קטע מדברי הכנסת

הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשס"ט–2009 [הצעת חוק פ/487/18; נספחות.] (הצעת קבוצת חברי הכנסת) היו"ר מוחמד ברכה: אנחנו נעבור לנושא הבא: הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשס"ט–2009, של חבר הכנסת חנא סוייד. בבקשה, אדוני. חנא סוייד (חד"ש): אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, רבותי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום, המטרה שלה היא לתרום במאבק ובמציאת פתרון לעלייה המטאורית במחירי הדיור, במחירי הדירות בישראל, וזאת על-ידי תרופה ישירה, על-ידי הצעה להפחתת מסים, שמהווים חלק ניכר ממחירי הדירות בישראל, ולא דרך אמצעים עקיפים שעד עכשיו הממשלה הציעה על מנת להיאבק ברעה החולה. היו"ר מוחמד ברכה: שנייה, שנייה, חבר הכנסת סוייד. אני מבקש מהסדרנים, אחרת אני אתחיל לקרוא קריאות לסדר. חבר הכנסת מגלי והבה, נא לשבת. בבקשה. השר אטיאס. חברות הכנסת הנכבדות מירי רגב וזהבה גלאון. מירי רגב (הליכוד): – – – היו"ר מוחמד ברכה: אז תצאו החוצה, תנשמו שם. האוויר יותר נקי. חבר הכנסת נסים זאב, חברת הכנסת מירי רגב וחבר הכנסת מגלי והבה, באמת. בבקשה, אדוני. חנא סוייד (חד"ש): הצעת החוק, כפי שאמרתי, מנסה לטפל בעליית מחירי הדיור ולתת פתרון על-ידי אמצעי ישיר, ולא בדומה להרבה החלטות והצעות חוק שהממשלה הביאה, שהמטרה שלהן לנסות ולהתמודד עם מחירי הדיור באמצעים עקיפים, שאו שאין להן אפקט בכלל, או שיכול להיות שיהיה להן אפקט בעוד עשור או אפילו יותר מזה. אני מזכיר כאן את הדוגמה של החוק שהממשלה הציעה בשבוע שעבר, שמדבר על כך שצריך לתת תמריצים לקופות גמל שירכשו אדמות ושיבנו בתים להשכרה, ולפטור אותן ממס הכנסה על ההחזר או על ההכנסות משכר דירה. אני חושב שעל מנת לסגור את המעגל הזה צריך עשור בערך. ואנחנו יודעים ואנחנו רואים שבעיית הדיור הולכת ומחמירה. למשפחות בישראל כבר קשה להשיג דירה בכל הערים, בכל המגזרים. וכל הצעדים שהממשלה כאילו מנסה להפעיל, לא פועלים; לא מצליחים להתמודד, לא מצליחים להקפיא, ובמיוחד – להוריד. כי לא מספיק רק להקפיא את מחירי הדיור, כי מחירי הדיור הם מאוד יקרים. צריך צעדים שיפחיתו, שיקטינו את מחירי הדיור. הצעת החוק שלי, כפי שאני אמרתי, מדברת על הקטנת המיסוי על דירות. המיסוי – יש הרבה מסים שמוטלים על דירות. אחד המסים הראשונים שמוטלים על דירות זה היטל ההשבחה. היטל ההשבחה מגיע עד כדי 10%, עד 20%, עד 30% ממחיר הקרקע שעליה בונים דירות. כלומר, במחירי הקרקע שאנחנו מכירים הוא סכום ניכר, הוא סכום גבוה מאוד, ויכול להגיע עד כדי עשרות אלפים במחיר כל דירה. אם אנחנו יכולים לתרום לכך שהמיסוי הזה יוקטן – אני לא אומר לאפס אותו כליל אלא להקטין אותו – אנחנו נוכל להגיע למצב שבו מקטינים את מחירי הדיור או לפחות מקפיאים אותם ומתחילים את הדרך להורדת המחירים של הדירות. כפי שידוע, היטל ההשבחה מגיע עד כדי 50% מעליית מחיר הקרקע לבנייה, כלומר אם יש לך קרקע חקלאית שמפשירים אותה, אז לוקחים את ההפרש בין מחיר הקרקע החקלאית לבין הקרקע לפיתוח, לבנייה, ולוקחים 50% מזה. לא חשוב של מי הקרקע, איפה הקרקע. וההצעה שלי אומרת דבר פשוט מאוד: צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. צריך להתחשב בשאלה איפה הקרקע הזו נמצאת. אם הקרקע נמצאת בעיר שהיא עיר חזקה מבחינה כלכלית, שהרמה הסוציו-אקונומית שלה גבוהה – בסדר, אפשר לסבול מסים גבוהים. אבל כאשר מדובר ביישובים שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם נמוך אז אפשר וצריך, וזה מה שאני מציע, להסתפק באחוז מס נמוך יותר. אני מציע שהסכום הזה או האחוז הזה יהיה רק שליש מעליית מחיר הקרקע. אני חושב שזה יתרום, כפי שאמרתי, להקפאה ולירידה של מחירי הדיור. אני רוצה להגיד שני דברים שתומכים בהצעה שלי, אדוני היושב-ראש. דבר ראשון, אין דבר כזה שיש לך מיסוי קבוע על כל הכנסה שאדם מרוויח במדינה – תמורת עבודה, תמורת זכייה בפיס – זאת אומרת, זה לא מגיע ל-50%. 50% מס על הכנסה או על רווח מסוים זה המקסימום שאפשר לחשוב עליו. אז מה? צריך כאן להתחשב בדרגות מס. בכל דבר, כפי שאמרתי, בשכר עבודה, בזכיות, בכל דבר שאדם מכניס כסף, אין אחוז מס קבוע שהוא הגבוה ביותר אלא צריך להתחשב במדרג מס. הנקודה השנייה היא – תלוי איפה אנחנו מדברים. אם מדובר בעיר בפריפריה, שבעצם שם הרמה הסוציו-אקונומית נמוכה, אנחנו יודעים, באנלוגיה למס הכנסה, שהמדינה נותנת לאזרחים בפריפריה באזורי הספר הנחות במס הכנסה, כי היא יודעת שיש הבדל מהותי בין האזרחות והמגורים במרכז הארץ לבין הפריפריה. לכן אני מציע שבמקומות כאלה, במקומות פריפריאליים, לא צריך לגבות את המקסימום של המס, באנלוגיה, כפי שאמרתי, למה שקורה במס הכנסה. אלו שתי ההצדקות שאני חושב שהן מכריעות. הן חשובות מאוד וצריך לקחת אותן בחשבון. כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, צריך לספק פתרונות מיידיים למצוקת הדיור. אספקת הדירות, אספקת קרקעות, הצעת קרקעות לבנייה, היא הפתרון. כשאתה מקטין את המיסוי אתה יוצר שוק קרקעות ואתה מדרבן את בעלי הקרקעות להציע אותן ולאפשר לבנות עליהן ולפתח. הצרה העיקרית בישראל, וזו הסיבה העיקרית לעלייה המטאורית במחירי הדיור, שיש היצע של 50,000-40,000 יחידות דיור לשנה, בעוד שהביקוש הוא 100,000 יחידות דיור בשנה. כשיש לך פער כזה גדול, בין 100,000 יחידות דיור שמבקשים וקונים, לבין היצע של 40,000 ו-50,000 יחידות דיור, אז בעצם ההפרש הזה – הדלתא הזאת היא שיוצרת את העלייה במחירי הדיור. אם אתה מאפשר לבעלי קרקעות, בגלל הקטנת המיסוי עליהן, לתת את הקרקע שלהם, לאפשר את הפיתוח שלה והבנייה עליה, זה בעצם מגדיל את ההיצע של הקרקעות, וזה בעצם הגורם המכריע, שבסופו של דבר ייתן את התרופה לעליית מחירי הדיור. כי, כפי שאמרתי, מנסים כל מיני פתרונות, כל מיני צעדים שהם לא ישירים, והם בסופו של דבר לא יתרמו לירידה במחירי הדירות בישראל. וזה לא האשמה קלה; בעצם הממשלה כמעט לא עושה כלום, או כל מה שהיא עושה לא תורם כהוא-זה להקפאת או להורדת מחירי הדיור. הנה, לאחר שנתיים, שלוש שנים, ארבע, של מצוקה, ושל עלייה מטאורית במחירי הדיור, מחירי הדיור עדיין עולים, והמחאה החברתית מתגברת יותר ויותר; אז מה הממשלה עושה? וזה בעצם פונקציה של החלטה אמיתית, של מדיניות אמיתית מצד הממשלה, לטפל ולתת תרופה לעליית מחירי הדיור. אני רואה, אדוני היושב-ראש, שכוונות האוצר, כוונות הממשלה, הן לא אמיתיות. אני חושד שהאוצר איננו מעוניין באמת להוריד את מחירי הדיור; הוא מרוויח מעליית מחירי הדיור. זו האשמה קשה ביותר, ואני רוצה שכל אזרח במדינה ישמע את זה. המדיניות של האוצר היא שמחירי הדירות ימשיכו לעלות, כי זה מגדיל את התוצר, וזה מגדיל את המיסוי, והאוצר נמצא במקרה הזה בניגוד אינטרסים, ואת זה הוא עושה על-ידי כך שהוא מציע מעט מאוד יחידות דיור, אמרתי, בכל המגזרים; גם בערים היהודיות, גם ביישובים הערביים, גם במרכז, גם בפריפריה, מציעים מעט מאוד קרקע לבנייה. עם מעט מאוד קרקע לבנייה הבעיה הזאת לא תבוא על פתרונה, אלא על-ידי צעדים ישירים כפי שאני מציע כאן. ולכן, אני רציתי – לא התפלאתי, אבל ידעתי שוועדת השרים תתנגד, ומכיוון שהיתה לי הצעת חוק באותו תחום, והאחת משלימה את השנייה, סביב העניין של היטל ההשבחה, שעברה לדיון כהצעה לסדר-היום בוועדת הפנים, ולאור זה שיש בוועדת הפנים כמה חברי כנסת שמבינים את הרוח של ההצעה הזאת, ומוכנים ורוצים, כך סיכמנו בישיבה שהתקיימה על הצעת החוק הקודמת, שאנחנו נשזור יחד את הצעות החוק האלה וננסה לקדם אותן, אני נתתי את הסכמתי לכך שהצעת החוק תהפוך להצעה לסדר-היום. היו"ר מוחמד ברכה: תודה רבה, אדוני. אני מזמין את שר הפנים חבר הכנסת אלי ישי להשיב בשם הממשלה. שר הפנים אליהו ישי: אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, טוב, על פניו, ההצעה כשלעצמה עושה שכל, וכל דבר שיכול להקל את מצוקת הדיור, בהחלט אני בעד. ברור שבמסגרת כל העלייה התקציבית והשוני בין אישור כזה לאחר בפריפריה, והכללים שכבר נקבעו בחוק מבחינת השינויים בתשלום, ההקלות בתשלום, ההנחות בכל מה שקשור למצב הסוציו-אקונומי ויישוב בחציון עליון או תחתון, מדורג ומסודר באופן כזה שהוא כרגע, כפי שהוא קיים, בעיני זה לא מספיק. יחד עם זאת אנחנו יודעים שהצעת החוק שאנחנו עושים מול השלטון המקומי, ופוגעים בתקציב של השלטון המקומי, זה משליך השלכות מאוד משמעותיות – מאוד משמעותיות – על התקציב, שלא באופן אישי. לא כל חוק שאנחנו מעבירים פה – כמעט אין חוק שאנחנו מעבירים פה והשלטון המקומי מקבל שיפוי על תיקון החוק הזה. אנחנו יכולים להעביר הרבה חוקים שרוב הבית יאהב אותם ויסכימו אתם, אבל יש מגבלות התקציב בעניין. ולכן ההצעה אליך היתה – הצעה לסדר-היום. במסגרת כל הרפורמה שתעבור או תתוקן ותעבור אחרי התיקונים שלה, גם זה יובא בחשבון, ולכן לא נעשה טלאי על טלאי. אני, ככלל, מאוד מאוד בעד להיטיב יותר עם השכבות החלשות בכל הקשור להיטלי השבחה; די במה שמוטל עליהן, הבנייה וכדומה. זה בעיני דבר חשוב, בפרט למי שנמצא במצב קשה, וזה יכול לסייע לו לפעמים להכריע אם הוא בונה או לא בונה, אם הוא קונה או לא קונה, ומה הוא קונה. לכן, כפי שאתה הצעת, נעשה את זה הצעה לסדר-היום, ובמסגרת הצעת החוק נביא הכול בחשבון. תודה. היו"ר מוחמד ברכה: תודה, אדוני השר. אנחנו נצביע על הצעת החוק כהצעה לסדר-היום. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 26 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להפוך את הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשס"ט–2009, להצעה לסדר-היום ולהעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר מוחמד ברכה: ההצעה התקבלה ברוב של 26 חברי כנסת, ללא מתנגדים וללא נמנעים; התקבלה כהצעה לסדר ותועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה.