחה, על זה שהיא מקדישה ונותנת מניסיונה כרופאה ויורדת לפרטים. אמר מישהו שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים, ואת שמה לב לפרטים הקטנים. אז תודה רבה לך. וכמובן – לעוזרי הפרלמנטריים אילן מרציאנו וקורל/אלמוגית אבירם. אני מודה לכל אלה שעמלו וטרחו, והגענו לסיום המושב הזה בחקיקה ברוכה, שתעזור לציבור הנזקקים, הגמלאים, העובדים, המקדישים, הנכים במדינת ישראל. תודה רבה לכל אלה שעזרו לי להגיע לפה ולהניח את הצעת החוק הראשונה בסדרה השנייה של ה-120. תודה רבה, ואני מקווה שחברי הכנסת יאשרו את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. אחרי שיאשרו, את תעלי לברך. תודה רבה לכם. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה, אדוני. אני מודה לך גם על זה שעמדת זמן ארוך והצגת את כל הצעות החוק. חברים, אנחנו עוברים להצבעה, ורק אמתין כדי שיושב-ראש הוועדה יוכל להספיק להגיע להצביע וללחוץ על הכפתור. נא להצביע. בבקשה. הצבעה מס' 74 בעד סעיפים 1–7 – 10 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–7 נתקבלו. היו"ר שלמה מולה: בעד – 10, אין מתנגדים. הצעת החוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שנייה. היו"ר שלמה מולה: אדוני היושב-ראש, האם להצביע בקריאה שלישית, על-פי הצעת הוועדה? כן. בבקשה, נא להצביע. הצבעה מס' 75 בעד החוק – 10 נגד – אין נמנעים – אין חוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר שלמה מולה: בעד – 10, אין מתנגדים. הצעת החוק למניעת אלימות במוסדות רפואיים (תיקון), התשע"ב–2012, עברה בקריאה שלישית ותיכנס לספר החוקים. ברכות לעושים במלאכה. בין היוזמים, יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת רחל אדטו, עולה לברך. בהצלחה. במזל טוב. רחל אדטו (קדימה): תודה. אנחנו - - - היו"ר שלמה מולה: אנחנו ממשיכים בסדר-היום אחרי שהיא תברך. בבקשה. רחל אדטו (קדימה): בשעה וחצי האחרונות עמד כאן יושב-ראש הוועדה חיים כץ וקרא את תשעת החוקים שעברו בוועדה – החוק ה-121 שעבר עכשיו. אני חשבתי שאחרי שהוא עמד כאן שעה וחצי ופרגן – לצוות הוועדה, וליוזמים, ולעורכי-הדין, ולעוזרים ולכל מי שנגע – אני חושבת שזה הרגע גם לברך אותך, חיים. חשבתי שכמו שגומרים סיבוב בקריאה בתורה – אחרי ראש השנה גומרים את ספר דברים ומתחילים מחדש את ספר בראשית, ואז מביאים את חתן בראשית. אני כרגע רוצה להצדיע לך כחתן החקיקה וכיושב-ראש הוועדה, שאני בהחלט, ב-3.5 השנים האחרונות, עם כל הוויכוחים, ועם כל הדיונים, חושבת שאתה מנהל אותה בדרך יוצאת מן הכלל – מקצועית, עם הרבה אמפתיה, אף שאתה יודע להגיב לכל אחד כמו שצריך. אני חושבת שזו חוויה, היותך יושב-ראש ועדה. ובאמת מגיע לך כל הכבוד על כל הפעילות שאתה עושה באמת לטובת תושבי מדינת ישראל. חיים, יישר כוח. תודה רבה. היו"ר שלמה מולה: תודה רבה. אנחנו מצטרפים לברכות.