קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הגדלת מלאי הדירות), התשע"ב–2011 [הצעת חוק פ/3686/18; נספחות.] (הצעת חבר הכנסת יואל חסון) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו עוברים לנושא הבא, רבותי: הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הגדלת מלאי הדירות), התשע"ב–2011, של חבר הכנסת יואל חסון. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת ולהפסיק את ההמולה שקיימת במליאה. אני לא אקרא בשם כל אחד כדי לבקש ממנו שקט. כל אחד יודע מה הוא צריך לעשות בתוך המליאה. יואל חסון, איפה הוא? סגני היושב-ראש, אקוניס ואדרי, אתם לא עוזרים לנהל את ישיבת הכנסת כמו שצריך. לי אני לא מבקש שתעזור. בבקשה, אדוני. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, בעוד כמה דקות אדון בנושא, או אעלה את הצעת החוק שלי בנושא הדיור הציבורי, אבל לפני זה אני מבקש להתייחס להצעות החוק שאמורות לעלות היום בנושא השירות האזרחי והגיוס לכול; הצעת החוק שהיתה אמורה לעלות היום, גם של ישראל ביתנו וגם של קדימה, של חבר הכנסת שטרית ושלי. אנחנו הגשנו הצעת חוק לגיוס מגיל 18 בתחילת הקדנציה של הכנסת הזאת. פעם אחת החוק הזה נפל כאן. אנחנו הגשנו את החוק הזה פעם נוספת, וביום שני, כשליברמן הציע להעלות את הצעת החוק שלו, ביקשנו להצמיד את הצעת החוק. הצעת החוק, באישור המחלקה המשפטית, הוצמדה, היתה אמורה, ועדיין אמורה, לעלות. לצערי, היום בבוקר קיבלתי הודעה מהייעוץ המשפטי של הכנסת, שלפתע גילו שאין זהות מוחלטת בין שתי ההצעות, כי פנו חברי כנסת וערערו על העניין הזה בפני המחלקה המשפטית – כנראה חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): איפה קונים כרטיסים לקרקס שאתה עושה עכשיו? יואל חסון (קדימה): אתה לא תפריע לי, חבר הכנסת גפני, אתה תקשיב טוב. משה גפני (יהדות התורה): כשהייתם בממשלה מה עשיתם? יואל חסון (קדימה): אתה השותף הגדול מאוד של נתניהו. חבר הכנסת גפני, אתה ניצחת, אתה קיבלת מה שרצית, תיהנה מזה. משה גפני (יהדות התורה): – – – יואל חסון (קדימה): אתה קיבלת מה שרצית, אתה קיבלת מה שרצית. כופפת את הציבור הישראלי, ניצחתם, תפסתם את נתניהו בשלשלאות, תפסתם את נתניהו בשלשלאות, ניצחתם, אזקו אתכם. היו"ר מוחמד ברכה: חבר הכנסת גפני. משה גפני (יהדות התורה): – – – היו"ר מוחמד ברכה: תהיה לך הזדמנות להיות פה. יואל חסון (קדימה): אתם ניצחתם, אתם ניצחתם. כבשתם וניצחתם. משה גפני (יהדות התורה): הייתם בממשלה – – – יואל חסון (קדימה): אני אומר לכם, אתם היום עשיתם תרגיל פרלמנטרי מבוזה. אתם וזאב אלקין, הקואליציה – לא ייאמן. חברי הכנסת, שימו לב. פחות מ-24 שעות מיציאתה של קדימה מהקואליציה, כבר הקואליציה מפוחדת, רועדת, עושה תרגילים, הכול כדי למנוע מקדימה להעלות הצעת חוק לגיוס לכול. אתם ניסיתם היום – והשתמשתם בתרגילים. אני פניתי ליושב-ראש הכנסת ועל שולחנו נמצאת פנייתי, להכניס את הצעת החוק שלי לדיון – לגיוס לכול – היום, על המכסה של קדימה. אני מבקש וקורא ליושב-ראש הכנסת לעשות זאת. אני אגיד לך למה זה לא עלה בנשיאות. זה לא עלה בנשיאות כי זה הוצמד. אתם לא תצליחו עכשיו בכל מיני תרגילים, בכל מיני השפעות. ליושב-ראש הכנסת – – – אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): זאת הצעה שונה. יואל חסון (קדימה): זה לא הצעה שונה. ליושב-ראש הכנסת יש שיקול דעת. יושב-ראש הכנסת יאפשר לנו היום להעלות את הצעת החוק הזאת, ואם לא, אנחנו נמשיך ונרדוף אתכם בעניין הזה. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): – – – יואל חסון (קדימה): בוא, שיתוף הפעולה הזה, באמת, שלך ושל גפני, באמת מעניין. עזוב. אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל): הוא עדיף על שיתוף הפעולה אתך. משה גפני (יהדות התורה): מה יש לך נגד זה? היו"ר מוחמד ברכה: חברי הכנסת, נא לתת לדובר להמשיך את דבריו ללא הפרעה. יואל חסון (קדימה): אני מאחל לך שתיהנה. אני רק יודע דבר אחד – – – ישראל אייכלר (יהדות התורה): אנחנו והערבים, יש לנו אויב משותף. יואל חסון (קדימה): אני יודע דבר אחד ברור, שאתה וחבר הכנסת גפני, אתם החזקתם ומחזיקים בידכם את נתניהו. ניצחתם, תחייכו, חבר הכנסת גפני, השגתם מה שרציתם. משה גפני (יהדות התורה): אני בוכה, אני בוכה. יואל חסון (קדימה): נתניהו ניצח את הציבור הישראלי, בחר בכם – בחר בכם על פני הציבור, על פני האינטרס הציבורי שרוצה לראות גיוס לכול. אתם הפכתם את זה לדיון נגדכם. אתם תבינו, אתם הרמתם על עצמכם את הציבור הישראלי. הציבור הישראלי ינקום את נקמתו בכם, ובנתניהו ובמפלגתו. זאת התוצאה שתהיה. ציון פיניאן (הליכוד): – – – יואל חסון (קדימה): נחכה ונראה. נחכה ונראה. אבל לא מספיק שגם בעניין הגיוס לכול – הרי אתם יודעים שאתם, בגלל ההתנהגות שלכם, חבר הכנסת אטיאס, השר אטיאס, בגלל ההתנהגות שלכם אתם תביאו לכאן אנשים קיצוניים יותר, אנשים קיצוניים יותר. הרי חוויתם את זה בעבר. ראיתם שזה קרה לכם בעבר, וזה יקרה לכם פעם נוספת, על ההתעקשות שלכם שלא להתגמש ולא ללכת על-פי צו המצפון הבסיסי שהציבור מבקש מאתנו. אדוני היושב-ראש, אני אבקש את חמש הדקות – – – אברהם מיכאלי (ש"ס): ההתעקשות היא שלכם, לא שלהם. יואל חסון (קדימה): אדוני היושב-ראש, אני מבקש את חמש הדקות הנוספות שנותרו לי להקדיש לחוק הדיור הציבורי – – – משה גפני (יהדות התורה): למה אתה צועק? ליאור חורב אמר לו להגיד. ליאור חורב אמר לו להגיד. יואל חסון (קדימה): – – – חוק הדיור הציבורי (הגדלת מלאי הדירות) – – – משה גפני (יהדות התורה): ליאור חורב אמר לו להגיד. אופיר אקוניס (הליכוד): – – – היו"ר מוחמד ברכה: גפני, זה לא יכול להיות. סגן היושב-ראש אקוניס, נא לשבת במקום שלך, ורק אז אפשר בכלל לקרוא קריאת ביניים. השר להגנת הסביבה גלעד ארדן: יש לך שתי דקות לדיור הציבורי. יואל חסון (קדימה): חשפנו את פרצופו של נתניהו. לנתניהו היתה היכולת להעביר פה חוק שמשנה את ההיסטוריה, ונתניהו בחר באינטרס הפוליטי הצר שלו, בחר במה שטוב לו, להישרדות הפוליטית שלו, עשה אחת ועוד אחת והעדיף את מה שהוא רוצה על פני מה שהציבור הישראלי רוצה. זאת עובדה. אבל לא רק בעניין חוק הגיוס לכול אתם מצפצפים על הציבור. אנחנו הגשנו הצעת חוק לדיור ציבורי, להגדלת מלאי הדיור הציבורי. הצעת החוק הזאת הונחה לפני חצי שנה. פנה אלי השר אטיאס, שר שיכון שאני מכבד ומעריך, פנה אלי ואמר לי: יואל, אני מאמין בחוק שלך, החוק שלך הוא טוב, אני תומך בו, אני מבקש ממך לתת לי להגיש ערר, לבקש דיון נוסף. חצי שנה עברה, חברי חברי הכנסת. חצי שנה עברה, ושום דבר לא קרה. לא ערר, לא דיון נוסף – אפילו ממש אתמול ביקש ממני השר אטיאס: תעצור, תיתן לי הזדמנות להעביר את החוק. השר אטיאס, אתה יכול להעביר את החוק היום. אני מוכן – סטס מיסז'ניקוב, שר התיירות, תן לי ששר השיכון יקשיב לי, זה חשוב. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: כבר אמרת לי את זה. יואל חסון (קדימה): שר השיכון, תסכים היום שהצעת החוק תעבור בטרומית. נראה כמה אתה קשוב באמת לאותם אנשים שדיברו אליך אתמול ולאותן קריאות שצריך להגדיל את מלאי הדיור הציבורי. אתה אומר את זה מעל כל במה. אתה אומר את זה כל הזמן. אז מה, אתה רק אומר? אתה לא עושה? הנה, יש כאן הזדמנות. אתה מאמין בהצעת החוק הזאת, שר השיכון, תתמוך בה בטרומית. אני מתחייב בפניך שאני אלך אתך יד ביד. תתמוך, תעשה את זה, תן בשורה לאנשים האלה. חברת הכנסת רגב, את היית שם אתמול. את הבטחת לציבור שאת תתמכי בהצעות האלה, שאת תבקשי להגדיל את מלאי הדיור הציבורי. הנה, יש כאן הזדמנות לממשלה לשנות את ההיסטוריה. אי-אפשר להתעלם, חברי חברי הכנסת, ממשה סילמן, שנלחם על חייו היום במחלקת טיפול בכוויות בבית-החולים; נלחם על חייו היום, והוא שרף עצמו מסיבה אחת: כי לא היתה לו קורת גג. ולא היו מסוגלים לספק לו פתרון לקורת גג כי מדינת ישראל מכרה את הדירות שלה – קיבלה מיליארדים והעבירה אותם למטרות אחרות. לא בנתה דירות אחרות, לא נתנה הזדמנות אחרת לדירות אחרות. לא קנתה דירות נוספות ויצרה מלאי של דיור ציבורי. חברי חברי הכנסת, אי-אפשר לדבר מן השפה ולחוץ. אי-אפשר לבוא, להגיד בכל מקום בתקשורת ולאותו ציבור מסכן שאין לו דיור ציבורי, לבוא ולהגיד שאתם תומכים בו, שאתם בעדו, שאתם מעוניינים, והנה, כשיש בפניכם הצעת חוק כזאת, שפותרת את העניין, ששר השיכון הודה בפני שהיא הצעת חוק טובה והוא תומך בה, היום תתנגדו לה. למה, עוד הפעם? בגלל קרדיט? לא תרצו לתת קרדיט לקדימה? לא תרצו לתת קרדיט ליואל חסון? אז הנה, אדוני שר השיכון, אם ההצעה הזאת תעבור היא תהיה על שמך. השר אטיאס, אתה יכול לקבוע עכשיו – אם תרים את ידך, ותבקש שאני אסכים לתנאים שלך, ואני אגיד שאני מסכים, אתה יכול לשנות את ההצבעה, אתה יכול לשנות את התוצאה. אתה יכול להביא לכך שהצעת החוק הזאת תעבור. תעשה את זה, אדוני. תעשה, שר השיכון. אל תמשיך להתל באנשים, אל תתעללו באנשים המסכנים האלה. תנו להם דיור ציבורי, הצביעו בעד הצעת החוק הזאת. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. אני מזמין את שר השיכון חבר הכנסת אריאל אטיאס להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, האמת שקצת קשה לך, חבר הכנסת יואל חסון – איפה נעלמת לי? צעקת, הלכת, יאללה, בוא. שב, תשמע קצת. היה לך קשה להיכנס לקואליציה, יותר קל לך להיות באופוזיציה. זה הסגנון, זה הדיבור, כנראה אתה רוצה להישאר שם הרבה זמן, ולכן ככה אתה מתנהל. ואם אתה כבר – מה אמרתי לך ומה לא אמרתי לך – – מרינה סולודקין (קדימה): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – אז תגיד את כל מה שאמרתי לך. אמרתי לך דבר אחד מאוד פשוט, שאני מגיש ערר לממשלה, ואתה אמרת לי: בסדר – – יואל חסון (קדימה): לא הגשת – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – ואחרי שאמרת לי בסדר, לא נגעת בזה, זה בכלל לא עניין אותך. מה שקרה, שאתמול, או כבר מאז נכנסתם, החלטתם שיום אחד אתם תעזבו, כדי לנסות לבנות לכם את – – יואל חסון (קדימה): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – האלטרנטיבה שלכם – – יואל חסון (קדימה): באמת, השר אטיאס. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: – – כדי להציל את עצמכם מקריסה מוחלטת – כפי שאתם רואים, דרך מה שניסיתם לעשות – ואז אתמול התקשרו מלשכתך או אתה באופן אישי לעוזר שלי, ואמרו: סליחה, סליחה, אנחנו לא רוצים את הערר, אנחנו רוצים להעלות את זה. יואל חסון (קדימה): זה לא נכון. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ולכן, אם אתה כבר אומר, תגיד את הכול. זה ככה בשביל הצבע. יואל חסון (קדימה): תתחייב שתגיש ערר, עכשיו אני מושך את ההצעה – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: עכשיו לעצם העניין. יואל חסון (קדימה): – – – אני מושך – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: לעצם העניין – – – יואל חסון (קדימה): תתחייב, בבקשה. תתחייב על דיון נוסף, אני מושך את ההצעה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אז בוא נסכם שאני מגיש ערר לממשלה, ועכשיו אתה מושך את ההצבעה. יואל חסון (קדימה): לא, אבל אין ערר. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: יש ערר. שמעת? היו"ר מוחמד ברכה: הוא אומר לך – חבר הכנסת חסון, השר אומר לך – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: בוא, אני תופס אותך עכשיו – – – היו"ר מוחמד ברכה: – – שהוא יגיש ערר, ואז התשובה וההצבעה נדחות למועד אחר. מירי רגב (הליכוד): – – – שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: חבר הכנסת יואל חסון, בוא נתפוס את השור בקרניו עכשיו. אני מגיש ערר לממשלה, ותעזוב את החוק הזה, ונראה אם כנים דבריך או שאתה משנה את עמדתך לפי השינוי של העניינים הפוליטיים שלכם. יואל חסון (קדימה): אין בעיה, אבל עברו שבועיים, אי-אפשר להגיש ערר. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: יש לך טעות, ידידי הנכבד. אם אתה נותן לי ללכת על הערר הזה, תוריד את החוק שלך. אתה לא רוצה – אתה בכלל לא רוצה חוק. יואל חסון (קדימה): מאה אחוז, אני מקבל את זה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: מקבל. אין חוק. יואל חסון (קדימה): תגיש את הערר, אני מושך את החוק. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: מאה אחוז. אז אני אגיש ערר, ואין חוק. היו"ר מוחמד ברכה: אוקיי. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אוקיי? תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה. אנחנו לא מקיימים הצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת יואל חסון. השר אמר מה שאמר, והדברים יימשכו במועד אחר.