קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012 [רשומות (הצעות חוק, חוב' כ/486).] (קריאה ראשונה) היו"ר ליה שמטוב: הנושא הבא: הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, של חברי הכנסת דודו רותם, רוברט אילטוב, אורי מקלב ומשה גפני, קריאה ראשונה. יציג את הצעת החוק חבר הכנסת דוד רותם. בבקשה. דוד רותם (ישראל ביתנו): שתי הצעות חוק. יש הצעת חוק אחת של חברי הכנסת דודו רותם ואילטוב, ויש הצעת חוק שנייה של חבר הכנסת גפני ומקלב. אורי מקלב (יהדות התורה): מוצמדת. הצמידו את זה. דוד רותם (ישראל ביתנו): הוא עוד לא הצמיד אותן. אורי מקלב (יהדות התורה): היא מופיעה כהצעה אחת. דוד רותם (ישראל ביתנו): גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, מאז שיש בירושלים רכבת קלה יש יותר ויותר משתמשים הטוענים שבגלל תקלות במכונות התיקוף, בגלל תקלות בקריאת הכרטיסים, אנשים מקבלים קנסות בסכומים מופרזים, ללא אפשרות לערער עליהם. הצעת החוק, שביסודה היא הצעה שהציע חבר מועצת עיריית ירושלים עורך-הדין דידי הרשקוביץ, באה לקבוע שתוקם ועדת ערר על-ידי שר התחבורה, שיהיו בה נציגי ציבור, שיהיו בה אנשי ציבור, כאלה שיכולים להיות שופטים, ואליהם אפשר יהיה לפנות בערר על הקנס. יש גם הוראה נוספת שאומרת שתחילת המירוץ תהיה כאשר תושלם הקמת הוועדות שאליהן ניתן יהיה לערער. ההצעה הזאת היא הצעה טובה לציבור הירושלמי. היא הצעה טובה לכל מי שעושה שימוש ברכבת הקלה. אם אתם שואלים אותי, היא הצעה מצוינת לחברת "סיטיפס", משום שהיא תפסיק להיזקק להגנה קבועה בפני הטענות של הציבור כלפיה. אני מבקש מהבית לאשר את החוק בקריאה ראשונה. תודה רבה. היו"ר ליה שמטוב: תודה רבה לחבר הכנסת דודו רותם. יש לנו רשימת דוברים. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת משה גפני – לא נמצא. חבר הכנסת רוברט אילטוב – לא נמצא. חבר הכנסת אורי מקלב, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אורי מקלב (יהדות התורה): גברתי היושבת בראש, מכובדי השר, חברי חברי הכנסת וחברי הכנסת היוזמים, חבר הכנסת דוד רותם, חבר הכנסת אילטוב וחבר הכנסת משה גפני, אלה שתי הצעות חוק שהוצמדו אחת לשנייה, ושני המציעים וארבעת היוזמים כולם כיוונו לדבר אחד. כולם כיוונו לטפל במצב שנוצר כיום ברכבת הקלה, שאלפי נוסעים, במשך כמה חודשים של הפעלת הרכבת – בסך הכול אנחנו נמצאים אולי שישה-שבעה חודשים מאז הפעלת הרכבת – קיבלו דוחות. לטענתם – וגם לטענתנו, ואנחנו קיימנו מספר ישיבות בוועדות כאן בכנסת, והתברר שהדוחות ניתנים בשרירות לב, באופן דרקוני, בחוסר התחשבות באנשים, ואפשר להגיד שבחוסר אנושיות, בצורה מבזה ואף בצורה אכזרית. לא יעלה על הדעת שאנשים מקבלים דוחות, אנשים שאפילו לא רגע אחד, לא במקרה הזה ולא בכל חייהם, חשבו לעלות לרכבת ולהשתמש במשהו בלי לשלם. פעם ראשונה בחייהם, אף בגיל מבוגר, אבות, סבים, ילדים ונערים, נתקלים בסיטואציה מאוד-מאוד קשה עבורם, ראשונית עבורם, שהם נדרשים לשלם קנס ומורדים מהרכבת ונרשם להם דוח כמו לאחרוני הגנבים וכמו לאנשים שניסו באמת להשתמש ולנהוג שלא כדין, בזמן שלא כן הוא הדבר. אני לא מדבר על מקרים רבים שמדובר על כך שאנשים זכאים לנסיעה חופשית – אדם שנסע באוטובוס ויש לו כרטיס מעבר והוא עלה על הרכבת, הוא לא חייב לשלם. לא מדובר בזה שניסה אפילו לעלות ללא תשלום. אדם שיש לו "חופשי-חודשי" נוסע חינם, ואין לו כוונה ואף אחד לא יגיד שהיתה לו כוונה לנסוע בחינם. על מה הוא מקבל קנס? אנשים שהשתמשו בטעות. הם שילמו ותיקפו את ה"רב-קו". אשה השתמשה ב"רב-קו" של בעלה בגלל שבדרך לעבודה הם התחלפו, והוא שילם עבורה ביחד, ויש כל מיני מקרים כאלה. וגם אשה שעלתה עם שלושה ילדים קטנים, ועלתה לרכבת בכוונה כדי לקפל את העגלה ברכבת, נדרשת לשלם 180 ש"ח. אנחנו יכולים להאריך ולעמוד כאן, אבל הזמן שיש לי מצומצם. בכל אופן, רבותי, בימים האחרונים קרה עוד מקרה, או מקרים, שרק העצימו את חשיבות החוק. המקרים שקרו עכשיו הם שמאות אנשים, ללא הגזמה, קיבלו תשובות מהנהלת "סיטיפס" ומי שמפעיל את הרכבת הקלה על ערעורים שהם ערערו לרכבת ולחברת "סיטיפס". חשוב לציין שאותם נציגי "סיטיפס", שהופיעו כאן בכנסת כמה פעמים ממש בתקופה האחרונה, ממש בשבועות האחרונים, הודיעו שאת רוב רובם של האנשים פטרו מהקנס, וכן: אנחנו התחשבנו, ואנחנו ביטלנו להם את הקנסות. והנה, מתברר שלא כן הדברים. רק בשבועיים האחרונים קיבלו מאות אנשים, ולא בהגזמה, ואני מוכן שיבדקו את זה; אני מקבל עשרות טלפונים ביום מאנשים לגבי דוחות. גברתי, אני אקריא לכם רק מכתב קצר שכותבת לי גברת מרים מהעיר צפת. היא אומרת: נדהמתי מחוסר ההגינות המשווע שבתשובתכם השלילית. היא אומרת: אני נסעתי בקו אוטובוס, שילמתי על מחיר הנסיעה, קיבלתי כרטיס מעבר, היתה בעיה במחשוב, בתיקוף. למה אני צריכה לשלם? אני רוצה לומר, ובזה אני מסיים, גם מה התשובה שלהם. היא שולחת לי העתק מהמכתב שהיא קיבלה מדוע דחו אותה. אין הסברים. כתוב: פנייתך בנושא ביטול דרישת התשלום התקבלה במשרדנו. הם כותבים בכתב יד. הדרישה היא לתשלום מס' 18803054841208011760002122, והכול בכתב יד, ככה מקושקש. זו צורת התשובה שהיום שולחים, ב-2012. והננו להודיעכם כי לאחר שבחנו את הנסיבות המתוארות בפנייתך החלטנו לדחות את בקשתך. בלי הסבר, בלי שום דבר. לכן הצעת החוק שלנו היא התחלה – קודם כול נבקש באמת את תמיכתכם – התחלה של התנהלות אחרת מול האזרחים, שאנחנו כל כך חייבים להם; אזרחים הגונים, שאנחנו חייבים להגן עליהם. זוהי הצעה ראשונה שתעבור, אם ירצה השם, בקריאה שנייה ושלישית, אחרי הקריאה הראשונה הזאת, ונוכל לחוקק עוד חוקים שיגנו עליהם. תודה רבה. היו"ר ליה שמטוב: תודה. אנחנו עוברים להצבעה. חבר הכנסת מקלב, אתה לא מספיק להצביע. הצבעה מס' 13 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 5 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, לוועדת הכלכלה נתקבלה. היו"ר ליה שמטוב: בעד – 5, אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת חוק לתיקון פקודת מסילות הברזל (מס' 7) (השגה וערר על דרישה לתשלום חיוב מוגדל), התשע"ב–2012, עברה בקריאה ראשונה וחוזרת לדיון בוועדת הכלכלה. אורי מקלב (יהדות התורה): אני מבקש להוסיף את קולי. היו"ר ליה שמטוב: אני מוסיפה את הקול של חבר הכנסת מקלב לפרוטוקול. נסים זאב (ש"ס): תוסיפי אותי, בבקשה. אני רצתי, תראי איך אני נושם. היו"ר ליה שמטוב: לא, אנחנו לא מוסיפים, אני מצטערת. נסים זאב (ש"ס): אל תצטערי, תוסיפי אותי. היו"ר ליה שמטוב: נו, מה לעשות? אברהם מיכאלי (ש"ס): אחרי מאמץ כזה צריך להוסיף אותו. היו"ר ליה שמטוב: לא, לא.