קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012 [מס' מ/665; "דברי הכנסת", חוב' כ"א, עמ' , חוב' ל"ו, עמ' ; נספחות.] (קריאה שנייה וקריאה שלישית) היו"ר ראובן ריבלין: כבוד השר יעלה ויבוא וירצה בפנינו על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55). קריאה: כבוד השר – – – היו"ר ראובן ריבלין: אה, בהחלט. שר התקשורת משה כחלון: אני רק אברך. היו"ר ראובן ריבלין: אתה רואה? זכיתי להיות נביא בלי שידעתי אפילו. חשבתי שבזק ושידורים. באמת, כבוד השר, יש לנו בעיה לא פשוטה עם החדשות המקומיות, ואם אנחנו לא מעבירים את החוק – ואני לא רואה איך אנחנו מעבירים אותו השבוע – אנחנו עלולים להיתקל במצב שבו לא תהיינה לרבים מתושבי ישראל חדשות מקומיות. והדברים האלה, עד שהממשלה לא מביאה חוק מטעמה, מחייבים אותנו להתייחסות אחרת. אנחנו ניפול. אני חושב ששותף לדעתי גם יושב-ראש ועדת הכלכלה. כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): אני היוזם של החוק. היו"ר ראובן ריבלין: נדמה לי שהוא יזם חוק שהממשלה, משום מה – – – כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): לא הממשלה. שר האוצר, אדוני. היו"ר ראובן ריבלין: הממשלה, משום מה, עדיין עוסקת בערעור שהגיש שר האוצר. אני יודע שהאוצר יכול להביא הרבה חדשות, אבל לא דרך הטלוויזיה. הוא יכול להביא חדשות שעוברות מפה לאוזן. הדברים האלה הם תחת – אדוני, ודאי כשר התקשורת, מבין שהצעת החוק של – – – כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): שר התקשורת והרווחה. זה הרבה מפוטרים אם אין חוק. היו"ר ראובן ריבלין: לא, הם לא ילכו לרווחה, אותם אנשים מפוטרים. אני דואג יותר לציבור. אני בטוח שכולם מוכשרים, ימצאו עבודה אחרת. אני דואג באמת לציבור. אנחנו בזמנו, יחד, כולנו – ואני חושב שחבר הכנסת שאמה פעל נכון כשהגיש הצעת החוק פרטית, משום שכאשר הממשלה נמנעת מלעשות דבר, אנחנו נמצאים במצב שהיוזמה של חברי הכנסת בהחלט יכולה להיות מועילה. תודה רבה. חבר הכנסת שאמה יעבור להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55). כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כבוד שר התקשורת, חברת הכנסת, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת חוק זו הינה הצעה חשובה ומשמעותית ביותר, והיא נועדה לחדש ולעדכן את מנגנון העיצומים הכספיים בחוק התקשורת (בזק ושידורים). עיצומים כספיים נקבעו בחוק התקשורת כבר בשנת 2000. בשנת 2007 תוקן הפרק העוסק בעיצומים כספיים בחוק התקשורת כך שגובה העיצום הכספי שמנכ"ל משרד התקשורת היה רשאי להטיל הועלה, וכן נקבע מנגנון חדש לחישוב סכום העיצום הכספי, המושפע מההכנסות השנתיות של המפר. עם זאת, במהלך השנים שחלפו מאז התיקון בשנת 2007 הסתבר כי לאור מגוון הנורמות הקיימות בהסדרת תחום התקשורת, נכון יותר כי תהיה בידי משרד התקשורת אפשרות להתאמה רבה יותר בין סכום העיצום הכספי לבין הנורמה שהופרה. במסגרת ההצעה שבפניכם מוצע לחדש את מנגנון העיצומים הכספיים בחוק התקשורת כך שיינתן מענה אפקטיבי, מהיר, יעיל ועדכני למגוון ההפרות. סכומי העיצום הכספי הקבועים בהצעת החוק הינם סכומי מקסימום. בהתאם למוצע חולקו ההפרות הפוטנציאליות לחמש קבוצות, בהתאם לחומרת ההפרות של בעלי רשיונות לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, ולכל קבוצה נקבע סכום העיצום המרבי שניתן להטיל. כך, סכום המקסימום הוא 230,000 ש"ח בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית של המפר, אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100 מיליון ש"ח, ו-1.6 מיליון ש"ח בתוספת 0.225% מההכנסה השנתית של המפר אם הכנסתו השנתית גבוהה מ-100 מיליון ש"ח. סכום מקסימום זה מתייחס להפרות בדרגת החומרה הגבוהה ביותר, וסכום המקסימום הקבוע בצד ההפרות החמורות פחות הוא 12.5%, 25% ו-50% מסכום המקסימום שפירטתי לעיל, בהתאמה, על-פי חומרת ההפרה. ביחס להפרות הפשוטות ביותר נקבע כי סכום המקסימום יעמוד על 25,000 ש"ח. ביחס לסכומי העיצומים הכספיים ראוי להבהיר כי ברוב החוקים, לרבות בחוק התקשורת כנוסחו כיום, קיים מנגנון של עיצומים כספיים שבו סכומים קצובים וקבועים. לעומת זאת, בחוק המוצע גובה העיצום הכספי ייקבע בכל מקרה של הפרה בהתאם לנסיבותיו, ובכפוף לסכום התקרה שנקבע בהצעת החוק. מנגנון זה של סכומי מקסימום קיים עד היום רק בשלושה חוקים: בחוק ניירות ערך, התשכ"ח–1968, בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ובחוק ההגבלים העסקיים, התשנ"ח–1998, שטופל זה מקרוב על-ידי ועדת הכלכלה. כמו כן, אדוני, כבר סיימנו גם בהכנה לקריאה שנייה ושלישית את תיקון 33 לחוק הגנת הצרכן, אלא שמפאת העומס במחלקה המשפטית בוועדה הוא יובא לאישור המליאה לקריאה שנייה ושלישית – והוא עוסק באותה נורמה – לאחר הפגרה. ואולם, בשל העובדה שהמנגנון של סכומי מקסימום מקנה לבעל הסמכות שיקול דעת נרחב, שכן הן עצם הסמכות להטיל עיצום כספי והן הסמכות לקצוב אותו מרוכזות בידי גורם אחד – צריך להבין שסכום עיצום כספי פה יכול להגיע בחברות התקשורת הגדולות כמעט ל-20 מיליון ש"ח, ולכן יצרנו סוג מסוים של איזון על-ידי כך שההחלטה על הטלת העיצום הכספי וגובהו תיקבע על-ידי ועדה חיצונית, ובחוק השלישי, חוק ההגבלים העסקיים, אומנם נקבע כי הסמכות תוקנה לממונה על ההגבלים העסקיים, אך יהיה עליו להתייעץ בוועדה חיצונית. גם בהצעת חוק זו החליטה הוועדה שאין מקום לתת כוח מופרז לרגולטור, ועל מנת למתן כוח זה נקבע בהצעת החוק המונחת בפניכם כי הטלת עיצום כספי על-ידי מנכ"ל משרד התקשורת בשל הפרות המנויות בשתי דרגות החומרה הגבוהות יותר תהיה טעונה היוועצות בוועדה, הן ביחס לעצם הטלת העיצום הכספי והן ביחס לגובהו. בהתאם למוצע, הוועדה שימנה שר התקשורת תמנה שלושה חברים, ושניים מהחברים יהיו נציגי ציבור. עוד אזכיר כי את סמכותו להטיל עיצומים על ההפרות החמורות לא יוכל מנכ"ל משרד התקשורת להאציל. כאמור, הגם שהוועדה היתה שותפה לצורך להעמיד בידי משרד התקשורת סל כלים אפקטיבי יותר, היינו ערים גם לצורך לשמור על הזכויות של אלה שנטען לגביהם כי הם מפירים את הוראות החוק ועל תקינות ההליך שיתנהל. לפיכך, ועל מנת ליצור איזונים ובלמים, שונתה הצעת החוק המקורית בכמה נקודות משמעותיות נוספות. כך, על מנת ליצור ודאות ושקיפות בנוגע להחלטת מנכ"ל משרד התקשורת ביחס לסכום העיצום הכספי שיוטל, קבעה הוועדה את אמות המידה להחלטה זו בחוק עצמו; שינוי נוסף שביצעה הוועדה בהצעת החוק על מנת ליצור שקיפות הוא קביעה שפרוטוקול הדיון של הוועדה המייעצת יהיה פרוטוקול מלא שיעמוד לעיון הציבור; הוראה חשובה נוספת שהוספה במהלך דיוני הוועדה היא ההוראה המצמצמת את סמכותו של מנכ"ל משרד התקשורת לפנות למסלול של אכיפה פלילית לאחר שבחר במסלול של אכיפה מינהלית, כך שאם המפר שילם עיצום כספי בשל הפרה שביצע, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן נתגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת. סוגיה נוספת שהוועדה דנה בה מתייחסת לפרסום על הטלת עיצום כספי. בהתאם להצעת החוק, המנהל רשאי לפרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, סכומו, שמו של המפר, מהות ההפרה ועוד. כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית במפר, החליטה הוועדה בין היתר כי ככלל, פרסום בדבר הטלת עיצום כספי ייעשה על-ידי המנהל באתר האינטרנט של המשרד, משך הפרסום יהיה מוגבל בזמן וייקבעו הוראות לעניין אופן הפרסום כדי למנוע ככל הניתן את העיון בפרטים שפורסמו בתום תקופת הפרסום. כמו כן נקבע כי לא יפורסם שמו של יחיד שהוטל עליו עיצום כספי אלא אם כן סבר המנהל כי הפרסום נחוץ לשם אזהרת הציבור והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על-ידי המפר. השינויים שמניתי בפניכם הם רק חלק מהשינויים שהוכנסו על-ידי ועדת הכלכלה בהצעת החוק. יש לציין כי שינויים דומים לאלה נעשו גם בחוקים אחרים שנדונו בוועדת הכלכלה בחודשים האחרונים ועסקו בעיצומים כספיים, ובראשם חוק ההגבלים העסקיים. חברות וחברי הכנסת, אני סבור כי ההצעה שבפניכם חשובה ביותר, ותאפשר למשרד התקשורת להבטיח ציות להוראות החוק, המשפיעות על רווחת כל אחד מאתנו. להצעת חוק זו לא הוגשו הסתייגויות, ואבקשכם לאשר אותה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית – ולא לפני שאודה לצוות הנהלת ועדת הכלכלה, בראשות המנהלת הגברת לאה ורון והיועצת המשפטית לוועדה עורכת-הדין אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת, ולצוות עוזרי, לבנת נזרי, דרור נאור ואורי חונה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. היו"ר ראובן ריבלין: תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכלכלה. רבותי חברי הכנסת, כבוד השר, עדיין הדיון קיים, אז לפני שאנחנו מצביעים, האם רצית להתייחס להצעת החוק הזאת? שר התקשורת משה כחלון: אחרי זה. היו"ר ראובן ריבלין: אחרי זה אתה רוצה. זו הצעת חוק ממשלתית. אדוני יכול כמובן להתייחס בתום הדיון. בבקשה, אנחנו נעבור להצבעה, שכן אין הסתייגויות, ולכן אנחנו נצביע מקשה אחת על הצעת החוק. קודם הקריאה השנייה. רבותי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012. נא להצביע בקריאה שנייה, מקשה אחת. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? נא להצביע. הצבעה מס' 4 בעד סעיפים 1–17 – 14 נגד – אין נמנעים – אין סעיפים 1–17 נתקבלו. היו"ר ראובן ריבלין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) עברה בקריאה שנייה. אדוני היושב-ראש, האם יש לך איזו חרטה? אתה רוצה לעכב את ההצבעה בקריאה שלישית? אתה מבקש ממני להצביע בקריאה שלישית. כרמל שאמה-הכהן (יו"ר ועדת הכלכלה): כן. היו"ר ראובן ריבלין: בבקשה, רבותי חברי הכנסת, אנחנו מצביעים עכשיו בקריאה שלישית על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55). נא להצביע. מי בעד? מי נגד? מי נמנע בקריאה שלישית? הצבעה מס' 5 בעד החוק – 14 נגד – אין נמנעים – אין חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55), התשע"ב–2012, נתקבל. היו"ר ראובן ריבלין: 14 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 55) עבר בקריאה שלישית, והוא ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. כבוד השר יעלה ויבוא על מנת לברך את העושים במלאכה. בבקשה. ההצעה היא הצעת חוק ממשלתית. שר התקשורת משה כחלון: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כפי שהציג פה יושב-ראש ועדת הכלכלה מדובר בהצעת חוק שתאפשר אכיפה של משרד התקשורת נגד מפירי חוק. לא פעם כמעט אין אמצעים למשרד ממשלתי כדי לאכוף את החוק, ולצערי החברות מנצלות את זה. הצעת החוק, שבאמת נעשתה בה עבודה מאומצת, רבת שנים הייתי אומר, מדברת על עיצומים מדורגים, כי אם חברה הפירה הפרה קלה אי-אפשר לקנוס אותה בעשרות מיליונים, ולכן לא פעם היינו צריכים פשוט לוותר, כי לא היו לנו אמצעים כדי לאכוף. פה הצעת החוק מתקנת את זה ומביאה אותנו למצב שיש לנו עיצומים מדורגים, וכך אפשר לאכוף, ובסוף מי שנהנה מזה זה הצרכנים. אדוני יושב-ראש הכנסת, אמרת שאני עולה להודות. באמת אני עולה להודות. עשו פה אנשים עבודה מאוד קשה, מאוד מאומצת, וזה אחד החוקים המסובכים והקשים שדנו בהם. בראש ובראשונה – לכרמל שאמה, יושב-ראש ועדת הכלכלה, על זה שלקחת את זה לידיים כמו שאתה יודע, מההתחלה ועד הסוף, בסיוע הנהלת הוועדה שלך, שאין מה לעשות, אני פשוט מעריץ אותם: לאה ורון, אתי בנדלר, עידית וכל הצוות של ועדת הכלכלה, באמת מהמקצועיים ביותר שיש, מהחרוצים ביותר שיש, וגם נעשה פה מאמץ מיוחד להביא את זה היום, למרות כל הלחץ, אז שוב תודה. וכמובן – למחלקה המשפטית שלנו, של משרד התקשורת, בניצוחה של עורכת-הדין דנה נויפלד, היועצת המשפטית, מימון שמילה, סמנכ"ל אכיפה, אריק רשף, רועי ברית ויוליה, המתמחה שלנו בלשכה המשפטית, וגם לאנשי משרד המשפטים שסייעו לנו. שוב, תודה רבה. היו"ר יעקב אדרי: תודה לשר משה כחלון.