קטע מדברי הכנסת
הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב–2012
[הצעת חוק פ/4344/18; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר מוחמד ברכה:
להצעת החוק מוצמדת הצעת חוק דומה, ותציג אותה חברת הכנסת זהבה גלאון.
עמיר פרץ (העבודה):
הוא דיבר רק שתי דקות, אני יכול להשלים?
היו"ר מוחמד ברכה:
לא. אתה יודע שלא, הרי. למה? שלוש דקות, חברת הכנסת גלאון.
זהבה גלאון (מרצ):
אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, גם אנחנו קוראים לפיזור הכנסת. הממשלה הרעה הזאת צריכה להתפזר. הממשלה הרעה והמסוכנת הזאת צריכה להתפזר. חברי חברי הכנסת, אני בכלל לא רוצה לדבר על שלוש השנים האחרונות שממשלת נתניהו מכהנת וקואליציית נתניהו מכהנת. מספיק להסתכל על 24 השעות האחרונות. ב-24 שעות הממשלה הזאת בעצם הזחילה החוצה, אין דרך אחרת לומר את זה, את אחד מהשותפים הקואליציוניים שלה, אני מדברת על קדימה, והממשלה הזאת, שלא מוצאת כסף לרווחה, לחינוך, לדיור ציבורי, מצאה כסף למכללה באריאל, למכללה שתהפוך לאוניברסיטה.
מירי רגב (הליכוד):
מה הבעיה במכללה באריאל?
זהבה גלאון (מרצ):
לא משיקולים ענייניים, חברי חברי הכנסת – –
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
כל השיקולים ענייניים.
זהבה גלאון (מרצ):
– – אריאל זוכה – מכללת אריאל זוכה למעמד של אוניברסיטה.
מירי רגב (הליכוד):
אוניברסיטה.
היו"ר מוחמד ברכה:
נא לא להפריע.
מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):
זהבה כיבוש, אמרנו.
זהבה גלאון (מרצ):
חברי חברי הכנסת, איך נמצאו להם 50 מיליון שקל – לא לדיור ציבורי, לא לרווחה, לא לחינוך, לא לבריאות, אבל כדי להעמיק את הכיבוש, את הסיפוח הזוחל בשטחים. מכללת אריאל היא דוגמה לסדרי העדיפויות המעוותים של הממשלה הזאת, ממשלה שמשקיעה בשטחים במקום להשקיע בבני-אדם. יש כסף לחמ"לי "תג מחיר" בשטחים.
אברהם מיכאלי (ש"ס):
יש גם חיות.
זהבה גלאון (מרצ):
חברי חברי הכנסת – –
אלכס מילר (ישראל ביתנו):
מה זה הדבר הזה? סליחה, גברתי, עם כל הכבוד.
זהבה גלאון (מרצ):
– – אנחנו נוהגים לדבר על מדינת רווחה, אנחנו רוצים להידמות לשבדיה. אני אומרת לכם, יש כאן מדינת רווחה. מדינת הרווחה משתרעת בין פסגות לבית-אל. היא קיימת. שם משקיעים כסף. אבל היכן שצריך להשקיע כסף, היכן שיש בעיות אמיתיות, הכסף הזה לא נותן מענה. משקיעים אותו בצורה מעוותת. זו ממשלה מעוותת, שלא מסוגלת לקבוע כאן סדר-יום חברתי, אזרחי, מדיני; שהולכת להגיש הצעת חוק לגיוס של כולם, הצעת חוק מעוותת, שמבקשת לדבר על שוויון לפני שנותנים שוויון הזדמנויות לבני-אדם. זו ממשלה שלא רואה את האזרחים ממטר, זו ממשלה שדואגת רק להישרדות שלה.
אדוני היושב-ראש, לממשלה כזאת אין זכות קיום. ממשלה כזאת צריכה להתפזר, וכמה שיותר מהר. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. אני מזמין את השר גלעד ארדן להשיב בשם הממשלה על שתי הצעות החוק.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שמתי לב ששני המציעים שנימקו את חוק התפזרות הכנסת עשו את זה מאוד-מאוד בקצרה. כנראה לא בכדי, כי לא קל – לא קל למצוא סיבות שיתמכו בפיזורה של הכנסת והפסקת כהונתה של הממשלה הזאת.
אילן גילאון (מרצ):
אתה לעומת זאת עושה את זה באריכות.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אז לגבי הטיעונים הפוליטיים, שלדעתי יש בהם קצת גזענות, סליחה שאני אומר, אני לא יודע אם יש טעם להשיב בהרחבה. כן, חברת הכנסת גלאון. כי כשאני שומע כל הזמן שהדיון על אוניברסיטת אריאל – חבר הכנסת הרצוג, מעתה אמור – אתה יכול כבר להפסיק לקרוא לה "מכללת", או "המרכז האוניברסיטאי" – אוניברסיטת אריאל, מאתמול. כל הדיון שהיה לגביה היה דיון ענייני; הוא היה דיון מקצועי; הוא היה דיון אקדמי; הוא היה דיון על היקף המחקר שנעשה בה, על היקף המרצים, ועל הרבה מאוד נושאים שהם מקצועיים פר-אקסלנס.
חנין זועבי (בל"ד):
ממש לא.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אבל לכם, כשאין מה לומר, כשאין לכם כיצד להסביר, אז אתם, כמובן, במקום להציג את הסיבה האמיתית להתנגדות שלכם, שהיא סיבה פוליטית, שחלק ממנה, לצערי, נגוע גם בגזענות כלפי המתיישבים ביהודה ושומרון, אז אתם תולים את זה, ובמקום להאשים את עצמכם ולהסתכל בראי, אתם מסבירים שהממשלה היא זאת שהחליטה את ההחלטה – או המל"ג, או המל"ג-יו"ש – מסיבות פוליטיות.
אז אם יש מקור לגאווה, ולא להפסקת כהונתה של הכנסת, זה העובדה שבתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית גם האקדמיה מתרחבת. דרך אגב, היא לא התרחבה רק לאריאל. אנחנו גם הקמנו בית-ספר לרפואה בגליל, בצפת, ועוד היד נטויה. וכדי להזכיר לידידנו-יריבנו הפוליטי מקדימה, שרק לפני שלוש שנים מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עמדה על סף קריסה. אני זוכר כאן את שר האוצר לשעבר, רוני בר-און, עומד ומסביר למה אסור לוותר להם, וכשמדברים על תופעת בריחת המוחות, זאת תופעה שהתרחבה בתקופת הממשלה הקודמת, ואילו בתקופת הממשלה הנוכחית אנחנו השקענו בתוכנית של 7.5 מיליארד שקלים בהצלת ההשכלה הגבוהה ובהשארת הפרופסורה והמרצים במדינת ישראל, כדי שתופעת בריחת המוחות תיעצר. אז עם כל הכבוד, האחרונים שיכולים להטיף לממשלה הנוכחית על נושא האקדמיה, או על ההחלטות שלה בנושאים הללו, אלו אנשי קדימה, ואני גם לא מקבל את הטענות לגבי האוניברסיטה החדשה באריאל, ואולי בשם כולנו נאחל לה מזל טוב והצלחה.
לגבי הצעות החוק באופן כללי, גם פה אני לא מצליח להבין את הטענות, וזה – אני מדבר אל כל חלקי האופוזיציה. הרי הנושא של אי-שוויון בחלוקת הנטל לא נולד בזמן כהונתה של הממשלה הנוכחית. הרי אנחנו זוכרים, הוא התחיל עוד בימי בן-גוריון, והוא הלך והתרחב לאורך כל ממשלות ישראל, כולל, חברת הכנסת גלאון וחבר הכנסת הרצוג, בממשלות שבהן אתה כיהנת כשר, ומפלגתךְ כיהנה בקואליציה. איך אמרו אז מנהיגי מפלגתך, חברת הכנסת גלאון? בשביל השלום מותר – צריך ללבוש – איך? – אפילו – מה? – שטריימל, נכון? זה בשביל השלום. אז כרגע מסביבנו אין שלום, וגם אתם כרגע לא לובשים את השטריימל, אבל אנחנו זוכרים היטב – כל עם ישראל יודע שמדובר במסע של שקר, מסע של צביעות. אתם הרי דורשים מאתנו פתרון קסם בן-לילה, דבר שלא דרשתם מעולם מעצמכם.
ולחברנו חבר הכנסת שאול מופז, באמת, תקצר היריעה, ולא אלאה את חברי הכנסת בכל עשרות הזיגזגים, הכניסות, היציאות, ההישארות בליכוד, הבית בקדימה, והבית פה והבית שם; באמת, יש גבול עד כמה אפשר להגחיך את הדיון הציבורי. אבל באמת, מחבר הכנסת שאול מופז ומ"נאמניו" בקדימה, שממש פועלים לפי דרכו, והם גם לא מופעלים על-ידי גורמים פוליטיים חיצוניים – רק אזכיר ששר הביטחון לשעבר שאול מופז – לא בכנסת, הוא לא היה אז חבר כנסת כי בג"ץ פסל אותו מלהיות חבר כנסת, כי הוא הפר את חובת הצינון – אבל חבר הכנסת מופז, שהיה אז שר ביטחון, אפילו במקום שאפשר להצביע בלי שיהיו עליו איומי פיטורים, בממשלה, הוא הצביע בעד הסדר חוק טל הקודם, אותו הסדר חוק טל שהוא היום עומד ומשמיץ אותו כאילו מדובר באחד הדברים הגרועים ביותר שהיו אי-פעם במדינת ישראל. אז בכל הכבוד לחבר הכנסת מופז, שפעם תומך בחוק טל ופעם מתנגד לו, שפעם אומר שאסור לתקוף את אירן ופעם אומר שאין ברירה אלא לתקוף באירן ואז מעלה את מחירי הנפט בכל העולם – בכל הכבוד, לאמירות שלו כיושב-ראש אופוזיציה לא כדאי היה להתייחס אף פעם ברצינות, ואני מציע גם לא להתייחס אליהן מעתה ואילך ברצינות.
ראש הממשלה והממשלה הנוכחית ימשיכו לנסות ולחפש הסדר אמיתי, הסדר אחראי, הסדר שניתן ליישם אותו.
ודרך אגב, את בדברייך, חברת הכנסת גלאון, נתת פה את אחת הסיבות – למה קשה מאוד להביא להסדר כזה. כי מה שאת דורשת מהציבור החרדי את הרי לא דורשת מהציבור הערבי, לגבי חובת השוויון בנטל. ולא הסברת פה בהרחבה – מילא אם יש בעיות, נגיד, לגייס אותם, לא הסברת מעולם מה הבעיה לדרוש מהם שירות – – –
אבישי ברוורמן (העבודה):
די, מספיק, הפיליבסטר נגמר כבר.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
אני עוד לא השתכנעתי. זה בסדר שהקואליציה השתכנעה, תן לי גם ליהנות.
אני עוד לא הבנתי מכם, חברי במרצ, מה הבעיה לבקש מהציבור הערבי – ואני, שוב, לא תולה את זה ולא מקשר בין החובה של הממשלה להדביק את הפערים בתשתיות ובכל מה שמגיע להם כאזרחי המדינה שווי זכויות; יש הרבה מה לעשות, ולכן הממשלה הנוכחית, בשונה מהממשלות הקודמות, קיבלה החלטות בעלויות של מיליארדי שקלים, שממוקדות ביישובים הערביים, ביישובים הדרוזיים, ביישובים הבדואיים. אנחנו לא אומרים שאין מה לעשות, צריך לעשות וצריך לצמצם את הפערים. אבל, עם כל הכבוד, הצביעות שלכם בנוגע לחלוקת הנטל ובנוגע להרבה מאוד הישגים שממשלה הנוכחית הזאת השיגה, לדעתי יותר מכל ממשלה אחרת – אלה בוודאי לא אמירות שישכנעו את העם.
ולכן, אדוני היושב-ראש, הממשלה מתנגדת להצעות החוק. תודה רבה.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים – – –
יצחק הרצוג (העבודה):
לא, אני מגיב.
היו"ר מוחמד ברכה:
אתה רוצה להשיב, סליחה.
יצחק הרצוג (העבודה):
חברי וידידי השר ארדן, אתם אשפים בלגלגל מלים, חבל על הזמן. זה ההבדל: אתם אשפים במלים אבל לא במעשים.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – –
יצחק הרצוג (העבודה):
אז בוא נעשה ספירת מלאי: לא דיברת על כישלונכם הבוטה בתהליך המדיני. לא דיברת על כישלונכם הבוטה באי-קידום תקציב המדינה.
השר להגנת הסביבה גלעד ארדן:
– – – תספר לסורים – – –
יצחק הרצוג (העבודה):
לא קידמת ולא התייחסת בכלל לכישלון הבוטה שלכם, האמיתי, בארבעת הנושאים שהלכתם בהם עם שאול מופז חבוקים לעבר השקיעה: בשוויון בנטל, שפשוט סיבנתם את כולם ולא הגעתם לשום תוצאה, רק בגלל פוליטיקה של כל השותפים שלכם – –
שר התיירות סטס מיסז'ניקוב:
– – –
יצחק הרצוג (העבודה):
– – ברפורמה בשיטת הממשל; בגיבוש תקציב המדינה; בהתמודדות עם התביעה לצדק חברתי; ואתה יודע מה, אפילו בזה שאין חשמל. כישלון טוטלי. אני זוכר איך השר, שר התשתיות, התחנן לראש הממשלה: תן לי אפשרות להעלות לדיון בממשלה, לא יהיה חשמל עוד שנה.
מירי רגב (הליכוד):
– – –
יצחק הרצוג (העבודה):
כלום. שכחת. ברור. אז אתה מלעלע במלים, ומדבר נורא נורא יפה וגבוהה-גבוהה, ורק מסתיר את האמת מהציבור: ראש הממשלה והממשלה שלכם – אחרי המשבר האחרון, הוא לא אותו ראש ממשלה. הממשלה שלכם טרוטת עיניים וקצוצת כנפיים.
ואותו כנ"ל לגבי שאול מופז ומפלגתו, שהייתי מצפה שהם יהיו שם. חשבתי שהם באופוזיציה. משום מה, אני עוד לא יודע אם הם באופוזיציה או בקואליציה.
יואל חסון (קדימה):
אנחנו ישבנו שם – – –
יצחק הרצוג (העבודה):
אבל מה שבטוח: עם ישראל רוצה שתלכו הביתה ותלכו לבחירות.
יואל חסון (קדימה):
אנחנו ישבנו שם, אתם ישבתם שם – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה. בבקשה, חברת הכנסת זהבה גלאון, זכותך להשיב במסגרת של שלוש דקות.
ניצן הורוביץ (מרצ):
– – –
היו"ר מוחמד ברכה:
ניצן. אוקיי, ניצן הורוביץ – בבקשה, אדוני.
יצחק כהן (ש"ס):
אפשר להצביע – – –
היו"ר מוחמד ברכה:
לא, לא, אדוני, אי-אפשר להצביע. אתה תשב ותקשיב לחברי הכנסת, גם אם זה לא נעים לך. בבקשה, אדוני.
ניצן הורוביץ (מרצ):
אדוני היושב-ראש, רק לפני חודשיים הכנסת הזאת הצביעה ברוב של יותר מ-100 חברי כנסת, ביוזמת הממשלה – ללכת לבחירות מוקדמות. עמדו כאן נציגי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה, והסבירו לכולנו מדוע צריך בחירות מוקדמות, שהיו אמורות להתקיים ב-4 בספטמבר. כולנו הצבענו על העניין. אז עכשיו, אדוני השר להגנת הסביבה, אל תגלגל עיניים ותגיד למה אתם צריכים להמשיך. כי רציתם לסיים. אבל באמצע עשיתם את הקומבינה הזאת עם קדימה: ממשלת האחדות של 60 וכמה? 69 יום. 70 יום. זה באמת חידוש עולמי: ממשלה של 70 יום. ועכשיו אתה אומר שאתם צריכים להמשיך.
אותם נימוקים שאתם עמדתם פה ואמרתם שצריך ללכת לבחירות, חזקים שבעתיים. ראינו מה קרה בימים האחרונים עם המחאה החברתית. אנחנו רואים לאן זה הולך. זאת פצצת זמן. עמד כאן אתמול שר השיכון ודיבר על שר האוצר כפי שאני מעולם לא דיברתי על שר האוצר ועל המחדלים של הממשלה הזאת בנושא דיור ובנושא רווחה. עמד פה שר הרווחה ואמר מלים קשות ביותר על המצב. אל תגידו לנו שאין סיבה לבחירות. כל הסיבות לבחירות נכונות. ועכשיו.
אני בסך הכול מאמץ את הנימוקים שלכם, קואליציה יקרה, מדוע מדינת ישראל חייבת בחירות, חייבת לשנות את הממשלה הזאת. מספיק ישבתם עלינו כמעט ארבע שנים – הגיע הזמן לשינוי, והזמן הזה הוא עכשיו.
היו"ר מוחמד ברכה:
תודה, אדוני, חבר הכנסת הורוביץ.
אנחנו, חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"א–2011, של חבר הכנסת יצחק הרצוג. מי בעד? ומי נגד?
קריאות:
– – –
היו"ר מוחמד ברכה:
שקט, חברים, אנחנו באמצע הצבעה.
הצבעה מס' 7
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"א–2011, נתקבלה.
היו"ר מוחמד ברכה:
הצעת החוק להתפזרות הכנסת נדחתה, בקולותיהם של 54 חברי כנסת שהתנגדו, כולל קולו של השר מרידור, ובתמיכת 27 חברי כנסת.
אנחנו נעבור להצבעה על הצעת החוק השנייה, של חברת הכנסת זהבה גלאון. בבקשה, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה מס' 8
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27
בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53
נמנעים – אין
ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת חוק התפזרות הכנסת השמונה-עשרה, התשע"ב–2012, נתקבלה.
היו"ר מוחמד ברכה:
גם הצעתה של חברת הכנסת זהבה גלאון לא התקבלה. התנגדו לה 54 חברי כנסת, כולל קולו של השר מרידור; תמכו בה 27 חברי כנסת. על כן שתי ההצעות האלה יורדות מסדר-היום.